הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
31
הוועדה לענייני ביקורת המדינה

1.8.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 187
מישיבת הועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, א' באב התשע"א (1 באוגוסט 2011), שעה 10:30

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, על סירוב משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר להעביר את התקציבים הנדרשים לבניית חדר המיון הממוגן בבית החולים ברזילי באשקלון

חברי הוועדה: רוני בר-און – היו"ר

רחל אדטו

יעקב אדרי

יואל חסון

יעקב ליצמן

אנסטסיה מיכאלי

מרינה סולודקין

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן



סגן שר האוצר יצחק כהן

בעז ענר


- משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

דן בנטל


- מנהל האגף לביקורת מערכת הבריאות, משרד מבקר המדינה

חיה פוליטי


- סגנית מנהל האגף לביקורת, משרד מבקר המדינה

יעקב זלצר


- המפקח הכללי, משרד ראש הממשלה

ענת רביבו


- רפרנטית, משרד ראש הממשלה

יהודה רון


- סמנכ"ל בכיר וראש מינהל תכנון, משרד הבריאות

אריה פז


- מנהל אגף ביקורת פנים, משרד הבריאות

יאיר זילברשטיין
- רכז בריאות, משרד האוצר

אריה ווקנין


- מנהל תחום דיור ושיכון, המשרד לאזרחים ותיקים

בני וקנין


- ראש עיריית אשקלון

איתמר שמעוני


- חבר מועצת העיר אשקלון, יו"ר ועדת הביקורת של עיריית אשקלון

איתן קסנטיני


- חבר מועצת העיר אשקלון

ד"ר שמעון שרף

- מנהל בית החולים ברזילי באשקלון

לאה מלול


- מנהלת קשרי חוץ דוברות, בית החולים ברזילי באשקלון

לילי קידר


- תושבת אשקלון

חנה פריידין

תומר רוזנר

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ
בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, על סירוב משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר להעביר את התקציבים הנדרשים לבניית חדר המיון הממוגן בבית החולים ברזילי באשקלון

אני פותח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, שהנושא שלה הוא בקשה לחוות דעת מבקר המדינה, על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, על סירוב משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר להעביר את התקציבים הנדרשים לבניית חדר המיון הממוגן בבית החולים ברזילי באשקלון.

אני מודה לכל מי שהגיע בזמן לדיון. אני רוצה להזכיר לפרוטוקול שהדיון האחרון בנושא, התקיים לפני כשנה וחצי, ליתר דיוק ב-24.3.2010. דומני שאז מי שיזם את קיום הדיון, כבר אז, היתה חברת הכנסת ד"ר רחל אדטו. הדיון סוכם על דעת הישיבה, עיקרי הסיכום בעצם היו שהוועדה שכמובן, מודה למי שהשתתף בישיבה. הוועדה קבעה אז וזה לא ציטוט מדויק מהפרוטוקול, זה תמצית הסיכום. אני אומר את זה רק כדי להכניס את החברים לדיון הזה.

הוועדה קבעה כי החלטת הממשלה להזיז את מיקום חדר המיון מהמקום המיועד המקורי שלו, היתה שגויה, היתה נגועה במניעים לא ענייניים ועמדה בניגוד לטובת הציבור. הוועדה קבעה כנגזרת גם מזה, שיש לבנות את חדר המיון בבית החולים ברזילי במרחק הקצר ביותר, במהירות הרבה ביותר, במחיר הזול ביותר. אני מניח שהמרחק הקצר ביותר דיבר על הלו"ז של בית החולים, ולא על מקום אחר.

הוועדה דחתה על הסף את העתקת חדר המיון למקום אחר. נדמה לי שכל השלוש עד כאן, בעצם אותו דבר רק בשפה אחרת. כן קבעה הוועדה שיש להתייחס לרבנות הראשית לישראל כגורם המשפיע והקובע בשאלות הלכתיות, ביקשה ממבקר המדינה להמשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בעניין הקמת חדר המיון בבית החולים ברזילי, ואם הוא מוצא לראוי, לבקש מהוועדה לענייני ביקורת המדינה להתכנס פעם נוספת בעניין הזה.

אנחנו לא קיבלנו, או שאני טועה. מי נציג מבקר המדינה?

אני.

אנחנו לא קיבלנו בקשה מכם לשוב ולהתכנס בעניין הזה.

לא.

זאת אומרת שאתם מרוצים ממה שקורה שם?

במאי 2010 ראש הממשלה החליט לחזור לתכנית המקורית ולהעתיק את הקברים לטובת בניית חדר מיון ממוגן. ברגע שיש החלטה של ראש הממשלה, מבחינתנו הסוגיה צריכה להתבצע.

זה נכון.

אני רוצה להזכיר, היה גם בג"ץ שעסק בסוגיה, כך שמשרדנו, כשיש בג"ץ, נמנע מלעקוב או להשתרבב בהליכים שנמצאים בפניו.

אני די מסכים עם התשובה שלך ואני חושב שהדרך שבה סוכם הדיון, היא עומדת מצד אחד בקנה אחד עם התשובה שלך, מצד שני היא לא. כי חלק מהסיכומים של הוועדה היה – יש לבנות את בית החולים ברזילי במרחק הקצר ביותר. על זה באה תשובה בהחלטת ראש הממשלה, במהירות הרבה ביותר, במחיר הזול ביותר. זה דומני, דורש התערבות משרד מבקר המדינה בביקורת, האם הפונקציות של המהירות, מהירות הבנייה והמחיר הזול ביותר, לא רק בהתייחס לשאלה אם זז ממקום X למקום Y, דומני שזה דורש סוג של פיקוח של הביקורת.

אבל אני ברשותכם אבקש מחברת הכנסת, ד"ר רחל אדטו, שביקשה לקיים את הדיון, לשאת כמה דברי פתיחה, להציג את הדברים ובקיצור, כדי שנוכל גם לשמוע את גורמי המקצוע, וכמובן גם את חברי הכנסת האחרים. בבקשה, גברת אדטו.

תודה רבה אדוני יושב ראש הוועדה. זו הזדמנות לברך אותך על החילופין ועל היותך יושב הראש החדש של הוועדה.

תודה רבה, ואת מברכת בשם כולם, זאת אומרת – אף אחד לא יברך יותר, תודה רבה.

לקחתי את הפריבילגיה.

תודה.

אני ביקשתי לחזור לדיון חוזר ---

וכמובן להודות ליושב הראש היוצא, חבר הכנסת יואל חסון, שבעניין הזה כולם יכולים לחזור על זה, אין לי בעיה עם זה. אני אשמח.

הודינו מספיק.

אוקי, תודה. בבקשה.

אני ביקשתי מיושב הראש היוצא, ביקשתי לחזור על הדיון בוועדה, להבין מה קורה כרגע בבית החולים באשקלון. אתה הצגת את ההתחלה, זה באמת סיפור שכבר מתמשך כבר משנת 2004 כמדומני, כל הסיפור של ההחלטה לבנות את חדר המיון הממוגן בבית חולים אשקלון, שבכלל אין ספק ואין חילוקי דעות לאף אחד לגבי הצורך בחדר המיון הממוגן, בעיר מוכת קאסמים.

מה שקרה, בעבר הוקצה כסף, במסגרת האישור בעבר הוקצה כסף, עוד על ידי הממשלה הקודמת, הוקצה כסף לבניית חדר מיון ממוגן בבית החולים. מה שקרה באמצע, לאור התגלות הקברים ועיכוב העבודה, העבודה במקום התעכבה תקופה ארוכה, עד שכמו שנאמר כרגע, לפני שנה וחצי, לאחר דיונים חוזרים ונשנים, החלטת ממשלה - אני לא בטוחה שלא היה בג"ץ בזה .
הוחלט להקים את חדר המיון באשקלון, במקום המקורי ואז התחילה העבודה. עכשיו, הייתי במקום לפני כחודש, ראיתי, אכן העבודה נעשית שם, לאחר התמהמהות. חפרו את המקום הנדרש, את כל הבור הנדרש להקמת הבניין לחדר מיון ממוגן, ובימים אלה אמור להיכנס לעבודה קבלן שלד, אשר יקים את חדר המיון הממוגן התת קרקעי, ומעטפת לקומות הנוספות של חדרי ניתוח וחדרי אשפוז, וכדומה.

עד כאן, זה המצב בשטח. זאת אומרת כרגע יש איזו שהיא דינאמיקה, יש עבודה, אבל העבודה הזאת הולכת להיקטע או להפסיק בשלב מאד מוגבל של העבודה, כאשר מכל הפרויקט הגדול, החשוב והנדרש הזה, יישאר חדר מיון תת קרקעי שנחפר עכשיו ושלד שאמור לספק את מחלקות חדרי הניתוח ומחלקות האשפוז.

איפה חילוקי הדעות ואיפה הבעיה? הבעיה היתה שבשנת 2007, במסגרת קיצוצי תקציב פיתוח, הוחלט לחזק גם את הצפון וכספים שהיו אמורים להגיע לאשקלון בגלל התעכבות הבנייה, חלק מהכספים האלה עברו לחיזוק הפריפריה, כלומר למיגון נהריה, למיגון צפת, וחלק מהכסף שהיה אמור, זה חלק מתקציב משרד הבריאות, שהיה אמור לעבור לבית החולים באשקלון, והוא עבר למקומות אחרים.

, היום בפועל, מה שקורה זה שחסר כרגע להשלים את הפרויקט כמו שאני הצגתי אותו. הבור שחפור ומיגון חדר המיון, חסרים כרגע, בגלל העברת הכספים, חסרים כרגע 60 מיליון שקלים, ואם יהיו כרגע ה-60 מיליון שקלים האלה, אפשר יהיה להשלים את המיגון של חדר המיון ובניית המעטפת, וזה הכל.

60 מיליון השקלים האלה נובעים בין היתר משינוי שער הדולר, מזה שכספים שהיו בתרומה נשחקו הכספים, מזה שהוקפא תקציב הפיתוח של משרד הבריאות, וכמו שאמרתי כספים הועברו, אבל בכל מקרה, גם לתכנית המינימליסטית, הראשונית, שאין עליה חילוקי דעות ---

אני לא מצליח להבין את העניין של שינוי שער הדולר, סליחה, עם כל הכבוד.

בית החולים קיבל תרומה.

אה, קיבלו תרומה בדולרים, הבנתי.

כן, בית החולים קיבל תרומה ומאחר שהתרומה הזאת החזיקה ---

כי מה שהיה מתוקצב בשקלים, כתוצאה משינוי שער הדולר רק צריך להצמיח יותר שקלים.

לא, לא, בית החולים קיבל תרומה ---

אוקי, אז תתעלמי מהשאלה. הלאה.

אוקי. עכשיו, מה שחסר כרגע להשלים את התכנית הראשונית, שאין עליה חילוקי דעות, הווה אומר: חדר מיון ממוגן עם המעטפת, כרגע בפועל חסרים 60 מיליון שקלים שאין, ולכן ---

60 מיליון. טוב.

עכשיו על הנושא הזה אין חילוקי דעות. עכשיו אנחנו נכנסים לשלב הבא. בית החולים אשקלון, כאשר הוא משרת את האוכלוסייה של אשקלון דרומה, פריפריה בהגדרה, אזור מוכה קאסמים, נשאר עם חדר מיון ומעטפת.

הבנו.

לא, הבנו. מה שהבנו זה ש ----

אתה אומרת שאם יביאו עוד 60 מיליון אפשר יהיה לגמור את כל הפרויקט, עם מה שבתוך המעטפת?

לא, לא, לא.

אז לא הבנתי.

עם מה שבתוך המעטפת – לא. 60 מיליון זה לגמור עכשיו ועכשיו אנחנו מדברים על שלב ב', על הקטע שחסר לאזור כמו בית חולים אשקלון, שצריך חדרי מיון, חדרי ניתוח ממוגנים, שצריך מחלקות אשפוז, שצריך מקום לשים את החולים שלו, שצריך חדר ניתוח לא מרוחק מחדר מיון, אלא חדר ניתוח ליד חדר מיון, שבמקרה של נפילת קאסמים, או כל דבר שהוא, לא צריכים לרוץ לחדרי ניתוח רחוקים מחדר מיון. לדבר הזה חסר כסף והכסף שחסר להשלים את הפרויקט כולו, הוא בסדר גודל של 225 מיליון, אני חושבת. יכול להיות שאני טועה ---

שקל?

שקלים. ואני מבינה שיש פה בעיה שאפשר להגיד זה לא התכנית המקורית, אז לכן אני מחלקת את הבעיה שלי לשניים. בעיה מספר אחת, השלמת התכנית המקורית לאלתר, עם 60 מיליון השקלים שהובטחו מלכתחילה, וזה שבאמצע העבירו כספים לנהרייה ולדברים אחרים בגלל קיצוץ תקציב הפיתוח של משרד הבריאות, זה לא רלבנטי לגבי הנושא הזה, זה א'.

דבר מספר שתיים, אם בונים את חדר המיון באשקלון, צריך להשלים ולתת מענה לכל האזור הזה, חדרי ניתוח ממוגנים ומחלקת אשפוז. ואני שואלת ----

יש לי בקשה, חברת הכנסת אדטו, את בדרך כלל אומרת את הדברים בצורה הבהירה ביותר והנחרצת ביותר. אין צורך לחזור על כל טענה שלוש פעמים.

לא, הדבר השלישי ----

אם יש טענות חדשות בבקשה, כי אני רוצה לשתף עוד אחרים בדיון.

הדבר הכי משמעותי מבחינתי, הכי משמעותי זה שמשרד האוצר, שמצא 600 או 500 מיליון שקלים להעביר לבנייה לחבר אסותא, שתבנה את בית החולים באשדוד, העביר מענק, לא תקציב בנייה, מענק, 500 מיליון שקלים לבניית בית חולים אסותא, בית חולים פרטי. אותו משרד האוצר, שמצא את הדרך למצוא 500 מיליון שקלים, חייב לתושבי אשקלון כסף.

תודה. תודה רבה. אני מציע שחברי הכנסת, אם יש למישהו עוד- אני קודם כל חייב לכם הודעה. סגן שר האוצר, הרב יצחק כהן, צלצל אלי לפני מספר דקות, הוא אמר שבאוצר קורים דברים בקצב שקשה לתאר אותו, והוא צריך זמן לכמה דברים אחרים והוא יגיע הנה כדי, מה שנקרא, לתת את התשובות של האוצר. יש פה מישהו מהאוצר, דרך אגב?

כן, כן.

ומה שם אדוני?

יאיר זילברשטיין, רכז בריאות באגף התקציבים.

אנחנו מברכים אותך. תפקיד חשוב מאד באגף, תהיה בריא.

תישאר פה, כדי שלא יקרו לך גם שינויים.

בבקשה, חבר הכנסת יעקב אדרי.

אני אעשה את זה ממש בקצרה, אדוני יושב הראש. אני חושב שכל האבסורדים קורים בסיפור הזה של ברזילי, עוד בהיותי שר הבריאות טיפלתי בנושא ואת מה שאפשר היה לגמור אז, בסכום מסוים, על כל עיכוב זה ילך ויתפח ויתפח ויתפח וזה חבל, ושוב, אני לא רוצה לחזור על המספרים. אני אומר – הרב ליצמן – אתה יודע לגייס כסף.

אני שנורר מקצועי.

חייבים לגמור את הסיפור הזה, אחרת זה יעלה למדינה ביוקר רב ואני לא רוצה, שוב, לחזור על המספרים. הכל ידוע, כל יום שמתעכבים זה יעלה יותר למדינה.

אני באיצקוביץ, לילה אחד בבית כנסת עושה את זה, עם הכובע.

אתה יכול לגמור את הסיפור הזה.

כן, תודה רבה חבר הכנסת אדרי. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.

תודה, יושב הראש. אני חושב שבסופו של דבר זה עניין של רצון, והשאלה היא האם הממשלה והשאלה אם סגן השר מעוניינים לקדם את הפרויקט הזה של בניית בית החולים וחדר המיון הזה, וכל האזורים הממוגנים האלה. אני חושב שזה חוסר אחריות שלא מחליטים האם רוצים או לא רוצים. שיגידו את האמת לתושבים ויגידו את האמת לתושבי האזור. האם באמת רוצים לתת ולהקים את המערך הזה, הנדרש. עד עכשיו זה נראה שגוררים רגליים, שעושים כל מיני תרגילים, שיש כנראה סדרי עדיפויות אחרים. פשוט תחשפו.

אדוני סגן השר, אתה באמת אדם מאד אמיתי ואתה אומר את הדברים בדרך כלל בפנים. אז תגיד אם אתה רוצה להקים את זה או שאתה לא רוצה להקים את זה. היו קודם כל תירוצים אחרים פעם, אותם עברנו. עכשיו המצב על פניו אמור להיות, לצאת לדרך. אגב, היתה התחייבות של ראש הממשלה, שהוא מוציא את הפרויקט הזה לדרך.

מה אמרת, המצב על הפנים או על פניו?

על פניו, אדוני. על פניו, בסופו של דבר ראש הממשלה אמר שהוא בעד, אז בסיפור הקברים, אתה זוכר את כל העניין. היתה החלטה שמקימים ויוצאים לדרך בעניין הזה. מאז נמצאו תירוצים אחרים. תגידו את האמת – אתם רוצים לתת לתושבים האלה, לתושבי האזור את המענה הזה? או שאתם חושבים שאין צורך לתת את המענה הזה והכל בסדר. פשוט, תגידו את האמת.

טוב, תודה רבה. חברי כנסת נוספים? חבר הכנסת מיכאלי, לא?

לא, לא, ודה.

טוב. אם כך, מנהל בית החולים ברזילי נמצא פה?

כן.

בבקשה, אדוני.

אני חושב שחברת הכנסת אדטו סיכמה את זה מצוין. אני מאד מודאג, כי הבנייה מתנהלת לאיטה והיא כנראה תיעצר בגלל מחסור. ישנו פה יהודה רון, שהוא המממן שלי, כמו שאומרים, אבל אני עוד יותר מודאג מזה שלא בונים כבר את כל השלד. אם היום הסיסמה היא לעודד את הפריפריה ---

תחלק את הטענות שלך, בטובתך, לנוחיותי.

כן, כן.

אני מבין יחסית לאט, אבל חושב באופן מסודר. אני רוצה להבין אם יש טענות לגבי מה שתוקצב ואושר עד כאן, האם עומדים בסיכומים, האם הכסף נמצא? למה אתה אומר שזה מתנהל לאט? אחרי שהוא מביא את הכסף הוא גם צריך לדאוג לזה שהפועלים יבואו לעבודה? השאלה השנייה, לגבי מה שעוד היית רוצה, זאת אומרת החזון טווח ארוך, מה עוד היית רוצה. כך יקל עלי לנסות אחר כך להתמודד עם הפרוטוקול.

אני רציתי לקצר, אבל אני אגיד את זה בגדול. העסק מתנהל לאט כי במדינת ישראל בונים בנייה ציבורית מאד לאט, בניגוד לבנייה הפרטית. הקבלן נכנס לעבודה ואם הכסף לא יספיק, הוא ייעצר באמצע, וזאת הבעיה העיקרית, כי חסרים משהו כמו 60 מיליון שקלים להשלמת הפרויקט.

רק חדר המיון?

רק חדר המיון.

אוקי. זו נקודה מאד חשובה.

וזה מוסכם על כולם, אין כאן בעיה. הבעיה השנייה, שהיא הבעיה, כמו שאתה חילקת את זה לחלק ב', היא הויכוח לגבי ההמשך. עכשיו, אם באמת רוצים להוסיף מיטות לפריפריה, אם לא יבנו את הבניין הזה לא יהיו מיטות. אין סנטימטר נוסף בבית החולים, שאפשר להושיב עליו רופא. תוספת של מיטות, תוספת של תקנים בבית החולים הזה, במצב הקיים, לא יצליחו, לא יהיו ישימים, כי לא יהיה לי איפה לשים מיטה. היום אני מאשפז במחלקה הפנימית 70 חולים. בבניין הזה, הקומות הנוספות, זה משהו כמו שש מחלקות, ששם אפשר יהיה להוסיף משהו בסביבות 200 מיטות שחסרות.

אתה מסכים עם ההערכה של חברת הכנסת אדטו, שזה סדר גודל של 300 מיליון, כמה אמרת?

בין 250 ל-300 מיליון.

בין 250 ל-300 מיליון ₪.

זה יותר, זה 350 מיליון. זה 100 מיליון בערך חדרי הניתוח ועוד 250 מיליון האשפוז.

בסדר, בסדר, אנחנו רק רוצים למצוא מה שנקרא את גבולות הגזרה שעליהם בעלי המקצוע יצטרכו להרחיב. זהו אדוני?

כן.

תודה רבה לך על התמצית, תודה רבה לך על ההתמקדות. עיריית אשקלון, אני מקבל בברכה את ראש העיר, בני וקנין, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. קודם כל תודה רבה לאדוני יושב הראש ותודה לחברי הוועדה, שמתכנסים בנושא הזה. אני עזבתי הכל ואני פה, מדבר בשמם של חצי מיליון תושבים שבית החולים משרת אותם. חצי מיליון תושבים, שחלק גדול מהם, זה מה שאנחנו כולנו קוראים עוטף עזה, שזה מאשקלון שבעה קילומטרים מגבול עזה, שדרות, כל המועצות האזוריות, קריית גת, וגם חצי מהעיר אשדוד. ואני מזמין את כל חברי הוועדה לבוא ולסייר. טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים. לבוא לראות כיצד בית החולים ברזילי, בתנאים הכי קשים שיכולים להיות, שאי אשפר אפילו לתת טיפול ראוי לשמו. יש שם צוותים רפואיים נפלאים. הייתם צריכים לראות רופאים שמספרים, 30 שעות ללא שינה, ביום חמישי האחרון, כשעשינו ישיבת מחאה, ובמסדרונות.

כל מה שאתם רואים בטלוויזיה, זה כאין וכאפס לעומת מה שקורה בברזילי. אפילו חדרי שירותים כמו שצריך לחולים – אין. למה דווקא אשקלון שרק לפני שנתיים, למעלה מ-100 טילי גראד נחתו עליה, ועדיין תחת איומים, למה רק היא צריכה כל הזמן להיות בתחתית המדרגה בפיתוח של בית החולים ברזילי, בית חולים שנבנה לפני למעלה מ-50 שנה.

אני מבקש, אני לא רוצה להאריך הרבה בדיבור, לבוא לבית החולים ולראות את המצב. יש שם בניינים שנבנו לפני 50 שנה, שלא נותנים שירות לחולים. אני שמעתי מרופאים, רק לפני שנה כשהיינו כאן בנושא של הקברים, שנפטרו חולים בגלל התנאים בבית החולים. אמרו את זה כאן, בבניין הכנסת, נכון ד"ר שרף? אמרו את זה – שנפטרו חולים בגלל התנאים הללו. אז כמה אפשר לקפח עיר פריפרית? בית החולים מספר אחת בפריפריה, שכולם, כל בני המושבים, כל הקיבוצים, הוא גם בית החולים שנותן את השירותים הרפואיים לחיילים. לחיילים שנפגעו במבצעים, לחיילים שנפגעו בגבולות.

אני מבקש, מאחר שהרבה מהמאבקים שלנו אל מול הגורמים שמתקצבים, מאד קשים, אני מבקש מהוועדה לביקורת המדינה, לבוא ולראות במו עיניכם ולהיות כאן לפה לחצי מיליון תושבים, שזועקים שאינם מקבלים את השירות הרפואי, המינימאלי, שהרבה בתי חולים במרכז הארץ מקבלים. תודה רבה.

תודה רבה לך אדוני ראש העיר. אני חושב שהבקשה שלך בהחלט נופלת על אוזניים קשובות. הפרוטוקול של הדיון שהתקיים פה לפני שנה וחצי, מוכיח שלא רק עניין הקברים והמחלוקת הזאת, עלה על סדר היום, אלא גם הנחיצות של בית חולים ראוי, רחב, מודרני, מתוכנן, מתוחזק היטב, עלתה כבר אז. אני שמח שאמרת את זה היום. אתה נכנסת קצת באיחור, חברת הכנסת ד"ר אדטו דיווחה על ביקור שלה במקום. אני חושב שגם זה חשוב. אני בהחלט מסכים איתך שגם הדברים האלה צריכים להיות נר לרגליה של הוועדה, בהינתן, זו הוועדה לענייני ביקורת המדינה, או בהינתן שזה ועדה לענייני בריאות או כספים או כלכלה, או מי שלא יבחר. זה באמת דבר חשוב ואנחנו שומעים לך ונמשיך להקשיב אליך.

אני מבקש, בפרק הזה של עיריית אשקלון, את מר איתמר שמעוני, יושב ראש ועדת הביקורת, בבקשה. ועדת הביקורת של העירייה, לא ענייני הביקורת של הכנסת. זה יש בינתיים אחד, אלא אם אתה רוצה להחליף אותי. כן.

אני לא מתיימר. תודה, אדוני יושב הראש. אני מוכרח לומר שאת בית החולים, מעבר להיכרותי אותו כיועץ שר הבריאות בעבר, הכרתי אותו באופן אישי בתקופה האחרונה ואני חייב לספר לכם סיפור אישי. אמא שלי קיבלה אירוע מוחי לפני חצי שנה והבאנו אותה לחדר המיון. מצאתי שם הון אנושי של רופאים, של חדר מיון שמתפקד, עמוס. היו שם מיטות בפרוזדור, לא היה מקום להסתובב, וראיתם את הנחישות של מנהל חדר המיון, של האחיות, של הרופאים, ובשעה קריטית, בעומסים הכי כבדים, בתנאים לא תנאים, הם הצילו את חיי אימי. הגענו בזמן ואמא שלי חיה עד היום, בזכות כל הטיפול המסור שהיא קיבלה.

בשם כולם, אני מאחל לה בריאות טובה ואריכות ימים ושנים.

תודה. אני מדבר היום לא רק כחבר מועצת עיר, אלא כתושב אשקלון שחווה זאת וחווה את ירי הגראדים, כפי שתיאר פה ראש העירייה, שחווה את התקופה הקשה והחרדות של הילדים שלי, שצריך להעיר אותם לגנים עם אזעקה ומערכת בריאות שאתה רואה היום, אדוני סגן השר, שקורסת. מערכת הבריאות במדינת ישראל קורסת, אבל בברזילי היא על סף קריסה טוטאלית ותגידו לי, אני לא רוצה לרדת למספרים, אבל איך אתם חושבים להעביר 650 מיליון לאשדוד, כשיש פה בית חולים שקורס? איך עושים דבר כזה?

500.

500, 400.

לא, זה יגיע ל-600.

אני רוצה, סליחה שאני נסער קצת, אני רוצה להתמקד בזה ---

בוא נדאג לאשקלון.

כן, באשקלון. תראו, בית החולים, וביקרתי בבתי חולים נוספים, אני חושב שמנוהל היום בצורה הטובה ביותר בארץ, לאור התנאים האנושיים שלהם זוכים הרופאים שם ואני מדבר על הכל, מחלקות פנימיות וכו'. ועכשיו עומד על הפרק תקצוב מיגון חדר המיון, הרחבת חדרי ניתוח, שכל כך זקוקים להם בבית החולים, ואתם חושבים, סליחה, לא אתם, האוצר, שאני גם מוחה על כך שאין פה נציג, למעט רפרנט, שאני מאד מכבד אותו, אבל צריך להיות פה נציג, צריך להיות פה שר האוצר בדיון הזה.

תאמין לי, אם יודעים לדבר עם הרפרנטים, גומרים יותר טוב מאשר עם שר האוצר.

אני חושב שחשיבות הדיון ---

הנה, אני אומר לך סוד מבפנים.

אתה כנראה לא יודע את ההיררכיה.

סגן השר, אני מכיר, אבל אני חושב שבדיון כזה ---

טוב.

אני מבקש בכל לשון של בקשה, אם אפשר את התקצוב, תעזבו את אשדוד. כשאתה, יש לך תרופה שהיא מצילת חיים, אתה משקיע את הכסף בתרופה מצילת חיים ולא במחקר איך להציל חיים. תעזבו את אשדוד עכשיו, תטפלו באשקלון. אני מבקש להסיט משם כסף כדי לגמור את בעיית בית החולים ברזילי.

תודה רבה. יש עוד מישהו מעיריית אשקלון, אדוני ראש העיר, שרוצה לדבר?

לא, רק בא איתנו גם חבר ה---, חבר כנסת, אולי הוא יהיה חבר כנסת. חבר המועצה וראש הצעירים מאשקלון איתן קסנטיני.

כן, אנחנו מכירים ומוקירים. איתן, אתה רוצה להוסיף משהו, בטובך?

אני לא רוצה להגיד מה אני הרגשתי אישית בבית החולים הזה.

הוא גם היה מאושפז בבית החולים.

לא מזמן, וישנתי במסדרון.

בני, מה אתה שם להם במים שם, שכולם צריכים ---

הוא קיבל פינה יפה במסדרון, זה בסדר, התחשבו בו.

טוב, חברה, הנושא חשוב מדי מכדי שנתבדח. יש לך מה להוסיף איתן, או שנמשיך.

לא, לא, בסדר.

תודה רבה. חברת הכנסת סולודקין, אני שמחה שהצטרפת אלינו, את יושבת פה גם בכובע של תושבת העיר אשקלון, בבקשה.

אני רוצה לומר, אני לא רוצה לעמת את ברזילי מול בית החולים באשדוד, שעדיין לא נבנה, בגלל שתושבי אשדוד נלחמו עשרות שנים בעד בית החולים שלכם, ואני לא חושבת שהמצב של בית החולים באשקלון, זה תולדה ותוצאה שבונים את בית החולים באשדוד. זה לא זה.

אני חושבת, כאן ועכשיו, חייבים לעזור לבית החולים לבנות את חדר המיון המוגן, שזה מצחיק. אנחנו ישבנו עם בני, 120 רקטות נורו על אשקלון ב-2009. אז בגלל זה בית חולים לא מוגן זה נונסנס. אז בגלל זה, אני מאד מבקשת מהוועדה לעמוד על זה שבית חולים ברזילי צריך להיות ממומן.

תודה רבה. מישהו עוד, לפני שאני פונה לאנשי האוצר ולאנשי הבריאות? יש פה עוד איזה גורם שמעוניין בשלב זה להביע את דעתו? אני רואה שלא.

טוב, משרד הבריאות, סמנכ"ל בכיר וראש מינהל תכנון, יהודה רון, אני מבקש להתייחס באופן ממוקד בשלוש טענות מרכזיות. אחת, הטענה היא שמהמעט שאושר, קרי – חדר המיון ואותה מעטפת – שהיא לכל הדעות לא מספקת, נוכח האיומים או תרחיש הייחוס למה שאשקלון, או בית חולים ברזילי צריך לספק לתושבי אשקלון, גם בשגרה אבל בעיקר בחירום. מה קרה לידיעתך, לתקציבים שאושרו ונתלו, לפי הטענה, אני עוד לא יודע, לצרכים שהם חשובים, גם צפת פריפריה, גם נהרייה פריפריה, אבל בסוף היום הם נתלו מאשקלון. מה באמת הסטאטוס מול משרד האוצר, בניסיון לאשר את התכנית, נקרא לה ארוכת הטווח, או לטווח בינוני של ההשלמות, שעליהן דיברו חברי הכנסת ופרנסי העיר, ראש העיר וחבר מועצת העיר, בעניין הצורך לקבל שם בטווח הגיוני, חדרי ניתוח ומגדל אשפוז; ולמה הבנייה מתעכבת. אם זה בגלל שני הדברים האלה. אחר כך נשמע את האוצר. אני מקווה שסגן השר כהן יגיע, אם לא, סגן שר הבריאות ייתן את התשובות, מה שנקרא ברמת המעטפת ואחר כך נראה, נשמע אולי את נציג מבקר המדינה, נציג הביקורת, אם הנושאים שעולים כאן לדיון, הם כאלה שמעניינים המשך מעקב של משרד מבקר המדינה ואם נוכל להגיע לאיזה שהוא סיכום, נתפזר בשמחה.

אדוני, אני רק רוצה להגיד שאני לא שאלתי את השאלה השלישית - למה הבנייה מתעכבת – כי אמרתי שהיום נעשית שם בנייה והם לקראת חוזה עם השלד. כלומר, מבחינת העבודה בפועל, העבודה נעשית כרגע. מה שאני אומרת, השאלה השלישית כרגע שהצגת, היא לא שאלה שאני שאלתי, כי אמרתי – כרגע בפועל ---

אוקי, אני לא אמרתי שאת הצגת את השאלות. אני הקדמתי ואמרתי שאני מציג את השאלות. אני מציג את השאלות אחרי שאני שומע את טענות חברי הכנסת, את טענות פרנסי העיר. אם אני מבין את השאלות שעומדות על סדר היום, אני מציג אותן. אם יש לך להוסיף שאלה, אני אשמח, אבל זאת השאלה שלי ואני מבקש עליה תשובה. בבקשה, מר רון.

אוקי, אני אתחיל מהשאלה השלישית באמת ואתייחס גם למה שאמרה חברת הכנסת אדטו.

זה שמענו ממנהל בית החולים, שהבנייה לא בקצב משביע רצון.

כרגע העבודה התחילה בסוף שנת 2010 בעבודות תשתית, עפר, תיקון, מנהרות תשתית תת קרקעיות. העבודה הזאת מסתיימת, קבלן לעבודות שלד בהיקף של 80 מיליון עומד להיכנס בעוד שבועיים לעבודה שתימשך בערך כ-16 חודש ואחרי זה כמובן כל עבודות ההשלמה. אז לגבי ---

כמה? 16 חודש?

עבודות השלד.

כמה מטר יש שם בשלד? כמה מטר בנייה?

30,000 מטר ממוגנים.

16 חודש.

16 חודש.

ויש לך את הכסף?

לגבי הכסף?

יש לך את הכסף להשלים את החתיכה הזאת?

תיכף אני אדבר על הכסף.

אל תתחייב למועד, אם אין לך את הכסף.

לא, לא, בוא נאמר לגבי השלד, אנחנו מתוקצבים. אני תיכף אכנס לנושא התקציבי. בכל אופן, כרגע אין שום עיכוב, העבודה אמורה להתבצע. האומדן המשוער לסיים את כל הפרויקט הזה, שאנחנו מדברים עליו ותיכף אתייחס אליו ביתר פירוט, זה האשפוז המוגן התת קרקעי, לכ-350 מיטות והמיון הממוגן, בסדר גודל של 4,500 מטר. זה צריך להסתיים בשלהי 2014, זאת אומרת משהו בערך בעוד כ-3 שנים אם הכל ילך וכמובן גם יעמדו התקציבים המתאימים. אז זה לגבי העבודה ---

רק מיון ממוגן. עוד לא דיברנו על חדרי ניתוח ומגדל אשפוז.

אשפוז תת קרקעי, כי היום אין שום מתחם לאשפוז תת קרקעי בבית החולים הזה. אז זה לגבי העבודה עצמה.

עכשיו, לגבי התקציב, אני רוצה להתחיל. החלטת ממשלה, לאחר מלחמת לבנון השנייה, מיוני 2007, ההחלטה התעכבה בגלל דיונים שלנו עם האוצר. היתה החלטת ממשלה שדיברה על חיזוק הצפון ואשקלון. היא דיברה על תכנית של בערך כ-480 מיליון שקל, שמיועדת בעיקרה למיונים להקמת חדרי מיון ראויים.

יוני 2007.

יוני 2007. בבית חולים נהרייה, בבית חולים פוריה, בבית חולים רמב"ם, מספר בתי חולים בנצרת, והמרכז הרפואי ברזילי באשקלון. התכנית הזאת דיברה על 470 מיליון. אחרי דיונים של כמעט שנה האוצר משתתף בתכנית הזאת בהיקף של 209 מיליון בלבד. כל השאר נפל על משרד הבריאות ---

בהחלטה הזאת נקבע שעל כמה שנים היא מתפרשת? היא שנתית?

כן, מ-2007 עד 2011.

זאת אומרת היו צריכים לגמור היום.

חלק מהפרויקט, כן.

480 היו צריכים לבוא לידי מיצוי עד סוף 2011.

כן, אבל מתוך זה ---

מה שאתה אומר לי, הסטאטוס הוא שלא הגיעו יותר מ-207 מיליון?

לא, לא, לא, בוא נעשה רגע, אני רוצה להתייחס לכסף ואחר כך לנושא של לוח זמנים. התכנית עצמה, הנקודה הזאת חשובה כדי להבין את הבעיה שנוצרה עכשיו. בתוך התכנית הזאת האוצר העמיד 209 מיליון. כל השאר מתבקש המשרד לגייס מתרומות ומתקציבי הפיתוח שלו. שלו, אני מדגיש, על חשבון פרויקטים או תכניות אחרות.

מה שקרה במהלך השנים האלה, סיימנו את המיון בבית החולים רמב"ם, אנחנו מסיימים את המיון בנהרייה, מסיימים את המיון בפוריה; חלק מהפרויקטים בנצרת מסתיימים. בעצם נשאר לנו, נכון להיום, הפרויקט הזה של ברזילי, שהתעכב, אני לא אכנס לזה, לכל הנושא ... וכו'.

אוקי.

מה שקרה לגבי התקציב: תקציב הפיתוח של המשרד קוצץ בהיקפים אדירים, החל משנת 2007, 2008, ואני לא רוצה להיכנס לזה. יש חשבון, הוא הוגש לאוצר, בהיקף מצטבר של 180 מיליון ₪. הקיצוץ נפל על אותו חלק של התקציב, שאנחנו שריינו לטובת הפרויקטים האלה, בניגוד להחלטת ממשלה, ואמרתי את זה לאוצר. יש החלטת ממשלה, וגם ההיגיון אומר, שהקיצוצים לא יחולו על התחייבויות חוזיות. אני מדגיש את זה, חד משמעית, כתוב בהחלטת הממשלה.

למרות הכל, הקיצוצים נפלו על התקציבים ששוריינו על חשבון פרויקטים אחרים למטרות האלה. זה דבר אחד. דבר שני, שער הדולר שסוכם בזמנו היה 4.3. אנחנו היום מממנים באותן תרומות, חלק מהתרומות. לצערי קרן רש"י ירדה מהסיפור, אבל אותן תרומות שמגיעות, אם זה בקרן לגסי, ועידת התביעות, אנחנו מממשים היום לו 4.3, ב-3.4. היו תרומות שמימשנו גם ב-3.3. נוצר פה גירעון נוסף.

התייקרות חומרי הגלם. רק מ-2009 הברזל והנחושת עלו פי שלושה, מ-3,000 דולר, אם ניקח את הדוגמא של הנחושת. 3,000 דולר, היום בסביבות למעלה מ-10,000 דולר לטונה. כל הדברים האלה גרמו לכך שבעצם היינו, ועשינו מאמצים לגמור את הפרויקט בפוריה ובנהרייה. לקחנו כספים מפרויקטים אחרים, לקחנו את הכסף ששריינו לאשקלון. כן, כן, גם את הכסף של האוצר, ובעצם עשינו את הכל כדי שנוכל לגמור את שני הפרויקטים האלה.

מה שקרה בעצם, כל הבעיות האלה התנקזו לפרויקט הזה של ברזילי ואני לא רוצה להיכנס לכך. על זה אני דיברתי גם עם יאיר, אנחנו צריכים לראות את המספרים במדויק. אבל נוצר גרעון שכרגע, מעבר לשלד, יש לנו בעיה לסיים את הפרויקט הזה. הפרויקט הזה התייקר, מטבע הדברים, מעבר לבעיות שהעליתי. ולכן, כפי שנאמר כאן, יש כרגע בעיה די משמעותית, והיא לא ב-60 מיליון, היא יותר גדולה, על מנת לסיים את הפרויקט הזה במה שנקרא "במימון המקורי". דהיינו, רק מיון ואשפוז מוגן.

התכנית עצמה, הפרויקט עצמו, מתוכנן לכמעט למעלה מ-8 קומות. זה פרויקט של 40,000 מטר, שמתוכו אנחנו גומרים כרגע רק 18,000 מטר שאנחנו בונים היום, שזה מה שדיברתי, שזה כמובן שטחים טכניים, אני לא נכנס לדברים הטכניים, אבל מדובר בפרויקט שכולל בתוכו, ויצאנו מתוך הנחה שלא נקים עוד בניין נוסף בסדר גודל בבית החולים ברזילי, גם בשביל לא להסתבך עם הנושא של הקברים וגם מסיבות אחרות. אנחנו בבניין הזה ריכזנו את כל הפונקציות החשובות של בית החולים: אשפוז מוגן, מיון, חדרי ניתוח, טיפול נמרץ, אגף דימות, שכוללים רנטגן, C.T, M.R.I, אספקה סטרילית, ו-6 מחלקות אשפוז, דהיינו שלוש קומות של מחלקות אשפוז. הפרויקט כולו, כולו, הוא למעלה מ-500 מיליון ₪.

רגע, לאט לאט. אחרי שיתנו לך את ה-60 מיליון לגמור את החתיכה שחסרה ---

אז אנחנו נגמור רק את שני הדברים.

תן לי רגע, בוא, אני רוצה לחשוב כסף. כשתקבל את ה-60 מיליון ויהיו ניסים והכל יהיה בסדר, תגמור את מה שאמרת – מיון ואשפוז תת קרקעי – אחר כך תצטרך עוד 500 מיליון כדי לגמור?

לא, לא, לא. הפרויקט כולו, אמרתי עוד 300. בין 250 ל-300 מיליון.

אז בוא נלמד כלל, שאם רוצים להתקדם בחיים נותנים את המספרים הנמוכים, ולא את המספרים הגבוהים, בסדר? אתה אומרת, התוספת, כשתקבל את מה שקראנו לו הפרויקט המינימאלי, הוא 300 מיליון, כדי להגיע לפרויקט המקסימאלי. תודה, הבנתי. תודה. יש לך עוד מה להגיד?

לא, לא.

אני לא רוצה למנוע ממך. האמת היא, כבוד סגן שר האוצר, שמיצינו. שמענו את חברי הכנסת, שמענו את פרנסי אשקלון, שאתה ממונה עליהם, על בכיריהם, אבל היום אתה בא בכובע שלך, כפיננסר של הדברים האלה ושמענו עכשיו את הגורם המקצועי ממשרד הבריאות, יהודה רון.

עכשיו הגיע תורו של משרד האוצר. אם אתה רוצה שאני אתחיל עם רועי ---

יאיר.

בסדר, אז למה כתבו לי כפיר?

הוא הממונה שלו. הגיע הממונה.

יאיר במקום כפיר. אז אנחנו נשמע את יאיר ואחר כך, איך שתבחר, או שאתה מדבר, או שהרב ליצמן ידבר. טוב, בבקשה, יאיר, תסביר לנו. סך כל הטענות הן יחסית די מוכרות, ברורות. אני רוצה להיות ממוקד בשני דברים. מה קורה עם ה-60 מיליון האלה, כדי שעוד פעם לא נקלקל כבר את ההשקעות שיש, כי אתה יודע שבנייה שנתקעת באמצע ומתחילה להסתבך, היא רק עוד יותר מתייקרת וגם צריך אחר כך לשקם דברים שהקצב עצר אותם מלהתקדם. לפי הטענה שאני שומע פה, מי שלקח את ה-60 מיליון האלה זה אתם, לא הם. אמרתם להם להעביר את זה לנהרייה, ואני אומר את הטענות שאני הבנתי, אוקי? השומע הסביר. שאתם בכל מיני קיצוצים, כאלה ואחרים, אולי אפילו בהחלטה נבונה, אמרתם – הם עוד רחוקים – אבל בוא נגמור את נהרייה וצפת, כי תפסת מרובה לא תפסת, ואחר כך נתקן את זה. ומה קורה לגבי אותם 300 מיליון, שיגרמו לבני וקנין ולפרנסי העיר אשקלון, לאיתמר שמעוני ולאיתן קסנטיני, להרגיש יותר בסדר עם האנשים שהם רואים אותם יום יום ואין להם פתרונות בשבילם.

אז תתחיל בבקשה, למה יש לופ על הפרויקט כרגע, של 60 מיליון.

טוב, אני אתחיל עם החלק הראשון כאמור. אני לא חושב שמישהו פה יכול להגיד שהפרויקט הזה עוכב אי פעם בגלל משרד האוצר. הפרויקט הזה הוא פרויקט שהוא תוצאה של הסכם בין משרדים וגם הגיע למספר החלטות ממשלה, שקובעות במדויק את התקציב עבורו בצורה מאד מסודרת ומחושבת. כפי שאמר יהודה רון, ורק אני קצת אתקן, חלקו מגיע ככסף תוספתי ממשרד האוצר, והכסף שמגיע ממשרד הבריאות זה לא כסף שמשרד הבריאות מביא מהירח, זה גם כסף מתקציב המדינה, זה פשוט מתקציב הפיתוח הרגיל שלו וזה סדר הדברים שאדוני מכיר מכל התקציבים של כל משרדי הממשלה, באיזו שהיא matching שמשרד האוצר יביא ככסף תוספתי, בערך כ-50% מהפרויקט.

עכשיו, למעשה מה שקורה ---

סלח לי, תעצור. זה בסדר העניינים הרגיל. כלומר, אם עשית את הטעות הטקטית ואמרת, כמו שאני מכיר, אז יש לופים שבהם המדינה מה שנקרא רצה שלא כסדרה, וה- matching זונחים אותו. אתם חווים את זה בימים אלה, אני מעריך שתחוו את זה ביתר עוצמה בעוד כמה ימים, אז matching זה עיקרון, אבל הוא לא עיקרון מקודש שחטפו בעופרת יצוקה ושהבטחנו בזמן הקאסמים. אז הבטחנו מעבר לכללי המשחק הרגילים של matching.

אני חושב, בעיקר לנוכח מקרא הדיון בפעם האחרונה, שגם בו השתתף סגן השר כהן, באמת האווירה היתה, יחסי דיברו על ענייני קברים וגם זה עניין שהוא ערכית מאד חשוב לחלק מן הציבור ולא צריך להתווכח איתו. אבל על הקומפלט של העבודה, היתה איזה סוג של תמימות דעים. כי מה שנקרא עופרת יצוקה עוד היתה טרייה.

בסדר, אני אמשיך, ברשותך.

בבקשה.

למעשה מה שקורה זה שהיום משרד הבריאות, משיקולים וטעמים שאני לא רוצה להיכנס אליהם פה, ולא סתם נמצא פה יהודה רון, שהוא סמנכ"ל הפיתוח ולא אילן סופר, שהוא סמנכ"ל התקציבים של המשרד, כי התמונה היא קצת יותר רחבה ומורכבת, אבל שוב, זה לא צריך לעניין אתכם. זה נוצר בגלל התייקרויות מסוימות, מחסור עתידי שבפרויקט שאמור להיות בשנים 2013 ו-2014, כמדומני הוא לא עיכב את הפרויקט עד היום. ומי שמכיר, גם כשהיה את עניין הקברים בבית החולים, שגם היה אמור לעכב את הפרויקט, אנחנו הבענו נכונות אפילו להזרים יותר כסף לפרויקט, בשביל לא לעכב אותו וגם ---

זה לא מדויק.

עזוב אותי. מחלוקות העבר באמת לא מעניין אותי. אני מסתכל קדימה. סליחה, אם אתם רוצים לריב על מחלוקות עבר, לי אין עניין בזה, אני מודיע לכם. אני טיפוס פרקטי, אני רוצה לראות קדימה.

זה לא מחלוקות עבר. אני ציינתי את זה בשביל להצביע על הגישה שלנו לסיים את הפרויקט הזה במהירות האפשרית, וגם בעבר כשנתקלו בקשיים כאלה ואחרים, היינו מאד פרגמאטיים. יהודה אכן פנה אלינו בזמן האחרון עם הקשיים שהתגלו לו, שכאמור הם קשיים עתידיים, הם בכלל לא בתקציב לא של השנה ולא של השנה הבאה ואנחנו ---

יאיר, בוא, בוא ---

אני אגיד את זה בצורה ברורה.

אני רציתי לקבל את זה ממנו מה שנקרא, מה שרציתי לקבל ממנו את זה על השולחן. אתה לא מסכים שיש שם חור של 60 מיליון שקל? לפני שאלת האחריות, אם זה אחריות של האוצר או אחריות של ניהול לא מוצלח, עזוב. ניהול של משרד הבריאות, בלי השאלה אם זה אשדוד או אשקלון או פתח תקווה או כפר סבא. יש חור בפרויקט 60 מיליון או אין חור? אתה כופר בזה?

לא, אני לא כופר ולא להיפך מכך, אני מקבל כרגע את מה שיהודה אמר.

אתה אומר שזה לא עניין של האוצר, זה עניין של משרד הבריאות.

לא, אני רוצה להגיד יותר מזה.

תגיד.

אני רוצה להגיד שאנחנו, אני בטוח שבמאמץ משותף עם משרד הבריאות, נצליח להגיע לתוצאה שהפרויקט הזה לא יתעכב אפילו יום אחד בגלל סיבה תקציבית.

מצוין. אני אומר לך שעכשיו נתת את התשובה שבחלומותי הטובים ביותר לא חלמתי עליה. עכשיו אני רק מבקש לדעת דבר פשוט אחד – מתי היה ההסכמה הזאת? זאת אומרת אני, כשישבתי עם חבריך במשרד האוצר, קיבלתי אלפי התחייבויות. לא הסכמתי לקבל אף התחייבות שלא קבועה בתאריך. תאמין לי, כל פעם הם עמדו בזה. זה גם עוזר לכם להתקדם, כשאתם יודעים שאני מבקש תשובה, מתי זה יקרה. אני יכול לתת לך שלושה חודשים לגמור את זה? שיבוא משרד הבריאות, שלושה חודשים קיבלת, ומשרד האוצר, ויגידו – אין מחלוקת, משרד הבריאות יגיד לא חסר כסף ומשרד האוצר יגיד הכל בסדר. אני לא יודע איך הם יבנו, אני מדבר על הכסף. אתה יודע להגיד את זה?

לא.

למה לא?

אני אגיד לך גם למה. אני לא בטוח שאני עומד מול אנשי הכספים של המשרד, שגם היום יש מחלוקת. יהודה הוא ----

אני הגדרתי לך את זה, סלח לי, בוא, תעשה לי טובה. אני בחקירות נגדיות יותר טוב מאשר אתה בתשובות, אני מבטיח לך. גדר המחלוקת כרגע, כמו ששמעתי ממנכ"ל בית החולים ומיהודה ומגברת אדטו, הוא 60 מיליון ₪. הוא לא יכול להביא לך עכשיו 600 ואתה לא יכול להגיד לו שזה רק 6 מיליון.

עכשיו, מה שאני מבקש ממך, תראה, אם לא תבוא תוך שלושה חודשים ולא סגרתם את זה, אתה מתחייב שאתם בודקים את זה ביניכם וסוגרים את המחלוקת ביניכם תוך שלושה חודשים. ב-1 בנובמבר אני יודע שיש פתרון ל-60 מיליון. אין שלייקס ואין חגורות ואין כתפיות ואין שום דבר. לא ידחפו לך כלום בדרך. רק פרויקט אשקלון, רק לגבי הקטע הזה של הפרויקט. שום דבר אחר.

שוב פעם, אני חייב להסביר את המחסור שאתה מדבר עליו. אין משמעות לזה שאני אגיד שאני אתקצב בשנת 2011 את הסכום של הכסף ---

לא אמרתי לך את זה. תוכיח להם שיש להם את הכסף, תוכיח להם שזה באחריות שלהם, תבואו בסיכום הזה. לא אמרתי לך להוציא שקל מהכיס. אמרתי לך לסיים את המחלוקת.

אני אשאל שאלה אחרת. האם משרד הבריאות אומר פה שאם הוא לא יקבל כסף נוסף מאיתנו, הוא לא יסיים את הפרויקט?

זה מה שהוא אומר באותן מילים.

אני לא חושב שזה מה שהוא אומר.

זה מה שהוא אומר. האוזן המוסיקלית שלי ---

האוזן המוסיקלית שלי לא שמעה את זה.

טוב, בסדר, תודה. אתה לא רוצה לתת התחייבות, אנחנו נדאג לסדר את זה לבד.

לא, אני רוצה להגיד מעבר לזה. המחסור הזה שהם מדברים עליו, הוא בעוד שנתיים ושלוש תזרימי של מספר עשרות מיליוני שקלים בשנה.

תביאו את זה בתור סיכום.

אדוני יושב הראש, בבקשה ממך, תן לי לסיים משפט אחד.

בבקשה.

בתחום הפיתוח של משרד הבריאות, כל שנה יש סכומים הרבה יותר גדולים מאלה שנגמרים כעודפים. אני אומר, אני מתחייב פה, שבמהלך העניינים התקין ביני לבין משרד הבריאות, שהוא מאד תקין וכולם, יש פה הרבה חברי כנסת שמכירים אותי וגם סגן שר הבריאות וגם יהודה רון, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. אנחנו נפתור את זה ואני מתחייב שלא יהיה עיכוב של הפרויקט הזה, של יום אחד, בגלל סוגיה תקציבית. אני לא רוצה שידחפו אותי פה לפינה, לדברים שהם לא נכונים ולא מוצדקים.

תודה רבה, בסדר גמור. התחייבות fair enough, הכל בסדר. אנחנו גם נעקוב אחרי זה, אני מניח שאולי גם המבקר ירצה, מבקר המדינה. מוסד הביקורת ירצה לעקוב אחרי זה.

בזה התשובות של, אני לא רוצה לקרוא לזה, הנהלות המשרדים, לפני שאנחנו עוברים לדרג הנבחר, סיימו את תפקידם? יש לך עוד מה להשמיע? בבקשה, כבוד סגן שר הבריאות.

תודה, אדוני יושב הראש. קודם כל ברכותי על ההצלחה הראשונה, כשאני כאן.

כן, בסדר, תודה רבה.

צריך להגיד כמה דברים. אתה שם לב, אדוני יושב הראש, שהפרויקט הזה לא התעכב בגלל כסף עד עכשיו. התכנון רק התחיל, יש כסף לשלד, למה השלד רק התחיל עכשיו? לא התעכב כלום בכסף, אמרנו כל הזמן יש לנו כסף, ה-90 מיליון שקל שאמרו שיש בשביל השלד, בשביל ההתחלה, אמרנו כל הזמן שישנו ורק עכשיו מתחילים עם הכסף.

אני רוצה להזכיר לכם, רבותי, על אף שלא נעים ואני לא רוצה להיכנס לפולמוס הקודם, הנושא של הקברים היה לפני שנה ורבע, בינתיים היה עציץ איזה בעיה באמצע, לא יודע בדיוק מה זה היה. זה שנה ורבע מתעכבת בניית השלד, עד עכשיו. מישהו, וזה לא משרד הבריאות, עיכב את זה. זה אלף.

ב', אסור להגיד שלקחנו את הכסף למקומות אחרים. אדוני היה שר האוצר, ואני מניח שהוא ---

רוני, אתה רוצה לראות את העציץ?

יש לי בקשה אליך, אני מבקש ממך ---

אני רק רוצה להראות את העציץ.

אני לא נתתי לאף אחד להפריע לך ואני לא אתן לך להפריע לאחרים. בבקשה, הוא קורא לזה עציץ, זו זכותו המלאה. אני מבקש לסגור את זה ולא לעשות את זה עכשיו. זכותו המלאה.

בסדר, אני רציתי להראות מה זה עציץ, למי שלא ידע.

כל אחד, נפלאים מעשה הבורא. יכול להיות שזה עציץ, תלכי תראי עצים באמריקה, לעומתם זה עציץ.

בכל זאת זה עציץ, עם כל הכבוד.

הדבר השני, אדוני יושב הראש, אני חייב להגיד עוד דבר. רק כשר אוצר, מבין גם בן אדם שניהל את המדינה, שיודע מה זה, שיש כסף עודפים בקופה, שלא מנצלים אותו, שמיועד נניח לבית חולים X או Y. מה בסוף שנה? נשאר כסף, 30, 50, 80, לא משנה כמה. אז מה, נשאיר את זה ככה בשביל להעביר את זה לשנה הבאה? אולי בכסף הזה אפשר לבנות כמה בתי חולים, לגמור כמה דברים? נהרייה לא חשובה? צפת לא חשובה? פורייה לא חשוב? אז מה זה הטענה – לקחנו? גנבנו? מה, בכיס לקחנו?

אף אחד לא אמר.

לא, לא, תן לי להסביר. מה לקחנו? לקחנו, לאיפה לקחנו? היה כסף בקופה, מישהו לא בנה ---

אדוני סגן השר, אני מציע דיון, הטענות נשמעו על מי מנוחות, אז אין סיבה שהתשובות ---

לא, העציץ העלה את ה ---

אז עזוב, אז ביטלנו כבר את העציץ.

עכשיו, אני רוצה להגיד עוד דבר, אני חייב להגיד את זה גם כן. עם כל הכבוד, אסותא זה על פי חוק ואף אחד, וכולם יודעים שאני דחפתי את החוק של בית החולים באשדוד ואני חושב שזה נחוץ וזה חייב. לא יכולה להיות עיר עם 240,000 תושבים בלי בית חולים. המימון זה לא אנחנו. אין לי שום יד במימון הזה. לא ידעתי מהמימון הזה, לא הייתי שותף במימון הזה, אין לי מושג מה זה וזה לא על חשבון משרד הבריאות בכלל. אז להגיד שהכסף הזה לקחנו לאסותא, זה שטויות.

עכשיו, אני רוצה להגיד, אמר מישהו כאן, ראש העיר, דבר חמור ביותר, ואני רוצה להתייחס לזה.

מי? ראש העיר?

ראש העיר, בני. אגב, בני, לא זכור לי שדיברת אי פעם, במשך שנתיים ורבע, איתי על בית החולים, אבל מעבר לכך, אם אתה יודע שמישהו נפטר בבית חולים, על פי חוק אתה חייב לבוא להתלונן אצלי על זה ---

אני ציטטתי רופא.

רק תן לי להגיד.

רופא דיבר פה בוועדה לביקורת המדינה.

בני, בני, הדברים שלך רשומים. אני זכרתי שאמרת ששמעת רופא מדבר פה. תן לסגן השר לדבר.

יש את פרופסור חיים הרשקו, יש מי שממונה על תלונות, יש מי שיודע בדיוק מה צריך לעשות. אפילו לא לי, לא אמור לדעת אפילו מזה. שיגישו תלונה, זה חמור מאד מה שאתה אומר כאן.

טוב.

עכשיו, לעצם הדבר. אני לעולם, אני בזמנו בכלל, לפני שנה וחצי, רציתי למגן את המיון הקיים. ידעתי שבית החולים לא יסתיים עד 2014, הלוואי 2014. לוקח זמן, במדינה, אתה יודע, כל דבר לוקח זמן. אני רציתי למגן זמנית, להשקיע 30 מיליון שקל אז, לגרד מן הגורן ומן היקב, עד 60 מיליון, לא נתנו לי. אתה יודע מי לא, גם מנהל בית החולים סירב, גם אחרים, פוליטיקאים לא נתנו, כי חששו שאולי בגלל המיגון הזמני שאני אעשה, אז אני לא אמגן את בית החולים, אבל טעו. אני רציתי, הבנתי שזה לוקח זמן. מה, 4 שנים לא צריך מיגון? זמני. רציתי. רציתי לגרד כסף לזה, לא נתנו לי. יצאו בקמפיין נגדי, יצאו כל היום בהדלפות. יש כל מיני אנשים כאן, הדברת, עוד כמה אנשים, אה, כל הזמן רק מאחורי הגב סכינים.

לכן, אני אומר שלא יבואו בטענות שבינתיים אין מיגון, אני רציתי. בית החולים באשקלון יקר לי, הוא בית חולים טוב, וצריך לטפח אותו ואני אשקיע בו ואני אעזור, רק מה, אין לי כסף. חסר לי כסף. בהחלט חסר לי.

אני רוצה להזכיר לאדוני, היה לי כמה פלטים, חוץ מהקיצוץ הגדול יש לי פלטים והפלטים לא יכול להיות על שכר ולא יכול היות על קופות חולים ולא יכול להיות על בתי חולים, אז אוטומטית, דבר ראשון, זה בכמעט.

אבל מה, אני דווקא רוצה לסיים בנימה אופטימית. אני דווקא יחסי עם האוצר טובים. באמת טובים. אני חושב שיש לנו שיתוף פעולה מבורך ויש לנו את הדרך שאנחנו עובדים. אני מקווה שאנחנו נגיע להסכמה. נכון, כרגע זה לא רלבנטי, מתחילים רק עוד מעט את השלד, ייקח זמן עד שנה, 16 חודש אמרת, אז כמעט שנה וחצי, בואו נגיד את האמת. שנה וחצי, יש מספיק זמן שאנחנו נחפש את הדרך לראות איך גומרים את זה.

אדוני, יש תחושה שאתה מתנכל לעיר ולבית החולים. אתה יודע, אני שמעתי בסבלנות ---

אני רוצה להבין מאיפה התחושה?

יש תחושה.

יש לך תחושה. אני לא יודע. מותר.

זו היתה קריאת ביניים לגיטימית, ואתה או שאתה רוצה להשיב עליה או לא.

אני אמרתי ---

אני מציע לך לא לפתוח את הדיון, כי אחרת היא תנאם ואתה תנאם. היא קראה קריאת ביניים סופר לגיטימית וזכותך להשיב עליה, בסדר.

יש לי תחושה שמישהו מתנכל שם, ואם יש תחושות, אני אתחיל עם תחושות, אל תסחבו אותי לשמות.

טוב, תודה רבה.

אבל אני רוצה לסיים שוב, בנימה אופטימית. אני אומר שאני מקווה שאנחנו נחפש את הפתרון. אין לי כסף כרגע, צריך לזכור שגם בית החולים צריך להביא כסף תרומות וצריך להביא גם מבחוץ, ועל אף שכולם כל כך הסכימו שאני שנורר מצוין, אבל יש לי כ-20, 30 בתי חולים להיות שנורר. לא יודע מאיפה להתחיל, מאיפה לגמור.

מרובים צרכי עמך.

כן ואני מקווה שנחפש את הפתרון. עד לרגע זה חסר לי כסף.

תודה רבה. אני רוצה לברר עם מנהל בית החולים ועם יהודה רון, את השאלה איפה התקדמות הבנייה ד-היום, נפגשת עם ה-60 מיליון חוסר. זאת אומרת, כי אני מבין מה שאומרים פה: עד שנגיע לצורך ב-60 מיליון כדי לדעת אם זה תקוע או לא, יכול להיות שיהיו לי רזרבות השנה, יכול להיות שיכניסו לי. אני רוצה לדעת איפה, מבחינת הזמן, בהינתן שאתה אומר שזה נגמר תוך 16 חודש, על זה יש הסכמה? שהשלד ד-היום, לרבות מה שנקרא התשומות שעולות את ה-60 מיליון החסרים, יש לנו 16 חודשי, קרי – give and take - סוף 2012.

איפה הנקודה שבה אתה תצטרך לעצור ולהגיד – סליחה, לא קיבלתי, אני לא יודע להתקדם? אל תראה עליו, אני רוצה קודם תשובה ממך, ושהוא יאשר את זה.

הוא בעל הבית. הוא הבונה.

סלח לי, אתה רואה את הבנייה, אתה מבין בבנייה?

אני מבין בבנייה והבנייה התחילה. היא יכולה להיעצר בכל רגע שהכסף ייגמר.

יש כסף או שאין?

יהודה, אתה יכול להגיד לי איפה נקודת הפיתול הראשונה, שבה אתה תצטרך לבוא, להגיד למנהל בית החולים ולסגן השר – סליחה – אני לא יכול להתקדם – חסר לי הכסף שעליו דיברנו בוועדה – לפי היזמה של חברת הכנסת אדטו. תגיד לי תאריכים, בערך.

יש לי עוד שאלה, למה אתה לא מתקדם היום? למה אתה עוצר את זה? למה עצרת את הבנייה?

איציק, איציק.

למה אתה לא מתקדם?

הוא מתקדם.

הוא אמר שהתחילו לבנות. אין טענה כזאת.

אין טענה, אף אחד לא אמר את זה. אין טענה שעומדים.

אבל אדוני יושב הראש, אתה אופטימי שעוד שנה וחצי אני אהיה סגן שר גם?

חייב אדם לברך על הרעה, כשם שמברך על הטובה. כן, יקירי, תגיד לי איפה אנחנו עומדים בעניין הזה.

התשובה היא פשוטה, ההרשאה להתחייב ב-2012 למכרז, אתה אדוני שר האוצר לשעבר, הרשאה להתחייב להשלמה של המכרז הבא, שאנחנו נעשה אותו בקיץ הבא, את השלמת כל הפרויקט, זה דבר ראשון.

אני מדבר איתך כרגע, אתם רואים למה אני מחדד את השאלות כל פעם כשאני עוצר לשאול שאלות? אני רוצה פרה פרה. שאלתי קודם על הפרויקט הזה, שעומד עליו סימן שאלה. אתם שמתם סימן שאלה, של 60 מיליון שקל. אני רוצה לדעת שזה, עזוב אותי, תן לי לראות שזה מתקדם, עוד שלושה חודשים נדבר על כלל הפרויקט.

אז אני חוזר ואומר, אחרי שאנחנו משלימים את השלד, אני צריך את הכסף להשלמת כל העבודות של ה ---

אתה לא מבין מה שאני שואל, סליחה ---

מתי, מתי, הוא שואלך אותך מתי.

בתקציב הדו שנתי הבא, בשנים 2013, 2014 ---

גם עכשיו הוא תקוע.

לא תקוע, עוד פעם, אתה לא ---

סליחה, אני לא אומר שאתה לא הבנת את השאלה שלי, אני אומר שאני לא הבהרתי את עצמי מספיק טוב. שמענו פה שני סיפורים מרכזיים. הסיפור המרכזי מדבר על הפרויקט הנוכחי, שמדבר על חדר מיון ואשפוז תת קרקעי ובתוספת מה שציינה חברת הכנסת אדטו, השלד שיהיה אחר כך חדרי ניתוח, חדרי אשפוז ומגדל. זה פרויקט גדול, זה פרויקט שאני קורא לו לא קטן, אבל פרויקט עכשווי.

הפרויקט העכשווי, מונח עליו סימן שאלה של 60 מיליון שקל. איפה המפגש שבו סימן השאלה הופך לסימן קריאה - הבנייה נעצרת או ממשיכה הלאה - אתה יודע להגיד?

2013.

אז אני לא יודע על מה --- אתה אחראי למה שאתה אומר פה?

כן.

כי אני מבין אחרת.

למה?

אני מבין ממנהל בית החולים שזה יכול לקרות בעוד 3 חודשים או בעוד חצי שנה.

אבל אדוני יושב הראש, יש כסף שאנחנו אמרנו, ה-90 מיליון שקל שלא נגענו, שנמצא בקופה ושאפשר לבנות את זה. השלד לא עולה 90 מיליון שקל, ולכן עד גמר השלד יש את הכסף, נקודה.

תודה רבה, אדוני סגן שר האוצר, אתה מוכן בטובך לתקף את ההתחייבות של יאיר זילברשטיין, שהמחלוקות בין משרד הבריאות לבין משרד האוצר יפתרו בכל הדרכים שאתם יודעים לספק פתרונות ושהם יודעים לספק פתרונות, כדי שהאינטרס המובהק שאליו שותפים כל אלה שנמצאים פה בחדר הזה, שהפרויקט של אשקלון ירוץ פעם אחת בלגמור את מה שתוכנן ומבוצע כעת, ועוד חזון למועד, אבל עם הרבה תקוות גם שיתר הדברים, שהם צורך מינימאלי לתושבי העיר אשקלון.

אין לי שום ספק, אכן כן. אני שמח לשמוע שהפרויקט לא נעצר אפילו יום אחד, כי הרושם שנוצר כאילו שהפרויקט תקוע. לא יודע, לפי העיתונים באשקלון.

לא, לא, לא, הגברת אדטו אמרה בפתיחה שהיא היתה בסיור במקום והעבודה מתנהלת ---

לא זה מה שמפורסם, לא יודע מטעם מי, שהפרויקט תקוע ושאין כסף ושלקחו את הכסף וזה. זה הרושם שיוצרים מישהו, מאן דה הוא.

על כל מקרה, אדוני המבקר, מה שאני הייתי מאד מבקש ממך לבדוק, לא רק את הנושא הזה, הפרויקט הזה רץ וירוץ ויקודם.

בית החולים ברזילי באשקלון זה בית חולים שהוא צמוד קרקע, הוא בנוי במתחם ענק, עם גגות רעפים. בזמן 'עופרת יצוקה' הוא היה למעשה מופקר לגמרי לירי טילים ורקטות, שהמבנה הזה שיהודה בונה, בלי שום ספק לא נותן מענה ל'עופרת יצוקה', ותוך כדי המלחמה שיגרתי פתק לשר האוצר, מר רוני בר-און, הוא פה, ושאלתי אותו, בסכום כללי, כמה כסף השקעת למיגון עוטף עזה, בתי ספר, מתנ"סים ופרויקט גני הילדים, והוא עונה לי ברוב טובו, "2-2.5 מיליון". זה כתב ידך? אתה מודה? ועוד נשקיע, מה שאושר עוד כמיליארד.

מה זה אתה שואל אם אני מודה? בדקת את זה לפני חמש דקות איתי בשקט, ועכשיו אתה מספר את ההצגה לקהל?

מה שאני רוצה לומר לך, אדוני המבקר, זה שבית החולים הופקר בכוונת מכוון ולא רצו למגן אותו בכדי להגן עליו במהלך 'עופרת יצוקה', ואת זה אתה צריך לבדוק למה. מדוע. למי היה אינטרס? אולי היה תקשורתי, אולי לא יודע, מדוע, כשהיה כסף, שר האוצר אומר שיש כסף, כל מתנ"ס וכל מרפאה וכל גן ילדים בעוטף עזה מוגן, ובית החולים הזה, שמשרת חצי מיליון איש, שהוא בית חולים קדמי, לא מוגן, למרות שהיו מכתבים והיו בקשות, גם לשר הביטחון, גם לשר האוצר. החומר פה, אדוני המבקר. אני מבקש שתבדוק מדוע, למי היה אינטרס לא למגן אותו ולמה.

ומה התשובה?

לא יודע. את התשובה אתה תביא. יש לי כמה אפשרויות.

סגן השר, סגן השר ---

לגבי הבניין, הבניין ייבנה, אדוני, אם זו השאלה שלך, בעזרת השם ייבנה וייבנה לתפארת, ואנחנו נעזור ליהודה. יהודה, אתה לא תיתקע, אני כבר אומר לך, לא תיתקע אפילו יום אחד.

טוב.

יש פה את החומר.

יש לי הערה קטנה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הנושא של בקשה לחוות דעת על סירוב משרד ראש הממשלה ממשרד האוצר, להעביר את התקציבים הנדרשים לבניית חדר המיון, נראה לי שזה לא נכון ל---

אל תתרגש, אל תתרגש.

משרד ראש הממשלה לא סירב לתכנית ---

למה אתה עונה? אני מציע לך לא להתרגש מהכותרות, בשלב הזה זה כותרת לדיון. חברות הכנסת, הגברת אדטו, הגברת סולודקין, אתן רוצות להוסיף משהו?

לא, אנחנו רוצים ש ---

שיהיה בית חולים.

דיון המשך.

בוודאי, בוודאי. נציג הביקורת, נציג מוסד הביקורת, אתה רוצה לומר משהו?

כן, אני אומר שני דברים. אלף, מבקר המדינה העלה את מצוקת הפריפריה במספר דו"חות שלו שהונחו פה בפני הבית. שנה שעברה פרסמנו על מצוקת האשפוז, כאשר אחת הדוגמאות הבולטות, בבית חולים ברזילי, ששיעור התפוסה שלו בפנימיות כ-150%-160%. אז מבקר המדינה בהחלט שם את זה לשולחנה של ועדת הביקורת ושל הכנסת.

עולה פה גם שאלה מאד מהותית שאנחנו כרגע נמצאים בבדיקה שלה, זה אותה החלטה מכוח חוק להקים בית חולים באשדוד. החוקר מדבר על שתי אופציות, או שיהיה בית חולים פרטי, או שיהיה בית חולים ממשלתי ואגב זה, יש החלטה של האוצר לתקצב אותם 500 מיליון, לבית החולים הפרטי-ציבורי.

לתקצב זה מענק.

כן, מענק. עולות פה סוגיות מאד מהותיות, כי ברגע שאתה מקים בית חולים פרטי באשדוד, מה יקרה לברזילי?

זה 25% פרטי, בית החולים ציבורי.

25% שר"פ בבית החולים הפרטי ש ---

אני מתנגד לזה.

סוגיות מאד מהותיות ומי החליט על ה-500 מיליון? ולמה החליטו על ה-500 מיליון ואיזו עבודת מטה נעשתה במישור הזה? ומה הן החלופות? כי ישנן פה מספר חלופות ---

מי יענה על כל השאלות האלה, חוץ ממך?

דו"ח הביקורת.

יפה מאד.

לא, רק ככה, חשבתי שאתה מסיח לפי תומך, עכשיו אני מבין שאתה גם מתאר לנו גם את הדרך שבה הדברים האלה ייבדקו וזה בהחלט משביע את רצוננו.

אם עלה מהדיון הזה איזה שהוא סגמנט של שדברים שאתה חושב שאתה צריך לבדוק אותם, אני אשמח אם תעשה את זה.

אני מבקש לסכם כהאי לישנא. אנחנו שמענו בעיקר דיווחים. גם אם לא כל הדברים שטוענים כל הצדדים - עולים בקנה אחד זה עם זה מבחינת ההיסטוריה והווה ובוודאי העתיד - אין ספק שהצורך – להקים, במהירות האפשרית, בית חולים על כל המרכיבים שלו, שייתן מענה הולם לעיר אשקלון, שהיא עיר ואם בישראל, עיר גדולה בישראל - וודאי היותר גדולות שנמצאות בקו האש המיידי – משותף לכל הנוכחים בדיון הזה.

כך או כך, אנחנו נקבע ישיבת מעקב בעוד חצי שנה, שאז הצדדים מזומנים לבוא ולדווח. רשמנו לפנינו את התחייבות משרד האוצר, כפי שקיבלה תוקף, כפי שתוקפה על ידי סגן שר האוצר, שלא תהיה מחלוקת בין משרד האוצר למשרד הבריאות, למקרה שחסר כסף או תהיה טענה שחסר כסף, להשלמת השלב הנוכחי.

אנחנו היינו שמחים לדעת, שיתנו לנו איזה שהוא רעיון מסדר או מתווה, להשלמת מה שנקרא השלב הבא: חדרי אשפוז, חדרי ניתוח, מגדל אשפוז ומיגון כללי של העסק הזה. אם למישהו יש עוד משהו להוסיף על זה - מה טוב. אם לא – אני אודה לכם על ההשתתפות בדיון, אאחל לכולכם המשך יום מוצלח.

אומרים בחודש אב חודש טוב, למרות שזה תשעת הימים? אז חודש טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50