הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
62
ועדת הכלכלה

20.7.11


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 589
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ח בתמוז התשע"א, (20 ביולי 2011), שעה 08:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 31) (מדבקת אחריות), התשע"א-2011

של חה"כ דליה איציק, חה"כ כרמל שאמה (פ/2921)

חברי הוועדה: כרמל שאמה - היו"ר
דליה איציק

חמד עמאר

פניה קירשנבאום

עתניאל שנלר

עו"ד חנה טירי

לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד הילה דוידוביץ

משרד המשפטים

רונית פרל

יועצת משפטית, התאחדות התעשיינים

שוש רבינוביץ

מנהלת הלשכה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

רז הילמן

מנהל תחום חשמל ואלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

רפי זרח

חבר הנהלה באיגוד ומנהל מוצרים, חבר' יורוקום תקשורת דיגיטלית,



איגוד לשכות המסחר

עמי סיני

חבר הנהלה באיגוד, חברת מיני-ליין יבואני חשמל ואלקטרוניקה, איגוד



לשכות המסחר

טלי און

חברת הנהלה, מנהלת קשרי לקוחות, חב' ניופאן, איגוד לשכות המסחר

דני פיקובסקי

חבר הנהלה באיגוד, חב' ניופאן, איגוד לשכות המסחר

זאב דוננפלד

חבר הנהלה באיגוד, ישפאר-יבואנים של סוני, איגוד לשכות המסחר

אריאל לוין

חבר הנהלה, איגוד לשכות המסחר

שאול אמסטרדם

חבר הנהלה, לשכת המסחר חיפה, איגוד לשכות המסחר

נמרוד הגלילי

מנהל תחום ענפי, איגוד רשתות השיווק, איגוד לשכות המסחר

עו"ד יעל כהן שוואט

יועצת משפטית, המועצה לצרכנות

שמעון ניסלוביץ

מנכ"ל טכנולוגיות הדמיה נסתרת, חברות לייצור מדבקות

אהרן לוי

מנכ"ל גלילון תעשיות, נציגי בתי דפוס

יוליה מרוז

מנהלת אגף רגולציה, חברת פלאפון

עו"ד יהל בן נר

מנהלת מחלקת רגולציה, חברת פרטנר

לאה ורון

אתי בנדלר




אלקנה אפרת

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 31) (מדבקת אחריות), התשע"א-2011

של חה"כ דליה איציק, חה"כ כרמל שאמה (פ/2921)

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה הראשונה להיום. על סדר היום הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 31) (מדבקת אחריות), התשע"א-2011, של חברת הכנסת דליה איציק וכרמל שאמה (פ/2921). סיימנו הכנה לקריאה ראשונה והצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ב-11 ליולי השנה. אנחנו פותחים ישיבה ראשונה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

בבקשה, חברת הכנסת איציק.

בוקר טוב, חברים, בוקר טוב, אדוני יושב ראש הוועדה, בוקר טוב, חבריי חברי הכנסת. אני יודעת שמרביתכם באים להסביר לי כמה זה קשה ואת זה עוד לא פתרנו והמון המון שאלות שבטח באמת התעוררו במשך הזמן, אנחנו פה, אנחנו לא בורחים. זה מסוג הדברים שגם תוך כדי הליכה יתקיימו. אני רוצה לספר לכם על חוק הפיקדון, שהייתי שותפה לו כשהייתי שרת איכות הסביבה, ואפילו אני רוצה לספר לכם על חוק החזרת המוצרים. לא היה אחד שלא אמר לי 'הישראלי ירמה', 'הישראלי ישקר', 'היא תלבש את השמלה לחתונה והיא תבוא אחרי החתונה ותחזיר את השמלה'. בישראל אין אנשים יותר משקרים מאשר באמריקה, בכל מקום יש כנראה אותם אנשים משקרים. אני איש חינוך, אני מאמינה בחינוך, אני מאמינה שצריך התמדה, זה קורה פעם, פעמיים, מי שמותש ראשון, גם מוכרע ראשון. אנחנו לא מתכוונים להיות מותשים. אנחנו נלמד את הדברים. אני יודעת שיושב הראש נחוש להעביר את ההצעה הזאת עוד לפני הפגרה, אנחנו נלמד אותה, כמו אומרת היועצת המשפטית, אנחנו נאפשר לשר זמן היערכות, נאפשר למשרד, בזמן ההיערכות הזה נלמד הרבה מאוד דברים, אנחנו פתוחים, בוודאי יתעוררו הרבה מאוד בעיות, חלקן אמיתיות.

אני רוצה לספר לכם סיפור מאתמול. הבן שלי אתמול מצלצל אליי ואומר לי 'אמא, שיחקת אותה', אני אומרת לו 'מה?' הוא אומר 'הייתי צריך לקנות איזה משהו, הלכתי למוכרת, היא לא מזהה, לא שאלה עוד את שמי, עוד לא דיברתי בכלל, אמרתי לה, גברתי, אם אני קונה, האם אני יכול להחזיר את המוצר?', היא אומרת לו, 'בוודאי, בוודאי', 'היא לא התווכחה איתי, היא לא כלום'. אמרתי לו, 'אתה רואה? אמרת לי שזה לא יעבוד וזה לא זה. מאיפה הייאוש שלך? אתה בחור צעיר'. לכן אני אומרת לכם, בלי ייאוש, אנחנו גם לא מתכוונים להתייאש פה. אז בואו נלך יחד על הדבר הזה, נראה מה אפשר לתקן, מאפשרים לשר לתקן את כל הדברים הללו, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ער לעניין הזה, השר יודע את זה, הוא גם נתן את ברכתו ואני מציעה שנצא לדרך. ואף על פי כן אנחנו כאן.

כן, בבקשה?

אני מחברת ניופאן. אני רוצה לשאול שאלה, מה כל כך בוער? למה הלחץ הזה לגמור את זה תוך שבוע, שבועיים, עד הפגרה? למה הלחץ?

מה בוער לך לדחות את זה?

כי יש לנו הרבה סוגיות שעדיין לא פתורות.

אבל בגלל זה התכנסנו, אחרת היינו מעבירים את זה ישר למליאה.

אני לא חושב שנסגור את זה פה, אני אשמח מאוד אם כן.

אין מקום אחר.

אבל אני שואל, למה כל כך ממהרים עם החוק הזה?

לא ממהרים, מתקדמים.

מה כל כך דחוף? מה יקרה אם זה יידחה עוד שלושה חודשים?

אני אשיב לך. אני הייתי שרת התעשייה והמסחר, אתה יודע? זה מסוג הדברים שזו בושה גם לי, זה מסוג הדברים שזה כל כך ברור שלא ברור למה זה לא נעשה עד עכשיו. עכשיו שואל אותך, בצדק, היושב ראש, מה בוער לך? מה זאת אומרת למה? תגיד לנו מה הבעיה, נלמד, אולי אתה תגיד לנו איזה דבר שיפיל אותנו מהכיסא, ונגיד 'אוי, איזה חסרי אחריות אנחנו'. זה יכול להיות, אנחנו פתוחים, אבל ההבדל בינינו זה שאנחנו יושבים פה הרבה מאוד שנים, כמו שאתה רואה על השיער הלבן שלי והצבוע וכולי, אני למדת ניסיון, אין פעם אחת שלא הסבירו לי איך זה לא הולך, הסברתי את זה, 'זה לא יילך, חבל על הזמן', וככה וככה---

זה יתגלגל על הצרכן.

אני לא טענתי את זה, אגב. אני לא טענתי שזה לא יילך, שזה לא טוב, ש... יש בעיות טכניות לוגיסטיות.

בבקשה, תגיד.

שאנחנו ננסה לפתור אותן פה.

תגיד.

אני מקווה שכן נצליח לפתור אותן פה ובמידה שלא, אני רוצה לשאול אם אתם תהיו פתוחים, במידה שלא כל הסוגיות ייסגרו פה היום, יהיו שאלות נוספות---

זו שאלה בכלל?

כן, זו שאלה.

מבחינתנו לא.

האם תהיו פתוחים לתת לנו אורכה נוספת, אם זה לא ייסגר פה היום.

אני אומר, מבחינתנו זו לא שאלה. אם יש סוגיות שנשארות פתוחות, אנחנו לא מתקדמים.

אוקי.

השאלה מה משקל הסוגיות ומה משמעותן.

בסדר גמור.

אני רק רוצה להתייחס לנושא ש---

זה אתה התקשרת אליי השבוע?

כן, אנחנו ביקשנו לדחות את הדיון הזה כדי שנסיים את עבודת המטה.

אמרתי לך שתחזור בערב, למה לא חזרת? זה יפה?

חזרתי והעוזר שלך הודיע לי חד משמעית---

אתה התקשרת לטלפון האישי שלי, אמרת לי 'אני אחזור בערב', למה לא חזרת?

חזרתי, הוא אמר שאת עסוקה והוא אמר שאת לא תהיי מוכנה לדחות את הדיון ושאין על מה לדבר. כך אמר העוזר.

כך אמר העוזר? הוא ידע שאתה כזה נחמד וככה הוא אמר? אני מתנצלת, באמת, כי חיכיתי לטלפון שלך והוא אפילו לא אמר לי.

אני רוצה להתייחס לנושא שזו הצעת חוק שבאמת איך לא חשבנו עליה קודם ובאמת זה מתבקש. ישראל ייחודית בחגיגה הצרכנית שלה, היא הולכת בהרבה מאוד מקומות לחדשנות וגם בעניין הזה את לא תופתעי לשמוע שאין מדינה נוספת בעולם שחייבה את המדבקות. בסופו של דבר, כמו שאתם אומרים, מגיעים לפתרונות ובסוף הדברים מסתדרים, אבל בדרך נוספות עלויות שמועמסות על המוצרים, זה חוק ועוד חוק ועוד חוק, והחוק הזה במיוחד עובר בצורה מהירה בצורה קיצונית. לצערי זה לא הספיק לנו בשביל אפילו לנתח את כל הבעיות. חלק מהבעיות העלינו ואנחנו מנסים למצוא להן פתרונות, לחלקן מצאנו ולחלקן לא, אבל אני בטוח שיש גם דברים שעוד לא חשבנו עליהם. בגלל שהכל קורה כל כך מהר, אני בטוח שיש דברים שעוד לא חשבנו עליהם. גם אם נתייחס לסוגי מוצרים, יש מוצרים, אני חושב עכשיו על מזגנים גדולים, כאלה מתועלים, שאתם רואים כאן, איפה ישימו את המדבקה במזגן כזה?

מה הבעיה?

שעונים, מוצרים קטנים.

מה הבעיה במזגן?

איפה תשימי את זה?

דוגמה הכי גרועה הבאת.

איפה תשימו את זה? מזגן כזה, לא מזגן עילי, מזגן שהוא מתועל.

יש מקום ששם זה המנוע, המדחס.

למעלה, על הגג?

לא על הגג, איפה שהאוויר החוזר נכנס.

זה למעלה.

זה לא על הגג.

זה למעלה על הגג, ולך תדע איפה זה ומי יסתכל.

כל המטרה להקל על הצרכן לראות מתי האחריות פגה ואם אתה תשים את זה באיזה חור וזה, אז הסיכוי ש---

אז מאוד יכול להיות שאתה הבאת דוגמה כל כך גרועה, כי השר יחליט למשל שאת זה הוא יפטור, נגיד.

הכוונה שלי לא היתה שנתחיל לדון במזגנים, אלא להגיד---

תביא דוגמה שהיא באמת יום יומית.

לא, הכוונה שלי לא היתה שנתחיל לדון במזגנים. יש באותו אופן גם מכשירים קטנים כמו שעונים ומצלמות.

כיריים זה נורא פשוט.

איפה? ואז כשצרכן יצטרך, הוא יצטרך להרים את הכיריים.

לא, הוא לא יצטרך, הוא יתכופף ויסתכל, מה הסיפור? לי יש כיריים שבמקרה יש עליהם את התאריך, הטבעה, אתה רוצה שאני אראה לך?

אני חושב שלהוציא כיריים צריך בעל מקצוע וצרכן מן השורה---

אז אני אומרת לך שלי יש כיריים שעליהם מוטבע תאריך. במקרה.

דרך אגב, הדבקת המדבקה מונעת גם תעודת אחריות פיזית ביד?

ודאי שלא.

לא מונעת. כל מי שיש לו ספק ודואג לצרכנים שלו כמו שאנחנו רוצים שהוא ידאג, ייתן גם תעודה ביד. אם יש בעיה שדואגים שהוא יתכופף יותר מדי, או שהוא יצטרך לטפס יותר מדי, יש לו גם תעודה.

נכון, כי זה נראה כאילו אתם ממש דואגים שחס וחלילה הם לא יתכופפו או משהו.

אם יש תעודה והיא תקפה ואפשר להסתכל עליה, למה צריך את המדבקה?

לא, אנחנו בעד המדבקה. אמרנו שהמדבקה לא מונעת גם את התעודה הרגילה, למי שרוצה להיות סגור מכל הצדדים. הובעה פה דאגה מסביב לשולחן, מה יקרה מתחת לכיריים או מה יקרה על מזגן גבוה, אז יכול להיות שהמדבקה שם תהיה אולי פחות נגישה, אבל היא עדיין תבטיח שזה...

הרעיון הוא שלצרכן לא תהיה חובה להמציא, להראות את תעודת האחריות, ודאי לא עם החשבונית הצמודה אליה, שזה תנאי שאתם מוסיפים לתעודות האחריות, שאינני בטוחה שיש לו תוקף משפטי. מכל מקום שלצרכן תהיה האפשרות או להראות את המדבקה, או את תעודת האחריות. זאת אומרת אם זה באמת נניח מודבק במקום שהוא צריך לטפס על סולם גבוה, יהיה לו יותר נוח להראות את תעודת האחריות שהוא שמר בצורה מסודרת, אז הוא יראה את תעודת האחריות. אבל אם הוא בא עם המצנם לתיקון והוא לא יודע איפה תעודת האחריות ויש על המצנם את המדבקה, אז יסתפקו בכך.

יש פה כמה סוגיות. יש מוצרים שהמתקינים של היבואנים מגיעים לבית הלקוח ומתקינים את המוצר. עם המוצרים האלה אין לנו בעיה בכלל, הטכנאי יגיע, המתקין יגיע, ישים את המדבקה וירשום את מועד תום תקופת האחריות. עם זה אין לנו בעיה. יש מוצרים שאתה מוכר למשל לרשת השקם, או לאל"מ, לצורך העניין, אני לא יודע אם יש פה נציגים של שקם, אבל לצורך העניין, השקם קונה מקררים ומניח אותם במחסן שלו באיזה שהוא מקום, אני כצרכן נכנס לסניף שקם בכפר סבא וקונה מקרר. המקרר מגיע מהמרלוג של השקם, שהוא כבר יד שנייה ומביא אותו איזה שהוא מוביל, קבלן חוץ בכלל, ששכרו את שירותיו ועכשיו הוא בא אליי הביתה עם המקרר, ועכשיו מתחיל סיפור המדבקה. מה קורה עם זה?

מה הבעיה?

מי מדביק את המדבקה?

איך מסרת תעודה עד היום?

בתוך המקרר.

שים את המדבקה בתוך המקרר.

בסדר, אוקי. אני צריך לרשום על המדבקה עכשיו את תום תקופת האחריות.

איך רשמת תאריך על התעודה?

זה העניין, שלא רושמים. אף אחד לא רושם.

אז גם פה אתה לא צריך לרשום.

אז יבוא אליי צרכן עם מדבקה ריקה, או בלי מדבקה בכלל, מה אני עושה איתו?

זה לא תקין.

זה לא היה תקין גם קודם.

זה לא היה תקין גם קודם. היום לפי התקנות---

הנה, אתה רואה? בהזדמנות חגיגית זו אנחנו גם מתקנים את מה שלא תיקנתם עד עכשיו.

בסדר, עכשיו אני שואל מי מדביק את המדבקה. הנהג, בסדר?

אם נחזור לתעודת האחריות, העובדה שיש תעודת אחריות ריקה מתוכן בתוך המקרר איננה תקינה, איננה עונה לדרישות הדין.

האם המדבקה מחפה על זה באיזה שהיא צורה?

לא, אם מישהו לא ירצה לרשום תאריך, הוא עבר עברה.

ודאי שלא, התאריך צריך להיות גם כאן וגם כאן.

הוא לא היה בסדר גם לפני החוק הזה והוא לא יהיה בסדר אחרי החוק הזה.

אני בחיים לא קניתי מכשיר שעליו היה גם התאריך. בחיים, אף פעם.

אז מה היתרון של המדבקה אם כך? אם התעודה לא בסדר ובמקומה באה המדבקה, המדבקה, גם לא ימלאו אותה, מסיבות כאלה ואחרות---

יש בעיה של אי מילוי תאריך, היא לא קשורה לעניין הזה, צריך לראות איך לטפל בה. היתרון במדבקה על התעודה כשהתאריך מלא בשתיהן. אנחנו מעדיפים מדבקה, המצנם, הדוגמה הכי טובה, אני בא בבוקר, רוצה להכין לי צנים ואני רואה שהוא לא עובד, אני כבר לא זוכר מתי קניתי אותו, אני לא זוכר שבכלל יש עליו אחריות, רוב האנשים לא מודעים לדברים האלה, אני עושה ככה, או אני מסובב אותו ואני יודע. כמו שבפלאפון שמתקלקל, אז אני רואה את המדבקה על---

הטלפון זה לא דוגמה טובה, כי פלאפון אתה יכול לקנות רק באורנג', רק בסניפים של אורנג', רק מול נציג אורנג' ולא בשום מקום אחר.

אני מדבר על המודעות שלי לגבי אחריות.

יש נקודה שצריך להבין אותה שהמדבקה לא פותרת, ואם אנחנו עושים משהו שהוא לא פותר... בעצם מה שקורה זה לא תקופת האחריות אלא משך האחריות ומועד הרכישה. המדבקה לא נותנת לנו מענה על מועד הרכישה בגלל המורכבות של כל התהליך, כי המכשירים נרכשים אצל כל מיני גורמים, או מהיבואן, או ממפיץ או מאיזה שהיא רשת והתאריך לא יקבל מענה במדבקה כמו שהוא לא מקבל אותו היום בתעודת האחריות.

אנחנו אולי נוסיף סעיף שמדבקה ללא תאריך, התאריך לא נפסקת.

אבל אם אנחנו עושים משהו, בסופו של דבר אנחנו צריכים לבחון את זה מול היתרונות והחסרונות של כל דבר. היתרונות הם ברורים, הלקוח מסתכל, הוא רואה שיש לו אחריות, הוא יודע את משך האחריות, אבל משך האחריות הוא פועל יוצא של תאריך הרכישה. בנקודה הזאת אין לנו מענה, לא בשיטה א' ולא בשיטה ב'. לכן כשאנחנו עוברים לשיטה נוספת, אנחנו צריכים לראות איזה תועלת אנחנו מפיקים ממנה ואם אנחנו לא מפיקים ממנה תועלת, לא כדאי לאמץ אותה, כי ההוצאות הן כל כך גדולות שאנחנו לא מקבלים שום תמורה.

אתם לא מפיקים תועלת, אתם כנראה תפיקו רק נזק כי זה יעשה לכם כאב ראש. אנחנו ערים לזה.

לא, אם הצרכן יפיק מזה תועלת, אז אנחנו נשתף פעולה.

אז אני אומרת לך ואתה גם יודע שהצרכן יפיק מזה תועלת, כי כל מוצרי החשמל שאני קניתי בימי חיי והם רבים, כי אני כבר אישה קשישה, ואני לא זוכרת פעם אחת שמישהו מכר לי כשכתוב התאריך. ואני לא זוכרת פעם אחת שהתקלקל לי מכשיר ומצאתי את התעודה, כי אף פעם לא מצאתי, אף פעם לא מילאתי, כי אתם בטח לא מילאתם.

אז מה את מצפה שיקרה עכשיו בעצם?

אני מצפה שתהיה המדבקה, בדיוק כמו שאמר היושב ראש, ושתהיה גם תעודה.

אבל אם לא ממלאים את התעודה, למה שימלאו את המדבקה? איך זה משלים זה את זה, איך זה בא לפתור את הבעיה הזאת? אני לא מבין.

תעודת האחריות לא פתורה, אנחנו צריכים את שניהם.

כן, אבל חברת הכנסת דליה איציק, אם לא ימלאו לא את המדבקה---

למה שלא ימלאו?

למה שלא ימלאו את התעודה?

מי לא ימלאו?

המוכרן, הלקוח---

דליה איציק
זה עילה לפיצוי עונשי. עד עכשיו זה לא היה והיום אתם תכניסו את זה למודעות. חברים, אין דרך, הפור נפל, אתם תבואו אלינו עם פתרונות יצירתיים כי אנחנו---

אז בשביל מה אנחנו פה בכלל אם הפור נפל?

אני לא יושבת הראש ואני לא הזמנתי, אם אתה מרגיש שבשביל מה אתה פה, אני אומרת לך... אני מציעה לך שתבוא אליי אחרת, שאתה תביא לי לא את זה, בזה הפור נפל, תהיינה מדבקות, עכשיו תגידו לנו במה אתם הייתם חושבים שאפשר לשחרר. יושבת פה נציגה של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה ער לעניין הזה וגם מאוד תומך בזה, יחד עם זה יש באמת בעיות אובייקטיביות.

ונתנו לשר סמכויות.

אנחנו נותנים לו סמכויות---

אז אדון רז הנחמד ביקש קודם זמן, זה מה שאנחנו מבקשים. אנחנו לא ערוכים עדיין להציג בפניכם את כל הבעיות האמיתיות שלנו.

יש לכם תחולה. היועצת המשפטית נתנה גם לעניין הזה פתרון.

הוועדה תדון במתי תהיה התחולה, אבל הרעיון הוא לתת זמן היערכות מספיק כדי למצוא פתרון, לא רק למצוא פתרון לכל הבעיות, אלא להביא את כל הבעיות בפני שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, כדי ששר התעשייה, המסחר והתעסוקה ישקול את כל ההערות שלכם ויחליט מה לעגן בתקנות, לרבות בתקנות שפוטרות סוגי מוצרים שונים.

לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה לא ניתנו סמכויות לעשות הכל. ניתנו לו סמכויות לדברים מאוד מוגדרים.

הוועדה עוד לא התחילה לקרוא את הסעיפים, אבל אם אתה חושב שראוי להרחיב את סמכותו של השר, זו הערה עניינית חשובה.

בהחלט. אנחנו חושבים שהיה הכי נכון להפוך את זה לחוק מסמיך וששר התעשייה, המסחר והתעסוקה יבחן את הנושא לעומק ויוציא תקנות. אני חושב שאת זה יהיה אפשר לאשר גם היום.

אתה מציע להפוך את החוק לחוק מסמיך שאם השר יקבע הוראות---

לא אם, להטיל על השר לקבוע הוראות.

זה לא הולך ככה. המחוקקים לצורך העניין רוצים לקבוע את העיקרון בחוק, להטיל את החובה בחוק ולאפשר לשר לקבוע הוראות ופטורים ולא ההיפך.

חברת פלאפון בבקשה, גב' יוליה מרוז.

אני רוצה להתחיל מזה שקודם כל אנחנו באים עם פתרון יצירתי, שתיכף אני אפרט אותו ואנחנו לא מתנגדים למדבקה כי אנחנו מבינים גם את מטרת ההצעה שבעיקר רוצה להשיג את הזמינות של המידע בדבר האחריות בידי הצרכן. אגב, בפלאפון היום, ויכול להיות שבסלולר בכלל, היום, כשצרכן בא לממש אחריות, לא דורשים ממנו הצגת תעודה. הנושא הזה מנוהל במערכות המחשוב שלנו, במערכות המידע שלנו ובעצם אנחנו מסתמכים על המידע, הן מועד הרכישה והן תקופת האחריות, על סמך מה שכתוב במערכות.

כן, אבל לצרכן אין ביקורת. זאת אומרת, גם פה הוא צריך להסתמך על הנתונים מחברת הטלפון הסלולרית כדי ל... זה אורים ותומים.

ולכן התחלתי בזה שאמרתי שאנחנו מבינים את התכלית, את המטרה של אותה הצעה, שזה צריך להיות מידע זמין שמקשר אותו לתנאים בכל רגע נתון. מה שקורה היום במכשירים של ציוד הקצה הסלולרי, ואני מניחה שהפתרון שאני אדבר עליו עכשיו יכול לתפוס גם לגבי תחומים נוספים---

לכי לפתרון.

הפתרון מדבר על כך שעל המכשיר יש היום מספר סריאלי, או איזה שהוא מספר זיהוי חד חד ערכי. אם אנחנו נוכל להשתמש במספר הזיהוי הזה על מנת לקשר את הלקוח בכל רגע נתון למידע על האחריות שלו, זה בעצם פותר הרבה בעיות לוגיסטיות. למה אני מתכוונת? המספר מופיע על כל מכשיר, על כל המכשירים הוא מופיע ממש באופן פיזי, על מכשיר כמו אייפון הוא מופיע בתוך ההגדרות בתפריט. אנחנו רוצים להציע ערוצי תקשורת ללקוח שגם באתר האינטרנט שלנו וגם זה יכול להיות באמצעות IVR, באמצעות התקשרות למספר טלפון, ששם הוא יזין את המספר שמופיע לו כאמור תמיד במכשיר והוא יוכל לשמוע מה היה מועד הרכישה, מה תקופת האחריות ומתי היא מסתיימת.

אבל זה רעיון שטוב רק לחברות סלולר. אני גם אסביר למה.

כמובן שניתן לתת את השירות הזה בחינם.

לחברות הטלפונים יש לנו אולי הצעה אחרת. אתם שולחים כל חודש חשבונית, נקבע לכם חובה לציין על החשבונית את מועד האחריות. פשוט מאוד, יש לכם קשר רציף עם הלקוח, בניגוד למקררים.

זה בדיוק העניין, שהזיהוי חד חד ערכי אל מול המכשיר, לא אל מול הלקוח. הרי המספר האלקטרוני הזה נמצא על המכשירים, המכשירים עוברים ידיים גם בתוך המשפחה וגם בין הצרכנים בכלל. אם אני אבנה את המעקב במערכות שלי אחרי המכשירים ועל הבסיס הזה אני אשלח את ההודעה בחשבונית, בהרבה מאוד מקרים היא תגיע ללקוח לא רלוונטי.

את יודעת בכל זמן נתון, לפחות מה שאדם מעדכן אצלך, איזה מכשיר משויך לאיזה קו.

לא. כי זה יכול להיות רשום על לקוח א', אבל בפועל לקוח אחר בכלל, מנוי אחר בתוך המשפחה, משתמש במכשיר.

את לא אחראית שהוא העביר. אם אני עכשיו קונה מקרר ומעביר אותו לבת דודה שלי, אז---

אבל אין ספק שזה יכול ליצור הרבה בלבול. בגלל שאין שיוך פרסונלי ללקוח, אז אתה בעצם שולח הודעות בהרבה מאוד---

יש שיוך פרסונלי ללקוח.

למכשיר. האחריות מבחינתי צמודה למכשיר.

כשאת מעבירה את המכשיר למישהו אחר זה משהו אחר.

אני לא מבינה את היתרון של הפתרון הזה אל מול הפתרון שאני מציעה, שאז מי שמחזיק ביד את המכשיר, גם אם הוא מנוי אחר ושונה מהלקוח שרכש את המכשיר במקור, מי שמחזיק אותו ביד ופיזית רואה את המספר ומתקשר לפי המספר הזה, לאותו IVR, או שהוא פונה לאתר האינטרנט ומקיש את המספר, מקבל לגבי אותו מכשיר שהוא מחזיק ביד בדיוק את הפרטים של האחריות.

אני הייתי שרת התקשורת גם, אין לי מושג שבכלל יש מספר מכשיר ועל פי מספר המכשיר אני יודעת שזה זה, כי אתם גם לא תעשו הסברה---

אני אצטרך ליידע ולפרסם.

נכון, אבל אתם לא תעשו הסברה כי זה לא באינטרס שלכם---

יצא לך לשמוע את הדוגמאות שנותן שר התקשורת בנאומים שלו על המשתמשת המבוגרת? שמעתם את זה? אז היא היתה עוד עדינה, שאומרים 'תלחצי 1 אם את רוצה שירות', והיא נוסעת באוטובוס ואז אומרים 'מכמונת מהירות לפנייך'. אז היא היתה עדינה.

אז היא יכולה להתקשר אליי בדרך המסורתית, הפשוטה, בטלפון, ולקבל את התשובה לכל שאלה שהיא תשאל.

אני עדיין לא הבנתי מה המניעה מבחינתכם לרשום על החשבונית.

זה מה אני מסבירה, שאני פשוט אשלח הרבה מאוד הודעות ללקוחות שאינם רלוונטיים.

אני רוצה רגע להדגיש את ההבדל בין מפעילים סלולריים לבין המוצרים האחרים. ערוצי ההפצה של המפעילים באמת שולטים בערוצי ההפצה ולכן הכל אצלם במערכות המחשוב ונוח להם להיות בשליטה ובאמת זה קל להם, וזה באמת מנגנון שיהיה מאוד יעיל למוצרים האלה, אבל---

רז, המנגנון לא יעיל. אני שנים לא הצלחתי אפילו... אני לא מצליחה לקרוא אפילו את החשבון שלהם, אז על מה אתה מדבר? אני אגיד לך מה אני מצליחה, תמיד את השורה התחתונה ואיכשהו זה מגיע לסכומים, אלוהים ישמור. אמנם אומרים שהורידו את המחירים וזה וככה, אני בחשבונות שלי, אני רוצה להגיד לך, המשפחה שלי, ואני מתארת לעצמי שהיא מייצגת את עם ישראל, מזעזע החשבונות שלהם. אז דבר בשמך.

אני בתור צרכן הייתי מעדיף שאני יודע שזה מופיע במחשב ואני לא צריך לפחוד שהמדבקה תימחק או תאבד או תיפול. אבל לא חשוב, כי זה באמת לא העניין.

אבל זה מול המחשב שלהם, לא במחשב שלך.

זה בסדר לי, ושאני יכול בכל רגע נתון לבדוק באינטרנט, זה נשמע לי רעיון דווקא טוב, אבל ערוצי הפצה במוצרים האחרים הם שונים, ואני חושב שזה שונים לטובה. מבחינת התחרות בשוק, השוק של מוצרי החשמל לבית זה שוק משוכלל, יש תחרות טובה, יש עלויות זולות בזכות זה ואם אנחנו נגיע למצב שבו היבואנים צריכים לשלוט בערוצי ההפצה שלהם ולדעת בכל רגע נתון איזה מכשיר נמכר למי ומתי, כי כך הם יוכלו באמת לנהל את שירות הלקוחות שלהם כמו שצריך, אנחנו ניצור פה ריכוזיות רק בגלל עצם העניין הזה. היום השוק עובד בצורה כזאת שיבואן מביא את המוצרים לארץ, חלק לא משמעותי הוא משווק בעצמו והרבה מאוד מהמוצרים משווקים לסיטונאים שמעבירים את זה אולי לעוד גורם ולגורם שלישי ולקמעונאי ובסוף הם לא יודעים בכלל על רוב המוצרים, על מוצרים שהם לא צריכים לבוא ולהתקין אצל הצרכן או להדריך אותו, מתי הוא נרכש, על ידי מי הוא נרכש, מה הכתובת של מי שרכש. זאת אומרת המידע הזה חסר להם ולכן הם לא יכולים להיות בשליטה על התאריך---

זו אשמתם של המוכרים.

יכול להיות שאפשר להגיד שזו אשמתם של המוכרים, רק צריך---

האחריות צריכה להיות פר מכשיר לא פר זהות של אדם. אני לא הייתי רוצה, אדוני וגברתי, שלסוחרים וליבואנים וכולי יהיו פרטים בדיוק מי מחזיק מה, אני חושב שזה עלול לפגוע בפרטיות בצורה שאיננה נדרשת בעניין הזה.

יש להם את זה ממילא היום.

יש את זה. כשמתקינים, כשעושים את ההתקנות, אז יש להם את זה.

ברוב המקרים אני לא עונה למשל לדברים האלה. אני לא חושבת שזה עניין. אני יודעת שאני לא מחויבת למסור את הפרטים שלי כתנאי לקבלת האחריות.

לא, אבל כשאת קונה מוצר בחנות, ברוב המקרים---

אני לא חושבת שצריך להיות מרשם מרכזי של מי מחזיק מה.

אלה לא בהכרח נתונים אישיים, אלה בדרך כלל נתונים על המוצר ותאריך הרכישה.

נכון, זה מה שחשוב, שיהיה קשר בין המוצר לבין האחריות ולאו דווקא בין זהותו של מי שמחזיק את המוצר.

קודם כל לגבי הנושא של הדבקת המדבקה. יש מוצרים בסגנון של המוצר הזה והוא לא היחיד במינו.

סליחה על הבורות, מה זה?

אזניית בלוטוס, כזו שמדברים איתה. על המוצר הזה אין שום אפשרות להדביק מדבקה. זה פשוט בלתי ישים.

מסכים איתך. השר יוכל להחריג את זה מפאת גודלו.

זה לא מוצר ייחודי. יש כל מיני מוצרים כאלה שצריך להתייחס אליהם ואם צריך אז להוציא אותם מחוץ לחוק הזה.

דבר נוסף, יש בלאי של המדבקה. היא לא---

קודם כל לא ברור, חלק מהמוצרים האלה... אבל הכל יבוא לוועדה, איך את תגדירי את הגודל בחוק עצמו? אני חושבת שאי אפשר לעשות את זה.

אפשר להגדיר גודל.

גודל, והאם זה באנכי, או רוחבי. צריכים להגדיר את זה בנפח שלו. זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו צריכים לזכור שבלאו הכי זה חל רק על מוצרים שמחירם לצרכן הוא 150 שקל ויותר, וכן הלאה.

כמה זה עולה?

זה עולה 500 שקלים לצרכן.

אגב, למה זה עולה 500 שקלים? זו שערורייה.

יש לנו 400% רווח.

זה מוצר שבין השאר נאס"ה עושה בו שימוש.

ברצינות? 500 שקל?

דבר נוסף, אתם התייחסתם פה קודם לנושא של מספרים סריאליים. קודם כל יש בארץ, לצערי הרב, ואני אומר את זה ממקום מאוד כואב, דבר כזה שנקרא יבוא מקביל. כל הנושא של מעקב אחר מספרים סריאליים הוא בעייתי, מה גם שיש הרבה מוצרים, שוב, כמו המוצר הזה, כמו טלפונים ביתיים, כמו עוד הרבה מוצרים שאני יכול למנות, שאין להם מספרים סריאליים. איך אני יכול לדעת שהגיע אליי לקוח עם מדבקה והמוצר הוא שלי? אין חוק שמונע מכל אדם להביא סחורה לארץ.

לא הבנתי את השאלה.

עכשיו החלטתי שאני בתור בן אדם פרטי מקים לעצמי עסק ומייבא טלפונים, לצורך העניין. החוק מאפשר לי לעשות את זה, למה שניופאן או ישפאר, או חברות הסלולר, ייתנו אחריות על מוצר שאני אישית הבאתי?

מי אמר שהם ייתנו אחריות?

הגיע אליי בן אדם עם מדבקה, אין לי---

איך תהיה מדבקה?

הוא יזייף מדבקה?

בטח. בקלי קלות.

הציגו לנו כאן שהיכולת לייצר מדבקות שלא ניתנות לזיוף או מוגנות מזיוף היא הרבה יותר זולה והרבה יותר זמינה מאשר תעודות מוגנות.

מזייפים דברים הרבה יותר---

מה אתה רוצה? אין לנו פתרונות לכל. ואם יפרצו אליי הביתה ויגנבו את המדבקה... אין לזה סוף.

יש גם עוד עניין. כל נושא ההדבקה, במיוחד במוצרים מהסוג הזה או מוצרים קטנים שאנחנו קונים---

אבל הסכמנו איתך.

אמרנו, רק על המחיר עוד לא סגרנו.

יש חוק שמרשה לצרכן להחזיר מוצר באריזתו המקורית. ברגע שאני צריך להדביק מדבקה, זה אומר שאני צריך להוציא את המוצר מהאריזה המקורית. אני אומר לכם את זה חד משמעית, זה אומר שהרשתות לא יקבלו חזרה שום מוצר.

לא, זה יהיה הפוך. לפני שהרשתות יכניסו את המכשיר, הן יצטרכו לדעת שיש מדבקה כזאת ואתה תסכם איתם באיזה מועד. אלה הבעיות שלך---

אני לא יכול לדעת. אני יכול לספק היום את הסחורה והיא תימכר בעוד חצי שנה.

אז מה הבעיה? לא הבנתי.

שבמעמד המכירה יפתחו את המוצר בכדי לשים את המדבקה. באותה השנייה לקוח איבד את הזכות שלו להחזיר את המוצר.

זה לא מדויק. במוצרי חשמל ואלקטרוניקה אלה מוצרים ש... יש תקנה אחרת שמדברת על מוצרים שהם באריזה המקורית, תלוי איזה מוצר. זה לא בכל המקרים.

אבל גב' טירי, יש כאן בעיה שאי אפשר להתעלם ממנה. נכון שלגבי חלק מהמוצרים פתיחת האריזה לכשעצמה לא תיחשב לשימוש אבל ההדבקה והסרת המדבקה עלולה כן להיחשב כשימוש. יש כאן פעולה נוספת.

אבל בדיון הקודם עוד אמרנו ש---

מה השימוש בזה? להדביק מדבקה ולהסיר אותה?

אתה לא יכול למכור את זה אחר כך למישהו אחר.

למה לא?

המכשיר נפתח.

הוא יוכל למכור לך את זה כמוצר חדש? מישהו אחר פתח והדביק על זה מדבקה והחזיר.

מה זאת אומרת? ואם יש חוק ההחזרים? בוודאי שכן.

לא, חוק ההחזרים מסייג את זה.

באריזה המקורית ושלא נעשה בו שום שימוש.

מה חוק ההחזרים אומר?

ההחזר מותנה בכך שלא נעשה שימוש במוצר. יש מוצרים שבהם נאמר שפתיחת---

מוצרי חשמל, גם אם פתחתי את האריזה.

זה רק לגבי חלק מהמוצרים. בחלק מהמוצרים פתיחת האריזה זה אומר שימוש.

איזה מוצרים?

זה לא איזה מוצר, צריך להגיד איזה מוצר כן, ונתנו אפשרות נוספת שכל מוצר שאתה מחזיר אותו באריזה המקורית והיא לא נפתחה, אתה יכול להחזיר. זאת אומרת כל מוצר אחר שלא מנוי בשאר הסעיפים. אז אם הוא מוצר מנוי בשאר הסעיפים, אפשר ל---

הרוב זה כן, זה מיעוט קטן, נכון?

אני חושבת שרוב המוצרים שיש עליהם אחריות זה מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ולגביהם יש אחריות ולגביהם אפשר לפתוח את האריזה. זאת לא הבעיה, לטעמי.

אבל הנושא הוא לא אחריות, הנושא הוא שהלקוח לא יוכל להחזיר את המוצר, כי הוא פתח את האריזה.

אומרת פה היועצת המשפטית, היא יושבת במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, היא יודעת והיא אומרת לך, היא מרגיעה אותך יותר ממני, לה יש תשובות, זה יהיה אצלה בסוף, הם יהיו אחראים על החוק.

לא הבנתי איך היא מרגיעה אותנו.

יש הרבה מאוד מוצרים אלקטרוניים שאין בכלל דרך לדעת האם נעשה בהם שימוש או לא.

ברוב המקרים במוצרים האלקטרוניים אין בעיה. באותם מקרים, כמו גודל, השר יחריג את זה מסיפור המדבקה הזאת.

העניין הוא שיחריגו יותר ממה שיאשרו.

יכול להיות.

אז מה החכמה?

אתה יודע מה אתה מזכיר לי? היה דיון בממשלה על גדר ההפרדה. נרצחו פה ברחובותיה של ישראל למעלה מ-1,200 איש. אני הייתי אז שרת התעשייה והמסחר, היה דיון נוקב, נוראי. הקבינט ישב תשע שעות, האם להקים גדר הפרדה ורוב האנשים הסבירו שגדר ההפרדה לא פותרת את הבעיה 100%. היא באמת לא פותרת את הבעיה 100%, כי אם יהיה טיל, הוא יעבור את גדר ההפרדה, אבל אם יהיה מחבל, הוא לא יעבור את גדר ההפרדה. עכשיו אני רוצה להגיד לך, אם אין לי פתרון 100%, אז אני לא אקבל פתרון על 60%? 50%? 40%? אני לא מבינה את העניין הזה. ברור שיהיו הרבה בעיות, אבל 30% זה יעזור? ברור שאתם תבואו ותגידו שבזה לא צדקנו ונגיד שנכון, ובאמת החיים הראו לנו שבהרבה דברים... תנו צ'אנס למהלך.

אנחנו לא באים לפסול את זה בגלל שזה בא מהצד השני ואנחנו גם לא נגד, אבל אנחנו מבקשים שתתייחסו---

ורצית להגיד שגדר ההפרדה הצליחה.

נכון, את זה כולנו יודעים, אבל אנחנו מדברים כרגע על המדבקה ולכן אנחנו צריכים להסתכל על זה בצורה עניינית, לראות את התועלת ואת החיסרון בעניין. אנחנו לא נגד ולא להתייחס אלינו בחשדנות. יש פה מורכבות גדולה מאוד וכתוצאה מזה שיהיה פה מהלך מהיר, אנחנו יכולים להביא יותר נזק מאשר תועלת. אז עכשיו את התועלות אנחנו מבינים---

איך אתה יכול להביא יותר נזק?

אני אסביר בשתי מלים. את התועלות אנחנו מבינים. ברגע שיש לנו מוצר קטן ורואים את המדבקה, הלקוח רואה את המדבקה, הוא רואה את תאריך הרכישה, אז הנושא סגור, אבל זה נותן מענה רק לחלק קטן מאוד מהמוצרים. המטרה לא למהר ולעשות דברים שאחר כך יגרמו יותר נזק. אני אתן דוגמה, יש מוצרים, למשל LCD, הוא מותקן על הקיר. בסופו של דבר, כשלקוח רוצה לממש את האחריות, הוא מתקשר לשירות ומזמין שירות, שואלים אותו מה התאריך, אם אנחנו יודעים את תאריך הרכישה במחשב שלנו, אז הדברים ברורים, אבל אם לא יודעים והרבה פעמים לא יודעים, אז מבקשים שהלקוח יפקסס. הוא לא יכול לפקסס את המדבקה, הוא מפקסס תעודת אחריות וחשבונית, רואים שמגיע לו, הוא מקבל שירות.

עכשיו הסברת בדיוק למה צריך. כי אין דבר שלא עברת עליו בחוק; הוא לא יפקסס ואתה לא יכול לחייב אותו לפקסס והיית צריך להחתים אותו כבר אז וכל התהליך שלך לא היה נכון.

לא, אנחנו לא מדברים על אותו דבר.

אתה בונה על זה שהוא לא יפקסס ויום אחד כשהוא יבוא לתקן, אז אתה תגיד לו שאין לו תעודת אחריות.

למה שאני אגיד לו שאין כשיש לו? אנחנו לא באים למנוע ממי שמגיע לו את מה שמגיע לו. אנחנו בסך הכל לא רוצים לתת לאנשים שרכשו מוצר לפני חמש שנים והם אומרים שרכשו את זה לפני שנה, וגם אתם לא רוצים לעודד את זה, נכון?

בהחלט, אנחנו לא רוצים שתפסידו, אתה צודק.

אז זאת לא הבעיה. רוב האנשים הם בסדר, הם גם לא רמאים ורוב האנשים גם מקבלים שירות טוב. לפעמים אנחנו תופסים איזה חריג ובגלל החריג הזה אנחנו בונים עכשיו מגדל שלם שלא מביא תועלת ולכן צריך לבחון את זה באופן כזה.

זאב, אני ממש מתנצלת, אבל פשוט הצלחת לשכנע אותי למה אני צריכה להיות---

נראה לי שכל מה שנגיד לא נצליח לשכנע.

לא, יש פה הרבה בעיות. הנה, דיברנו על הקוטן של המכשירים, זה נכון. יש באמת מכשירים מאוד קטנים שזו תהיה בעיה ולכן יצטרכו במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לשבת על המדוכה.

איך אנחנו מונעים ממשה שמכיר את חיים לתת לו מדבקה חדשה עם תוקף אחריות אחר?

ואיך אתה תמנע מלתת לו תעודת אחריות? איך מנעת ממנו עד היום לתת לו תעודת אחריות?

היום אני יכול לבוא ולבקש חשבונית. ברגע שאתם מסירים את הצורך בחשבונית, אותו פלוני, לצורך העניין, שמכיר איזה חבר שעובד באחת מהחברות, באחת מהרשתות, יכול לקחת מדבקה ולהגיד לו, 'אוקי, נגמרה לך האחריות, קח חדשה, עם אחריות'.

סליחה, זה לא חוקי להתנות תוקף תעודת אחריות בחשבונית. בקיצור, אתם עושים מה שאתם רוצים.

זה לא הם, רק נבהיר. זה נורא קל כשהיבואן עצמו מוכר, זה מה שקורה באמת עם המפעילים הסלולריים---

לא, אל תפילו את זה בין הכיסאות. מבחינתי משווק, יבואן, זה אחד. שיסדירו ביניהם את חלוקת האחריות.

צריך לקחת בחשבון שזה עלול לפגוע בערוצי ההפצה המאוד נרחבים שפזורים בכל הארץ ושגורמים גם להוזלה של המחירים. אם אתה רוצה ריכוזיות כמו בתחום של הסלולר, שיבואנים שולטים, זה יכול להיות להם טוב, אבל להם זה טוב, לא למשק.

למה?

ברגע שהמשווק פועל בדרכים זולות, איך הוא פועל בדרכים זולות? הוא מחזיק מחסנים רחוקים וכשיש הזמנה, הוא שולח מוביל שהוא לא מאיזה חברה מסודרת, שעושה את זה בצורה זולה---

שייקח מחברה מסודרת.

אל"ף, הוא לא ייקח---

הוא ייקח, כי אתה לא תרכוש ממנו. מה, זה ברור.

השאלה אם כל העלויות האלה שיתווספו הן כדאיות בשביל המטרה הזאת.

אם הוא יידע שאם הוא לא עומד בתנאים, אתה לא תקנה ממנו.

אני לא יודע, כשאני נכנס לחנות שקם בעיר כפר סבא, אני לא יודע מי מביא לי את זה הביתה בכלל. איך אני יודע מי מביא לי את זה הביתה?

למה אתה צריך לדעת מי מביא לך את זה הביתה?

כי הוא צריך לשים את המדבקה.

בסדר, אבל המוכר יודע מי לוקח לך את זה הביתה.

המוכר גם לא יודע. אף אחד לא יודע.

מה, מגיע אדם בהתנדבות, מתעורר בבוקר והולך לקחת את המקרר?

לא, יש חברת הובלה---

מי קורא לאדם הזה?

המחסנים במרלוג של אל"מ.

אוקי, אז המחסנים במרלוג של אל"מ הם אחראים.

יפה. הם אחראים לזה שהנהג ידביק את המדבקה על המוצר?

כמו שהם אחראים כשאתה מביא את המוצר.

הנהג יכתוב את תום תקופת האחריות? על זה אני צריך להסתמך?

למה לא? מה הבעיה?

למה שהוא לא יעשה צ'רקס עם הלקוח ויגיד לו 'תשמע, בוא אני אתן לך עוד שנה. מתי אתה רוצה את תום האחריות? עוד שנתיים שלוש? תיקח'.

אני אגיד לך פשוט מאוד. אם אתה לא סומך עליו עד כדי כך, תעשה רישום של זה. בעת ההתקנה הוא מתקשר למרכז שלך והוא אומר, 'מספר המדבקה זה וזה---

אבל לא כל דבר אני מתקין.

אז גמרנו, אין בעיה בהתקנה. עכשיו מה הבעיה השנייה?

אם זה כיריים גז, אם זה מייבש כביסה, אם זה מקרר, אני בכלל לא מתקין.

איפה נפרדת מהשליטה על המוצר?

ברגע שהוא יוצא מהמחסן שלי, נגמר הסיפור. ויכול להיות שהוא יימכר בעוד חצי שנה רק לגוף שלישי.

והיום איך ניתנת האחריות?

תעודת אחריות.

מי נותן את התעודה?

אני, שם אותה בתוך המוצר.

ומי רושם את התאריך?

אז מה ההבדל, לכל הרוחות?

מי רושם את התאריך בתעודה?

לא רושמים, מי רושם?

לא רושמים, לא טוב.

אז מה פתרה המדבקה? מי ירשום על המדבקה? באותה מידה.

מה זאת אומרת מי ירשום?

הוא יבוא עם מדבקה ריקה ועם תעודה ריקה.

איפה הנקודה האחרונה שיש לך שליטה על המוצר? מתי הלקוח לוקח את---

בחנות.

אז בחנות תדאג שירשמו.

אבל לא רושמים.

אז אל תעבוד איתו.

אבל גם לא ישימו מדבקה.

למה לא?

כי המוצר מגיע ממקום אחר, לא מהחנות עצמה.

אמנם שעת בוקר מוקדמת, אבל אל תנסה לבלבל אותי. מאיפה אתה נותן את המוצר ללקוח?

אני אסביר לך בדיוק, אני לא מבלבל אותך. יש כמה מוצרים. יש מוצרים שאני מוציא---

המוצר הכי בעייתי, מבחינתך. בוא נלך על הקצה.

המוצר הכי בעייתי זה מוצר שלא נמסר במעמד המכירה.

דוגמה, בוא נהיה מעשיים.

מקרר. אני הסברתי פעם אחת. אני נכנס לסניף כפר סבא, מזמין מקרר, הוא בא בעוד עשרה ימים, לא יודע מאיפה. אני לא יודע מאיפה הוא מגיע.

אבל מגיע בסוף מקרר?

מגיע נהג למטה, צועק לי, 'היי, אתה בבית?' אני אומר לו 'כן'.

יכול להיות שהוא לא צועק, יכול להיות שהוא לוחץ באינטרקום.

לא, הוא צעק לי, מעלה את המקרר. יש מעלית או אין מעלית? אין מעלית. מעלה במדרגות, צריך לשלם עוד 400 שקל, אין בעיה.

העלה מקרר 200 קילו, לא יעלה מדבקה של גרם?

אמר לי 'הנה המקרר', פתחתי את הדלת של המקרר, יש תעודת אחריות. בסדר, יש לו את האחריות. אני יכול למלא אותה או לא למלא אותה, נכון?

נכון.

יש גם מדבקה בפנים, יכול למלא אותה או לא למלא. מה ההבדל?

נו, מה ההבדל?

אין הבדל. בשביל מה?

מה ההבדל מבחינתי, אתה שואל? אני אגיד לך מה ההבדל. את התעודות האלה, אנחנו לא חברת שמירה, האזרחים, צריך לשמור, צריך לזכור איפה שמת אותה. לפעמים אתה שומר את זה כל כך טוב שכשאתה רוצה אתה לא יודע איפה שמת את זה, כי זה חשוב לך, תעודת אחריות. המדבקה היא על המוצר.

הוא לא ידביק.

מי לא ידביק? אז אולי הוא גם לא יספק את המקרר.

לא, מי ירשום את מועד תום תקופת האחריות? מי אחראי לרשום במקרה הספציפי הזה של המוביל והלקוח והמקרר? מי רושם על המדבקה---

בוא נגיד שקודם כל לא הלקוח ותבחר מי אתה רוצה שיהיה אחראי. תיתן לי הצעה מי אתה חושב הכי טוב.

אני לא יכול לדעת.

אתה לא יכול לדעת? אז אנחנו נדע.

מה קורה במידה וטעו במועד האחריות? מי ישא באחריות של זה?

אתה תגיד לי מי, את מי אתה מציע?

מי אחראי היום?

האריכו את האחריות בשנה או קיצרו אותה בשנה. טעו, מי ישא באחריות של זה?

אני רוצה להתייחס למוצרים שלא אני מתקין אותם עם הטכנאים שלי ולא נמסרים פיזית במעמד הקנייה. עם המוצרים האלה אין לי בעיה. כשאני בא להתקין, בא טכנאי שלי, שם את המדבקה, שלום על ישראל. כשנמסר במעמד המכירה, אין בעיה, אני אטיל על המוכרן למלא את זה. אני מדבר על כל אותם המוצרים, והם רבים מאוד, שאין לי שליטה מתי הם מגיעים, איך הם מגיעים, על ידי מי הם מגיעים ומי ממלא שם את ה---

דוגמה. עדיין לא נתת לי דוגמה לזה.

מקרר, אמרתי לך. מייבש כביסה.

מי מספק לך את המקרר?

מוצר שאני קונה באינטרנט. אני נכנס לאתר אינטרנט וקונה שם שואב אבק ופדקס מביא לי את זה הביתה, מי ימלא?

אתה יכול לשים אתה את המדבקה, אתה יכול שפדקס ישימו את המדבקה.

מה יהיה כתוב על המדבקה?

מי יחתום על המדבקה?

הוא יחתום, מה הבעיה?

פדקס לא ישימו מדבקה, מניסיון אני אומר לך. חברת שליחויות לא תיקח עליה את האחריות, לעולם.

אז הוא ישים.

אני אשים את המדבקה? מתי? אני לא יודע מי קנה ומתי קנה. הוא קנה את זה באינטרנט.

אבל אמרנו שזה לא קשור לזהות, זה קשור למוצר. שחררת מוצר, שים ותרשום תאריך. מה זה קשור מתי הוא נמכר? אם הוא מספק את זה דרך פדקס, זה אומר שזה מגיע---

לא, זה לא הוא.

לא אני מספק את זה.

שקם אלקטריק.

אז שקם אלקטריק ישים את המדבקה.

לא, האתר מספק את זה עכשיו.

האתר ישים את המדבקה.

איך הוא ישים את המדבקה?

לא האתר, www , מי שמנהל את האתר הזה. הוא כמו חנות. מוצרים לא הולכים לבד לצרכן, מישהו לוקח אותם, או מישהו שולח אותם. זה שלוקח ומספק פיזית, ידביק את המדבקה, או שזה ששם בדואר, ישים את המדבקה. מישהו שהוא תמיד בשליטתך, או עושה עבודה עבורך. זה לא אכפת לי אם אתה משלם לו דרך תלוש משכורת או חשבונית, הוא רוצה להמשיך לעבוד איתך ואתה מבקש ממנו דבר פשוט, לשים מדבקה ולכתוב תאריך, ואם אתה רוצה אמצעי בקרה, הוא יעשה את זה במקביל איתך בטלפון.

עד פה אני מסכים איתך, למעט הנקודה מי רושם על המדבקה הזאת---

מי שאתה רוצה.

אז כל אחד ירשום מה שהוא רוצה.

מי שאתה רוצה.

למה כשטכנאי הוט מגיע אליי, הוא מוסמך מטעם הוט?

אתה בשתי שניות ובאפס עלות מייצר שכל מדבקת אחריות יש לה תעודת זהות, יש לה מספר. אתה אומר לו 'כשאתה מתקין את המדבקה, כשאתה מדבר עם מרכז השירות', כמו כל שיחה אחרת שמבצעים בדרך כלל בהתקנות ודברים כאלה, אתה אומר לו 'מה מספר התעודה שהדבקת?', אתה רושם, תודה, 'מה התאריך שרשמת?', שומר את מסד הנתונים הזה.

לקוח שלא מתקשר אליי לא זכאי לאחריות?

למה לא? לא לקוח, זה עניין שלך, אתה שומר על עצמך, אתה לא שומר פה על הלקוח.

כשבאים כמו הוט, כשבא טכנאי של החברות, אין בעיה, אתה צודק, זה בסדר, זה ישים ויעשו את זה, הבעיה היא כשזה נמכר לא מהיבואן, נמכר ממחסנים אחרים, בכלל לא קשור ליבואן.

מי שמביא את המוצר ללקוח, הוא לא עובד בהתנדבות. הוא עובד, הוא רוצה להתפרנס, הוא רוצה להמשיך לעבוד איתך. אם אתה תבקש ממנו להיות איתך, לפעול לפי הנהלים שלך בדבר---

הוא לא שלנו. יש לכם טעות בהבנת התהליך.

אוקי, חברים, מיצינו, הבנו אתכם, תודה רבה.

אני רוצה לציין בעיה שאם היום רשת שיווק מוכרת מוצר חשמלי ויש לה את האחריות לפתוח את המוצר ולציין על גבי התעודה, אז יהיה לה גם מחר על גבי המדבקה, אני חושב שזה לא ישים. אם אני אתחיל לפתוח עכשיו כל טוסטר וכל מיקרו וכל קומקום לוודא שיש את המקום ולציין את התאריך ולרשום את התאריך על גבי המדבקה, זה לא ישים. מה גם שלדעתי זה יפגע בצרכן. אם הוא ידביק את המדבקה, לפי דעתי יש בה שימוש, אבל בוא נגיד והוא לא הדביק את המדבקה ונפתח המוצר, והוא ירצה להחזיר, כי המדבקה בתוכו, אני מחויב להוציא את המדבקה ולרשום את התאריך, ואם מחר בתור צרכן אני רוצה להחזיר את זה, אני, העוסק, זכאי לגבות ממנו 100 שקל או עד 5% על ביטול עסקה.

מה אומר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה על זה?

אני לא מבינה.

אם אני פותח את המוצר כדי למצוא את המדבקה ולרשום עליה תאריך, פתחתי את המוצר, אני זכאי, גם במוצרי חשמל, אפשר להחזיר והעוסק זכאי לגבות ממנו 100 שקל או 5%---

זה בכל מקרה, אין שום קשר.

ברור שזה לא קשור למדבקה, אבל אני אפתח כדי למצוא את המדבקה.

אבל הפתיחה היא לא שימוש, ואם אתה עושה עד עכשיו, אז אתה עובר עברה.

לא נכון.

אל תגיד לי לא נכון, הפתיחה היא לא שימוש, תלמד את העניין. עצם הפתיחה היא רחוקה מלהיות שימוש, וזה נכון מה שאתה אומר, כי בשטח זה מה שקורה, וזו גם ההזדמנות לעשות סדר כי בסוף בכל הבלגן הזה, אנחנו נעשה על זה רעש, אתם תעשו רעש, אתם תשאלו את השאלות, אנחנו נשאל את השאלות וכך אנחנו נעלה את המודעות. הרבה מאוד אנשים, מוכרים, באים ואומרים 'פתחת את המכשיר? סליחה, אדוני, אנחנו לא מחזירים לך'.

לא עניין שפתחת, אם אני קונה בגד, או אם אני קונה תכשיט ואני מחזיר את זה, אין פה שום פתיחה, הם זכאים לגבות ממני 100 שקל או 5%?

זה לא קשור לפתיחה.

טוב. מר שמעון ניסלוביץ, המנהל הכללי של חברת מדבקות.

אני רוצה להפיג פה חלק מהחששות שהעלו אנשים, אני אתייחס דווקא לדברים שאמר אריאל. דבר ראשון, אין היום מגבלה לגבי קוטן של מדבקות. יש היום מדבקות של חצי סנטימטר על חצי סנטימטר.

אבל אז הצרכן צריך לקנות עוד מוצר כדי לראות מה כתוב על זה.

לא, ממש לא, המדבקות האלה הן בשימוש והכל ברור לחלוטין. דבר שני, יש מדבקות שלא נשחקות, הן עמידות, בטח יותר מתקופת האחריות.

נגיד שלקחתי אקונומיקה או אציטון, כי אני רמאית ואני רוצה, יש מצב שאי אפשר למחוק מדבקה כזו?

תישארי בלי תאריך.

נכון, ולכן אני לא אעשה את זה.

יותר מזה, גם אי אפשר יהיה לקחת, וזה חשש שהם העלו, את המדבקה ולהעביר אותה ממקום למקום.

אין מצב?

היא פשוט תשמיד את עצמה.

מה זאת אומרת? איך היא תשמיד את עצמה?

אם מנסים להסיר אותה, היא משמידה את עצמה. יש מספר דרכים, או שהיא מתפרקת כקליפת ביצה, או שהיא פשוט מתפרקת, רוני יראה לכם דוגמאות של הדברים.

הנושא האחרון שאריאל העלה פה, נושא היבוא המקביל, לדעתי הנושא של המדבקה בדיוק נותן פתרון לדבר הזה, כי אם תהיה שם מדבקה שמציינת את שם היצרן, זהו.

ברור.

גב' יהל בן נר, נציגת פרטנר, בבקשה.

קודם כל אני רוצה להגיד שאנחנו תומכים בהצעת החוק. אתם נתתם כדוגמה את חברות הסלולר שעובדות בשיטה הזאת של מדבקות, אבל אנחנו דווקא באים עם הפרקטיקה ועם הניסיון ואנחנו רוצים להציג את הקשיים שאנחנו חווים. אני רוצה טיפה להסביר מה אנחנו מציעים, גם כתבנו מכתב לוועדה, כי אנחנו חושבים שבאמת צריך לעשות איזה שהוא איזון בין הצורך של הצרכן שהוא מובן לנו לחלוטין, לבין הפרקטיקה של החיים שאנחנו באמת מתמודדים איתה כל הזמן.

בתחום של הסלולר, זה לא משהו שאתה קונה פעם אחת ויש לך איזה אירוע מתי שהוא, זה משהו שכל הזמן מתרחש וכל הזמן מחליפים אביזרים ומחליפים מכשירים ויש איזה שהיא תנודתיות ולכן הצענו... דרך אגב ככל שיצא לי לבדוק לפני הדיון, מצאתי שיש תקן ישראלי של מכון התקנים שמחייב על כל אביזר חשמלי, לדעתי, להטביע מספר סידורי, ולכן אפשר לצאת מתוך נקודת הנחה שהיום יש חובה שעל כל דבר יהיה מספר סידורי.

על כל מכשיר אלקטרוני?

כן, אני יכולה לתת לך את מספר התקן. זה תקן של מכון התקנים.

זה היה ניסיון לעשות סדר.

. לכן, בעיקרון, ככלל, אנחנו תופסים מסה אדירה מהמכשירים. אז אני לא מדברת רק על מכשירים סלולריים שיש להם נגיד מספר וכדומה. אז מה שאנחנו באמת מציעים זה איזה שהוא פתרון יותר מתקדם לשנות האלפיים, שנת 2011, שבאמת מציע לצרכן ליצור קשר מתי שהוא רוצה, או ב-IVR או באתר האינטרנט, להקיש את המספר, לציין את המספר ומיד התוקף מושמע או מופיע, או ב-SMS אפשר לכתוב, בכל ערוץ. אני לא חושבת שיש בעיה לעוסקים אחרים במשק גם ליישם את זה לאור קיומו של התקן.

גם שלחנו איזה שהוא נוסח חוק להצעת חוק, ואנחנו חושבים שזה באמת מידתי. אנחנו היום נתקלים בהמון המון בעיות פרקטיות שאי אפשר להתעלם מהן, אלה דברים שאנחנו נתקלים---

יעל, זה סוג של פתרון אחד. את יודעת, יש הרבה אנשים שאינטרנט זה בשבילם ללכת למילון ולחפש. את דור צעיר, אמא שלי לא יודעת לחפש את ה- IVI, את ה-IVP, את ה-IVB, אבל יש הרבה אנשים כאלה בישראל. אז מה שאת אומרת זה רק חלק של פתרון, לכן השארנו את מידת הגמישות לאנשים שם. אנחנו, הצד שלנו, אל תכעסו עלינו, מבינים, הצד שלנו זה הצרכן, בכל הכבוד הראוי, גם אתם צרכנים, אנחנו לא רוצים שתפסידו, אבל אנחנו לא מוכנים שתרוויחו ועד עכשיו הרווחתם, הרבה מאוד, בגלל כל הבעיות שאנחנו מעלים, לכן אנחנו צריכים למצוא את האיזון. האיזון הזה יימצא. יש פה הרבה בעיות שאתם מעלים שימצאו פתרונות, אבל אין ספק שהגיע הזמן לעשות סדר בדבר הזה.

האינטרנט הוא רק ערוץ אחד, אנחנו מציעים אינטרנט, אנחנו מציעים טלפון. שיחת חינם ל-1-800. אנחנו גם יוצאים מתוך נקודת הנחה שלא כולם משתמשים באינטרנט. 80% מהאוכלוסייה, אבל...

כלומר אתם מחפשים עוד פניות למרכז הטלפוני שלכם.

לא, אבל להבדיל ממוקד טלפוני שלשם פונים עם כל שאלה וברוב המקרים צריכים את הנציג, פה זה יכול להיות מענה אוטומטי.

זה המוקדים האלה? 'אם אתה רוצה 1, תתקשר זה, אם אתה רוצה 2 תתקשר---

אנחנו מדברים על מענה אוטומטי.

מענה אוטומטי, אתה מקיש את המספר.

מקיש את המספר, מקבל את האינפורמציה.

לא צריך לעבור שום נציג שירות, לא צריך לדבר עם אף אחד. אומרים לך מה המספר, כמו חניה סלולרית, עכשיו חניתי, מה המספר, זה הכל, זה חוזר לך. זה פתרון מאוד מתאים לצורה שבה אנחנו עובדים ואני אומרת את זה שוב---

איך יודעים לאן לחייג?

אפשר לכתוב על המדבקה, 'לפרטים חייג...'.

חנה, זה אחד מהדברים שאפשר להביא בחשבון בפתרונות שאתם מייצרים. נניח אתה אומר, במקרה זה וזה תחייג מספר כך וכך.

את יודעת מה האורך של מספר סידורי של מכשיר סלולרי?

זה 16 ספרות.

זה לא 16, זה 15.

אני חוששת שמה שיקרה, אני לא יודעת, שלא יהיו מספרי טלפונים ייעודיים רק למטרה הזאת ואז אני אתקשר ויגידו לי 'לנציג המכירות לחץ 1, לנציג מחלקת...'.

לא, אז תחייבו, אתי.

קודם כל אפשר להגיד 'חבר'ה, יש חובה וזאת החובה. אתם רוצים להיות פטורים מהחובה, בואו תיכנסו לעניין הזה'.

אתי, הכוונה היא שערוצי התקשורת האלה שדרכם הם יקבלו את המידע הזה ממש יהיה אינהרנטי בפתרון שאנחנו מציעים.

אז זו כבר הצעת חוק קצת שונה. אני אגיד לך מדוע זו הצעת חוק קצת שונה, משום שאם הושמעה מחאה מובלעת, אבל הוועדה לא דנה בזה כרגע, על הפרקטיקה הנוגעת למסירת תעודות אחריות, שמתנים את זה בכך שתשמרי על חשבונית המס, בצמוד לתעודה, אחרת אין לה תוקף, או לכך---

שאגב זה לא חוקי.

פרקטיקה נוהגת בניגוד לדין. עכשיו מה שאת באה ואת אומרת זה שתתני את האחריות בכך שמישהו יתקשר ויברר ואולי פרוצדורות נוספות.

ממש לא. אני אומרת דבר פשוט. אני רוצה שילמדו מהניסיון, אני חושבת שגם הוועדה רוצה שילמדו מהניסיון---

מה שאת אומרת במלים אחרות, שככל שמדובר במדבקה, לא יופיע התאריך עליה, אלא אך ורק מספר סידורי וכדי לדעת מה תאריך התוקף, 'תתקשר למוקד מסוים'.

תתקשר למספר ייעודי, חינמי, אתה לא מדבר עם אף אחד, אתה מציג את ה---

וכל זה במטרה להקל על הצרכן.

ומי ישלם את זה?

ומספר הטלפון, איפה הוא ייכתב? גם על ה---

לא יודעת, תשאלי.

כל המערך הזה, מי ישלם אם לא הצרכן? יישבו אנשים, תהיה מערכת טלפונית, כביכול חינמית, מי ישלם את כל זה?

את רוצה בלי מדבקה, לא?

אני רוצה עם מדבקה.

איפה תשימי אותה על האייפון?

חברת הכנסת איציק, אני רוצה ל---

אז אולי אפשר להחיל את הפתרון הזה על הכל, שעל המדבקה לא יהיה רשום תום תקופת האחריות---

אבל מה שהיא מציעה זה יותר מסובך, בשבילה. במקום לכתוב את זה וזה, יותר פשוט שהיא תכתוב את התאריך, מאשר את המספר של הטלפון.

אני מציעה אופציה. דרך המלך ואופציה שנייה.

בסדר גמור, יפה שבאת עם רעיונות. זה משמח אותי, כי עכשיו הם לומדים שאפשר למצוא פתרונות לכל.

נכון, אבל אי אפשר גם להתעלם מהבעיות---

אגב, אין לכם מושג מה הם עשו כשאמרו להם לכתוב את תאריך האחריות. חבל לכם על הזמן.

מה הם עשו?

ומה הם עשו כשאמרו להם שהתלוש שעדיין לא, צריך להיות יותר... 'אי אפשר, הוא לא יקרא, הצרכן עיוור, אין לו משקפיים, מה יהיה עם המשקפיים', כל מיני דברים שעולים כאן. החיים הם כאלה שבסוף אנחנו מסתדרים כי אנחנו בסוף מייצרים פתרונות, כי אם לא כופים עלינו מלמעלה אנחנו לא מחפשים אותם. אתם תחפשו את הפתרונות, תשבו על המדוכה, תבואו לכאן.

קודם כל הצעת החוק הזאת היא חשובה. כמות התלונות על אחריות שפגה, אנשים פשוט עומדים בפני... פתאום המכשיר מתקלקל ו---

אתה בעד או נגד הצעת החוק?

אני בעד הצעת החוק, אני רק רוצה להגיד נקודה אחת. איפה הצרכן יידע כל מה שמגיע לו, האחריות המורחבת, הסייגים שהם הכניסו לאחריויות נוספות. איפה הוא יקרא את הדבר הזה? יש בעיה במדבקה---

זה לא במקום תעודת האחריות.

אז זהו, הבעיה היא שאנחנו רק צריכים לדאוג שהמדבקה לא תחליף את תעודת האחריות.

זה ברור.

טלי און מחברת ניופאן.

כמה באתם מחברת ניופאן? טיול שנתי?

כואב לנו ואתם לא עוזרים לנו.

עכשיו אתה כבר...

אני מדבר אל הלב שלך.

אתה מניח הנחת יסוד שלא בטוח שהיא נכונה.

אתה יודע מה, אם היינו מדברים בארבע עיניים אחר כך הייתי מסביר לך.

אין ארבע עיניים אצלנו, השתגעת?

למה לא? מה, אסור להיות חבר שלו?

תיכף יבוא המבקר, השתגעת? ארבע עיניים.

הוא כל הזמן צועק עליי שאני לא אדבר.

כפי שאמרנו מספר פעמים קודם, הבעיה בינינו לבין חברות הסלולר למיניהן היא מאוד פשוטה, שהם שולטים בערוצי ההפצה שלהם ואנחנו לא שולטים. 80% מהמוצרים שלנו לא מסופקים על ידינו, מסופקים על ידי יד שנייה, שלישית וברוב המקרים גם יד רביעית. אין לנו שום דרך לשלוט על זה. אנחנו עשינו דיל עם איזה שהיא רשת, מכרנו 500 טלוויזיות. אותה רשת מכרה לעוד מפיצי משנה, מפיצי משנה ממשיכים להפיץ את זה הלאה, יכול מאוד להיות שהצרכן הסופי קיבל את המוצר אחרי חצי שנה. זה עובר כמה ידיים, אין לנו שום אפשרות ל---

רק ברגע שהתבצעה רכישה.

אין לנו שליטה על המוביל, על אותו מוביל לבסוף, שהוא זה שאמור לשמור את התאריך---

ביניכם לבין המשווקים יש את המספר הסריאלי של המכשיר. מסרתם 500 מכשירים כאלה לאל"מ? תרשמו את המספרים הסריאליים שמסרתם לאל"מ, זה יחזור אליכם יום אחד עם אחריות שנראית לכם בעייתית?

לא לכל מוצר יש מספר סריאלי.

הלקוח הסופי יקנה את זה רק אחרי---

בשלב הזה הם יכולים לשים מדבקה נוספת, לדוגמה, עם מספר סריאלי.

אבל הצרכן הסופי יקנה את המוצר רק אחרי כמה חודשים, זה לא יהיה מיידית, כי זה עובר כמה ידיים באמצע.

אוקי, בסדר.

אז הצרכן מפסיד מזה כמה חודשים.

לא, הסיכום שלך עם אל"מ שהם דואגים להדביק את המדבקה ואם לא תהיה מדבקה, יש לך זכות לבוא אליהם ב---

אבל ממתי תחל האחריות בסופו של דבר? אל"מ מוכרים לעוד שני מפיצי משנה שלהם. בוא ניקח את אבי סופר. אבי סופר מוכר לבסוף לעוד שניים או שלושה מפיצי משנה שלו. מי יהיה אחראי בסופו של דבר על הרישום? אנחנו לא יכולים לסמוך, עם כל הכבוד לכל הרשתות, על אותו מוביל שהוא זה שיצטרך לרשום את תום תקופת האחריות.

מה זאת אומרת את לא יכולה? זה תפקיד שלך לסמוך על המוביל. אם המוביל לא יהיה בסדר---

זה לא מוביל שלי.

ברגע שתהיה חובה ברורה וחוקית, את מעבירה את זה בשרשרת, את מעבירה לאבי סופר, אומרת לו 'מר אבי סופר, אם לא אתה מספק את המכשיר, כבודו תהיה מספיק רציני ואחראי לדאוג שמי שמספק מטעמך...'.

זה מאוד יפה, עם זאת אין לנו שום דרך לאכוף את זה. שום דרך.

למען הדיוק פה חייבים להבהיר משהו. נקודת המוצא שלך היא ממש שגויה, אנחנו מדברים על אותן בעיות פרקטיות בדיוק, בינינו לביניכם אין שום הבדל. אצלנו יש מערכי דור טו דור, סוכנים, משווקים, הום סנטר שמוכר את מכשירי הפריפייד שלנו. בדיוק אותן בעיות.

יש לכם יבוא מקביל?

בוודאי שיש לנו יבוא מקביל, כל אחד היום מביא אייפון מארצות הברית לחבר שלו.

ברמה האישית, לא חברה שמביאה אייפונים.

זה לא משנה, הבעיה הפרקטית היא---

אנחנו רוצים להרגיע אתכם שהפתרון שלנו עונה על הבעיה שלכם בדיוק.

אין להם שליטה מתי המוצר נמכר.

לכם כבר יש היום מערך אלקטרוני שמשרת, לנו אין את המערך הזה.

איך את יודעת מתי הוא---

אני מוכרת כמויות למשווקים שמוכרים עבורי. אותו דבר.

תתווכחו אחרי זה.

זה בא להתגבר על אותן בעיות בדיוק. אין הבדל בבעיות.

כל מה שמושמע כאן על ידי היבואנים זו בעיה אמיתית של חוסר שליטה שכבר קיים היום. תקנות אחריות ושירות, נכון שכבר צריך לתת תעודה עם התאריך בפועל, הם לא יכולים כרגע לעמוד בזה. לזה צריך לתת פתרון. כל המקרים שאין שליטה, מה שהם כבר הסבירו ממש והמחישו. אנחנו אומרים שברגע שזה בחנות אין שום בעיה, ברגע שזה מתקין מטעם החברה אין בעיה, כל הקבוצה הזאת, כמו שאתה הסברת מקודם, שאין שליטה, גם היום יש בעיה בתקנות. זה לא נכון לבוא ולהטיל עוד חובה עם סנקציה פלילית, עם סנקציה אזרחית, מבלי שהם יכולים לעמוד בזה. צריך להבין את הבעייתיות ביישום כאן.

נא להתחיל בהקראה של החוק.

סליחה, כבוד היושב ראש, הערה אחת לגבי הנוסח שהצענו. אנחנו מבקשים שתשקלו ותדונו בו, כי אנחנו באמת מאמינים שהוא יביא פתרון להרבה---

היועצת המשפטית רואה אותו.

(הקראה): "הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 31) (מדבקת אחריות), התשע"א-2011.

"תיקון סעיף 18א. 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 18א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) (1) עוסק המוכר טובין לצרכן ומוסר לו תעודת אחריות, ימסור לו מדבקה לשם הדבקתה על הטובין, שבה יצוין תום תקופת האחריות (בחוק זה – מדבקות אחריות).

"(2) הציג צרכן לעוסק טובין שמודבקת עליהם מדבקת אחריות תקפה ומקורית, לא ידרוש העוסק מהצרכן להציג את תעודת האחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות.

"(3) השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה, צורתה, גודלה וגודל האותיות, וכן רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בסעיף קטן זה לא תחול לגביהם".

הערות לסעיף 1, בבקשה.

אני רוצה, במסגרת סעיף 1, לענות לכל הטענות שהועלו כאן לגבי האחריות, על מי מוטלת האחריות בסופו של דבר לתת את המדבקה עם התאריך. האחריות מוטלת אך ורק על המשווק הסופי ולכן על המשווק הסופי לדאוג שהמספר הסידורי, תאריך פג תוקף של התעודה, יירשם במשרדי או במחשבי או במערכת של היבואן או של נותן השירות לגבי האחריות. לכן אני חושבת שבהזדמנות החוק אנחנו פותרים את הבעיה של התופעה הזו שהיום הצרכנים לא מקבלים תעודת אחריות תקפה ומי שמוטלת עליו האחריות זה לא אתם, זה לא היבואנים, זה לא היצרנים, זה המשווקים שבסופו של דבר הם יהיו חשופים לתביעות על פיצוי עונשי כזה או אחר. נקודה.

הם, אגב, לא נמצאים פה והיה מעניין לשמוע מה הם חושבים.

הם אלה האחראים לכל המצב הזה.

אני לא הספקתי להגיד את זה קודם, אני חושב שהחוק הזה ייצר הרבה מאוד תביעות וייצור עוד יותר עומס על היועצת המשפטית, שגם כך---

אני רוצה רק להביא לידיעת חברי הכנסת שארגוני הסוחרים בישראל, התאחדות הסוחרים, איגוד ארצי למסחר, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, כולם הוזמנו לישיבת הוועדה.

אני מבקש להסב את תשומת לבה של הוועדה שברגע שהמשווק או הסוחר מציין את התאריך של המסירה, בעצם מי שפורע את השטר הזה הוא היבואן. חשוב שהוועדה תבין את הנקודה, אחד מחייב מישהו אחר שמשלם בלי שום אחריות ומחויבות כלפי זה וזו בעיה. המוכר רושם את התאריך, היבואן צריך לתת את האחריות ואם התאריך הוא לא נכון---

הוא יחליף את המשווק.

אי אפשר.

אפשר. אם המשווק לא יעמוד בכללים, הוא יחליף---

אי אפשר לגזור גזרות שאי אפשר לעמוד בהן.

אם המשווק לא יעמוד בכללים, הוא יחליף את המשווק. נקודה.

ואם זה יטעה לרעת הצרכן? לא לרעת היבואן, אם הוא יטעה לרעת הצרכן, הוא יקצר לו את האחריות בשנה, כי---

ואם הוא יגנוב? ואם לסבתא שלי יהיו גלגלים? ואם הוא זה?

אבל אלה דברים נורמליים.

זה סתם, זה סתם.

אחריות נוספת מוגבלת, איפה מציינים את זה?

לא במדבקה. מדובר כאן על מדבקה שמתייחסת לאחריות לפי חוק.

כן, אבל יש מקרים שבהם ניתנת אחריות נוספת וזו שאלה האם זה נכון שזה יופיע במדבקה או לא נכון, זו שאלה שבכלל לא עלתה פה לדיון והיא שאלה מאוד מורכבת. לכן אני הייתי מציע לתקן את סעיף (א1)(1), ובמקום 'שבה יצוין תום תקופת האחריות', לרשום 'שבה יצוין מידע באשר לתקופת האחריות כפי שיקבע השר'.

לא.

אני לא חושב שיהיה צריך להיות הרבה, אני רק אומר שלא נחליט את זה עכשיו, כי לא עשינו---

תום תקופת האחריות. הארכת למישהו אחר, תשלח לו מדבקה בדואר.

זה לא מעשי, זה לא ישים. זה מצריך הרבה חשיבה ו---

הארכת למישהו אחר, אתה גובה ממנו כסף בדרך כלל? כשאתה מאריך אחריות?

זה לא חייב להיות היבואן.

מי שלא עושה את זה, מי שלא נותן את האחריות הנוספת.

זה כבר ממש... ללכת וגם עליהם להטיל את החובה לתת מדבקות?

יש מוכרים, הם אומרים אנחנו נותנים אחריות לשלוש שנים, אבל בשנתיים הנוספות זו אחריות מוגבלת.

זה יהיה מפורט בתעודה.

לכן אמרתי, המדבקה תתייחס לאחריות לשנה.

אז זה צריך להיות מנוסח אחרת.

אנחנו מדברים על המדבקה, תשים לב.

תעבוד אחרי זה עם היועצת המשפטית, היא מוסמכת לשנות נוסח תמיד. אם זו בעיה של נוסח.

לא, זו מהות.

המדבקה תהיה באופן אוטומטי למשך שנה?

לא. מי אמר באופן אוטומטי למשך שנה?

מה לגבי אחריות נוספת מוגבלת? אם אנחנו נותנים היום שנה ולמגוון רחב מאוד של מוצרים אנחנו נותנים עוד חמש שנים, עם השתתפות עצמית של 99 שקלים לביקור טכנאי. המדבקה תראה שנה אחת בלבד?

שנה פלוס חמש.

אבל זו אחריות נוספת מוגבלת, לא יהיה לי מקום---

בדיוק מה שכתוב בתעודה.

אבל זה כתוב על התעודה, מדובר על דף A4, על מדבקה אין לי מקום לציין את כל הדברים האלה.

מה לציין? שזה שנה פלוס חמש? 1 פלוס 5? באמת.

לא, צריך גם לסייג את החמש.

לא, לכתוב את התקופה המרבית.

גם התקופה המרבית זה יכול להטעות.

אולי עדיף התקופה המינימלית דווקא, לא המרבית.

למה לראות את זה כתקופה נוספת? האחריות המרבית היא חמש שנים והם מחריגים חלק מסוגי האחריות לתקופה קצרה יותר. תודה רבה על ההערה, תיקנו כמו שרצית.

לא, זה לא נותן את המענה.

בסעיף התחולה, כמו שנקרא לאחר מכן, נעשתה הבחנה, אם אינני טועה, בין אחריות לפי חוק לבין אחריות נוספת וולונטרית. מה שהם אומרים כרגע, החמש שנים, זה האחריות הוולונטרית, שבהסכם ההתקשרות הם בעצם הציעו כחלק מהעסקה, זה מחייב אותם---

וולונטרית הם לא חייבים לתת, אבל מרגע שהם נתנו אותה היא כבר לא וולונטרית, הם לא יכולים לחזור בהם.

היא וולונטרית מבחינה זו שהיא לא מתחייבת לפי חוק.

אוקי, נכון, אבל ברגע שהיא קיימת על מוצר, שזו החלטה שלהם, זו כבר אחריות שחייבת להיות בידיעת הצרכן.

אבל לאחריות הזאת יש סייגים.

אבל בנוסף לזה הם גם גובים כסף תמורת זה ועוד מגבילים את האחריות. זה עוד יותר מורכב.

לפעמים גובים כסף ולפעמים לא גובים כסף. לפעמים אומרים לגבי מכונית, לא גובים כסף אבל זה רק לגבי---

סעיף 4(1) ההגדרה צריכה להיות 'טובין שיש לגביהם חובה למסור תעודת אחריות.

אבל תראה את סעיף 4(2) גם, עשינו את ההבחנה---

'טובין שאין לגביהם חובה כאמור, בתום שנה ממועד האמור...'.

אם הם יחייבו במקרה הזה לכתוב על תעודת האחריות חמש שנים, מה קורה? ממתי זה יחול לגביהם, בתום שנה או בתום שנה נוספת?

מה יחול?

אם החלטת הוועדה בהכנה לקריאה ראשונה היתה שההיערכות---

אני אגיד לך מה ההחלטה שאנחנו רוצים עכשיו; בא לקוח, קנה מוצר, נתן לו המוכר אחריות, התקופה המקסימלית היא זו שתירשם על המדבקה. אנחנו לא מחייבים אותו---

ואז ממתי הוראות החוק יחולו עליו? אנחנו נראה את זה כאחריות לפי חוק או אחריות מעורבת?

אני לא מבין.

הוועדה החליטה בישיבה הקודמת, כמובן הוועדה רשאית לשנות את החלטתה, לא להחיל את החוק לגבי מוצרים שהאחריות עליהם היא לפי חוק לאורך תקופת האחריות הקבועה לפי חוק בתקנות. התקנות עשו הבחנה לגבי מוצרים שונים, לגבי תקופות אחריות שונות, לבין מוצרים שמתקיימת עליהם אחריות מחוץ לחוק, מה שאנחנו קוראים אחריות וולונטרית, שהיא כמובן מחייבת את העוסק, כי זה חלק מההסכם בסופו של דבר שנכרת בין הצדדים. לגבי הסוג הראשון של המוצרים, שמדבקת האחריות מתייחסת אך ורק לתקופת האחריות לפי חוק, התחילה תהיה בעוד שנה, שנה ממועד פרסום החוק. לגבי הסוג השני של המוצרים, שנה לאחר מכן, זאת אומרת בעוד שנתיים.

לגבי הסעיף הזה את שואלת?

כן. אם אתה אומר שמלכתחילה אתה רוצה לדרוש מהם שבמדבקת האחריות לגבי האחת פלוס חמש, למשל השנה האחת שזה תקופת אחריות מתחייבת לפי חוק, והחמש שנים מתחייבת לפי ההסכם, מתי תהיה תחולת החוק לגביהם? בעוד שנה או בעוד שנתיים?

אנחנו מסכימים שבעוד שלוש שנים יופיע התאריך האחרון.

למה זה עוד שלוש שנים?

לצורך העניין, אחרי שיעברו שתי התקופות שאת מדברת עליהן, לפי התאריך המקסימלי, כי תופיע האחריות על פי חוק---

בשלב ראשון הם יצטרכו לכתוב רק שנה? זאת השאלה.

למה ההפרדה הזו?

אני מנסה להבין, כי צריכים לחשוב---

זה מה שכתבתם בקריאה הראשונה.

אני חושב שמרגע שמוכר נתן אחריות היא כבר לא וולונטרית, הוא מחויב לה.

זה ברור, היא וולונטרית רק במובן זה שהיא לא מתחייבת---

אוקי, אבל ברגע שהוא נתן זו כבר אחריות מחייבת, כמו אחריות החובה. אנחנו לא באים להחיל פה חובה לתת אחריות על מוצרים שאין חובה, זה לא העיסוק שלנו, אנחנו באים לעסוק בהסדרה של היחסים מרגע מתן האחריות. אני חושב שמרגע שניתנה אחריות, צריך לרשום את התקופה המקסימלית והכל כמובן על פי תנאי האחריות, זה ברור, ותנאי האחריות מחריגים ו---

זאת אומרת שהם יכתבו במדבקת האחריות חמש שנים, בדוגמה הזאת---

הם גם יכולים לפרט יותר, אנחנו לא מונעים מהם.

את תקופת האחריות המרבית וזה יחול עליהם בתום שנה מפרסום החוק. זה הרעיון? זאת אומרת, נגיע תיכף לסעיף 4, ההבחנה שנעשתה בין סוגי האחריויות השונות מתבטלת לעניין מועד התחילה.

כן, אני לא רואה בזה צורך.

זה אומר שיש לנו שני סוגים של מוצרים, מוצרים שיש אחריות לשנה ואין אחריות מורחבת, הם יצטרכו לשים את המדבקה מיד.

אנחנו לא עושים הבחנה.

אבל הבעיה שזה עלול להטעות צרכנים, אם הם רואים חמש שנים ולא יראו שיש שם סייגים, שיש תשלום חובה, או שזה מוגבל למנוע בלבד ולא---

אבל כתוב 'בהתאם לסייגי האחריות'.

איפה זה יהיה כתוב?

זה מחייב אותם לשמור את תעודת האחריות.

בתעודת האחריות יש חובה לציין שזאת אחריות מסויגת, אז השאלה היא איך עושים את זה על המדבקה. גם על המדבקה אנחנו נתחיל לכתוב שיש סייגים וכולי? או שאנחנו בעצם מגבילים את התקופה רק לתקופה שמתחייבת מכוח החוק.

כפוף לתנאי האחריות.

כפי שהם מופיעים בתעודת האחריות ואז הצרכן כן מחויב לשמור את תעודת האחריות?

הרי ברור שתנאי האחריות לא נמצאים על המדבקה, הם נמצאים בתעודת האחריות או באתר של---

אז מה הערך המוסף של המדבקה? עוד פעם. אם כל הזמן אנחנו חוזרים לתעודת האחריות, כפוף---

כפוף שאני אדע שיש לי אחריות, רק שאני לא צריך לחפש תעודה כדי להוכיח אותה.

אבל לא בטוח שתדע, כי היא תראה לך שיש לך רק 12 חודשי אחריות, כל השאר זה יהיה---

לא, היא תראה שיש לי ארבע שנות אחריות.

ומה זה כולל? עם מנוע, בלי מנוע?

אז אני פונה, לאו דווקא לתעודה שלי, לכל תעודה שאתה גם יכול להציג, או באתר, או שאני אפנה אליך ותשלח לי העתק של תעודה ואני אראה מה התנאים.

אז הם יגידו לנו 'אתם שיניתם את הנוסח, כשאני קניתי לפני שלוש שנים זה לא היה ככה', 'אתם מטעים, אתם מרמים'. כבר היום אנחנו נתקלים בזה. גם היום, לא כולם שומרים, אז היום אנחנו מפיקים להם תעודת אחריות חדשה והם אומרים 'כשאנחנו קנינו לפני שנתיים הבטיחו לנו הרים וגבעות, היום אתם מסייגים את זה'. זה בפועל מה שהיום---

זה עלול להיות תמריץ שלילי לתת אחריות מורחבת. זה בעייתי.

אני אגיד לכם, המוכרים מבטיחים הרים וגבעות, תשע שנות אחריות חינם, לא אומרים שיש מגבלות וזה מה שיוצר את הבעיות. היבואן מלכתחילה כן קבע מגבלות אבל המוכר לא מגלה את המגבלות האלה, זו הטעיה.

אז מה את מציעה? בהזדמנות חגיגית זאת שארלוזורוב נרצח לא נפתור את כל הבעיות. את צודקת, נכון, אנחנו מייחסים את זה לתעודת האחריות.

הצרכן עלול להיפגע פה, הוא עלול להבין משהו שהוא לא נכון ובבוא היום, כשתהיה לו תקלה, הוא יימצא במקום לא טוב, לא יהיו לו פתרונות, כי מי שמכר לו הבטיח לו דברים אחרים. בפועל הוא עומד מול חברה שלא תקיים את מה שהוא חושב ומפה זה יכול ללכת רק ל---

אני חושב שהנקודות שעלו פה מראות את המורכבות ושכדאי שהנושא הזה יהיה בסמכות השר. יקבעו פה שהשר צריך לקבוע מה יופיע על המדבקה גם לעניין האחריות, תום התקופה, גם זה צריך להופיע.

זה כבר נמצא בסעיף קטן (3).

לא. ברגע שכתוב במפורש בסעיף (א1)(1) שבה יצוין תום תקופת האחריות, אז השר אחרי זה לא יוכל לשנות את זה. לכן אני מציע שיהיה כתוב שבה יצוין מידע באשר לתקופת האחריות כפי שיקבע השר. כשהשר יקבע ב דיוק מה שצריך באותה מסגרת עבודה שהוא עושה, של הגודל והצורה, אז הוא גם יקבע מה צריך להופיע.

אבל אפשר גם לקבוע תוכן למדבקה.

את כותבת תוכן בלי---

רז, יש לשר סמכות לקבוע תוכן.

בוודאי, אבל אם את לא משנה את סעיף (א1)(1) זה יהיה בסתירה.

הוא רוצה שיהיה כתוב, במקום 'שבה יצוין תום תקופת האחריות', יהיה כתוב 'שבה יצוין מידע ביחס לתקופת האחריות', או בנוגע לתקופת האחריות.

כפי שיקבע השר.

אפשר מידע נוסף.

אפשר מידע, אבל מועד תום האחריות חייב להיות, כי זה עיקר הבעיה.

אבל אז זה משאיר שאלה, איזה אחריות. עכשיו עלו הבעיות בעניין הזה, אם יש אחריות מורחבת רגילה, או אחריות מורחבת מוגבלת.

נתנו לזה פתרון.

לא ניתן פתרון לנושא הזה. אמרו פה, גם ארגוני הצרכנים---

מה קורה היום לאדם שקנה מוצר ואיבד את תעודת האחריות?

אנחנו מפיקים לו תעודת אחריות חדשה. אבל כשהוא יגיע לממש את האחריות והוא יראה על המדבקה שיש לו חמש שנות אחריות, בכפוף---

כפוף לתנאים בתעודה.

אז הוא עדיין לא יודע מה התנאים.

אבל גם אדם לא זוכר את תעודת האחריות שנתת לו בעל פה, הוא לא מסתובב איתה כל היום בארנק.

אבל אז יעלו טענות להטעיה, 'רשמתם לנו חמש---

הנה דוגמה, יהיה כתוב שנה אחריות מלאה, ופה כתוב והאחריות אינה מכסה קורוזיה וזה וזה וזה. מה הבעיה?

כל זה על גבי המדבקה?

כן, וזה מכשיר קטן.

רק הערה לגבי המונח, נאמר פה בסעיף קטן (א1) שמדובר רק על משווקים, עוסק ברגע שהוא מוגדר גם כיצרן, זה לא רק משווק. יש יצרנים שמוכרים, אז זה לא---

אם הוא יצרן ואם הוא מוכר, אז הוא גם מוכר. יש לו שני כובעים.

יש לו הכי פחות בעיה, אם זה יצרן שמוכר ישירות.

זה חל על כל עוסק בין שהוא משווק, בין שהוא היבואן, בין שהוא היצרן ובין שהוא החנות הקמעונאית, בתנאי שהוא מוכר את זה לצרכן.

כבוד היועצת המשפטית, אנחנו זקוקים לשינויים בסעיף 1?

כן. אני אוסיף בפסקה (3), השר יקבע הוראות לעניין מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, תוכנה ומידע שייכלל בה, כדי לאשר את זה, והשאר כפי שמופיע בהצעה, אלא אם כן יש הערות נוספות.

לי יש הערה. נדמה לי שדיברנו בדיון שעבר שהחובה לא תהיה למסור את המדבקה, אלא להדביק את המדבקה, כי פחדנו שזה ינוצל לרעה.

לא, להיפך.

זה מה שלי זכור, לא היה פרוטוקול, אבל פחדנו שזה ינוצל לרעה שהוא ימסור לו ואז הוא כן הדביק, לא הדביק. וגם לא דיברנו, למה שלא יהיה שהחובה תהיה להדביק---

האינטרס של המוכר זה להדביק.

בגלל שזו עברה פלילית.

גם האינטרס הכלכלי שלו זה להדביק.

אז למה שלא תהיה חובה להדביק על המוצר?

תכתבי ידביק או ימסור, אני מוכנה לכתוב את זה, אני לא רוצה לקבוע להם מלכתחילה את ה---

לא כדאי לך לחייב אותו להדביק, זה אומר לפתוח את הקלקר---

אדוני, יש איסור לדרוש תעודת אחריות, הייתי מציעה להוסיף איסור להציג גם חשבונית כתנאי למתן שירות.

זה ממילא אסור.

מי בעד סעיף 1 עם השינוי? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 1

הסעיף אושר
נא להקריא סעיף 2.

כרגע יש הצעה של חברת אורנג', להוסיף סעיף קטן (א2).

נכון. אנחנו מדברים על נורמה כללית שכרגע אושרה ואיזה שהוא הסדר שהוא מידתי במידה והעוסק ממלא את כל התנאים של ההסדר.

תציגי בבקשה את ההצעה שלך.

אנחנו ניסחנו כמיטב יכולתנו, כמובן בכפוף להנחיות שלך; 'על אף הוראות סעיף (א1) עוסק המוכר טובין לצרכן והטובין מזוהים במספר סידורי או מספר זיהוי ייחודי, פטור מהחובה לפי סעיף (א1)לעיל, אם העוסק מקיים את כל אלה'. הכל.

'(2) העוסק לא דורש מהצרכן להציג תעודת אחריות כתנאי למתן שירות בהתאם לחיוביו לפי תעודת האחריות, אלא מזהה את הטובין ואת מועד רכישתם לפי המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי'.

'(3) העוסק מאפשר לצרכן לבדוק את תקופת תוקף האחריות בכל עת באתר אינטרנט או בטלפון', פה יכול להיות ששלי לא מעודכן מספיק, אצלך זה 'בשיחת חינם', 'באמצעות המספר הסידורי או מספר הזיהוי הייחודי או באמצעות מסרון'. אין לי פה את הנוסח המעודכן, נתתי לך את המעודכן ביותר.

אני חושבת שההצעה היא ראויה בשינוי אחד, אני לא הייתי אומרת שעל אף הוראות סעיף (א1) זו ההוראה שתחול, אלא שהשר רשאי לקבוע מוצרים או מקרים שבהם עוסק המוכר יהיה פטור. זאת אומרת אני לא רוצה לקבוע את זה כבר כהוראה מחויבת, אלא שהשר יקבע את המקרים.

זה מביא בחשבון את הבעיות שהם מעלים ושצריך ללמוד חלק מהבעיות.

אבל הפתרון הזה לא מחריג אף אחד, נהפוך הוא, הוא חלופה ראויה.

אנחנו תומכים בהצעה.

הוא חלופה ראויה להצעה הראשונה וכל אחד יכול לאמץ.

גב' טירי, זה צריך להיות תלוי בשיקול דעת השר לאחר שיבחן את המקרים, או---

קודם כל אנחנו לא קיבלנו את המסמך שלהם וזו פעם ראשונה שאני שומעת וזה לא מולי, אז מאוד קשה לי להתייחס לנושא.

אנחנו העברנו את זה לוועדה.

לא קיבלנו את זה, אז קשה לי כרגע להתייחס לנוסח מלה במלה, זה לא מונח לפניי.

אבל אם הוועדה סבורה שזה נוסח ראוי והסדר ראוי כבר עכשיו, אז חבל שאנחנו נגלגל את זה---

אני אומר לחברי הכנסת, הרעיון הוא רעיון נכון, אני חושבת שראוי לאמץ אותו, אבל הוא טעון בחינה. הוא טעון בחינה, האם תהיה לו תחולה כללית או לא, וזה יהיה נתון רק לשיקול דעת ה---

ואנחנו רוצים שכל ההחרגות האלה יהיו באישור ועדת הכלכלה.

קודם כל זה צריך להיות בתקנות ואחר כך באישור ועדת הכלכלה.

ברור. לדוגמה איתם, יכול להיות שאין לי בעיה עם המנגנון, עד שאני לא רואה שזמני ההמתנה אצלם יורדים, אין להם סיכוי לקבל את זה אצלי.

זה לא קשור---

קשור, לא קשור, אם יש לכם אפשרות לפתוח מוקד טלפוני נוסף, תורידו קודם כל את זמני ההמתנה.

אנחנו מתחייבים שזה יהיה טלפון ייעודי, לא קשור לשום זמן המתנה, לא קשור לכלום.

בסדר, אוקי, לא פסלנו את הרעיון.

עכשיו שאלה לגבי בררת המחדל. ישנה אפשרות לומר, כמו שאני הצעתי ואולי אפשר לשפר את ההצעה, ש'על אף הוראות סעיף קטן (א1) השר רשאי לקבוע מוצרים או מקרים שלגביהם עוסק המוכר טובין לצרכן' וכולי וכולי, שהאלטרנטיבה שהם מציעים תהיה חלופה לסעיף קטן (א1). אפשר לכתוב כמו שהם מציעים, 'על אף הוראות סעיף (א1)', הדרך הזאת תהיה דרך אלטרנטיבית, 'אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות'. זאת אומרת שהשר יוכל לומר שעל אף זה שאני מציע את זה כדרך אלטרנטיבית, לאחר שבחנתי זה לא מתאים לסוגי מוצרים או...

אז אנחנו נוכל לקיים את זה, תהיה לנו ודאות ו---

זה פתרון נכון רק באישור ועדת הכלכלה.

בכל מקרה כל התקנות לפי סעיף זה יהיו באישור ועדת הכלכלה.

אני רק רוצה להוסיף שפרט לחברות הסלולר, לשאר היבואנים אין מערך טלפוני דומה לזה, או מתקרב לזה. אין לנו מספיק כסף, אנחנו לא כל כך עשירים כמוכם.

אל תריבו עכשיו על זה.

לא, יש הבדל בינם לבינינו מאוד גדול בעניין הזה. להם זה נראה פשוט להביא 50 אנשים להקים טלפונים ולעשות... זה הרבה מאוד כסף.

אם כך הסעיף הקטן הזה ייכתב בנוסח ובמגבלה שבסופה יבוא 'או באמצעות מסרון', אלא אם כן קבע השר אחרת, לגבי סוגי מוצרים או במקרים שיקבע.

אוקי, והכל באישור ועדת הכלכלה.

כל מה שהוא יקבע לפי הסעיף הזה יהיה באישור ועדת הכלכלה.

מי בעד? אושר.

חברת הכנסת דליה איציק מצביעה במקום חבר הכנסת אלי אפללו, חבר הכנסת עתניאל שנלר מצביע במקום חבר הכנסת ישראל חסון.

סליחה, אני רוצה לתקן את דבריי. אמרתי כל ההוראות שיקבע השר לפי הסעיף המוצע יהיו באישור ועדת הכלכלה, זה לא מה שסוכם ולא מה שהוצע בפסקה (3) לסעיף קטן (א1), אז השאלה אם הוועדה בכלל רוצה שלמשל הוראות לגבי מדבקת אחריות, לרבות סוג המדבקה, או תוכנה והמידע שייכלל בה והצורה שלה וגודלה וגודל האותיות, לא נראה לי שזה טעון אישור ועדת הכלכלה.

לא, זה לא.

אז רק כאן, לתקנות האלה.

רק הפטורים, לא העיצוב.

(מקריא): תיקון סעיף 23. 2. בסעיף 23(ב)(8) לחוק העיקרי, אחרי "תעודות אחריות" יבוא "לא מסר מדבקת אחריות".

לא מסר או לא הדביק.

יש הערות, אדוני.

רק לא מסר, ידביק או ימסור, צריך לעשות את ההתאמה.

אנחנו מדברים פה על קנס של מעל 200,000 שקל ואנחנו מדברים על מי שלא מסר מדבקת אחריות. אני לא חושבת שיש פה פרופורציה, זה לא משהו שקשור להטעיה, זה לא קשור לתחום---

זו אותה סנקציה שקיימת היום לגבי תעודת אחריות?

אבל בתעודת אחריות יש עניין של הטעיה הרבה יותר.

לא, היינו הך.

כן, זה עניין שלא מסר מדבקה.

דין תעודה כדין מדבקה. כך אנחנו רואים את הדברים.

מי בעד? הסעיף אושר.

הצבעה

סעיף 2

אושר.

(מקריא): "תיקון סעיף 31א. 3. בסעיף 31א(א)(7) לחוק העיקרי, אחרי סעיף 18(א)(5) יבוא "או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי סעיף 18א(א1)" ואחרי "מסר תעודה" יבוא "או מדבקה" ".

הערות?

כולם יודעים על מה מדבר סעיף 31א? סעיף 31א מקנה לצרכן זכות לתבוע פיצויים לדוגמה, ונאמר בו כדלקמן ברישה: 'נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר בקשר לאותה עסקה הוראה מהוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק בשל אותה הפרה פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסעיף זה פיצויים לדוגמה, בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים', וכאן מוצע לתקן את פסקה (7) שבסעיף. פסקה (7) אומרת: 'ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות כפי שנדרש לפי סעיף 18(א)(5) והיצרן או העוסק לפי העניין לא מסר תעודה כאמור', כאן מוצע לתקן את הפסקה הזאת כך שתוכנה יהיה 'ביקש צרכן מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות, או ביקש צרכן מעוסק לקבל מדבקת אחריות, כפי שנדרש לפי סעיף 18א(1) והיצרן או העוסק לעניין לא מסר תעודה או מדבקה'. זה יהיה התוכן.

למה היצרן? זה בעצם העוסק.

נכון, אני מסכימה איתך. על מי חלה החובה לתת תעודת אחריות, גב' טירי?

על העוסק.

אז מדוע זה מופיע כאן ב-(7) מיצרן טובין או מעוסק לקבל תעודת אחריות מלכתחילה? כתוב כאן 'והיצרן או העוסק לפי העניין', האמת היא שאין חשש, משום שככל שהחובה לא חלה על העוסק אז כמובן שהוא לא יצטרך.

היצרן צריך לצרף את התעודה והעוסק צריך למסור. אם הצרכן לא צירף תעודה, העוסק לא יכול למסור את התעודה. זאת אומרת החובה היא בעצם משולבת.

הבנתי, היא תלויה אחת בשנייה.

מי בעד הסעיף שהוקרא? אושר.

הצבעה

סעיף 3

אושר.

(מקריא): "תחולה. 4. החובה למסור מדבקת אחריות לפי סעיף 18א(א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, תחול לעניין טובין כמפורט להלן:

"(1) טובין שיש לגביהם חובה למסור תעודת אחריות לפי סעיף 18(א)(5) לחוק העיקרי – בתום ____ חודשים מיום תחילתו של חוק זה".

אי אפשר לקבוע תאריך?

עכשיו זה הזמן. בעת הפרסום לקריאה הראשונה ציינו בפירוש שהמועד ייקבע בעת הדיון...

כמה זה סביר?

אני מציעה לאפשר כאן פרק זמן ראוי. יש כאן באמת בעיות טכניות רציניות שצריך להיערך אליהן וצריכים לאפשר גם לשר לקבוע תקנות בפרק הזמן הזה.

כמה זמן זה סביר?

אנחנו חושבים שצריך להצמיד את זה בעצם לשר. מרגע שהשר קבע את הקריטריונים, רק אז אפשר להתחיל להיערך. לפני שהשר קבע את הקריטריונים, אנחנו לא יכולים להתחיל להיערך, לכן אנחנו חושבים שזה צריך להיות תקופה, להערכתנו שנה, מרגע שהשר קבע את כל הקריטריונים.

אני רוצה, אם כך, לשכלל את ההצעה. יש דברים בגו, הרי הם לא יכולים באמת להתחיל להפעיל ולהיערך בלא תקנות. אני מציעה שתיקבע הוראה שהשר יתקין תקנות ראשונות לפי סעיף זה תוך פרק זמן שהוועדה תקבע ו---

שישה חודשים זה מספיק.

שיקבע תקנות?

כן. אתם תלכו עכשיו הביתה, תשבו על המדוכה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ואז הוא יתקין את התקנות, יפרסם ואתם תצטרכו אחר כך פרק זמן נוסף, אבל בינתיים השר חייב תוך חצי שנה ל---

אוקי, אז השר עד ה-1 בינואר יתקין תקנות.

התקנות לגבי המדבקה? אל תצפי. החוק שלי, הגנת הצרכן (חוזים אחידים), עבר לפני שנה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה התחייב תוך חצי שנה לתת תקנות, עד היום לא הוגשו תקנות.

בגלל שלקחת את זה לוועדה אחרת. פה, תאמיני לי, הוא יתקין תקנות.

זו הוועדה שמפקחת על עבודת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לפי תקנון הכנסת והשר מחויב למסור לה דיווח.

וזה חוזים אחידים, אז זה עבר בחוקה והנה שנה עברה ותקנות עדיין אין.

עם תיקון עקיף לחוק הגנת הצרכן, ואז התקנות הן לפי חוק הגנת הצרכן.

חנה, ה-1 בינואר?

ה-1 בינואר ואחרי זה כמה חודשים להתארגנות?

תקופה של שנה.

לא, אתה מקבל כבר מעכשיו חצי שנה עד שהוא יתקין.

אבל אי אפשר להיערך.

אבל אנחנו לא יודעים מה לעשות עם זה. רק כשיהיו תקנות, נוכל לפעול.

בהתאם למוצרים שהוא יקבע, אנחנו נוכל ל---

וקחו בחשבון שכאן יושבים העסקים המסודרים. העסק הזה ישפיע על כולם, לא רק על מי שיושב פה.

לא יהיה שנה וחצי. 1 למאי?

אדוני היושב ראש, אני מוכרחה לצאת כאן להגנת העסקים. אני חושבת שארבעה חודשים התארגנות מרגע שיש תקנות זה זמן---

אבל יש חצי שנה לשר עוד לפני כן.

אבל הם לא יודעים מה להכין.

אבל השר לא קובע את התקנות בזה... אני הייתי שרה, נו, באמת, עורכת דין בנדלר, השר יושב ככה עם עצמו וזהו? הוא קורא להם, יש תהליך. כל התהליך שמתרחש פה, מתרחש בתהליך התקנות.

לא כולם משתתפים בתהליך הזה. זה משפיע גם על יבואני צעצועים ושעונים והרבה מאוד אנשים.

שנה וחצי, לא יקרה מזה כלום. הם צודקים, הם יודעים שלא יקרה כלום, בגלל זה הם רוצים---

החוק הזה משפיע גם על מי שלא יושב כאן והם יצטרכו להיערך מרגע שזה יפורסם ברשומות, הם לא יידעו לפני זה.

1 ביוני מקסימום.

1 ביוני זה 11 חודשים.

זה נקרא הריבון.

שלטון פקידים.

זה ממש לא שלטון פקידים, זה להיפך, זה עם הפנים לעסקים.

אבל הכל זה זמנים. אנחנו אתמול חוקקנו את חוק הווד"לים, תהליכים שהולכים חמש שנים, כיווצנו אותם לפחות משנה, תלוי מה אתה קובע, והביאו לנו שם מאמרים מלומדים ומחקרים, כשאתה קובע זמנים ברורים, אנשים עומדים בהם. את יודעת מה אפשר לעשות בשנה? תקנות כאלה מצ'וקמקות?

חוקה לארצות הברית אפשר לעשות בשנה.

התקנות ואחרי זה ההיערכות להן. לא ביקשנו מהם לבנות את הלוויין עמוס 7.

תקנות, נו באמת, לא להגזים. שנה? חוקה לארצות הברית אפשר לעשות.

1 בינואר והם יהיו ב-1 ביוני, ניתן עוד חודש. ואז בתאריך הזה אני גם אחגוג את יום הנישואים שלי וגם את---

ובלבד שתחגוג לא עם מדבקה.

לא נתנו לי אחריות.

אז זה יהיה טובין שיש לגביהן חובת אחריות לפי סעיף 18(א)(5) לחוק העיקרי ביום 1.6. ולגבי פסקה (2) אם כך תבוטל ההבחנה בין---

כן.

לא יהיה (2), לגבי כל מדבקות האחריות---

כבוד היועצת המשפטית, מה דינה של מדבקה ריקה? אני רוצה להוסיף סעיף.

מדבקה שלא עונה, אתה קבעת עכשיו עונשין של 200,000 שקלים וגם זכות לפיצויים לדוגמה.

ולגבי אחריות?

אותו דבר.

מה המשמעות של האחריות? האחריות תקפה או לא?

הדבר לא פוגע בתוקף האחריות.

עכשיו החלתם את זה גם על מי שנותן באופן וולונטרי?

כן.

השר יכול לפטור אותם.

אבל ביטלת את הסעיף הזה.

השר יכול לפטור כל סוג של---

יש ב-1(א1)(3), '...באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לקבוע סוגי טובין שהחובה הקבועה בסעיף קטן לא תחול לגביהם'.

השר רשאי לקבוע סוגי טובין שלא חלה עליהם חובת אחריות והוא יכול לפטור אותם.

זה אושר?

כן.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:18