הכנסת השמונה עשרה

PAGE
23
הוועדה לזכויות הילד

11.7.2011


הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 134
מישיבת הוועדה לזכויות הילד

מיום שני, ט' בתמוז תשע"א (11 ביולי 2011) שעה 09:30

הגנה על זכויות בני נוער בהעסקתם בחודשי הקיץ

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

אנסטסיה מיכאלי

רוית טיחובר


מרכז מידע ונהלים, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

אהרון שאבי


סגן מנהל שירות מתבגרים, משרד הרווחה

הדרה רוזנבלום


מפקחת ארצית, היחידה למנהיגות צעירה וייעודית, מ. החינוך

חני נחמני


מנהלת תחום השמה בכירה, שירות התעסוקה

עו"ד דן כרמלי


סמנכ"ל לענייני כנסת, איגוד לשכות המסחר

חי לופטון


רכז פרויקטים, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

אודי מנור


מזכיר האיגוד המקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

יעקב אביד


רכז מחקר ופיתוח, הנוער העובד והלומד

דוד מלול


הנוער העובד והלומד

יואב בכר


סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות

יהודה כהן


מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

עו"ד אביבית ברקאי-אהרונוף
מנהלת תחום חקיקה וכנסת, המועצה הלאומית לשלום הילד

טימור מיכאלי-מוחדיסוב
יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית – מחוז דרום

אתי אלוני


ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

אתי וייסבלאי


מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מירב ישראלי

רחל סעדה

רות לובין
הגנה על זכויות בני נוער בהעסקתם בחודשי הקיץ

נעסוק היום במניעת ניצול ובהגנה על זכויות נוער בהעסקתם במשך חופשת הקיץ. כיון שחופשת הקיץ החלה אז מטבע הדברים שימת הלב אמורה להינתן לאותם עשרות אלפי בני נוער ואולי אף יותר, שמשתלבים בעבודה כזו או אחרת במהלך הקיץ.

אין צורך להכביר מלים לגבי הערך החשוב והוא שבני נוער מחפשים עבודה, מוצאים ומשתלבים בה, במהלך הקיץ. קודם כל גם כדי לרכוש את ערך העבודה וכמובן גם כדי להרוויח כסף כדי שיהיה להם גם בשביל המסע לפולין ולדמי הכיס שלהם, לרכישת ספרים ואפילו כדי לסייע בפרנסת הבית. יש בוודאי יתרונות רבים לכך שבני נוער יצאו לעבודה ויחזקו את ערך עמל הכפיים שאנחנו רוצים להנחיל לבני העם כי לצערנו, ביחס למדינות ה oecd שיעור האנשים המשתלבים בשוק העבודה בארץ הוא עדיין נמוך ביחס למקובל במדינות שם. כך שאם אפשר לחנך את בני הנוער כבר מגיל צעיר להשתלב בעבודה יהיה זה נכון.

דא עקא, שבני נוער, בהיותם בני נוער, אינם מודעים מספיק לכל זכויותיהם וככאלה, יש נטיה או פיתוי לנצל אותם בעבודתם. אחוז הניצול של בני נוער גבוה מזה של מבוגרים כי מבוגרים יודעים יותר לעמוד על דעתם, מבוגרים, מנסיון החיים יודעים יותר על זכויותיהם. בשנה האחרונה קיבלתי כמה וכמה פניות של בני נוער ששואלים האם התיק הוא במסגרת השכר שלהם וכמה חופשה מגיעה להם או למה לא מחלקים –מה שאחד מהם כינה "זכותון", מגילת זכויות, וכד'. בדקתי אפשרות של הצעת חוק בענין הזה אבל מסיבות אלו ואחרות שיכנעו אותי שאין מקום לכזו הצעת חוק כי החוקים כבר קיימים מכסים הכל. על כל פנים, זו המטרה שאנחנו רוצים לעסוק בה כאן.

מן המסמך שהוכן על ידי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת עולה שב- 2010 שיעור הנערים העובדים היה במגמת עלייה. המסמך לא מעודכן לחלוטין כי ביקשתי אותו בשלב מאוחר מאד.

קשה לנבא מה יהיה בקיץ הזה, האם שיפור במצב כלכלי מדרבן נערים להשתלב ביותר בעבודה, שהרי שיפור מצב כלכלי מכיל היצע גדול יותר של מקומות עבודה כלומר, יש סיכוי שיותר בני נוער יוכלו להשתלב בעבודה כי יש יותר מקומות העבודה או מנגד, האם -בגלל שיש שיפור במצב כלכלי, יש שכר יותר טוב והנוער מקבל מספיק דמי כיס מן ההורים. אינני יודע מה גובר על מה אבל אני מניח שבני נוער אוהבים להיות עצמאיים ולשלוט בכספם ולשם כך יותר בני נוער רוצים להשתלב בעבודה, ככל שהשוק יתיר להם.

אני מודאג מכך שיש פער בין בני הנוער שנכנסים לעבודה דרך לשכת העבודה ומחזיקים פנקס עבודה לבין אלה שמועסקים באופן עצמאי ואין לדעת מה קורה אתם. זאת מתוך הנחה שאלה שמועסקים דרך לשכת התעסוקה יש להם, לפחות מבחינה תיאורטית, מי ששומר על זכויותיהם והמעסיק יודע שהעיניים הפקוחות של שירות התעסוקה מופנות אליו כך שהוא כנראה יהיה זהיר יותר מלנסות ולנצל אותם אבל, אותם בני נוער שמועסקים באופן ישיר, לא דרך שירות התעסוקה, אין לדעת מה גורלם.

אני גם מודאג מיכולת האכיפה כלומר, על פי הנתונים שנמצאים במסמך, מספר התיקים שנפתתחו ומספר המורשעים נראה לי בלי שום קשר למציאות. נראה שאין פיקוח יעיל וכשאין פיקוח יעיל המעסיקים מרגישים זאת מיד, ושוב, כמו במעגל חוזר, אם אין פיקוח והמעסיקים מרגישים את זה אז יש פיתוי גדול יותר לנצל את העסקת הילדים מתוך הנחה שהיד האוכפת לא תגיע אליהם ולא תתפוס אותם בקלקלתם.

אשר על כן אנחנו מקיימים את הדיון הזה, כדי להאיר ולעורר ולראות מה צריך לעשות וכדי לבדוק ולפקח שהרשויות המופקדות עושות את מלאכתן נאמנה.

מספר מלים על האגף האכיפה: האגף נמצא במינהל הסדרה ואכיפה במשרד התמת"ת אמון על אכיפתם של תשעה עשר חוקי העבודה מן ההיבט הפנימי שלהם. אחד מהם הוא חוק עבודת הנוער מתייחס שישירות להעסקת בני נוער ובנוסף, אנחנו אוכפים חוקים נוסיפם שלא נוגעים לבני נוער כמו חוק שכר מינימום, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק הלבנת השכר ועוד.


חוק עבודת הנוער בא להסדיר את עבודת הנוער. המחוקק חווק את חוקי המגן, כדי להגן על אוכלוסיה שהוא רואה אותה חלשה יותר במערכת יחסי עובד מעביד, ובתוך האוכלוסיה של העובדים זיהינו –באגף האכיפה, אוכלוסיות חלשות במיוחד כמו בני הנוער.


בני הנוער, מעצם היותם נוער, פחות מודעים לזכויות שלהם והם גם להוטים מדי לעבוד ולוותר על הזכויות שלהם. שמנו לעצמנו שתי מטרות: האכיפה, כמובן והסברה. אנחנו רואים חשיבות רבה להסברה. הסברה לבני נוער והסברה למעסיקים. אנחנו פועלים במספר ערוצים.


לגבי הזכותון, הוצאנו חוברת שאנחנו מחלקים לבני נער באמצעות שירות התעסוקה ומשרד החינוך. בחוברת מוסברות לנוער כל הזכויות שלו, דברים הוא צריך לתת עליהם הדגשים ובנוסף, גם למעסיקים הוצאנו איגרת - - -

האם כל מי שמגיע לשירות התעסוקה מקבל את החוברת?

לא רק, לא רק. והדברים נוגעים גם במה שאמרת קודם כי החוק לא חל רק על מעסיקים שמעסיקים דרך שירות התעסוקה. החוברת מופצת גם באמצעות משרד החינוך.

אחזור על השאלה. אני מבין שכל נוער שמגיע לשירות התעסוקה מקבל חוברת.

נכון.

אין נערים שבאים לשירות התעסוקה ולא מקבלים חוברת.

אנחנו הפצנו את החוברות לשירות התעסוקה במטרה שכל נער שמגיע לשם יקבל חוברת.

אין לכם בדיקה. לא בדקתם אם באמת מחלקים או שזה מונח בקרן זוית.

לא עשינו בדיקה.

איך זה מגיע לנוער? נער מגיע לפקיד, האם יש בנוהל שלכם הוראה לפקיד התעסוקה לתת לנוער את החוברת, יחד עם טופס שהוא ממלא או פנקס שהוא מקבל?

אני לא בקיאה בנהלים של שירות התעסוקה. בנהלים שלנו מולם אין נוהל שמחייב אותם למסור את החוברת במעמד הרישום אבל יש שיתוף פעולה בינינו לבין שירות התעסוקה כי יש אינטרס משותף והחוברות האלו ניתנות - - -

שיתוף הפעולה אינו חלק מן התשובה לשאלתי. צר לי לומר שלא כל נער או נערה שהגיעו לשירות התעסוקה יצאו עם החוברת. על פי המידע שיש בידי –ואני מזמין אותך לתקן אותי, הדבר לא מוסדר בנהלים של שירות התעסוקה באופן כזה שבני הנוער יקבלו את החוברת.

לא אוכל לענות בשם שירות התעסוקה. רק אציין שהחוברת הזו - - -

בתשובה לשאלת יושב הראש, נציגת שירות התעסוקה נמצאת בדרכה לכאן, כנראה שנמצאת בכניסה.

אמרתְ שזה מופץ גם באמצעות מערכת החינוך. כיצד?

אנחנו מוסרים את זה לבתי הספר.

כמה עותקים הופצו בבתי ספר?

עשרות אלפים.

מרכז המידע והמחקר בדק ומצא שאתם מעבירים למשרד החינוך תשעת אלפי עותקים. שזה מה שביקשתם. למה רק תשעה אלפים של עותקים?

קודם כל קיבלנו שתי 'נגלות' והודיעו לי שהשתנה התעריף. עכשיו קיבלנו עוד.

יש בשכבת גיל למעלה ממאה ועשרים אלף תלמידים.

אני מדברת על מינהל חברה ונוער, עשינו את זה באמצעות מועצות תלמידים והנוער ובאמצעות כל המחנות והסמינרים שלנו.

יש בשכבת גיל מאה עשרים אלף תלמידים. בקיץ יכולים לעבוד גם בוגרי כיתות ט' ואפילו ח', בתנאי שהם מעל גיל 15. מדובר בארבעה שנתונים לפחות. מחלקים לחצי מליון תלמידים שמונה אלפים או תשעה אלפים עותקים של חוברות. מי עוד מחלק?

אני לא יודעת אבל מחלקים גם דרך בתי הספר. אני לא מדברת על בתי הספר אלא עלינו.

נמתין לנציגת שירות התעסוקה. המשיכי.

החוברת שאנחנו הוצאנו הופקה על ידי אגף האכיפה והוא העלה אותה גם לאתר האינטרנט שלו. העברנו אותה גם לגורמים נוספים כמו שירות התעסוקה, דרך הדרכות שעשינו למפעילי קייטנות, למשל. משרד החינוך מקיים כנסים למפעילי קייטנות, והגענו גם לכנסים על מנת להסביר.

האחד הוא הנוער העובד והשני הוא המעסיק. אנחנו מנסים לפעול בשני המישורים, גם לפנות אל הנוער -שזה דרך שירות התעסוקה, בתי הספר ואתר האינטרנט שלנו, וגם לפנות אל המעסיקים. הדרכת מפעילי קייטנות, לדוגמה או איגרת שהפצנו למעסיקים דרך ארגונים כלכליים, איגרת שבה מפורסמים עיקרי חוק עבודת הנוער - - -

כמה עותקים?

לגבי הסברה, אתר האינטרנט, קמפיין ברדיו, באנרים באתרים מסויימים, פנייה למעסיקים - - -

באנרים באיזה אתרים?

באתרים שפונים למעסיקים וגם באתרים שהם נגישים לבני נוער.

שמותיהם?

חברים, אי אפשר לבוא כך לוועדת כנסת. זו הפעם הראשונה שלך בדיון שלי. יש לבוא עם מידע. כשהייתי יושב ראש ועדת ביקורת המדינה היינו מבקשים ממשרד הבטחון דוח על ביצוע המלצות של מבקר המדינה אז הם היו שולחים הודעה בפקס "הועדה הוקמה, המהלך הותנה".

"פרסמנו באנרים באתרים מסויימים". לא יודעים כמה באנרים, לכמה זמן, באילו אתרים, ונושא המידע חשוב מאד בעיניי. כרגע אין לנו את המידע השלם כדי לדעת אם אתם עושים את כל הדרוש או לא. אנחנו לא חיים בסיסמאות.

אעבור לחלק של האכיפה. למרות שהאגף שלנו הוא אגף לאכיפת חוקי העבודה אנחנו רואים בהסברה חלק חשוב מן האכיפה.


לגבי האכיפה עצמה, בין השנים 2007-2010 ביצע אגף האכיפה למעלה מ- 1,600 חקירות של מעסיקי בני נוער, במסגרתן הוטלו כ-1,700 קנסות בסכום של כ-70 מליון שקל על מעסיקים שנמצאו שהפרו את הוראות חוק עבודת הנוער. ניתנו 80 התראות והוגשו 21 כתבי אישום.


האכיפה של חוק עבודת הנוער מתפרסת לארוך כל השנה וביתר שאת בחופשות רשמיות מלימודים, בעיקר בחופשת הקיץ, בגלל אורכה.

הווה אומר 530 חקירות בשנה.

אגף האכיפה מונה היום 30 מפקחים בתקן ועוד חמישים סטודנטים.

אבל זה לא רק לחוק הנוער.

לא, גם לתשעת חוקי העבודה האחרים. כל חוקי העבודה שאנחנו אמונים על אכיפתם.

530 בשנה, איך הם מתפצלים לפי חודשי השנה?

אני יכולה לומר רק לפי שנים. העבודה שלנו מתבססת גם על תלונות, גם על פניות וגם על עבודה יזומה. באכיפת חוק עבודת הנוער ראינו שעיקר העבודה שלנו היא יזומה כי הנוער לא נוטה להתלונן, הם עובדים תקופה קצרה, הם מקבלים או לא - - -

כמה מתוך ה- 1,600 חקירות הן תוצאה של פעולות יזומות וכמה על פי תלונות?

באופן כללי - - -

באופן מדויק.

אני לא יכולה לומר. אני כן יכולה לומר ש-50% מן העבודה שלנו היא יזומה ו-50% היא בעקבות תלונות. כל התלונות שמגיעות אלינו מטופלות ובנוסף - - -

האם את מדברת על עבודת נוער?

מדברת על אכיפת חוקי העבודה.

זה לא הנושא שלנו. יש לי בעיה כאן. הטענה שלי לא אישית כלפייך אלא לגבי מי שקבע מי יגיע לכאן ועם איזה מידע. הנושא אינו חדש. אני בהרגשה לא טובה.

אסיים. כפי שאמרת, אנחנו פועלים בשני ערוצים, האחד הוא מענה לתלונות והשני הוא יזום. בקרב בני נוער אין נטיה להתלונן על המעסיק ולכן האכיפה שלנו יזומה וממוקדת בחודשי הקיץ. אנחנו פועלים בענפים שמצאנו בהם העסקה מוגברת של בני נוער ובענפים שיש חשש לעבירות על חוק עבודת הנוער.

איזה ענפים?

אוכל להגיד באיזה ענפים יש ריכוז גבוה של העסקת בני נוער. בענף שירותי האוכל יש את הריכוז הגבוה ביותר של הביקורות שעשינו, במסחר, באולמות אירועים ובבתי מלון. אלה הריכוזים הגבוהים. כמובן שיש את השוליים אבל עיקר בני הנוער מועסקים בענפים האלה.

1,600 ביקורות בשלוש שנים.

אלה מעסיקים שנחקרו, לא מדובר על ביקורות.

הבנתי שנעשו - - -

כל ביקורת היא תיק. מרגע שאנחנו מגיעים למעסיק ופותחים תיק חקירה פלילי אנחנו מרחיבים את החקירה.

זה רק אם הוא עשה משהו לא בסדר. לא בכל ביקורת מתגלים כאלה.

הליך חקירה פלילית - - -

נתחיל מן ההתחלה. אמרת שיש ביקורות יזומות.

כן.

האם כל ביקורת היא פתיחת תיק?

אסביר. נקח לדוגמה את חוק שכר מינימום. לא ניתן לבדוק את יישומו ברגע שאנחנו מגיעים אלא באמצעות דוחות נוכחות ותלושי שכר. אי אפשר לבדוק את הדברים האלה במקום. אנחנו אוספים חומר חקיקה, גובים עדויות מן העובדים ואם עולה חשש לעבירות פליליות אנחנו גובים עדות באזהרה מן המעסיק. על מנת להטיל קנס מנהלי או התראה אנחנו חייבים לעשות את כל הפעולות הללו. זה לא הליך שמסתיים בתוך יום או יומיים.

בכמה תיקים גיליתם שנעברו עבירות פליליות וכמה תיקים נסגרו? כמה תיקים התבשלו לכדי קנס מינהלי או כתב אישום?

בגלל שחוק עבודת הנוער מכיל מספר הוראות, ייתכן שבתיק אחד יהיו מספר קנסות. הנתון אומר 700 קנסות מתוך 1,600 תיקים שנפתחו. ייתכן שמעסיק עבר על מספר הוראות חוק.

זה לא אומר שכל 1,600 התיקים נמצאו כתיקים פליליים.

יכול להיות שהמעסיק העסיק נער מעבר למספר השעות המותר וגם העסיק אותו בשעה מאוחרת מן המותר.

שאלתי אחרת.

היא לא יכולה להשיב לך.

האם את יודעת כמה תיקים נסגרו בלי שננקט בהם הליך? מהו אחוז ההפרות? מהו אחוז העבירות מתוך התיקים שנבדקו.

ב 2007-2010 ביצענו למעלה מ-1,600 חקירות. ב 2007 הוטלו 72 קנסות, ב 2009 הוטלו 900 קנסות.

לא תוכלי להגיד לי כמה תיקים נסגרו ללא מימצאים כדי לראות את אחוז ההפרה!?

היא לא יכולה לענות.

לא, אין לי את הנתון הזה.

איך את מסבירה את הירידה בשיעור הקנסות וכתבי האישום בשנת 2010?

בשנת 2007 הוטלו 72 קנסות, ב 08' 565, וב-09' 900, ב 2010 233. איך את מסבירה את זה?

מינהל האכיפה הוקם ב 2004. ב 2007 האכיפה היתה - - -

איך את מסבירה את הירידה ב 2010 יחסית ל 2009?

אנחנו מתמקדים בחקירות למעסיק ומרחיבים את החקירה עצמה.

מה גרם לירידה?

יש מספר גורמים. העובדה שאנחנו מתמקדים בחקירה ומרחיבים אותה, מעמיקים בחקירה ואוכפים מספר - - -

האם ב- 2009 לא העמקתם בחקירה!? האם יש לך מושג כמה חקירות מתוכננות ל -2011? אני מניח שאתם גם מתכננים.

בתקופת הקיץ נבדוק כמאה וחמישים מעסיקים.

וזה אומר רק מאה וחמישים תיקים!?

לא, זו אכיפה יזומה מתוכננת ובנוסף עליה יהיו חקירות כתוצאה מפניות. אנחנו לא יכולים להעריך כמה בני נוער יפנו אלינו.

אמרת שהתיקים נחלקים למחצית. זה כנראה לא יגיע למאה וחמישים.

זו אכיפה יזומה, בנוסף אנחנו עובדים עם "הנוער העובד והלומד" ומקבלים מהם תלונות. יש לנו אתר אינטרנט, יש לנו טלמסר עבור בני הנוער ואנחנו פונים אליהם ומבקשים מהם לפנות אלינו בתלונות. אלה מספרים שאני - - -

ביולי אוגוסט של השנה שעברה, כמה מעסיקים בדקתם?

ב- 2010 נפתחו 281 תיקים.

שאלתי נתון על יולי אוגוסט.

אני יכולה לתת נתון על 2010 כולה.

ראי, אני מאד מעריך אותך ואין לי כאן שום דבר אישי. את ודאי עושה את מלאכתך נאמנה אבל המשרד שגה שגיאה כשמצא לנכון לשלוח אותך בלי המידע הרלבנטי לדיונים האלה ושוב, זו לא פעם ראשונה שהם מתקיימים כאן –בכנסת, ואני מניח שהשאלות שאנחנו שואלים לא נשאלות בפעם הראשונה. אני מניח שגם קודמיי שאלו את כל השאלות האלו כי כולנו רוצים להיות בטוחים שההסברה והאכיפה קיימות ומתוך חוסר הנתונים שקיים כאן אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שהדברים הם אכן כך.

אנחנו עושים הסברה במספר דרכים בחינוך הבלתי פורמאלי. לפחות בששים רשויות קיימנו השנה ירידי תעסוקה ואולי אחר כך הנציג יספר עליהם. בירידים האלה התלמידים מקבלים את פנקסי העובדים וחזי אופיר הביא לי באופן אישי ארגזים עמוסים למשרד. העברתי לכל מפקח שאחראי על עיר מסויימת או על מחוז מסוים וגם היום יצאה אחת המפקחות לבקר במחנה של תנועת הנוער ולקחה איתה חומרים. מנסים להפיץ את זה כמה שיותר.


יש כמובן אתר ובמסך הראשי יש את המידע הדרוש. המידע החל להיות שם כבר מיד אחרי יום העצמאות.


בכל עתון ובכל דבר שמתקרב לקראת הקיץ אנחנו כותבים שאפשר לפנות אל "הנוער העובד". הם עצמם פנו אלינו וביקשו שנפיץ כמה שיותר. לא עשינו חוברות כי חילקנו דברים אחרים שקיבלנו מחזי אופיר.


מועצות התלמידים בבתי הספר בהוראה שלנו גם נתנו מידע ופרסמו. לא היתה לנו היכולת להגיע לכל בית ספר כדי לתת וגם לא נתבקשנו.

סיימתי כיתה י'. עולה לכיתה י"א, לומד בבית ספר י"ג. הנושא של הועדה נוגע אלי ורציתי לשמוע על מה מדובר ולהשמיע את המצב בשטח.


לגבי ה"זכותון", אני לא נחשפתי אליו כשפניתי ללשכת התעסוקה, היה זה לפני שנתיים בערך. מה שכן, היה שם פוסטר עם נתוני שכר שמגיעים לעובדים לפי הגילאים. לא צויינו שם זכויות כמו חופשות אלא זה היה רק על השכר. בני נוער נכנסו, קיבלו את הפנקס והלכו.


התחלתי לעבוד בגיל שלש עשרה בעבודה שהיא אסורה על פי החוק ואז לא ידעתי מה מגיע לי ואיזה שכר אני אמור לקבל אבל בגלל תמימות של הגיל המשכתי ובגלל האמביציה רציתי להרוויח כמה שקלים כדי לקנות לעצמי –כמו שנאמר פה, ספרים, ציוד לבית הספר ומאז המצב השתפר, כמובן.


מבחינת מועצות תלמידים –ואני גם יושב ראש מועצת התלמידים של באר שבע ושל מחוז דרום, אני יכול לציין שמתקיימים ירידי תעסוקה. מועצת התלמידים ומועצות נוער בכלל מארגנות ירידי תעסוקה שבהם חברת כח אדם מביאה נציגים מבתי עסק שמעוניינים לגייס בני נוער לחופשת הקיץ. בזמן היריד מחולקים ה'זכותונים', בני נוער מודעים לשכר שמגיע להם ואת זה אני מציין בפירוש. גם חבריי מודעים. אצל יותר ויותר בני נוער בשנים האחרונות המודעות עולה בזכות אותם ירידי תעסוקה, בזכות זה שכולם מדברים על הנושא. הקלדה פשוטה במנוע חיפוש מביאה תשובות. החלק המשפיע פה הוא באמת החלק של בתי העסק ושל העסקים שהם אלה שכן לוקחים בני נוער ובחלק מן המקרים משלמים כדין ונותנים זכויות כדין ובחלק אחר לא. רוב הסיכויים שבני נוער בגילאים נמוכים יסכימו להתפשר על עבודה שהיא לא כל כך מאפשרת קבלת שכר כפי שצריך וזכויות אבל, בני נוער מכיתה ו' מודעים לשכר שמגיע להם לשעה, מודעים לזכויות שמגיעות להם - - -

כמה באים לירידי התעסוקה?

אצלי הגיעו אל יריד התעסוקה כאלף מאתיים.

כמה תלמידים יש בשכבות ט', י', י"א, י"ב בבאר שבע?

משהו כמו שמונת אלפים או תשעה אלפים.

האם אני יכול לשאול אותך שאלות לגבי זכויות של נוער עובד?

כן.

מה השכר המינימלי לשעה?

בגיל שלי?

נתחיל בגיל 14.

חמישה עשר שקלים וששים ותשע אגורות או שבעים ומשהו אגורות.

שכר המינימום עודכן ב 1.7.2011. עד גיל 16 16.59 ₪ לשעה.

מגיל 16 ומעלה?

17.77 ₪.

עד שמונה עשרה?

19.60 ₪.

19.67.

האם תשר הוא חלק מן השכר?

תלוי בהסכם.

נאמר כאן שהרבה בני נוער עובדים בענף המזון.

גם אצל המבוגרים הוא כמו אצל נוער. הסכם העבודה הקיבוצי קובע.

האם התשר הוא חלק מן השכר?

יש פסיקה לפיה אם התשר נרשם בספרי המעביד אז מדובר בשכר.

לפי הסכם עבדוה קיבוצי של בעלי האולמות תשר הוא לא חלק מן השכר.

מה הזכויות לחופשה?

יש לי חודש - - -

אני בטוח ש 99.5% מבני הנוער לא יודעים את הדברים. גם לא את התשובה לענין התשר: אם זה נרשם, אם זה כלול, אם זה לא כלול.

אסור לי לעבוד שבעה ימים בשבוע, אחת לשבועיים מותר, כשההפרש בין משמרת למשמרת יהיה לפחות 36 שעות. יש לי חופשה מצטברת, חופשת מחלה ובמקרה ומפטרים אותי אז אני זכאי לקבל את השעות שהצטברו.

שעות העסקה?

שבע שעות ביום.

מגיל מסוים מותר יותר.

שמונה שעות ביום.

לא יותר מ-40 בשבוע.

נכון.

מהי השעה המאוחרת ביותר שמותר בה להעסיק?

אחת עשרה.

לפי החוק מגיל 16 מותר להעסיק עד לשעה עשר. המעסיק יכול לבקש היתר העסקה עד לשעה אחת עשרה.

כיוון שנדרשה הארכה נוספת אז במסגרת התאמת מדיניות אגף האכיפה הוציא הנחיה –שמפורסמת גם למעסיקים, לפיה מגיל שש עשרה ומעלה, בחופשות לימודים רשמיות ובתנאי שהמעסיק מספק הסעה לעובד, מותר להעסיקו עד חצות.


לגבי העסקה במנוחה השבועית – היא אסורה לחלוטין. בתחום השבת היא אסורה.

קודם אציין שבאתי בהתראה קצרה ודחיתי ישיבה כדי לבוא.

בתשדירי השרות בטלויזיה עולים אולמי אירועים כגוף מעסיק גדול ואנחנו אכן מעסיק גדול רק שתמיד הדברים הם בחזקת "על כל העדה יקצוף ויצא קצף על כולם" אבל בסך הכל אנחנו מחזיקים אלפי בני נוער אם לא עשרות אלפים, בגילאים שש עשרה עד גיל שבע עשרה קרוב לצבא, חלקם גם ממשיכים אתנו את העבודה בזמן השירות הצבאי.


ניצול היא מילה קשה. אנחנו לא מנצלים, אנחנו מעסיקים ויש עבריינים, אני מסכים, ועל העבריינים יש לאכוף את החוק. אנחנו לא מנצלים, אנחנו מעסיקים בני נוער, אנחנו זקוקים להם והם זקוקים למקום העבודה.


לאחרונה נחשפנו לגל לא קטן של תביעות במסגרת האכיפה בנושא הזה. לא קל, לא נעים למצוא את עצמנו במצב כזה. נכון שקרה שעברנו את השעה עשר ו"גלשנו" לשעה אחת עשרה אבל יש לזכור, פעם, בשעה אחת עשרה וחצי כולם כבר היו מחוץ לאירוע והאוטובוס האחרון יצא, לעומת זאת, היום כולם ממונעים ובשעה עשר וחצי עוד מוגשת המנה השניה. אנחנו דנים בענין הזה גם עם מועצת הנוער ועם "הנוער העובד".


אנחנו מודעים לכך שבני נוער נמצאים במצבים לא נעימים כמו עם הרגלי השתיה, למשל אז עדיף לנו שיהיו מועסקים. בניגוד לכך, לאחרונה החלה תפנית שבה לאט לאט אנחנו מוציאים את בני הנוער מן העבודה וחבל, הרבה מקומות עבודה מעדיפים לא להעסיק בני נוער ואם זה המסר, להוציא אותם משוק העבודה כדי לא להסתבך בנושא הזה אז לצערי, - - -

באיזה נושא? שעות העסקה?

גם וכל שאר הדברים.

נאמר שאפשר לקבל אישור הארכה.

עד חצות. עדיין יש קושי עם זה.

לגבי המידע לעובד אז קודם כל יש חוק הודעה לעובד והוצאנו הנחיה לפיה אף אחד לא יכול להעסיק עובד אם הוא לא חתום על תנאי העבודה שלו.

טימור, האם קיבלת הודעה לעובד?

כן.

מה כתוב בה?

מפורט השכר, מפורטים התנאים, הזכאות לחופשה וקיבלתי כל שנה עדכון לגבי השכר. אני עובד במקום מסודר שהוא רשת.

העברתי את החוברות לוועדי האולמות. קיימנו דיונים בנושא הזה. אמרתי: חברים, חוק יש לכבד, ואם אתם רוצים להעסיק בני נוער תעשו את זה לפי החוק. קשה להתמודד אתו אבל תשתדלו לשמור עליו.


לגבי תנאי השכר יש הסכם עבודה קיבוצי.

אצלנו התשר אינו נכלל בשכר. השכר הוא שכר ותשר לא נכלל בו. אין קשר. לכן העובדים נהנים בנוסף לשכר גם מן התשרים.

לגבי תשלומים במה שנקרא כסף שחור, עלינו להנחיל את המדיניות לפיה הוא לא חוקי.

מבקש רשות לצאת כי יש דיון אחר שדחיתי אותו מפני הישיבה הזו.

שלום, מברך על הדיון. לפני פחות משנה נערך פה דיון והוא היה מאד פורה. אביא את נקודת הראיה שיהודה התחיל אתה. עד לפני כשלש שנים כמעט לא היתה אכיפה. הדבר ידוע. אגף האכיפה היה עדיין קטן. לפני שלש שנים התחילו אכיפות בצורה די גדולה. במלונות ישראל מתבצעת אכיפה בסדר גודל של 70-90 מלונות מתוך שלש מאות מלונות בשנה וזה הרבה.

כשהתחילו האכיפות הראשונות נגלה לנו שיש שלושה חוקים שהרבה מלונאים עוברים עליהם ואני אומר באופן חד משמעי: מלונאים לא רוצים לעבור על החוק, זה ענף שומר חוק שעובד מסודר ואני רק אומר שהחוקים -שבעינינו נראים אנכרוניסטים מאד, מונעים כרגע העסקת נוער וזו הזווית שביקשתי להראות, כי אני, למשל, כבר "הרמתי ידים" בנושא העסקת נוער ובשלש השנים האלו המלונאים כולם כמעט הפסיקו להעסיק בני נוער.


הפוטנציאל של עובדי נוער במלונות ישראל בחופשות בעיקר הוא בסדר גודל של מעל אלפיים בני נוער וזו כמות די יפה אבל היום אין כמעט בני נוער שעובדים שם.

האחד הוא הגבלת שעת העבודה בלילה. אמנם יש היום תיעדוף של אי אכיפה אבל זה לא בחוק. זאת אומרת החוק עצמו מדבר על עשר בלילה ובשלש שנים האחרונות, לפני שהיה את האכיפה הזו אז מנהלי משאבי אנוש או מנכ"לים של מלונות מצאו את עצמם בפני חקירה פלילית תחת אזהרה.


החוק השני הוא השעות הנוספות. לפי חוק עבודת נוער אסור לעבוד שעות נוספות.


לפני שאגיע אל החוק השלישי חשוב לומר שאני לא בא כאן כדי להתנגד לחוקי העבודה אבל אני מביא את הדברים עם הזמנה לחשיבה הגיונית. ענף שיש לו היתר עבודה ביום המנוחה השבועי -כמו המלונאות, אמור להתמודד עם חוק עבודת הנוער -שהוא חוק נפרד מחוק העבודה הרגיל, והוא אוסר עליו לעבוד ביום המנוחה השבועי.

ויש לשים לב, העבודה בבתי מלון עבור נוער היא מן העבודות הטובות ביותר והבטוחות ביותר שיש. אם זה נער בריכה או נערה שעובדת עם ילדי האורחים, אלו עבודות נהדרות והמלונות הם מקומות עבודה מסודרים, עם תנאים סוציאליים מלאים ועבודה תחת הסכמים קיבוציים וכו'.

החוק הנוסף יצר מצב שהעבירה נעשתה באופן חוקי כי התשלומים עבור העבודה בוצעו בהתאם כלומר, אם מישהו עבד ביום המנוחה השבועי אז הוא קיבל 150% על המשמרת, זאת אומרת, לא גזלו ממנו.

בזמנו גם אנשי משרד החינוך אמרו שזה חשוב אבל בסופו של דבר אנחנו "חטפנו" קנסות והתוצאה היא שרוב המלונאים מעדיפים שלא להעסיק בני נוער. אדגים, הבאתי בפני המלונאים את תיעדוף אי האכיפה אבל הם אומרים לי "תודה רבה, עזוב, אל תתעסק בזה, כי אנחנו לא מקבלים את הנוער". אמרה לי מנהלת משאבי אנוש באחת הרשתות "בגללך הייתי בחקירה פלילית ואני לא מוכנה להיות בכזו שוב."


לפני שנה, כשהיינו כאן, אמרו שמטרת הדיון היא שנוער כן יעבוד ואז דיברו אתי ואמרו: "בוא תראה לנו ותעזור לנו ותביא אפילו את הנוסחאות של תיקוני חקיקה, החרגות וכו'" ועשיתי את זה. באתי והבאתי ואני מודיע כאן שאם הועדה באמת רוצה לקדם את הנושאים האלה אז אני מוכן לסייע מנקודת מבטנו כדי שנוער יחזור לעבוד.


לדעתי יש עוד ענפים שמפחדים להעסיק נוער.


אדגים ואסיים. רשת 'ישרוטל', שהיא רשת היא מפוארת ועושה עזרה לקהילה, "חטפה" קנסות על העסקת נוער אבל הרשת הזו, על כל שקל שנער קיבל בעבודה, היא נתנה שקל נוסף לטובת נסיעה לפולין. היא עובדת עם בתי הספר אבל בשנתיים האחרונות בתי הספר טוענים - - -

לא הצלחת לשכנע אותי שבתי המלון צריכים לעבור על חוק עבודה לנוער.

מתבצעת אכיפה של סדר גודל של 70-90 מלונות בגלל שלשה חוקים אנכרוניסטים.

למה הם אנכרוניסטים? למה אי אפשר להעסיק את הנערים והנערות בלי שיעברו את השעה אחת עשרה?

זה עד עשר ואחרי עשר ואתה נדרש להיתר.

אז תשתדלו להגיש יותר מוקדם. לא ידעתי שהבריכה פתוחה בלילה. המשחקיה של התינוקות, האם היא פתוחה אחרי אחת עשרה בלילה? למה שמשמרת בני נוער לא תהיה במסגרת השעות המוגבלות?

זה בעיה של תיפעול. ועובדה שהפסיקו להעסיק נוער. משמרת הערב היא שלמה.

באילת יש סודנים במקום בני נוער.

לא נכון.

יש עובדים יותר זולים.

לא נכון. קודם כל בני נוער - העבודה שלהם היא יותר זולה וחוץ מזה אנחנו מוכנים לשלם לנוער יותר, כמו למבוגרים ושניים, להיפך, כשאנחנו לא מעסיקים נוער אז אל החללים באים סודנים.

למה בית מלון צריך להעסיק את הנוער דווקא ביום המנוחה ודווקא אחרי השעה אחת עשרה?

מהו החוק השלישי שרצית לדבר עליו?

וזכור, בסופו של דבר הם נער או נערה.

אבל הנוער שלא עובד יושב עד ארבע בבוקר במקומות ציבוריים ואני חושב שאם אנחנו משמרים את כל החוקים האלה אז אנחנו מפסידים. אם לי יש היתר עבודה ביום המנוחה אז למה שלנער לא יהיה?

רוצים שהנער יהיה עם המשפחה ביום המנוחה.

גם עובדים אחרים עובדים ביום המנוחה.

הנער אמור להיות עם המשפחה שלו. ההנחה שלי היא שבקיץ העובדים הרגילים יוצאים לחופשות והנוער ממלא את מקומם.

הם לא יוצאים לחופשות. האם במלונאות יוצאים לחופשות בקיץ? אני חוזר ואומר.

יש מגבלות תפעוליות בענף הזה ואנחנו חושבים שהנוער יכול להשתלב בהעסקה הזו. תעסוקה היא גם הגנה.

אם יימשך הקו הזה של הישארות בקווים הנוקשים האלה אז לא תהיה עבודה לבני נוער.

האם נכון שלא אוכפים את ענין השעה המאוחרת?

התיעדוף אומר שהענין של השעות נבחן והעלו כאן דברים לפיהם, אם מישהו באמת רוצה להעסיק אז אפשר. הקו הורחק עד חצות עם תנאי מסויימים.

אז כדאי שזה יהיה חוקי אחרת גורמים למעסיקים לעבור על החוק.

היום העסקת נוער עד לשעת חצות בתנאי שמספקים להם הסעה עד לביתו היא לא עבירה פלילית.

האם ההתאחדות קיימה פעם דיון עם הנהלת משרד התמ"ת?

ההתאחדות דנה עם משרד התמ"ת החל משר התמ"ת דרך מנכ"ל התמ"ת ועם היועצים המשפטיים וגם, כמובן, עם אגף האכיפה. אנחנו ממשיכים לדון אתם. אומרים לנו שאנחנו צודקים אבל שיש בעיות.

לגבי השבת, הם אומרים את מה שאמרת כאן, ובוא נגיד כך, ברגע ששמעתי את מה שאמרת לגבי יום המנוחה השבועי אז הבנתי כמה יהיה קשה לשנות את זה בחקיקה כי לדעתי יש פה בעיה רצינית עם יום המנוחה.

מה שאוכל לומר הוא שהועדה צריכה לדעת שמועצת הנוער הוקמה מחדש, והתמ"ת מרכז אותה, יושבים שם גם נציגים של מעסיקים, גם נציגים של הממשלה ושל משרד החינוך ושם דנים בזה והמגמה של המועצה היא התיעדוף שפה דיברו עליו - - -

כן, כי זה לא הגיוני שזה יהיה אסור.

אתייחס לפלח מסוים שאתו אנחנו עובדים. יש לנו כשלושים אלף בבני נוער ויש אוכלוסיה נוספת שבמסגרת השירות אנחנו עובדים איתה והיא נערים ונערות בסיכון. רובה נמצא במסגרות וההתייחסות להעסקה בקיץ מכוונת לכעשרת אלפים בני נוער.

המצב הוא שאותה אוכלוסיה עובדת באופן מזדמן בקיץ. מיעוטה עובד באמצעות לשכת התעסוקה. יש נסיון לעשות פעולה פרטנית אל מול המעסיק ואל מול הנער עצמו כדי שזכויותיו יישמרו ופעולה נוספת היא מול לשכת התעסוקה כשבעקרו של דבר הכיוון הוא להפנות לשם יותר נערים ונערות בסיכון כדי שהם יקבלו את המידע המספק ויהיה איזשהו ליווי של הצוות של העובדים בתהליך הקליטה בעבודה.


יש נסיון להבנות קשר באמצעות השירות הספציפי שלנו שמשתף פעולה עם שירות התעסוקה גם בנסיון להרחיב את האוכלוסיה שעוברת דרך השירות, לאפשר קבלת זכויות ובכלל, לתקף את הנושא של עבודה מוסדרת.


אין ספק שרוב בני הנוער האלה לא עובדים בצורה מסודרת. לחלקם יש פנקסי עבודה, חלקם מודעים לזכויות וצוותי העבודה שלנו מרחיבים את היריעה בהקשר הזה.


מאפייני העבודה הם בדרך כלל בנין, מסעדות, בתי מלון, אולמי אירועים ובהקשר הזה אנחנו בתהליך של עבודה - - -

מה הקשר עם משרד התמ"ת?

יש שתי חלוקות. האחת -והיא לא מענין הדיון כאן, היא נוער מנותק שלא נמצא במסגרת בתי ספר, וזה סוג אחר של העסקה כי אלה נערים ונערות שנמצאים בקשרי עבודה משך כל השנה.

לגבי נוער בסיכון ובמצוקה שנמצא במסגרת בית ספר, אנחנו מנסים לעשות עבודה מול שירות התעסוקה כדי להבהיר את אופן ההפניה, צורת העבודה, השיתוף בין העובדים הסוציאלים בקהילה לבין לשכת התעסוקה המקומית, יידוע לגבי זכויות - איך הוא ייעשה בצורה רחבה יותר ובסופו של דבר איך ללוות את אותה האוכלוסיה בצורה קצת יותר ממוקדת על ידי העובדים הסוציאליים ברשויות, כדי שגם היא תהיה מודעת לזכויותיה וגם כדי שיעבדו בצורה חוקית ומסודרת.

הנוער בסיכון הוא החשוף ביותר לסיכון.

יש את העבודה הפרטנית מול הנער ומול הלשכה.

האם הפקידה בלשכת התעסוקה מודעת לזכויות?

כן, הם בהחלט יודעים וזה יכול להיות משהו שגם צריך להרחיב.

זה לא במעגל המידע שלה, זה לא במעגל ההשתלמויות שלה ואין לה את המידע.

זה לא כך.

תעסוקה של נוער בסיכון נראית כרגע כאילו היא "ילד לא חוקי" של המערכת אבל היא באחריותכם. נושא שמדאיג ומטריד. תודה רבה.

לגבי יידוע זכויות, רציתי לשאול את משרד החינוך, מדוע הפרסום והעברת הזכויות של בני הנוער לא נעשים בשבועות האחרונים של שנת הלימודים במסגרת שעת מחנך למשל? מדוע לא נמסר הזכותון יחד עם חלוקת התעודות? משרד החינוך צריך לתת על כך את הדעת.

לגבי הפיקוח, הנתונים ששמענו כאן הם בהחלט מדאיגים. נציגת משרד התמ"ת אמרה שבמסגרת החודשים יולי ואוגוסט בכוונתם לערוך כמאה חמישים בדיקות ולמרות שהיא הוסיפה שבחופש הגדול יש אכיפת יתר על מעסיקים של בני נוער – עדיין אלה נתונים מדאיגים. מאה חמישים חקירות של מעסיקים הן לא די על מנת להגן על אותם נערים שעובדים במהלך הקיץ וחלקם כן מנוצלים, למרות הדברים שנאמרו כאן.


כמובן שבמסגרת התיעדוף שהוזכר, אחת מה המגבלות היתה שלא תאכפו את העבודה עד חצות ובלבד שאותם מעסיקים ידאגו להסעתם של הנערים הביתה. ובכן, ישנם כל כך מעט מפקחים ואם בכוונתכם לעשות רק מאה וחמישים חקירות, כיצד תדאגו לאותם בני נוער שבחצות ידאגו בעצמם להסעה שלהם חזרה למקום מגוריהם? וזו רק דוגמה אחת.

מעבר לחשיבה הנכונה -שראויה, אגב, להיות בחקיקה ראשית ולא במסגרת תיעדוף, יש לתת על כך את הדעת ולהקציב גם את המשאבים. יש להקצות יותר מפקחים ויותר אכיפה כדי שבני נוער יוכלו לדעת את זכויותיהם וגם להיות מוגנים באמת על ידי יותר פיקוח יזום.

קודם כל מבקש להתנצל על האיחור כי עוכבתי בכניסה. הבאנו פוסטרים והדבר אסור אז לא נתנו לנו להכניס את החומר וההפקדה שלו לקחה זמן רב. הצלחתי להביא רק את אלה שבידי ואשמח לחלקם.

בתשובה להערת יושב הראש, ניסיתי להתקשר אל הועדה ואז השומר שלח אותי למודיעין וכו' וכו' ואני אקצר.

יושב הראש צודק בכך שהוא לא מקבל תירוצים. אקצר.


מסכים עם הדברים שנאמרו כאן לגבי ההסברה. לאורך כל השנה אנחנו מקיימים הסברות, בכל מקום שבו מסכימים לקבל אותנו. אנחנו פונים לבתי הספר עוד לפני החופש - - -

האם זה עלון עם זכויות?

כן.

למה כל תלמיד לא מקבל את זה מסוף כיתה ח' עד סוף כיתה י"ב?

לפני מספר שנים הפקנו יחד עם משרד החינוך עלון והוא חילק אותו יחד עם התעודות. ניסינו לחזור על כך גם השנה וגם בשנה שעברה אבל המשרד סירב.

ברגע שקיבלנו מן התמ"ת את הפנקסונים אז לא היה צורך בגליון זכויות. דובר בחצי מליון פנקסונים ויכולנו לקבל עוד. יש הבדל בין להפיק לבין להצמיד עלון כזה לתעודה. ההפקה לא מוגבלת.

חומר שהממשלה מפיקה הוא אחראי יותר ואילו הם ארגון וולנטרי. המחויבות לעמוד מאחורי הכתוב היא שונה.

ראינו שגם בשנה שעברה, בדיון שהיה כאן, הועדה קראה למשרד החינוך "לעגן בחוזר המנהל הכללי הליך הסברה לקראת יציאה לחופשה" והדבר לא בוצע.

המילה הסברה היא כללית ופירושה שצריך לחלק לכל ילד את החוברת הזו. אני לא יודע כמה עמודים יש בה אבל צריך למצוא את הדרך לפיה כל ילד יקבל מסמך בכתב בו יוסבר כל ההליך של העסקת נוער. תן לי מספר דוגמאות של הפוסטר שבידך.

בבקשה.

לגבי האכיפה - - -

האם ההסברה מספיקה?

יש שלש בעיות עיקריות שתורמות לניצול נוער בעבודה: האחת היא ענין המודעות של בני הנוער עצמם והם הרבה פעמים לא מודעים לזכויות שלהם. אנחנו רואים את זה בהסברות שאנחנו עורכים ובפניות שמגיעות לאתר ולתא הקולי שלנו ואנחנו רואים גם במקומות שבהם יש פעילות הסברתית כי אחריה יש לרוב יותר פניות אל הטלמסר שלנו עם תלונות לגבי ניצול.

השניה, היא היעדר אכיפה 'מוצדקת'. קודם כל אני מבקש להחמיא לפקחים של משרד התמ"ת. הם שותפים שלנו ועושים עבודה נהדרת. עדיין, אין מספיק פקחים. ה oecd אימץ את הסטנדרט של ה i.l.o. -ארגון העבודה הבינלאומי ולפיו אמור להיות מפקח על כל עשרת אלפים יחידות מבוקרות אבל אצלנו יש פקח על כל ארבעים אלף או ששים אלף, תלוי בשיטת הספירה. האכיפה היא בחסר בגלל העומס על כל מפקח.

אנחנו מעבירים דיווחים משך כל השנה תוך שיתוף פעולה עם משרד התמ"ת, בקיץ אנחנו מפעילים סיירת מיוחדת לענין העסקת נוער ומעבירים את המימצאים שלה למשרד התמ"ת - - -

תן לי תמונה. הסיירת מסיירת בעשרה מקומות. כמה מהם תקינים? ממוצע כללי.

קודם כל אנחנו הולכים למקומות שהם בחזקת מועדים לפורענות. הסיירת תבדוק יותר את אולמי האירועים מאשר מקומות אחרים. מתוך עשרה מקומות אחד עשר לא תקינים. אחד עשר. המצב באולמי אירועים הוא מצב מזעזע ואמנם אני מכליל אבל המצב הוא מזעזע - - -

מה תעשה עם העובדה שכל חתונה נגמרת היום בשעה מאד מאוחרת?

שיקיימו משמרות, שיעסיקו מבוגרים וישחררו את הנוער בזמן ה"קיפולים". אני רוצה שיהיו אחראים על עמידה בחוק. הבעיה של אולמי אירועים היא לא שעת חצות. ישבנו איתם לפני חודשיים, גם עם המנכ"ל של ההתאחדות הוא אמר שני דברים: האחד, הוא אמר ששעת חצות לא רלבנטית אלא רק שתים או שלש לפנות בוקר. ואולי זה אנכרוניסטי אבל לפעמים צריך להגן על בני הנוער גם בפני עצמם ומי שיאשר להם לחזור הביתה בשתיים לפנות בוקר, לפעמים בלי הסעה, תהיה עליו אחריות - - -

גם אם זה בקיץ וזה רק פעמיים בשבוע, למשל?

גם אם זה בקיץ וגם אם זה פעמיים בשבוע.

הדבר השני שהוא אמר הוא שאין לו דרך לכפות על האולמות את ההסכמים שהוא כבר חתום עליהם. ואנחנו יודעים שבאולמי אירועים -בחלק מן האיזורים ובעיקר בפריפריה, הסטנדרט הוא לשלם מחצית משכר המינימום. הרי למה יש תביעה נגד אולמי ז'ינו בדימונה? יש לנו תלושים של העובד שמראים שהוא קיבל שמונה שקלים לשעה?

זה כבר הגיע לכל המקומות שרק אפשר.

אגב, לפי מה שאמרו לנו, אסורה העסקה ביום המנוחה השבועי ואילו אצלכם כאן - - -

היא רשומה כאסורה אבל אם כבר הנער עובד אז הוא אמור לקבל תעריף אחר. השעתיים הנוספות הראשונות –כי מותר להעסיק נער עד שמונה שעות וגם אם הוא הועסק עשר שעות - - -

אבל לפי החוק אסור - - -

נכון אבל אם כבר הוא מועסק אז לפחות שישלמו לו על זה. שלא יצא שהנער נגזל גם בשעות וגם בתשלום.

הבעיה השלישית היא פסיקה של בית הדין לעבודה שבגללה, כשנער מאיים להגיש תלונה אז המעסיק מתעלם ממנו כי הוא יודע שבבית הדין ינסו לכוון לפשרה ובנוסף, לא יפסקו הלנת שכר אז אנחנו בבעיה. המעסיק אומר לי בטלפון: "עזוב, תתבע אותי, שם אני אשלם פחות".

האם בתי הדין לא מתייחסים ברצינות לתביעות של בני נוער?

בתי הדין, על תביעות נמוכות, לא רק של בני נוער, נוטים לשלוח את הצדדים לפשרה או לדחוף אותם לפשרה וגם אם הם פוסקים אז הם לא פוסקים הלנת שכר.

למה?

את זה אתה צריך לשאול אותם.

המעסיק לא יעסיק את הנער אחרי המשפט וגם לא יעסיק את כל החבורה שלו וזה עוד גורם שמשפיע.

עליי להפסיק אותְךָ כדי לסכם את הישיבה.


הועדה מצטערת שמשרד התמ"ת לא הצליח להציג בפניה את כל המידע הדרוש על מנת להבטיח שהמשרד ממלא את חובתו הן בסוגיית ההסברה והן בסוגיית האכיפה. הועדה תקיים בענין הזה דיון מעקב בזמן הקרוב ומבקשת משר התמ"ת לדאוג שהמשרד יבוא לדיון עם כל המידע הדרוש.


הועדה מבקשת, כפי שגם ביקשה בדיון קודם לפני כשנה, ממשרד החינוך, לגבש הסדר לפיו כל תלמיד שמסיים כיתה ח' ומעלה, יקבל בסיום השנה (רצוי יחד עם התעודה) מידע כתוב ומוסמך באשר לזכויותיו, אם וכאשר יועסק בחודשי הקיץ.


הועדה פונה לשר הרווחה והשירותים החברתיים על מנת לזרז ככל האפשר את ההסדרים שבין המשרד לבין משרד התמ"ת, כדי להבטיח שהעסקת בני נוער בסיכון תיעשה כולה במסגרת החוק ובכפוף לאכיפה והסברה ראויות.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50