הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
29
ועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

13.7.2011





הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 59
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום רביעי, י"א בתמוז תשע"א (13 ביולי 2011), שעה 09:30

הסכם בין משרד האוצר והתאחדות הקבלנים

חברי הוועדה: יעקב כץ - היו"ר

עמית סדן
-
רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אהרון ברזאני
-
מנהל אגף מדור תשלום ביחידת סמך, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

עו"ד שושנה שטראוס
-
יועמ"ש יחידת סמך לעובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול


עו"ד תהילה לוגר-פרימן
-
לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

מוטי שגיא
-
מרכז בכיר פרויקטים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, האגף להכשרה מקצועית
אשר שטרית
-
סמנכ"ל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יצחק גורביץ
-
סמנכ"ל כספים וכלכלה, התאחדות הקבלנים

ד"ר גלעד נתן
-
מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בת שבע פנחסוב

יעל, חבר המתרגמים בע"מ
הסכם בין משרד האוצר והתאחדות הקבלנים

שלום לכולם. היום זו הישיבה האחרונה שלי לקראת סיום תפקידי בוועדה, אני לא יודע אם תהיה לנו ישיבה נוספת בנושא הקבלנים ובבעיית העובדים הזרים. כאמור אני מסיים את תפקידי, בעזרת ה'.


אגב אני רואה בהחלטת הממשלה הישג גדול של המאמץ הגדול שלנו. כולנו ירדנו קצת מהעצים בנושא והגענו למסקנות שאם אנחנו חפצים שהבנייה בארץ ישראל תתקיים, חייב כל אחד לוותר על משהו וללכת לכיוונים אחרים. לצערי בנושא הבנייה אנחנו לא יכולים לומר... כעת כשאנחנו יושבים כאן בחדר אני רוצה לספר לכם, סיפרתי כבר מספר פעמים שנפגשתי עם שר האוצר, חוץ מהפגישות שלנו הרגילות במשרדי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ובמקומות אחרים סביב הנושא של דחיפת עובדים ישראלים, נפגשתי עם שר האוצר מספר פעמים לפני כשנתיים וחצי בשיחות רשומות ומתועדות, אמרתי לו שלהבנתי את המציאות, הבנה שאינה הבנה תיאורטית אינטלקטואלית, אלא הבנה מעשית בשטח, שמחירי הדירות ימשיכו לעלות מהסיבה הפשוטה כי הביקוש גדול מההיצע. לצערי הרב בכל נושא של החוקים שראש הממשלה מנסה להעביר עכשיו, אני לא רואה בזה כפותר את הבעיה, מיד אני אסביר מדוע. אני אומר שמאחר וזה נוגע לנו כדאי שנדבר על העניין בכמה מילים.


אני רוצה לומר שבהחלטת הממשלה בעניין הספציפי שלשמו התכנסנו היום, אפשר לומר שהצלחנו. הצלחנו במובן שהעבודות הרטובות, שזכינו על השולחן שלנו, יחד עם כל הגורמים, כל המשרדים וכל הגופים הרלוונטיים שנתנו יד, לדחוף את העסק קדימה, אנחנו כבר עם שנים עשר – שלושה עשר קורסים.

סיימנו 17 ושניים כרגע מתנהלים.

אני חושב שזו היתה מהפכה גדולה וצריך לתת קרדיט להתאחדות הקבלנים, להסתדרות, למשרד האוצר, למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, למשרד הביטחון ולכל מי שהיה שותף לדבר הזה, גם למי שלא הפריע. הצלחנו לגרום לכך שהיום יש לנו מאות פועלים עבריים בשטח, בוגרי צבא שהשתלבו בשטח. זה אידיאל בפני עצמו. לפי החלטת הממשלה ועל פי ההסכם שבין הקבלנים לבין הממשלה, הממשלה קלטה את זה והחליטה להשקיע בהסכם יותר כסף ומאמץ על מנת שבמקום 500 עובדים, שגיא מדבר על 1,000 בהחלטה האחרונה, אולי 2,000 עובדים בשנה. כאשר מלווים אותם שלושה, שישה ושנים עשר חודש עוקבים אחרים לאורך הזמן בציר הזה. הם עובדים בעבודות רטובות. שורו הביטו וראו, לראות פועלים עבריים על הפיגומים זו חגיגה לעיניים - כמו ששר הרצפלד. אני אומר שוב, לראות שוב עובדים ישראלים על הפיגומים, אני רואה בזה כשיא ההצלחה שלנו.


גם כשהממשלה מאשרת את העובדה שהיא הולכת לכיוון הזה, כשהמגמה בשנת 2016 להיות עם אלפי פועלים כאלה, בעזרת ה' עד אז אהיה ראש ממשלה ואומר כל בוקר שמע ישראל, עם ישראל צאו לעבוד על הפיגומים, לא צריך אתכם בכנסת. מי שרואה בזה עבודה חשובה שיילך לעבוד על הפיגומים. זה עניין אחד שיכול לפתור חלק אחד של הבעיה.


החלק השני של הבעיה, אני ציינתי אותה מספר פעמים ואני מבקש שתיקחו אותה לתשומת לב, התברר בשלוש השנים האחרונות שאני תמיד צודק, דעו שגם להבא אני אהיה צודק. אמרתי לראש הממשלה וגם אמרתי על במת הכנסת, אמרתי את זה מספר פעמים רב, תקשיב, מר ברזאני, אתה איש הממשלה הבכיר ביותר, הצעיר ביותר, ולכן לך יש אחריות. למרות ששמעת את זה הרבה, אני חוזר ואומר, כיוון שכפי שאישר ראש הממשלה, ולקח לו זמן לאשר כי בהתחלה לא הסכימו למה שאמרתי, המחסור בבנייה בארץ והביקושים שעומדים קרוב ל- 100,000 יחידות דיור. היה זמן שצפינו שיהיה גירעון של 100,000 יחידות דיור, זה היה בשנת 1990 כשעבדתי עם אריק שרון בתור עוזרו לענייני התיישבות, אז בנינו כ- 120,000 יחידות דיור על חשבון הממשלה, בתקציב המדינה. הוצאנו את התקציב, המחיר הגלובלי למתיישב או לקונה, כלל גם את מחיר הקרקע ההתחלתי, לא מחיר שהיה במכרזים 'סופר טנקר'. כשאתה מוציא דירה במחירים ריאליים כולם רוצים את הקרקע כי אין דירות. המחירים עלו באלפי אחוזים והגיעו לשמים. מחיר הקרקע מהווה היום, תלוי באיזה מקומות, אבל במקומות היקרים בין 500 אלף למיליון שקל עוד בכלל לפני שהתחלת לבנות והתחלת בפיתוח. אם רצית 140 מטר מרובע כבר הגעת ל- 1.4 מיליון. כמובן שזה מחיר שזוגות צעירים לא יכולים לעמוד בו. אמרתי בכנסת מספר פעמים שהמצב היום דומה למצב שהיה ב-1990 כשקלטנו את העלייה הגדולה מרוסיה. כשיש גירעון במשפחה או בחברה או בעסק, עמית, תלמד ממני כי אני גם איש עסקים, מכניסים את היד לכיס ומוציאים כסף מהבית, אין בררה. אתה לא אומר שאתה עושה תרגילים ומנסה לזרוק את הבעיה על אחרים, אתה חייב להוציא כסף מהבית ולומר שאתה הולך לבנייה תקציבית של 150 אלף יחידות דיור. שהמדינה תוציא קרקעות בכל רחבי הארץ לקבלנים, הממשלה היא זאת שעומדת מול הקבלנים ולא המתיישב, והיא זו שמוכרת את הדירות במחיר פיקס וקובעת לקבלן את מחיר הקרקע ההתחלתי, אומרת לו מה היא משלמת עבור הבנייה ומגיעה להסכמים. על ידי זה היא ממלאת את הארץ בדירות במטרה להוריד את המחירים. אין אפשרות אחרת.


כל חוק שהממשלה תנסה להעביר, זה דבר שייקח חמש-שש שנים ובינתיים נוספים עוד 40-50 אלף דרישות. יש לי לכם בשורה מאוד משמחת, כל חודש נכנסים לארץ כ- 2,000 מסתננים, ברוך ה', הם מגבירים את כניסתם לארץ כי זו ארץ זבת חלב ודבש. אנחנו לא סיימנו את הגדר והמכשול, הם אולי יסתיימו בשנת 2013, עד אז החגיגה נמשכת בארץ ומגיעים עוד. רק מתחילת החודש עד לרגע זה הגיעו כ- 1,000 מסתננים. אם נכפיל את המספרים בששת החודשים זה יותר מ- 12,000. אל תגיד לי לא, אני יודע שהמספרים מדויקים. אם תוסיף למספר הזה את אלה שכבר נכנסו, אז יש עוד 5,000, כ- 17,000 בשנה זו ובשנה שעברה 14,000. ברוך ה' וידעה הארץ את ה', כל אפריקה עוברת לישראל. מר ברזאני, גם הם נכנסים לדירות, הם לא כמו המתנחלים שגרים באוהלים וקרוואנים וכמו הבדואים שגרים בצריפים, הם גרים בבתים. הם נכנסים לבתים בדרום תל אביב וצפון תל אביב, לפרדס כץ, נכנסים לבתים באשדוד, לבתים בראשון לציון, הם נכנסים לבתים בערד, באילת. נכנסים עשרה-חמישה עשר לדירה, הם נכנסים לבתים שהיו מיועדים לסטודנטים, לזוגות צעירים. בכל שנה מדובר באלפי יחידות דיור וגם כך אנחנו בגירעון גדול. לפי ההערכות והתכניות הצורך הוא ב- 42, 45 אלף יחידות דיור בשנה, תוסיף לזה את מספר הדירות שנלקחות על ידי המסתננים, הם כאמור נכנסים רק לדירות, לא לקרוואנים ולא בהתנחלויות. תל אביב היא עיר הבירה שלהם. אגב, שיעורם בעיר תל אביב מגיע לכ- 10% מכלל תושבי תל אביב, אני מדבר על המסתננים ולא על העובדים הזרים, מדובר גם על אנשים שהגיעו עם אשרה ונכנסו כחוק, 100, 110 אלף או יותר שהם גם מקבלי אשרה שנשארו כאן שלא כחוק. יש לנו כאן מכל המינים והסוגים.


אני אומר שהמספר הזה שנכנס לארץ משפיע על מצב הדירות. אין דירות, כשאין דירות במדינת ישראל, אמרתי לראש הממשלה, שכל התרגילים שהוא יעשה, אמרתי גם לשר האוצר, אמרו לי גם הפעם צדקת, המחירים לא יירדו. רואים שאנשים יושבים על הגדר ולא קונים, המחירים לא יורדים, אני לא רוצה לומר שהמחירים עולים. עמית, המחירים לא יורדים. כדי שהמחירים יירדו צריך להגיע למצב שבו ההיצע גדול מהביקוש, זה דבר שאמרתי ולא קולטים אותו. בשונה מכל המדינות, אמר לי חבר הכנסת חמד עמאר חבר הכנסת, אצל הדרוזים אם אין דירה אין חתונה. שאלתי אותו "מה אתם עושים?" ענה "לא מתחתנים, דוחים את החתונה". אצל הציבור החרדי אם אין דירה אין חתונה, אבל הם לא דוחים את החתונה, הם קונים דירה איפה שאפשר, בנהריה בקריית שמונה. אם אין דירה, סלון, מקרר, מכונת כביסה אין חתונה, אבל כאמור כולם מתחתנים ובגיל 18-19, הם כל הזמן קונים, אין מציאות שלא קונים דירות במגזר הזה, כי הם מתחתנים.

לא כל אחד רוצה לגור שם.

קונים כדי שיהיה נכס להשכיר אותו. הקנייה נמשכת ואם כל הזמן קונים, שומרים על התנועה של הקנייה ומעלים את המחיר, אין מצב שלא קונים דירה. אם המדינה לא מייצרת מספיק יחידות דיור, המצב לא ישתפר. אנחנו נמצאים במצב שהביקוש וההיצע לא שווים.


עמית, אם הממשלה לא תחליט לעשות בנייה תקציבית, כפי שהיה עם קום המדינה ובשנות ה-90, ושתבנה 120 אלף יחידות דיור כשהיא מכניסה את היד לכיס בסכום של 13 מיליארד שיש בעודפים, אם היא לא תעשה את זה, לא תהיינה מספיק דירות ומחירי הדירות ימשיכו לעלות.


אומרים לי כאן שלא באתי לתת הרצאה בציונות, תתחיל לנהל את הישיבה כמו שאתה יודע. אתם שמעתם מה שאמרתי, עמית, חשוב שתעביר את הדברים לבוס שלך שבשנתיים וחצי האחרונות כל מה שהתרעתי ואמרתי, גם במקרה הזה, רק הפתרון של בנייה תקציבית יעזור, אם לא תהיה בנייה תקציבית, אני לא רואה פתרון לבעיית הדירות בארץ. המחירים ימשיכו לטפס כלפי מעלה ולזוגות הצעירים לא יהיה איפה לגור. זאת הנקודה שרציתי לומר.


אחרי שדיברנו על העיקר אני אעביר את רשות הדיבור. מי רוצה להציג את הסכם? עמית, בבקשה. אני שמח שאתה הולך להציגו כי אתה היית זה שייצג את הקו שאמר שהמתווה ייגמר בשנת 2011, אני שמח שהפה שעשה הוא הפה שמתיר. יש לך את ההזדמנות גם להודות "מודה ועזוב ירוחם".

ההסכם כולל שני נדבכים מרכזיים. הראשון נושא העובדים הזרים, השני הוא הפתרון לטוות הארוך בנושא של העובדים הישראלים.


ההסכם הזה יצא מנקודת מוצא שבשינוי שהיה בשנה-שנתיים שעברו יש גידול מאוד גדול בהתחלות הבנייה. מאחר והממשלה רוצה לתמוך בגידול הזה ורוצה שדירות תיבנינה בקצב שהן נבנו עד עכשיו, ראינו - - -

יש לך מושג כמה התחלות בנייה היו במחצית הראשונה של 2011 ומהו הצפי למחצית השנייה של השנה?

על פי הנתונים שאני מכיר אנחנו מדברים על 40,000 התחלות בנייה - - -

42,000.

קצב של 42,000.

כדי לסגור את הפער צריך הרבה יותר.

כל שנה אנחנו צריכים 40,000 - 42,000. זאת אומרת שמדובר על גירעון של 100,000 ולכן לא פתרנו שום בעיה.

אל מול הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא פתרנו.

בשנים הקודמות נבנו פחות מ- 40,000, הגדלנו את הגירעון. בעצם אנחנו נותנים פתרון עכשווי ולא פותרים את הגירעון. אגב, אמרתי כבר מעל במת הכנסת שזה לא כולל את המסתננים, אתם לא מכניסים אותם לנתונים.

נכון.

והם לא גרים באוויר, הם מגיעים לארץ. בשנה שעברה הגיעו 14,000 ואם יגיעו גם השנה 14,000 זה יהיה בסדר גודל של העולים שמגיעים לארץ. צריך להיערך לקליטתם. מישהו אמר כמה דירות המסתננים תופסים כל שנה? תהייה ישר, עמית.

אני לא בצוות שמתעסק בבניין - - -

כמה דירות תופסים המסתננים כל שנה? תגיד את המשפט הזה.

אני לא בצוות שמתעסק בזה. אני לא זוכר כזה דבר.

עשרה בדירה.

שישה, שבעה, עשרה. גם זה לא בהכרח, כי יש גם זוגות ויש פחות. אמרתי עשרה בדירה וזה המקסימום, יש שנכנסים שישה-חמישה ופחות.

יש גם דירות עם חמישה עשר.

יש של חמישה עשר ויש דירות עם זוגות או שניים שלושה, לא בכל דירה נמצאים חמישה עשר.

לעניין ההסכם, בגלל הצורך שנוצר, בגלל הגידול הזה ומאחר ויש רצון לתמוך בגידול הזה לטווח הקצר אנחנו אמרנו שנאריך את המתווה הקיים, כלומר נדחה את המתווה הפוחת בשלוש שנים כך שלמעשה יישארו בארץ סביב ה- 8,000 עובדים בשלוש השנים הקרובות - - -

יש עכשיו 8,000 עובדים?

עכשיו אין 8,000. מיד אני אגיע לעניין היישום - - -

אין עכשיו 8,000.

עכשיו זה באזור ה- 5,600-5,700 בערך.

ה- 8,000 זה עם מה שראש הממשלה אמר שהוא מביא מבולגריה ורומניה?

תאפשר לי לסיים, אני אגיע מיד לעניין היישום, זה נושא שהוא מורכב לעצמו.


החלק השני הוא החלק של סיוע בקליטת עובדים ישראלים והכשרות מקצועיות. זיהינו כאן בעיה שנמשכת, אומנם מתבצעות הכשרות, אבל את בוגרי ההכשרות הקבלנים לא תמיד מעוניינים לקלוט, לא תמיד יש מספיק הכשרות, יש הגבלות בירוקרטיות כאלה ואחרות להכשרה באופן מאסיבי על ידי המדינה. אנחנו רואים שנקלטים גם עובדים ישראלים ללא ההכשרות של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נקלטים עובדים ישראלים - - -

בסיורים שלנו אנחנו רואים ישראלים בעבודות הרטובות, עד היום ערכנו מספר סיורים, אני מרבה להסתובב בשטח, גם אתמול הייתי בשטח ואני רואה רק בוגרי עבודות רטובות יהודים ישראלים. שמתי לב שכל מי שהיה בשטח הוא בוגר הקורסים.

אני לא יודע לאן לקחו אותך.

אני יכול לומר לך שהאמת היא כזאת, אתה צודק בדבר אחד והוא שביהודה ושומרון אנחנו בונים בלי עין הרע הרבה בתים, שם ערבים ויהודים עובדים כאיש אחד שכם אחת לבנות את הארץ המובטחת, ברוך ה' כאן אתה גם רואה הרבה ישראלים בוגרי ישובים שעומדים על הפיגומים ובונים. יש מקומות שרק ישראלים, זאת תופעה שמבחינה אידיאולוגית רואים אותה יותר ביהודה ושומרון מאשר ברחבי הארץ. סליחה שהפרעתי.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניתן ללמוד שיש עשרות אלפי עובדים ישראלים - - -

אני מסכים איתך.

זה לא ממש משנה לי. אני לא חושב שעשרות אלפי העובדים עברו הכשרות של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. בסיורים פגשנו עובדים שלא עברו הכשרות.

כשמדובר בישראלים אתה צודק, אבל לא יהודים. יהודים הם רק אלה שעברו את ההכשרה.

לי זה לא אכפת.

לי זה כן אכפת ולכן אמרתי שאני רוצה לראות יהודים על הפיגומים.

אם ייכנסו יהודים זה מצוין, גם אני הייתי רוצה. יש מצוקת כוח אדם, בין אם אלה יהודים או ערבים, זה לא ממש משנה.


בגלל הקושי שיש לקבלן לקלוט את העובד בהתחלה, כשהוא לא מכיר, לא יודע לעבוד, ובעצם הוא עדיין לא מנוסה על הפיגומים ותפוקתו נמוכה, בתקופה הזאת הקבלן יקבל השתתפות בשכר העובד וכך הוא יוכל לקלוט אותו באופן פשוט יותר. הוא יוכל להעביר אותו הכשרה בין אם זה דרך ההכשרות של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ובין אם הוא ירצה שהיא תהיה באמצעות הכשרה אחרת או בשטח, למעשה כל דרך שהקבלן ימצא לנכון. אז במשך 21 חודש הוא יקבל סיוע בשכרו של העובד עד שהעובד הזה יהיה בעל תפוקות מלאות ויוכל לתת את התפוקות הנדרשות ממנו.


אם אנחנו מסתכלים בראייה ארוכת טווח, העובדים האלה לצד עובדים אחרים שנקלטים בדרכים אחרות אמורים לתת את המענה בטווח הארוך.

בשנים 2012-2013 לא תהיה ירידה.

לא תהיה ירידה, אנחנו מעלים את המצב ממה שקיים היום - - -

אגב, המתווה היורד יתחיל מ- 2013 בהערכה ובבדיקה, כלומר אם המצב שוב לא יהיה סביר אז תהיה קיימת האפשרות להאריך, או למשל אם יהיו המון ישראלים שייכנסו - - -

הממשלה תמיד יכולה לעשות מה שהיא רוצה, אבל נכון לעכשיו התכנית שהצגנו, בהסכמה מלאה עם התאחדות הקבלנים, אומרת שבשנת 2016 ייצא מכאן אחרון העובדים הזרים.


לעניין היישום, אתה שואל למה היום יש 5,500 עובדים ולא 8,000, עובדים זרים, אני יודע שאתם מודעים שיש תיווך שלא כחוק, אנחנו מאמינים שזה כוח מניע מאוד גדול מאחורי כל הרצון להביא לכאן עובדים זרים. אנחנו רואים בזה תופעה מכוערת ובזויה שאנחנו בתור מדינה לא מוכנים לקבל. משהו מאוד חשוב שהיה בהסכם וגם בהחלטת הממשלה הוא שהמדינה תהיה אחראית על הבאתם, המדינה בעצם תחליט על אופן העובדים הזרים. המדינה תפקח, באמצעות מנגנון שייקבע על ידה, על כל נושא העובדים הזרים, היא תחליט מאילו מדינות הם יגיעו תוך ידיעה שהם חייבים להיות עובדים מקצועיים.

'מדינה' זה דבר מאוד מאוד כולל. מי זו המדינה, בנימין נתניהו עצמו? הוא סופר-טנק כי הוא מביא בעצמו. הוא מביא גם את העובדים, הרי הוא נסע לבולגריה וחתם, נסע לרומניה וחתם.

יש צוות בין משרדי בראשות רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול - - -

המילה מדינה היא מילה כוללת.

יש צוות בין משרדי שמונה בהחלטת ממשלה, הוא מונה גם על ידי ממשלות קדומות בעניין החקלאות וכעת אימצנו אותו לצורך ההחלטה הזאת. הצוות בראשות רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, אנחנו, משרד המשפטים, משרד חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה - - -

כמו שאתם אומרים יש כבר הרבה התחלות בנייה וחסרים פועלים, אז צריך לקיים ישיבות דחופות מאוד כדי להביא עובדים.

עשינו כמה ישיבות לפני זה, אבל ישיבה אחת - - -

הבולגרים יודעים לעבוד כמו הסינים? אתם מוכנים לקלוט אותם?

אם אנחנו עושים את האיזונים בין השיקולים של הרצון ומה הכי טוב לקבלנים לבין שיגיעו לכאן עובדים שלא שילמו דמי תיווך, עובדים שיעזבו בזמן ויעשו את הכל והכל יתנהל כשורה, אנחנו מעדיפים - - -

גם אנחנו נשמח כאן שיהיו 100 אלף עובדים ישראלים ולא ייכנס לכאן אפילו עובד זר אחד.

אנחנו נביא עובדים זרים, אנחנו נביא אותם בצורה שנוכל לחיות איתה. אנחנו, זה בעיקר רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול שמאוד מאוד שמה את הרגל על הדבר הזה ורוצה שהבאת העובדים... אהרון ברזאני יציג את זה טוב יותר. גם אנחנו רוצים שהבאת העובדים תיעשה בצורה נקייה, זה גם יפתור לנו הרבה בעיות בעתיד כי ברגע שמגיעים עובדים בצורה לא נקייה ומשלמים דמי תיווך לא חוקיים אנחנו נתקלים בהרבה מאוד תופעות אחר כך, אחר כך גם יהיו לחצים להביא עובדים זרים. אם נסכם את הכסף שקנו בהבאה עם דמי תיווך לא חוקיים של מספר העובדים, אנחנו מגיעים למיליוני דולרים.

אותי מאוד מאוד לא מעניין, מעניין אבל בפרופורציות. אותי יותר מעניין שהבתים ייבנו כאן ושלזוגות צעירים יהיה כסף לקנות. אני לא משטרת המחשבות ולא משטרת ההוא. אני רוצה לומר לך שבהוצאת הלעז שמישהו מרוויח כחוק או שלא כחוק, לא שמעתי על גוף אחד כזה. לא מצאתי שבתי הסוהר מלאים כמו בסוריה עם 15 אלף אנשי חברות כוח אדם שיושבים בכלא על הבאת אנשים שלא כחוק. לא שמעתי על זה. אתה יכול להצביע על אחד-שניים? זה הוצאת שם רע והוצאת לעז. ברוך ה' אנחנו מדינה קפיטליסטית ולא קומוניסטית, אנחנו מדינה עם שוק חופשי, גלעד נתן היה רוצה שתהיה מדינה קומוניסטית ואני בעד מדינה פתוחה כמו אמריקה. במובן הזה אני אוהב לראות אנשים מרוויחים ולא אכפת לי שירוויחו מיליונים. כמובן שהכל הכל לפי החוק. אני אמרתי שאני יושב כאן בוועדה, תיגש למרכז המחקר והמידע של הכנסת ותבדוק מי הם חברות כוח האדם, כמה חברות כאלה קיימות, כמה פועלות בשטח להבאת עובדים, כמה מהם הועמדו לדין, כמה נשפטו וכמה נכלאו. אחרי שתבוא עם המחקר הזה, אני אומר לך שתוכל למנות על כף יד אחת את האנשים. הכי קל להגיד על יהודים שהם שוחטים נוצרים לפסח ואחר כך הורגים שישה מיליון אנשים. אני יושב בוועדה וביקשתי נתונים, מדובר על מאות חברות שעוסקות בזה, אבל לא שמענו שזו חבורת פשע. אתמול דיברו בתקשורת ששני ארגוני פשע עשו שלום ביניהם, שירזי ואבוטבול, לא שמעתי שהיה שם מישהו מחברות כוח האדם שנכלל באחד מארגוני הפשע. זורקים מילים.

היושב ראש, נסגרו עשרות חברות.

אנחנו לא מייצגים אותם. אנחנו עובדים עם האנשים האלה. אי אפשר להכפיש.

גלעד, בישיבות האחרונות, עם ניצן הורוביץ יהיה לך הרבה יותר קל, הוא יגיד שכולם פושעים. אני אומר שוב, עמית, בצבא כשהולכים ליעד, כך למדנו כשאני הייתי בסיירת, הולכים למטרה. כשאני הגעתי לכאן ידעתי שהמטרה היא בתים, בתים, בתים, בתים לזוגות צעירים, בתים, בתים, בתים, כל הדברים צריכים להיות מכוונים למטרה הזאת. לוקחים אלפי מטרות משנה ועושים מהם את העיקר. העיקר שירוויחו ושהשכר יהיה כזה, רק דבר אחד חסר. הצלחנו לעלות ל- 9,000 ברוך ה' וחברות כוח האדם מוכפשות ובתים אין. צריך להחליט מהו העיקר ומהו משני. המטרה של האוצר זה לא לדאוג שההוא לא ירוויח. מתוך הדברים שלך, דיברת על זה חצי מהזמן. המטרה היא איך יש כאן דירות, זו המטרה. המטרה שתהיינה דירות לזוגות צעירים, זאת צריכה להיות המטרה שלכם. אנחנו מאבדים את המטרה. המטרה היא לא לבטל, אני לא אוהב שמוציאים שם רע לחברות בכלל ולחברות כוח אדם. זה לא העיקר.


בואו נראה איך ראש הממשלה מביא לכאן עובדים - - -

הקריטריון - הוא קולט אותם עם הכשרה מחוץ לארץ ולא רק את היכולת שלהם לשלם עשרות אלפי דולרים – אם אתה מביא פועלים טובים. הביאו לכאן אנשים מסין ששמענו שהם בוחרים את הצוותים בנפרד, כשתחקרו את האנשים בנפרד התברר שהגיעו אנשים מהכפרים שלא ראו בחיים שלהם בניין. כשאתה עושה את הפיקוח דרך המדינה ומביא את האנשים בצורה מסודרת והקריטריון הוא לא כמה עשרות אלפי דולרים - - -

גלעד, רוצים שהמצב יהיה טוב. הסינים שעובדים כאן עושים עבודה שהקבלנים לא יכולים לוותר עליה. יצחק גורביץ, אפשר לוותר עליהם?

אפשר לשים את הסינים בכל דבר אחר, אני רק מציע לא ללכלך את כל העולם כמו שאנחנו נזהרים לא ללכלך אחרים - - -

גם אותנו מלכלכים.

זאת הבעיה שלנו. אני בכוונה הגבתי בצורה חריפה - - -

אנחנו לא מלכלכים.

אני נגד. אהרון ברזאני צודק. אני חושב שזו עבודת קודש ברורה. הצלחנו לקדם כמה דברים, אני גם לעמית נתתי ציון לשבח, הוא ואני שותפים בכירים בעסק הזה. הצעתי לו לבוא לשבת אצלי בוועדה, אחרי שנתיים שהוא אמר כל הזמן לא, לא, לא, זה כן ייגמר בשנת 2011 ולא יהיה כאן סיני אחד, ועכשיו הוא בא ואומר שבשנת 2012 יהיו, בשנת 2013 יהיו, בשנת 2014 בטח יחטפו את עמית סדן לנהל את חברת הגז העתידית עם שכר 400-500 אלף שקל לחודש. הוא מוכשר במשרד האוצר. לא בטוח שאתה תהיה עד 2014 במשרד האוצר.

סביר להניח שאני לא אהיה כאן.

עמית, אני אתגעגע אליך מאוד מאוד. אני רוצה לומר, אמרתי לך תמיד שהדבר היפה שאתה מייצג כאן - - -

אנחנו התחייבנו עד סוף 2011 להביא לכאן עובדים.

מה שנאמר ברדיו שבולגרים ורומנים הם העובדים, זה הכיוון?

הכיוון של הצוות הבין משרדי שישב על המדוכה ובחן את הדברים והגיע למסקנה שעם סין לא נוכל להגיע לשום פיקוח על הדברים האלה, הגענו למסקנה שבשלב הראשוני נפנה לבולגריה, רומניה וסרילנקה שיש לנו כבר קשר איתם - - -

ההבנה היא שצריך לבנות אז צריך להביא אותם.

זה בשלב הראשון, בשלב הבא יכנסו ממדינות אחרות.

אני אחכה למצב שיהיו מספיק ישראלים בענף ולא נצטרך בכלל להביא אותם. זו השאיפה של כולנו לראות ישראלים בענף, כל מי שיכול, אבל גם לראות פועלים יהודים בשטח וגם ערבים, לראות את אחינו בני ישראל עובדים.


יש מישהו שרוצה להוסיף על ההסכם הזה?

עולים הרבה סימני שאלה. דיברת לגבי ההכשרה, אולי יצחק גורביץ, כיצד תהליך ההכשרה יהיה? אם עובד נופל מפיגום הרי המשרד שלנו יצטרך לחקור את המקרה וישאלו איך הכשירו אותו. דבר נוסף צריך - - -

כל העובדים שעובדים עכשיו עברו הכשרה?

זאת הבעיה. לכן אם קורה משהו, מישהו צריך לשלם את הדין וזה יהיה האוצר כי זו ההחלטה שלכם.

אני לא מדבר על העובדים האלה, העובדים שכבר נמצאים על הפיגומים.

לכל עובד ישראלי אתה צריך גם להראות אופק קידום, אתה לא יכול להגיע לקורס מנהלי עבודה כשאין לך סוג 3, סוג 5. יש כאן תהליך, יש כאן תכנית מסודרת, חייב להיות פיקוח של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הכשרה מקצועית. יש תכניות מסודרות. לנו אין בעיה שהקבלנים יכשירו ובתנאי שהם יעמדו בכל אמות המידה הנדרשות, תכנית מסודרת, פיקוח מקצועי מסודר. אני לא מוצא תשובות לדברים האלה. לטעמי זה חוסר אחריות. יש כאן כל מיני החלטות, מה יקרה עכשיו בשנת 2016, לא יהיו לך לא זרים ולא ישראלים כי הזרים יוצאו, הישראלים ינטשו כי לא מראים להם אופק קידום, לא מראים שלבים מקצועיים, לא מראים שום דבר. מי בכלל מבטיח שהם ישרדו לטווח הארוך בענף הזה?


העובדים הישראלים שאתה מכשיר אותם, אני לא יודע איך ונשמע כיצד, אבל כשזה נעשה בצורה לא מסודרת ובלי קידום ובלי שלבים מקצועיים. אני לא יודע איזו אחריות תיפול כאן.

אתה מדבר כעת כלפי התאחדות הקבלנים?

אני לא מדבר כרגע על התהליך הרגיל.

כלפי מי אתה מפנה אצבע מאשימה?

כלפי התאחדות הקבלנים ואולי גם כלפי האוצר, כי יש כאן שיתוף פעולה עם כל מיני החלטות ואני לא יודע אם נתנו את הדעת על כל ההיבטים המקצועיים.

אני אגיד לך מה העניין, בראשית הדברים כנראה לא עירבו את האגף להכשרה מקצועית.

אני בטוח שלא עירבו.

יכול להיות שכאן זה מעשה חלמאי. הייתם צריכים לשתף את האגף - - -

ההחלטה היא קודם עובדים - - -

מדובר על שלושה חודשים ראשונים של הפרויקט הזה, בשלושה החודשים הראשונים צריכה להיות הכשרה שהעובד צריך לעבור אצל הקבלן - - -

לא. הקבלן יחליט איך יכשירו אותו.

לא.

זה מה שהוא אמר. בוא נשמע את הדברים.

יצחק גורביץ, אתה שמח יותר משהיית שמח לפני שנה?

כן. בפירוש.

למה באמת לא עירבתם כאן את ההכשרה המקצועית?

אנחנו התאחדות הקבלנים - - -

קודם כל התקדמנו, קודם כל יש החלטת ממשלה, הקורסים ממשיכים.

התהליך הרגיל ממשיך, אם הבנתי נכון, אין כאן שום שינוי. אתם בניתם מערכת מקבילה. לגבי המערכת המקבילה של הכשרה אין תשובות כאן. אולי אפשר לקבל.

אנחנו כבר היום רואים שנכנסים עובדים ישראלים לענף ללא קשר להכשרות, נכנסים אומנם אנשים גם עם הכשרות, וזה טוב, יפה ונכון ומבורך. אנחנו רואים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנכנסים עובדים, יוצאים עובדים, בעבודות רטובות רואים גם ישראלים.

לא בעבודות הרטובות. תענה.

זה העניין. אני לא יכול לבוא עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אולי בדיון הבא.

אתה בוודאי מדבר על אלה שהוכשרו אצלנו.

כמו שמביאים היום עובדים ישראלים חדשים שעוברים הכשרה, הם גם יכולים לא להעביר אותם הכשרה. זה השיקול של הקבלנים. הקבלן, אם הוא רוצה עתודה ניהולית, אני מניח שהקבלנים רוצים איזו עתודה ניהולית אצלם, אם תרצו עובדים מקצועיים הם יעבירו אותם קורסים.

יש להם בתי ספר? איך הם יכשירו אותם? מה זה שהם יעבירו אותם קורסים?

בית ספר בטוח שיש, למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה היה בית ספר? ממתי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה - - -

הוא מעיר כאן הערה.

כל הטענה שלנו כלפי הישראלים הייתה שהמדינה הרחיקה את ידיה מנושא של הכשרת ישראלים, לא רק בעבודות רטובות אלא גם בהפעלת ציוד מכאני הנדסי כי בית הספר נעורים נסגר, גם בעבודות רתכות, גם בהפעלת עגורנים. מזכירים כאן קורס מנהלי עבודה, הוא מזכיר סוג 4 ו- 5, אלו דברים שהיו נכונים לפני עשרים שנה. המדינה שמטה את ידיה ועכשיו המדינה כועסת למה אנחנו רוצים לקדם את הנושא הזה. ראשית כן אפשר להשיג - - -

אנחנו רוצים לקדם את הנושא הזה - - -

ביחד עם האוצר ויחד עם מרכז ההשקעות.

כשהתאחדות הקבלנים אומרת שאין לה אנשים שעוסקים במכניקה, אין מנהלים, אין רתכים - - -

לגבי עבודות רטובות דיברנו, אין לי מנהלי עבודה, אין לי הנדסאי בניין, אין בהשכלה הגבוהה כמעט סטודנטים שניגשים למסלול של מנהלי - - -

כשישבת בהתאחדות הקבלנים עם האוצר הדברים האלה עלו?

ראשית ההסכם הזה מתמקד בעבודות רטובות, ביתר הדברים אנחנו במגעים ובניסיון לפתור. אתן לך דוגמה, יש מחסור עצום של מפעילי עגורנים, מפעיל עגורן הוא אחד אבל הוא משבית אתר שלם, אם אני אצליח להפעיל עגורן אחד, מנוף אחד בשתי משמרות יש לי אתר שירוץ יותר. חסרים לנו. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא עושה את זה.


העניין הזה לא בא מצד התאחדות הקבלנים, בזה אני אפילו לא ארחיב, זה לא בא מאיתנו - - -

בנושא הזה בעצם מוטי שגיא היה צריך לשבת, הוא היה שואל אם רוצים לקדם את הבנייה מה חסר, מה אין במדינה, באילו תחומים לא מכשירים היום. היה שומע ופונה לאוצר ואומר 'אתם רוצים לקדם את זה, בואו נתחיל להכשיר במקצועות האלה', אבל הכול נעשה טלאי על גבי טלאי.

אמרתי לך שבשנת 2016 לא יהיו לא זרים ולא ישראלים.

מוטי שגיא, אתה כועס. תמיד שמרת על קור רוח. הנקודה שמוציאה אותך מכליך היא שבכל ההחלטות לא שיתפו אתכם בסוד ולא שמעו את דעתכם, לא לצורך הכבוד, אלא איך באמת מקדמים את העניין.

הדברים האלה יובאו לידיעת המנכ"ל, הם יעלו.

בכל מקרה, הכוונה כן לקדם באופן יותר מהיר מסלולי הכשרה מתאימים. הנושא הזה משתלב אפילו עם הדחיפה של משרד האוצר - - -

הפעלת ציוד מכאני כבד, ללא ספק תסכים שחייבים הכשרה ולא ניתן לעלות - - -

זה לא קשור להסכם.

עמית, האם באיזה מקום עלה בדעתכם לבדוק איך נושא הבנייה יהיה מושלם? הרי יש רפרנטים שיושבים בכל מקום, הוא מצביע על כך שהיו קורסים במדינה למפעילי ציוד מכאני כבד ובלימודי ניהול בעבר, היום שראש הממשלה עומד ומפעיל חוקים כשהמצב מתפוצץ ואין דירות לזוגות צעירים והמחירים מגיעים לשמים, האם עלה באיזה מקום שהקורסים האלה יחודשו?

זה בהחלט עלה בדיונים שהיו לו עם יצחק גורביץ. אגב עניין ההסכם, למרות שזה לא היה נושא ההסכם, לנו זה היה ברור, לכולנו. הדבר הזה הועלה וניסינו לבדוק את הבעיה. אני חושב שעל זה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אחראי. אני לא אחראי להכשרות האלה.

הוא אמר שהוא סגר את הקורסים למכניקה, אולי בגלל שאין לו כסף - - -

אבל הקורסים האלה מתנהלים. יש קורסים למפעילי ציוד - - -

יש מחסור - - -

תסביר באופן מדויק. אתה אומר שאין קורסים או יש קורסים ויש מחסור. תגיד שאין מספיק קורסים, אני חשבתי שלא מתקיימים הקורסים.

אני לא רוצה להיכנס בין משרדי הממשלה. תפקידי למנות את הבעיות.


יש מחסור, אנחנו מזהים צורך להכשרות האלה. ההסכמים הקיבוציים החדשים נותנים מענה לכל קידום העובד, אנחנו גם בונים את הדרגות שיתאימו לעובד גם עם אופק קידום ואפשריות דילוג בין דרגת עובד למנהל עבודה. זאת אומרת שהדברים נבנים ברציונאל, לפחות מבחינתנו מבחינת ההסתדרות. יתרה מזאת, גם בתכניות של הכשרת ישראלים, גם בתכניות המופיעות כאן בהסכם, המסמכים שעמדו במשא ומתן מולנו אלו אותם מסלולים שיש להם זיקה להסכם הקיבוצי, לשכר העובד ודרגתו. הרי אי אפשר להפלות לטובה או לרעה עובד, לא בגלל שהוא בתכנית מסוימת הוא צריך לקבל יותר מאחד שנמצא באתר. הדברים האלה נשקלים.


בעניין שלושה חודשי הכשרה, זה הכרחי, זה התבצע, זה יהיה. לא נכניס שום עובד לאתר בלי שהוא יקבל הכשרה, זה לא בטיחותי, זה נכון. יתרה מזאת – כשאתה עושה הכשרה אתה עושה משהו אוניברסאלי שהעובד יכול כרגע לשמש חברה כזאת ואחר כך לדלג לחברה אחרת. מבחינתנו זה הכרחי. להסכם הזה יש שני שלבים מבחינת ההכשרה - - -

תאמר לי אובייקטיבית, כרגע אתה יושב מול מי שיכול להכריע מחר, אתם באתרים, ברוך ה' הממשלה הוציאה הרבה קרקעות במכרזים לבנייה, אני מניח שקבלנים קיבלו את המכרזים, מה מצב העובדים בשטח היום? חסרים?

זה מה שעמית אמר בתחילה, מספר התחלות הבנייה עלו, אבל משנת 2009 לא רואים עלייה, אולי טיפה ירידה בסיומי בנייה - - -

סליחה שאני מפריע לך. כשאתה מדבר על התחלות בנייה, הכוונה היא גם לאישורים להתחלת עבודות עפר?

התחלות בנייה נספרות החל מהרגע שהטרקטור מתחיל לחפור בשטח – זו התחלת בנייה וכך סופרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לא מרגע אישור הבנייה, רק מהרגע שהטרקטור עולה לשטח.

מהרגע שהטרקטור מתחיל לחפור.

מבחינת המחסור בעובדים, בכמה זה מתבטא?

קרוב ל- 40-42 אלף יחידות דיור, מול המספר הזה, צריך לשקלל קצת את הפלסטינים, עדיין יתכן איזה פער. כמובן שזה מסייע מול המציאות של סיומי בנייה שהולכים ומסתיימים. אם אתה מסתכל, מסיימים פחות - - -

אני אשאל שאלה אחרת. כמה בעזרת ה' עומדות להסתיים דירות ב- 2011, לאורך כל השנה?

נניח שנמצאים כל העובדים וכולם עובדים, אנחנו כן נצליח להגיע ל- 40 אלף יחידות - - -

בשנת 2011?

אני לא רוצה להגיד.

אתם מונים בזה גם את 5,000 יחידות דיור שנבנות היום ביהודה ושומרון?

כן. כל מה שנספר מבחינת התחלות בנייה, ברור.

כולל הבנייה בישוב היהודי ביהודה ושומרון, לא כולל הישובים הערביים ביהודה ושומרון.

כל מה שנספר בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, זה נקרא מחוז ירושלים ומרכז.

בנו כאן מסלול אחד, הוא לא אמור לבוא על חשבון המסלול שאנחנו עובדים איתו כל הזמן. כלומר, זאת אומרת שזו צריכה להיות הכשרה שהיעוד שלה לא רק להכשיר עובדים לפיגומים אלא זו הכשרה לטווח הארוך. הכשרה שתכשיר את הדור הבא גם של מנהלים. בנוגע למחסור של קורסים של צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), ברור לי שיש מחסור, אבל אי אפשר לסגור את כל המכללות של משרד המסחר והתעשייה והתעסוקה ולהגיד 'שוק חופשי' ואז מהצד השני בשוק החופשי אתה צריך להוציא מכרז שלא מתאים למפעיל לעשות קורס צמ"ה בכסף הזה, הוא רוצה יותר ואז העסק הזה נגרר חצי שנה-שנה וצריך שוב להוציא מכרז. זה לא יקרה, פשוט לא יקרה.


הטענה שלי פשוטה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בארבע מכללות לא יכול להעמיד מספיק קורסים כאלה. אם בשוק הפרטי אין מספיק עניין לפתוח את הקורסים האלה, כנראה שלסגור, כמה מכללות סגרתם?

סגרו שלוש מכללות.

סגרו שלוש מכללות, הפריסה הארצית נפגעה, לא יהיו קורסים כאלה. יש לכם גורם פרטי שיכול לעשות קורסים של צמ"ה, תביאו ונראה איך מקבלים את זה.

אני אגיד איך, מבחינת צמ"ה יש כבר חברות שהתחילו בעצמן להפעיל את הקורס הזה, אנחנו מנסים לארגן קורסים נוספים, בעיקר בנושא של העגורנים כי זה ממש על תקן פשע כלכלי, יש לך למטה פועלים שממתינים ואין לך מפעיל מנוף - - -

כמה עגורנים אתם מפעילים בשנה?

מדובר בכמה עשרות, יש לנו לפחות שלושה בתי ספר שמכשירים מפעילי עגורנים.

זה לא מספיק, צריכים לפחות מאתיים.

אם היו עוד מאתיים אז האתרים יעבדו יום ולילה?

כן. לפחות בשתי משמרות. אם אתה לא גר באזור מגורים אז יותר, כי באזור מגורים יש לך מגבלה שאומרת שניתן לעבוד משבע בבוקר עד שבע בערב.

אני רוצה לומר שלנו אין שום התנגדות שחברות הבנייה, שלום אמר את זה לפחות בשתי ישיבות קודמות, שהקבלנים יתארגנו ויפתחו קורסים ויקימו בתי הספר. בהמשך לדבריו של דוקטור גלעד נתן שאמר כרגע, אנחנו מקבלים את זה וזה מקובל, רק שזה יהיה מסודר בתהליך מסודר, בפיקוח שלנו, ברגולציה שלנו, עם תכנית מקצועית, עם אופק קידום, עם שלבים מקצועיים כמו שאנחנו עם מסלולי - - --

לכן עשינו דיון כדי שזה יהיה. על זה ישבנו יחד בשבוע שעבר.

הייתי שם, לא נתנו תשובות לשום דבר, דיברו באופן כללי ברמה העקרונית וגם עכשיו דיברת ברמה העקרונית.

כרגע אין שום קורס שלכם חוץ - - -

יש את הקורסים הרגילים שלנו.

אין שום דבר שלכם חוץ מהרעיון של "דניה סיבוס".

למפעילי עגורנים אין, חוץ "מדניה סיבוס", עכשיו אנחנו מנסים להתארגן.

לעבודות רטובות יש קורסים?

בטח, ב”שיבא”. “שיבא” זה לא אנחנו.

הבנתי, במסלול הרגיל. יש כאן המון המון תהיות וסימני שאלה.

ההסכם החדש אומר, כדי להרגיע אותם, שגם ההכשרה של אלף העובדים תהיה עם “שיבא”. עמית, זה היה במסלול הרגיל?

כתוב בהסכם בינינו, זה כתוב "מעורבות של הקרן לעידוד ופיתוח" במסגרת - - -

הקרן היא לא של מסגרת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

אבל אתם יושבים ב”שיבא”.

זו שאלה סמנטית או מהותית? אם הוא אומר שבסופו של יום הקורסים האלה יגדלו במסגרת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה והתקציב מיועד למשרד - - -

צריך להבין שאנחנו צריכים שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יאשר את הסעיף לקורס ויאשר את המדריכים ואת מי שמעניק את התעודה. זה מה שצריך, אין ספק. כלומר לא ניתן לפתוח קורס שאינו מוכר על ידי אף אחד. גם כשאנחנו מעבירים איזה קורס ונרצה לקדם - - -

הוא רוצה שזה יופיע בהחלטת הממשלה.

אי אפשר להכשיר מנהלי עבודה ללא התנאים האלה. בנוגע לעובדים בעבודות הרטובות, אני לא בטוח שאני צריך להתאים כל דבר, אולי רק בכל מה שקשור לבטיחות בעבודה. הרי כשישבנו כאן בהתחלה משרד האוצר רצה בכלל קורסים ללא קשר למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ואנחנו אמרנו לא. אמרנו שאנחנו רוצים להכשיר אנשים באופן מסודר בגלל ההתנהלות באתר העבודה וכדומה, כך זה התחיל.

אנחנו הוצאנו נוהל OJT, זה היה חלק מהנושא שהיה כעוד נספח. הקבלנים לא אהבו לקבל את זה, הם לא רצו לקבל את המסלול הזה כי לא הייתה להם את היכולת והכוח להכשיר לבד את העובדים.

עם הערבים ועם ה- OJT, אבל בלי הכשרה זה לא ילך.

אנחנו בעצם מבצעים את הפרויקט הזה. במסגרת המסלולים שאנחנו מפעילים במסלולי התעסוקה, אנחנו אמורים לבצע את המסלול הזה. אנחנו נסבסד את השכר של העובדים הישראלים שייכנסו לעבודה באתרי בניין. כמובן יש לנו תכנית שאומרת שבשלושה החודשים הראשונים אנחנו מסבסדים 56% מהשכר, בשישה החודשים לאחר מכן – 28% ושניים עשר החודשים האחרונים 15%. זה דבר משמעותי. כמו שעמית אמר בתחילה, אנחנו מסבסדים בשיעור גבוה מאוד - - -

רק תדאגו שזה יגיע בזמן.

יודעים לעבוד ומעבירים את הכסף.

לא כך היה בקורסים, אני מקווה שאכן - - -

הסיפור הוא שהכסף יגיע אליך ישר.

כל הסיפור שלנו כפוף לתקצוב. ראשית התקצוב צריך להיות מיידי, גם תקצוב של שני תקנים עבור כלכלנים - - -

בוא נשאיר את הדיון הזה - - -

לא. יושב ראש הוועדה ידע מזה כי זה דבר מאוד מאוד חשוב, את העבודה מישהו צריך לעשות. גם עוד 2 מיליון שקל עבור הפיקוח, היות ואנחנו אמורים לפקח על העובדים, שהם עובדים ישראלים באמת ולא זרים. הרבה מאוד רואי חשבון צריכים לבדוק כאן את העניינים. אנחנו מיומנים בנושא.


חשוב שהתקצוב יהיה מיידי, חבל שיש ויכוח ביניכם, בין האגף להכשרה מקצועית לבינך, זה עלול לעכב את המסלול.

יצחק, בוא נסכם כעת, אני מרגיש שמוטי פגוע, היה כאן משהו לא בצד - -

בצדק.

אני חושב שכדאי שמוטי שיגיד באיזו צורה הוא רוצה לראות את התיקון ואנחנו נסמוך את ידנו על כך. יצחק, אתה אחר כבוד, וגם עמית, תדאגו שזה יתוקן בהחלטה, בהגעה, בסיכום, במסקנות ושזה יהיה גם בכתובים.

אנחנו תמיד טענו שכל ההכשרה של ישראלים... האוצר לפחות והמדינה בכלל, חושבים שכל עניין ההכשרות של ישראלים הוא לא באחריות המדינה אלא באחריות התאחדות הקבלנים. מתוך הנקודה הזאת יצאנו בהסכם הזה, אנחנו ניתן להם כסף, נעזור להם במימון. בעניין האחריות ברחל בתך הקטנה - - -

עבודות רטובות.

לא דברים שדורשים הסמכה - -

רק עבודות רטובות.

עבודות רטובות, כתוב פה ברחל בתך הקטנה וזה ברור לכולם עכשיו, האחריות היא על התאחדות הקבלנים. הם מקבלים מימון שעוזר להם לבצע את זה. כמו תמיד האחריות היא עליהם וכעת אנחנו עוזרים להם לעשות את ההכשרות. הם מסכימים שהאחריות היא עליהם בניגוד לפעם הקודמת, במתווה היורד של העובדים הזרים כשהם אמרו "המדינה לא הכשירה, המדינה באחריותה להכשיר", כאן האחריות עוברת אליהם. ברגע שאתה מכניס התניות ומגבלות נוספות בירוקרטיות אחר כך תחזורנה הטענות שהמדינה לא עמדה בהתחייבויות שלה והמדינה תוקעת.


אני מציע לא להגביל דברים, יש אינטרסים של התאחדות הקבלנים שהדברים ייעשו בצורה מסודרת ומאורגנת, האחריות היא עליהם. עובדים נקלטים גם כך באתרים ולא תמיד עם הכשרה, יש כאלה שהם עם הכשרה וכאלה שהם בלי הכשרה. אני חושב שאנחנו צריכים, זה כתוב בהסכם - - -

אם זה יהיה באחריות הממשלה זה יהיה אחרת, נאמר שאני אחראי והמדינה אחראית, המדינה צריכה לראות - - -

מדינה קפיטליסטית.

המדינה כקפיטליסטית תחליט שהיא בוחרת את ענף הבנייה, היא צריכה לראות תוצר ולא להגיד הורדתי את זה מעל גבי וכעת יש לכם בעיה.

בקורסים.

הכל נכון כשהמצב נורמאלי, אבל כשמחירי הדירות מגיעים לשני מיליון שקל באותו רגע אתה צריך לשאול איפה אתה נכנס בעניין הזה.

המחירים היו קיימים לפני - - -

אז אמרתי במיליון וחצי שקל. כשהמחירים מגיעים למצב שזוג צעיר לא מסוגל לקנות דירה, באותה שנייה, אתה לא מדבר על שוק חופשי כל עוד המצב הוא לא נורמאלי. כשהמצב לא נורמאלי בעל הבית, האימא והאבא, צריכים להכניס את היד לכיס ולראות איך הם עוזרים - - -

מוטי, אני רוצה לומר לך שיש קבלנים שלא מוכנים לקלוט עובדים שעברו את ההכשרה - - -

לכן אנחנו לא פותחים עכשיו קורסים עד שהעניינים יסתדרו.

אם היו מכשירים עכשיו אלפיים עובדים והם לא מוכנים לקלוט אותם, מה אז?

יש התחייבות שכולם ייקלטו.

כולם ייקלטו, כולם יעבדו.

זה יהיה עם אותו מאגר ואז נעמוד מול שוקת שבורה כשנגיע לעיר הבה"דים ובדרום לא יהיו עובדים מוכשרים, כי שוב יכשירו את כולם במרכז.

החלוקה של האלף - - -

אתמול הייתי בסיור בירוחם, דימונה, ערד ובדרום, הלכנו לראות את הערים בפיתוח, יש לנו ראשי ערים שהעלו את הבעיות. אני אומר לך, עמית, אתם לא מבינים את זה, זה לא עובד עליך כי המציאות לא עושה עליך שום דבר, אני אומר שוב, כשהיצע לא מספק את הביקוש ואין מספיק דירות... ראש הממשלה אומר שיש גירעון של 100 אלף יחידות דיור והמחירים ממשיכים לעלות, התשובה לא יכולה להיות תשובה סטנדרטית, היא צריכה להיות תשובה עם פתרון. בסופו של יום העם בא בבקשה לראש הממשלה, אתה הסוס שמושך את העגלה ואתה זה שייתן לנו פתרון - - -

תלוי מהו החסם.

אני אמרתי מהו החסם, אני יודע מהו החסם. החסם הוא קודם כל האחריות, של מי אחריות, מי נושא באחריות מאל"ף עד ת"ו שהדבר מתבצע. מי נושא באחריות, מושג שנקרא א ח ר י ו ת. כשאתה מפקד בשטח ולוקח חיילים, אתה אחראי, אתה יודע מה זה יעד מבוצר? כשהולכים ליעד מבוצר הולכים עד לפרט האחרון, כולל הכניסה של החוליה, זאת ימינה, זאת שמאלה, אתה יורה, אתה נכנס לתעלה מימין - - -

לא כולם היו בסיירת.

גם בצנחנים. האחריות היא עד הפרט האחרון. אם הולכים שנה אחרי שנה, המחירים גבוהים, זאת אומרת שהבעיה היא אחרת. אחריות זה עד שרואים על הרצף איך זה מגיע לסוף, איך כתוצאה מכך בונים, איך כתוצאה מכך קונים, איך יש פועלים. כשאמר ראש הממשלה מעל הבמה כמה פעמים, יש גירעון של 100 אלף יחידות דיור במדינות ישראל, הוא חייב להיות אחראי מההתחלה ועד הסוף ולא להגיד 'הגעתי להסכם עם הקבלנים כעת תשברו את הראש'. זה לא פותר את הבעיה, זה גם לא יפתור כי אין מי שאחראי מההתחלה עד לסוף. בוא נראה מה יקרה, הרי ימים יגידו, אנחנו יושבים כאן. עמית, אתה זה שאמר כאן מספר פעמים בעוז ובגבורה, באומץ ותעוזה, בישרות ובמתיקות עם החיוך המתוק שלך, בשנת 2011 ירד ובשנת 2012 לא יהיה סיני אחד, אמרת שיש תכנית והצדקת אותה. אתה עכשיו אומר שבשנת 2011 יישארו 5,000 עובדים, יהיו 8,000 עובדים. חזרת בתשובה, שערי תשובה לא ננעלו. אתה עוד תחזור בתשובה.

מבחינתך זה לא חשוב, העיקר שיהיו בתים.

שיהיו בתים, אבל הוא זורק את האחריות. אני רוצה בתים, אני רוצה בתים, שמתי מטרה – בתים, בתים, בתים. תביא בתים, תקנה בתים, תיצור בתים, העיקר שיהיו דירות לזוגות צעירים ולאנשים שמגדילים את המשפחה מחמישה לשבעה ילדים, שתהיה להם האפשרות. אמרתי שאין בועה, אין בתים, מה אמר בנק ישראל השבוע? אין בועה. כמה פעמים עמד כאן אור ואמר, יש בועה, יש בועה, כמה פעמים אמר? אני אמרתי שאין בועה. אתה יודע מתי יש בועה? כשיש שמונה מיליון בתים ריקים, בישראל אין בועה כי אין בתים ריקים. בישראל אין בתים ריקים. אתה צריך לתת פתרון לזוג צעיר שמתחתן וכשהוא הולך לשוק - - -

דירות לצעירים.

עמית, סיימת, אתה העברת את האחריות אליהם. אתה גמרת והעברת את האחריות למוטי. מוטי, אחרי שנרגעת מהכעס, תאמר לנו איך מתמודדים עם אלף עובדים בחודש, איך מכשירים אלף איש בחודש.

צריך לשבת ולדון כדי לפתור את הבעיה, להציג את כל הדרישות. אמרתי ואני חוזר, כרגע אני מדבר על התהליך המקביל, אמרתי, ואני מצטט את שלום שגם דיבר איתך, אנחנו לא נגד ההכשרה על ידי הקבלנים ורק בתנאי שזה יהיה בתהליך מסודר בתיאום איתנו, שיהיה פיקוח מקצועי שלנו, לראות אם יש את התשתית - -

איך אתם תדעו לעשות את ההכשרה?

קודם כל נאתר את המועמדים. נציע למוסדות את הסילבוסים ואת המרצים שיוכרו על ידיהם.

התכניות הן בכל מקרה שלנו, אישורי ההפעלה הם שלנו, לזה אני מתכוון ולכן היינו חייבים להיות מעורבים בתהליך.

כמו שאמר עמית, אתם הייתם צריכים לקחת את האחריות שבנוסף למספר העובדים שעוברים הכשרה היום אתם תכשירו עוד אלף לשנה.

האחריות שלנו לדאוג, זה מוגדר בשני שלבים בתכנית באופן מאוד מסודר; השלב הראשון הן אותן טבלאות שאתה רואה עם השכר, לעודד את הקבלנים להפעיל את הערוץ, בכל מקרה יש הכשרה בסיסית של שלושה חודשים. בכל מקרה תהיה הכשרה מחוץ לאתר.

ספר לי איפה, איך, מתי.

בשלב הראשון של התכנית - - -

מחוץ למסגרות הקיימות שהיום שאנחנו מכירים אותן.

אני מסביר, התכנית מחולקת לשני שלבים, השלב הראשון שה - - - יעזור, השלב השני ששם אנחנו לוקחים אחריות יותר רצינית ואנחנו מפעילים את תכניות ההכשרה עם מה שאנחנו מכירים, זאת אומרת לאתר מוסדות שיעשו את זה, לאתר אתרים בהם ניתן לבצע אותן, לאתר את המדריכים וכדומה ולהציע למועמדים להגיע.

זאת אומרת שאתה צריך להיות בקשר יום יום, לילה לילה, עם מוטי.

אנחנו נעמוד בקשר עם כל מי שנדרש. להדגיש שזה מתייחס לשלב השני - - -

תוכל להגדיל את הכמות מ- 500? זאת הכוונה. הטענה אומרת שאין מורים, אין מקום אז זו ממש משימה לאומית.

הם יצטרכו מורים וגם מקומות, זה בהחלט לא פשוט.

יצחק, מאחר ואני אוהב מאוד את הבנייה, בשבילי בנייה זה כמו סמים, אני מריח בנייה וזה מכניס אותי להיי, אולי תזמינו אותי לפגישה הראשונה שאתם מקיימים, לקראת הסיום השלי, זה יכול להיות אצלך או אצלך מוטי, נשב ביחד ונראה איך מתקדמים.


שושנה שטראוס, לא שמענו אותך שנים, אולי תשמחי אותנו קצת עם דברים טובים שקרו בשנה האחרונה.

דברים טובים, אני לא יודעת. אם אתה כבר מבקש ממני, בשנת 2000 היו 45,000 עובדי בניין זרים, זה המספר. בעבודה משותפת של משרדי ממשלה בהסכם עם הקבלנים והכשרה מקצועית כולם נרתמו והיום יש פחות מ- 8,000 עובדים זרים.

יש 5,000 עובדים זרים.

הממשלה ראתה עכשיו צורך ומעריכה שיש בעיות עם נדל"ן, כמו שתיארת, בעיקר זה הצורך בהפשרת קרקע וגם לא - - -

בבניית בתים, לא בהפשרת קרקע.

לא להפחית את המתווה. פירוש הדבר לא להפחית את המתווה, להבין שאחרי ששלוש שנים לא הובאו עובדי בניין זרים לארץ יש להביא מספר גדול של עובדי בניין זרים. עושים את זה כי בעצם אין בררה. יחד עם זאת למרות שזו מטרה טובה אנחנו יודעים מה יקרה, כי היינו במקום הזה. חלק מהעובדים שיגיעו יישארו פה באופן לא חוקי או שימצאו כאן בני זוג, יהיו ילדי עובדים זרים.

תנאי ההעסקה בענף – היום שכר המינימום הוא 4,000 - - -

הנושא הזה בכלל לא רלוונטי משום ש-45,000 רומנים עזבו - - -

מה שאת אומרת לא נכון.

עדיין עובדים זרים שוהים שלא כדין בישראל.

לא רומנים.

אנחנו יודעים שתנאי השכר בענף לא יעברו שיפור על ידי זה שיגיעו זרים. היום שכר המינימום הוא 4,100 שקל וזה על עבודה בלתי מקצועית, זאת אומרת לעובד - - -

לא בבניין.

בהסכם הקיבוצי אפילו 4,300 שקל.

אני לא יודעת אם אדם מקצועי ירצה ללמוד ולעבוד כטייח או רצף ולקבל 4,500 שקל או 5,000 שקל. ברור שהדבר הזה לא ישפר את תנאי ההעסקה בענף. אנחנו גם יודעים שמעסיק רגיל של עובד אחרי כמה שנים לא כל כך רוצה להיפטר ממנו, אנחנו יודעים מהניסיון שכניסה חדשה של עובדים זרים מגבירה את הדרישה של עובדים זרים, לכן יש צורך, יש חששות, אנחנו מנסים לאזן בין הדברים האלה ולמנוע את הנזקים העקיפים. כמו שהיושב ראש אמר שישראלים יכנסו ויוכלו להתפרנס בכבוד, אם בפרנסה שמקבלים רוצים לקנות את הדירות, אפילו שהמחירים ירדו, בכל אופן זה לא קל לזוג צעיר לקנות אפילו דירה של 100 אלף דולר או 50 אלף דולר, הוא צריך שתהיה לו פרנסה בכבוד. תסכימו איתנו שאין אנשים, גם אנשים שאין להם השכלה גבוהה לא רוצים עבודת כפיים ולכן צריך להיזהר.

היום יש לנו יותר מועמדים מאשר היכולת לקיים קורסים. לכן אנחנו יוצאים כרגע במכרז נוסף. היינו בעיריית אשדוד, יש שם תנופת בנייה אדירה, ומצד שני גם אבטלה, נמצאים שם יוצאי חבר העמים לשעבר ויוצאי אתיופיה וחרדים, אנחנו רוצים לפתוח קורסים. אנחנו רוצים לפתוח בנתניה, אנחנו רוצים בעוד כמה מקומות. אנחנו לא נעבוד רק עם המרכזים הממשלתיים שלנו, אנחנו נרחיב עוד ונעבוד עם הרשתות. לכן אנחנו נמצאים בימים אלה במכרז נוסף ונראה מי יגיש את המועמדות שלו.

השכר שקבוע בהסכם הוא גבוה מאוד.

אנחנו רוצים להעביר חלק מאנשי האוצר לעבודה בבניין. אני רוצה להזכיר שכל ראשי הממשלה היו פעם עם ידיים עם בורות, בן גוריון, פרס - - -

הגברת נגעה כאן בדבר מאוד חשוב שאתה אומר אותו כל הזמן, מטיף לדבר הזה, מעבר לנושא של יוקר הבנייה וכל הדברים זה לא לתת לאנשים מקורות תעסוקה. זה פותר גם בעיות אבטלה ויש כאן הסתערות המונים. אתה אמרת את זה בתחילת דבריך, המודל הזה שבנינו בשיתוף עם המשבירים והישיבות של שנתיים עבודת מתכת הוא מודל יוצא מהכלל. נעשה את זה גם בנושא המתכת ועוד בכמה תחומים.

עמית, אני אומר שהנושא של הבנייה, בית לזוג זה א' ב', זה היסוד של כל החיים - - -

ציונות פשוט לשמה.

אני חושב שהנושא של האחריות, מאחר ודברים לא משתנים מבחינת מחירי הדירות, גם לא יורדים בצורה דרסטית, המציאות היא שזוג צעיר שרוצה להתחתן. עמית, אתה נשוי?


אתמול הייתי בערד, שם אתה עם 500 אלף עוד יכול לקנות דירה, דירה סבירה, אתה יכול גם ב- 400 אלף שקל. חם שם. אתה יודע מי מגיע לשם הרבה? חסידי גור, כל שנה 200 משפחות מחסידי גור. באזורים האלה עוד ניתן להשיג דירות במחירים נורמאליים, אבל אם תנסה במרכז או בירושלים, בירושלים אתה לא יכול להשיג דירת שלושה חדרים בפחות 1.3 מיליון שקל - - -

שלושה חדרים אפשר כבר במיליון.

אני רק אסיים. לאור הצורך שאנחנו יודעים, אנחנו מנסים לנטרל מרכיב בעייתי אחד. המרכיב שבעבר היו גורמים בארץ שהרוויחו סכומים גבוהים על כל הבאה של עובד כזה. את זה חשוב לנו לנטרל כי זה עוד גורם שעלול ליצור צורך מלאכותי כמו שעמית אמר. לכן יש צדק שמנסה לעשות הסדר בהבאת עובדים בעלי הכשרה, בעלי כישורים ושיעבדו טוב.

נשקיע עשרות מיליונים בהכשרת ישראלים בוגרי צבא, תעודדו ישראליםלעבוד כשתאמרו שזה ערך לאומי ממדרגה ראשונה, לעבוד עבודת כפיים זה בריאות, אדם מגיע בריא הביתה, חטוב ולא שמן שיושב כל היום במשרד, הוא שזוף ושרירי, האישה מבסוטית והילדים רואים אבא גאה שנותן לטיפה שמרגישים אותה כל החיים, מה שהיה פעם בעם ישראל. במקום להשקיע באיך להביא עובדים זרים צריך להשקיע עשרות מיליונים בזה. שראש הממשלה והנשיא יגידו ללכת לעבוד עבודת כפיים, לא רק בהייטק, לכו לבנות את הארץ שלנו. את תראי איזה גל יעבור. תראי את הדוקטור הזה לפני שהוא היה דוקטור, הוא עבד בעבודות בארץ.


מר ברזאני, אתה הצעיר בחבורה תאמר דברי סיום. תן לנו ברכה לדרך.

אנחנו מתכוונים ליישם את החלטת הממשלה בנוגע להבאת העובדים הזרים. הכנו תכנית עבודה לגיוס העובדים האלה. מדינות היעד אושרו כמובן על ידי הממשלה והן: רומניה, בולגריה וסרילנקה. הכנו את התכנית לגיוס עובדים, הגשנו אותה לוועדה הבין המשרדית. מעורבים בגיוס התאחדות הקבלנים והתאחדות התאגידים, הם אלה שיבחרו את העובדים בשיטתם שלהם.

בפירוש לא. תגידו מה שאתם רוצים להגיד, אנחנו, התאחדות הקבלנים, לא נהיה מעורבים.

אנחנו חתמנו הסכם עם התאחדות הקבלנים ולא עם התאחדות התאגידים. שיהיה ברור שההסכם שלנו הוא מול ההתאחדות. הבאת העובדים, כפי שנאמר כאן, הנושא העיקרי הוא למנוע את דמי התיווך. היום אנחנו מדברים על 6,800 עובדים כפול 25 אלף דולר שזה 170 מיליון דולר. לא נאפשר שהתאגידים יתקשרו עם החברות ויגרפו את הכספים האלה כאשר יש החלטת ממשלה - - -

מי יעשה את זה?

לנו יש מנגנון שבנינו יחד עם התאחדות הקבלנים ויחד עם התאגידים.

הוא אומר שזה לא ההתאחדות.

אז יש בעיה אם זה לא. הם צריכים - - -

מנסים להכניס אותנו לסיפור - - -

אז התאגידים ייכנסו.

שייכנסו כי זאת האחריות שלהם.

אז התאגידים ייכנסו אם אתה לא רוצה להיות מעורב, זאת בעיה אחרת, כי ההסכם איתך. אנחנו כן נעשה - - -

יש יותר מדי חורים.

מנסים לערב אותנו גם בדברים - - -

מוטי, לא ראיתי אותך אף פעם כך.

עבודת מטה, אני לא יודע איך זה נעשה.

עוד 2,000 עובדים זה לא כמות כזאת גדולה.

השאלה איך הדברים נסגרו, אני לא יודע.

אני מודיע לך, אנחנו עוסקים בישראלים, ככל שתהיה לנו בעיה גדולה יותר עם עובדים זרים, יפתחו יותר קורסים, מה איכפת לך?

אתה אומר שההסכם מולם ולא מול התאגידים והתאגידים ייכנסו, הוא מנער את חוצנו, לכן אני לא יודע איך זה יעבוד.

אנחנו נתמודד עם הבעיה הזאת. המטרה שלנו היא להביא את העובדים האלה עד סוף השנה, נעשה את הכול.

סוף השנה הקדושה או האזרחית?

האזרחית, עד סוף דצמבר.

היתה לי שיטה, כשעבדנו עם אריק שרון בנינו עשרות אלפי יחידות דיור, היתה לי שיטה כשהיינו יושבים בישיבות הייתי קובע את הישיבות הבאות, היינו בתקציב של בניית 120 יחידות דיור בשלושה מיליארד דולר בשנתיים, בלי עין הרע. תמיד כשקבעתי פגישות קבעתי אותן בתאריכים העבריים.

אנחנו ערים לכל הבעיות, אנחנו נתמודד איתן ומקווים שנעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו.

אני רוצה לומר לכם שוב, בסופו של יום, הבעיה המרכזית שלנו צריכה להיות הבתים ולא הרווחים של האנשים. זאת צריכה להיות הגדרת המטרה היום, המטרה שלנו כרגע היא לא לחנך את בני ישראל להרוויח פחות או יותר, צריך קודם כל לדאוג שיהיו בתים. אתמול הייתי בסיור עם סמנכ"ל משרד הביטחון והיתה בעיה, הוא תוך שניות התארגן בדברים ששווים עשרות מיליונים והוא פתר את הבעיה, כך הממשלה צריכה לפתור בעיה כשהיא מזהה בעיה אסטרטגית. המטרה האסטרטגית שלנו צריכה להיות שלזוג צעיר יהיה בית, לזוג צעיר יהיה בית במחיר סביר ומשפחה שמתרחבת לא צריכה להשתעבד ולשעבד את האימא של הסבתא שלה. כרגע זו המטרה. זו המטרה המרכזית והיא שזוג צעיר יוכל לגדל ילדים בכיף עם חדר משפחה, מטבח ועוד כמה חדרי ילדים, זה האל"ף-בי"ת. כשבישראל אפשר לקנות דירה קטנה במיליון וחצי דולר, זה דבר בלתי סביר. אנחנו כל הזמן מתעסקים עם מטרות המשנה כי אנחנו כולנו חרדים, כולנו קיצוניים. אנחנו כל הזמן מתעסקים בקיצון ולא בעיקר.


אם אין למישהו משהו להוסיף, תאחלו לי הצלחה בהמשך הדרך. אנחנו חברי הכנסת יוצאים עכשיו לפגרה של שלושה חודשים כי עבדנו מאוד קשה בחודשיים וחצי האחרונים ולכן אנחנו צריכים לנוח שלושה חודשים. אני בכל אופן אנסה לעבוד בשלושת החודשים האלה, אתם לא יוצאים לפגרה של שלושה חודשים. הפעם אחרי הפגרה העבודה תהיה קצרה, ארבעה חודשים ונצא לפגרת פסח. בכנסת אנחנו מצטיינים בפגרות שלנו, ננסה מפגרה לפגרה לעשות גם משהו לעם ישראל.


אני מודה לכולכם - - -

מילה טובה לגלעד נתן, בכל דבר הוא מתעניין, כל דוח שאני מוציא הוא שולח לי מייל ואני מעביר לו תשובה. כל הכבוד. גם הוא יוצא לפגרה?

הוא ממשיך לעבוד. כל שלושת חודשי הפגרה שלי מלאים בסיורים, אני את העסק הזה ביניכם צריך ליישר, אני אבקש לזמן אותי. עמית, בהצלחה, תעלה מעלה מעלה, שתהיה סגן שר האוצר, ראש אגף התקציבים.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00