הכנסת השמונה עשרה

PAGE
14
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

11.7.2011


הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 512

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

מיום שני,ט' בתמוז תשע"א (11 ביולי 2011) שעה 12:00

סיכונים בריאותיים בעקבות אישור פעולות כירורגיות של רופאים שאינם מומחים בתחום בו הם מבצעים ניתוחים.

חברי הועדה: חיים כץ – היו"ר

רחל אדטו

חזי לוי


ר' מינהל רפואה, משרד הבריאות

דר' מיכאל דור

סגן ר' מינהל רפואה, משרד הבריאות

פרופ' גבריאל דינרי
מנהל תביעות בניהול סיכונים

ירדן נבו


אחראי ביטוח אחריות מקצועית, שירותי בריאות כללית

פרופ' שי אשכנזי

יו"ר מועצה מדעית, ההסתדרות הרפואית

יהודה אולמן

יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית

בתיה מור-יוסף

מטופלת, האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית

צביה דווידי

מטופלת, האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית

דר' יצחק ברוורמן
מנהל א.א.גרון וכירורגית ראש צואר, המרכז הרפואי ע"ש הלל יפה




חבר ועד איגוד רופאי א.א.גרון

דר' סרגיי ניצן

קופת חולים "מאוחדת"

רווית אשר

גולדפינגר תקשורת ויחסי ציבור

מהגוני לוי

גולדפינגר תקשורת ויחסי ציבור

שלי לוי


רכזת מחקר, מחלקת המחקר והמידע, הכנסת

וילמה מאור

רות לובין
סיכונים בריאותיים בעקבות אישור פעולות כירורגיות של רופאים שאינם מומחים
בתחום בו הם מבצעים ניתוחים

צהרים טובים. יום שני, ט' בתמוז תשע"א, 11 ביולי 2011 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא סיכונים בריאותיים בעקבות אישור פעולות כירורגיות של רופאים שאינם מומחים בתחום בו הם מבצעים ניתוחים.

הדיון הזה נתבקש על ידי חברת הכנסת דר' רחל אדטו בעקבות תחקיר של "כלבוטק" שהראה שכנראה אנשים שלא אמורים לעסוק בנושא מסוים עוסקים בו. היא הפנתה אותי לדיון שהתקיים פה בשנת 2006 והנדון שלו היה "סיכונים בריאותיים בעקבות אישור פעולות כירורגיות" ומשרד הבריאות היה אמור להתקין תקנות בענין. נכון שעברו חמש שנים - - -

אל"ף תוקנו תקנות למרפאות כירורגיות בתשובה לשאלה מה ניתן לעשות ומה לא, מה מותר ומה אסור לעשות. בנוסף, נקבע שבמרפאות האלו יועסק מנתח אחד בתחום מומחיותו.

במאמר מוסגר ייאמר שנקבע כבר אז מעין דור ביניים, בו עובדים שני רופאים בלבד שקיבלו היתר קבוע.

זאת אומרת שהיה מקרה חריג וקבעו בו אישור לשני רופאים לא 'דור ביניים'.

לא מקרה חריג. זוהי קביעה שיהיה 'דור ביניים' שטרם תיקון התקנות עשה ניתוחים ואשר אם יוכיח –ולא סתם על מנת לקבל רשיון אלא אם יוכיח את מספר הניתוחים שעשה, משך הזמן, הצלחתם וכיוצ"ב או אז, אם תסבור המועצה המדעית –שהיא גוף מאד מכובד ומיוצגת גם כאן, אם היא תסבור שהוא ראוי לקבל אישור הרי שהיא תמליץ למשרד הבריאות ליתן בידו רשיון לעשות ניתוחים שקרובים לתחומו. כאלה היו רק שניים.


לשאלת יושב הראש, בפקודת הרופאים קבוע תהליך בירור למקרה רשלנות ואם נקדים את המאוחר הרי שאותם שני רופאים שבגינם נקבע הדיון הזה, עומדים בפני ועדת משמעת של משרד הבריאות, בעקבות עבודה שעשה משרד הבריאות.

אם כך נראה קודם את שאר הדברים.

תודה על הדיון היום והדיון, כמו שאמרת, הוא בעקבות שני התחקירים שהיו ב"כלבוטק" בנושא ביצוע ניתוחים פלסטיים על ידי מי שאינו מורשה וביצוע ניתוחים במרפאות שאינן בתי חולים. פנה אלי איגוד הכירורגיים הפלסטיים ובעקבות הפגישה חשבתי שמן הראוי להעלות את הנושא כאן, במיוחד לאור העובדה שהועדה הזו דנה בכך בעבר.


בפועל, חילקו בעבר את הניתוחים הפלסטיים לשני סוגים: ניתוחים גדולים שחייבים להיעשות בבתי חולים וניתוחים בינוניים וקטנים שרשאים הרופאים לעשות במרפאות פרטיות ומחוץ לבית החולים. ההגדרה של הניתוחים היא בהתאם למשך הזמן שלהם. ניתוח שאורך מעל חמש שעות יבוצע רק בבית חולים וכזה שדורש פחות מחמש שעות יבוצע מחוץ לבתי החולים.

משרד הבריאות קבע רשימה של שבע עשרה מרפאות פרטיות בהן רשאים רופאים לעשות ניתוחים בינוניים וקטנים כאשר בין המרפאות הפרטיות כלולות גם "מרפאות אסותא" , אשקלון ועוד. מרפאות "אסותא" שונות מבית החולים "אסותא" שברמת החייל. הגדירו פעולות שמותרות ואסורות.

משרד הבריאות אמור לפקח על הדברים האלה ומשרד הבריאות בבעיה אמיתית של חוסר במפקחים, אין מספיק כוחות לפקח ולכן, כחלק מן הרישוי משרד הבריאות מפקח אבל עיקר הפיקוח שלו הוא פיקוח על הלוגיסטיקה; האם יש מרדים, מה גודל החדר, מה האמצעים שעומדים לצורך התאוששות וכד'. לא מפקחים -ברוב המקרים, על זהות המנתח ומה התוצאות של הניתוח.


אני מניחה שמינהל הרפואה היה רוצה לפקח על זה ואם היו לו עוד עשרה אנשים הוא היה מפקח. העובדה היא שכרגע בפועל הפיקוח שנעשה על טיב הניתוחים ועל תוצאות הניתוחים במקומות האלה הוא בעייתי בגלל מחסור במפקחים.


בעקבות הדיון שהתקיים בשנת 2006 נקבע שרק מומחים יוכלו לנתח בתחומם. מי שמבקש להיות כירורג פלסטי צריך ללמוד שש שנים נוספות חוץ מן השבע של התואר. בגינקולוגיה, למשל, מדובר בשש שנים ובכירורגיה או בעיניים – שש שנים.

אנשים אמורים להיות מומחים ולכן הביקורת שלי היא על כך שאנשים שלא מומחים לא יוכלו להיכנס לתחום הזה. למשל, לא יעלה על הדעת שאני אכנס לעשות ניתוח עיניים מכל סוג שהוא למרות שבעיקרון כלום לא צריך להפריע לי, מותר לי, יש לי רשיון מומחה אבל, אחד הדברים ש"קורץ" הוא שכירורגיה פלסטית היא תחום עתיר בממון ולכן הפיתוי יותר גדול לעשות דברים גם על ידי מי שלא רשאי.

למשל, היום, רופאי שיניים עושים הזרקות בוטוקס. זה גם מיֱדע אישי שלי, מחברים שלי, שהיום מתמחים בהזרקת בוטוקוס. הענין מותר והרווח הוא גדול. זוהי קלות בלתי נסבלת שבה אנשים מרשים לעצמם לבצע משהו שהוא לא בתחומם. מה שכן זה בוטוקס והטיפול אינו פולשני ולא עליו הדיון כי הדיון כאן הוא על דברים שיכולים לגרום תופעות לואי. נצפה כאן בסרט –שאני לא ראיתי אותו אבל אני מניחה שנראה בו סיבוכים שקרו.


הבעיה העיקרית שעליה עמד דר' חזי לוי היא שבשנת 2006, כאשר הותקנו התקנות, נתבקש משרד הבריאות, כאן בחדר, על ידי אריה אלדד, להכין רשימה של ניתוחים אותם רשאים לבצע אנשים שזו לא המומחיות שלהם. עד היום הרשימה הזו לא אושרה - - -

הם נתבקשו לקבוע רשימה של המומחיות שתידרש לכל ניתוח.

בסדר. למרות שחלפו השנים מאז, הרשימה הזו נמצאת בדיון בין ההסתדרות הרפואית למשרד הבריאות ועד היום לא גובשה. זאת אומרת שהתחום למעשה, פרוץ.

בדיון כזה אפשר תמיד לשאול איפה אחריותו של הפציינט, הרי לא מדובר בניתוחים דחופים בהם אין לפציינט ביקורת על המנתח כי במקרים שכאן, טבע הדברים הוא שהפציינט שואל מי המנתח ומבקש לבדוק את נסיונו וכו' כלומר, יש כאן שאלה על אחריותו של המבוטח. אי אפשר להטיל את כל האשמה על הרופאים כי צריכה להיות אחריות גם על המבוטח.


מצד שני, נשאלת השאלה מה חובת הרופא להציג את עצמו כמי שאינו מומחה בתחום הזה וכאן יש חשיבות מאד גדולה גם למסר של הוועדה לגבי הדברים.

רציתי לעשות שאיבת שומן כי שקלתי תשעים קילו. ניגשתי למרפאות התאומים שפירסמה שבה יש רק מומחים ושהם עושים רק את העבודה הכי טובה. הלכתי והיפנו אותי לדר' יעקב יעקובי. הוא אמר לי: נפחי את הבטן, נצלם אותה, תרדי שלושים קילו. מחר תביאי המחאה על סך 15,000 ₪ ומחרתיים ניתוח. אמרתי לו: דוקטור, אני חולת סכרת, כולסטרול, לחץ דם, צרבת ובולעת המון כדורים, גם אספירין. והוא אמר: הכל בסדר, שום דבר. לא צריך בדיקות. שאלתי אם צריך בדיקת דם או משהו דומה והוא אמר שלא. באתי למחרת והוא עשה ארבעה חורים, שנים למטה ושנים במתנים והתחיל למלא ליטרים של דם. הוא אמר: זה שומן, אני מוציא שומן. חמישה בקבוקים והפקידה מנגבת לו את הזיעה, הוא מוציא את המשקפיים והיא מנגבת לו והוא לא יודע והוא מתחיל כך מתחת לעור, מתחת לבטן וזה בהרדמה מקומית ואז הוא פגע פה בצד, וצעקתי אז הוא נתן לי זריקה. המקום שהוא פגע בו בפנים כואב לי מאז הניתוח ושנתיים עברו מאז.

כמה ירדת בעקבות הניתוח?

חמשת הקילו שהוא הוציא הם החמישה שירדו. מתשעים קילו לשמונים וחמישה. במשך שנתיים אני במשקל שמונים וחמישה. הוא הבטיח לי שארד שלושים קילו. לא ירדתי. הוא הרס לי את הבטן. דיממתי שלושה ימים, דיממתי בבית - - -

את לא צריכה לבכות עכשיו.

לחצתי על כפתור מצוקה, בא רופא הביתה, אני בת שבעים וחמש, הוא נתן זריקה ואמר לי: איך את בבית? אמרתי לו: בעלי בחו"ל ואני מפחדת ללכת לבית החולים כי הוא לא ימצא אותי. הייתי מתעלפת ומתעוררת. חברה באה אתי. הרכב נמלא דם. וכשירדנו מן האוטו והתיישבתי התמלאה הרצפה דם. היא נבהלה, התקשרה לדר' יעקובי ואמרה לו: דוקטור, תבוא מהר - - -

האם הוא שיחרר אותך ככה? חופשי?

כן.

כמה זמן ארך הניתוח? או הטיפול?

חצי שעה - - -

הוא הוציא חמישה בקבוקים ושלח אותך הביתה!?

כן, אמרתי לו למה הוא מוציא אותי בלילה? הוא אמר לי: לא, לא , תלכי הביתה, תשכבי. שם לי חגורת לחץ ואחרי דקה נתמלאה החגורה ונזל לי דם מן הרגליים. כשהגעתי אל החברה הביתה הריצפה נמלאה דם. היא שמה ארבע או חמש מגבות וצלצלה אליו. הוא אמר: אין לך מה לדאוג, זה רק לכלוך, בבוקר זה ייפסק. וזה לא נפסק שלושה ימים. הייתי מתעלפת ומתעוררת.

והורדת רק חמישה קילו.

רק החמישה שהוא הוריד.

אם היה שלושים - - -

אם היה שלושים לא הייתי עושה ניתוח בברכיים. בגלל המשקל היה עלי להחליף את הברכים ואמרתי: אם ארד שלושים קילו אוכל לעלות מדרגות ולא אצטרך ניתוח בברכים.

האם אין אשפוז אחרי כזה דבר?

לא. מדובר במרפאה בינונית שהאשפוז בה הוא עד עשרים וארבע שעות. לכן עושים טיפולים כאלה שם. זו שאיבת שומן שאין צורך להתאשפז אחריה.

אבל הוא פינה אותה מיד.

אחרי רבע שעה הוא אמר לי ללכת הביתה.

הפעולות של שאיבת שומן נעשות אמבולטורית אבל, בגלל הנקודה שהעלה יושב הראש יש לנו מגבלה של נפח שמותר להוציא. אני לא יכול להיכנס לפרטים של המקרה אבל מדובר בסדר גודל של חצי ממה שהיא מתארת. זהו ניתוח אסתטי. מדובר ב cc – 500cc400 אלה סדרי הגודל.

היא אומרת חמישה קילו

דר' יעקובי עמד השבוע בהליך של דין משמעתי אבל לא אוכל לדון בפרטי הענין כשהוא לא נמצא כאן.

לצורך הבנת של מי שלא מבין בניתוחים פלסטיים: הולכת אישה כזו לניתוח שאיבת שומן, מהם סדרי הגודל ששואבים?

שואבים יותר. זהו ניתוח של שאיבת שומן ולשאלת יושב הראש, כפועל יוצא הגוף יורד במשקל ביחס הכמות שנשאבה, ביחס נפח למשקל.

כשאני עולה על המשקל לפני הניתוח ואחרי הניתוח, 'על פניו' אני אמור לשקול פחות המשקל ששאבו.

השאלה תוך כמה זמן תשלים את מה שהוצא.

מה המשקל הסגולי של שומן?

כבד.

לשאלת יושב הראש, כמו שנאמר, שאיבת שומן באה לעצב צורה אחרי שהגוף ירד במשקל באותם איזורים שהם עמידים. זהו ניתוח אסתטי לעיצוב של הגוף. אין כזה דבר "לרדת שלושים קילו כתוצאה מניתוח שאיבת שומן." הבטן של הגברת לא מתאימה לפעולה הזו. היא נאותה לשלם כסף. הן הבריאות שלה והן מצב הבריאות שלה, לא היו מצדיקים את הניתוח ובודאי לא בתנאים הגרועים בהם הוא נעשה בפועל. חדירה לחלל הבטן נעשית בבית חולים. אנחנו מגיעים לנושא הדיון שהוא מי עושה את הפעולה? האם הוא מודע לפעולה? האם הוא לוקח את האנשים שמתאימים?

אדם שעושה דיאטה ועשו לו קיצור קיבה, הוריד ארבעים קילו ושואבים שומן לצורך אסתטיקה, כבר לא יישאר לו שומן אלא עודפי עור וזה ניתוח אחר לחלוטין.

שאלתי מי מנתח אותי ואמרו לי פרופסור יעקובי.

אני לא רוצה לומר שום דבר על זה שניתח אותך רק אשאל אותך האם את בטוחה שהוא אמר לך שלושים קילו ולא שלושים סי.סי.

שלושים קילו. "בעלך לא יכיר אותך, את תהיי חתיכה."

נעבור לצפייה בסרטון.

הקרנת הסרטון

עצירת הסרטון

הבעיה היא שאותו הרופא שדיברו עליו והוצג פה עובד באישור משרד הבריאות והמועצה המדעית.

נֶאמר שכרגע מתנהל הליך נגדו. כמה רופאים כרגע עובדים כשהם בעצם לא רשאים?

אנחנו מכירים שלושה.

המשך הקרנת הסרטון

זה ניתוח להצרת השפתיים הקטנות של איבר המין, התחום של דר' אדטו. היא עושה את זה בהרדמה מקומית והרופא בסרטון גם אמר שהוא לא רוצה לקחת מרדים כי זה עולה כסף אז הוא עושה את זה לבד בהרדמה מקומית וזכות החולה שלא לסבול לא מתקיימת כאן.

כמה זמן אתם יודעים על האירועים האלה?

עוד לפני תכנית "כלבוטק". התכנית הוקרנה באפריל שנה זו.

ואיך הוא עוד עובד?

ראה, יש לו כרגע רשיון. כדי להתלות אותו צריך לקיים תהליך אז קודם כל לקחנו את האישור שהיה למרפאה והוא הוזמן בפני ועדת משרד הבריאות, ועדה שקיימת מכח פקודת הרופאים והיא תדון האם היתה פה רשלנות שבגינה ניתן להתלות את רשיונו או רק את ההיתר. יש כאן עימות בין חופש עיסוק לבין דברים אחרים. לפני שמתלים רשיון של רופא צריך להיות תהליך של התליית רשיון. הרופא הזה הוא מוסמך. הוא קיבל היתר. יש שלושה רופאים שנצפו בתכנית "כלבוטק".

יש חמישה. האם אינכם יודעים את אשר אתם מדברים? אתם הרי רופאים.

בתכנית "כלבוטק" ניצפו שלושה רופאים. שניים מהם כירורגים כלליים שפעלו ללא היתר ודרשנו מהם לאלתר להפסיק את הפעילות שהם עשו ללא היתר.

מה זה דרשתם? האם פניתם למשטרה?

לא. דרשנו מהם וזה הופסק.

אני דיברתי עם מנהלי בתי החולים הפרטיים וזה הופסק.

הם עומדים בפני ועדה של משרד הבריאות שבסמכותה גם להעניש. לגבי דר' יעקובי הסיפור שונה כי הוא קיבל רשיון. יש שניים שפעלו ללא רשיון.

כולם עדיין פועלים.

האם אתה יכול להגיד באילו בתי חולים הם עושים את זה?

הם עושים את זה במרפאות פרטיות. זה בדיוק הענין.

המקרה של דר' יעקובי הוא שונה משום שהוא פעל עם היתר ולכן אצלו ההליך הוא אחר והשאלות הן אחרות: האם פעל מקצועית והאם היתה רשלנות. הועדה תקבע.

אדם בא ואומר לך שהשניים -שנדמה לך שהם לא עובדים, כן עובדים. זאת אומרת שייתכן שהם ממשיכים לפגוע באנשים נוספים.

לא רק זה. לגבי כל הדיון שהיה פה ב 2006 אני נגד העמדה הזו שמי שלא מתמחה במשהו לתת לו את האפשרות - - -

בתהליך אנחנו פועלים לפי כללים שהמחוקק קבע. המחוקק נתן שנתיים - - -

אם אני אעסוק עכשיו ברפואה. מה אתה יכול לעשות? ואפילו אמרת לי להפסיק ואני ממשיך. האם תלך למשטרה?

כן. אבל יש דרגות שונות של הרשעה וזאת על פי חוק.

לא חבר הכנסת חיים כץ יעסוק ברפואה אלא אני אעסוק בדברים שלהם אני לא מורשה. אם אני אתחיל לבצע ניתוחי עיניים ונאמר שאני לא חברת כנסת - - -

יש ועדת משמעת שפועלת.

למה לא לפנות למשטרה?

המשטרה לא נוגעת בזה.

יש תהליך בדיוק לבירור הענין. אם רופא עושה משהו פלילי אז אפשר להאשים אבל זה לא פלילי.

לדוגמה, חבר הכנסת רחל אדטו -אין לה הכשרה ונאמר שהיא עשתה ניתוחי עיניים.

לכן נקבע תהליך לטיפול ברופאים כאלה.

מתי אמרתם להם לא לעבוד?

בסביבות אפריל.

שנה וחצי.

דיברתי עם פרופ' יעקובי לא פעם והוא פסק לעשות דברים שעשה. יש הרשעות שונות. יש כירורגיה ואת זה אסרנו עליו. עם הדברים האחרים הוא יכול להמשיך. בתחום הפלסטיקה הוא הפסיק. אם הוא עושה משהו שעליו אנחנו לא יודעים אז זו עבירה פלילית אבל לי לא ידוע על זה. אם הוא עושה את זה בכל מקום אחר אז בבקשה, רק תגיד לי ש- - -

פרופ' אולמן, אעביר השאלה אליך. מדוע אתה לא פונה אל המשטרה? אתה, כראש איגוד שמאגד את אלה שיש להם זכות לעשות, רואה שהם לא מסוגלים לעשות כלום, מדוע אתה לא מגיש תלונה למשטרה, אפילו על הפגיעה בשמכם הטוב כפלסטיקאים?

מתוך המעט שאני מבין במשפטים אני לא בטוח שאפשר להגיש תלונה כשהמתלונן אינו הנפגע.

לפני הפנייה אל המשטרה יש פנייה למשרד הבריאות ופניתי אליו. התשובה היתה שהרופאים הללו קיבלו אישור בלי שהועדה המקצועית של כירורגיה פלסטית עברה על הרשימה כי הם לא ביקשו להיות מומחים בכירורגיה פלסטית אלא ביקשו רק לבצע ניתוחים פלסטיים.

למשרד הבריאות יש מנכ"ל שעובד יפה מאד. תפנה אליו. תוציא מכתב לוועדה לפיו פנית למשרד הבריאות ועברו שנתיים ולא קרה כלום.

מנהל בית החולים שלי אמר לי לפני שלש שנים: "תעשה הרדמה לבד, מותר לך" אבל אני לא רוצה לעשות הרדמה לבד כי אני לא מומחה להרדמה והמועצה קבעה כמה הרדמות צריך לעשות עד שמותר לעשות הרדמה לבד. דר' יעקובי מומחה באורולוגיה ויעשה רק ניתוחים באורולוגיה וכך הלאה. התקנות קבעו שמשרד הבריאות צריך לקבוע רשימת ניתוחים אבל בכל מקצוע התמחות הניתוחים כבר רשומים. אין צורך לעשות עבודה נוספת אלא רק להקפיד על כך שכל אחד יבצע את מה שביצע במסגרת ההתמחות.

אנחנו מקבלים את המקרים האלה אלינו בשלב יותר מאוחר. אאיר את התחום באור קצת אחר, מזה של חובת הרגולציה. התחום הזה הוא ג'ונגל. שני האנשים שראינו כאן הם קצה הקרחון של מה שקורה.

גם אדם שמעביר את רכבו במבחן רישוי עליו להציג תעודת ביטוח תקפה לרכב. במרפאות היום ניתן לעשות את פעולות בלי תעודת ביטוח ובלי פיקוח. הפיקוח של משרד הבריאות חסר מאד.

קיבל מאה וארבעים תקנים נוספים אבל לא היקצה תקנים לפיקוח.

המרפאות האלו נשענות על הביטוח של הפרקטיקה הפרטית של הרופאים וביום שאותה חולה תתבע אז בעל המרפאה יפשוט את הרגל והכל "יפול" על הפוליסה של הרופא. היום, כדי להפעיל מרפאה, אין צורך בבטוח ואם נדגים מתחום השיניים, למשל, אז כדי לפתוח מרפאת שיניים נדרש ביטוח למרפאת שיניים אבל למרפאה כירורגית בינונית אין צורך בביטוח.


יוצא מכך שאין ניהול סיכונים - - -

לכל מרפאה צריך רשיון.

בתחום השיניים למשל, כדי להפיק רשיון למרפאת שיניים משרד הבריאות מחייב שהיא תציג ביטוח.

לשאלת יושב הראש, כמובן שהוא מחייב שכל מטפל רשאי ומורשה לטפל בשיניים.

ברגע שהוא מחייב שמרפאת השיניים תציג ביטוח אז מרפאת השיניים צריכה לעמוד בסטנדרטים של חברת הבטוח וזו לא תאפשר לרופא כמו פרופ' יעקובי לעבוד במרפאה המבוטחת.

מה גם שאחרי שני מקרים כאלה היא תעצור את פרופ' יעקובי או שהיא תעלה את הפרמיה לסכומים בלתי אפשריים הוא יפשוט את הרגל עוד לפני שיפגע בעוד אנשים. הבעיה היא שהתחום לא מוסדר והוא "מערב פרוע".

אנחנו מקבלים אחר כך את המקרים האלה כי הפוליסה הפרטית של הרופא צריכה בסוף לשלם אותם.

לא הגיוני שבתחום השיניים יש צורך בביטוח כדי לקבל רשיון ואילו במרפאה בינונית -שעושה ניתוחים כאלה, אין צורך בכך. אם היתה חובת בטוח אז חברה הבטוח לא היתה מאפשרת לכל מה ששמענו פה להתרחש.

לפי המצב החוקי בישראל רופא רשאי לעשות כל פעולה כלומר, רופא עור, למשל, גם אם הוא לא בעל תעודת רופא מומחה של עור ומין יכול להיות רופא עור. המרפאות הכירורגיות הן התחום היחיד שבו יש מגבלה לגבי השאלה מי יכול ומי לא יכול לעסוק בתחום הזה.


ב 2006 אושרו התקנות כאן בוועדה וחברי הוועדה ביקשו ממשרד הבריאות לגבש את אותה רשימה שתקבע איזו מומחיות תתבקש לאיזה סוג ניתוחים כדי שאפשר יהיה ליישם את התקנות. משרד הבריאות התחייב שהרשימה תוגש לוועדה בתוך ארבעה חודשים. ממה שהבנו מן ההסתדרות הרפואית הוא שהרשימה הזו אכן גובשה והוגשה למשרד הבריאות בינואר 2007.

היו השגות של ההסתדרות הרפואית.

הם טוענים שהם גיבשו את הרשימה הזו ומסרו לכם. משרד הבריאות מסר שהוא עדיין מנהל דיונים מול ההסתדרות הרפואית אבל בכל זאת, עברו חמש שנים מן המועד שבו התקנות תוקנו. אחת השאלות המרכזיות היא האם צריך לקבוע את התקנות והחוק אומר שכן. אם כן, מדוע הרשימה לא גובשה? דבר שני, אותו חריג בחוק, שמאפשר לתת אישורים מיוחדים לרופאים שלא עומדים בדרישות של ההתמחות כדי להמשיך ולקיים את הניתוחים דורש טיפול.

יש מחלוקת לגבי השאלה כמה אנשים כאלה יש בישראל וזו אחת הבעיות שצריכות להיפתר.

אין מחלוקת. יש כאלה שפועלים ללא היתר.

אבל יש עוד מקצועות שבהם הדברים קורים, לא רק בפלסטיקה.

או.קיי. אבל גם אנשים שפועלים ללא היתר.

היתר קיבלו רק שניים. הם עובדים עם רשיון של משרד הבריאות. היֵתֶר פועלים ללא הֵיתֶר וזה שונה.

דבר נוסף שצריך לשים אליו לב: משרד הבריאות מקיים בקרות אבל עיקרן מתקיים בסמוך למועד חידוש הרשיון שזה כל שלש שנים. בשלשת השנים האחרונות המשרד ערך רק עשר בקרות פתע ויש שבע עשרה מרפאות כירורגיות, אחת עשרה מתוכן רשאיות לבצע ניתוחים פלסטיים. זה לא פיקוח מספק.

בתקציב לשנים 2011-2012 המשרד קיבל מאה וארבעים תקנים מתוכם ששים מיועדים לפיקוח ושמונים נוספים שהוא יכול להקצות לפי הדרישה שלו. אף אחד מן התנים לא הגיע לתחום הזה אלא לפיקוח על ענייני סביבה ומזון.


כמו שכתבנו במסמך -וחברת הכנסת רחל אדטו גם דיברה על כך, יש לעודד את הציבור לבדוק את המידע על הרופאים. יש מאגרים נגישים וידידותיים, גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות. כל מרפאה רשומה שם. בהתאם לכך אפשר גם להגיש תלונות לפי הצורך.

ברשימת המרפאות הכירורגיות שמהשרד הבריאות מפרסם אמור להיות פירוט של התחומים בהם מורשית כל מרפאה לפעול אבל זה לא מופיע היום באתר.

אל"ף, ברור שאנחנו לא מקבלים את זה שרופאים יעסקו בדרך שמוצגת כאן. אנחנו לא באים חלילה לחפות עליהם, אנחנו פועלים לפי פקודת הרופאים ועל פי הדרכים שיש בידינו כדי למצות את הדין ואת הבירור איתם.

במסגרת אותה תכנית של "כלבוטק" קבענו מה עושים עם הרופאים האלה ובעקבות הדיונים הללו פנינו גם לנשים כדי לגבות מהן עדויות וכדי לזמן את הרופאים ולהעמיד אותם בפני ועדה כפי שנהוג עם כל רופא שפעל שלא כשורה או –חלילה, התרשל.

בנוסף, מונתה ועדה על ידי המנכ"ל שהיא תעסוק בכל הנושא של ביצוע ניתוחים פלסטיים שלא כדין ויותר נכון לומר ניתוחים אסתטיים. לגבי המנכ"ל, מצטרף לדברי יושב הראש שנאמרו קודם.

לפי בקשתנו, המועצה הלאומית לכירורגיה-טיפול נמרץ והרדמה, ישבה והגדירה את כל אמות המידה שאנחנו דורשים מבתי חולים הפרטיים, והדבר הזה ימצא את מקומו בחוזר שיופץ על ידי מינהל הרפואה לאחר שזה יאושר במשרד הבריאות, וכאן תבואנה לביטוי כל אמות המידה הנדרשות -בעיקר בתחום בטיחות וניהול סיכונים, בכל בתי החולים הפרטיים, הגם שהם גדולים והם בעצם בתי חולים כמו "אסותא עתידים", "מדיקל סנטר" ועוד וגם מרפאות כירורגיות בינוניות.

לגבי מקצועות אחרים, כאן התמקדנו בענין שקשור לתלונה - - -

מה שאני אומר הוא גנרי לגבי מקצוע ולא רק לגבי מה שדובר כאן.

לגבי הרשימה, אני מתחבט אם יש מקום בכלל לדבר עליה. אנחנו גם עוסקים בדברים האלה היום בדרך אחרת שהיא יותר מרוכזת, אנחנו עושים היום אקרדיטציה של בתי חולים באמצעות גוף אמריקאי שעושה איתור בכל בתי החולים בעולם ונקרא j.c.i.. אחד הדברים שהוא כרגע מעלה לטיעון מולנו הוא השאלה מה מותר לרופא לעשות בשני מישורים: האחד, על פי דרגת התמחותו - התמחות לעומת מומחיות והשני, מה הוא יכול לעשות מכח התמחותו.

אנחנו גם דנים בכך שם, זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע כי יש היום תחומים שהם קרובים לתחום ההתמחות ובבית חולים עושים דברים אחרים.

באופן קטיגורי קבענו שבמרפאות שהן אינן בתי חולים שם הרופא לא יעשה מאומה שאינו בתחום התמחותו, זה קבוע בתקנות ואם מישהו עוסק בכך אז אל"ף, זה מעשה שנעשה שלא כחוק ואני מזמין את פרופ' אולמן להביא את הדברים אלינו ונמצא את הדרך לחקור את זה.

הבאתי ולא נעניתי.

דר' חזי לוי, האם הזרקת בוטוקס עלי יד רופאי שינים היא תקינה?

לגבי פעולות אסתטיות, גם לגבי הדבר הזה קיימת מחלוקת בקרב איגוד רופאי העור, אני עוסק בזה כבר שנתיים - - -

אם הרופא עשה הזרקות בהתמחות אז הוא יעשה הזרקות גם בהמשך.

אנחנו עובדים עם רופא מכובד שאינו מאיגוד רופאי העור, הוא קיים את הועדה והוא הגיש מסקנות. הם מתווכחים עליהן ואנחנו נמצאים כרגע בתוך עבודה לקראת הפקה של חוזר סופי באשר לכל ההגדרות המיני אסתטיות שנוגעות לתחום, לגבי השאלות איזה חומרים ואילו פעולות. הדברים לא פשוטים. אנחנו חייבים להיות דבקים באנשי המקצוע.

אנחנו אחראים על ההכשרה הרפואית ומטבע הדברים גם על האיכות. אקצר.


לגבי הנושא שהעלתה חברת הכנסת רחל אדטו, שהוא חשוב מאד, יש שתי רמות: העקרונית – היא מבחן התהליך והרמה הפרטנית היא המקרים הפרטניים. לגביהם אומר שמי שמנתח ללא הרשאה עובר עבירה. מי שלמרות ההרשאה מנתח ויש תקלות אז משרד הבריאות יטפל בזה אבל ההיבט הארגוני והמערכתי הוא חשוב.

בסך הכל אנחנו אחרי תהליך מסודר מאד בו הוצאנו רשימה של ניתוחים על פי מומחיות כאשר הרשימה נקבע בצורה פשוטה: על פי אותן פרוצדורות שהרופא עמד בהן במהלך התמחותו. העקרונות ברשימה הזו נכונים, היא נדונה עם כל ראשי האיגודים וצריך לקדם את התהליך.

לגבי הפיקוח, מה שחסר הוא הפיקוח על המרפאות הקטנות. בבתי החולים יש הנהלה ומנהלים רפואיים ויוצא שיש פיקוח אבל במרפאות הקטנות צריך להגביר את האכיפה כדי לוודא שהתהליך יתקיים כמות שהוא. הנושא אכן חשוב ואני מקווה שיקודם.

בהיבט הארגוני – להפיק את הרשימה. בהיבט של האכיפה – להגביר אותו על המרפאות הקטנות.

קודם כל אני מקוה שפרופ' אומן יעביר לוועדה את הדברים המתאימים.

הוועדה תובעת ממשרד הבריאות, בנוסף למה שאנחנו נקבל מפרופ' אומן ומרוני גמזו, להפנות חלק ממאה ארבעים התקנים לתגבור מערך הביקורות על מרפאות כירורגיות פרטיות.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות לבצע יותר ביקורות פתע ולגמור את העניינים עם שני הרופאים האלה. למהר עם הדברים.

הועדה פונה למשרד הבריאות ומבקשת לפרסם מיד את המומחיות הנדרשת לכל ניתוח שנעשה במרפאות הפרטיות.

הועדה קוראת למשרד הבריאות לפרסם את רשימת המרפאות הפרטיות המורשות לעסוק בכירורגיה פלסטית.

הועדה קוראת למשרד הבריאות לפעול בדרכים פרסומיות להגברת המודעות בציבור.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55