הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
5
ועדת הפנים והגנת הסביבה

13.7.11


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן
מושב שלישי









פרוטוקול מס' 416

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, י"א תמוז התשע"א (13 ביולי 2011), שעה 09:30

הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון מס' 11), התשע"א-2011

חברי הוועדה: פניה קירשנבאום – מ"מ היו"ר

אורי מקלב

מנחם זלוצקי, אגף שטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה

טל רותם-זסק, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

יוסי חזאי, יועץ השר להגנת הסביבה

רוני טלמור, משרד המשפטים

עו"ד לירון נעים, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גלעד קרן




דניאל באומגרטן

יפה שפירא

הדס צנוירט


הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
(תיקון מס' 11), התשע"א-2011

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר היום: הצעת חוק הממשלה 592 בנושא גנים לאומיים. מי מציג את החוק? בבקשה.

רשות הטבע והגנים היא תאגיד סטטוטורי, שהוקם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה באחריות מיניסטריאלית של השר להגנת הסביבה. זה תאגיד סטטוטורי שתפקידיו שמירת ערכי הטבע והנוף, ניהול גנים ושמורות, והכול כפי שמפורט בחוק. הרשות פועלת, בין היתר, באמצעות מליאה, שהיא הדירקטוריון שמפקח על עבודת הרשות, שמנחה אותה, מתווה את מדיניותה, מאשר את תקציבה וכיוצא בזה. המליאה פועלת, בין היתר, גם באמצעות ועדות משנה – למשל, ועדת המשנה המדעית-מקצועית של הרשות.

מה גודל המליאה?

יש 19 חברים במליאה, היא מורכבת מנציגי ממשלה, מנציגים ממוסדות מדעיים, מנציגי ציבור שונים ומנציג מרכז השלטון המקומי.

נציג אחד מתוך 19?

כן.


כיום החוק קובע תקופת כהונה של 4 שנים לחבר מליאה, עם אפשרות הארכה של כהונה נוספת אחת. אנחנו מבקשים לאפשר לנו הארכת כהונה נוספת, כלומר סך הכול עוד שתי תקופות כהונה נוספות, וזאת משני טעמים עיקריים: הראשון, אנחנו רואים שחברי מליאה צוברים ידע וניסיון במהלך כהונתם; בין יתר תפקידי המליאה זה ללוות תהליכים ארוכי טווח, שאנחנו רואים צורך לאפשר את המשך הליווי בתהליכים האלה, וכן אנחנו רואים גם קושי פרקטי למילוי התפקידים האלה – אנחנו מתקשים למצוא אנשים גם שרוצים וגם שמתאימים.

זה תפקיד בשכר?

עובדי מדינה לא.

והדח"צים?

לא בשכר. נדייק את העניין – זה עבר לאחרונה תיקון לחוק, שמאפשר גמול לאותם נציגי ציבורי שעושים את עבודתם בהתנדבות. התיקון הזה תלוי בעיקרון בהתקנת תקנות שעדיין לא הותקנו, ועל כן נכון להיום לא משולם להם גמול.

על הנסיעות- - -

כן.

מה עמדת משרד המשפטים?

זו הצעת חוק ממשלתית, אז אנחנו תומכים.

אני מבינה שיש קושי בגיוס, אבל עד כדי כך אין אנשים שרוצים להתנדב?

4 קדנציה ראשונה ועוד תוספת זה 8 שנים. אתם רוצים להגדיל, שהחבר יהיה בדירקטוריון 12 שנה בעצם. כמה שנים צריך ללמוד כדי לצבור ידע בתחום? שנתיים הוא יכול ללמוד, אז כבר בקדנציה הראשונה יש לו ניסיון, לפחות 4 שנים. זה לא קדנציה של שנה או שנתיים, והאם באמת יש הצדקה, שחבר דירקטוריון יהיה 12 שנה? אני לא יודעת – זה פן אחד.

השאלה השנייה היא דווקא למשרד המשפטים: אני בזמן האחרון נמצאת ביותר ויותר דיונים על כל מיני תקופות של הכהונה, דווקא בתאגידים ממשלתיים או סמי ממשלתיים – בוועדת כספים אנחנו דנים בכל מיני חקיקות, בשוק ההון, בבנקאות. אולי צריכה להיות מדיניות אחידה כלשהי, כי מצד אחד, אתם אומרים: נקטין את הקדנציות, לא יותר מקדנציה אחת, במקרה הטוב שתי קדנציות, למרות שאומרים – דווקא בתחומים הפיננסיים, איפה שצריכים ממש ידע, אתם מצמצמים את כמות הקדנציות, ופה אתם רוצים להגדיל, אז תחליטו. אולי צריכה להיות אחידות בעניין הזה.

קודם כל, באופן כללי אפשר לומר שהיום במגזר הציבורי יש מגמה של לקצוב תקופות כהונה. המגמה הזאת, רואים אותה בעיקר בתפקידים בתוך המדינה – היא פחות רלוונטית לענייננו, כי בענייננו תקופת הכהונה היא כבר קצובה ל-4 שנים, ויש לזה גם טעם – הכוונה של יצירת קדנציות עם אורך זמן כלשהו זה להגביר את העצמאות; כאשר אדם יודע שהוא מתמנה לתקופה, הוא נכנס לתפקיד, זה מגביר את היכולת שלו ללמוד ולהכשיר את עצמו, וגם הוא יודע שמובטחת לו תקופת- - -

פה הוא מתמנה כמעט ל-12 שנים. אם הוא יודע לרצות את זה שמינה אותו, יש לו 12 שנה. השאלה, האם זה לא יהווה את התמריץ לרצות את מי שמינה אותו?

הקביעה של תקופות הכהונה קודם כל נועדה להגן על העצמאות. האפשרות לחדש כהונה היא אפשרות שקיימת כמעט בכל מקום, ובחברות ממשלתיות הקדנציות לא מוגבלות – אפשר למנות ולחזור למנות דירקטורים מטעם המדינה בחברות ממשלתיות בלי הגבלה על תקופה סופית של כהונה. את נושא הבנקים אני שמה בצד, כי שם מדובר בשיקולים קצת אחרים ובמגזר אחר לגמרי. התאגידים הציבוריים, אין בהם אחידות בחקיקה. כידוע, כל תאגיד ציבורי כמו רשות הטבע והגנים מוקם בחוק, ולכל חוק יש הסדר אחר. לא בכל מקום יש הגבלות על הקדנציות; במקום שיש, זה גם משתנה. גם משך הכהונה – פה זה 4 שנים, יש מקומות שזה 3 שנים. השאלה, כמה קדנציות צריך לאפשר, זו לא באמת שאלה משפטית אלא שאלת מדיניות. יש מקומות שבהם יש אינטרס ציבורי מאוד חזק להגביל את משך הכהונה המצטבר, בעיקר בגופים שעוסקים בתקשורת ובגופים שעוסקים בתחומי התרבות, שבהם בגלל שהפעילות היא בעלת אופי הרבה יותר ציבורי, יש הגבלה כזו – רואים לראות תחלופת אנשים. אני לא יודעת לומר שברשות הטבע והגנים יש אינטרס ציבורי מאוד מובהק לייצר הגבלה סופית של משך הכהונה. בסך הכול בהרבה מאוד היבטים רשות הטבע והגנים משמשת זרוע של המשרד באופן שבו היא פועלת בפועל, ולכן לא ראינו שום מניעה - לא משפטית ולא מבחינת מדיניות, שסך הכהונה ב-3 תקופות יגיע ל-12 שנים – לא ראינו בזה קושי.

אני מבקשת להוסיף בעניין שאלתך: אחת, ההארכה היא לא אוטומטית, כלומר מדובר פה בשיקול דעת. זה לא מחייב שהכהונה אכן תוארך, וכן היא מתבצעת על-ידי הממשלה והמלצת השר, כלומר זה לא השר על דעת עצמו, אלא הגורם הממונה הוא גם הממשלה.


בנוסף, אלה לא חייבות להיות כהונות ברצף, לכן יכול להיות מצב, וזה כבר קרה, שנציגים כיהנו בעבר משך תקופה אחת, ואחרי כמה שנים, היתה תחלופה, ונציגים שכיהנו בעבר, כיהנו לתקופה נוספת.

סך הכול תקופה, לאורך כל הזמן?

לא. הם כיהנו לתקופה אחת, מכיוון שהחוק מתיר כיום הארכה אחת, קרה שהגיעו לאחר מספר שנים להארכה נוספת – כמובן, לא יותר מסך הכול המותר בחוק, ולכן לא בהכרח מדובר כאן על מצב של 12 שנים רצופות.

בבקשה.

לגבי חשש השפעת הגורם הממונה, אני חושב שאין חשש, כי ודאי ידוע לגברתי, שתקופת כהונה של שרים היא בדרך כלל לא עולה על 4 שנים, ובשנים האחרונות זה הרבה פחות.

הלוואי שזה היה 4 שנים.

מי שבסופו של דבר ממנה את הנציג, זה הממשלה, כך שבקטע הזה אין חשש.

אחת זה הידע, הניסיון המצטבר והמיומנות לעשות את הדברים. בדרך כלל מדובר באנשים שבאים מנושא של הכרת הטבע, אנשי סביבה וכיוצא בזה, שלצערנו, לא הרבה מהם מעוניינים - די בצדק,מבחינתם - לעשות לילות כימים בעבודה ציבורית שאין מאחוריה בדרך כלל תגמול הולם. במקרה שלנו, של רשות הטבע והגנים, זה גם יציאות לשטח, עם כל מה שקשור מסביב. מבחינתי, זה דבר מאוד מהנה, אבל זה גוזל הרבה שעות, הרבה ימים מאותם אנשים.


הדבר המהותי יותר, זה שב-4 השנים האחרונות אנחנו נתקלים במצב שאין לנו יכולת להביא אנשים למליאה, ולפחות בשנה האחרונה אנחנו במצב של או חוסר קוורום או עומדים על הסף, מצב שאי-אפשר לכנס מליאה.

והקיימים מוכנים להמשיך עוד קדנציה? זה יפתור את הבעיה?

ודאי; לא כולם – רק אלה שהוכיחו את עצמם בעבר כאנשים שתרמו ויכולים להמשיך הלאה, הם בהחלט הביעו את נכונותם, ועל הפרק עומדים לפחות שלושה כאלה; אחד מהם זה פרופ' בלה גליל, שמילאה את תפקיד יושבת-ראש הוועדה המדעית, שהיא למעשה קובעת את כל התפישה של רשות הטבע והגנים.


בנוסף, בחוק דומה, שהוא צמוד לאותו חוק, של מועצת גנים ושמורות, אין מגבלה על משך הזמן של כהונת הדירקטורים, כך שאין אחידות בנושא הזה. אני לא רואה בזה בעיה.

טוב. נקרא את החוק.

"הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון מס' 11), התשע"א-2011.

תיקון סעיף 13. 1. בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, בסעיף 13(ג), במקום "לתקופת כהונה נוספת אחת" יבוא "לשתי כהונה נוספות"".

בסדר. אני מצביעה עם עצמי. לא נשאר לי אלא לתמוך בזה.

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:55.