הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
12
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

20.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 192
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט"ז בתמוז התשע"א (18 ביולי 2011), שעה 11:00

אירוע הצדעה לאיגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר
ישראל אייכלר

זאב בילסקי

מיכאל בן ארי

יעקב כץ

אברהם מיכאלי

מרינה סולודקין

פאינה קירשנבאום

איוב קרא

נחמן שי

יוליה שמאלוב ברקוביץ’

שר החוץ אביגדור ליברמן

השר לשירותי דת יעקב מרגי

סגנית שר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל

לב לבייב – נשיא הקהילות היהודית בחבר העמים

מיכאל נרלשווילי

הרב משה קוטלרסקי

יונתן רזאל – מלווה מוזיקלי

ידידיה מאיר – מנחה

דנה גורדון

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

אירוע הצדעה לאיגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים

שלום לכם, צהריים טובים וברוכים הבאים לאירוע ההצדעה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, לאיגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים. שלום למארחים, חבר הכנסת דני דנון, יושב ראש הוועדה, יחד עם חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ושלום לאורחים, שלוחי הרבי מלובביץ בכל רחבי חבר העמים, מנהיגי קהילות, מחנכים, תורמים, אנשים שפועלים להצית שם מחדש את הזהות היהודית אחרי כ-70 שנות קומוניזם.

עוד מכבדים אותנו בנוכחותם, המנועים מאחורי הפעילות הענפה בחבר העמים, נשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים, מר לב לבייב, מר מיכאל מירלשווילי והרב משה קוטלרסקי, שנמצא איתנו כאן.

אני רוצה ברשותכם לומר מלה בפתח האירוע הזה על אורחי הכבוד של האירוע, הלוא הם השלוחים. זכיתי להשתתף השנה בכנס שליחי חב"ד בברוקלין, אלפים מחסידיו של הרבי מלובביץ, משלוחיו, הגיעו מכל קצוות תבל כדי לספר על משימת השליחות. אחד מהם, הרב יהודה שמטוב שמו, נפגשנו אחרי כמה כוסיות של משקה בסיום אחת ההתוועדויות, דברי תורה, שירים ובסוף כטוב לבו במשקה הוא אמר לי כך; אתה חושב שאתה נמצא בכנס של חסידי חב"ד, לא, אנחנו לא חסידים, הרבי לא רצה שיהיו לו עוד חסידים, הוא רצה מנהיגים, הוא היה מנהיג שרצה לייצר מנהיגים, אלפי אלפים של מנהיגים, לא סתם חסידים. כך שכל אורח שנמצא כאן איתנו הוא מנהיג בקהילה קטנה או גדולה, אחראי לאין ספור פעילויות חסד וחינוך והתנדבות והם בדרך כלל כל כך פעילים ונמרצים, החבורה שנמצאת פה, שלא לומר היפר אקטיביים, כך שזה די נדיר לראות אותם', לראות אתכם, יושבים כך בנחת באודיטוריום הכנסת ומתרווחים.

בפתח המפגש הזה אנחנו נקרין סרטון קצר על פועלכם, תוכלו לראות, אתם השליחים, ולהתרשם מעצמכם, וגם חברי הכנסת והאורחים, בבקשה.

(סרטון).

במציאות התמונה הזאת נראית אפילו עוד יותר מרשים מבתצלום ובסרט ואני רוצה להזמין את יושב ראש הוועדה, את המארח, חבר הכנסת דני דנון, לשאת דברים.

בוקר טוב, צהריים טובים לכולם. לפני שאני אתחיל לכבד את כל המכובדים והשליחים, סיפור קצר למה אנחנו פה. זה התחיל כמו כל דבר טוב בערב שבת ובכמה כוסות יין. במסגרת ביקור שלי בקהילה היהודית במוסקבה הוזמנתי לביתו של הרב הראשי, הרב לזר. תוך כדי ארוחת שבת הכרתי את הרב קוטלרסקי, שאחראי על כל מערך השליחות החינוכית בעולם, והתחלנו לדבר על הפעילות של חב"ד. כישראלי, שגדל בישראל ומכיר את הפעילות של חב"ד, לא הבנתי את העוצמה, את הכוח של הפעילות שלכם בחבר העמים עד שלא הגעתי לשם. תוך כדי השיחה אמרתי; חייבים לעשות פעולה, קודם כל לחשוף את מה שאתם עושים לציבור בישראל, ושנית לחבר את גופי השלטון, את משרדי הממשלה, את הסוכנות היהודית, לעבודה משותפת. נמצאים פה איתנו שליחים רבים, כולנו שליחים היום, בראש ובראשונה לב לבייב ומירלשווילי שנותנים את ההנהגה לאותם אלפי ועשרות אלפי פעילים, הרב הראשי לרוסיה, הרב לזר, באתי בזכות אשתך כי היא הכינה את ארוחת השבת, הרב לזר, אבל אתה בעצם היית הדבק שהדביק את כולנו יחדיו לאירוע הזה, הרב קוטלרסקי, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, שבעצמו עלה לארץ והיום נמצא בכנסת ישראל כחבר ועדת עלייה וקליטה, חבריי חברי הכנסת שנמצאים פה, כצל'ה, ליה שמטוב, יוליה שמאלוב ברקוביץ’, זאב בילסקי, בן ארי, מרינה.

יש עוד הרבה חברי כנסת ושרים שמתכוונים להגיע היום ולומר מלה אחת: תודה. תודה לכם, תודה לשליחים שעושים יום וליל למען העם היהודי. אתם הסיירת של העם היהודי, שולחים אתכם למקומות קשים ביותר, לפעמים בלי כלום. כשיצא לי, הרב קוטלרסקי, לראות איך המדינה יכולה לסייע, הבנתי את גודל האמונה שצריך שליח; להגיע לקהילה, להתחיל למצוא את הבית, להתחיל לעשות נפשות ובעצם חוץ מהאמונה הפנימית שלו, אין אצלו שום גיבוי ממדינת ישראל. היום אני רוצה לומר לכם, אנחנו נשנה את זה. אני רואה בשליחי חב"ד ובשליחים של איגוד הקהילות את חוד החנית של מדינת ישראל. כמו שיש לנו שגרירים וקונסולים שעושים עבודה לתפארת, כמו שיש לנו שליחי הסוכנות היהודית, שעושים עבודה לתפארת, כך גם אתם זרועו הארוכה של העם היהודי.

אני רוצה, ברשותכם, סיפור קצר שעסקנו בו לפני מספר שבועות. הגיעה אליי פנייה מבחורה צעירה שהגיעה לארץ במסגרת פרויקט נעל"ה, או חלק מנעל"ה. היא הגיעה לארץ, אחיה כבר נמצא בשירות צבאי כקצין וקרה הגורל והיא איבדה את הדרכון האוקראיני שלה. אמרו לה, את לא יכולה לקבל היום דרכון ישראלי, את צריכה לחזור לאוקראינה ושם לחכות שלושה חודשים להוציא דרכון חדש ואז תחזרי לארץ ותלכי לצבא אחרי חברייך, אחרי אותם אנשים שאת נמצאת איתם. בפנייתה אליי היא אמרה לי שאם היא חוזרת לאוקראינה, היא לא חוזרת לארץ, בגלל הבעיות במשפחה. היא אמרה, אם אני חוזרת עכשיו לאוקראינה, אני לא ממשיכה בתכנית ואני לא מתגייסת לצבא. אני שמח להודיע לכם שבאותו רגע שהרמתי את הטלפון למשרד הפנים ועשינו את העבודה מול שר הפנים וסידרנו את הבעיה של אותה נערה, שהולכת להתגייס בקיץ הקרוב לצה"ל, באותו רגע הרגשתי כמו שליח של חב"ד.

כאיש ציבור, אנחנו עוסקים בשמירה על ארץ ישראל, עכשיו אנחנו עוסקים בבניית דירות לזוגות צעירים, כמו שאתם שומעים, ועוסקים בדברים הגדולים ביותר של העם היהודי, הסיפוק האמיתי שלי כאיש ציבור, וגם שלכם, זה הנגיעות הקטנות. הנגיעות הקטנות באנשים, שאנחנו מצילים עוד נפש יהודית, עוד משפחה יהודית.

בצעירותי הייתי שליח של הסוכנות היהודית בארצות הברית ועשיתי רבות למען סטודנטים, מאבק באנטישמיות ובלואיס פרחאן, המון דברים, וכששואלים אותי, 'מה השגת בשלוש השנים שהיית בארצות הברית?' ההישג האמיתי שאני יכול היום לראות אותו בעיניים שלי זה אותם עולים שעלו לארץ, גרים בישראל, הקימו משפחה, בית יהודי בארץ ישראל. אלה הדברים האמיתיים שאנחנו נשארים איתם.

לכן אני רוצה היום, בשם ועדת העלייה והקליטה, פה בכנסת ישראל, לומר לכם יישר כוח גדול, יישר כוח גדול ואמיתי מהציבור במדינת ישראל שמעריך את מה שאתם עושים, מעריך את הדבקות במשימה. יגיעו אלינו היום מנהיגים גדולים לברך אתכם, אחד המנהיגים שיצא לי לעבוד איתו היה יצחק שמיר. יצא לי להכיר טוב שלושה ראשי ממשלות, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה אורח הכבוד באירוע מרשים יותר, לב, שערכתם ביום חמישי האחרון. אני חייב לומר, אתם סיבכתם אותי, כי אני תכננתי להגיע לחצי שעה, אבל האירוע היה כל כך חזק, כל כך מרשים, שישבתי שם במשך שעתיים והתרגשתי לראות את ההישגים שלכם בחבר העמים. ראש הממשלה נתניהו גם היה והתרגש. עבדתי עם ראש הממשלה שרון, אבל ראש הממשלה שאני מחובר אליו בעמקי נשמתי זה ראש הממשלה שמיר, שאני מאחל לו רפואה שלמה. יום אחד שאלתי את יצחק שמיר, אחרי אירוע גדול, אמרתי לו 'ראש הממשלה, מאיפה הכוחות שהיו לך לגרש את הבריטים, להיאבק? מאיפה הכוחות האלה?' ואז הוא אמר לי: תקשיב טוב, ידידי הצעיר, אתה צריך שלושה דברים כדי להצליח במה שאתה מאמין בו. הדבר הראשון שאתה צריך זה האמונה והאידיאולוגיה. האמונה קיימת, לכולנו בלב יש אמונה, כולנו יהודים מאמינים. הדבר השני, אתה צריך את הארגון. ארגון יכול להיות ארגון הקהילות היהודיות, יכול להיות ארגון אחר, אתה צריך את המקום שאתה פועל בו. והדבר השלישי, החשוב ביותר, אתה צריך להתמיד. תאמין ותתמיד, תצליח.

ולכן אני אומר לכם היום חבריי, תמשיכו. מר לבייב, מר מירלשווילי, תתמידו. עם ההתמדה שלכם, עם הנחישות שלכם, העם היהודי יצליח ואנחנו נראה רוב גדול נמצא בארץ ישראל, שומר על ירושלים, שומר על יהודה ושומרון, שומר על נחלת אבותינו ומקים בו בתים יהודים לתפארת. יישר כוח גדול לכל העושים במלאכה, תודה רבה.

תודה רבה לחב"דניק, דני דנון.

אחד הדברים המיוחדים בחסידות זה היחס לנגינה. אומרים שמי שלא יודע ללמוד, מי שלא יודע לנגן, לשיר כמו שצריך ניגון חסידי, הוא גם לא יוכל להבין באמת את החסידות, את לימוד התורה. זה לא סתם ים בם בם, יש עומק, יש משמעות וכוונה וצריך להבין בזה, כי גם זו תורה בפני עצמה. חלקים נרחבים בהתוועדויות, בשיחות של הרבי מלובביץ הוקדשו לשירה ולנגינה. אנחנו נעבור עכשיו לחלק המוסיקלי של המפגש הזה עם מישהו שהוא לא חב"דניק באופן פורמלי, אפילו ליטאי, מתנגד, אם תרצו להגדיר אותו ככה, לפי האנתרופולוגיה, אבל אם המוטו של חב"ד זה 'ופרצת', ויש פה שליח שנשלח לסיביר ולמוסקבה ולאודסה, אז יונתן רזאל, שנשמע עליו, הוא ללא ספק שליח למקום מאוד מאוד חשוב, אני חושב שקצת נידח מיהדות והוא מפיץ שם הרבה אור, הוא השליח לגלגל"צ. יונתן רזאל, בבקשה.

אני לא הסכמתי עם שום מלה שהוא אמר.

(שיר).

איגוד הקהילות היהודית בחבר העמים פועל היום במקום שפעם כונה מאחורי מסך הברזל והרבי מלובביץ הרבה להתייחס לביטוי הזה, 'מסך הברזל'. בשנים שלפני נפילת מסך הברזל הוא דיבר הרבה על הניב הזה, הוא אמר שלכל ביטוי יש משמעות, לא סתם מתארים כך את המצב ששורר ברוסיה, מאחורי מסך הברזל. בהרבה שיחות שלו הוא הסביר באותן שנים שבכל אחד מאיתנו יש מלחמה, היצר הרע מנסה להקים מן מסך ברזל כזה, לנתק את היהודי מהנשמה שלו, מהיצר הטוב, ואנחנו צריכים להילחם, להשתחרר, לצאת אל מעבר למסך הברזל הזה. אני לא בקי גדול בספר התניא, אבל שם מתוארת בפירוט המלחמה הזאת, המלחמה הקשה שהיא למעשה כל המלחמה שלנו, מלחמת החיים, בין מסך הברזל ומה שמאחוריו. לימים הוא אמר, אחרי שמסך הברזל נפל פיזית, מסך הברזל בליבם של יהודים רבים בחבר העמים עדיין לא נפל ולכן יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות שם.

מי שפעל רבות מתוקף תפקידו כיושב ראש הסוכנות היהודית בתקופה שאחרי מסך הברזל הוא חבר הכנסת זאב בילסקי. בבקשה, אתה מוזמן לשאת דברים.

מכובדיי כולם, ידידי דני דנון ואברהם, יישר כוח על היוזמה. האמת שכשאני נמצא יחד עם שליחים זה ישר מחזיר אותי אחורנית, כי בצעירותי נשלחתי על ידי הסוכנות היהודית לדרום אפריקה, שלחו אותי אז ואמרו לי 'בילסקי, אתה נוסע לדרום אפריקה, יש שם 120,000 יהודים. תביא את כולם לארץ'. אמרתי נו פרובלם, אין בעיה, פיס אוף קייק, אני אבוא, אספר להם על ארץ ישראל וכולם יבואו. ובאמת נסעתי, היתה התקופה של האפרטהייד, תקופה קשה בדרום אפריקה, והסברתי לכל הציבור היהודי, זה לא בשבילכם, בואו, תעלו לישראל, תגיעו לכאן. האמת שהמסר שלי נקלט, אבל רק החצי הראשון, זה לא בשבילנו, את זה קלטו, ואז באמת כולם החליטו לעשות עלייה, אבל לסן דייגו, לאוסטרליה, למיאמי, והסוכנות היהודית לא היתה מרוצה מהשליח, שעוזבים אבל לא לשם. אחרי שנה הגעתי לאיזה שהוא כינוס, ופתאום אני רואה יושבת שם בצד קרן, הסתכלתי על קרן, באותו רגע ידעתי שהיא תהיה אשתי, היא, זה לקח לה עוד שנה, אבל זה כבר משהו אחר, ואז התחתנו ובאנו חזרה לעירנו ירושלים, ואז הסוכנות היתה מאוד מרוצה ממני, שליח שהגשים, שעשה פשוט בעצמו. אני חושב שזה גם סלל את דרכי להיות יושב ראש הסוכנות אחר כך בשלב יותר מאוחר. מאז אני שליח.

אני שליח בדיוק כמוכם, אני עושה את השליחות שלי, עשיתי אותה בדרום אפריקה, אחר כך היתה לי הזכות לעשות אותה קרוב ל-17 שנים בעיר רעננה, אחר כך בסוכנות היהודית, ומיד, אחד הסיורים הראשונים שלי בסוכנות היהודית היה לברית המועצות לשעבר. אמרו לי 'בילסקי, אנחנו נוסעים ונראה לך את החינוך היהודי האדיר שהסוכנות היהודית עושה בברית המועצות לשעבר'. שמחתי מאוד, מי יותר יהודי כמוני שנוסע עכשיו לראות את כל מפעלות הסוכנות היהודית, כמה אנחנו מקרבים יהודים, מביאים אותם מאיפה שהם היו, לקרב, לחזק. אנחנו מתחילים לעשות סיור בבתי ספר. אני בא ושואל את המנהל והוא אומר 'תשמע, זה לב לבייב', 'זה של לב לבייב', 'זה של לב לבייב'. אני מסתכל לחבריי בסוכנות ואני אומר להם 'תגידו לי, לאן אנחנו נסענו?' ומסתבר שיש אדם, איש אחד, עם לב כל כך גדול, עם נשמה כל כך טובה, שהוא זה שדואג לחינוך של עשרות אלפי ילדים בברית המועצות. ובכל מקום זה אותו פרינציפ בדיוק, באים אליו בבקשה, הוא אומר 'כן', תוך עשרה חודשים יש חנוכה של בית ספר חדש.

ואחר כך התוודעתי לרב לזר, וראיתי את המפעלות של האדם הזה. איך אומרים? למה לדבר על עצמי או על ראש ממשלת ישראל? תשאלו את פוטין עליו, תראו מה עשה הבן אדם לקרב את עם ישראל. זה מקום ששם קם הרב לזר. כמה? יש חמש קומות שם? ברוך ה' יש מקום לכולם, מי שדתי, מי שלא דתי, זה לגברים, זה לנשים, לכל אחד יש מקום שם. וככה מקרבים אנשים, וזאת אחדות עם ישראל.

ולכן, רבותיי, אני באתי לפה היום באופן מיוחד, כדי להצדיע לכם שליחי חב"ד, כדי להגיד תודה רבה לכל האנשים שעושים עבודת קודש בקירוב עם ישראל ואני רוצה לאחל לכם הצלחה, ובכל שליחותי פה בכנסת תמיד אני אהיה איתכם, למענכם, ובכל משימה שתוטל עליי אני אעשה את שליחותי ברצון רב. תודה רבה.

אחד השליחים שנמצא כאן איתנו סיפר לנו איך בימים הראשונים שם, במדינות חבר העמים, אחרי נפילת מסך הברזל, הוא יצא לשליחות. האמת שהוא עוד לא ידע איך להתחיל, מה לעשות, איך לפעול, אז הוא פשוט הלך שם ברחוב, בעיר שלו, יהודי עם זקן וחליפה וכובע והוא מספר איך האנשים ניגשו אליו בהתרגשות ופשוט ביקשו לגעת בו, לדבר איתו. הם לא האמינו שיש עדיין דבר כזה, יהודים שנראים ככה אחרי כל שנות הקומוניזם. הוא סיפר שפעם אחת, זה היה ביום שלישי בצהריים, הוא הלך ברחובות העיר שלו ויהודים ניגשו אליו, ומה אמרו לו? 'גוד שבס'. הוא אמר, אני לא יודע האם זה בגלל שזה פחות או יותר הדבר היחיד היהודי עם היידישקייט, שהיה להם בראש, או שבאמת כשהם ראו אותי היתה להם מן תחושה כזאת חגיגית, שבתית, של נשמה יתרה.

חבר הכנסת שיעלה לדבר, לי היתה הזכות להגיד לו גוד שבס, ובאמת זה היה בשבת לפני שבועיים בבית המדרש הענק של חסידי בעלז בירושלים. חשבתי שאני אמצא אותו, את חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, בשורה הראשונה, לצד האדמו"ר, אבל לא, הוא יושב כמעט בספסלים האחוריים, צנוע, פשוט, קשה לו להסתתר, כי הוא הכי גבוה בחסידות, הם בחרו לפי גובה, בין היתר, את חברי הכנסת, והוא אפילו מחלק סוכריות. לבן שלי הקטן הוא נתן סוכרייה, תהיתי אם זה מהתקציב של קשר עם הבוחר. עדיין, זה נושא, לדעתי, לתחקיר עיתונאי. עד שזה יתברר, אני רוצה להזמין, הרב אייכלר, בבקשה.

תודה רבה לידידי ורעי משכבר ימים, ידידיה, ידיד ה', ידיד כל נפש חי.

אני רוצה להתחבר לסיפור שהוא סיפר לכם על השליח על הגוד שבס. אני חשתי את זה בצורה מדהימה כשהלכתי בליל שבת חורפית וגשומה ברחובות אודסה ולא ציפיתי לראות, מלבד צעירים שמתגלגלים שם ליד הפאבים דבר, והנה, ניגשת אליי בחורה שלא נראית, לא מבני ברק ואפילו לא מחיפה, ואומרת לי 'שבת שלום'. נדהמתי, אמרתי לה 'שבת שלום', לא הייתי צריך יותר, עמדנו והסתכלנו ולא דיברנו יותר מלה, אבל ראיתי שבאזור ברית המועצות לשעבר יש מהפכה שקטה, מהפכת החיים והשלום. במקום המהפכה והרבולוציה שהביאה מלחמה ומוות לעולם הגיעה מהפכת השלום, שבת שלום, מהפכת החיים. זו אותה רבולוציה חב"דית שהתחיל בה האדמו"ר הריי"צ וכבר אמרתי את זה, שהסובייטים ידעו למה הם עוצרים אותו, למה הוא ישב בבית סוהר, הוא יצא עכשיו, בי"ב בתמוז זה חג הגאולה; כי הוא היה אנטיתזה של מהפכת המלחמה והמוות למהפכת החיים והשלום, הוא היה אנטיתזה למטריאליזם ולחומרנות ולאגואיזם והוא הנחיל אותם. אחר כך הרבי הנוכחי, כאשר הוא בא לארצות הברית, גם הוא עשה את מהפכת החיים והשלום נגד החומרנות והמתירנות והאגואיזם. חב"ד מחוללת את המהפכה באמצעות האהבה והשלום בצורה מדהימה.

אחד הדברים הנפלאים של חב"ד זה שהם לא מסירים את הכובע, לא מגלחים את הזקן כשהם מגיעים למקומות שלכאורה מסוכן ללכת עם כובע וזקן, אלא דווקא הולכים עם הזקן ועם הכובע. אמר פרופ' אלי ויזל, שהוא מומחה גדול מאוד בהתעוררות יהודית, שהוא מאוד מאוד פסימי לגבי עתיד העולם, אבל לגבי עתיד העם היהודי הוא מאוד אופטימי. שאלתי אותו מדוע, הוא אומר 'אתה לא יודע איזה התעוררות יש בכל רחבי העולם, בתפוצות וגם בארץ, להתחזק ולהתקרב ליהדות', ומה שמעניין, עוד הוא אמר, שדווקא הדרך החסידית, מכל הדרכים האחרות, הוכיחה את עצמה כמושכת ומעוררת, בניגון החסידי ובדרך החסידות. אני לא מדבר על איזה שהיא תנועה או קבוצה חסידית, או קהילה חסידית, אלא הרעיון החסידי ורוח החסידות היא זו שמקרבת יהודים ברחבי העולם.

כשאנחנו מדברים על חבר העמים, כשאנחנו רואים פה את לב לבייב, אומר ידידיה שאני איש צנוע, אני לא יודע איך אפשר להיות צנוע בגובה 1.80 מטר ומעלה, אבל אם יש איש צנוע שלא שוכח אף פעם את הסובארו עליו הוא נסע בבני ברק, זה לב לבייב. גם כשהוא הגיע לאן שהוא הגיע מבחינה כלכלית וגם כשהוא זכה לעשות את המהפכה היהודית הגדולה, להמשיך את המהפכה היהודית של אדמו"רי לובביץ בחבר העמים, הוא עדיין נשאר איש צנוע, הוא עדיין נשאר איש רחוק מהזרקורים וזה אולי כוחה של האהבה והשלום של דרך חב"ד.

אני רוצה לסיים במה שנאמר בפרשת השבוע, 'וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל', ראשי המטות הם המנהיגים של עם ישראל, הם הרבנים והמובילים את העם, 'לאמר, זה הדבר אשר ציוה ה',', מה הדבר שציווה ה'? 'איש ידור נדר לה' לא ישבע שבועה... לא יחל דברו', לשמור לקיים את מה שהבטחת, 'ככל היוצא מפיו, יעשה'. כתוב בספרי החסידות מה זה 'ככל היוצא מפיו יעשה'? שמי ששומר את דברו ומקיים את נדריו, אז ככל היוצא מפיו, מה שהוא מבקש מהקדוש ברוך הוא, האלוקים יעשה את מה שהוא מבקש. זה מה שראינו אצל הרביי הקדוש מלובביץ שדיבוריו היו מחושבים עד למלה האחרונה, הוא דיבר המון המון המון דברי תורה, המון המון דברי חכמה, אבל לא היתה מלה אחת מיותרת, לא היתה מלה אחת שהיתה אולי שגויה או אולי לא נכונה, או אולי לא מדויקת. המלה 'לא יחל דברו', אז ככל היוצא מפיו, יעשה. הקדוש ברוך הוא עושה ככל היוצא מפיו. מה היתה שאיפתו? שאיפתו היתה לקדש שם שמים ברבים בכל תפוצות ישראל, לקרב את כל עם ישראל ולהכין אותם לקראת משיח צדקנו. זה מה שממשיכים לעשות השלוחים האדירים שהם שלוחי לא רק של חב"ד, הם בעצם... שמעתי פעם מפי מי שהיה יושב ראש הסוכנות היהודית, שהם שליחי העלייה והסוכנות היהודית הגדולה ביותר, אנשי חב"ד. כל אלה ממשיכים את דרכו של הרבי ומה אנחנו רואים? שכתוב שלוחי מצווה אינם ניזוקים. לכאורה כשאדם נמצא במקומות כל כך מרוחקים, הוא מתרחק, הוא מתקרר, הוא רחוק ממקורות היניקה של היהדות ושל ההתלהבות החסידית. שליחי חב"ד בעולם הם שליחי מצווה ורואים את זה על ידי זה שהם אינם ניזוקים, הם נשארים בטהרתם ובקדושתם ומקרינים אהבה ורחמים ומקרבים כל בני ישראל בכל תפוצות ישראל.

יהי רצון שיצליחו, תצליחו במאבקכם, בהמשך המהפכה, מהפכת האהבה והשלום של המורה לובביץ, עד לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

תודה רבה לחבר הכנסת הרב אייכלר.

אנחנו חוזרים אל החלק המוזיקלי, אל יונתן רזאל. השיר הקודם שהושר הוא בן למעלה מ-200 שנה, לחן של האדמו"ר הזקן, בעל התניא שהזכרנו אותו. השיר שעכשיו יהיה הוא שיר קצת חדש יותר.

היום בערב תתחיל תקופה כואבת, שלושת השבועות, ואני רוצה לשיר שיר לכבוד ירושלים, שיר תפילה, שיר מאוד מוכר, שיר של הרב שלמה קרליבך, אחד השירים הכי הכי יפים שלו שאין שום הקלטה שלו שר אותה כולה. זה שיר מאוד ארוך, שיר תפילה לבניין ירושלים. מצאו הקלטה שלו שר את ההתחלה של השיר ואת הסוף של השיר. אני דרך אגב לוי, אז אולי אני אזכה לשיר את זה בבית המקדש.

(שיר)

תודה רבה ליונתן רזאל ואלון יופה.

אני זוכר שסיפרו שכשאריאל שרון נבחר לכהונה שלו הוא כינס כמה מבכירי המשק בישראל וביקש מהם עצות, עצות כלכליות. אחד מבכירי המשק שהיה במפגש הזה הוא מר לב לבייב והעצה שהוא אמר באותו מפגש, כך מצטטים שנים אחר כך, הוא אמר לראש הממשלה הנבחר, אם אתה רוצה עצה כלכלית, הטיפ שלי הוא חינוך יהודי, חינוך יהודי בתפוצות, כי אם אתה דואג לחינוך יהודי בתפוצות, אתה מחבר את היהודים מחוץ לארץ לכאן. חינוך יהודי גורם לזה שהם יבואו לכאן בתור תיירים, הם יעשו פה עסקים, הם ישלחו לפה את הילדים שלהם וכך הכל יתחיל וייגמר באותו חינוך יהודי.

מר לבייב, את הדברים הבאים אני ממליץ לך לא לשמוע, ממש אולי לסתום אוזניים, גם מר מירלשווילי, אולי לא לתרגם לו את זה, כי הדובר הבא, השר לשירותי דת, שחיפשתי עליו אתמול באינטרנט בגוגל, חיתוך של הערך חב"ד ויעקב מרגי, גיליתי שבאיזה שהוא שלב הוא הציע שמדינת ישראל תתקצב את כל בתי חב"ד בעולם. כלומר אתם פטורים ולא צריכים לעשות שום דבר. היוזמה הזאת לא יצאה לפועל, כלומר אתם עדיין צריכים, עד שהיא תתקבל, לעזור קצת ולתמוך, אבל זה בהחלט מעיד, אני חושב, על המחשבות של הדובר הבא, השר לשירותי דת, כך צריך להקפיד ולומר, יעקב מרגי. בבקשה.

שלום לכולם. אנחנו באנו היום לומר תודה. לומר תודה למר מירלשווילי, ללב לבייב, על התמיכה, על הסיוע, על הרמת המשא הזה, מה שנקרא. כמובן יש פה חברי כנסת, חבר הכנסת מיכאלי, חבר הכנסת דנון, רבה של רוסיה.

חיפשת קישורית למרגי וחב"ד. מי שמכיר אותי, אני מדבר מהבטן וכשמדברים מהבטן, או שיש כותרת או שיש משהו שאנחנו מתחייב וצריך לעשות, אבל זה אמת. כשאתה מדבר מהבטן זה אמת. ואני רוצה לומר ככה; התוודענו לחב"ד כמה עשורים, עוד בהיותי ילד, בעשייה בארץ. כולנו מכירים, 'ופרצת', צבאות ה', המשניות, הכל ביחד. ראינו את העשייה הזאת, עוד זריקה של נשמה יהודית בישראל, אבל כשהתוודעתי לחב"ד בעשייה העולמית, מפעל לשלוחים, מה שנקרא מפעל השליחים של הרביי, אז התוודעתי ואמרתי שאני חושב שהתרומה של מפעל השליחים שהרביי יזם כמה עשורים... בהתחלה אולי יש מי שהרים גבה, לא הבין מה. הוא כנראה ראה מה שאף אחד לא ראה, ראה לכמה עשורים קדימה, הוא ראה מה שיקרה במדינות חבר העמים, מה שאף אחד לא חשב שיקרה, והנה היום לעת מצוא מצאנו אותה, עם ישראל מצא אותה. לא הסתובבתי בכל העולם, אני ממעט לנסוע, אבל איפה שראיתי, לא יודע אם הרב אברהם וולף נמצא פה, הייתי באודסה, מה שראיתי שם, לראות תחייה מחדש של הקהילה היהודית באודסה, משלב הפעוטונים, גנים, בתי ספר יסודיים, תיכון, אוניברסיטה. אני אומר לך, אדוני שר החוץ, הסוכנות לא צריכה לתקצב, היא צריכה להלאים את המפעל הזה. באודסה, נפגשתי עם בחורות ובחורים צעירים, אוקראינים, דוברי עברית, כמעט המנטליות הישראלית, כבר היו מוכנים ובשלים לקליטה, הם בשלים לעלייה. לראות אוניברסיטה יהודית, לראות שם חבר'ה צעירים, זה אותו נוער עולה ממדינות חבר העמים שאנחנו רואים פה בארץ, אותו דבר, יושבים ולומדים באוניברסיטה יהודית ומוציאים תארים. אני חושב; אם זו לא סוכנות יהודית, מה היא סוכנות יהודית?

היום, כשיש לנו את בתי חב"ד בעולם, זה העוגן לכל היהודים בעולם, בתפוצות, לא להיטמע, לא להתבולל, לא ללכת לאיבוד. כל בית חב"ד כזה הוא שגריר. יש שגרירים ששר החוץ ממנה ויש שגרירים שאמנם שר החוץ לא ממנה, אבל אני יודע מקרוב שהוא אוהב אותם ומחזיק מהם, אלה השלוחים שעושים עבודת קודש למען עם ישראל, למען מדינת ישראל,. והיום באנו לומר תודה למי שעוזר בגשמיות, עוזר קצת בתמיכה, להחזיק את כל המפעל הגדול הזה, למר מירלשווילי ולבייב, שהקדוש ברוך הוא יפתח להם את אוצרו הטוב וימשיך וישפיע עליהם שפע, קדושה, טהרה, וברכה בכל מעשי ידיהם. ברוכים תהיו.

תודה רבה לשר מרגי.

את הדובר הבא לא צריך אני חושב לחפש קישור מיוחד לחב"ד. כשקורה לצערנו, בנסיבות לא משמחות בהכרח תמיד, רעידת אדמה, פיגוע, אסון טבע, אני מכיר את זה ממערכות התקשורת, מבפנים, המפיקות מחפשות מיד שלושה אנשים, מי שעונה קודם, שליח חב"ד הוא בדרך כלל הראשון, שליח סוכנות והשגרירות של משרד החוץ. אז אני רוצה להזמין את שר החוץ, מר אביגדור ליברמן, שגם מכיר היטב את האווירה, את מה שהיה במדינות אלה לפני נפילת מסך הברזל. בבקשה.

צהריים טובים. כבוד הרב בערל לזר, הרבנים, ידידיי לב לבייב, מיכאל מירלשווילי, עמיתיי, השר מרגי, חברי כנסת, מכובדיי. אל"ף, אני רואה פה הרבה תקשורת ואני מכיר את הכנס הקודם שלכם, אין כותרות היום, אני לא הולך לדבר על ועדת חקירה, אז מי שבא, אל תבזבזו זמן.

דבר שני, אני באמת מקווה שבגוגל מצאת אותי והיו שם כמה קישוריות לחב"ד. דבר שלישי, זה באמת משהו שקשה להאמין, מי שבא לשם, מי שגדל שם, וכל פעם, זה לא משנה כמה פעמים אני נוסע, לכל חבר העמים לשעבר, לא משנה, מוסקבה, קייב, קישינב, אסטנה, כל מקום שאתה מכיר, אתה כל פעם צובט את עצמך מחדש, וזה כנראה באמת סימן שבאותו ויכוח הפוליטי הסוער מתי משיח יבוא, כנראה הוא בדרך, אם אנחנו מגיעים כבר לרחבי ברית המועצות לשעבר.

אני הזכרתי שבקייב, אודסה, דוברי עברית מדברים חופשי. אני זוכר את השוק הראשון שלי. פעם סיפרתי את זה לעמיתי באוקראינה, אני זוכר את השוק הראשון שלי מביקור בקייב, דומני שזה היה בשנת 76', כשניסיתי להתקבל שם לאוניברסיטה ממלכתית. בברית המועצות לשעבר ללמוד יחסים בינלאומיים היה בלתי אפשרי, היתה סך הכל אוניברסיטה אחת במוסקבה וגם האוניברסיטה הזאת היתה רק לכל האליטה השלטת. אז מה היה? היו שתי אלטרנטיבות, היתה פקולטה למשפט בינלאומי בלנינגרד ופקולטה למשפט בינלאומי בקייב, באוקראינה. נסעתי והגשתי שם מסמכים, ניסיתי להתקבל שם ללמוד. כשלקחו ממני את המסמכים, בוועדת הקבלה הסתכלו, ראו את שם המשפחה, ליברמן, אמרו, 'אדוני הצעיר, אתה לא יודע שהאוניברסיטה שלנו על שם טרס שבצ'נקו ולא שלום עליכם'? וככה, כמו שהייתי לבד, בהלם, החזירו את כל המסמכים בחזרה. אז היום, לראות את המציאות, שיש שם בתי כנסת ושיש כולל ושיש גני ילדים, אני אומר שזה ללא ספק איזה שהיא מציאות חדשה שאנחנו עדיין לא מסוגלים להעריך אותה.

אני חושב שהפעילות של חב"ד היא בהחלט חשובה. כמו שאמרת, יש לנו תמיד שגרירות רשמית ויש לנו עוד שגרירות שזה בתי חב"ד. אני חושב שבתחום החינוך בתי חב"ד בחינוך היהודי עושים דבר שהוא פשוט בלתי יאומן. אלה שעובדים ואלה שתורמים, אין דבר יותר חשוב מחינוך יהודי. אנחנו לא סתם הממשלה שנלחמת על המושג הזה. אני יודע שתמיד מתווכחים אתי בזירה הבינלאומית, למה אתם מתעקשים כל כך, 'מדינה יהודית', 'מדינתו של העם היהודי'? למה זה חשוב לכם? זה מאוד חשוב לנו, זאת כל המהות. בלי שאנחנו פה נתקיים כמדינה שהיא מדינתו של העם היהודי, אין טעם לקיומה של מדינת ישראל. אם מדינת ישראל לא תהיה מדינה יהודית, אין טעם. אנחנו יכולים לחיות במוסקבה, בניו יורק, בלונדון, יש מספיק מקומות בעולם, הסיבה היחידה, העיקרית למה אני בחרתי לחיות כאן זה רק מהסיבה הזאת, אני רוצה להיות במדינה יהודית, כל השאר זה לא חשוב. ותאמינו, זה לפעמים קשה להיות יהודי וקשה במיוחד להיות יהודי במדינת ישראל, אבל למרות הקושי, אני מעדיף את הקשיים האלה על היתרונות האחרים.

כשאנחנו מדברים על מדינה יהודית, זה קודם כל המסורת היהודית, על ההיסטוריה היהודית, על הרוח היהודית. בלי זה אנחנו לא היינו שורדים. שרדנו עד היום כי ידענו לשמור ולשמר את המסורת שלנו ואת ההיסטוריה שלנו. לכל אחד יש פרשנות משלו, ובלי קשר לפרשנות, כל אחד שתורם לעצם שימור המסורת, הוא עושה דבר עצום. הבעיה המרכזית שלנו כעם היהודי, ואני רוצה באמת למקד מה הבעיה המרכזית שלנו, ש-70%-60% מהעם היהודי בגולה, אין לו שום קשר היום למסורת היהודית. אני לאו דווקא מדבר על חבר העמים, גם בכל מדינה אחרת, כשאתה הולך לקהילה היהודית ואתה שואל כמה מ-100% יהודים, בארצות הברית או בכל מדינה אחרת, מגיעים לאיזה שהוא אירוע יהודי, לבית כנסת ביום כיפור או בראש השנה או למשחקי המכבייה, או להפגנה למען ישראל בניו יורק, או לכל אירוע יהודי, כלשהו, לצערי רוב העם היהודי לא מגיע לאף אירוע שמזוהה עם ישראל, שמזוהה עם העם היהודי. זה האתגר הגדול. אנחנו חייבים לעשות הכל על מנת שמאה אחוז של האוכלוסייה היהודית תיחשף למסורת יהודית, להיסטוריה היהודית ואני אומר שגם פה חשוב החלק השני, ואני אומר לרב בערל לזר, ואני אומר לכל השליחים, המטרה היותר גדולה שלנו, לא לשמר את הקהילות היהודיות בגולה, אלא להעלות אותם לכאן, למדינת ישראל. אני רוצה לראות את כולם פה, מאה אחוז של העם היהודי בישראל. תאמינו, זה יותר חשוב מכל סיוע החוץ ומכל הסוכנות ומכל הפעילות הדיפלומטית שאנחנו עושים. אם נצליח בסופו של דבר לרכז מאה אחוז של העם היהודי במדינת ישראל, אנחנו נהיה במצב אחר לגמרי. אני חושב שזה יבטיח את הקשר בין העם היהודי למסורת היהודית, להיסטוריה היהודית, לתרבות היהודית ובשביל זה אנחנו עובדים ופועלים.

אני באמת רוצה לסיים בתודה, עוד פעם, לכל השליחים ולכל מה שאתם עושים ואני מקווה שאנחנו ניפגש יותר ויותר ואני מאוד מקווה שתצטרפו לחלק השני של המפעל הציוני, המפעל היהודי האדיר, עלייה יהודית ארצה. כל היהודים, מכל הקהילות, מכל המקומות, אנחנו רוצים לראות אתכם פה בירושלים, בשנה הבאה בירושלים. תודה רבה.

יש להם אומץ שם, לרוסים באוניברסיטה, להתעסק עם ליברמן. זה יפה.

בימים האחרונים אני נחשף יותר ויותר לפעילות של איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים ושל העומד בראשו וקורא וגם רואה סרטונים ומכין גם את האירוע הזה וגם את האירוע הבאמת גדול ועוצמתי שהיה ביום חמישי, ונחשף לעוד ועוד קהילות יהודיות ברוסיה, באוקראינה, קזחסטן, באוזבקיסטן, ביילרוס, ליטא, לטביה. פה נגמרים השמות שאני יודע לומר אותם בלי טעויות. היה לי פעם ניסיון לומר שם של מדינה וכשלתי ומאז אני אפילו לא מנסה. היום בבוקר זה היה מוזר, כשפתחתי את העיתון בשש בבוקר, אני חושב שזה היה דה-מרקר, היתה שם ידיעה כלכלית על מר לבייב, אני מסתכל ואני אומר 'רגע, הוא עושה עוד משהו חוץ מהעניינים האלה של חבר המדינות והפצת היהדות? גם מהצד יש כמה עסקים?'

אני רוצה להזמין את המארחים שלנו, את חבר הכנסת דנון ואת חבר הכנסת מיכאלי, להודות ולברך את ראשי הקהילות, בבקשה.

באקט סמלי של אמירת תודה, אני רוצה להזמין את מר לב לבייב, את מיכאל מירלשווילי, בבקשה, לבמה. ואת הרב קוטלרסקי, שנוסע הרבה בעולם ועוזר רבות לשליחים, אני רוצה להזמין אתכם לבמה, בבקשה.

אנחנו נמצאים בכנסת, יש לנו פרוטוקול מאוד מסודר של הכנסת ולכן באופן רשמי חשוב היה לנו לבוא, בנוכחות השרים, חברי הכנסת, סגני השר, סגנית השר גמליאל הצטרפה אלינו, ולומר לכם תודה רבה על כל מה שאתם עושים לעם היהודי בחבר העמים ובכל העולם, ובשם כנסת ישראל, ואני יכול לומר בצניעות שגם בשם עם ישראל, אנחנו מודים לכם על כל מה שאתם עושים יום ולילה. תודה.

מכיוון שבאמת כללי הפרוטוקול של הכנסת לא מאפשרים לעשות דברים מסוימים כפי שעושים את זה באולם רגיל, תעודות ההוקרה של שלושת האנשים שנמצאים פה על הבמה נמצאות אצלנו והן יוענקו בצורה מכובדת לאנשים היקרים שנמצאים פה ובאמת מגיע להם לקבל את כל ההוקרה של עם ישראל, את כל ההוקרה של כנסת ישראל, על הפעילות הנפלאה שלהם, הן בצד הרוחני והן בצד הגשמי. בלעדי הפעילות שלהם השלוחים שיושבים פה היום היו מתקשים לקיים את הפעילות שלהם.

אנחנו באמת מודים לרב קטלרסקי, לראש השלוחים הרוחני של שלוחי חב"ד בעולם ובברית המועצות לשעבר בפרט.

אנחנו מודים למר לב לבייב, שהוא בעצם היוזם הראשון של הדור הנוכחי בברית המועצות לשעבר, שהתחיל את הפעילות בברית המועצות לשעבר והוא הנחשון שהתחיל את זה. הוא לא עשה את זה לבד, יחד אתו חברים שהיום הם יותר רבים מאשר פעם, שמעורבים בשליחות הנפלאה הזאת.

אנחנו מודים למר מיכאל מירלשווילי, שאחרי שהוא יצא מהסנטוריום, היה שם מספר שנים, נרתם לפעילות נמרצת לחזק את הפעילות של מר לב לבייב בברית המועצות לשעבר.

אכן, הפעילות הברוכה שהחלה אולי בדור שלנו ובדור שלכם, אבל מי כמונו יודע, מר לב לבייב... מספר לנו הרב אבנר לבייב, עליו השלום, שהוא החזיק את הגחלת היהודית יחד עם עוד רבנים בבוכרה, וכשהוא הגיע באחת השליחויות שלו לגרוזיה וביקר שם למקום שנקרא קולאשי, הוא חזר לשם וסיפר 'הייתי בירושלים וחזרתי מירושלים', והוא ראה את הפעילות הנפלאה של יהדות גרוזיה, הרבנים שלנו, שחלק נמצאים פה, הרב הראשי שלנו נמצא פה, הרב משה מיכאלשווילי, יחד עם אחיו, הם אנשים שעברו וחוו את הפעילות החב"דית הנפלאה בברית המועצות דאז, הם הסתכנו, הם העמידו את עצמם בסכנת נפשות, והפעילות הזאת בברית המועצות לשעבר נמשכת מאז גם בארץ ישראל. אותם שליחים שנמצאים היום ממשיכים את הפעילות של רבנים ואדמו"רים קודמים שהשרישו את האמונה בשליחות, את האמונה בהפצת יהדות בקרב הרבנים שלנו, בכלל בברית המועצות לשעבר, אם זה בבוכרה ואם זה בגרוזיה, ואם זה בברית המועצות לשעבר. ברוך ה', מי שהיום מבקר במוסקבה ורואה מה עושה הרב בערל לזר עושה במוסקבה, זה מספיק כדי לקבל תמונה מלאה על כל מה שנעשה בקרב יהדות ברית המועצות היום.

אנחנו מוקירים את האנשים שנמצאים פה על הבמה על הפעילות הזאת שלהם ומאחלים להם שימשיכו לעשות את כל הפעילות הזאת. אנחנו מודים בשם כולנו על היוזמה שנולדה אצלנו ואנחנו חושבים שעשינו את זה בחפץ לב, ההוקרה הזאת שעשינו לחב"ד בכלל ולפעילות חב"ד בברית המועצות לשעבר. אנחנו גם מודים לכל אלה שעזרו לנו, יחד עם חברי דני דנון, ויחד עם כל האנשים שתמכו, חברי ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, העוזרים שעזרו לנו, ואנחנו מודים למחלקת אירועים וטקסים בכנסת. אני באמת מאחל שהפעילות הזאת שלנו תימשך לטובת עם ישראל ולטובת הפעילות הזאת בכלל.

ברשותכם אנחנו נרד מן הבמה, כי אני רוצה לבקש מהרב קוטלרסקי שיאמר מספר מלים, בשם משפחת ראהר.

אני רק רוצה להודות לשרים ולחברי הכנסת על ההוקרה והתודה. ברוכים תהיו מאת ה'. ואני רוצה גם להכיר תודה לאחד מהשותפים הכי חזקים להחזקת היהדות בחבר העמים ובכל העולם כולו, משפחת ראהר, שמואל ראהר, ראובן ראהר. הקדוש ברוך הוא יברך אותם שהם יוכלו להמשיך בעבודתם בקודש. ולכל השלוחים, חיזקו ואימצו, תדעו שאתם שלוחים של הרבי, שלוחו של אדם כמותו, להכין את העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו. תודה רבה למארחים שלנו, ברוכים תהיו מאת ה', כל השלוחים וכל אלה שעשו, חיזקו ואימצו, ונראה בבניין בית המקדש השלישי במהרה בימינו, אמן.

תודה רבה לרב קוטלרסקי, שתפסנו אותו ברגע נדיר, כשהוא נמצא לא בין שמים לארץ. בדרך כלל כאחראי על השלוחים הוא או פה או שם, והנה, תפסנו אותו לומר דברים קצרים.

אנחנו עומדים לפני הנאום האחרון וזאת תהיה נואמת, חוץ מהנאום האחרון של יונתן רזאל, הוא ינאם את דבריו המפורסמים, 'והיא שעמדה לאבותינו'.

בעבודת דוקטורט מרתקת שכתב הרב הפרופסור יצחק קראוס על הרבי מלובביץ, הוא מנתח את המהפכנות שלו והוא מאבחן בספר השביעי שמבוסס עליו המחקר הזה, שהרבי היה מהפכן ביחס להרבה תחומים בחיים, אבל הוא מציין שני תחומים מרכזיים והם היחס לנשים והיחס לילדים. זה היה כמעט אנרכיסטי כשהוא הכניס לבית המדרש, שם בברוקלין, מאות ילדים והחל לדבר איתם ממש כשווים, עשה התוועדויות, כינוסים מיוחדים לילדים, או כשהוא הכניס לבית המדרש מאות נשים, בכנסים מיוחדים להן, קרא להן לשבת ולשמוע דרשות ושיחות. וכל זה קרה עוד בשנות החמישים. כל כך הפוך מהתפיסה של היהדות, שמצטיירת לעתים, וחבל, כמשהו שוביניסטי, מיושן, נשלט על ידי גברים, משמרות צניעות. נשים וילדים, לפי התפיסה של הרבי, הם לא עוד מגזר שצריך להתייחס אליו, אלא הם ממש חלק אינטגרלי מהאנושות, חלק שהושתק עד היום ויש לתת להם את הכבוד ואת השוויון שמגיע להם. זה בעצם לא סתם שוויון, זה לא אותו דבר, לילדים יש את התפקיד שלהם, לנשים, לכל אחד במהפכה יש את התפקיד המיוחד שלו.

אני מזמין כעת לבמה את סגנית השר, שאחראית על התחום של מעמד האישה, של הטיפול בצעירים, גילה גמליאל, אחרונת הדוברים, בבקשה.

שלום לכולם. אני שמחה להיות כאן. אני רוצה לברך בראשית דבריי את חברי, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת דני דנון, ואת חבר הכנסת אברהם מיכאלי, יישר כוח על היוזמה המאוד מאוד חשובה לאירוע הצדעה לאיגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים. אני רוצה לברך את החברה יוליה שמאלוב ברקוביץ’ ואת כצל'ה, שראיתי כאן, וכמובן את כל השרים שהיו כאן קודם ונתנו את החשיבות וההוקרה לכל מי שנמצאים כאן איתנו היום.

מספרים ששאלו את הרבי מלובביץ מתי יבוא המשיח ונזכה לגאולה. הוא אמר, שואלים אנו בדורו של משיח, כשהמשיכו ושאלו אותו מה עושים כדי לקרב את בואו, הוא ענה, יש לחבר עוד יהודי ועוד יהודי לאביו שבשמים, למורשת אבותיו, שממנה נותק על ידי בני בליעל, שמטרתם היתה השמדתה הרוחנית של העם הזה. ברוך אומר ועושה. אתם אלה שנמצאים כאן איתנו היום, חלוצי צבאות ה', שליחי הרבי ושלוחי עם ישראל, שבכל מקום אשר תדרוך כף רגלכם, לכם יהיה. שם קולה של תפילה שורה, שמחה ומורשת ישראל ישכונו לבטח. וכל העולם כולו עבורכם גשר צר מאוד ואתם מרחיבים ומרחיבים, ומגשר לכביש ומכביש לחווה גדולה, מונחים להשיב נשמות אבודות כתינוקות שנשבו לאביהם שבשמים. אתם, העוסקים במלאכה, החסד והנתינה, בדרכי נועם ובנתיבות שלום, שלא על מנת לקבל פרס. לא בכדי חסידות חב"ד פירושה חכמה, בינה, דעת. אתם ראויים לפירוש נוסף, חסד לכל הדרך. אתם, שליחי המצווה, ראויים לכל הערכה, הכרה והוקרה, אתם אות ומופת לנוער הגדל בארץ, ישלם ה' את פועלכם ויהי שכרכם שלם מאת ה'.

אני באופן אישי, כשאני מסתובבת בשליחויות בעולם, תמיד דואגת ומשתדלת גם לקחת חלק בפעילויות של חב"ד ויש לי סיפור אישי מאוד מעניין. כשביקרתי אצל הרבי, לקבל ברכה, משם באותו יום הלכנו לסיבוב במנהטן ובקנייה של שתייה בקיוסק במנהטן, מה הסיכוי לקבל את השטר, הדולר, בתור עודף כשעליו חתומה 'שתהא שנה טובה, לשנת נפלאות הבאה', שחתום עליה הרבי? מי שמעוניין לראות את השטר הזה, הוא אצלי פה בארנק, הוא מלווה אותי תמיד מאז.

אני רוצה לברך את כל מנהיגי איגוד הקהילות היהודיות, את מר לב לבייב, את כבוד הרב בערל לזר ואת מר מירלשווילי שנמצא כאן גם, וחשבתי במה באמת ניתן לברך אתכם. אני גם אספר שכשביקרתי באחת הפעמים בגרמניה ונחשפתי שם לפתיחתו של גן ילדים לילדים יהודים בגרמניה, שם סופר הסיפור שהמקום הזה היה בעבר מאוכלס בתושבי המקום, רק שאין מקריות ובהיבט הזה באמת צריך לברך אתכם על כל התרומה המאוד מאוד נכבדה שלכם לקהילות בעולם, ולצעירים וצעירות מאוכלוסייה מאוד גדולה שמגיעה ורוצה גם לשמור את המסורת, גם בעולם כולו, והם נתקלים בכם באהבת אין קץ, בנתינה המאוד ברוכה. אני רוצה לברך את אלה שבאמת דואגים לתרומה הזאת ולומר לכם, פירותיכם מתוקים, צלכם נאה ורמת הנתינה והחסד הנה דרך חיים ומענה לכל פועלכם. כן ירבו כמותכם בישראל. יישר כוח ותודה רבה לכם.

את לא יודעת מה עשית עם הסיפור עם הדולר עכשיו, סגנית השר, כי את יכולה למכור אותו, באלפי דולרים. אנשים פה יקפצו על זה, כי הם יודעים שהם ימכרו את זה שם במיליונים.

אתם יודעים שמאשימים אתכם, הפוליטיקאים, זה לא חידוש, בחוסר דיוק, אי אמירת אמת תמיד ובהכרח, קצת שינוי, עיגול פינות, הנה אני פה רק שעתיים וכבר זה משפיע עליי. אמרתי אחרונת הנואמים, אז אמרתי. אחרון הנואמים באמת, בלי נדר, שר הפנים, אלי ישי, בבקשה.

שלום לכולם, מכובדיי, כבוד הרב היקר, הרב של העדה, מכובדיי כולם, חברי הכנסת, סגנית השר, הרב לזר, הרב היקר, אחד מהיקרים והמיוחדים שאני מכיר, מבחינת זיכוי הרבים, קירוב רחוקים, מסירות נפש. מכובדי לב לבייב, שאיננו פה, מיכו היקר, ממש איש יקר ומיוחד, נשמה כל כך גדולה ועצומה, עם סיפורים אישיים מרתקים ומסירות נפש שקשה באמת לתאר ולספר. מעט מעט שאנחנו יודעים, אמונה עצומה, חיזוק התורה, שהוא מרגיש שהוא לא עושה טובה כשהוא נותן לחיזוק המוסדות, אלא עושים לו טובה שמבקשים ממנו או שהוא נותן. גם לב לבייב, שאיננו פה, באמת איש מיוחד. אני בפירוש יכול לומר שהוא אחד מהמיוחדים שיש בשליחי הציבור, כי גם לו אפשר לקרוא לו שלוח, הוא שלוח של חב"ד לכל המקומות בעולם, יש לו זרוע ארוכה בכל מקום, מה שהוא עשה בזיכוי הרבים ובקירוב רחוקים, אני לא יודע אם יש לזה אח ורע.

הייתי בביקור במוסקבה לפני כחודש וחצי. הייתי יומיים, מאוד מאוד צפוף, הרבה ביקורים, הרבה אירועים, ממקום למקום, בית כנסת, בית ספר, בנים-בנות, תלמוד תורה בנים, מוסדות חסד, מרכזים מרתקים, קירוב רחוקים בלתי רגיל של מיכו, שמנצח, הוא ועוד חברים רבים על המלאכה החשובה והמרתקת.

כאדם שגדל ולמד בחב"ד בצעירותו, אני מבין היטב מה זו מסירות נפש, מה זה העוצמה של ערבות הדדית, של ערבים זה לזה, של אחדות בעם ישראל. לימים כשגדלתי והייתי בתפקידים מרכזיים, אין מקום בעולם שלא פגשתי את חב"ד, בסין, בהודו, בטוניס, לפני 15 שנה, לפני שהייתי שר בכלל, נמצאים שם. איזו מסירות נפש, אי אפשר לתאר. אדם, אתה יכול לשלם לו מאות אלפי דולרים ואתה אומר לו 'לך תגור עכשיו בכזה חור, תקבל משכורת שמנה כל חודש', אני לא יודע אם הוא יילך. זה משהו עמוק, פנימי, שבאמת החדיר הרביי לכל השלוחים שלו, לכל התלמידים שלו, של אהבת ישראל. המשמעות של ערבות הדדית, קל לומר את זה, אבל לחוש את זה ממש, זה לא פשוט, פה מרגישים את זה, בחב"ד. הייתי גם עם שליח ביפן, הרב מחב"ד ביפן שמטפל גם באותם בחורים, נפגשתי איתם בפגישה מאוד חשובה עם עוזר שר המשפטים שם, ולראות אותו כל יום נוסע שעה לאסירים, כל יום. תראו לי אדם שיכול להשקיע כל יום, שעה הלוך, שעה חזור, בביקור, כי הוא רואה כאילו הוא בכלא, לא כאילו אחיו בכלא, כאילו הוא עכשיו צריך להציל את עצמו ולהוציא את עצמו. זו באמת מסירות בלתי רגילה.

זה המקום, שוב, להלל ולשבח ולהודות על השליחות העצומה הזאת וההקרבה הבלתי רגילה והערבות ההדדית המרתקת הזאת. להודות לכל השליחים של חב"ד, כל רבני חב"ד, בארץ ובעולם כולו, וכמובן אלה שמחזיקים את התורה. מיכו, החזקת התורה, גדול המעשה מהעושה. אדם שמחזיק תורה, זכות עצומה שאי אפשר לתאר אותה. אין ספק שלא עשרות אלפים, אלא מאות אלפים, שבו ליהדות ומתחזקים וחוזרים בתשובה בזכות העבודה של חב"ד ואין לי ספק שאותם מאות אלפים ויותר זכו ליהנות באופן כזה או אחר, הייתי אומר אפילו מיליונים, מחב"ד, וזה גרם לקידוש ה' שאין כדוגמתו. אז על קידוש ה' הגדול הזה, עולם חסד ייבנה וחיזוק התורה ומוסדות התורה בארץ ובעולם וקירוב רחוקים, זו מנת חלקם המרכזית של רבני ושליחי חב"ד ואני חש את זה עוד מילדותי.

שוב, אני רוצה לסיים בברכות לרב לזר שמצטנע וככה בורח ומסתתר. מה שהוא עושה ועשה במוסדות ב-20 השנים האחרונות, אפשר לכתוב ספרים ועוד ספרים ועוד ספרים, והכל בצניעות ובפשטות וביראת שמים עצומה ואהבת ישראל לאין קץ, בהקרבה והשקעה, ובחכמה ובתבונה והכל בסיעתא דשמיא. אדם שמוסר נפש, כתוב בירושלמי, יש לו סיעתא דשמיא.

אז אני רוצה להודות לכולכם על האירוע הנפלא הזה, חבר הכנסת מיכאלי שעושה עבודת קודש ומחובר לקהילות הללו ומשקיע בכל כוחו למען הקהילה, תבורכו מפרי עליון, חיזקו ואימצו.

תודה רבה לאחרון הנואמים, שר הפנים וסגן ראש הממשלה, אלי ישי. תודה על הדברים.

תודה למארגני המפגש הזה, האירוע הזה, חבר הכנסת דני דנון וחבר הכנסת אברהם מיכאלי. תודה מיוחדת גם לעוזרים שלכם, שעבדו קשה מאחורי הקלעים, נריה מאיר, העוזר שלך, דני, ויצחק לב ארי, העוזר שלך, אברהם מיכאלי, תודה לפליישמן הפקות.

מיד יעלה לכאן יונתן רזאל, עם השיר שכבר הפך להמנון, שיר שהוא הלחין, 'והיא שעמדה'.

בשבוע שעבר ביום חמישי, באותו מפגש, באותו ערב מיוחד בהשתתפות ראש הממשלה, הוא הגיע ונאם בפני השלוחים והשלוחות בגני התערוכה והוא סיפר להם איך הרבי מלובביץ פגש אותו, איך הוא זכה להיכנס לרבי מלובביץ וזה היה לפני אחד הנאומים שלו בעצרת האו"ם. הרבי אמר לו אז בשעתו, האו"ם זה מקום שיש בו הרבה מאוד חושך, אל תפחד, פשוט תדליק שם נר של אמת, נר אחד יספיק, כי חושך, כידוע, לא מגרשים במקלות אלא באור, נר אחד מול האנטישמיות, מול מכחישי השואה, מול ההתנגדות למדינת ישראל. וכאן באולם הזה, הבוקר, בכנסת ישראל, לא היה צריך לגרש את החושך, רק להעצים עוד יותר את האור שכבר מאיר ועוד יאיר. בהצלחה לכם השלוחים, בחזרה בהמשך במדינות שלכם, תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00