הכנסת השמונה עשרה
PAGE
35
ועדת הכספים
12.7.2011
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י' בתמוז התשע"א (12 ביולי 2011), שעה 12:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 12/07/2011
שינויים בתקציב לשנת 2011
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2011
בקשות רביזיה על שינויים בתקציב לשנת 2011
מוזמנים
¶
ישראל אקוע, מנהל אגף משאבי אנוש, משרד הבינוי והשיכון
אשר ונונו, מנהל תחום משאבי אנוש ותקציב, משרד התיירות
מיכל פרנק, ראש אגף תיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה
דרורית שטינמץ, ראש אגף תקציבים, משרד ראש הממשלה
ראובן פינסקי, מנהל אגף מורשת, משרד ראש הממשלה
איתן גולדפלם, ראש תחום תקציבים, המשרד לביטחון פנים
ניר ממן, רע"ן תכנון, אגף התקציבים, משרד הביטחון
דודו שטיינמץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
מיכאל רבזין, אגף החשב הכללי, משרד האוצר
אנסטסיה סורוקינה, אגף התקציבים, משרד האוצר
אשרה רודב, אגף התקציבים, משרד האוצר
אורי גבע, אגף התקציבים, משרד האוצר
רבקה לויפר, אגף התקציבים, משרד האוצר
רועי קונפינו, אגף התקציבים, משרד האוצר
מעין נשר, אגף התקציבים, משרד האוצר
אודי רמר, אגף התקציבים, משרד האוצר
רשמה וערכה
¶
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
שינויים בתקציב לשנת 2011
בקשות רביזיה על שינויים בתקציב לשנת 2011
היו"ר משה גפני
¶
אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום שינויים בתקציב לשנת 2011.
פניות מספר 253 ו-249 –
בישיבה הקודמת ביקשנו לקבל פירוט. אם אפשר, אני מבקש לעבור סעיף-סעיף ולהסביר לנו במה מדובר.
אורי גבע
¶
הפנייה נועדה להעביר למשרד ראש הממשלה סך של כ-4.5 מיליון שקלים וסך של 439 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב בנושאים הבאים:
הנושא הראשון הוא יישום החלטת הממשלה בנושא העצמת תשתיות מורשת לאומית. אנחנו מתגברים את המשרד בסך של 5 מיליון ו-600 אלף שקלים שמגיעים מהמשרד להגנת הסביבה, המשרד לשירותי דת, מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל וממשרד המדע. כל זה בהתאם להחלטת הממשלה.
הנושא השני הוא יישום החלטת הממשלה בנושא שדרוג תשתיות ועידוד ביקורים ברחבת הכותל המערבי.
היו"ר משה גפני
¶
רגע. קודם כל שנבין על מה אנחנו מדברים ונראה מה עושים עם זה. תגבור תקציב משרד ראש הממשלה בסך של 5 מיליון ו-600 אלף שקלים להעצמת תשתיות מורשת לאומית. מה זה?
ראובן פינסקי
¶
שמי ראובן פינסקי, אני מנהל אגף מורשת במשרד ראש הממשלה, מנהל את התוכנית לשמה הובאה הפנייה התקציבית. ממשלת ישראל החליטה בשנה שעברה לעסוק בכל הנושא של העצמת המורשת הלאומית הן בהיבטים של המורשת המוחשית, האתרים, ארכיאולוגיה, ראשית הציונות, שימור מוזיאונים, והן בהיבט של המורשת הבלתי מורשית – ארכיונים, אוספים וכולי.
בהחלטת הממשלה הוקצו לדבר הזה 399 מיליון שקלים מתקציב הממשלה ונדרש משרד ראש הממשלה לגייס 200 מיליון שקלים נוספים מצ'ינג מרשויות ומתורמים.
בראש התכנית הזאת עומדת ועדת שרים בראשות ראש הממשלה וועדת היגוי בין משרדית שנציגי כל המשרדים המממנים יושבים בוועדת ההיגוי הזאת. הוועדה התכנסה כבר שלוש פעמים ואושרו פרויקטים בסך של 137 מיליון שקלים.
בתוך החלטת הממשלה יש שיטה של גיוס המשאבים וזאת העברה בין גגות של המשרדים.
זאת הבקשה שמגיעה לכאן היום והיא בסך 5 מיליון שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
עזוב את הממשלה. תסביר לנו. אנחנו לא ממשלה, אנחנו ועדת כספים, תגיד לנו מקצועית מה זה הכסף הזה. הוא אמר שיש תוכנית כוללת של 137 שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
עליה אנחנו לא מדברים היום. אנחנו רוצים לדעת מקצועית מה זה ה-5 מיליון. למה 5,6 מיליון ולא 10 מיליון?
אורי גבע
¶
מתווה התוכנית קובע יישום תקציבי לאורך שנים כאשר בכל שנה כל אחד ממשרדי הממשלה משתתף בחלקו. המשרדים הבאים – משרד להגנת הסביבה, שירותי דת, פיתוח הנגב והגליל ומשרד המדע – מעבירים את חלקם בשנה זו.
היו"ר משה גפני
¶
אני הולך סעיף-סעיף. אני דן על הפנייה הזאת, על כולה. אגב, אני מתכוון לעשות את זה בהמשך, להוציא פנייה שהיא קצת משמעותית מבחינת הסיבוך שלה וריבוי הסעיפים ולדון על זה בנפרד.
הנושא השני הוא תגבור תקציב משרד ראש הממשלה בסך של מיליון ועוד 85 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב, אני מדלג על "בהתאם להחלטת הממשלה", בנושא שדרוג תשתיות ועידוד ביקורים ברחבת הכותל המערבי. מה זה?
מיכל פרנק
¶
מיכל פרנקו, ראש אגף תיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה. הבקשה כאן היא להרשאה להתחייב לחמש השנים הבאות בסך הכול על 85 מיליון שקלים לטובת תוכניות הפיתוח ברחבת הכותל המערבי וסביבותיה.
הייתה תוכנית שהסתיימה. במשרד ראש הממשלה הייתה תכנית והתוכנית עצמה הושלמה מבחינה תקציבית בסוף 2010 ולמעשה אנחנו בתוכנית חומש.
מיכל פרנק
¶
ראשית, המשך החפירות. הרבה מזה זה הסדרת תשתיות. אתמול התבשרנו – הייתה לנו ישיבת ועד המנהל בקרן למורשת הכותל – שבשנת 2010 המשטרה דיברה על עשרה מיליון מבקרים, שזאת קפיצה של בערך שני מיליון משנה קודמת, אז ביקרו שמונה מיליון מבקרים.
מיכל פרנק
¶
אנחנו חושבים שהרבה מאוד בזכות הגברת הפוטנציאל החינוכי והאטרקטיביות של האתר. ככל שמפתחים יותר ויש את שרשרת הדורות ומנהרות הכותל, יש כמובן גם את רכז דוידזון, עיר דוד – לא כולם קשורים לקרן – זה יוצר מצב שכאתר תיירותי המקום יותר אטרקטיבי. תיירותי, אני מתכוונת במובן הרחב. אם תראו, יש כאן תקציבים של משרד החינוך ומשרד הביטחון שהם בעצם עבור ביקורי חיילים וביקורי תלמידים. העבודה שנעשית מולם בהפיכת הביקור בכותל במובן הרחב שלו, לרבות המנהרות ושרשרת הדורות, מהווה תוכן חינוכי. אגב, בסעיף אחר מדובר גם על מבקרי תגלית. הרבה מאוד פרויקטים שאנחנו מכוונים אותם לכך שביקור בכותל היה אכן חוויה הכרחית ומכוננת בתהליך הזה.
מיכל פרנק
¶
גם בתגלית, אנחנו משתדלים. זאת לא חובה אבל זה יוצא כמעט תמיד. אני לא מכירה מישהו שלא היה שם. האמת היא שהיום הבעיה בכותל היא מה שנקרא צרות של עשירים. יש לנו מגבלת נפח בתוך המנהרות כי יש גבול לכמה אנשים אתה יכול להכניס. מתוך אותם נניח עשרה מיליון, לא את כולם אפשר לארח כי יש 24 שעות ביממה, לא כולל שבת כמובן, ויש לנו בעיה כזאת. חלק מהעניין הוא שאנחנו ממשיכים את תוכניות הפיתוח והחפירות כדי לייצר מסלולים אלטרנטיביים. זאת אומרת, להרחיב את האטרקציות, לחבר מסלולים, לייצר מסלולים שיאפשרו יותר תנועה. למשל, יש את בניין הליבה, יש את בית שטראוס שהוא בתוכנית כאן וזאת בכלל תחנת משטרה ועוד. ככל שיש יותר מבקרים והנפח גדל, זה מחייב כמובן הסדרה טובה יותר על מנת לעמוד בתנועה הזאת.
פניה קירשנבאום
¶
אני רואה כאן שלוקחים מהמשרד לביטחון פנים, מהאמרכלות של משטרת ישראל. זה בתיאום עם המשרדים? הם יודעים על כך?
מיכל פרנק
¶
לחלוטין. אם יורשה לי לומר, זאת הייתה החלטת ממשלה על דעת ובתיאום עם כולם וכולם יודעים וכולם מסכימים.
מיכל פרנק
¶
ה-85 מיליון חלקי חמש שנים. כל שנה זה בעצם באיגום משאבים מהמשרדים השונים. כל משרד, לפי חלקו כי זה גם לפי היכולת של המשרד לשאת בנטל וכדומה וזה נעשה במשא ומתן. יש סעיפים בחלוקה. חלקו של המשרד לביטחון פנים על מנת להעביר לנו את המזומנים עצמם השנה הוא מיליון שקלים. אגב, אני רק פותחת לכם סוגריים כי אולי זה יגיע אליהם בהקשרים אחרים, כאן אנחנו מדברים כמעט רק על כספים שמיועדים לפיתוח, למעט מה שאמרתי לכם לגבי ביקורי חיילים שזה סוג של תשלום עבור תרבות יום א' וביקורי תלמידים וכדומה. בשוטף יש סעיף תקציבי אחר שאנחנו מנהלים את הצרכים השוטפים של הניהול, של 14 מיליון, וזה בלי קשר.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. סעיף 3. 4 מיליון שקלים לפתיחת משפטו של אדולף אייכמן בנושא ציון חמישים שנים בנושא הזה.
אורי גבע
¶
הסכום הזה נועד כדי לעשות שלושה טקסים ברחבי העולם - אחד בארץ, אחד בגרמניה ואחד בארצות הברית – לציון חמישים שנים לפתיחת המשפט של אדולף אייכמן. הנושא מרוכז באמצעות לשכת השר פלד.
פניה קירשנבאום
¶
אני הייתי מציעה לקחת את הכסף הזה ולחלק לניצולי השואה. כי אז התועלת הייתה הרבה יותר גדולה מכל הטקסים האלה ומכל מה שנעשה. בינתיים לניצולי השואה אין תקציב לשיניים, אין תקציב למשקפיים, אין שום דבר ואנחנו נעשה טקסים לאדולף אייכמן.
היו"ר משה גפני
¶
הסעיף הבא, 350 מיליון שקלים, פרויקט זכות מלידה ו-4 מיליון שקלים, תוכנית ניסיונית לשילוב נשים מאוכלוסיית המיעוטים במוסדות להשכלה גבוהה במקצועות מגובשים.
מיכל פרנק
¶
נכון. פרויקט תגלית, למעשה המדינה שותפה בו עם חברת תגלית, עם המייסדים הפילנתרופיים, והסוכנות היא חלק מסוים אבל לא גדול במיוחד. התוכנית מתנהלת מזה עשור. עד היום היא הביאה כבר כ-300 אלף צעירים יהודים מרחבי העולם לביקור מכונן בישראל. התוכנית מנוהלת ממשרד ראש הממשלה ועד היום בעצם ההסכם היה שמדינת ישראל משתתפת בעד שליש מהתקציב. זה ההסכם מבחינת מצ'ינג.
התוכנית לשמחתנו הרבה הלכה והצליחה מאוד. היא צברה לעצמה, מעבר למוניטין, והפכה להיות חוויה מכוננת לכל צעיר יהודי וגילינו במחקרים כעבור עשור שהייתה לזה השפעה מאוד מהותית - אנחנו מקווים, בתוספת של הרבה פעילויות אחרות – על סדרה של פרמטרים. למשל, על נטייה גבוהה יותר להינשא בתוך הדת ולא להתבולל בנישואי תערובת, בוודאי הנטייה לשוב ולחזור לישראל, בוודאי הנטייה להיות מעורב בחיים היהודיים. זאת אומרת, גילינו אפקטיביות מרשימה מאוד. שוב אני אומר שיש גם תוכניות אחרות שבאות ומוסיפות על כך ובוודאי יש להן השפעה.
במסגרת הזאת, זה היה אחד מדגלי ראש הממשלה בתקציב האחרון, הוחלט שאנחנו רוצים להציב לעצמנו יעד שאפתני. גילינו שהרבה פעמים ההשתתפות שלנו היא במידה מסוימת תקרת הזכוכית. זאת אומרת, אנחנו נותנים יותר משליש ובסך הכול יש היענות ויכולת גוברת לגייס תרומות. מצד שני, יש ציפייה לשיתוף עם הממשלה. בשנת גיל בתפוצות יש כמאה אלף צעירים, כל עוד אנחנו נצליח לשמור על המספר הזה והוא לא ילך ויישחק, ובעצם המטרה שלנו הייתה, וזאת התוכנית, להגיע עד 2013 לכ-50-51 אלף, להגיע בשנה לאחד מכל שניים שישתתף בתגלית. הציפייה שלנו היא שאם אנחנו נגיע לשלב קבוע של חמישים אלף צעירים בשנה, למעשה אנחנו מגיעים לפחות לאחד מכל שניים. ההנחה היא שחלקם האחר – הרי לא יכול להשתתף מי שהיה קודם – אלה שקשורים יותר כבר באו עם ההורים או עם המשפחה ויש תמיד לצערנו בוודאי עשרים-שלושים אחוזים שלא נצליח להגיע אליהם, אבל זאת כבר בחירה שלהם.
היו"ר משה גפני
¶
מה זה 4 מיליון שקלים לשילוב נשים באוכלוסיית המיעוטים? אם את לא יודעת, את לא צריכה להסביר.
היו"ר משה גפני
¶
אם אתה לא מכיר, איך תסביר? אני רוצה לדעת למשל אם דרוזיות נמצאות בעניין. אתה יודע לענות לי? זה נורא חשוב לי כי היום צירפו אותי לעדה הדרוזית. מגלי אמר שאני חלק מהעדה הדרוזית ולכן אני צריך לדעת.
היו"ר משה גפני
¶
לא מספיק לי לברר. אני רוצה לדעת. לשם כך עשיתי את ההעברה הזאת ואני רוצה לדעת פרטים מלאים על כל העברה.
מיכל פרנק
¶
אנחנו לא מאפשרים להם להתפרק מהאחריות. אגב, הם רואים בזה פרויקט דגל, גם באסטרטגיה החדשה שלהם. אני חושבת שזה משהו בסביבות ה-90-100 מיליון שקלים בשנה, תקציב משרד ראש הממשלה, כנגד תקציב זהה מצד הסוכנות היהודית. השנה אנחנו נעבור את 10,000 המשתתפים. יש גידול מתמיד במספר המשתתפים.
פניה קירשנבאום
¶
צריך לבדוק את העניין הזה היטב. זאת אוכלוסייה שמשום מה חושבים שהיא מחוברת ליהדות ולא צריך לדאוג להביא אותה לארץ. זה לא קשור לנושא הזה.
דרורית שטינמץ
¶
חברת הכנסת קירשנבאום, אני אשמח לנהל את הדיון. אני יודעת שמתוך 10,000 משתתפים כ-3,500 הם משתתפי ישיבות.
היו"ר משה גפני
¶
הם היו אצלי לפני חודש והם אמרו שבעבר זה היה והיום לא. היה אצלי מזכ"ל תנועת עזרא. תנועת עזרא היא לא תנועה שמזוהה אתי.
דרורית שטינמץ
¶
אני אבדוק את העניין אבל ככל שאני יודעת עזרא היא עדיין מה שהם קוראים מארגן גדול במיוחד.
דרורית שטינמץ
¶
שוב, אני לא יודעת ולכן אני עוסקת בהשערות. הייתה תקרית שיתכן שלזה הם מתכוונים. יש שני מארגני, מה שנקרא, מטריה שזה הדבר החדש. נדמה לי שזאת הייתה תנועת עזרא והחוויה הישראלית של הסוכנות שבעצם לקחו תת מארגנים. הם באו בשם אחרים ולכאורה הם היו צריכים לקחת אחריות. אני לא רוצה להרחיב, אבל היה מקרה שגילינו של ממש מרמה קשה ובעקבות זה, לאחר בדיקה וחקירה, הגענו למסקנה שאנחנו מבטלים את תופעת המטריה כי אם המתווך באמצע הוא לא פקח אפקטיבי וזה רק מרחיק מאתנו את העובדה שאנחנו משלמים לתלמידים שגילינו שלא היו כאן, אז זה מאוד חמור.
דרורית שטינמץ
¶
עדיין. מה שגדל, אנחנו מגדילים את הסגמנטים האחרים. אנחנו לא הקטנו אותם. משתתף מסע, אם הוא עונה לקריטריון, הוא מקבל מלגה. יכול להיות שחלקם מקבלים פחות כי לגבי צפון אמריקה יש נוסחה מורכבת.
דרורית שטינמץ
¶
שוב, אני אשמח לשמוע פרטים אבל אני לא יודעת על כך. כאמור, אני אבדוק. יכול להיות שמשהו מפריע להם. המלגות הן דיפרנציאליות והן לפי מדינת המוצא, לפי כוח קנייה וכולי. אלה שבאים מארצות הברית מקבלים הרבה פחות ובצדק. אגב, צריך לדעת למשל שמברית המועצות מקבלים.
היו"ר משה גפני
¶
הם דיברו גם על ברית המועצות. הם אמרו שהם תנועה. בסדר. את לא יודעת לענות באופן מדויק ואת אומרת מה שהיה.
לגבי הנושא של שילוב נשים. אין לכם עדיין תשובה.
דרורית שטינמץ
¶
יש תשובה. מדובר בתוכנית לבנות או לנשים מצטיינות מבתי ספר בהשכלה על מנת לבצע הכוונה מלאה להשכלה גבוהה.
דרורית שטינמץ
¶
כל המגזרים שהם לא יהודים. בדואים, דרוזים, צ'רקסים. ממש כל מגוון האוכלוסיות שהן לא יהודיות.
היו"ר משה גפני
¶
הבנתי. יפה. משרד ראש הממשלה דואג למיעוטים וזה מאז ומקדם וגם אומרים שצריך לשלב את המיעוטים בעבודה ולשלב נשים מהמיעוטים בעבודה. אני עובד מול משרד האוצר כבר שנתיים לשלב עוד מיעוטים וגם שנשים יצאו לעבודה ואני מחכה לתשובה. זה לא קשור לזה. שנתיים אני מנהל אתם משא ומתן על נשים.
אורי גבע
¶
סעיף 5 בא להגדיל את תקציב נציבות שירות המדינה בסך של כ-4.5 מיליון שקלים לשלושה נושאים עיקריים כאשר הראשון הוא הגדלת תקציב המחשוב. עושים שדרוג לתשתיות המחשוב בנציבות. החלק השני שמחולק למעשה לשני חלקים – מיליון ו-400 אלף שקלים נועדו לתוכנית מוסדית למנהלים בכירים בשירות המדינה לתואר שני במדיניות ציבורית. זה נעשה באוניברסיטה העברית. זאת תוכנית של הנציבות להכשרת מנהלים. התוכנית השנייה היא למעשה שיתוף פעולה עם הג'וינט לתוכניות הדרכה לסגל הבכיר בשירות המדינה. אלה תוכניות חוץ-אקדמאיות שהמדינה משתתפת ב-75 אחוזים מהעלות והג'וינט משתתף ב-25 אחוזים מהעלות.
היו"ר משה גפני
¶
מה זה קשור לסעיפים הקודמים? אם אני למשל רוצה להצביע בעד שילוב המיעוטים ועל זה אני רוצה להצביע נגד, איך אני עושה את זה? אני רואה שמשרד ראש הממשלה באמת דואג למיעוטים ורוצה לשלב אותם בעבודה, הנה, מביאים כסף, 4.5 מיליון שקלים לשילוב המיעוטים.
היו"ר משה גפני
¶
לך מותר וגם לי מותר, במיוחד שאני דואג למיעוטים, לדרוזים, לנשים דרוזיות שישולבו בעבודה.
היו"ר משה גפני
¶
אני אמרתי שאני מנהל כבר שנתיים משא ומתן עם אגף התקציבים על שילוב נשים, שגם הן מיעוטים. משרד ראש הממשלה דואג לשלב מיעוטים. למה סעיף 5 קשור לסעיפים האחרים?
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה להצביע בעד המיעוטים כי כל הנשים במיעוטים משולבות אבל אני לא רוצה להצביע על זה. איך אני עושה את זה?
היו"ר משה גפני
¶
אתם תחליטו עבורי ועל הכול אני צריך להצביע אן-בלוק? אני לא במשא ומתן אתכם. אני נותן דוגמה. אני מאוד בעד שילוב נשים מהמיעוטים בעבודה. אני גם עובד על זה הרבה זמן והנה יש תשובה. הדרוזים משולבים ואני רגוע.
אורי גבע
¶
סעיף 6 נועד בעצם לעשות התאמה בתקציב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יש סקר חדש שהלשכה מוציאה בתקופה האחרונה שנקרא סקר ארוך טווח והוא סקר ייחודי שבעצם עוקב אחרי סט מסוים של משפחות במשק שלאורך תקופה של עשר שנים כדי ליצור נתונים רציפים. אושר תקציב רב שנתי לטובת הסקר אבל בגלל עיכובים מסוימים בשנת תקציב הנוכחית הוחלט להסיט חלק מהמשאבים לשנים הבאות ולשמור כמובן על מסגרת התקציב שנועדה לסקר. זה בעצם מה שאנחנו עושים, אנחנו מפחיתים מתקציב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כסף שיוחזר לה בשנה הבאה בהתאם למתווה.
היו"ר משה גפני
¶
לא, בסעיף 1 מופיע מיליון שקלים שראיתי שזה מהמשרד לביטחון פנים. אם זה כך, זה לא מיליון אחד אלא זה יותר ממיליון.
היו"ר משה גפני
¶
לא. רגע. בסעיף 2 יש תגבור תקציב משרד ראש הממשלה בסך של מיליון שקלים חוץ מה-85 מיליון. הבנתי. בסדר.
אני מבקש לדעת כמה דברים. קודם כל, לגבי הפרויקט הזה של זכות מלידה. אני מבקש לדעת האם באמת מה שהעלתה חברת הכנסת פניה קירשנבאום זה נכון. אני ביררתי את זה.
היו"ר משה גפני
¶
חברת הכנסת פניה קירשנבאום שאלה. דרך אגב גם היא שייכת למיעוטים. החלק הזה של כל המערכת הזאת שהיא מערכת מאוד חשובה, אנחנו מאוד תומכים בה. גם תגלית, גם מסע וכל העידוד הזה של צעירים מכל העולם שיבואו לכאן ויישארו בנושא היהודי והקשר לארץ ישראל. זה ברור לגמרי. השאלה אם אין בעניין הזה מה שהעלתה חברת הכנסת קירשנבאום, וגם אני שומע שהתקבלו איזה שהן החלטות לגבי שנה הבאה וגם לגבי השנה. אני אומר לך שאני לא מכיר ולא יודע.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש לקבל נתונים לגבי המערכות האלה – תגלית, מסע וכל מה שנלווה לעניין. אנחנו צריכים לאשר כאן העברות תקציביות. אני מבקש, אם אפשר, לקבל את הרשימה של תשתית המורשת הלאומית היכן זה עומד לקרות, זאת אומרת, איפה מגבירים את זה. אני רוצה לדעת לגבי שילוב נשים מאוכלוסיית המיעוטים איך זה הולך להתבצע ואם אפשר להגדיר במדויק למי הכוונה באוכלוסיית המיעוטים כדי שנדע בדיוק. אם אפשר, לפרט לי בכתב כדי שאני אדע.
היו"ר משה גפני
¶
זה בשביל ההרצאות שלי. הרבה פעמים אני מרצה לגבי עידוד נשים לצאת לעבודה ואני אוכל להתגאות במה שהממשלה, שאני חלק ממנה, עושה. מה היא אומרת ומה היא עושה. שתמיד נראה שזה תואם, מה שהיא אומרת, מה שהיא מחליטה ומה שהיא עושה. אתה מכיר את החלטת הממשלה מספר 2000?
היו"ר משה גפני
¶
תבדקו את ההחלטה הזאת ונראה האם מה שאתם עושים עכשיו תואם את החלטת הממשלה.
אני מבקש להפריד את הסעיפים. נכון?
היו"ר משה גפני
¶
אני דחיתי את זה מהישיבה הקודמת. ביקשתי לא להיכנס לפירוט אבל שיגידו לי על מה מדובר. דיבר אתי מנכ"ל משרד הביטחון, דיבר אתי כמה פעמים, ודיבר אתי גם החשב של משרד הביטחון. מדובר על תשלום לספקים, דברים חיוניים למערכת הביטחון שהפירוט שלהם יהיה בוועדה המשותפת. אני ממליץ לאשר את הפנייה הזאת.
ניר ממן
¶
אני מסכים לכל מילה. כפי שראש אגף תקציבים הסביר לך בעל פה, מדובר במימוש תוכנית עבודה שוטפת של משרד הביטחון לשנת 2011, תשלום לספקים, תעשיות גדולות והקיום השוטף, הובלות, רכש מזון וכדומה. מימוש תוכנית העבודה כפי שאושרה והוצגה של שנת 2011 של מערכת הביטחון.
היו"ר משה גפני
¶
תודה. אני מודה לך. אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פניות מספר 109, 107, 106, 289, 110 – אושרו
היו"ר משה גפני
¶
הפניות אושרו. חבר הכנסת ציון פיניאן וחבר הכנסת זאב אלקין מגישים רביזיה. ניר, אתה לא מעורב במערכת הפוליטית אלא אתה ממשרד הביטחון, אבל תדע שחבר הכנסת ציון פיניאן הוא רכז הקואליציה בוועדת הכספים וחבר הכנסת אלקין הוא יושב ראש הקואליציה ויושב ראש סיעת הליכוד. הם ביקשו רביזיה. אני מבקש אם אפשר בהקדם, להסיר את הרביזיה כדי שהכסף הזה יוכל לעבור. תודה רבה.
פנייה מספר 234 –
ישראל אקוע
¶
ישראל אקוע, מנהל אגף משאבי אנוש וממונה על התקציב עד שיימצא לי מחליף. הפנייה הזאת כוללת שני דברים: 15 מיליון מתוקף ההסכם בין שני המשרדים, אוצר ושיכון, להשלים את החוסר בתקציב הרגיל ומיליון וחצי, החלטה בין שני המשרדים – נגב וגליל ומשרד הבינוי והשיכון – לפעולות חינוכיות.
דודו שטיינמץ
¶
מדובר כאן בשינויים פנימיים בתקציב משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לרבות תקצוב של 6.8 מיליון שקלים לפעולות האגף לתעסוקת הורים יחידים ולתקצוב 3 מיליון שקלים לפעילות הקרן למקצועות שוחקים.
דודו שטיינמץ
¶
לא מורידים. אם תשים לב, הכנסנו לאמרכלות. מדובר כאן באלמנט של הרכבים של הפיקוח על העבודה.
דודו שטיינמץ
¶
פיקוח על העבודה, יש לו סעיף תפעול שבו נמצא גם נושא אחזקת הרכבים של המפקחים. אחזקת הרכבים של המפקחים עושה אצלנו באמרכלות המשרד. יש כאן העברה טכנית מהסעיף שלהם לסעיף האמרכלות שעוסקת באחזקת רכבים של כל המשרד.
היו"ר משה גפני
¶
אני מפקח שעובד מטעם משרד התעשייה ועכשיו, בחודשי הקיץ, צריך ללכת ולבדוק במסעדות את חוק הנוער. יש לי רכב. אני ממשיך לנסוע אתו?
דודו שטיינמץ
¶
התקצוב הוא מהסעיף של הפיקוח על העבודה, אבל מי שעושה בפועל את כל הנושא של אחזקת רכבים ממשלתיים, זה אצלנו באמרכלות.
דודו שטיינמץ
¶
כי מלכתחילה האוצר לא רצה להעביר את בסיס התקציב מהסעיף שלהם לסעיף הזה. הוא רצה להראות את כל התפעול של היחידה לאכיפת חוקי עבודה, אבל זה דבר טכני.
היו"ר משה גפני
¶
מישהו באגף התקציבים יודע להסביר? זה נראה מאוד משונה. אם הרכבים צריכים להיות באמרכלות, למה הם היו בפיקוח ואכיפה בשוק העבודה? למה הם בסעיף הזה? מי הכניס את זה לשם? אני רוצה לדעת למה הסעיף הזה לא היה במקום.
אודי רמר
¶
אני לא מכיר את הסעיף הספציפי הזה אבל יש סעיפים שהתקצוב של רכיבי השכר והתפעול הוא לפי היחידות השונות. לא תמיד זה תחת אמרכלות של הסעיף הכללי אלא לפי היחידות.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה הסבר לזה. אני לא אוהב את המשחקים האלה של אגף התקציבים מול המשרדים. תגידו למה לכתחילה בתקציב המדינה היה בסעיף הזה ולמה אתם עכשיו מעבירים את זה לסעיף אחר. זה משא ומתן עם שר התעשייה? אם מנכ"ל התעשייה? תגידו.
היו"ר משה גפני
¶
אפשר להוציא חוברת מידע של משרד התעשייה אבל לא לשחק עם ועדת הכספים. איפה צריך להיות הסעיף הזה? אם את רוצה להראות מה הסעיף הכולל של הפיקוח על חוקי העבודה, תוציאי חוברת מידע או משרד התעשייה יוציא חוברת מידע והוא יגיד שהסעיף התקציבי הזה הוא כך וכך. אומר שטיינמץ שאני סומך עליו, אל תגיד לי עוד הפעם את המילה טכנית כי היא לא רלוונטית לענייננו.
דודו שטיינמץ
¶
כל נושא התפעול של המשרד עובר דרך רפרנט התמ"ס. יש תמ"ס ויש תעסוקה. משרד התמ"ת מורכב מתמ"ס ותעסוקה.
דודו שטיינמץ
¶
כל הנושא של התפעול של המשרד עובר דרך התמ"ס. הסעיף של אכיפת חוקי עבודה הוא דרך תעסוקה. כדי להעביר מתעסוקה לתמ"ס באלמנט הזה, העברתי כספים מתחום תעסוקה לתחום התמ"ס באלמנט של תחום התמ"ס שעוסק בזה תחום התעסוקה.
היו"ר משה גפני
¶
הבנתי. עכשיו אני שואל אותך שאלה. בתקציב שאנחנו אישרנו היה סעיף תקציבי של הפיקוח על היתרי עבודה שזה שייך לתעסוקה. היה תקציב של התמ"ס ושם היה סעיף תקציבי של האמרכלות. למה את המיליון וחצי האלה, כשהביאו לכאן את התקציב לאישור למה שמו אותם בתמ"ס ולא בתעסוקה?
היו"ר משה גפני
¶
הבנתי. המשרד שלכם הוא מצוין, הוא משהו לא רגיל, אגף התקציבים באמת מכבד אתכם מאוד ואנחנו רואים זאת דרך כל מיני דברים. מישהו באגף התקציבים יכול להסביר לי למה כשהביאו לכאן את תקציב המדינה לא שמו את זה בסעיף הרלוונטי? מישהו יכול להסביר לי?
אנסטסיה סורוקינה
¶
הפנייה נועדה לבצע תגבור תקציב פיקוד העורף בסך של מיליון ו-248 אלף שקלים לשם תגבור תוכנית מקלוט ומיגון. בנוסף ביצוע שינויים פנימיים בגין השתתפות משרד החינוך בתקציב של פיקוד העורף עבור ביצוע פרויקטים בפיקוד העורף בתחום החינוך.
דרורית שטינמץ
¶
תוכנית בין משרדים לטיפול בסחר בנשים ובזנות. זאת תוכנית שמנוהלת על ידי הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה. במסגרת הזאת ובפנייה התקציבית הזאת – אחריה תהיה עוד אחת – אנחנו מעבירים תקציב בסך של 2.718 מיליון שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
זאת תוכנית מאוד רצינית. אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פניות מספר 275 ו-276 – אושרו פה אחד
פניות מספר 278 ו-279 – פינוי מוקשים
היו"ר משה גפני
¶
לי הסבירו שעל פי החוק שהעביר שר האוצר לשעבר חבר הכנסת רוני בר-און, מקימים רשות והרשות תעלה שבעה מיליון שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
לא, הרשות היא המעטה הכולל של החוק עליו מדובר, שזאת ההעברה. אנחנו ביקשנו פירוט. נאמר לי שמה שילך למטרות שכר, מה ששטיינמץ קורא לו אמרכלות, יהיה בערך שבעה מיליון שקלים. אתה יודע את זה? אני חושב שיש כאן חלקים אפורים לגבי מה זה שכר ומהי פעילות.
רועי קונפינו
¶
מה שמתוקצב כרגע, אלה שני מיליון שקלים לשכר ויתר הכסף לפעילות של הרשות. הרשות עוד לא העבירה תוכנית עבודה מסודרת ולכן אני לא יודע לומר לך כמה יעלה בדיוק התפעול שלה וכמה יעלו הפעולות האחרות שלה, פינוי מוקשים וכולי. הסכום של ה-27 מיליון שקלים נדרש מכיוון שלפי החוק צריך להקים את הרשות תוך זמן מוגבל שלדעתי הוא שישים ימים מרגע קבלת החוק וצריך להתחיל לאייש את התקנים.
היו"ר משה גפני
¶
המטרה ראויה. אני מבקש אם תוכלו לדווח לוועדה על התקדמות העניין הזה כי אנחנו רוצים לעקוב אחרי ביצוע החוק הזה ולראות לאן בדיוק עוברים הכספים, גם מבחינת החלקים היחסיים, גם של פינוי המוקשים, גם של העבודה עצמה, גם של הקמת הרשות. אני מבקש דיווח לוועדה, אם אפשר, ברגע שמתקבלת החלטה ולכל המאוחר בתוך חודש ימים כדי שנדע איפה אנחנו עומדים עם העניין הזה. בסדר?
דודו שטיינמץ
¶
מדובר כאן בהעברה של כ-2.8 מיליון שקלים מתקציב המשרד למשרד החינוך שעושה תוכניות להשלמת השכלה, הן לדורשי עבודה והן להורים יחידים.
היו"ר משה גפני
¶
כן, היום זה יום המשטרה.
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פנייה מספר 288 – אושרה פה אחד
פניות מספר 295 עד 298 -
דודו שטיינמץ
¶
מדובר כאן בהעברות של תקנים של עובדים ממשרדים שונים למשרד התעשייה בהתאם למדיניות של הנציבות שאם יש עובדים שלא מסתדרים במשרדים שלהם, מעבירים אותם ממשרד למשרד. יש לנו כאן העברה של שלוש משרות - משרה אחת ממשרד השיכון, משרה אחת משע"מ ועוד משרה. זה ניוד שלושה עובדים בין המשרדים, הם עוברים ממשרדים אחרים למשרד שלנו.
ישראל אקוע
¶
העברה של 4.1 מיליון מהרזרבה של המשרד לתקציב הרגיל לצורך ביצוע קמפיין הסברה בנושא סבסוד המשכנתאות בפריפריה.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פניות מספר 299 ו-300 – אושרו פה אחד
פניות מספר 301, 302 ו-313 -
רבקה לויפר
¶
זה נועד להעביר תשעה תקנים מבתי הדין הרבניים למשרד הרווחה לצורך הקמת יחידות הסיוע. זה נועד להעביר כמעט שישה מיליון שקלים לפרויקט לטיפול בזנות ו-150 אלף שקלים ממשרד ראש הממשלה למשרד הרווחה.
רבקה לויפר
¶
העברה של תקציב לפעולות לשיקום אסירים במשרד הרווחה. שני מיליון השקלים האלה מיועדים לרשות לשיקום האסיר.
אשר ונונו
¶
מדובר על ארבעה פרויקטים מרכזיים. האחד, שבילי אופניים בישראל. מדברים על העברה של 31 מיליון שקלים בתקציבי הרשאה. 8 מיליון שקלים לשבילי אופניים בישראל. 9.5 מיליון שקלים לפיתוח בעיר חיפה, בעיקר המושבה הגרמנית, ו-12.8 מיליון שקלים, סיוע לקיבוץ עין גדי בהתאם לסיכום של האוצר עם הקיבוץ בעקבות הפגיעה כתוצאה מהבולענים. מדברים על תוספת של 24 חדרי הארחה ושיפוץ של בית ההארחה.
אשר ונונו
¶
אנחנו מדברים על התוכנית. יש תוכנית כללית של שבילי אופניים בארץ שהמשרד אמון על הטיפול בה.
היו"ר משה גפני
¶
זה משרד התיירות. 9.5 מיליון. למה דווקא חיפה? אני בעד חיפה, אבל למה דווקא חיפה ולמה לא בטבריה?
אשר ונונו
¶
אמרתי. קיבוץ עין גדי נפגע קשות כתוצאה מהבולענים באזור ים המלח. יש הסדר של האוצר לסייע להם בפיתוח בית ההארחה שם. זה אומר הקמת 24 חדרי אירוח נוספים ושיפוץ המלון במטרה לסייע לקיבוץ. יש הסדר שבא לסייע להם כתוצאה מהפגיעה מהבולענים שהיא פגיעה קשה.
אשר ונונו
¶
אני לא יודע אם התנהל משא ומתן עם גורמים אחרים במקום. זה יותר הסדר של האוצר. מאחר שהנושא הוא תיירותי ויש רצון לסייע להם בתחומי התיירות, אנחנו אמונים על התיירות. זה יותר הסדר של החשב הכללי ואגף התקציבים במשרד האוצר. כאן מדובר בפן התיירותי. יתכן שיש סיוע נוסף שניתן לגורמים אחרים במקום אבל זה לא בתחום עיסוקנו.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פניות מספר 303 עד 307 – אושרו פה אחד
פניות מספר 308 עד 312 – ים המלח
אשר ונונו
¶
העברת 4.5 מיליון שקלים לקידום בחירתו של ים המלח כאחד משבעת פלאי עולם. אנחנו שוקדים על זה ורוצים שהוא יזכה. בסך הכול אני חושב שזה ייתן תנופה וקידום לים המלח.
היו"ר משה גפני
¶
יש החלטת ממשלה. הכול בסדר. יש החלטת ממשלה על זה ויש העברה תקציבית לזה. אלה שני דברים שונים. החלטת הממשלה היא כדי ללכת לעיתונות וההעברה היא כדי לבצע דברים. אפשר ללכת לעיתונות ולומר מה קורה. בסדר, יש שאלות נוספות לגבי העניין הזה? אין.
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פניות מספר 308 עד 312 – אושרו פה אחד
פניות מספר 314 עד 316 –
אודי רמר
¶
הפנייה נועדה לתקצב 8 מיליון שקלים עבור תכנון מתקני גז טבעי ופיקוח על מערכת הולכת הגז. בנוסף, תקצוב 22 מיליון שקלים בהתאם להסכם מימון להקמת המקטע הצפוני של מערכת ההולכה.
היו"ר משה גפני
¶
לא הבאתי את זה לאישור בישיבה הקודמת בגלל הסיפור של הולכת הגז בדרום. אני רותח מזעם על משרד התשתיות. פשוט רותח מזעם ואני חושב שכך גם כל חברי הוועדה. לא יכול להיות המצב הזה. לא מקדמים את העניין, לא מקדמים כלום, אתמול אומרים לי שהעובדים עומדים לצאת להפגנה. אני לא יודע מה לעשות. אני פשוט חסר אונים.
בסדר. אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פניות מספר 314 עד 316 – אושרו פה אחד
הפניות אושרו. אני מגיש רביזיה. ההתנהלות הזאת פשוט לא יכולה להיות.
פנייה מספר 317 –
דודו שטיינמץ
¶
מדובר בשינויים פנימיים בתוך המשרד. בין היתר אנחנו מתקצבים כ-4 מיליון שקלים הקצאה לעוברי הכשרה מקצועית לדורשי עבודה. מיליון שקלים ליחידת המיכון שעוסקת בחלק של ההכשרה. חלקו של המשרד בתוכנית לעידוד עולי אתיופיה, אלה ה-2.5 מיליון שקלים שהאוצר נתן כנגד 2.5 מיליון שקלים שהמשרד נותן.
דודו שטיינמץ
¶
נכון. זה חלקו של האוצר וכאן זה חלקו של המשרד. בהחלטת הממשלה נאמר חמישה מיליון, האוצר 2.5 מיליון ומשרד התעשייה 2.5 מיליון שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
רביזיה של חבר הכנסת ציון פיניאן וחבר הכנסת זאב אלקין.
ציון, אני לא מצטרף לרביזיות אבל אם אתם מסירים אותן, תאמרו לי קודם.
מעין נשר
¶
החטיבה להתיישבות עברה ממשרד החקלאות למשרד ראש הממשלה. כרגע טכנית התקציב נמצא עדיין במשרד החקלאות אבל הוא עובר. שלושה מיליון שקלים לכפר סטודנטים חדש שיוקם בלוד ועוד שני מיליון שקלים להרחבה של כפרי סטודנטים קיימים בנגב ובגליל.
אשרה רודב
¶
הפנייה נועדה להעברת 12 חודשי עבודה לרשות האכיפה והגבייה לצורך ביצוע פקודות מאסר וכן ביצוע שינויים פנימיים בתקציב משרד המשפטים.
אשרה רודב
¶
לצורך ביצוע פקודות מאסר? לביצוע פקודות מאסר אנחנו מביאים 12 עובדים ואנחנו גם עושים שם הסטה.
אשרה רודב
¶
12 חודשי עבודה. זה עובד אחד שהולך להתלוות למשטרה כאשר היא מבצעת פקודות מאסר. בנוסף, לצורך התפעול של כל הנושא הזה, גם הסטנו לטובת הנושא – אבל זה לא תגבור אלא הסטה – בערך 3.8 מיליון שקלים.
אשרה רודב
¶
לא. זה עובד של רשות האכיפה והגבייה. יש גם עובדים של המשטרה שיעשו את הפעולה הזאת. בנוסף הם ביקשו שיהיה עובד נוסף.
אשרה רודב
¶
למעשה זה מנטרל עובד כי עכשיו הוא צריך להתלוות למשטרה תוך כדי שהיא מבצעת את הפקודות האלה ואז הוא לא יכול לעשות את העבודה שלו במשרד.
היו"ר משה גפני
¶
משונה. אני לא מצליח להבין את זה. למה אי אפשר לקחת עובד, לשלם לו שעות נוספות ושיעשה את העבודה הזאת? למה צריך להביא מישהו מבחוץ?
אשרה רודב
¶
שוב, כאשר יוצאת המשטרה לבצע את פקודות המאסר ולאסור את אותם חייבים, הם ביקשו שיתלווה אליהם גם עובד רשות האכיפה והגבייה כדי שיסביר לחייב שעכשיו עומדים לאסור אותו ויציע לו לשלם את החוב עם מנגנוני תשלום וכולי. זה למעשה גורם לעובד להפסיק לעבוד בעבודה הרגילה שלו ועכשיו הוא צריך לצאת וכל היום להסתובב.
היו"ר משה גפני
¶
אין אנשים שיכולים לתרום לעניין הזה ולעשות את העבודה הזאת? אין מישהו כזה ברשות האכיפה?
אשרה רודב
¶
העובד עצמו, מדובר בכ-150 אלף שקלים אבל בנוסף לכל התפעול של כל הנושא במשטרה, סך הכסף הוא בערך 3.8 מיליון שקלים.
אשרה רודב
¶
הפנייה נועדה לתקצוב סך של 7,570 מיליון שקלים בהנהלת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים שעיקרם כלהלן: 3,300 מיליון שקלים בהנהלת בתי המשפט בהתאם לסיכום עם ועד עובדי המינהל. 2.5 מיליון בבתי הדין הרבניים בהתאם לסיכום בין המשרדים בנושא מיכון בתי הדין. העברה של מיליון ו-650 אלף שקלים מהמשרד לביטחון פנים להנהלת בתי המשפט בהתאם לסיכום ביניהם בנושא שחרור עצירים בערובה ווידאו קונפרנס. העברת 170 אלפי שקלים ותקן ממשרד השיכון להנהלת בתי המשפט.
איתן גולדפלם
¶
המשרד לביטחון פנים. הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב המשרד לביטחון פנים וכמו כן להיערכות לאירועים הצפויים בחודשים הקרובים.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
פנייה מספר 329 – אושרה פה אחד
פניות מספר 342 עד 344 – פיקוד העורף
אנסטסיה סורוקינה
¶
הפנייה נועדה לבצע שינויים בתקציב של פיקוד העורף. תקציב חלק של משרד הביטחון עבור תגבור תקציב פיקוד העורף בסך של 102 מיליון שקלים. בהתאם להחלטת הממשלה מינואר שהנושא שלה הוא פיקוד העורף לשעת חירום.
היו"ר משה גפני
¶
מה עם כל מה שדיברנו עם השר מתן וילנאי, גם סגן שר הבריאות ואני, לא רק לגבי בעלי זקנים אלא בכלל לגבי מסכות במדינת ישראל, להקדים את הייצור של המסכות מכיוון שלחלק גדול מאזרחי המדינה אין להם מסכות? מה עם המצב הזה?
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מאשר את הפנייה. אני לא מביא אותה להצבעה. אני מבקש דיון, כמו שסיכמתי עם מתן וילנאי, עם השר מתן וילנאי ועם סגן שר הבריאות ליצמן. אנחנו קבענו שנשב על העניין. זאת ההזדמנות לשבת. זאת העברה שאני מוציא אותה מתוך כלל ההעברות. לא שאני מתנגד לה אלא להפך, אני בעדה ואני רוצה לקדם את העניין, אבל ההעברה הזאת תהיה כאשר יתקיים הדיון עם השר מתן וילנאי ועם סגן השר ליצמן.
אנסטסיה סורוקינה
¶
יש כאן גם שינויים פנימיים של פיקוד העורף והכסף כבר תוקצב ב-2011 והם צריכים להעביר את זה.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו נקיים את הישיבה הזאת בהקדם. יש הרבה שינויים פנימיים שאני מבקש לעשות אבל אף אחד לא ממהר.
רבותיי, תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:50