הכנסת השמונה עשרה

PAGE
22
ועדת הכספים

11.7.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ט' בתמוז התשע"א (11 ביולי 2011), שעה 13:50

הצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011

הצעתם של חברי הכנסת אמנון כהן, פניה קירשנבאום, ציון פיניאן, יצחק וקנין, אלכס מילר, משה גפני

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אמנון כהן – מ"מ היו"ר

דודו לביא, מנהל המחלקה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, המשנה ליועץ המשפטי והממונה על החקיקה, רשות לניירות ערך

עו"ד גיא דביר, ראש תחום חקיקה, רשות לניירות ערך

עו"ד דורית גילת, היועצת המשפטית, המחלקה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

עו"ד איגור איבניצקי, המחלקה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

עו"ד דנה נויפלד, משרד המשפטים

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים בישראל

מיקי צביר, יו"ר איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד עודד אופק, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד עודד אורבך, היועץ המשפטי, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

אמיר אדיבי, חבר הנהלת איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

עופר אקסלרוד, יו"ר איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

רואי דנאל, חבר הנהלת איגוד מנהלי השקעות, איגוד לשכות המסחר

עו"ד סיון עומר, איגוד הנאמנים בשוק ההון

שלומית ארליך

אביגיל כספי

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011

הצעתם של חברי הכנסת

אמנון כהן, פניה קירשנבאום, ציון פיניאן, יצחק וקנין, אלכס מילר, משה גפני

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות הצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, הצעתם של חברי הכנסת אמנון כהן, פניה קירשנבאום, ציון פיניאן, יצחק וקנין, אלכס מילר, משה גפני.


אמנון, תתחיל.

תודה אדוני היושב ראש. החוק הזה למעשה חוקק לאחר שעקבתי וראיתי שיש חברות ציבוריות ויש חברות פרטיות שלמעשה עוסקות בניהול כספי ציבור ולגבי חברות ציבוריות רוב הדברים מוסדרים ונמצאים בפיקוח. רות פרטיות שלמעשה גם מנהלות כספי ציבור בדרך של השקעת כספי ציבור מגלגלות מיליארדי שקלים של הציבור אבל למעשה לא נמצאות תחת אותה הגדרה של חברות ציבוריות. בחקיקה שהכנתי אותה לקריאה הראשונה העליתי שבעה נושאים לגבי אותן חברות פרטיות שיגרום לכך שדינן יהיה כדין החברות הציבוריות.


הנושא הראשון היה הכפפת החברות האלו לחלק מכללי הממשל התאגידי החל על החברות הציבוריות. הנושא השני הוא להחיל על בית השקעות את החובה למנות דירקטור בעל מומחיות חשבונאית פיננסית על מנת שיוכל לפקח על המצב הכספי של החברה. כנושא שלישי הוצע לקבוע כי דירקטוריון של בית השקעות יהיה מחויב להתכנס לפחות אחת לשלושה חודשים כמו שקורה בחברה ציבורית. כנושא רביעי הוצע כי בית ההשקעות יהיה מחויב לנהל חשבונות ולערוך דוחות כספיים לפי חוק ניירות ערך, זאת בדומה לחברה ציבורית. זאת אומרת, עשינו זאת באותה דרך הנוהגת לגבי חברה ציבורית. הנושא החמישי היה שבית ההשקעות חייב למנות ועדת ביקורת שתפקידה לעמוד על הליקויים בניהול העסקי של החברה וכן להחליט אם לאשר פעולות ועסקאות עם בעלי עניין. התיקון השישי דיבר על כך שעסקאות בעלי עניין בבית ההשקעות יהיו טעונות אישור של הדירקטוריון וועדות הביקורת, זאת על מנת למנוע ניצול של נכסי החברה לטובת בעלי המניות. בעלי המניות לא ימנו שם אנשים שלהם וכל פעם יעשו התאמה לטובת בעל החברה ולא לטובת הציבור. הנושא האחרון הוא חיוב בית ההשקעות למנות דירקטורים חיצוניים. את הנושא הזה הצמדנו לנהוג בחברות ציבוריות.


אני עושה הכול בתיאום עם ועדת שרים לחקיקה שאמרה שאני צריך לתאם את הדברים האלה מול רשות לניירות ערך ולכן התבקשתי אם אפשר להרחיב מעט את החוק גם לגבי דברים נוספים. אני לא מביע התנגדות לכך מאחר שמדובר בנושאים טובים שבאים להסדיר נושאים חשובים וטובים. אכן, בקריאה ראשונה צירפנו להצעת החוק שהייתה בטרומית עוד מספר נושאים בתיאום אתם ואותם העברנו בוועדה בקריאה ראשונה.


לגבי הדברים האלה, לאחר תיקונים רבים, גם עכשיו, גם עד לרגע זה יש עדיין כמה הבהרות שהמשלחות והגופים שמייצגים שלחו אלי ואני ביקשתי מרשות לניירות ערך להתייחס בכובד ראש לכל פנייה ופנייה ולראות אם אפשר לבוא לקראתם עד כמה שאפשר. אכן, כאן הרשות באה לקראתם עד כמה שאפשר. אולי יש כאן עוד גופים שלא באו לידי ביטוי או עדיין לא פנו לרשות, אבל נשמע אותם.


בגדול, אני חושב שהחוק הוא חוק ראוי, חוק טוב וצריך להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית.

ואם לא היית מוסיף את מה שביקשה הרשות לניירות ערך, הם היו תומכים בחוק המקורי?

אני חושב שכן. הייתה הסכמה.

מה המצב?

במהות, בליבה של התיקון אנחנו בהחלט תומכים, אבל היה חוק שהוא היה ראשוני ולא מספיק בשל ולא נגע לכל הפרטים. חבר הכנסת כהן הזכיר דוחות כספיים ולא הייתה לנו כוונה למשל להחיל על בתי ההשקעות דוחות כספיים כמו שחברה ציבורית עושה כי זה עול כבד מדיי. זה גם לקולה וגם לחומרה.

אמרו לי שצריך להוריד את זה. הכוונה שלי הייתה לטפל בזה, אבל הם אומרים שכבר הטילו יותר מדיי מטלות עליהם.

מטילים דוחות כספיים, אבל דוחות כספיים הם פחות רלוונטיים.

עשיתי פשרה.

זה נכון שחלק מהחוק לקוח מחוק שלכם שהוספתם אותו כאן?

כן.

זאת אכסניה.

אני אולי אסביר מה קרה כאן. חבר הכנסת כהן, כמו שהוא אמר בעצמו, רצה להחיל – הוא דיבר בלשון רחבה – שכל מי שמנהל גוף גדול שמנהל הרבה כסף, להחיל עליו איזשהו ממשל תאגידי יותר מוקפד מהכלום שיש על חלק מהגופים. הוא אמר לנו צאו וראו מה מבין הגופים שנמצאים תחת האכסניה שלכם, תחת הפיקוח שלכם, הם גופים שנדרש לחולל עוד משהו בעניין הממשל התאגידי שלהם. מלכתחילה, כשבאנו לוועדת שרים, אם אינני טועה, אמרנו שבמנהלי הקרנות לא צריך כי זה מטופל בתיקון 15, תיקון שמונח על שולחנה של הוועדה ובמנהלי תיקים באמת אין כלום ולכן בואו נסדר את מנהלי התיקים.


עשינו תיקון למנהלי תיקים אלא שבינתיים עבר תיקון 16 לחוק החברות בוועדת החוקה והיו תיקונים כך שהתיקון שנמצא בתוך תיקון 15 הוא כבר לא עדכני ויש הוראות אחרות שחשוב היה להכניס. אמרנו שבמקום שיהיו טלאים, נעשה תיקון אחד שבו יש את כל ההוראות הנוגעות באותו נושא, בנושא של החלת ממשל תאגידי גם על הקרנות, גם על נאמנים וגם על מנהלי התיקים ונשאב את ההוראות שהן כבר לא עדכניות ולא רלוונטיות מתוך תיקון 15. זה מה שקרה כאן עוד לפני קריאה ראשונה.

תתחילו להקריא את החוק.

אדוני, חסרים לנו כל העמודים הזוגיים.

עד שנגיע לעמוד 8, תקבלו את זה.

חסרים גם עמוד 2, 4 ו-6. שום דבר מהותי אלא רק עניין טכני.

השינויים שהכנסנו לבקשתכם הם רק כמה עמודים אחר כך. אתם יכולים להחזיק את הכחול.

הצעת חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011

1.
תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות


בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק השקעות משותפות) -


(1)
בסעיף 1 -



(א)
אחרי ההגדרה "בנק מחוץ לישראל" יבוא:




""דירקטור חיצוני" – כהגדרתו בחוק החברות.



(ב)

"קרוב" – כהגדרתו בחוק החברות".



(ג)
במקום ההגדרה "דירקטור מקרב הציבור" ו"חברת חוץ" יבוא:




"חברת חוץ" – כהגדרתה בחוק החברות".


(2)
בסעיף 9 -



(א)
בסעיף קטן (ד) -




(1)
במקום פסקה (1) יבוא:

"(1)
היא חברה הנמנית עם קבוצת מנהל הקרן או חברה המחזיקה ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של מנהל הקרן או של חברה השולטת בו, או היא חברה בשליטתה של חברה כאמור.

(1א)
היא חברה הנשלטת בידי מנהל הקרן או שמי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של החברה".

מי מסביר?

ההסברים כאן הם הסברים זהים והסברנו גם לפרוטוקול של הוועדה כשזה הוצג לקריאה ראשונה ובאלה לא הוצע לעשות שינוי. ראשית, ההגדרה בנק מחוץ לישראל, דירקטור חיצוני, החלפנו את המונח המיושן דירקטור מקרב הציבור במונח עדכני יותר של דירקטור חיצוני והפנינו להגדרה בחוק החברות.


קרוב, גם כן רלוונטי לחלק מהאיסורים וההגבלות שחלות למשל על מנכ"ל לשמש כיושב ראש דירקטוריון וכיוצא באלה, הפנינו להגדרה בחוק החברות.


המעבר מדירקטור מקרב הציבור, הוויתור עליו, כבר הסברתי קודם לכן.


חברת חוץ, הגדרנו אותה כהגדרתה בחוק החברות. אנחנו זקוקים להגדרה חברת חוץ לצורך הגדרת חברה שכוללת את האפשרות של חברת חוץ.


סעיף 9 הוא הסעיף אשר פוסל חברה מלשמש כנאמן בקרות אחד מהתבחינים הנמצאים כאן שמעידים על ניגודי עניינים לכאורה. ניגודי העניינים הראשונים שמכוסים כאן הם ניגודי עניינים במישור של אחזקה. היום פסולה חברה לשמש כנאמן אם קבוצת מנהל הקרן שולטת בנאמן, לעומת אחזקה של קבוצת הנאמן בקבוצת מנהל הקרן בעשרה אחוזים בלבד. ביקשנו לייצר מצב דברים הדדי ועשינו עשרה אחוזים לכל אחד.

למישהו יש הערות? אין. הלאה.

(2)
במקום פסקאות (3) ו-(4) יבוא:

"(3)
המנהל הכללי, עובד או דירקטור של מי מהנמנים עם קבוצת החברה הוא המנהל הכללי, דירקטור או עובד של מי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן או מועסק על ידי אחד מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן.

(4)
יש למי מהנמנים עם קבוצת החברה קשר עסקי עם מנהל הקרן או קשר עסקי מהותי עם אדם השולט במנהל הקרן או עם תאגיד בשליטת אדם כאמור. בסעיף קטן זה -

"קשר עסקי" – קשר בין ספק ללקוח, קשר בין נותן שירות למקבל שירות, מתן הלוואות או קבלת הלוואות, השכרת נכסים, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות, שותפות בנכסים או כל קשר מסחרי או כלכלי אחר, והכל בין במישרין ובין בעקיפףין, בין דרך קבע ובין באופן חד פעמי, למעט קשר כאמור הנובע ממתן שירותים אלה:

(1)
נאמנות לקרנות או לתעודות התחייבות כהגדרתן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך.

(2)
שירותים בנקאיים מקובלים במהלך עסקיו הרגילים של בנק ובתנאי שוק, ובלבד שההכנסה מהם אינה עולה על חמישה אחוזים מהכנסות הבנק.

"קשר עסקי מהותי" – קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים בנקאיים מקובלים, אשר סך ההכנסות ממנו, יחד עם ההכנסות מכלל הקשרים העסקיים של קבוצת החברה עם קבוצת מנהל הקרן, עולה על חמישה אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה.

(5)
הכנסות קבוצת החברה שמקורן בקשר עסקי כולל עם קבוצת מנהל הקרן עולות על 15 אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה.






בפסקה זו –
"הכנסות" – סך ההכנסות לפי דוחות כספיים שנתיים אחרונים.

"קשר עסקי כולל" – קשר עסקי , לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "קשר עסקי".

(6)
קיימות נסיבות אחרות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין מי מהנמנים עם קבוצת החברה לבין בעלי היחידות בקרן".

נמנו כאן תבחינים נוספים.

למישהו מכם יש התנגדות? בסדר. תסבירי בקצרה.

תבחינים נוספים הם במקרה שיש קשר עסקי. ביטלנו את ההבחנה בין קשר עסקי לבין קשר מקצועי. בתוך קשר עסקי עשינו הבדלה בין קשר עסקי מהותי הנדרש למי שהוא לא בקשר עם מנהל הקרן עצמו. בעוד שזה מנהל הקרן, נדרש קשר עסקי מבחינה של מהותיות. עשינו כאן מיעוט מתוך קשר עסקי לקשרים שהם נאמנות, לתעודות התחייבות או נאמנות מהסוג שנמצא בחוק הזה והקשרים של שירותים בנקאיים מקובלים במגבלה הקבועה בסעיף. גם עשינו מגבלה שקשורה להכנסות, שאם הנאמן, יש נתח גדול מההכנסות שלו, הוא תלוי בלקוח אחד מקבוצת החברה, גם זה פוסל.

בסדר. תמשיכי.

(ב)
במקום סעיף קטן (ו) יבוא:




"(ו)
בסעיף זה -

"קבוצת החברה" – החברה, אדם השולט בחברה ותאגיד בשליטת אדם כאמור.

"קבוצת מנהל הקרן" – מנהל הקרן, אדם השולט במנהל הקרן ותאגיד בשליטת אדם כאמור".

(3)
בסעיף 11(ב), אחרי "בתום הכהונה" יבוא "ויפרט בהודעתו את הסיבות לסיומה".

מה שביקשנו כאן זה דיווח שהוא דיווח לרשות בלבד וזה לא דיווח פומבי, ובו ביקשנו שנאמן עצמו, שלא דרך מנהל הקרן, יגיש את נסיבות עזיבתו.

כאן עלתה שאלה שאולי כדאי לצמצם את זה לכך שסיום כהונה כרוך בנסיבות שיש להביא לידיעת הציבור.

כבר היום לפי תקנות הדוחות נאמר מתי מנהל קרן צריך להגיד. מנהל הקרן צריך להגיד אם זה לא בנסיבות שמעניינות ואם זה כן בנסיבות, הוא צריך לפרט אותן. כאן רצינו לחקור מעבר לזה. אמרנו שהעיניים הן רק של הרשות והרשות מבצעת את פעילות הפיקוח שלה ולכן תן לנואת התמונה במלואה.

אתם לא מסכימים להערה.

לא, אנחנו לא מסכימים. את זה יש לנו כבר.

אתם כל הזמן רוצים להרוויח, אבל אולי פעם תישארו בסטטוס-קוו.

אנחנו רוצים לקבל מידע רלוונטי. כך למשל אם נאמן הפסיק את ההתקשרות שלו.

היא מסכימה. גמרנו. הדיון הוא לא אתי.

כל עוד זה לטובת הציבור.

הציבור דבר מאוד יחסי.

יש ציבור אחד.

אין אחד. לכל אחד יש ציבור אחר. יש ציבור שמסתכל על זה מימין ויש משמאל.

אפשר להעיר הערה?

כן. אתם בעד או נגד?

בעיקרון אנחנו נגד הסיפא של פירוט הסיבות. עם זאת, אנחנו הבנו משיחות עם הרשות שגם בהיעדר סיבה אפשר לכתוב שמדובר בשיקולים עסקיים. הסיבה שאנחנו מתנגדים היא לאור מרקם היחסים בין מנהל הקרן והנאמן שעלול ליצור תמריץ לכתוב איזושהי סיבה בגינה הנאמן מסיים את כהונתו גם כשאין סיבה אמיתית או כאשר הסיבה היא שיקול עסקי פשוט. אנחנו הבנו שהשיקול שהוא שיקול עסקי יכול להיחשב כסיבה מספיק טובה ולא צריך לפרט מה עומד מאחורי זה.

ובלבד שזה לא מס שפתים. השאלה הופנתה אלינו בכיוון הזה: היה ונגמרה תקופת הכהונה ומדובר באי הארכת תקופת הכהונה, ולא ידועה סיבה אחרת, לא למשל כי הוא מצא איזושהי פעילות לא תקינה אצל מי שהוא אמור לפקח עליו, אז מותר לו להגיד שלא ידוע לו הסיבות לאי הארכת הכהונה שלו ולכן נראה לו שזה מסיבות עסקיות בלבד.

אז זה בסדר? אז אין ויכוח?

נראה לי שאין ויכוח.

אדוני, גם בהיבט של מנהלי הקרנות. החשש העיקרי הוא למצב שייווצר תמריץ לתת סיבה. חייבים לתת סיבה. כתוב שתיתן סיבה. אנחנו אמרנו – וכך הבנו מהרשות, ואגב, אני מודה במסגרת הזאת לכך שהם נרתמו לכל הערות שלנו בזמן קצר מאוד – שזה יוצר תמריץ שמחייב את הנאמן לתת סיבה למה הסתיימה ההתקשרות עם מנהל הקרן.

אתה אומר כמו גברת סיון עומר.

נכון.

אז למה גם אתה צריך להגיד?

כי אנחנו המנהלים והם הנאמנים.

תגיד שאתה מסכים למה שאמרו הנאמנים.

אני רוצה לחדד נקודה אחת.

למרות שבאנו לקראתכם. אסור לבוא לקראת אף אחד. אני דרשתי שישבו.

פעם ראשונה שאני שומע שהם מודים לרשות לניירות ערך או שזאת לא פעם ראשונה.

לא, זאת לא פעם ראשונה.

נכון, הם הודו כמה פעמים לרשות לניירות ערך. יותר מדי פעמים.

תמיד מודים לרשות.

ולא למציע.

אתה לא רלוונטי בחוק הזה.

אתה אומר שאני עשיתי משהו אחד אבל יצא משהו אחר.

לא, אתה בסדר אבל תאמין לי, אני הייתי לוקח אותך בתור יקיר הרשות לניירות ערך.

לא רק של הרשות. גם של שוק ההון.

נכון.

עכשיו במשטרת ישראל אמרו שאני גם יקיר שלהם. עכשיו אני דואג לשכר השוטרים, נושא בו התחלנו דיון ומחר זה כבר ייחתם.

לחבר הכנסת אמנון כהן, הסר דאגה מלבך.

לא דואג.

לא התכוונו להעיר הערה ולהתנגד לסעיף עצמו. אנחנו רק אומרים בכפוף לכך, כפי שהבנו, גם היעדר סיבה היא סיבה.

בסדר גמור. דניאל, תסבירי לי. אני רוצה לעזוב כי החלטתי לחזור לכולל.

אלה נסיבות אישיות שאינן קשורות.

אני צריך לכתוב את זה?

תכתוב מסיבות אישיות. כן.

יש חשש שמישהו יכול לפרש.

הבנתי. אז מה הדאגה כאן?

היפנו את תשומת לבך לכך שנאמן הוא חברה וזה לא אדם שהולך להיות בכולל. קוראים לו נאמן, אבל זאת חברה. דרך השגרה היא שלא מפסיקים. זה לא הדבר המאוד מאוד מקובל. בדרך כלל ממשיכים.

הנאמן או המנהל.

כן. והיה והפסיק, אנחנו מבקשים שיסביר.

כולם מסכימים לעניין הזה.

כולם מסכימים.

בסדר. אפשר לכתוב מסיבות אישיות ואפשר לכתוב מסיבות עסקיות אלא אם כן יש משהו אחר.

כן. כל עוד זאת האמת.

אתה אמרת קודם שאין לנו נגיעה לחקיקה, אבל אני דווקא רואה כאן שמי שחתום אתי זה גם משה גפני, כך שהיית שותף מלא לכל מה שאנחנו עושים כאן. אם כן, גם אתה יקיר רשות ניירות ערך.

ממשיכים.

(4)
בסעיף 12(ג), במקום הסיפה החל במלים "לבקש מבית המשפט" יבוא "להורות למנהל הקרן להעביר את הקרנות שבניהולו לניהול של מנהל קרן אחר, לפי בחירתו, בתוך תקופה שתקבע".


(5)
בסעיף 13(ג1), בסופו יבוא "והוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל".

אולי כדאי שתעצרי כי לבקשת הגופים יש תיקונים בסעיף (4) ו-(5).


ראשית, אנחנו מבקשים לשנות את (4) כך שיהיה כתוב: בסעיף 12(ב) בסופו יבוא "או (ג)" ותכף אני אסביר את זה. בסעיף (5) יהיה כתוב "בתוך תקופה סבירה שתקבע". אנחנו נוסיף את המילה סבירה. בסוף נוסיף ש"החל נאמן אחר לשמש בתפקידו לפני תום התקופה כאמור, יראו את הוראת הרשות מכוח סעיף קטן זה כבטלה" ואני אסביר. זה לאור בקשת הגופים אתמול בשעות אחר הצהרים ואני אסביר מה הם אמרו.


הסעיף הזה בא להתמודד עם סיטואציה לפיה התפטר נאמן ומנהל הקרן לא מוצא לו נאמן אחר. חולפים כבר תשעים ימים ובחלוף תשעים הימים רוצים לעשות משהו, משמע, אם ההר לא בא אל מוחמד, מוחמד יבוא אל ההר וימצאו מנהל קרן אחר שיוכל לנהל את הנכסים האלה. עד עתה הפנייה הייתה לבית המשפט על מנת למנות מנהל קרן אחר.


התיקון הזה אומר שלא צריך לפנות לבית המשפט אלא אפשר לפנות לרשות והרשות תורה. לבקשת הגופים כבר בקריאה הראשונה נכנס לפי בחירתו כדי שיהיה ברור שלא הרשות תבחר לו את מנהל הקרן אלא מנהל הקרן יוכל למצוא מנהל קרן אחר לרוחו. ביקשו הגופים להבהיר שלוש הבהרות והסכמנו ולכן פירטתי אותן קודם לכן. האחת היא שעד המועד שבו ימונה מנהל קרן אחר, הנאמן עדיין ימשיך לשמש בתפקידו. השנייה היא שהרשות תיתן להם זמן סביר להיערך ולכן כתבנו בתוך תקופה סבירה. השלישית היא שאם במהלך התקופה הסבירה שהיא נתנה הוא הצליח למצוא פתרון, נבטל.

למה הורדתם את תשעים הימים? אפשר לומר חודש. זה סביר. מה זה סביר? אני שואל למה הסכמתם להוריד את תשעים הימים כי תשעים הימים לפחות תוחמים אותך ואתה יכול לדעת פחות או יותר איפה אתה עומד. אתה לא מצאת נאמן ובינתיים ההוא ממשיך עד שייכנס חדש, אבל אתה אומר זמן סביר ומחר הרשות תגיד שמבחינתה סביר זה חודש ואין לך יותר. לפחות שלושה חודשים.

מצד שני אתה גורם לכך שהנאמן הקודם שכבר מזמן לא רוצה להיות בעסק וכבר תשעים ימים בעסק מעבר למה שהוא רצה.

אבל נגיד הוא לא מצא. עברו 95 ימים והוא לא מצא. מה קורה? מה זה סביר?

הוא מעביר למנהל קרן אחר.

מה זה סביר?

תלוי בנסיבות, תלוי בגודל של הפעילות.

אתם מסכימים לסביר? ואם יגידו לך שאתה תוך שלושים ימים צריך למצוא כי לא כתוב משך הזמן? אני חושב שעשיתם טעות שהסכמתם לכך.

זה אירוע נדיר שבנדירים, שמנהל קרן לא מוצא לו נאמן.

אני רציתי תשעים ימים כדי שיהיה זמן סביר. אתם משאירים את הסביר לשיקול דעת.

תשעים הימים נשארים. אחרי התשעים ימים זה זמן סביר ואנחנו מקבלים.

אחרי תשעים הימים?

זה אחרי תשעים הימים הראשונים.

אנחנו מקבלים את עמדת הרשות שיש לה את הסמכות לקבוע זמן סביר כדי להגן על בעלי היחידות. יחד עם זאת זה שומר על האינטרס של מנהל הקרן תוך זמן סביר שיינתן לו - ולא בלחץ זמנים של יום אחד או יומיים שייקבעו על ידי הרשות – להעביר את הקניין שלו למישהו אחר במצב שבו אף אחד לא מוכן לשמש נאמן מרגע שנאמן אחר עוזב.

בסדר.

(6)
בסעיף 16 -

(א)
בסעיף קטן (א), במקום "דירקטורים מקרב הציבור" יבוא "דירקטורים חיצוניים" והמלים "התשנ"ט-1999" – יימחקו.



(ב)
בסעיף קטן (א1), המלים "התשנ"ט-1999" – יימחקו.

(ג)
בסעיף קטן (ב), אחרי "חברת חיתום" יבוא "והכל למעט חברה השולטת במנהל הקרן וחברה בשליטת חברה כאמור".



(ד)
במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד)
במינוי דירקטוריון מנהל קרן ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו".

אנחנו מציעים לתקן כאן משהו לאור בקשת הגופים והייעוץ המשפטי לוועדה ולא מרצוננו.


הייעוץ המשפטי לוועדה, וכך גם הגופים, היו מוטרדים מאוד. אני מציעה כאן משהו ואני רוצה לוודא שאכן זה רצונם של היושבים.

לאיזה סעיף את מתייחסת?

בסעיף מה שהיה (ד) ועוד רגע אני אבקש להפוך אותו ל-(ה). כתוב כאן שבמינוי דירקטוריון מנהל קרן ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו. היו מוטרדים הגופים, וכך גם הייעוץ המשפטי לוועדה, ממידת האמינות שיש בהוראה הזאת. אני רוצה מצד אחד להסביר למה ההוראה הזאת כשלעצמה חשובה לנו ולמה בכל זאת אנחנו מוכנים במידה מסוימת להתייחס לעניין האמינות.


מצד אחד ברור לנו שקשה להתייחס לכלל מצבי העולם בהם הדירקטוריון יהיה כזה שלא יאפשר לו למלא את תפקידיו. אני מזכירה לכולנו שבסעיף 18 לחוק כתוב שהתפקיד המרכזי של הדירקטוריון הוא לפקח על המנכ"ל. כדי שהוא יוכל לעשות את זה, כבר פרסמה הרשות איזשהו חיווי דעת מבחינתה והיא אומרת שגילינו אגב ביקורות שלא יעלה על הדעת שבמצבים כאלה אפשר לבצע את פעילות הפיקוח. כך למשל שיושב ראש הדירקטוריון משמש כמנהל השקעות ראשי או שאחד הדירקטורים היה מתמחה של המנכ"ל בניהול תיקים. כיד הדמיון הטובה עליהם, יכולים הגופים להוסיף דברים נוספים שעלולים לקרות. לכן היה חשוב לנו להביע את הכיוון שהדירקטוריון צריך לתת את דעתו שההרכב שלו הוא מתאים.


יחד עם זאת, בגלל שיש כאן מידה לא פעוטה של אמינות, קבענו שאנחנו מוכנים להסיר את האכיפה. זאת אומרת, לא נקבע כאן הפרה בשל ההפרה של ההוראה הזאת ורק כל אימת שניתן הוראות קונקרטיות למפוקח מסוים או הוראות כלליות מתוך הסמכות שיש לנו, כך שתהיה ודאות של ידיעת הדין, רק על הפרת ההוראות עצמן ניתן יהיה להטיל עיצום כספי.

מה יהיה כתוב בסעיף (ה)?

יחד עם זאת, יש מקרה קונקרטי שרצינו לחדד והוא בוודאי יהיה אסור ואנחנו נכתוב:


(ד)
מספר הדירקטורים שאינם עובדים של מנהל הקרן או מועסקים על ידי מנהל הקרן, לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.


על זה כן תהיה סנקציה מינהלית כי כאשר נגיע לפריט 22 לתיקון – נפגוש את הסנקציה.

בסדר.

בעניין הזה אנחנו עדיין לא בטוחים שהוראת סעיף (ד), שאכן הוא ממלא את התפקיד שלו. זאת עדיין הוראה כללית.

אפשר להסתכל על סעף 74 ועל סעיף 75 לחוק הזה ועל סעיף 18 לחוק הזה. ישנם סעיפים כלליים שמביעים כיוון ואומרים שהתפקיד שלך, הדירקטוריון, לפקח על פעילות מנהל הקרן, התפקיד שלך, הנאמן, לפקח על פעילות מנהל הקרן, עליך לפעול לטובת בעלי היחידות, עליך לפעול במידת האמונים ובשקידה ראויה. יש אמירות כלליות ולפעמים צמודה אליהן סנקציה מינהלית או פלילית ולפעמים לא. הן מביעות איזה סוג של חיווי דעת שהדירקטוריון צריך שיהיה לו קצת חוסר נוחות בכיסא כשהוא ממנה גורמים שהם כל כך לא מתאימים, כמו שציינתי קודם לכן.

מוסכם, אבל בדרך כלל ההוראות הכלליות לא באות במקום שיש גם הוראות פרטניות.

הנה, יש כאן הוראות פרטניות.

אני אומרת שאולי דווקא במקום הזה שבו יש הוראות פרטניות.

יש הוראות פרטניות אבל הן לא ממצות. זה בדיוק המקרה. כל המקרים שהדגמתי קודם לכן, אין הוראה פרטנית כזאת, אבל לא יעלה על הדעת שאני אוכל למנות את כלל מצבי העולם בהם הדירקטוריון פשוט יהיה כזה שלא מסוגל לבצע פיקוח.

בסדר. נמשיך?

כן.

דניאל, ברשותך, את הנוסח שהוספת לא הצלחנו לקלוט.

אני אחזור. יהיה כתוב בסעיף (ד): מספר הדירקטורים שאינם עובדים של מנהל קרן או מועסקים על ידי מנהל הקרן לא עלה על שליש ממספרם הכולל. אחריו יבוא סעיף (ה) והוא מה שראית קודם לכן בכחול כ-(ד).


זה עדיין רחוק מהמגבלה שקבועה באגף שוק ההון. לצורך העניין, בתקנות של אגף שוק ההון כתוב שאף דירקטור, חוץ מדירקטור שהוא מנכ"ל, לא יכול לעסוק בתפקיד נוסף בגוף המנהל וזה קבוע בתקנות. לא הלכנו כל כך רחוק.

בסדר. נמשיך.

(7)
אחרי סעיף 16 יבוא:



"16א.
יושב ראש הדירקטוריון




בלי לגרוע מהוראות סעיף 16(ד) -

(1)
דירקטוריון של מנהל קרן בחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.

(2)
המנהל הכללי של מנהל הקרן או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון.

(3)
לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונים למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין. יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר במנהל הקרן".

אני רוצה להעיר כאן. קיבלנו את הערות הגופים ובפסקה (3) אנחנו מבקשים להוסיף, בסופה: "למעט חברות בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת כאמור בסעיף 20א". זה על מנת שיהיה ברור שזה לא יפגע בתקינות המינויים.

חבר הכנסת אמנון כהן מחליף את היושב ראש בניהול הישיבה

בסדר.

(8)
בסעיף 17(ב)(1) ו-(ד), בכל מקום, במקום "דירקטור מקרב הציבור" יבוא "דירקטור חיצוני".


(9)
בסעיף 18 -



(א)
במקום פסקה (5) יבוא:




"(5)
לאר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית.


(5א)
למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת כאמור בסעיף 20א(א), וכן לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת ולדון בממצאיו ובדרכים לתיקון הליקויים שמצא.

(5ב)
לדון בעמידת מנהל הקרן בתנאי האישור לפעול כמנהל קרן כקבוע בסעיף 13".

(ב)
בפסקה (6), במקום "בעל עניין במנהל הקרן" יבוא "מי שמועסק בידי מנהל הקרן, בעל עניין במי מהם".



(ג)
בפסקה (8) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:




"(ד)
ניהול הסיכונים של הקרן בהתאם למדיניות שנקבעה.




(ה)
ניהול תקין של עבודת הדירקטוריון וועדותיו.

(ו)
היערכות לחירום והבטחת המשכיות עסקית במקרה של התרחשות כשל".



(ד)
אחרי פסקה (8) יבוא:

"(9)
לקבוע נוהל להתקשרות עם חברה סוחרת כאמור בסעיף 69(א) וכן לדון בהתקשרות עם החברה הסוחרת בדרך של מכרז, כאמור סעיף 69(ב) או בלא מכרז, כאמור בסעיף 69(ד).

(10)
לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן או לפיקוח ובקרה עליו".

הסעיף הזה הוא סעיף שמונה את תפקידו של דירקטוריון מנהל הקרן וכאן עשינו הבהרות מה נכלל בתוך אחריות זו. מכיוון שכל הסעיפים הוקראו והוסברו בקריאה ראשונה ולא היו עליהם הערות מן הגופים, אולי מיותר להרחיב.


רק לגבי (ה) ו-(ו) שנוספו לאחר קריאה ראשונה, ביקשנו שדירקטוריון יתכבד ויקבע נהלים גם לעניין ניהול תקין של עבודת הדירקטוריון וועדותיו והיערכות לחירום והבטחת המשכיות עסקית במקרה של התרחשות כשל. אפשר למצוא נהלים דומים לאלה גם אצל הפיקוח על הבנקים וגם אצל אגף שוק ההון, וגם במכתב הבורסה לחברי הבורסה, שכולם באים להתמודד עם מיני כשלים כמו מלחמה, שריפה, שביתה וכיוצא באלה וצריך לראות איך מתנהלים. בכל הנוגע לניהול תקין, הכוונה היא איך מנהלים פרוטוקולים, כמה זמן מראש צריך להעביר את החומרים, באיזה תדירות נפגשים וכיוצא באלה.

אולי כדאי להסביר בשתי מלים מה ההבדל בין מערך בקרה פנימית למערכת כמו שהיה בנוסח הקודם.

זה עניין ניסוחי בלבד. מערכת נשמע קרוב למשפחת מערכות טכנולוגיות בלבד, רצינו להסביר שמערך יכול להיות מערך תקנים, נהלים, אנשים ולאו דווקא משהו טכנולוגי. זה עניין של נוסח.

וכאשר מדובר בתוכנית אכיפה פנימית, במה מדובר?

תוכנית אכיפה פנימית, הגופים היושבים כאן מכירים את המונח הזה מהתיקון שעבר לפני מספר חודשים, זאת תוכנית שנועדה למפות את סיכוניו של הגורם המפוקח, לזהות מה הן הדרכים בהן אפשר להבטיח שלא יקרו או בסיכוי נמוך יותר יקרו הפרות בתוך התאגיד, במערכת תמרוצים חיוביים ושליליים בתוך התאגיד, איך מקפיצים מידע בתוך המידע, ביקורות כשל וכיוצא באלה, לרבות הטמעת המערכת, לרבות מינוי אדם מתאים להטמעת המערכת והוראות מסוג זה.


לא הסברתי לגבי פסקה נוספת שנוספה. יהיה עליו לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית ונראה לי שאין מה להרחיב בעניין זה.

ברשות דניאל, הייתי רוצה להתייחס לזה. אנחנו גם הערנו לסעיף אבל לא ראינו את סעיף הזה. זה סעיף כללי מדיי.

על איזה סעיף אתה מדבר?

אני מדבר על סעיף (ד)(10) שזה חלק מתפקידי הדירקטוריון. לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן לפיקוח ובקרה.

זה הוסף.

כן, זה הוסף אבל אני רוצה להזכיר שהנהלים האלה הם נהלים שכמובן כפופים לסנקציה במידה.

לא, זה לא יהיה כפוף לסנקציה.

סעיף (10) לא יהיה כפוף לסנקציה?

לא.

אני חושב שזאת סנקציה כללית לגבי סעיף (18).

לא. תראה ש-(18) ממוקד לתפקידים המסוימים. הפרת החובה לעשות ככה, הפרת חובה לעשות ככה ולא תמצא שם את (10).

זה קיים בתקנות של שוק ההון בדיוק בנוסח הזה.

בסדר.

(10)
בסעיף 19 -

(א)
בסעיף קטן (א), במקום "עד (5)" יבוא "עד (5ב)" ובמקום "דירקטור מקרב הציבור" יבוא "דירקטור חיצוני".

לבקשתך, את הערת לנו אתמול, בסוף יהיה: "ובמקום דירקטור אחר מקרב הציבור" יבוא "דירקטור חיצוני אחר".

זה בסעיף 19(ג).

אבל גם כאן.

(ב)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
דירקטוריון של מנהל קרן יקבע את הרכב ועדת הדירקטוריון באופן שיאפשר לוועדת הדירקטוריון למלא את ייעודה".



(ג)
בסעיף קטן (ב), במקום "ו-(7א)" יבוא "(7א) ו-(9) לוועדת הביקורת או".

כאן אנחנו נכניס גם תיקון לסעיף 19(ג). במקום דירקטור מקרב הציבור יבוא דירקטור חיצוני.

כן. גם בסעיף קטן (ג) צריך לומר דירקטור חיצוני. זה עניין של נסחות וננסח את זה לאחר מכן.

הערה. בסעיף (10)(ב) שמתייחס לסעיף 19א(1).

גם כאן זאת לא הפרה.

בדיוק. רק למען הסדר, שיהיה ברור שמבחינת ועדת דירקטוריון, חלים אותם כללים כמו שדניאל בעצם הזכירה קודם.

אותה רוח. אותו הדבר. ההפך, אין אפילו את ההפרה המנוקדת.

בסדר.

(11)
אחרי סעיף 20 יבוא:



"20א.
ועדת ביקורת

(א)
דירקטוריון של מנהל קרן ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה – ועדת ביקורת).




(ב)
תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו -

(1)
להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי, לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית.

(2)
לעמוד על ליקויים בפעילות מנהל הקרן, באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקונם.

(3)
לבחון את מערך הביקורת הפנימית של מנהל הקרן ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו.

(4)
להחליט אם לאשר את פעולות מנהל הקרן אשר שר האוצר קבע לגביהן בתקנות כי יהיו טעונות אישור הוועדה.

(5)
לדון בהתקשרות עם חברה סוחרת בדרך של מכרז, כאמור בסעיף 69(ב) או בלא מכרז, כאמור בסעיף 69(ד).

(ג)
מספר חבריה של ועדת הביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת והם יהיו רוב חבריה. יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.

(ד)
יושב ראש הדירקטוריון, מנהל הקרן וכל דירקטור שמועסק על ידי מנהל הקרן או מספק לו שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה במנהל הקרן או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת הביקורת.

(ה)
המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.

(ו)
המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך.

היו"ר משה גפני שב לנהל את הישיבה

בסעיף קטן (ו), כיוון שהיה כאן ערבוב מלים של דרישה ובקשה, וכיוון שיש הכרח לציית לבקשתו של המבקר, אנחנו מבקשים בשורה הראשונה להחליף את לבקש ולדרוש ובשורה האחרונה להחליף את הבקשה בדרישה.

בשורה האחרונה, בתוך זמן סביר ממועד הבקשה.

הדרישה. זאת למעשה דרישה.

בסדר. קיבלנו.

(ז)
לפחות אחת לשנה תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.




(ח)
ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו לפחות אחת לשלושה חודשים.

(ט)
מניין חוקי בישיבות ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות ובהם דירקטור חיצוני.

(י)
בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים,. עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו. הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן".

רבותיי, אני מבקש מהנאמנים ומהמנהלים או מהגופים האחרים.

איגוד מנהלי התיקים.

אני מבקש שתמסרו גם להם. אם אין הערות, אז אין הערות. אם הגעתם להסכמה, אני מבקש להעביר את הנוסח ללשכה המשפטית אצלנו. אם יש עדיין הערות, אני רוצה לישיבה הבאה לקבל אותן. אני מסיים כאן את הישיבה. אם יש ויכוחים, את הוויכוחים אני רוצה לדעת מראש. אם אין ויכוחים אלא מדובר בנוסחאות, אני רוצה שזה יוגש לוועדה.

אנחנו לא יודעים על ויכוחים.

יש ויכוחים או משהו?

אנחנו צריכים לראות את הנוסח.

תייעלו את העבודה.

הרשות נענתה לבקשות שלנו.

בסדר.

אכן נענינו לבקשות. מבחינתנו אין ויכוחים. אין משהו שהתבקשנו ולא עשינו.

בסדר גמור. אם יש הערות, אני מבקש להעביר לרשות לניירות ערך. אם יש שינויים בנוסח, להעביר ללשכה המשפטית שלנו כדי שהישיבה הבאה שתשלים את החקיקה הזאת בעזרת השם תהיה ישיבה לא ארוכה. אני רוצה שנדע את הכול מראש. אם יש ויכוח, אני רוצה לדעת עליו קודם.

לדעתי הוויכוח היחידי שקיים, ולא קיבלנו עליו הערה בכתב אבל הוא הושמע גם בדיון הקודם, הוא הבקשה של איגוד לשכות המסחר שהמבחן שנקבע למהי חברת ניהול גדולה שעליה משיתים את הממשל התאגידי, יהיה מבחן מקל יותר. כלומר, הרף יהיה גבוה יותר ואנחנו איננו מסכימים לטענה הזאת.

תנסו אולי להגיע להסכמה.

ניסחנו אותו כל כך גבוה. אני חושבת שאדוני יחשוב שניסחנו אותו גבוה מדיי. זאת תחושתי.

אנחנו מסכימים.

אם הם מסכימים,. אין בכלל מחלוקות עם הגופים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30