הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

PAGE
24
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

20.7.2011

הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול 194

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י"ח בתמוז תשע"א (20 ביולי 2011), שעה 10:00

שילוב יוצאי אתיופיה באקדמיה

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

מאיה שריר


- מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

ריבה אביעד


- מנהלת האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

יהודה שוורץ


- מפקח האגף להכשרת עובדי הוראה במכללות, משרד החינוך

עופר אופן


- ראש המינהל הסטודנטים עולים, המשרד לקליטת העלייה

אלעד סון


- דובר המשרד, המשרד לקליטת העלייה

חיים סלם


- ממונה תחום צעירים, המשרד לקליטת העלייה

לילך אלמקאייס


- אגף תאום מעקב ובקרה, משרד ראש הממשלה

זאב קאסו, עו"ד


- ראש תוכנית יוצאי אתיופיה בקריה האקדמית קרית אונו

פרופסור מיכאל זיניגרד

- רקטור המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

פרופסור שמואל שחם

- דיקן הסטודנטים, המרכז האוניברסיטאי אריאל

יעל ארן
- מנהלת קמפוס האוניברסיטה הפתוחה בירושלים ופרויקט יוצאי אתיופיה

רוני מוהר מוגדן
- מנהלת תכנית יואל,במכינה האוניברסיטאית, תל אביב

אורנה הורביץ
- מנהלת תכנית סטארט אפ להצלחה ליוצאי אתיופיה, באר שבע

שלומית כנרי
- מזכירה אקדמית במכללת לוינסקי לחינוך

רות שכטר
- דיקנית סטודנטים, מכללת לוינסקי לחינוך

בנצי פרצלן
- ראש אגף מינהל תלמידים, האוניברסיטה העברית

טל שפיר
- מנהלת המדור לרווחת הסטודנט, אוניברסיטת תל אביב

אליה מהרט
- אחראית על ענייני יוצאי אתיופיה, אוניברסיטת תל אביב

מרב יוסף-סולומון
- קידום סטודנטים, אוניברסיטת בן גוריון

זהבה גלנץ
- ראש מדור עולים, אוניברסיטת בר אילן

נועה בינשטיין
- מרכזת תחום תשתיות פיזיות ומחקריות, המועצה להשכלה גבוהה

יפת אלמו
- יו"ר, נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה

אפרת ירדאי


- דוברת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חגית חובב


- יועצת, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

ישראלה פנטה
- רכזת סטודנטים במכינה, אוניברסיטאות ומכינות אקדמיים

דני אדמסו
- ראש תחום קליטה ושילוב עולים, הקרן לידידות

תמר פלד
- מנהלת תוכנית המלגות, הקרן לידיות

ד"ר אברהם נגוסה
- מנכ"ל, מכנף דרום לציון

טזתא גרמאי
- רכזת תוכנית הכנה לפסיכומטריה לסטודנטים אתיופים באוניברסיטת בר אילן, הג'וינט

סיגי ארז
- מחלקת אקדמיה, התאחדות הסטודנטים בישראל

הדס קושלביץ
- מחלקת אקדמיה, התאחדות הסטודנטים בישראל

דפנה פירר קרמר
מנהלת מחלקת פיתוח משאבים, תנועת בני עקיבא

יעקב אשתו


- היחידה לצעירים, עיריית ירושלים

זהבה טיספי


- רכזת פרויקטים, ג'וינט ישראל

אילה הנדין


- ג'וינט, מכון ברוקדייל, עוזרת מחקר בכירה

נודגיה אבבה


- רכז סטודנטים יוצאי אתיופיה

מלסה איילין


- סטודנט שנה ג' בכלכלה ומינהל, אריאל

יעקב מולוקן


- סטודנט שנה ג' קרימינולוגיה, אריאל

אורלי אלמגור-לוטן

- מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ)

פלורה קוק דוידוביץ

- מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ)

הודיה קין
- ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ)

דנה גורדון

רשמה וערכה

דבי שטרנגר, חבר המתרגמים בע"מ

שילוב יוצאי אתיופיה באקדמיה

קיימנו מספר דיונים, ביקשנו לראות את הנתונים, זה מה שאנחנו עושים היום, ויש הרבה דיבורים, הרבה ברכות. אנחנו גם מסיירים הרבה בארץ. יש מקומות שהתרשמנו מנתונים יפים, כמו בקרית אונו ואריאל, שהראו לנו באמת שילוב אמיתי של יוצאי אתיופיה. במקומות אחרים, אני חייב להגיד פה בצורה ישירה, מתהדרים בסטודנטים יוצאי אתיופיה, אבל כשמסתכלים על הנתונים שמציגים לפנינו, מתהדרים בהם בצורה נלוזה. בפועל המספרים הם מספרים יבשים. מוסדות אקדמיה: הטכניון, האוניברסיטה העברית, שאני נמנה על בוגריה, כשאתה מסתכל על המספרים אתה שואל את עצמך איפה פה השילוב? איפה פה הסיוע? הדבר הזה מקומם, ואני רוצה היום לראות מה הכשלים. אני דיברתי גם בנושא עם שר החינוך, שעדכן אותי שהיום יש עבודה במשרד שלו. אנחנו נשמע עליה בודאי בישיבה. לגבי מתן תגמול למוסדות, שילוו את יוצאי אתיופיה, יזכו לתקציבים.

אבל לפני שאני אתחיל, אני אבקש, כהרגלינו, ממרכז המחקר והמדע של הכנסת, שעושה את העבודה.

אורלי אלמגור-לוטן תתחיל ופלורה תשלים.

קודם כל נתונים כלליים על מספר הסטודנטים. יש בערך אלף תשע מאות סטודנטים יוצאי אתיופיה, שהם 1.09% מכלל הסטודנטים, לעומת אחוז יוצאי אתיופיה באוכלוסיה שהוא כאחוז וחצי. אני אראה עוד פעם במסמך את כל הנתונים. תחומי הלימוד העיקריים זה רוח, חברה, חינוך, פחות למדעים. רק נתון שקופץ בעיני, יש היום רק ארבעה סטודנטים יוצאי אתיופיה בלימודי רפואה, מתוך הסטודנטים לרפואה.

בקרב מקבלי תארים בשנת הלימודים האחרונה, קיבלנו נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בתשס"ט 0.7% ממקבלי תואר ראשון ו- 0.3% ממקבל תואר שני היו יוצאי אתיופיה. המספרים של מקבלי תארים אלו אמנם מספרים נמוכים, גם יחסית לשיעור שלהם באוכלוסיה, וגם יחסית לשיעור שלהם בקרב הסטודנטים, אבל אנחנו רואים עלייה בשנים האחרונות בעיקר בתואר ראשון, בתשס"ה זה היה 0.4%.

המספרים קטנים. אבל כן רואים איזשהו גידול בשנים האחרונות. יש רק איזושהי הסתייגות, חשוב להגיד, בעיקר לגבי התארים המתקדמים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאוד מדגישה, שבעצם ההגדרה של יוצאי אתיופיה, זה מי שנולד באתיופיה או הוריו נולדו באתיופיה. יכול להיות עיוות, במיוחד כשמדובר במספרים קטנים. כי בעצם זה כולל גם מי שמשפחותיהם ישראליות, ששהו באתיופיה ונולדו, כשהמשפחה היתה בשליחות באתיופיה. זו לא האוכלוסייה, שמדברים עליה כאן. ולכן כשמסתכלים על התארים המתקדמים, שזה מספרים מאוד נמוכים, בעיקר בלימודי תואר שלישי, זה קצת מוטעה. כי המספרים שרואים הם יותר גדולים מהמציאות הקיימת בשטח, כי לא כולם באמת "אתיופים".


גם בחלוקה בין מכללות לאוניברסיטאות רואים מגמה, שהיא דומה למה שקורה בכלל האוכלוסייה, שזה מעבר. המקום של המכללות יותר גדול---

את יכולה להגיד לי מי האוניברסיטה במקום הראויה לציון והראויה לגנאי? והמכללות גם הראויה לציון והראויה לגנאי.

אנחנו יכולים להגיד, שבחיפה שיעור יוצאי אתיופיה בסטודנטים הוא הגבוה ביותר בקרב האוניברסיטאות.

אז הם ראויים לציון מבחינתנו?

אבל אפשר להגיד, שהאוניברסיטה הזאת היא הקטנה מבין האוניברסיטאות.

מבחינת מספר כמותי?

השיעור הם כ-1.4% בקרב האוכלוסייה---

לא, אני חושב שהאחוזים פה זה בעייתי. כי המספרים פה נמוכים בכדי לדבר על אחוזים. ראיתי בטכניון, יש ,0.16% אני לא יודע אם זה רבע סטודנט או חצי סטודנט.

בחיפה יש 160 סטודנטים לכלל התארים.

אוקי. לעומת אוניברסיטת ירושלים שהיא בתחתית האוניברסיטאות.

יש בה 75 סטודנטים.

ובמכללות?

האמת, אפשר להגיד שהמרכז האוניברסיטאי בשומרון הוא---

210 ,212

כן, בכל אחד מהשנים ובכל אחד מהתארים יש בו מספר בוגרים רב.

ולאחר מכן, קריית אונו?

כן, בה יש באמת אבל, תכנית מיוחדת לשילוב יוצאי אתיופיה.

ביקשנו לבדוק את נתוני הפסיכומטרי, בגלל המקום, שיש לפסיכומטרי בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. הזמנו איזשהו עיבוד מיוחד מהמרכז הארצי לחקר והערכה. מה שוני הנתונים לגבי הפסיכומטריים? קודם כל יוצאי אתיופיה נבחנים פחות, ניגשים פחות לבחינה. אחוז אחד מהנבחנים בבחינה הפסיכומטרית בשנים האחרונות, היו יוצאי אתיופיה. לעומת האחוז באוכלוסייה, שהוא כאחוז וחצי. מה שיותר בולט הם הפערים בציון, יש פער של 108 נקודות בין ציון הפסיכומטרי הממוצע של יוצאי אתיופיה לבין ציון הפסיכומטרי הממוצע של כלל הנבחנים. הפער הזה נשאר זהה פחות או יותר בכל התחומים, גם באנגלית גם במילולי וגם בכמותי. אי אפשר להצביע על זה, שיש איזו שהוא תחום אחד, שיש איתו בעיה. אני רוצה רק להעיר פה, שבשונה משפות אחרות, אין בחינה פסיכומטרית בשפה האמהרית. אני לא עם הכובע להגיד האם זה משפיע או לא, אבל רק לדוגמא, יש מבחן פסיכומטרי בשפה הספרדית. נבחנים בו, אני לא זוכרת האם 100 ומשהו או 200 ומשהו תלמידים בשנה. מספר קטן של תלמידים, יש מבחן מותאם בשבילם.

יוצאי אתיופיה לא מדברים אמהרית.

לכן אמרתי, אני לא בכובע להגיד אם זה יעזור או לא יעזור. אבל אני חושבת שזה כן מעניין לציין את זה שזה לא קיים. יש מבחן משולב שיש בו תרגום של מילים קשות לכל מיני שפות, לרבות אמהרית.

רק להגיד, שמבחינת הציונים, הציונים של יוצאי אתיופיה ילידי ישראל יותר מתקרבים כבר. זאת אומרת הפער קטן בינם לבין הציון הממוצע של כלל הנבחנים. כשמדובר ביוצאי אתיופיה, שאחד מהוריו, יליד הארץ זה כבר כמעט מגיע לאותה רמה.

התייחסנו גם במסמך לנתונים שאיתם מגיעים סטודנטים יוצאי אתיופיה להשכלה גבוהה, זו בעצם תעודת בגרות. ב-2010 כן מצאנו שיעורים, שקרובים לעשרים אחוזים בין אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לבין אוכלוסיית התלמידים הכללית. גם ציינו, שתעודת בגרות לא מבטיחה קבלה לאוניברסיטה ועל הסטודנטים לעמוד בתנאי קבלה. ב-2010 רק כחמישית מתלמידים יוצאי אתיופיה היו זכאים לתעודה שאפשרה להם ללמוד באוניברסיטה. זאת לעומת כמחצית מאוכלוסיית התלמידים.

התייחסת בתחילת דבריך לתנאים של האוניברסיטאות, שמסייעים להשתלבות. אז גם כמובן הגורם המרכזי, שמסייע הוא מינהל הסטודנטים במשרד לקליטה ועלייה, מסייע במימון שכר הלימוד במשך כל שנות הלימודים בתכניות סיוע אקדמיות. גם האוניברסיטאות עצמן והמכללות האקדמיות. ראינו שהנושא הזה מצוי על סדר יומן, הן כן משקיעות משאבים.

אם כן, אנחנו רואים תכניות עתידיות גם לסיוע אקדמי כמו שצינת גם במכללת רופין וגם בקריה האקדמית קריית אונו, שם יש מסלולים ייחודיים לקבלת סטודנטים יוצאי אתיופיה להם יש את הנתונים המתאימים. גם יש הקלה בתנאי הקבלה בחלק מהאוניברסיטאות וגם במכללות האקדמיות, למעשה הכיוון הוא, להקל בהתחשבות בציונים הפסיכומטריים, ולאפשר קבלה גם עם ציונים נמוכים יותר.

ראיתי בנתונים על אחוז הנשירה הגבוה יחסית.

זה דיברנו על מכינות ופחות---

מה קורה שם בנתונים?

במכינות הקדם אקדמיות הנתון, שקיבלנו זה נשירה של כתשעה אחוזים לומדים.

מה זה לעומת---?

הנתון הזה לא נמסר לנו. האמת שלא נערכנו לנושא הזה. לגבי אחוזי הנשירה באוניברסיטאות, אין לנו את הנתון הזה לפנינו.

וכולם מסרו מידע. מי מסר מידע?

חסר לנו מידע של אוניברסיטת תל אביב במחקר שלנו מקרב האוניברסיטאות. מקרב המכללות ענו כשליש---

שלא העבירו נתונים.

כן. המכללות האקדמיות---

למה הם לא העבירו?

לא התקבלה סיבה.

האם בדקתם את המכללות לחינוך?

פחות. התייחסנו לכלל המערכת להשכלה גבוהה. לחינוך אין לנו נתונים במסמך הזה, למרות שבמינהל, אני יודעת שיש נתונים על שיעור יוצאי אתיופיה שלומדים במכללות לחינוך, אני חושבת שהוא יחסית נמוך, פחות מעשרה אחוזים. אבל שוב, אין לי את הנתונים לפני.

פחות מעשרה אחוזים ממה?

מכלל הסטודנטים יוצאי אתיופיה בשנת הלימודים תשע"א. אבל הנתון הוא כרגע לא לפני.

מילה על חו"ל, ממש בשתי שורות, קודם כל הזכרת קודם את העניין של תקצוב האוניברסיטאות ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה, שיקבלו סטודנטים אתיופיים. אנחנו בדקנו, אפשר לראות את זה בחלק השני במסמך, תוכניות שקיימות במדינות שונות לעידוד קבוצות שנמצאות בתת ייצוג בהשכלה גבוהה. אין קבוצה שהיא דומה בדיוק אותו דבר, זה בדרך כלל מתייחס לקבוצות מיעוט שונות ורואים בחלק מהמדינות, או שיש איזושהי הנחייה כללית, כמו בבריטניה שאומרת למוסדות להשכלה גבוהה, אתם צריכים לבנות תכנית לקידום כל מיני אוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג. תציגו את התכנית הזאת, תציגו נתונים סטטיסטיים על הסטודנטים האלו, ותראו את ההתקדמות שלכם.

יש מקומות שיש גם חובה, שיש מכסות.

המכסות הן בעיקר ברמת האוניברסיטה או לחלופין ברמת תחומי לימוד מסוימים, גם אפשר לראות פה, אם ראינו ברפואה מספר נמוך של סטודנטים אז בקנדה למשל מתייחסים לזה כתחומי, אז ראו שיש מיעוט סטודנטים ילידים במשפטים וברפואה.

יש ממש רשימות באוניברסיטאות השונות של תכניות לעידוד סטודנטים ילידים ללמוד את המקצועות האלו, מדברים גם על תנאי הקבלה של הסטודנטים, כל מיני הקלות או שירותים, לעזור להם במהלך הלימודים. על מלגות שייעודיות לסטודנטים האלה.

אני חושבת שאם אתה מדבר ברמת המדינה, באוסטרליה, למשל, יש מלגות פדראליות לסטודנטים ילידים. כלומר המדינה מממנת את הלימודים, לא של כולם, אלא של חלק מהם. מה שמאוד בלט, יש שם סעיף אחד שממש ראינו אותו חוזר בכמה מדינות, זה העניין של תמיכה במימון של המדינה ושיעורי עזר לסטודנטים. זה בדרך כלל סטודנטים שהם ילידים או מקבוצות מיעוט. בין אם על ידי מישהו מהאוכלוסייה שלהם, שאז גם יש כאן סוג של קואוצ'ינג ובין אם על יד סטודנט כללי שהמדינה משלמת זאת. מספר שיעורים מסוים בשנה, שהמדינה משלמת כדי לעזור להם לצלוח את התואר.

תודה.

היתה פה שאלה על מכללות להוראה. בשנת תשס"ט שיעור הבוגרים היה 6.7% במכללות להוראה.

שזה יותר גבוה ממה שקיים באוניברסיטאות?

לא. בפילוח הזה, באוניברסיטאות זה 42% מקרב כלל הבוגרים לתואר ראשון. 51% במכללות, וכשבעה אחוזים במכללות להוראה.

אני רוצה לבקש מעופר אופן, ראש מנהלת הסטודנטים, להתייחס לדברים שהוצגו פה ולשאול האם לדעתך הבעיה היא בתנאי הקבלה? במימון? או בליווי? אם אני צריך למקד היום, איפה לשים את האצבע? אם תוכל להתייחס לזה בבקשה.

אני פשוט חושב שהבעיה היא לא כל כך גדולה. אני חושב שהנתונים בהחלט מראים תמונת מצב לחלוטין מעודדת. בטח בהשוואה למה שהיה לפני כמה שנים. בטח אם אנחנו מסתכלים על מגמה, מספר הסטודנטים הולך וגדל. מספר המסיימים הולך וגדל. אני חושב שהנתונים פה טיפה חסרים. למשל, שאלת על הטכניון, קצת נתונים על תואר ראשון. להערכתי יש שם קרוב לעשרים סטודנטים שלומדים לתואר ראשון. כך שתמונת המצב---

מה קורה בתל אביב, שלא נמצאים פה?

אני תיכף אגיע גם לתל אביב וגם לאוניברסיטה העברית, שם באמת תנאי הקבלה טיפה יותר קשים. אבל יש תכניות חדשות שפיתחו גם במהלך שנה שעברה וגם לקראת שנת הלימודים הבאה, שהולכות לתקן את המצב הזה.

אני יכול גם לתת איזשהו תמונת מצב, למשל על הסטודנטים לרפואה, יש כרגע רק ארבעה שלומדים רפואה. אני לא יודע כמה אנשים יודעים, אבל יש מעט מאוד סטודנטים לרפואה בכלל בארץ. כך ששיעור הסטודנטים לרפואה מכלל יוצאי אתיופיה הוא טיפה יותר נמוך משיעור הסטודנטים מכלל האוכלוסייה. הוא אמנם עדיין לא זהה, אבל אני חושב שזה נתון מאוד מאוד יפה.

אני רוצה גם להגיד מילה על נתוני הנשירה. נתון מוחלט שבדקנו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אך לפני מספר ימים לגבי סטודנטים יוצאי אתיופיה. במהלך שמונה או תשע השנים האחרונות למעלה משבעים אחוז מהם סיימו את הלימודים וזכאים לתואר, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בארץ, זה בהחלט יפה מאוד, זה משתווה. אני לא זוכר בדיוק את הנתונים לגבי כלל האוכלוסייה, אבל לדעתי זה דומה מאד לכלל האוכלוסייה שלומדים לתואר ראשון, כך שהנתונים מאוד מאוד מעודדים.

יש באמת מוסדות שבהם תנאי הקבלה הם טיפה שונים, מתייחסים לפרמטרים שונים מלבד ציון פסיכומטרי ותעודת בגרות, בעיקר במכללות, שבהם באמת הקבלה היא על סמך פרמטרים שהם בחנו לעצמם והחליטו לקבל אותם. ואנחנו רואים שיש הצלחה לא מבוטלת של הסטודנטים האלו בלימודים.

אני יכול להגיד גם שלגבי שנה הבאה, אני יודע שגם באוניברסיטת בר אילן גם באוניברסיטת העברית וגם באוניברסיטת תל אביב מתפתחות תכניות כאלה, של קבלה על בסיס נתונים שונים מהפסיכומטרי ומהבגרות, נתונים נוספים שנלקחים בחשבון.

זו החלטה רק של המוסד האקדמי?

ההחלטה היא של המוסד האקדמי.

זה תלוי ברצון הטוב של המוסד, אם הוא רוצה לקבל או לא?

המחויבות היחידה של המועצה להשכלה גבוהה היא שהסטודנט יהיה בעל תעודת בגרות מלאה.

תודה.

אני רוצה לשמוע את ריבה אביעד, מנהלת האגף לחינוך מבוגרים, לגבי המשרד. אני יודע שהשר אמר לך, אנחנו מודעים? אנחנו יכולים לעשות שינויים? את יכולה להאיר את עינינו לגבי מה נעשה כרגע במשרד?

, אני מוכרחה לציין, אני אחלק את המכתב של הכנסת על המסמך הזה, מעבר לזה שהוא נותן תיאור מצב הוא גם מבחינתנו לפחות כלי עבודה אנחנו יכולים לקחת אותו ואת הדברים, שמופיעים פה ליישם---

בהחלט. אבל קחו בחשבון, שעוד שנה אנחנו נבקש מסמך נוסף, באחריותכם ובאחריותנו לראות שהוא יהיה שונה.

במכינות הקדם אקדמיות, למדו בשנת תשע"א תשע מאות ושבעים ושמונה תלמידים. במסמך מופיע תשע מאות תשעים ושבעה, יכול להיות שזה הנתון שנתתי לפלורה.

המכינות הגדולות ביותר הן קודם כל לוינסקי, בה לומדים מאה ארבעים ותשעה יוצאי אתיופיה. בספיר לומדים מאה שלושים ושניים יוצאי אתיופיה. אחר כך באריאל, במכינה הקדם אקדמית תשעים וארבעה יוצאי אתיופיה. באחווה, תשעים ואחד יוצאי אתיופיה. במכללת אשקלון, שבעים ושניים יוצאי אתיופיה. זאת אומרת, בגדול, יש מכינות שבהן אין אף אחד אבל ברוב המכינות הקדם אקדמיות הם משולבים.


186 מהם הם דחויי שירות. 158 דחויי שירות, מפני שהם לומדים במסגרת תכנית קדמה. קדמה היא תכנית לקידום מוכנות אישית ליוצאי אתיופיה, ומגיעים למכינה הקדם אקדמית מיד לאחר שהם מסיימים את האולפן הראשוני ולומדים שם במשך כתשעה חדשים, משלימים בגרויות ואז הם מתגייסים לצבא ואחר כך משתתפים בלימודים אקדמיים.

עשרים ושמונה מהם דחויי שירות, חלקם ילידי הארץ, מיעוטם ילידי אתיופיה, כשהם מגיעים למכינה הקדם אקדמית מיד לאחר סיום הלימודים בתיכון ולומדים שם בין שנה לשנה וחצי, אחר כך מתגייסים במסגרת ישיבת הסדר, ומסיימים את הלימודים, לצערי חלק מהם עוזבים את המכינה.

אני רוצה להגיד משהו לגבי התקצוב. כל יוצא אתיופיה שלומד במכינות הקדם אקדמיות מקבל בנוסף לשכר הלימוד ולדמי לימוד רגילים, לפי כל מיני קריטריונים, כמו שאר הסטודנטים שלומדים במכינות הקדם אקדמיות. הוא מקבל גם מעטפת מיוחדת ליוצאי אתיופיה, שהמקסימום שלה לשנה הוא 6100 שקל. המעטפת הזאת מתייחסת למימון מעונות, להכוון מקצועי ואקדמי, להסעות ונסיעות, אז הוא יכול או מעונות או נסיעות. קורס הכנה לפסיכומטרי, אבחון לקויות למידה, שעורי עזר, ספרי לימוד. אם במכינה יש מעל לשלושים יוצאי אתיופיה, אז עם כל תלמיד מקבלים גם 600 להעסקה של רכז ליוצאי אתיופיה במכינה הקדם אקדמית. הסכום המקסימאלי הוא כאמור 6100 שקל של סיוע נוסף.

את הנתונים אנחנו יכולים לקרוא. אותי מעניין איך קוראים לעוד מכללות ולאוניברסיטאות להפוך, איך נקרא לזה, רוצות יוצאי אתיופיה? זאת אומרת, שיהיה להם את הרצון הזה להשקיע ולהתאמץ. אנחנו רואים שמי שמשקיע ומתאמץ מצליח. השאלה, מה המשרד עושה בתקצובים או בתקנות, שזה יקרה בכל המקומות?

רוב התקציב של המכינות הקדם אקדמיות אינו בא מן המשרד. הוא בא ממשרד הביטחון ומן הות"ת, וראיתי פה את נועה בינשטיין מהות"ת שנמצאת כאן.

60 מליון מגיעים ממשרד הביטחון. בין שלושים לשלושים וחמישה מגיעים מן הות"ת. המשרד מתוקצב לכל הנושא של המכינות הקדם אקדמיות בפחות משמונה מליון שקל.

אני מחייכת, זה מעלה חיוך על כולם.

השר מינה בתחילת שנה, בסוף שנה שעברה---

מי נציגת הות"ת פה? שלום, מה שמך?

נועה בינשטיין.

בואי, תצטרפי רק לשולחן, כי אולי את תוכלי לקדם אותנו בנושא של התמריצים לאוניברסיטאות, שקולטות יותר יוצאי אתיופיה? אני יודע שיש עבודת מטה. אני לא יודע איפה זה עומד.

רק משפט סיכום ריבה.

השר מינה בשנה שעברה ועדה לבחינת כל נושאי המכינות. זה דוח הועדה בראשה עמד ירום אריאב, ואחת המסקנות שלה, והיא מחייבת ואנחנו התחלנו לעבוד על זה עם הות"ת, היא להגדיל את מספר התלמידים יוצאי אתיופיה עד ל-1500 בתוך שש שנים. אז זאת המשימה שעומדת כרגע בפנינו. בשבוע הבא מתקיימת ישיבה עם הות"ת ואני מניחה שאנחנו נתבקש להכין גם- - -

נועה בבקשה. מה תפקידך בות"ת?

אני מרכזת מאגף התקציב.

אנחנו רוצים לדעת, השר גם אמר לי שיש כוונה לעשות מהלכים יותר אגרסיביים, שהמוסדות להשכלה גבוהה יפעלו בצורה יותר נמרצת לקלוט יוצאי אתיופיה, השאלה היא איפה זה בא לידי ביטוי אצלכם? אם בכלל.

אצלנו עידוד יוצאי אתיופיה מתבטא בעיקר במכינות. כמו שריבה ציינה, זה מעטפת תמיכה ומי שלומד במכינה הוא עדיין לא סטודנט, הוא תלמיד. התמיכה בהם מתבטאת, העיקר זה, שהם ישיגו תוצאות יותר טובות, שיקדמו אותם לקראת עמידה בתנאי הסף ללימודים של המוסדות להשכלה גבוהה.

השאלה שלי, למה שיהיה אינטרס למוסד אקדמי לקלוט יותר יוצאי אתיופיה?

אני מאמין, ואולי נחליט על זה היום, שיהיה סעיף תקציבי, מבחינת התקצוב של הות"ת שאם יש לכם יותר יוצאי אתיופיה יהיה לזה פקטור בתקצוב. כי אם לא, אז יש לאריאל רצון טוב, ולקרית אונו יש תכנית, וכל אחד עושה את הרצון הטוב שלו. השאלה איפה האמירה שלכם בנושא בעניין התקצובי?

בעניין התיקצובי, כיום אין לנו אמירה ספציפית ליוצאי אתיופיה, רק לתמיכה במכינות. המועצה להשכלה גבוהה התחייבה במסגרת תכנית החומש הקרובה לתמוך בשתי אוכלוסיות ספציפיות, שזה חרדים וערבים.

בנוסף לזה הות"ת תומכת, וזה תמיכות שמגיעות בצורה עקיפה גם ליוצאי אתיופיה. מפני שהתמיכות שלנו מחולקות על בסיס סוציו אקונומי, ולא על בסיס מוצא. זה ברור לי, שיש בזה אמירה מסוימת.

את מציעה לי להתחרד? או להיות ערבי?

לא, לא. אז תן לי להסביר את כל המערך שקיים. כמובן אפשר לומר עליו הרבה דברים.

אני חושב שלא תוכל להיות גם יוצא אתיופיה וגם חרדי וגם ערבי.

הכי מסודר.

הות"ת תומכת בהרחבת הנגישות לפריפריה, זו תכנית שעובדת בחדרה, בנתניה, בריכוזי יוצאי אתיופיה ברחבי הארץ, זו תכנית שהתקציב הכולל שלה הוא עשרה מליון שקלים.

בנוסף הות"ת תומכת דרך הקרן לסיוע, שם יש מאה מליון שקלים, בסטודנטים. שם אנחנו יודעים, הרבה סטודנטים אתיופים נתמכים. אבל שוב, זה לא קרן או תקציב ייעודי ליוצאי אתיופיה, כמו שהרחבת הנגישות בפריפריה היא לא ייעודית לזה. אבל אלו תכניות שהכוונה שלהם להגיע לאוכלוסיות שאנחנו רוצים לעודד. אני שוב אסייג ואציין, שזה לא דברים שמגיעים למוסדות אלא מגיעים לסטודנטים עצמם.

תודה.

אני לא מסופק מהתשובה כי אני רוצה לראות מהלכים שיוצרים אינטרס אצל המוסדות, שיהיה אצלם יוצאי אתיופיה. לא שאם יש להם עכשיו, אז אתם מקבלים את הסיוע לסטודנט. אני רוצה תמרוץ, שכמו שהם יודעים, שאם יש להם סעיף מחקרי, וסעיף של... לא יודע את הקריטריונים שלכם בעל פה, אבל שבתוך הקריטריונים שקיימים, יהיה גם את הקריטריון הזה.

אני מתנצלת שלא הייתי בתחילת הדיון, יש תור ענק בכניסה לכאן. אבל יש מאלה חלוקה לא פורמאלית ולמיטב ידיעתי מינהל הסטודנטים מטפל ברוב ההטבות שעוברות ישירות למוסדות. במובן הזה הוא מעין מתפעל ות"ת קטן לצורך יוצאי אתיופיה ולפעילויות דומות שאנחנו עושים לקידום ערבים וחרדים. גם היקף הכספים, אם תשווה אותם, הוא מכובד מאוד. אז זאת אחת מהסיבות שאנחנו לא נכנסים לשם, מפני שיש גוף ממשלתי שכבר מטפל בזה.

ואתם, עופר, נותנים תקצוב למוסדות שקולטים יותר יוצאי אתיופיה?

אני שם בצד את העזרה לסטודנט. אוקי? עזרה לסטודנט מבורכת, חשובה, טובה.

אני רוצה ליצור אצל ראשי המוסדות, הנתונים שהוצגו פה מבישים, את האינטרס לשנות את זה. השאלה היא אם אתם בתקצוב שלכם, יש מרכיב כזה?

אין מרכיב שככל שתקלוט יותר סטודנטים יוצאי אתיופיה, כך תקבל תקציב יותר גדול. אבל יש בהחלט מלבד הסיוע בשכר לימוד, מלבד מרכז הקידום, מלבד התמיכה האישית לסטודנט בשיעורי עזר ודברים כאלה, יש כרגע כבר שנה שלישית, מה שנקרא תכניות מתכנית החומש הממשלתית לקליטת יוצאי אתיופיה, שבו אנחנו פונים למוסדות, ומציעים להם לבנות תכניות ייחודיות לאוכלוסיה האתיופית. ושם ככל שיש יותר יוצאי אתיופיה התקצוב הוא הרבה יותר גדול, התמיכה היא הרבה יותר גדולה. הכיוון מאוד מאוד גדול בתכניות השונות שקיימות בכל מוסד. כל מוסד לפי הצורך שלו מקבל, ועל פי כמובן---

תודה. אני רוצה לפנות לנציגי אריאל, פרופסור זיניגרד רקטור אריאל, ואחריו פרופסור שחם דיקן הסטודנטים.


לא להגיד דברים טובים על מה שאתם עושים, כבר קיבלתם את המחמאות בנתונים. לא צריך להרחיב. אני רוצה שתתמקד בסוגיה שלנו, על האם אתה מקבל מענקים נוספים, תקצוב נוסף? ומה צריך לעשות בנושא הזה?

שתי מילים אני חייב להגיד, שאנחנו שמחים וגאים בזה שיש לנו מאתיים ושישה סטודנטים יוצאי אתיופיה ויש לנו קרוב למאה שלומדים במכינה. ויש לנו סטודנטים שלומדים לתואר שלישי. בתכנית MBA יש לנו בוגרת אחת, וזו תכנית חדשה. יש שני סטודנטים שלומדים לתואר שני. גם בעבודה סוציאלית יש סטודנטים שלומדים לקראת תואר שני, ולפי איכות הסטודנטים האלה, חלק מהם גם ימשיכו ואני בטוח שילמדו גם לקראת תואר שלישי.

אם אנחנו משווים בין בוגר ובין המועמד, והאוניברסיטאות כאן מקפידות על זה שסף הקבלה צריך להיות אחיד, ומבחינה אקדמית זה קדוש ויפה, שזה צריך להיות ככה. אבל צריך לעשות מאמץ ולעזור לאנשים עם תנאי קבלה נמוכים יותר. אנחנו עושים את זה. פרופסור שחם ישלים ויגיד על זה. אני לא ראיתי איזושהי תמיכה מיוחדת, ששאלת לגבי מספר הסטודנטים, אני לא רואה שמשהו כאן מכוון לעזרה. חוץ מזה, שנותנים, כל הכבוד ותודה למינהל הסטודנטים שנותנים תמיכה לסטודנטים אישית אבל לא כל כך מכבדים את הדברים האלה, אני חושב שכאן יש בעיה גם ציונית וגם בעיה חברתית מאוד קשה. בגלל שהעלייה מאתיופיה זה סיפור אחד מהמרתקים, בתולדות מדינת ישראל. וטוב ויפה להגיד, שהנה, יופי, מה עשינו, ואיך עשינו---

יש לי שאלה, איזה תקציבים יש לכם שזה פר סטודנט, נגיד לעולים. יש דברים אחרים שאתה יכול להקביל, שהמוסד מקבל תקצוב---

הפרופסור שחם יתייחס לזה. אני רק יכול להגיד שאנחנו , כמו גם בדברים אחרים, אנחנו מחפשים תקציבים פנימיים. ידוע לכולם, אם יש עוד מוסד שהוא מממן מבפנים את הרכז שיש לנו, רכז מצוין, והוא יושב לצדי -נודגיה אבבה ואנחנו מממנים אותו. כידוע לכם, משרד הקליטה מממן רק את המדריכים ואנחנו עושים את זה.

שמואל יפרט לגבי התקציב הפנימי. איני יודע אם אתם מכירים את הספר של החבר סגל שלנו דוקטור אמנון אוחנה, שהוא נקרא כ"דת יציאת אתיופיה" זה דבר כל כך מרתק. לא יודע אם ראיתם אותו וזה דברים שאנחנו עושים מבפנים. אז בודאי שתקציב זה דבר חשוב. בגלל שאיך לגרום לכך או לעזור לאוניברסיטאות ולמוסדות להשכלה גבוהה אחרים. זו בעיה משותפת, וצריך לטפל בה, אבל תמיד יש את הסיפור של כסף והתקציבים.

ואני רוצה להגיד שגם משרד הקליטה, לא יודע אם שמתם לב למילה הזו "קליטה" זה אבסורד, באנגלית ובכימיה פיזיקאלית יש מושג כזה absorption ויש adsorption adsorption זה ספיחה, זה משהו שנשאר על פני השטח, ולא נכנס פנימה. אז אני קורא לכולנו, שזה יהיה באמת קליטה ולא ספיחה, בגלל שהם נשארים בשכבה העליונה ולא נכנסים פנימה.

בקשה דיקן הסטודנטים.

יש מספר אספקטים לנושא של הצלחה של סטודנטים, שכבר התקבלו ללמוד. לגבי המועצה להשכלה גבוהה, היא מאפשרת קבלה חריגה של עשרה אחוז סטודנטים, כך שאפשר לעשות אפליה מתקנת, גם אם הפסיכומטרי נמוך יותר, אפשר לקבל אותם. השאלה היא מה ההצלחה שלהם בהמשך הלימודים, אנחנו רואים הבדל מאוד בולט, בין אלה שמתקבלים למדעי החברה והרוח, לאלה שמתקבלים ללימודי הנדסה.

בפרט, אני חושב, שחלק מהמהלך צריך להיות גם מחשבה, לא רק איך לתקן את האפליה ואת מבנה הבחינה הפסיכומטרית, אלא איך להכין את הסטודנטים, חוץ מהמכינה האקדמית. לגבש, אולי, באופן יותר אינטנסיבי על נושא החינוך התיכוני כדי להכשיר את בוגרי התיכון. זה חלק מהמשימה שעומדת לפנינו,לדעתי, כדי שיצליחו.

מדי פעם אני פונה אישית לאלה שעומדים בראש תכניות בהם תנאי הקבלה קבועים. מבקש מהם שיקלטו יוצאי העדה ללימודים, מקבלים אותם, ואחרי זה התוצאה היא כישלון. כי הם לא עומדים בתכניות הקשות. זאת אומרת שלומר למוסד לקבל סטודנט עם סיפי קבלה נמוכים יותר, לפעמים עלול לפגוע בסטודנט.

עם כל המאמצים ויש השקעות גדולות מאוד שלנו ואולי לכן יש לנו אחוז גבוה של סטודנטים. אבל בתכניות הייחודיות, שאנחנו מנסים לאפשר, למשל פיזיותרפיה, הפרעות בתקשורת, תכניות שהקבלה אליהם היא מאוד בעייתית, אנחנו בסופו של דבר, נכשלנו בניסיונות שלנו לאפשר קבלה חריגה. אז גם בנושא הזה צריך לחשוב.

לגבי תמיכה, קיימת תכנית עתידים לתעשייה, שבה הצלחנו להכניס מספר בוגרים לתעשיות היי טק. כאס.פי.ג'י. חברות אחרות קיבלו בוגרים שלנו. היום המסלול הזה נחסם לגמרי. אני חושב שצריך לבדוק למה החליטו במסגרת עתידים לחסום את הקבלה של בוגרי מכללות בפרט. העלו את הסיפים, גם כאן של הפסיכומטרי מעל 600, כך שכיום אין לנו אף סטודנט אחד במסגרת עתידים, וחבל. כי זאת היתה מסגרת מצוינת, והבוגרים הצליחו להשתלב מאוד יפה בתעשייה, שגם זה פרויקט לא פשוט, וצריך לחשוב על זה.

כמה יוצאי אתיופיה הצליחו ---

על זה אני מדבר, יוצאי אתיופיה.

תכנית נוספת שאנחנו מנסים להרים בעזרת המינהל נקראת תכנית חלוץ. תכנית חלוץ מיעודת לגילאים שעד היום לא מומנו. מגיל עשרים ושמונה ומעלה אין מימון ללימודים אקדמיים. ופתחנו תכנית חדשה שנקראת תכנית חלוץ, שמאפשרת לימודים מעל גיל עשרים ושמונה. אנחנו מאוד מתקשים לגייס סטודנטים לתכנית הזו. אני חושב, שצריך לעשות פה מאמץ מקרב העדה להסביר את החשיבות ואת ההזדמנות החד פעמית הזאת, כדי לאפשר גם לכאלה, שבגילאים יותר גבוהים להשתלב באקדמיה.

תודה.

הגיעה נציגות מאוניברסיטת תל אביב, אליה מהרט. את מוזמנת להצטרף. קודם כל, לא קיבלנו נתונים ממרכז המידע והמחקר של הכנסת לגבי מספרים. יש לך מספרים שאת יכולה להציג בפנינו?

אציג את עצמי. קוראים לי אליה ואני רכזת אחראית על ענייני יוצאי אתיופיה.

אחת, זה מתחיל בשלב המכינה ובליווי עמותת "אחד לאחד" שגם היא נמצאת פה. לנו, בעצם מגיעים עשרים סטודנטים מיוצאי אתיופיה, בלי קשר למועמדים שרוצים להתקבל, ולא להשתייך לפעילות הליווי של העמותה. העמותה הזו, מלווה אותנו ברמה כלכלית, אקדמית כל הסיוע, שהם צריכים, יש להם רכז בנפרד. זה בשלב המכינה.

בשלב האוניברסיטה, יש לנו שתי תכניות קיימות. אחת, תכנית "אדמס" שהיא מיועדת לאנשים, מעבר להעדפה המתקנת של העשרה אחוזים, שמתקבלים לאוניברסיטה בהעדפה המתקנת. מדובר על קבוצה שיש להם ספק קבלה.

אני רוצה לדעת נתונים, אם יש לך.

אוקי, היום לומדים באוניברסיטת תל אביב 74 סטודנטים לתואר ראשון, ו33 בתואר שני. החל משנה הבאה, אנחנו פותחים תכנית חדשה, שנקראת תכנית "שקד" בשיתוף עם "קרן רוטשילד-קיסריה" שבעצם מתקבלים מועמדים על בסיס תעודת בגרות מצטיינת בלבד. זאת אומרת, מועמדים, שציון הבגרות שלהם הוא מעל 95. בכל שנה יתקבלו עשרים חבר'ה למשך שלוש שנים.

כרגע, בלי קשר לקבלה של מועמדים בתכנית "אדמס" מתקבלים בערך כל שנה בסביבות השלושים או ארבעים. זאת אומרת שהחל משנה הבאה יהיו שלושים סטודנטים בשנה הראשונה.

חשוב לי לציין, שרוב הסטודנטים יוצאי אתיופיה, משולבים במקצועות ההנדסה, הבריאות, מדעי החברה , פרה-רפואי .

גם הסטודנטים בתואר שני מלווים על ידינו. אנחנו מקבלים אותם בצורה חריגה לאוניברסיטה. זה פחות או יותר המצב.

תודה. יפת אלמו יו"ר נציגות הארגונים. בקשה.

תודה רבה.

ראשית כל אני רוצה להודות ליו"ר של ועדת העלייה והקליטה, על השאלות הענייניות, וגם הדרישה שלך מהמוסדות, אני חושב, שאתה עושה עבודה נפלאה, ועל כך אני מודה לך.

שנית, אני רוצה לספר לכם על דוגמה אישית. כשעליתי לארץ התקבלתי לאוניברסיטה לרפואה עם מוטיבציה ענקית, אני מגיע כעולה חדש ונתנו לי את המבחן של הפסיכומטרי. אמרו לי הערכה של 450 קיבלת, אתה לא תתקבל. ככה סגרו את העתיד, עד עכשיו לא יורד הכאב הזה.

לכן, אני קורא לאוניברסיטאות- פתחו שעריכם לאנשים הראויים להשתתף.

המבחן הפסיכומטרי איננו מבחן נכון. היום יש לי תואר שני במדעי היהדות ובחינוך, אז אמרו לי: אתה לא תצליח, אתה לא תגיע לכלום. אמרה מי שיעצה לי, היום לא הייתי עושה זאת. עובדה, זה לא נכון.

ולכן, בקשה, פיתחו שעריכם. המבחן הפסיכומטרי הוא מבחן הכשלה, כך אני קורא לזה, זה מבחן הכשלה לאנשים שלא יהיו שותפים למהלך התפתחות שלהם. העובדה שהיום, למה יש אוניברסיטה ישראלית? אם לכולם היתה היכולת להשתתף באוניברסיטאות, היו משיגים הישגים נאים. ולכן הדברים היו יכולים להיות שונים. אני רוצה לפנות למכללות שהם באמת, בתנאים מסוימים מקבלים אותם ובעיקר קרית אונו.

אני רוצה להודות באמת מכל הלב. למה אני מודה לקרית אונו? לא רק שהם מקבלים ומכינים אותם וגורמים להם לסיים, אלא מלמדים אותם גם למצוא עבודה. אחד הדברים שמכשיל היום בקרב העדה, אלה שסיימו, אפילו שיש להם תואר שני, עובדים בשמירה. אין להם עבודה אחרת. ולכן, הצעירים אומרים תואר שני ואין עבודה. למה לי להשקיע ?!

דבר נוסף, למה אלה שהתחילו ללמוד במכינה עוזבים את המקום? משום שיש בעיה. מינהל לסטודנטים מסייע במילגה בסכום של 600 שקל . לפני חמש עשרה שנה ,בתקופה שאני למדתי, קבלתי סיוע בכום זה ועד היום הסכום לא השתנה.

שנית, למשרד הקליטה, יש תהליך מימון של 300 אחוז. נניח סטודנט , שנה אחת למד מתוך 300 אחוז מאה אחוז הוא ניצל, ועכשיו, יש לו בעיה. אם הוא יוצא, למה לא לתת לו לחזור ללמוד לסיים? אומרים לו, אתה יצאת אתה לא תתקבל. ואז מעיפים אותו. לא שואלים למה הוא יצא? אנחנו יודעים, יש להם ועדה. הועדה היא לא בודקת באמת. סטודנט מתחיל ללמוד, ואז יש בעיה של שכר לימוד, אתם יודעים שזה שמיים וארץ, אני חושב, שזו העזרה כולם יכולים לומר ---

משפט לסיום.

אני קורא למינהל הסטודנטים לתקן את העיוות שישנו. לתקן ולעשות.

שנית, לקדם את נושא החינוך שהנו הבסיס לכל.

ולבסוף אני רוצה להודות לזאב שמנהל את התכנית של קרית אונוהמצליחה בזכותו, כל הכבוד.

אני אודה לך גם בזה שסיימת עם זאב, כי זאב הוא הדובר הבא.

עו"ד זאב קאסו מקרית אונו. אני חייב לומר שהיית מבין החלוצים שהתעסקו בנושא של שילוב יוצאי אתיופיה. אני רוצה לתת לך את זכות הדיבור. בבקשה זאב.

תודה רבה.

לפני שתים עשרה שנה באתי לקריה האקדמית אונו ללמוד כסטודנט יחיד, ראיתי שבאמת ---

היית הראשון?

בין הראשונים. באתי ללמוד וראיתי שאין אף אחד שם. באתי ליו"ר הקריה האקדמית הרטמן, אמרתי לו, שמע יש פה פוטנציאל. חבל הצעירים שלנו מסתובבים בחוץ. פסיכומטרי הוא המחסום העיקרי לאוניברסיטאות, שיכלו להיות עורכי דין או רואי חשבון. אמר לי, בוא נצא. יצאנו. תוך חצי שנה גייסנו צעירים וצעירות, מוכשרים ומוכשרות. ביניהם חבר הכנסת מולא, סגן אלוף ציון שימקור ועוד רבים אחרים, שהם יועצים משפטיים בכל מיני מוסדות, חברות, גימנסיות, בנקים. למעלה ממאה עשרים בוגרים, נכון לעכשיו, נרשמו לתכנית.

אני לא מקבל את הטענה שכשהולכים לפקולטות יוקרתיות או לפקולטות קשות החבר'ה לא מצליחים. זה לא נכון. אני יכול להגיד לכם מניסיון שלי. אני כבר שתים שנה בתכנית, אין דבר כזה. אם נותנים את הסיוע המתאים, שיעורי תגבור ועזרה כלכלית, כמו שאמר חברי הרב יפה, מעונות, אין שום סיבה שהוא לא יצליח. אני לא מסכים, אדוני היו"ר, שזה כישלון להכניס אותם לתכניות יוקרתיות.

עובדה, חלקנו במחזור הראשון חמישים צעירים וצעירות יוצאי אתיופיה. עשרים וחמישה למינהל עסקים והתמחויות שונות, ראיית חשבון, מימון ושוק ההון, פרסום ושיווק מערכות מידע, עשרים וחמישה למינהל עסקים, אמרתי לכם, ובהתמחויות שונות. עשרים וחמישה למשפטים. כולם סיימו, אדוני היו"ר, בהצלחה. אני יכול להגיד דוגמאות, , חבר הכנסת שלמה מולא הוא אחד מהם. ציון שימקור אחד מהם ועוד. הזכרתי את הרשימה הארוכה שהם עובדים בבנקים וחברות פיננסיות.

אדוני היו"ר, הקריה האקדמית לא מקבלת תקציב מהמדינה. היא מוסד פרטי. הקריה מממנת ומסבסדת כל שנה למעלה משני מליון שקל לתכנית יוצאי אתיופיה. יוצאי אתיופיה שמשלמים היום בסיוע של מינהל לסטודנטים שכר לימוד שווה ערך לאוניברסיטה. סטודנט יוצא אתיופיה משלם רק דמי רצינות, במירכאות, כאלפיים שקל בעשרה תשלומים, על מנת שירגיש חלק שותף במוסד האקדמי.

מהו מספרלומדים, בשנה שהסתיימה?

בקריה האקדמית לומדים כרגע 140 סטודנטים, ביניהם 40 לתואר שני. קצינים, קצינות, בסדיר, במילואים.

בנוסף, אדוני היו"ר, אנחנו נותנים מעטפת נוספת. זה לא מספיק. כולנו, כל המוסדות שנמצאים פה, אחרי שלוש שנים-ארבע שנים, ואם זה תואר שני עוד שנתיים, כולם יכולים להעניק תואר. אין שום סיבה שסטודנט שלמד במוסד שלוש שנים לתואר ראשון, ארבע שנים או חמש שנים לתואר שני לא יקבל תואר.

המבחן האמיתי שלנו הוא ההשמה. מה עשינו בזה שאנחנו הענקנו תואר לארבעים סטודנטים? זה לא מספיק, צריך גם לדאוג להם להשמה. אני מתחבר, שוב, למה שאמר הרב יפת. אם אנחנו לא ניתן לאותם בוגרים תואר ראשון ותואר שני תעסוקה במקצועות ---

מה האחוזים? יש לכם מעקב אחרי---

97% בוגרי יוצאי אתיופיה, כולם מיושמים במקצועות, שהם התמחו בהם. כעורכי דין, כרואי חשבון, כבוגרי פיננסיות. אם אני חוזר לאותו נקודה, שאמר הרב יפת---

אפשר לחזור על המשפט הזה של 97?

97% מבוגרי התכנית, כולם מיושמים בתעסוקה הולמת. ותעסוקה הולמת זאת אומרת, במקצועות שהם התמחו בהם, במקצועות שהם למדו.

עכשיו את ם עובדים על זה?

בודאי. אנחנו עוקבים אחד על אחד. אם עורכי דין אז עורך דין אם הוא רואה חשבון אז רואה חשבון וכן על זה הדרך.

מאוד חשוב לא רק לשלוח אותם ללמוד תואר. זה לא מספיק. צריך לדאוג גם לעתיד ע"י הקמת מנגנון שנקרא השמה.

דאגנו שכל מרצה בקריה האקדמית אונו ייקח על עצמו לדאוג לסטודנט מהיום הראשון שנכנס למוסד להשכלה הגבוהה עד היום אחרון בו מסיים., ללוות אותו במשך שלוש שנים, וגם לדאוג לו אחרי זה להשמה., החל מהתמחות,אם מדובר במשפטים, עד למציאת תעסוקה.

ואני רוצה לסיים במה שאמר הרב יפת, זה מאוד חשוב. אחוז הסטודנטים יוצאי אתיופיה ירד בשנים האחרונות, כי הדוגמה שלנו היא דוגמא לא טובה. הדוגמה האישית, שמביאים האקדמיים אינה טובה. אחרי תואר ראשון ושני ופקולטה כל כך יוקרתית, ואתה עובד בשמירה?! זו דוגמה אישית?! לכן, למה לי ללמוד?

אדוני היו"ר בכל מקום לגיוס סטודנטים אליו אני מגיע אומר הסטודנט: עזוב , בחייאת, תעזוב אותנו. תן לי להיות בשמירה, לעשות את הכסף. ארבע שנים אני אחכה לך עם קרן השתלמות, 60,000 אלף שקל, אני רוצה לראות אותך, אתה עכשיו מסיים תואר ראשון, אם לא תחזור לשמירה? זה מה שהם אומרים.

תודה רבה אוני היו"ר,שנתת במה לדיון באמת חשוב ותודה רבה לכולם.

תודה.

אני אבקש מהדוברים האחרים לקצר בדברם, אנחנו צריכים להתקדם לקראת סיום.

ד"ר אברהם נגוסה, בקשה.

תודה אדוני היו"ר, אני מברך את היו"ר.

כל הזמן עולים נושאים מרכזיים, באמת בוערים ומובאים לדיון וזה מאוד חשוב לנו.

, כמי שעבר את המסלול והשתלם באקדמיה, אני מכיר בדיוק מה הולך שם ואת הבעיות, יש לנו שלושה מחסומים.

מחסום אחד, שכולכם הזכרתם, זה הפסיכומטרי. המבחן הפסיכומטרי לא מתאים כל כך, בעיקר מבחינת התרבות. הפסיכומטרי נבנה באוריינטציה מערבית, ולכן זה מחסום בשבילנו.

שתיים, המחסום השני זה המחסום הכלכלי. מה שמינהל לסטודנט נותן לא מספיק. ולכן הסטודנטים שיש להם מוטיבציה ויכולת ללמוד, בגלל הפחד, והקושי הכלכלי אינם יכולים להצטרף. אז יש מציאות שחיילים שהיו בקרבי ביחד נפגשים בשערי האוניברסיטה. האתיופי כשומר והאחר כסטודנט למשפטים או רפואה. אז זו המציאות שאנחנו רואים בגלל המחסום הכלכלי.

המחסום השלישי, הוא המחסום שאין מודל לחיקוי בקהילה. האח הקטן אומר אתה למדת, עשית השקעת ארבע שנים ויותר ואתה שומר בקפיטריה. את זה אני יכול להשיג גם בלי ללמוד. אם אנחנו לא נתמודד ולא נמצא פתרון, אדוני היו"ר, ברמה מדינית, למנוע את שלושת המחסומים האלו אז כמה שנדבר, כמה שנדון, בשטח זה לא ישתנה.

ולכן, צריך לראות ברמה מאד מאוד גבוהה, משר האוצר, שר החינוך, ראש הממשלה ואנשי מפתח בעניין, יו"ר ועדת העלייה והקליטה קביעת מדיניות והתמודדות עם שלושת המחסומים.

מה שמינהל לסטודנט נותן, אני יודע ועברתי בעצמי. רבותי, זה לא פיתרון 600 שקל לחודש. זה לא פיתרון. ולכן, גם אם תקרא לו תוכנית חומש, זה לא פיתרון, אני מכיר גם בתל אביב את המלגות, כל מיני סיוע, זה גם לא פיתרון.

אני רוצה להתייחס,

אני כן מסכימה לגבי שלושה חסמים. אני רואה אותם במקומות אחרים:

אחד, זה תעודת בגרות. מה שזאב ציין פה לגבי מכללות, רוב המכללות הם לימודים, שקשורים במדעי החברה. צריך להבין את זה. ובאוניברסיטאות הלימודים מתמקדים בהנדסות, במקצועות של פרה- רפואיות, המקצועות הפרקטיים. היום אנשים רוצים להיות מהנדסים, אנשים רוצים להיות רופאים.

בקריה האקדמית זה מינהל עסקים, ראיית חשבון ומשפטים.

אוקי. בן אדם נדרש והיה והגיע למקומות האלו, הוא צריך תעודת בגרות מסוימת. חמש יחידות פיזיקה, חמש יחידות ביולוגיה. לילדים מתוך הקהילה שלנו אין את זה.

לא, לא, אני לא מסכים --

אני לא מדבר על בחירה חופשית של כל אדם במקצוע בו הוא רוצה להתקדם, אני לא נכנס לזה.

החסם הראשוני, עוד לפני הפסיכומטרי, היא תעודת הבגרות. 20% מקבלים תעודת בגרות, שמתאימה לאוניברסיטה. אז איפה כל השמונים אחוז? עוד לפני שהם ניגשים לפסיכומטרי, רוב המוסדות פה עושים תכניות מצוינות ליוצאי אתיופיה, מלווים אותם, ונותנים הדרכה---

תודה.

אני מסכים איתך, אני כל הזמן אומר, גם כדי שיהיה לנו יותר שישתלמו באקדמיה, צריך להתחיל מגן ילדים, מיסודי, מתיכון, מהבגרות. אין ויכוח, אנחנו כל הזמן אומרים את זה. אבל גם מי שהגיע, אותם עשרים אחוז שהצליחו, גם הם לא משתלבים. זה בגלל המחסומים האלו.

תודה רבה . אני רוצה לבקש מיעל ארן, מהאוניברסיטה הפתוחה.

אני רוצה לציין כמה נקודות. ראשית לנו אין תנאי קבלה, לא פסיכומטרי ולא בגרות. אנחנו מוסד אוניברסיטאי עם ארבעים אלף סטודנטים, ואין לנו תנאי קבלה. אצלינו לא צריך בגרות ולא צריך פסיכומטרי. אנחנו לא יכולים להצביע על מספר סטודנטים אתיופיים שיש לנו משום שאנחנו לא עושים בחינות לסטודנטים יוצאי אתיופיה. בדרך כלל, אפשר להגיד מספרים יותר מדויקים כאשר יש מכינות מסודרות.

אבל אני בכל זאת, כבר כמה שנים כמנהלת פרויקט של יוצאי אתיופיה ירושלים, שממנו אפשר ללמוד הרבה מאוד דברים. גם במצב שאין תנאי קבלה ונכנסים סטודנטים ללא צורך בתנאי קבלה, יש לסטודנט האתיופי קשיים לימודיים, שקשורים לקשיי שפה וגם קשיים תרבותיים וחברתיים. אנחנו באוניברסיטה הפתוחה, מממנים את הסטודנטים האלה מתחילת התואר ועד סופו ולא מקבלים על זה שום תקציב מאף גורם. לא מהות"ת ולא משום גורם. האוניברסיטה הפתוחה מממנת קבוצה ייחודית של סטודנטים אתיופיים, אני יכולה להגיד לכם שאחוז הנשירה יחסית גבוהים.

סליחה, אני לציין שסטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה מקבלים מימון מלא של שכר הלימוד.

לא, אנחנו נותנים להם מלגות. הסטודנטים שבפרויקט שלנו מקבלים מלגה מהאוניברסיטה הפתוחה מתחילת התואר ועד סופה.

תודה.

בנצי פרצלן מהאוניברסיטה העברית, אתם מופיעים פה בתור ציון לגנאי כאוניברסיטה שיש בה הכי מעט סטודנטים יוצאי אתיופיה. למה ומדוע?

אני רוצה להגיב. הבעיה היא לא לקבל את הסטודנטים, הבעיה היא שהם יצליחו בלימודים ויסיימו את הלימודים. ויסיימו ברמה כמו כולם ושלא יהיו לנו סטודנטים מסוג א' וסטודנטים מסוג ב' הדבר לא טוב לקהילה האתיופית ולא טוב לחברה.

לאוניברסיטה שלנו יש כשלושה סוגי סטודנטים. יש לנו סטודנטים אתיופים שעומדים בכל תנאי הקבלה ולומדים בלימודים הרגילים.

מעט מאוד.

נכון.

יש סטודנטים שקרובים לסף הקבלה ואנחנו מגדירים אותם כראויים לקידום. חמישה אחוז מהתלמידים מהאוניברסיטה העברית שאינם עומדים בסף הקבלה, הם בעצם מוגדרים ראויים לקידום, שאצלנו, כל סטודנט אתיופי, אנחנו לא שולחים אותו לאגודה לקידום החינוך, אלא מגדירים אותם כך, וישנה קבוצה, שבעצם על ידי מיונים אחרים, חושבים שהם יכולים להצליח בלימודים, אבל צריך להבטיח להם את המעטפת המתאימה.

מה קורה באוניברסיטה העברית בשנה הבאה? האוניברסיטה העברית מקבלת עשרים סטודנטים שלא עומדים בסף הקבלה בכל תחומי הלימוד.

אני רק יכול להגיד לכם, שיש לנו שני מועמדים לרפואה, שעכשיו עושים את בחינות המיון.

למה האוניברסיטה העברית החליטה לעשות את זה ולשתף פעולה בנושא הזה? כי הובטחה מעטפת. למעטפת הזאת יש מספר שותפים. קודם כל מינהל הסטודנטים. מינהל הסטודנטים מבטיח להם את שכר הלימוד, מבטיח להם את שכר המעונות ו600 שקל לחודש למחייה.

אני מסכים פה עם מה שנאמר ש-600 שקל למחייה זה לא מספיק, כי כרטיס חופשי חודשי חופשי עולה חצי. כשראיתי את הדבר הזה פניתי לאוניברסיטה ומצאנו מקורות והבטחנו עוד אלף שקל לכל סטודנט למשך עשרה חדשים בשנת הלימודים. כדי שבאמת נוכל להדגיש את העניין הזה. זה הצעד הכלכלי.

אחר כך יש את הצד הלימודי. נמצא תורם בעזרת פון פוירשטיין המוכן לעזור בנוסף למימון של מינהל הסטודנטים, בליווי ייעוץ חברתי, ביישום חוגים. לדוגמה, בחודש הבא הם עוברים סדנאות מיוחדות, הכנה ללימודים. כל הדברים האלו עולים כסף שלאוניברסיטה אין מאיפה לממן.

עלתה פה השאלה, האם ות"ת צריך לתת כספים מיוחדים לאוניברסיטה? צריך להבין, שהאוניברסיטה לא רוצה את הכספים לעצמם. הכספים האלה צריכים להיות מושקעים בתלמידים האתיופים. ואז, אם אנחנו נשקיע בהם בליווי צמוד בלימודים, במעקב בחונכות אישית, בעזרה בלימודים, יש סיכוי סביר מאוד שהם יסיימו את הלימודים. כך רואה את זה האוניברסיטה.

היא, בנוסף למה שהיא מקבלת היום, החליטה לקבל עשרים סטודנטים, כפי שאמרתי, בבר אילן התכנית הזאת גם קיימת ואני חושב שהיא מצליחה. במידה וזה יצליח, במידה ויימצאו המשאבים המתאימים, אני מקווה, שהתכנית הזו תתרחב במשך השנים.

תודה.

חייבים לעשות בדק בית רציני, ולראות---

שאלה לאדוני. התקבלתי לתואר שני אצלכם, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ורציתי לשאול, האם יהיה מדור, גוף, שירכז וילווה אותי, לא כחלק מהתכנית של פוירשטיין והקבוצה של העשרים חבר'ה, אלא כסטודנטית באוניברסיטה?

דיקן הסטודנטים אצלנו מטפל באוכלוסיות שנצרכות לעניין הזה ,אפשר לפנות אליהם, בין היתר הם מטפלים בסטודנטים האתיופים. דבר נוסף שאנחנו השגנו, לתכנית של פוירשטיין יוכלו להצטרף גם סטודנטים שהתקבלו במסגרות אחרות. זה היה אחד התנאים של משרד הקליטה וגם שלנו.

אני רק רציתי לומר, שאתם צריכים לעשות בדק בית הרבה יותר רציני אצלכם, באוניברסיטה העברית. וגם כשאתם מגייסים משאבים, פחות בניין ועוד שלושים או חמישים או מאה סטודנטים יוצאי אתיופיה. זה גם יביא יותר כבוד, וגם יותר תוצאות לאוניברסיטה העברית.

ולכל אוניברסיטה אחרת, אני אומר את זה בצורה גלויה, אני יודע, שאתם מתגייסים גם לפרויקטים האלה, אתם מגייסים. שימו את זה בראש סדר העדיפויות ויימצאו גם התורמים שכן ייתנו את המימון לנושאים האלה. זה רק עניין של סדרי עדיפויות של המוסד האקדמי ושל ההנהגה שלו.

בקצרה, נציג הג'וינט טזתא.

אני רוצה להמשיך את הקו שלו, התכנית שנפתחת עכשיו בירושלים היא תולדה של תכנית שהתחלנו בבר אילן שנה שעברה. התכנית התחילה במחשבה שיש סטודנטים, דבר מדהים, שיש להם ציונים מאוד גבוהים בבגרות אבל הפסיכומטרי שלהם מהווה באמת מחסום, כמו שנאמר כאן, עושים להם את האבחונים של מכון פוירשטיין. אגב, אני אשמח שזה יצוין פה. כי זה לא מצוין שהתכנית קיימת בבר אילן, האבחונים של מכון פוירשטיין, הם הוכיחו את עצמם בצבא, בקורס סמיר, שהצליחו לשלב יוצאי אתיופיה לתפקידים שהיו חסומים קודם לכן ליוצאי אתיופיה והצליחו לשלב אותם לתפקידים טובים. אני חושבת שאותם חבר'ה עכשיו ממשיכים להשתלב.

ונקודה אחרת שאני חושבת שחשוב לתת עליה את הדעת היא הנקודה שקשורה למכירות. יש הרבה יוצאי אתיופיה שמעוניינים ללמוד אבל כשהם מגיעים לאוניברסיטאות ושואלים מה הנתונים שלכם, מעבר לנושא הזה של הפסיכומטרי שהוא מחסום מוכר וברור, אני פוגשת לא מעט סטודנטים, מועמדים לתואר ראשון, חבר'ה שסיימו את המכינה שלהם ותעודת המכינה לא עונה בכלל על הצרכים הבסיסיים או על הדרישות הבסיסיות של המחלקה.

אני חושבת שצריך לשים לב, כל מי שקשור לנושא של המכינות, צריך לשים לב באמת איפה משקיעים את המשאבים שקשורים למכינה. אם נוגעים בזה קבוצות של סטודנטים, שחשוב שיעשו, חמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית ובפיזיקה, צריך כן לתת את הדעת ולא לדאוג שהם יעשו חמש יחידות באזרחות או חמש יחידות באמהרית או בכל מקצוע אחר שיעלה את כמות היחידות ולא ייתן שום משמעות לתנאי הקבלה.

תודה.

שלומית כנרי , מכללת לוינסקי, בקשה.

אני רוצה לעלות בעיה שקשורה למכללות להכשרת מורים. ככל הידוע לי, יש שלוש תכניות מיוחדות ליוצאי העדה האתיופית במכללות להכשרת מורים, אנחנו רוצים לראות יותר ויותר מורים וגננות בבתי הספר ובגני הילדים. אם דיברתם על דוגמה אישית, זה מתחיל משם.הבעיה כרגע היא שהמכללות להכשרת מורים לא מתוקצבות על ידי הות"ת אלא על ידי משרד החינוך. המודל של משרד החינוך כרגע קונס אותנו, כמכללה על כל סטודנט שאנחנו מקבלים בתנאי קבלה שהם מעט נמוכים.

מה זה קונס?

קונס בתקציב.

תפרטי.

אין לי פה את המספר, זה משמעותי.

זאת אומרת, על כל תלמיד שקיבלתם שלא עומד בתנאים, אתם מקבלים פחות תקצוב.

בשלוש התכניות האלה רוב הסטודנטים---

ואת יכולה להגיד לי מה היקף התקצוב חסר הזה, באיזה היקפים?

הוא קונס אותנו על כל סטודנט. לא משנה מה מוצאו. אין לנו אפשרות לקדם אוכלוסיות מיוחדות בלי הקנס הזה, זה מגיע למיליוני שקלים.

תודה.

יהודה שוורץ אתה יכול להתייחס לנושא הזה ,בבקשה.

בהחלט.

אדוני היו"ר, גבירותיי ורבותי.

אני חושב, שבעמוד 10 בדו"ח שהגברות הנכבדות הכינו לנו, יש מספרים מוחלטים על תשס"ט. מדובר על מעל שלש מאות סטודנטים להוראה. הניסיון שלנו בקליטת עלייה בשנות החמישים ובשנות השישים מלמד שהכלי החשוב ביותר למוביליות חברתית של עדה מסוימת הוא כניסת השותפים שלה למערכת החינוך.

לכן אנחנו עושים מאמץ אדיר לקלוט יותר ויותר סטודנטים במכללות. הגברת מליבינסקי דיברה על תכניות מיוחדות לאתיופים, תכנית שהיא סגורה בתוך עצמה.

אבל אנחנו מעדיפים לקלוט את הבוגרים האתיופים בכלל התכניות של המכללות וכפי שאתם יודעים, הסטודנטים הללו במקרים מסוימים לא עומדים בתנאי הקבלה ואנחנו בהחלט מתחשבים בהם.

הגברת צודקת, שיש קנס גורף על כך, שמכללות קולטות סטודנטים ברמה נמוכה. מדיניות של השר לעלות את רמת המורים, אבל מצד שני אנחנו מפצים את המכללות בסכום

גבוה יותר מסכום הקנס. זאת אומרת---

מפצים על שילוב יוצאי אתיופיה?

מפצים על שילוב יוצאי אתיופיה על ידי הענקת סכום, שהוא עולה בהיקפו על ---

אתה יכול להגיד לנו במספרים?

אני יכול להגיד. הקנס הוא בערך בסדר גודל של 4000 שקל, והתוספת, שהמכללה מקבלת היא כ- 6000 שקל עבור התלמידים יוצאי אתיופיה.

מה שאני מבקש לחזק כאן, הדברים שאמר פה הרב יפת שהשילוב של הסטודנטים במערכת החינוך כמורים יכול לעשות את השליחות החזקה ביותר, המשמעותית ביותר להתערות העדה בתוך החברה הישראלית.

את מכירה את התקציב הזה, שלומית?

מכללת לוינסקי לא קיבלה כל תקציב שקשור לעבודה ולמשאבים שאנחנו השקענו בקבוצה הזאת שכלל חונכות אישית וקורסים מיוחדים, קורסי תגבור, ומלגות קיום וסיוע סוציאלי, פסיכולוגי. כל המעטפת הזו לא קיבלנו עליה כל סכום.

אני מבקש, יהודה, שתבדוק את זה ותעדכן את הועדה.

גברתי, מוזמנת להיות בקשר אישי איתי ולקבל את הנתונים המדויקים.

יהודה, הועדה מבקשת לקבל את הנתונים לגבי שלוש המכללות.

כן, ארבע מכללות, ליתר דיוק. ארבע מכללות שיש בהן תכניות מיוחדות עם כחמישה עשר, עשרים סטודנטים. אבל בסך הכול יש מעל 400 סטודנטים במערכת המכללות להכשרת עובדי הוראה. לא רק בקבוצות המיוחדות, סטודנטים שמפוזרים, כסטודנטים לכל דבר.

אנחנו נבקש לקבל פירוט על כל מוסד, על התקצוב שהוא קיבל, כפי שתיארת.

יישלח בהקדם האפשרי.

תודה רבה. אני רוצה, ברשותכם, לסכם את הדיון במספר מילות סיכום.

אין לכולנו ספק, שההשכלה הגבוהה, הינה מפתח הכרחי למוביליות לקידום חברתי. הנתונים, שהוצגו בועדה מבישים, ויש לפעול לשינוי המצב באופן מיידי. מוסדות מכובדים כמו האוניברסיטה העברית ואחרים, לעיתים נשארים במגדל השן.

הועדה קוראת לשר החינוך יושב ראש המל"ג וליו"ר הות"ת פרופסור טרכטנברגר להמשיך בפעילויותיו למען יוצאי אתיופיה, ולשלב באופן מיידי תמרוץ תקציבי למוסדות הקולטים סטודנטים יוצאי אתיופיה.

הועדה קוראת למשרדים הרלוונטיים, לפעול להסרת החסמים, בעיקר בנושא תנאי הקבלה, סיוע כלכלי, וליווי צמוד. אין לועדה ספק שכל סטודנט יוצא אתיופיה מהווה מקור השראה ודוגמה לכלל צעירי העדה.

אני רוצה להודות לכולם, אנחנו נבקש ממרכז מחקר ומידע שאנחנו מודים לו על העבודה המצוינת, להכין לנו נייר מעקב לשנת הלימודים שאנחנו בפיתחה.

רק אבקש לציין הערה שהיא רלוונטית באופן כללי לעבודת הועדה.

אני עובדת באופן קבוע עם הועדה לקידום מעמד האישה, אין שום אפשרות לעקוב אחר הקידום של אוכלוסיה, אם לא מפורסמים נתונים סטטיסטיים מפורטים לגבי האוכלוסייה הזאת. אלא נדרש כל פעם לבקש עיבוד מיוחד.

אם אתה רוצה לעקוב אחרי מה שקורה לסטודנטים אתיופיים, צריכים לבקש מהאוניברסיטאות ומהלמ"ס, לפרסם באופן ספציפי, מה קורה עם אותם סטודנטים כקבוצה. וזה לא קיים היום.

אנחנו נוסיף להחלטות שאנחנו פונים ללמ"ס להכין דו"ח שנתי מפורט לגבי---

פשוט להוסיף עוד פילוח, כמו שעושים לעולים מאפריקה, להגדיר את יוצאי אתיופיה, אולי כקבוצה נפרדת ואז אפשרי לעקוב אחריהם בלי לשלם עבור זה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

11:20