הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
10
ועדה משותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות

12.7.2011

הכנסת השמונה-עשרה



נוסח לא מתוקן
מושב שלישי









פרוטוקול מס' 56
מישיבת ועדת משותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות

יום שלישי, י' בתמוז התשע"א (12 ביולי 2011), שעה 9:30

ישיבת מעקב- מפגעים סביבתיים בבקעת בית הכרם

חברי הוועדה: דב חנין – היו"ר

נינו אבסדזה
ניצן הורוביץ
שלמה מולה
אורי מקלב

שלום גולדברגר

- מהנדס ראשי ארצי, משרד הבריאות

אמיר לוין

- משטרה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה
דורית זיס

- מנהלת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה

חוסאם עבאדי

- מרכז בכיר פרויקטים ביוב, רשות המים
מוסטפא אבו ריא
- מנכ"ל תאגיד מים וביוב
מיכל שינוול

- רפרנטית הגנת הסביבה, אג"ת משרד האוצר

ברוך קומפנו

- מנהל אגף קיימות וסביבה

עליזה שילאור

- פורום האזרחים למען ביקעת בית הכרם
עבד נמארנה

- מנהלת עמותת התקווה, ארגונים סביבתיים

זאב שילאור

יפה שפירא

יפה קרינצה

ישיבת מעקב- מפגעים סביבתיים בבקעת בית הכרם

בוקר טוב לכולכם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת של הכנסת לענייני סביבה ובריאות. אנחנו בישיבת מעקב בנושא מפגעים סביבתיים בבקעת בית הכרם. אני מקבל בברכה את כל האורחים שלנו. אני רוצה להזכיר שזה דיון שהוא המשך לכמה דיונים שקיימנו בנושא הזה, כאשר הדגשים שלנו היו גם על מפגעי ביוב הקשים בבקעת בית הכרם, מפגעי ביוב שפוגעים קשות גם במקומות מגורים, גם בכפרים כמו מג'דל כרום וגם בשטחים של שמורת טבע של נחל בית הכרם. בסופו של דבר, המפגעים האלה מגיעים עד חוף מפרץ עכו ומזהמים שם את הים. בקיצור, מדובר במפגעי ביוב שיש להם השלכות סביבתיות מאוד קשות, יש להם השלכות בריאותיות מאוד קשות ולכן חייבים לטפל בהם.

בדיונים הקודמים הבנו את המורכבות של העניין, הבנו גם את הנזק הגדול שהמפגעים האלה גורמים, גם לבריאות וגם לסביבה, אבל גם הבנו את המורכבות בהתמודדות, כאשר חלק מהמורכבות הזאת נובעת מהעובדה שהרשויות המקומיות, שמופקדות על העניינים האלה או היו מופקדות על העניינים האלה, הן רשויות מקומיות מאוד-מאוד עניות, עם יכולת כלכלית מאוד מצומצמת, עם קשיים גדולים, כולל אפילו חוסר יכולת לשלם משכורות, בוודאי חוסר יכולת לשאת בעלויות של תשתיות. התוצאה היא מצב שמפקיר את הבריאות של תושבי האזור, מפקיר את הסביבה המיוחדת של האזור הזה, מצב שגורם נזק מאוד גדול לכולם.

דיברנו גם על הנושא של מפגעי הפסולת בבקעת בית הכרם. גם הם מפגעים גדולים, גם הם קשורים בחולשתן של הרשויות המקומיות. התוצאה היא תוצאה קשה, עם פגיעה קשה בסביבה ובבריאות של תושבי האזור.

בעקבות הישיבה הראשונה שקיימנו בוועדה המשותפת הוקם צוות בין-משרדי, שאותו מפעילה הגברת דורית זיס, שנמצאת אתנו כאן. היא מנהלת מחוז הצפון של המשרד להגנת הסביבה. זו ישיבת מעקב, אנחנו לא אמורים לפתוח ולספר מחדש את כל הסיפורים. היינו כבר בסרט הזה, שמענו את האינפורמציה הזאת. אנחנו מעוניינים לשמוע על התקדמות העבודה והסוגיות שעדיין נותרו כדי לקדם פתרונות. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לגברת זיס כדי שתציג. הייתי מציע שתעברי נושא-נושא, נתחיל בביוב ואחר כך נמשיך בפסולת.

אולי בביוב ניתן למינהלת תשתיות ביוב, כי יש להם חדשות בנושא הזה.

מאה אחוז. בבקשה, אדוני.

אני מנהל תחום תוכניות ברשות הממשלתית למים וביוב. בהמשך לישיבה האחרונה כאן, אמרנו שבמהלך של ארבעה חודשים אנחנו מעדכנים את תוכנית האב לאזור הזה ונביא את זה לוועדת שיפוט, שאמורה לאשר. ואכן, עדכנו את תוכנית האב, הגיעה אלינו לשיפוט ב-17 במאי התוכנית אושרה. אחרי שבועיים הבאנו את זה לוועדת משנה במחוז צפון וגם שם התוכנית אושרה. כרגע אנחנו בשלב שצריך להתחיל להכין את כל התכנון.

התוכנית שאושרה היא תוכנית של?

זו חלופה א4, גרוויטציונית, בהתאם להמלצות של כולנו, וזו החלופה שנבחרה בסוף.

אז אני רוצה כבר בשלב הזה של הדיון לברך אתכם על ההחלטה הזו, החלטה מקצועית נכונה. עשינו על כך דיונים רבים, ואני באמת מברך אתכם על החלטה, שאולי בשלב הראשון היא עולה קצת יותר אבל היא הרבה יותר נכונה והיא גם חוסכת מאתנו חלק מעלויות התפעול בהמשך הדרך, שהן לא רק עלויות תפעול אלא גם קשיי תפעול, שכולנו מכירים. אז אני באמת מברך על הבשורה החשובה הזאת.

מאה אחוז. כרגע אנחנו נמצאים בצומת שאנחנו צריכים להתחיל להכין את כל התוכניות להגשה, היות שבוועדת המשנה לביוב הוחלט שהפרויקט הזה מחויב באישור סטטוטורי והיתר בניה, תהליך שמן הסתם ייקח את הזמן שלו. במקביל, אנחנו לבצע את כל המדידות כדי לקבוע את התוואי.
הנושא המקצועי-תכנוני מוכן, בשל. יש לנו בעיה אחרת, שזו הבעיה הפיננסית של התאגיד עצמו. הממונה על התאגידים שהוא לא יכול היה להגיע, אבל אני בשמו מוסר - והוא ביקש ממני למסור את האינפורמציה הזו - שהתאגיד של מי הגליל קיבל את המושכות לידיו מתחילת ינואר 2010. התאגיד נמצא בבעיה קשה, הוא מתמודד עם גבייה ופחת מים כמעט מעל 50%. שנת 2011 היא שנת מבחן לתאגיד הזה. התאגיד מקבל את כל הסיוע, לרבות המענקים שהוא קיבל עד היום, במטרה להתגבר על הבעיה הזאת - כדי לפתור את הנושא פחת המים מצד אחד ולהגביר את הגבייה מן הצד השני. ובסוף הוא אומר: נכון לעכשיו, המצב הפיננסי של התאגיד אינו מאפשר לו, בוודאי בהיקפים מאוד גדולים. דרך אגב, אני מדבר על חלופה בסדר גודל של 45 מיליון שקלים. הוא אומר ששנת 2011 היא שנת מבחן לתאגיד. בחודשים הקרובים הם יבחנו את התקדמות התאגיד מבחינת העמידה ביעדים האלה, ואז יבחנו את ההיתכנות הפיננסית של הפרויקט הזה.
אני אוסיף שאנחנו חייבים בשלב זה לפחות סדר גודל של מיליון שקל כדי לאפשר את תחילת התכנון, הבדיקות והגשת הגרמושקה להיתרים. גם הנושא הזה טרם נסגר מול הממונה. אני מקווה שבחודשים הקרובים לפחות את התקציב הזה נצליח איכשהו להשיג במטרה להתקדם מבחינה תכנונית, ואז בשנת 2012, שבלאו הכי ייקח לנו שמונה-תשעה חודשים לסיים את כל התכנון, שיצליחו למצוא פתרון פיננסי לתאגיד. דרך אגב, אנחנו, המינהל לפיתוח ביוב, הצענו מגנון של 20%-80%. אני מציין שדווקא בימים האחרונים קיבלו שני פרויקטים בתחום תשתיות ביוב בעיר סחנין, בסדר גודל של 10 מיליון שקלים, ומתחילים להתקדם.

על איזה טווח זמן אפשר לדבר כדי לברך על המוגמר?

מתי לא נצטרך לעשות עוד דיוני מעקב, שואל חבר הכנסת נפאע.

בתקווה שהתאגיד יצליח למנף את עצמו ולעמוד ביעדים שהציב הממונה על התאגידים, אני מניח שבמהלך 2012. אנחנו צריכים בכמה חודשים הראשונים להיות מוכנים מבחינת התכנון המפורט, של החומר שצריך להגיש לוועדת התכנון יהיה מוכן ובתקווה שיעמידו לנו את התקציב. אפילו במתכונת הקיימת היום, של 80%, פרויקט כזה ייקח לנו סדר גודל של שנתיים שנתיים פלוס.

אדוני אומר שכרגע מה שצריך זה מיליון שקל להכנת התכנון המפורט. המיליון הזה ימומן על- ידיכם?

צריך להיות, כן.

יש קושי עם העניין הזה?

יש קושי, כי הממונה על התאגידים אומר שבמצבו הנוכחי של התאגיד, אין לו יכולת לקבל שקל אחד מהמדינה, בגלל כל הבעיות שמניתי קודם.

למה, מבחינה משפטית, המימון הזה צריך להיות של התאגיד? למה שהמדינה לא תיקח על עצמה להגיש תוכנית? כרגע נשאיר את השאלה מי יבצע אותה, אבל המדינה לוקחת על עצמה להכין תוכנית. אחר נגיע לעוד שאלה, של איך מממנים את התוכנית. מיליון שקל, למדינת ישראל זה כסף קטן, לחורבן הסביבתי של כל האזור זה ההבדל הגדול.

אין. אגב, הצענו את המנגנון של 20%-80%, ואותם 10 מיליון שקלים שקיבלו לאחרונה הם במנגנון הזה, של 80% מענק, כנ"ל לגבי המיליון שקלים. זו הבקשה שלנו לממונה, וכולי תקווה שבחודשים הקרובים – זה מה שמסר הממונה - תהיה להם את התוצאה הסופית, פחות או יותר, של מצב התאגיד הזה. אני מקווה ומניח שלפחות את התקציב הזה נצליח לאשר כדי לשחרר את העגלה ולהתקדם בתכנון. ב-2012 אני מקווה שהתאגיד יוכיח את עצמו ויאפשר להם לתת את המענקים האלה ב-80%.

תודה רבה. מר מוסטפא אבו ריא, מנכ"ל תאגיד המים והביוב, ואדוני גם היה ראש עירייה ויש לו הרבה ניסיון בדברים האלה. אז היום אתה בחזית הקשה של התמודדות עם בעיית הביוב. במה עוד צריך לעזור כדי שהבעיה תיפתר, מבחינתכם?

הבעיה היום היא בעיקר תקציבית. תאגיד מי הגליל שהוקם – והקדמת ודיברת על רשויות חלשות – אז מרשויות חלשות קשה להוציא תאגיד חזק, תאגיד שיתמודד עם פחת של 60% של הרשויות ועם גבייה של פחות מ-30%. היום אנחנו בהישגים יותר טובים.
עוד בעיה מיוחדת לתאגיד הזה – התאגיד התחיל את פעולתו בתחילת ינואר 2010, אבל אני אישית קיבלתי את ההנהגה רק בסוף אוקטובר 2010. לכן היום אנחנו בצעדים מתאימים ורציניים כדי לשפר את תדמית התאגיד ואת חוסנו הכלכלי. קרי, אנחנו מטפלים בפחת, היום יש פחת פחות מ-30%, יש לנו גבייה ב-2010 של 70% וממוצע מעל 60% בשוטף.

בכל זאת שלחתי מכתב בנושא פתרון קצה של הביוב, שמבקשים מאתנו ומעכב הרבה דברים ליישובים של בקעת בית הכרם במיוחד. אמרתי שאנחנו זקוקים ל-70 מיליון שקל לקווים מאספים, קווי הובלה מחוץ ליישובים שלנו. בקווים הפנימיים, זה נכון שאישרו לנו מענקים של 80% ואנחנו מתמודדים עם 20% הנותרים דרך היטלים שאנחנו גובים מהתושבים. אין לנו בעיה עם הקווים הפנימיים, אבל ביקשתי שהפרויקט הזה ייקרא פרויקט לאומי, לתת לו איזה שם כדי שהממשלה תיקח את המימון שלו. עם הביצוע אין בעיה. מבחינת ניהול וביצוע אנחנו יכולים לקחת את זה על עצמנו. כבר התרעתי מבעוד מועד שהולכים להפיל עלינו 10 מיליון שקלים – אם הפרויקט כולו הוא 50-40 מיליון שקלים - קשה מאוד לתאגיד להתמודד עם זה. קשה להתמודד עם הקריטריונים הקיימים היום. אם יקלו בקריטריונים, אין לי בעיה לעמוד ב-10 מיליון שקלים, לפרוס את ההלוואה ל-20 שנה, אבל הקריטריונים הקיימים היום קשוחים היום. לפי המדדים של התאגיד אומרים לך: אדוני, אתה לא יכול לקבל, ואז תוקעים את העניין הזה.

כראש רשות היה לנו חסם רציני בשחרור התקציבים, שזה כושר ההחזר, ואני מקווה שייעשה דבר, דרך חקיקה או הבנה עם המינהלת, שלא יחזירו את החסם הזה שוב לתאגידים כי כך לא עזרנו ליישובים. התאגידים בתחילת דרכם ואי-אפשר לבקש שיהיה להם חוסן כלכלי כאילו שהם חברה רצינית שיכולה להרים את הפרויקטים הגדולים האלה. זה פרויקט ומפגע שאנחנו סובלים ממנו יום-יום. אני בטוח שיש לנו הרבה תביעות בקנה, שאנשים יבקשו. תביעות בשבילי זה כואב מאוד, שיהיה חשש שאנחנו סיבה לאיזה נפגע אחד, חולה אחד, ילד אחד בבקעה, שבגלל שלא טיפלנו בבעיית הביוב הילד הזה נפגע או נכנס לבית-חולים.
אנחנו מבקשים את עזרת כל המשרדים – משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה והכנסת הנכבדה – שכולם יעבדו יחד. יש לנו את היכולת, אנחנו הזרוע המבצעת של הרשויות המקומיות ושל מוסדות הממשלה, אבל תנו לנו את הכלים ואל תערימו חסמים בפנינו. תודה.

אני רוצה להוסיף ולחדד, שבפני התאגיד עומד אתגר רציני. אנחנו מדברים רק מערכות אזוריות, שזה בעצם מחוץ לתחום השיפוט של הרשויות, בסדר גודל של 70 מיליון שקלים ועוד סדר גודל של 30 מיליון שקלים כדי לסיים את התשתית הפנימית בתוך היישובים. מכאן נובע הקושי של הממונה על התאגידים להסדיר את הנושא מול התאגיד.
אנחנו אפילו הצענו מנגנון של 90% מענק. זה עדיין בשיח ועוד לא חלה שום התקדמות. אני מקווה ששנת 2012 תביא לנו בשורות טובות. הכדור נמצא אצל התאגיד, התאגיד בכל זאת מקבל מענקים של 80 מהמדינה, הוא צריך להוכיח יכולת להעמיק את הגביה וגם להקטין את פחת המים. הוא דיבר כאן דברים מאוד מעודדים – 60% גביה, פחת מים בסדר גודל של 30%. אני מניח שאם המגמה הזאת תישמר הסיכוי שבשנת 2012 נקבל בשורות טובות מהממונה ואז היכולת לקבל תקציבים עם מענקים של 80% עדיין קיימת.

אם הבנתי נכון, למעשה את ה-20%-10% אתה לא יכול לגייס היום.

לא נותנים לי, אני לא משלם את זה מיד.

בסדר. אם הוא לא מגייס את ה-20%-10%, וכנראה שבקרוב הוא לא יוכל לגייס את זה, אתם לא נותנים לו את חלקכם, אז למעשה לא עשינו שום דבר, לא מתקדמים. אם הבנתי נכון, נקודת ההתחלה היא גיוס החלק שלו. הבנתי נכון? אז איך אפשר לעזור לו כדי שבאמת יוכל להתחיל?

אני חוזר ומדגיש, אם התאגיד מצליח להגביה - - -

מה זה אם הוא מצליח? שאלתי איך אתם יכולים לעזור לו כדי שהוא יתרומם?

כרגע הכלי היחיד שיש לנו זו אותה החלטת ממשלה – אנחנו עובדים לפי החלטות ממשלה – וההחלטה דיברה על 80% מענק. לצערי, עד היום אין החלטת ממשלה שמדברת על 100% מענק או על 90%. התאגיד הזה, המקרה שלו הוא ספציפי. אנחנו מנסים גם לבדוק אופציה של 90%, אם כי, לצערי, אנחנו נתקלים בהרבה התנגדות מצד משרד האוצר. המנגנון של ה-80% - לדעתי, אם התאגיד יצליח בסוף השנה הזאת לשמור על המגמה שהוא מדווח עליה, אין סיבה שזה לא יקרה ואז יוכלו לקבל 80% מענק. אנחנו מדברים כרגע ספציפית על אל-שגור, שהעלות המוערכת שם היא 45 מיליון שקלים, עדיין ה-20%, שזה סדר גודל של 9 מיליון שקלים, במגמה שהוא מציג כאן, לדעתי לא תהיה בעיה לממונה לבוא לקראתו ולתקצב את זה במתכונת הקיימת.
אם, חס וחלילה, בנקודת הזמן ההיא נראה שעדיין התאגיד לא מצליח להתרומם, אז כנראה יצטרכו לבדוק את זה יותר לעומק ולקבל החלטה אחרת. יש כל מיני מנגנונים, אם התאגיד לא מצליח להתרומם עם כל המענקים ועם כל העזרה שהוא מקבל, אז הממונה צריך לתת פתרון. אנחנו, המינהל לפיתוח תשתיות ביוב, הצענו ואנחנו עדיין מציעים להגדיל את המענק, אפילו ל-90% או ל-100%. יש מספר פרויקטים לאומיים, כולל הפרויקט הזה ובעוד מקומות בארץ, שאנחנו מנסים לקדם ולצערי, האוצר מתנגד לזה.

תודה. אדוני רוצה להוסיף משפט בעניין הביוב.

כן. בנושא תכנון, למיטב ידיעתי צריך שתי תוכניות. האחת היא תכנון מפורט, שדיברת עליו, וצריך גם תב"ע. את שתי התוכניות מתחילים עכשיו?

זאת בדיוק הכוונה, להתחיל עכשיו כדי שבתוך שבעה-שמונה חודשים זה יהיה מוכן. נציגי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות עובדים יחד אתנו ומנסים יחד אתנו לקדם. אני בטוח שגם בוועדה, לכשנגיע לשם, הם ילחצו כדי לקדם את הפרויקט הזה. צריך לזכור, ואני מדגיש את זה, ששלושת היישובים האלה לא קיבלו שום היתר בנייה לאורך שנים. המצב, מבחינת הבניינים והבתים שם, הוא מצב אבסורדי.

תודה רבה. אנחנו מסכמים את הנקודה הזו. משפט, מר נמארנה.

בשם הקואליציה למען בקעת בית הכרם, שעבדה כבר מ-2003, אנחנו מברכים את ההחלטה של ועדת ההשקעות של משרד התשתיות לקבל את החלופה, כפי שהציעה הקואליציה. אנחנו מברכים ויש לנו גם תקווה לקדם.

אני רוצה לסכם את הקטע הזה של דיון הוועדה. אנחנו מברכים על ההחלטה המקצועית, הרצינית והשקולה שנעשתה לקדם תוכנית של קו גרוויטציוני.

אנחנו פונים אליכם, נציגי רשות המים, ואנחנו נפנה גם לשר האוצר בעניין הזה, בבקשה להכריז על הפרויקט הזה כפרויקט לאומי, במובן הזה שהעלות שלו תהיה עלות שהמדינה תישא בה. אני אומר את הדברים - אני לא רוצה לשחרר את התאגיד מאחריות, והתאגיד מנסה לעשות עבודה רבה ומסורה - אבל מתוך הכרות מאוד מעמיקה עם הסוגיה הזו. עשינו על כך כמה וכמה דיונים בוועדה וגם ביקרנו באזור וראינו את המציאות בשטח. החשש הגדול שלנו הוא שדרישת מצ'ינג במקרה הזה תגרום לפרויקט, שיש לו חשיבות הרבה מעבר לכפר או לכפרים המדוברים, להיתקע עם נזקים סביבתיים, שהעלות שלהם יותר גדולה מאשר העלויות של מימון הפרויקט. לכן הפנייה שלנו היא שהמדינה תיקח על עצמה לשאת במלוא העלות. בשלב ראשון, כמובן, במלוא עלות התכנון כדי שאפשר יהיה להתקדם במהירות; בשלב שני, במלוא עלות הביצוע. אנחנו מקווים שהתאגיד יוכל לעמוד על רגליו, אבל אי-אפשר להתנות את הבריאות ואת הסביבה של כל האזור בפתרון בעיות עומק, ששנים רבות לא נפתרו.

אנחנו עוברים לנושא הפסולת ושריפות פסולת. אני רוצה לומר שקיבלנו מכתב מאוד מפורט מהגברת זיס, מנהלת המחוז. גברתי, אני רוצה להביע הערכה לעבודה שלך בכלל בסוגיה הזאת, ובפרט לדוח המפורט שאת מביאה בפנינו כרגע, בדגש על נושא הפסולת. גברתי, את לא צריכה לפרט את כל הדברים, אבל את עיקרי הדברים נשמח לשמוע.

ברצון. תודה רבה. אם יורשה לי, נקודה אחת לתאגיד. תאגידים במחוז צפון, בניגוד לתדמית שיש להם בארץ, עובדים בצורה יוצאת מן הכלל. אנחנו כבר רואים שינוי בדפוס התחזוקה של תחנות השאיבה הקיימות ואני רוצה להודות למנכ"ל התאגיד על ההתגייסות, כי במצבו זה לא מובן מאליו. זו, כמובן, עבודה משותפת של כל הגורמים, אבל רואים כבר איזשהו שינוי בדפוס התחזוקה.

גברתי, בהמשך לדברים האלה, זה בדיוק הרגע, כשהוא עושה את מה שהוא יכול, לתת לו יד ולהושיט לו יד לעזרה.

בחלק מהדברים יש לי בשורות ובחלק פחות. נתחיל מהדברים בגדול. אנחנו עובדים בכמה רמות: גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית. נכון להיום, במדינת ישראל אין חוק שאוסר על שריפה. אנחנו, ברמת המשרד, מקדמים היום שינוי חקיקה שיטפל בשריפות, לרבות שריפות הפסולת. זה גם גזם, זה גם פסולת לסוגיה. זה ייתן יותר כלים להתמודדות עם נושא שריפות הפסולת, התמודדות בהיבט האכיפתי, החוקתי. אני מניחה שהתיקונים שאנחנו מציעים יגיעו לכנסת. יש דיון אצל המנכ"לית בנושא הזה בימים הקרובים ואחר כך אצל השר, והנושא יתקדם בצורה מהירה. אתן דוגמה, אנחנו רוצים להשית אחריות על בעל השטח שבו מתקיימת השריפה. היום אנשים שורפים בכל מקום ובעל השטח מנותק מהעניין. אבל זה רק חלק מהדברים.

אנחנו מתקדמים מאוד בקמפיין לאוכלוסייה הערבית בשפה הערבית, שיסביר את המשמעויות של שריפות הפסולת והשלכת הפסולת. יש לנו איש פרסום מהמגזר, שכבר עשה סקר ברשויות ובמשרד. אנחנו מתכתבים לקראת גיבוש האסטרטגיה של הקמפיין ומקווים שזה יתקדם. יש כבר תקציב שמוקצה לנושא הזה ואנחנו חושבים שזה יהיה חלק מהאמצעים היעילים למלחמה בנושא הזה. אנשים לא מודעים להשפעות של השריפות, גם אנשים בתוך הכפרים לא מודעים לנושא של השריפות.

אנחנו ממשיכים לזרז הקמה של אתרים לפינוי פסולת, קודם כול לפסולת יבשה. בשנה האחרונה נפתחו שלושה אתרים במחוז צפון, ואני מקווה שבימים אלה אתר רביעי. הכי קרוב לבקעת בית הכרם זה ירכא, יש אתר בטורעאן ואתר גוש חלב, בימים הקרובים ייפתח גם אתר ברמת הגולן. יש אתרים נוספים בדרך, והכוונה היא שהאתרים האלה יהיו זמינים לכל תושב בתחום סביר לנגישות, לנשיאה, שיהיה לו מקום להגיע אליו עם פסולת הבניין שלו, שזה חלק מהעניין.
לנושא האכיפה - בסוף דבריי אמיר לוין, מפקד המשטרה הירוקה, יתייחס בצורה מפורטת. אני רק אתייחס לנושא של המחוז עם צווי הניקוי וההתראות. נתחיל בזה שהתופעה של שריפת פסולת היא נרחבת בכל המחוז. נכון שאנחנו פה בדיוק על בקעת בית הכרם, אבל המלחמה בתופעה היא בכל רחבי המחוז, ויש לנו כמה רשויות נוספות שהמצב שלהן, גם הכלכלי, דומה מאוד וגם מבחינת התנהלות הרשויות והיעדר אנשי מקצוע. זו בעיקר הבעיה שלנו, כי גם כשיש ראש רשות שהוא מנהל טוב – וזה לא תמיד יש – אז בדרך כלל אנשי המקצוע או האנשים שמובילים שבתוך הרשות, הם לא מיומנים מספיק ולא מסוגלים לבצע את העבודה. רואים שגם כשיש תקציבים קשה להם לבצע.

אנחנו עובדים גם באכיפה מנהלית של המחוז. רק בבקעת בית הכרם מדי כמה חודשים אנחנו מוציאים התראה לפני צו ניקוי או צו ניקוי. למשל, על תחנת המעבר של מג'דל כרום הוצאנו ביוני בפעם האחרונה. מיידית הם ניקו את התחנה, הוא מפחד מתיק פלילי ומיידית הוא מנקה את התחנה, וסגר את הדרך. אבל הבעיה היא שתוך כמה שבועות מישהו פורץ את זה ונכנסים. הבעיה היותר משמעותית היא שעדיין אין פתרונות לתושבים ואז הם מחפשים מקומות אחרים. זאת אומרת, אותה פסולת שאין לה מענה מגיעה בסופו של דבר למקומות אחרים והריטואל חוזר על עצמו, אם זה בתחנת המעבר או במקום אחר.
יש את חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות מפקחים), ומצאנו בשיחות שאנחנו עורכים עם ראשי הרשויות שהם לא שולחים אנשים שלהם לקורס מאחר שהקורס נעשה בדרך כלל במרכז וקשה להם לשלוח אנשים רחוק. יזמנו קורס שנערך בגליל מערבי, עבדנו עם הרשויות, שלחנו מכתבים, נדנדנו, הצלחנו לגרד בקושי 25 איש - מבקעת בית הכרם בן-אדם אחד, ממג'ד אל-כרום. ראשי הרשויות לא שלחו אנשים, וזו תופעה מצערת, למרות שאנחנו מנדנדנים להם על הנושא הזה. הקנסות שניתנים שבמסגרת הפיקוח העצמי הזה נכנסים לרשות והם יכולים בקנס אחד לכסות את העלות של העובד שמשתתף בקורס. הם נמנעים מאכיפה עצמית.

יש כמה רשויות ששלחו שלושה. רוב הרשויות לא שלחו אף אחד. אעביר פירוט של מי שניגש, רשויות שאני יודעת שיש להם פקחים, שהוסמכו כבר או שמוסמכים עכשיו בקורס.

נוציא מכתב בעקבות הדיון הזה לראשי הרשויות המקומיות באזור. גברתי, אנא תעבירו לנו פירוט של רשויות מקומיות ששלחו פחות אנשים, באופן יחסי, לקורס. אם גברתי אומרת 25 אנשים, אז בטח יש רשויות ששלחו די הרבה. רשויות שלא שלחו או שלחו או מעטים מדי, לפי הערכתכם, לפי היקף הבעיות הסביבתיות שאתם מכירים, נשמח להוציא להם מכתב מטעם הוועדה. נפנה לראשי הרשויות האלה לשלוח וגם נסביר להם שאכן, כפי שגברתי אומרת, זה מנגנון שיכול להועיל להם, אפילו מבחינה כלכלית. נכון שאכיפה היא לא דבר כל כך קל ונוח, אבל זה תפקידו של שלטון מקומי לבצע אכיפה, בין היתר.

בהחלט. אני מודה לך על הסיוע בנושא הזה. הרבה פעמים ההשלכות הן לאו דווקא על התושבים של אותו מקום, ואז האכיפה יותר פשוטה עבורם.

נתבקשנו על-ידי הוועדה לעשות תוכנית אב או ניסיון לתוכנית לטיפול בפסולת ברשויות האלה. מג'ד אל-כרום הגישה קול קורא למשרד וקיבלה כ-50,000 שקל לערוך תוכנית, ולא התחילה כלום, למיטב ידיעתנו, בנושא הזה. עוד לא קיבלתי מהם עדכון, למרות שפניתי ואפנה אליהם שוב בנושא הזה, לראות אם הם מתכוונים לנצל את הכסף הזה. המטרה הגדולה יותר הייתה שניקח על עצמנו, באמצעות איגוד ערים גליל מערבי להכין תוכנית. המנכ"ל הקודם שלנו, ד"ר יוסי ענבר, קיבל החלטה שהוא מקדם את הנושא הזה, כשבקעת בית הכרם היא פיילוט לטיפול בצורה כזאת ברשויות. בתהליך שהומלץ לנו ללכת בו, פעמיים ניגשנו לוועדת התמיכות של המשרד, והיה דיון נוקב בוועדה מאחר שרשויות רבות הן במצב דומה לבקעת בית הכרם והמדיניות של משרד האוצר ושל המשרד היא תמיכה שוויונית. הם לא הסתפקו בתשובותינו למה בקעת בית הכרם צריכה לקבל את התקצוב הזה ולא רשויות אחרות.

שנמצאות באותו מצב סוציו-אקונומי.

שנמצאות באותו מצב סוציו-אקונומי, עם אותה בעיה של שריפות, עם בעיית פסולת מאוד קשה. אני חושבת שכפיילוט אנחנו צריכים לנסות את הדרך הזאת. במהלך חודש מאי לקחתי קבוצה מהלשכה המשפטית, הבאנו אותה לבקעת בית הכרם והראינו להם את המצב בשטח. ניסינו להתמודד עם הטענות שלהם והצלחנו. אנחנו נקבל מהם, אני מקווה שבימים הקרובים, המלצה באיזו דרך ללכת כדי לקבל סיוע תקציבי מהאנשים שיושבים בוועדות. הם סבורים, כמונו, שצריך ללכת על הפיילוט הזה. אני מקווה שנהיה אנשי בשורות ממש בחודשים הקרובים, כי יש לנו את איגוד ערים גליל מערבי, שמסוגל, יודע וכבר אוסף את החומר על מנת לעשות את התוכנית.

במקביל פנינו לרשויות והצענו להן כמה הצעות פשוטות. למשל, היום ניתן לקבל מכלי מחזור ללא עלות וגם האיסוף הוא בחינם או בעלות מאוד נמוכה. הצעתנו לרשויות לקחת, אמרנו להם שהם מורידים את עלות הפינוי למטמנות בצורה מאוד משמעותית. אפשר להוריד כשליש מנפח הפסולת בצורה כזאת. לצערי, הם לא מרימים את הכפפה, והם יכולים להרים אותה בכל עת לצורך העניין. שוב, זה עניין של ביצוע של הרשויות.

הבעיה גברתי - אני כמובן אני לא מגן על הרשויות בהקשר הזה, ואנחנו נפנה לרשויות גם כדי שהן באמת ייקחו את האפשרויות שמוצעות להן - כאשר המצב הכללי הוא של הזנחה מאוד גדולה, בתוך מין מצב של חורבן סביבתי לשים כלוב מחזור, זה נראה משהו שאולי לא מתאים למציאות. אני מבין את הבעייתיות. אני לא מגן, אני שוב אומר שנפנה לרשויות ללכת בכיוון הזה, אבל פה חייבת להיות התמודדות כוללת – גם מחזור, גם התגייסות של המשרד והתוכנית שגברתי מנסה לקדם.

אנחנו חושבים שצריך להתחיל מאיזשהו מקום. אם יורשה לי לתת דוגמה, אז מג'דל שמס, שזה גם מקום שיש בו בעיות מאוד קשות, הם החליטו שהם מתחילים. הם שמו כלובים ואפילו לא התחילו לעשות הסברה והכלובים התמלאו. זאת אומרת, התושבים צמאים לפתרונות האלה, מה גם שזה נותן איזשהו פתרון לרשות. אנחנו חושבים שאפשר לעשות הסברה לתושבים, ואני מקווה שהקמפיין שלנו יעזור גם בנושא הזה.
אני רוצה שאמיר לוין, ברשותך, יפרט על אמצעי האכיפה שאנחנו נוקטים.

תודה רבה, גברתי. מר לוין, בקצרה.

קודם כול, אני מצר על זה שראשי הרשויות לא נמצאים פה, כי אני חושב - - -

ראשי הרשויות הגיעו לדיונים הקודמים. אני מניח שהם קצת התעייפו מדיונים והם צמאים קצת יותר לפתרונות. אבל אנחנו לא נרפה מהנושא עד שיהיו פתרונות.

הפתרונות נמצאים יותר אצלם מאשר אצל אנשים אחרים.

מר לוין, אני מאוד מכבד אותך ומעריך אותך, אבל הגישה הזאת לא תקדם אותנו מאוד. זאת אומרת, לגלגל את הכדור מאחד לשני, זה מה שעשו שם כל כך הרבה זמן. הגיע הזמן לעשות משהו אחר.

אנחנו נמצאים באזור, למרות שמספר האנשים שלי הוא מאוד קטן, ואדוני יודע כמה נמצאים במשטרה הירוקה יש בכל מדינת ישראל. יש לי אדם שיושב שם ימים, לילות. תופסים משאיות, לוקחים אותן, מחרימים אותן, והדברים לא משתנים לצערי הגדול.
יש בעיה גדולה, שמדובר במועצה עם גירעון של 60 מיליון שקל, והם טוענים שלא קיבלו 12 חודשים משכורת. היום הם לא מסוגלים לטפל בנושא איכות הסביבה. אני משתדל לעשות כמה שאני יכול. אנחנו פותחים תיקים פליליים כנגד אותם ראשי רשויות – אני לא רוצה להגיד מה קורה עם זה כשזה מגיע לפרקליטות אחר כך - אבל אין לנו יותר מדי מה לעשות. יש לי יחידה שקוראים לה "יהלום", של 12 לוחמים שאני שם בכל האזור, גם בימי שישי-שבת, כי מותר להם לעבוד, ואנחנו מנסים למגר את התופעה. מאוד קשה.
יש לנו בעיה נוספת, שיש פגרים, פסדים, כל הפסולת בחתונות יורדת לאזור. אני חושב שהפתרון הוא לא במשרד להגנת הסביבה – הוא גם שם, אבל קודם כול ברשויות בעזרה.

הפתרון המרכזי הוא קודם כול הרחבה דרמטית של מערך האכיפה, מה שאפשרי היום מכוח חוק סמכויות פקחים מקומיים. כפי שגברת זיס אמרה, אנחנו צריכים לעודד את הרשויות המקומיות להבין שיש פה כלי משמעותי, בסיוע שלכם, בהכשרה שלכם ובהנגשה של הדבר הזה לגליל, אבל גם בלחץ של ראשי הרשויות להרים את הכפפה הזו.

רבותי, אנחנו מגיעים לסיום, אז תוספות מברקיות.

יש כמה סוגי שריפות. שריפה אחת שהיא שריפה כלכלית – שורפים מתכת מעורבת עם פלסטיק, משביחים את המתכת את עלות המתכת פי שניים. זה אינטרס של עסקים, די קל לפתור את זה, אם היה לנו קצת יותר שיתוף פעולה של המשטרה הירוקה. אני מנצל את הבמה הזאת לפנות אליהם, אנחנו לא מרגישים את המשטרה הירוקה. בכלל, אף גורם פיקוח בשטח אנחנו לא מרגישים, אני לא תולה את הכול רק בקומץ הקטן של האנשים.

דבר שני, תחנת המעבר שנוקתה, הפסולת הועברה בערך חצי קילומטר משם והונחה. היא לא פונתה לאתר מוסדר. אם ניתן קצת יותר תשומת לב ממוקדת לאזור הזה, לדעתי אפשר לפתור כי אנחנו, הפורום האזרחי, מסתובבים בעסקים, נפגשים עם אנשים. אנשים רוצים פתרונות ומוכנים גם לשלם עליהם. היינו במשחטות, היינו בעסקי המכוניות, בעסקי הברזל, העסקים מוכנים לשתף פעולה. אבל קצת תשומת לב ועזרה של המדינה תביא לשם פתרון.

מישהו מהדוברים רוצה להוסיף משהו חדש שעוד לא נאמר?

אם כך, אנחנו מגיעים לסיכום גם בנושא הפסולת. אני רוצה לומר לכם שנושא הפסולת הוא אחד הנושאים המרכזיים בסדר יומו של המשרד להגנת הסביבה, ואני מברך על כך. אני חושב שבשנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה עושה מאמץ מאוד גדול, גם חקיקתי וגם בתחומים אחרים שנוגעים לפסולת ומחזור.
הסוגיה הזו היא סוגיית מפתח, כי מבחנה של מהפיכת הפסולת והמחוזר נמצא קודם כול בחצרות האחוריות. זו לא בעיה גדולה לעשות מהפיכת פסולת ומחזור במקומות החזקים, עם שיתוף פעולה מאוד של הרשויות המקומיות ושל הציבור המתגייס לעניין. המהפכה של הפסולת נבחנת קודם כול בחצר האחורית, ואנחנו מדברים פה על חצר אחורית. לכן אני מברך על העשייה של המשרד להגנת הסביבה ושל מחוז הצפון, קודם כול, בנושא הזה.
אני רוצה להביע תמיכה בעמדה שלכם, מתוך הדיונים של הוועדה, לקחת את הסוגיה של האזור הזה כפיילוט. שוב, כמובן שהקריטריונים הם קריטריונים שוויוניים, וברורה לי המורכבות של העניין, אבל צריך לומר – ואני אומר את זה על בסיס החומרים שהצטברו בפנינו בוועדה הזו – שבאזור הזה יש מפגש של שלושה דברים. אחד, רמה מאוד קיצונית של בעיות ברמה המקומית. שניים, השלכות רוחב. אנחנו לא מדברים על בעיה מקומית שהיא רק בעיה מקומית. אנחנו מדברים על השלכות על שמורה, על ים, על מרחב שנמצא בתוך לב-ליבו של הגליל, מרחב שיכול להיות מרחב של נופש ותיירות, אבל היום הוא מרחב של הרבה מאוד מפגעים סביבתיים. הדבר השלישי, שהופך את האזור הזה לאזור מיוחד ושלדעתי מחייב התגייסות, שיש כאן, לפי הבנתי, גם נכונות מאוד גדולה של ציבור האזרחים, עם התארגנויות, פעילויות ויוזמות, וגם תובנות יותר מתקדמות של השלטון המקומי. כך שהמשרד להגנת הסביבה, אם הוא יתגייס לפעולה נחרצת ונמרצת בנושא הזה, לא ימצא את עצמו לבד אלא ימצא הרבה מערכות תומכות גם מהציבור המקומי.

לכן אנחנו קוראים למשרד להגנת הסביבה להתייחס לאזור הזה כאזור פיילוט, לתת לו מיקוד מאמצים, מתוך הבנה שאם נצליח להראות אזור עם רשויות מקומיות עם בעיות קשות ביותר ועם כל המורכבויות והקשיים, ובאזור כזה תהיה התקדמות זו דוגמה שתוכל להקרין ולהשפיע על מקומות נוספים.

אני מאוד מודה לכם. זאת כמובן לא תהיה ישיבת המעקב האחרונה של הוועדה המשותפת בנושא הזה, ואני מקווה שבישיבה הקרובה יהיו לנו עוד בשורות חיוביות ונוכל להתקדם למקומות יותר נכונים, לטובת התושבים ולטובת הסביבה. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:16.