הכנסת השמונה עשרה

PAGE
16
הוועדה לזכויות הילד

26.7.2011


הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 138

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, כ"ד בתמוז תשע"א (26 ביולי 2011), שעה 11:00

דוח הועדה הבין משרדית לבטיחות ילדים בחברה הערבית

חברי הועדה: זבולון אורלב – היו"ר

מיכאל בן ארי

מסעוד גנאים

דב חנין

חה"כ ראלב מג'אדלה

רועי אסף

ראש האגף לפיתוח חברתי, משרד ראש הממשלה

מירי כהן

מנהלת תחום בכירה, שירות הצלה, משרד הבריאות

ורד כרמון

מפקחת ארצית על הגיל הרך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דוד פילזר

מנהל אגף, משרד הפנים

רפ"ק ויקי אלעמרי
קמ"ד נוער באח"מ, המשרד לבטחון פנים

אנקה בלומר

ממונה ארצית על מניעת דליקות, המשרד לבטחון פנים

עפרה הילה מתתיהו
"עיר ללא אלימות", המשרד לבטחון פנים

עו"ד רפ"ק דנית גלעד
תובעת, את"ן, המשרד לבטחון פנים

טלי הירש שרמן

מנהלת תחום קוד הבנייה, משרד הבינוי והשיכון

רותם זהבי

ממונה ארצי על בטיחות, משרד החינוך

מיכל כרמל

ממונה פדגוגית על מעונות יום, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

אכרם סרור

מנהל אגף מגזרים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ורד אורן

דוברת מכון התקנים הישראלי

יוסף נקד פאיז

מנהל בטיחות ילדים, עירית שפרעם

אחמה אטיאס

מנהל אור ירוק, עירית שפרעם

מור פריד

יושב ראש אור ירוק, עירית שפרעם

אנדרי מטיאס

מנהל אגף הסברה ופרסום, המוסד לבטיחות וגיהות

יפה ציונית

מנהלת מחלקת מחקר, המועצה הלאומית לשלום הילד

עופר נאמן

יו"ר "בטרם" - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

אורלי סילבינגר

מנכ"ל "בטרם" - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

חיה ליברמן

מנהלת קשרי חוץ, "בטרם" - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

נאסים עאסי

דובר, "בטרם" - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

שירה כסלו

מנהלת אגף ייצוג וממשל, "בטרם" - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

רקפת פנקר

רכזת שירות ותפעול, "בטרם" - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

רחל כץ


עוזרת מחקר, "בטרם" - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

רינת פרידברג

עוזרת מחקר, "בטרם" - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

רג'ין אלבז

אגף גיוס ושיווק, "בטרם" - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

איה בן עמוס

רכזת פעילות פרלמנטרית, קרן אברהם

אתי וייסבלאי

מרכז המחקר והמידע, הכנסת

רחל סעדה

רות לובין

דוח הועדה הבין משרדית לבטיחות ילדים בחברה הערבית

נפתח את הישיבה והיא תוקדש לבטיחות ילדים בחברה הערבית. כמו שראינו בישיבה הקודמת, שיעור ההיפגעות של ילדים בחברה הערבית הוא למעלה מפי שלושה מזה שבחברה היהודית ולכן חשבנו -יחד עם "בטרם", שמעבר לדיון הכללי על החברה בישראל יש צורך לייחד דיון כדי לרדת לשורשי הבעיה בחברה הערבית.

מובן מאליו שהאחריות שלנו כמדינה היא כלפי כלל אזרחיה והנושא הוא מעבר לכל חילוקי הדעות שיש לנו בכל מיני סוגיות -מרתקות יותר או פחות, כי בכל הקשור לאחריות המדינה, סוגיית החקיקה, סוגיית האכיפה, סוגיית ההשקעות בתשתיות וכד' האחריות היא שוויונית באופן מוחלט על כל הילדים שחיים בה ושהם אזרחיה או תושביה.

תודה אדוני יושב הראש. תחילה אני רוצה לברך על קיום הישיבה, על דוח "בטרם" ובמיוחד על ייחוד הישיבה לנפגעים במגזר הערבי משום שכולנו יודעים שהמצב הוא מאד מאד חמור ומאד מסוכן בכל הישובים הערבים. כל הנתונים -כפי שהצגתם וכפי שקראנו, מוכיחים את זה שהענין מאד חמור ומסוכן.

לגבי הנושא הזה, לא אגיד שטיפלתי בו אבל נגעתי בו והתרעתי עליו בכל מיני פורומים אבל יש את שני הצירים החשובים האלה, הציר התודעתי וההסברתי והציר של התשתיות והתקציבים.

יושב הראש הקודם של הועדה, חבר הכנסת דני דנון, הוא זה שביקש שיהיה דוח נפרד לגבי החברה הערבית וצריך להוקיר לו תודה.

בהחלט. מגיעה לו תודה.

תודה אדוני יושב הראש, חברי הכנסת וכל הנכבדים. אפתח בשתי ברכות: ראשית, מודה לוועדה שהכינה את הדוח -בראשות נאסים עאסי, דובר הנהלת הקרן, ל"מועצה לבית ופנאי" -שבחסותה נערך הענין וכמובן למשרד הבריאות שהוא שותפנו רב הזכויות ורב החובות לכל העשייה הזו.

ענין החברה הערבית והפגיעה בחברה הערבית הוא בעיניי -אם כלל התופעה של היפגעות ילדים היא בלתי נסבלת אז אין לי את המלים המדוייקות כדי לומר אבל הוא פשוט איום ונורא וזה מה שהביא את "בטרם" להכיר בזה שצריך להגדיר מטרות מוגדרות ונפרדות לטיפול בבעיה של החברה הערבית, מעבר להקטנה הכללית של שיעור הנפגעים, וזה מה שהביא את "בטרם" לפני שנה וחצי לעשות שינוי ארגוני בארגון עצמו ולהקים אגף מיוחד לחברה הערבית. נאסים מוביל את האגף הזה עם תקציבים ועם תכניות ולמעשה, הדוח הזה הוא האבן הראשונה במבנה הגדול של התכנית הלאומית שייכנס לתוכה.

אני מצטרף לתחושה שהבעת, אדוני יושב הראש, שזה לא ענין לאומני כי ילדים הם ענין כללי וצריך לטפל בהם באשר הם ילדים ואנחנו בוודאי ובוודאי, עם כל מי שנמצא כאן חושבים כך אבל, אני חייב להודות שלא התרשמתי כך כשקראתי את הטוקבקים אחרי הפרסום של הדוח. הכותרות בעיתונים אחרי פרסום הדוח אמרו ברובן שיש שיעורי פגיעה רבים יותר באוכלוסיה הערבית מאשר בזו היהודית ו 90% מן הטוקבקים היו כאלה שאמרו שזה טוב. לפחות 90%. אני החלטתי היום לא להיות נחמד בענין הזה. הענין ראוי לכל גינוי אבל זה היה המצב.

אי אפשר להתכסות במלים של תקציבים ואי אפשר להתכסות במלים ש"זו הממשלה" כי רק אם כל הגורמים, כל אחד מהם, יקח את זה לטיפולו ולאחריותו, רק אז זה יזוז. הרשויות במגזר והמוסדות במגזר לא יכולים להתעלם מן הדבר הזה, אני קטונתי מלהעביר איזושהי מילת ביקורת על חברי הכנסת אבל הייתי מאד שמח לראות פה נציגים רבים יותר.

זה דבר בלתי נסבל, שפי שלש ילדים מן המגזר הערבי נפגעים וחלק עצום מזה הוא בגלל מודעות -כפי שאתה ציינת. נכון שחלק לא קטן מזה הוא בגלל תשתיות אבל לא רק בגלל תשתיות, לא לדרוס ילד בנסיעה לאחור זה ענין של תשתיות מצד אחד -שיהיה להם איפה לשחק ולא רק בחצר הבית אלא גם במגרש משחקים, אבל זה גם תודעה. אדם נכנס לרכבו ובנסיעתו לאחור הוא צריך להסתכל. אי אפשר לתת לדבר הזה להימשך. אני רק יכול להגיד בשם "בטרם" שאנחנו רואים בזה משימה ראשונה במעלה - לצמצם את הפער הנוראי הזה בין האוכלוסיות השונות ואני קורא לכולם לסייע ולעזור לנו. שוב, אני מודה על שהקדשתם את הדיון המיוחד הזה לבעיה החמורה הזו.

קודם כל הייתי בהתלבטות. פנו אליי בענין הדיון ואמרתי שראיתי את מועד הדיון אבל אמרתי לעצמי שאם אבוא לפה אז יגידו -חס ושלום, שיש לי דעה כמו זו של הטוקבקים -שלא ראיתי אותם אבל הצגת אותם כאן ואני רואה אותם לא רק בחומרה, אלא כראותי כיעור בלתי נסבל ומי שמכיר אותי יודע שאני לא מפחד להגיד את מה שאני אומר ומה שאני אומר עכשיו ייאמר ישירות: זה בלתי נסבל. זה לא רק שחיים של ילדים הם יקרים אלא חיים של בני אדם הם יקרים ככלל. ילדים הם חוליה חלשה יותר כי קשה להם להעריך סכנות שעומדות בפניהם, יש להם תחושת כוח שהרבה פעמים לא מוערכת באופן נכון, ואתם, "בטרם" מכירים, מן הסתם, את כל הדברים האלה באופן הרבה יותר מדעי ממה שאני מציג ולכן אני רוצה לתת את ההתייחסות שאני חושב שצריכה להיות.

אני לא אומר שלא צריכים להיות תקציבים, אני לא אומר שלא צריך להיות פרוייקט לאומי -אם זה בענין של לימודי שחיה למשל או כל מיני דברים שצריכים להיות אבל, אני רוצה לומר דבר נוסף -ואני פונה אליך ישירות, חבר הכנסת גנאים, בענין הזה: יש ביטוי שנקרא "סכנתא - חמירא מאיסורא" שאדם צריך להישמר מסכנות יותר מאשר להישמר מאיסורים הלכתיים. זאת אומרת שבאיזשהו מקום בתפיסה התרבותית שלנו -ואני משער שגם במקומות אחרים, ההישמרות מסכנות וערך החיים עומדים מעל השאר. ועוד, לפי התפיסה שלי, מי שיש לו ערך לחיים שלו יש לו ערך גם לחיים של אחרים ואני לא אומר חס ושלום שאין, אבל אני מדבר על תשומת לב ועל התרכזות כתפיסה, אני מדבר על התפיסה שלא עושה הנחות, סוג של תפיסה תרבותית.

יש להתייחס גם -עקרונית- לענין של תאונות דרכים ונסיעה לאחור, נסיעה עם קסדות ועוד אבל כל דור ונפגעיו, כל תקופה וסכנותיה עם הדברים שעומדים לפתחה ואדגים. בימי הביניים היתה תופעה מאד קשה של אמהות שהניקו את ילדיהן במיטתן והדבר הזה גרם למה שהוקדם והוגדר בהלכה היהודית -והושאל אחר כך למשהו אחר, מוות בעריסה. כך זה הוגדר בהלכה היהודית בימי הביניים. כל חכמי ישראל אסרו באופן מוחלט על אמהות להניק את התינוקות שלהן במיטה, שמא יירדמו ויקרה אסון כמו שקרה לפני שבועיים שלשה שקראנו עליו בעיתון, ומי ששמע את זה הצטמרר כי דובר באמא שחיכתה הרבה שנים לילד.

הדבר נמצא במקום שהוא מעבר למקום של פרוייקטים לאומיים שצריכים להיעשות בתשתיות, בהסברה או בחינוך כי צריכה להיות גם התייחסות תרבותית פנימית, שיח פנימי, שיח פנימי אמיתי שבודק היכן הכשלים, היכן הזלזול, היכן ההתייחסות של חוסר סלחנות כלפי זלזול, אם מדובר בנסיעה ללא חגורות בטיחות וללא כסאות בטיחות, ושוב, הדוגמאות הן ספציפיות, אבל ההתייחסות צריכה להיות יותר כללית. לכן היה חשוב לי לומר את הדברים לפני הנתונים ולומר את זה באופן מאד ברור: חיי אדם הם יקרים וברגע שהם יקרים לי הם יקרים בכלל ואין לנו זילות, חס ושלום, יש עוינות אבל כאן היא נפרדת.

אומר פה ועוד משפט אחד נוסף, אני רואה בזה, בעיקר בזה, את תפקידם של חברי הכנסת, של נציגי הציבור, כי זו מצוקה אמיתית שהועלתה על פני השטח, כל אסון של נסיעה לאחור, או של טביעה, הוא הצרה היומיומית, הוא המצוקה היומיומית, ואנחנו מצפים מחבר הכנסת גנאים ומחבר הכנסת פלוני ואלמוני: תעלו את זה על השולחן, נמצא פתרונות, תעוררו את השיח הציבורי בקרב מובילי הציבור, מנהיגי הציבור, אם זה השייח'ים אם זה האימאמים, אם זה מנהלי בתי הספר, אם זה ראשי המועצות ואחרים כי יש להעמיד את זה על השולחן ולהגיד: רבותי, יש כאן אתגר שאנחנו צריכים להתמודד אתו ונתמודד אתו בכנסת ונשיג את התקציבים אבל יש פה גם את הדברים שאמרתי קודם. תודה רבה.

בדרך כלל לא ראוי להגיב על דבריהם של חברי כנסת אבל אומַר שדבריך הרימו את כבוד הכנסת משום שהם מראים את היכולת שלנו -כחברי כנסת עם דעות שונות והשקפות שונות, לראות בערך החיים בכלל ובחיי הילדים שהם חסרי הגנה לחלוטין בפרט, ערך אנושי מן המעלה הראשונה ואני אומר את זה דוקא על רקע חילוקי דעות כי מבחינתי המשמעות של מדינת ישראל כמדינה יהודית היא בכך שאנחנו נותנים משמעות אמיתית, משמעות מעשית, משמעות ערכית, משמעות מוסרית, משמעות אנושית לערך החיים ובעיקר כשמדובר בילדים שזקוקים מאד להגנה של כולנו. דברי ההקדמה היו חשובים.

צהרים טובים לכולם, אני רוצה להודות ליושב הראש הועדה על האפשרות לדון בסוגיה. מצטרף לכל הדברים שאמרו כאן. אין ספק שלחברי הכנסת מן החברה הערבית יש הרבה מה לעשות, אני רוצה שיכתבו את הדברים, שאנחנו -בחברה הערבית, צריכים לעשות חשבון נפש, בכל הדברים האלה.

שוב, אני רוצה להודות על ההזדמנות להציג בפניכם עבודה שנעשתה במשך שנה וחצי, עבודה של ועדה בינמשרדית שמטרתה היתה לכתוב המלצות לגבי היפגעות ילדים בחברה הערבית. אני רוצה להודות לכל השותפים על העבודה הפוריה שנעשתה.

הועדה הוקמה לבקשתה של הועדה לזכויות הילד. כאן אתקן משהו: גם חברת הכנסת דליה חילו קראה להקמת הועדה והועדה אכן הוקמה, היא פעלה כתת-ועדה של "המועצה לבית ופנאי", היא כללה נציגים מגופים שונים ונציגים ממשרדי ממשלה שונים. תפקיד הועדה היה לגבש המלצות עבור משרדי הממשלה, כדי להביא לצמצום היפגעות ילדים בחברה הערבית. המלצות אלו יהיו חלק מן התכנית הלאומית.

יש מאפיינים של הילדים בחברה הערבית אבל אפשר לראות שילדים נפגעים גם בגלל חוסר תקציב. יש לנו חוסר מודעות לנושא של בטיחות ילדים, סדר העדיפות לקוי, ויש לנו המלצות על עבודה עם מקבלי ההחלטות לגבי בטיחות ילדים ועל בריאות ילדים. מצב סוציו אקונומי קשה מעלה את הסיכוי להיפגעות ילדים וראינו שיש קשר בין הצלחה חברתית לבין היפגעות ילדים.

בשקף קצת קשה לראות את הנתונים אבל דיברנו על כך ששיעור התמותה של ילדים ערבים כתוצאה מתאונות גדול פי שלש נקודה שלש מזה של ילדים יהודים. הטבלה של תמותת ילדים מראה שילדים נפגעים יותר מבנות, זה דבר ראשון - - -

זה כמו במגזר היהודי. גם במגזר היהודי שיעור ההיפגעות של בנים גדול יותר.

בכל המגזרים בעולם בנים נפגעים יותר מבנות. כך גם בחברה הערבית וכך גם בחברה היהודית. אנחנו מסתכלים על השיעורים ומי שמביט בדוח הראשון שהוצג כאן, ומסתכל לאורך השנים, רואה התפלגות ולמרות שההתפלגות הלכה וירדה הפער בין החברה היהודית לערבית הלך וגדל.

עוד לגבי תאונות, בכל סוג תאונה שנרשמה - בחברה הערבית נפגעים יותר ובמיוחד הולכי הרגל. הפער בסעיף הולכי הרגל גדול במיוחד בגיל הרך, ילדים ערבים נהרגים יותר מילדים יהודים כתוצאה מתאונות הדרכים אבל יחד עם זה אנחנו רואים ששיעור הילדים הערבים שמתים כתוצאה מתאונות ככלל, הוא גבוה יותר מכל סוג של תיאור.

גם הסוגיה של כלי נשק מעניינת.

זה רק בשנים האחרונות.

האם זה בגלל חתונות? הרי מדובר בהיפגעות לא מכוונת. מדובר בתאונות ולא בהריגה מכווונת. האם זה בגלל משחק בכלי נשק?

כן יש לזה קשר עם החתונות.

לגבי המלצות הועדה: הנתונים ידועים, ראיתם את הנתונים והפערים הם כאלה שאי אפשר לחיות אתם. יחד עם זאת אנחנו מאמינים שאת הפערים האלה אפשר לסגור ואנחנו מאמינים ש 95% מן המקרים אפשר היה למנוע, גם בקרב יהודים וגם בקרב ערבים.

המלצות הועדה נחלקות לכלליות ולספציפיות. הכלליות ניתנות לשילוב עם כל משרדי הממשלה והספציפיות מותאמות לכל אחד מהם. אנחנו מאמינים שההמלצות יכולות להשתלב עם כל משרד ממשלתי, אנחנו מאמינים שאפשר לכלול בתכניות העבודה המשרדיות גם תכניות לבטיחות ילדים בחברה הערבית, כל משרד ומשרד בתכניות שלו, להטמיע את תנאי הבטיחות כתנאי סף בכל מקום בו יש ילדים, וחשוב להדגיש את הדברים, אלה דברים שאפשר להטמיע אותם בכל משרד ממשלתי. משרדי הממשלה יכולים להעלות מודעות גם על ידי הפצת חומרי הסברה, שימוש באמצעי תקשורת והפעלת תכניות תרבותיות בדגש על התאמה תרבותית. לצערנו הרב לא כל התכניות התרבותיות מותאמות לחברה הערבית ולכן זה קיבל דגש חזק בתוך הועדה, שאם יש תכניות אז צריך להתאים אותן גם לחברה הערבית.

העצמה ובניית יכולות, קידום הכשרות בקרב אנשי מקצוע בכל משרדי הממשלה והפעלת מתנדבים והכנת כנסים בתוך משרדי הממשלה כדי להעלות את המודעות.

להבטיח סביבה בטוחה בבית, בישוב, בשטחים פתוחים ובמבני ציבור. הבאתי כאן דוגמאות קטנות ומצד שמאל יש כלי שפותח עבור אנשי דת וכולל את כל פסוקי הקוראן שמדברים על בטיחות ילדים. פיתחנו את הכלי הזה עבור כל אנשי הדת ובמשרד הדתות, מיד כשראו את הדברים, נכנסו לתכנית עבודה וכרגע עובדים על הכשרת כל אנשי הדת במדינת ישראל בנושא של בטיחות ילדים.

האם הכוונה לסדנאות?

כרגע מכשירים את כל אנשי הדת בתנאים של גמול השתלמות. אנשי הדת אמורים לדבר על הסוגיה הזו. יש עוד הרבה פרויקטים שאנחנו, כמורים בחברה הערבית, נעשה. כאן יש לכם תמונה של פרוייקט שנעשה שבכפר קאסם לחבר'ה צעירים לפני הנישואין, ראינו לנכון לתת להם את הכלים כדי לבנות בית בטוח. לצערנו הרב רוב הבתים בחברה הערבית הם לא בטוחים ולא אגיד שכולם כך אבל אני יכול להגיד שרוב הבתים שלנו מסוכנים לילדים וברוב הבתים צריך לעבוד על שינוי. בוא נסתכל לפחות על מעקות בטיחות, אני מבטיח לך, יש לנו חוסר במעקות בטיחות ואם יש אז הם לא תמיד בטיחותיים, הם יותר יפים מאשר בטיחותיים, זו סוגיה שצריך לדון בה בתוך החברה הערבית. צריך לדעת איך לבנות את הבית, רוב הבתים שלנו מתוכננים כך שיהיו מותאמים לאנשים הבוגרים ולאו דוקא לצרכי הילדים. המטרה שלנו עכשיו היא להעלות את המודעות לבניית הבית באופן שיהיה בטוח לילדים. הרבה ילדים נפגעו בתוך הבית. נפילה מגובה, כוויות, הרעלות וגם טביעות.

אדגים. באשר למעקות, למשל, התקן אוסר שהשלבים במעקה יהיו אופקיים כי אם השלבים במעקה אופקיים אז הילד מטפס עליהם כמו על סולם ולכן הם צריכים להיות אנכיים. למעקה יש תקנים. אם בונים בנייה ציבורית שבה הועדה מקומית מתכננת אז יש פחות בעיות. אני לא יודע באשר לחוקי התכנון -אם בודקים אותם, ומה קורה בבתים הפרטיים אבל לפעמים כשאדם בונה את הבית הוא מכין את האסון המשפחתי שקורה. אגב, לפני שהיגעת נאמר שארגון "בטרם" יחד עם "המועצה לבית ופנאי", התאחדות הקבלנים ואנחנו, חתמנו על אמנה ויש היום מסמך שמגדיר מהו תקן בטוח. לו גם החברה הערבית היתה מאמצת אותו אז - - -

האם הכוונה שהתקנות האלו מחייבות - - -

יש הנחיות מחייבות אבל -כמו ששמעת בדיון הקודם, מכון התקנים טרם השלים את כולם. יחד עם זאת יש כבר המלצות לגבי השאלה מה ראוי לעשות. ככל שיעלו את התודעה אז גם קבלן ערבי שבונה יוכל לפרסם, למשל, שהבית שהוא בונה הוא "בית בטוח על פי האמנה" ואז הוא קודם כל מקדם את המכירות שלו. כל אחד רוצה לגור בבית בטוח ולא תמיד מדובר בעלויות גבוהות. הנחת המעקה בכיוון כזה או אחר עולה אותו דבר. גובה החלון, גובה הפתיחה של החלון, מיקום של דברים, הפינות של הבית, יש שורה שלמה של דברים. הידע קיים.

אנחנו היינו ארבעה ילדים בחדר והיום יש ילד אחד בחדר אז אנחנו כן דואגים לרווחתו. מה שנאמר כאן סותר את מה שעושים ההורים יום ולילה על חשבונם כדי להבטיח את רווחתם של הילדים. אי אפשר להגיד שהחברה הערבית לא עושה אלא כי צריך להגיד שמי שצריך לתכנן את זה הוא צריך להיות מודע, ההורים לא מתכננים, ההורים משלמים, לכן זה מאד חשוב.

אני מסכים עם חלק מן הדברים שאתה אומר אבל בתכנון הבית -ואני בניתי את הבית שלנו, הייתי בלב לבו של התכנון ויש הרבה חבר'ה צעירים שמתערבים אז לכן אני אומר שצריך לעבוד בשני צירים, ציר אחד עם הקבלנים ובציר השני צריך להעלות את המודעות בקרב הצעירים בקשר לשאלה איך לבנות את הבית ואם יתחילו לבקש את הדברים האלה אז זה יעבוד.

יש כאלה שלא בונים ולא מתכננים, לא בשבילם ולא בשביל ילדיהם אלא בשביל מי שבא מבחוץ, להראות לו. יש כאלה.

ברשותכם, אמשיך. אלה ההמלצות הכלליות שכל משרד ממשלתי יוכל לשלב אותן. יחד עם הדברים האלה יש המלצות ספציפיות לכל משרד ממשלתי. אתחיל עם משרד הבריאות.

אני מציעה שנפתח עם הדוח עצמו.

מקריא מעמוד 16 בדוח. אקריא חלק מן ההמלצות. אנחנו מאמינים שמשרד הבריאות צריך לעבוד על הכשרת אנשי בריאות, גם רופאים וגם אחיות. האחיות ישימו את הדגש על בטיחות ילדים. לצערי הרב הרופאים לא תמיד נמצאים בשיח הזה ואנחנו מאמינים שרופא יכול להעלות את המודעות. הגדלת הנפח של הדרכת הורים בטיפות חלב, אנחנו מדגישים שצריך להגדיל את הנפח בטיפת חלב וגם בקופות החולים. אנחנו מאמינים שהגדלת ההדרכות בטיפות חלב ובקופות החולים יעלו את המודעות.

העלאת נגישות שירותי החירום ואלה דברים שעלו בדיון שעבר, העלאת נגישות של עובדי החירום ושל משמרות הזה"ב, תמיכות בחדרי טראומה בפריפריה, יש הרבה חדרי טראומה בחברה הערבית וצריך לתת להם את הכלים כדי שיעבירו את המסר הלאה.

בדיון הקודם שמענו שבאוגוסט תהיה הצעת מחליטים של הממשלה כדי לגבש תכנית לאומית לבטיחות ילדים. איפה כל מה שאתה מדבר אתנו נמצא בהצעת המחליטים?

ההמלצות האלו ישולבו בתכנית הלאומית - זו המטרה של הדוח ואנחנו עובדים על זה שההמלצות יאומצו כפי שהן בתכנית. זו התכנית שנועדה למגר את התופעה של היפגעות ילדים וצריך לאמץ את כל ההמלצות האלו.

אחד הדברים שהבנו ולכן בעצם הוקמה הועדה הוא שאין מספיק ידע בתוך משרדי הממשלה לגבי התייחסות לצרכים היחודיים של החברה הערבית. הועדה הזו ישבה וסקרה -מצד אחד את החוסרים ומצד שני את מה שצריך לעשות במשרדי הממשלה. נראה שיש משרדי ממשלה בהם העובדים מן החברה הערבית מבינים את הצרכים ויש משרדי הממשלה שבהם אפילו לא יכולנו לקבל נציג של החברה הערבית מתוך המשרד. מה שהוועדה עשתה הוא סקירה מקפת של כל מה שצריך, מה ניתן לעשות בכל משרד ומשרד על בסיס הדברים שאמרו הנציגים שישבו בה והיא חוזרת עם המלצות שאומרות: כשהמשרד יישב ויעשה את עבודת העומק שלו הוא יוכל לאמץ את הדברים שיוחסו לו בוועדה ומצד שני, בעבודת הרוחב בין המשרדים, כל מה שנופל בין הכסאות, בין העבודה של המשרדים השונים, יוכל לבוא לידי ביטוי בדברים היותר כלליים וכך העבודה הזו תומכת את עבודת התכנון של כל משרד ומהווה עבורם איזשהו בסיס לתכנון הנוגע לחברה הערבית.

אני עדיין שואל איך זה מסתדר עם הצעת המחליטים באוגוסט?

הצעת המחליטים מדברת על תכנון וזה הבסיס לתכנון עבור החברה הערבית. זה הבסיס לתכנית הלאומית.

זה לא נייר של "בטרם" אלא נייר של הממשלה.

זה נייר לתכנית הלאומית.

של מי הדוח הזה, של "בטרם" או של מדינת ישראל?

מי שמינה את הועדה הוא מנכ"ל משרד הבריאות. מי שהינחה את פעילות הועדה היא המועצה הלאומית לבית ופנאי, יושב ראש הועדה בא מארגון "בטרם".

חוזר ואומר: זה לא דוח של המגזר השלישי עם כל חשיבותו ואני ראש השדולה לקידום החברה הישראלית אז שלא ישמע כאן חס וחלילה זלזול כי לא לכך נתכוונתי, אלא, שזה דוח של הממשלה, זה דוח של הממשלה, של ועדה בנמשרדית שמינה מנכ"ל משרד הבריאות.

האם בהצעת המחליטים יש התייחסות ספציפית למגזר הערבי? והשאלה רלבנטית כי הרי הדוח הזה אומר כך: ראה, יש בעיה כללית של בטיחות ילדים במדינת ישראל אבל, כשלמדנו את הפרשה הזו, ראינו, שבתוך כל הבעיה של מדינת ישראל יש בעיה יחודית שראוי לתת לה שימת לב מיוחדת והיא הנעשה בחברה הערבית. שְאְלָתי היא האם בהצעת המחליטים, שבה מבקשים ממשרדי הממשלה לגבש תכנית לאומית, האם יש בה אמירה לפיה הממשלה קובעת כי כל משרד ממשלתי יכין את התכנית ובכלל זה תכנית מיוחדת גם למגזר הערבי?

זה לא הובא בנוסח של הצעת המחליטים עצמה אבל זו היתה הכוונה, כשמינו את הועדה, שמסקנות הוועדה יחייבו את משרדי הממשלה וכל אחד מהם שמכין תכנית יתייחס להמלצות.

מירי, מירי, יושבים פה שני שרים לשעבר. אני אומר לך מנסיוננו, שאם יש החלטת ממשלה שהיא כללית אז לא כל משרד יפעל. אני לא בטוח ששני משרדי ממשלה או שלושה -שאני מכיר אותם היטב, יקימו בצוות שלהם את מה שאתם עשיתם אלא יקימו צוות משרדי ואני לא בטוח שהוא יתן את דעתו לכך שיש פרק מיוחד שצריך להתייחס אליו. זה צריך לבוא לידי ביטוי בהחלטה כי אחרת לכל היותר זה יצויין במסיבת עיתונאים.

הכוונה היתה שיישמו את ההמלצות של הדוח אבל אני מקבלת את מה שאתם אומרים, שכדאי שזה יצויין באופן מיוחד.

אנחנו, בהחלטות הועדה, נדרוש שבהצעת המחליטים שמביא משרד הבריאות אל הממשלה בחודש אוגוסט יידרשו משרדי הממשלה להתייחס באופן נפרד - - -

ובלבד שזה לא יעכב את הצעת המחליטים.

לא נעים לי להגיד לְךָ אבל אני לא בטוח שזה שאני מסכים. אני לא בטוח שאני מסכים אתך.

חיכינו הרבה שנים נחכה עוד חודש.

אם זה לא יהיה כך אז זה אף פעם לא יהיה וייצא החמצנו את המגזר הערבי. כמו שאמרתי, יש פה שני שרים לשעבר שהעבירו מספר הצעות מחליטים בממשלה, זה לא אמור לעכב, אין שום סיבה שזה יעכב. לכן, אם יש דוח ממשלתי והרי כאן ישבו נציגים של משרדי הממשלה יוצא שכמעט בכל משרד ממשלתי זה קיים.

ישבו שם ממשרד החינוך, ממשרד הרווחה, ישבו אנשם שהם רלבנטים לענין הזה לכן אני לא רואה בעיה. הרי הדבר היחיד שיכול היה לעכב הוא התנגדות. אין שום סיבה, שום סיבה שבעולם שיהיה עיכוב. אנחנו לא רוצים לעכב ואנחנו לא רואים שום סיבב שהדבר הזה יעכב אבל, ברור כשמש בצהרים, מתוך הבנה של הליכי שלטון, שאם החלטת הממשלה לא תקבע במפגיע התייחסות נפרדת -ואני מדגיש 'נפרדת ומיוחדת למגזר הערבי' זה יהיה על המדף ויעלה אבק משך הרבה מאד שנים.

צריך להימנע מעיכוב, שיוכלו לעבוד מהיום.

כל משרד יכול לאמץ את ההמלצות מעכשיו.

מירי, אנחנו לא מדברים באותה השפה.

אני מקבלת את הדברים שלך.

אנחנו לא רוצים להשאיר שום דבר לשיקול דעת וולנטרי של משרד. אנחנו מברכים על הצעת המחליטים אבל עליה להביא לידי כך שמשרדי המשלה יהיו מחויבים - מתוקף החלטת ממשלה, להכין את התכניות ולבצע אותן. לכן אני מייחס משמעות גדולה לסוגיה של החלטת הממשלה ולכן בירכנו את המהלך הזה ולכן אמרנו שנעקוב אחרי הדברים באוקטובר.

בהמשך לדברים, אנחנו עובדים עם משרד הבריאות מזה זמן רב ואני רוצה להצהיר על תכנית לומדה עבור אחיות של משרד הבריאות, שילמדו על הסוגיה של ילדים במגזר הערבי וזו התכנית שהולכת ותופסת תאוצה.

נעבור להמלצות.

זה דבר שמראה איך משרד לקח את ההמלצות ובאופן פורמאלי כבר יש פעילות.

ברשותכם אני אמשיך.

הכשרת אנשי דת: הפיכת אנשי דת לגורם מחנך באופן שוטף ושיטתי הוא סוגיה שאנחנו עובדים עליה גם עם הרשות לבטיחות בדרכים. ציינתי כאן תכנית של הכשרת אנשי הדת. כולם -בתמיכה של הרשות לבטיחות בדרכים, יוכשרו בנושא של בטיחות ילדים בחברה הערבית והם יתחילו לעבוד על הסוגיה הזו.

ניהול הבטיחות ברשויות המקומיות והכשרת הדרג המוביל ואנשי מקצוע ברשויות, אלה דברים שמשרד הפנים יצטרך להוביל אותם. אין הרבה אנשים בתוך הרשות ומשרד הפנים יצטרך להכשיר כאלה.

הקצאת שטחים מחוץ לאיזורי המגורים להקמת חניונים. יש הרבה כלי רכב בתוך החברה הערבית ועל כן ילדים נפגעים, בגלל דריסה. משרד הפנים ניסה לעזור לנו בזה.

הקצאת שטחים ציבוריים לבניית מגרשי משחקים שאין מגרשי משחקים לילדים ורוב הילדים משחקים בכבישים או בחצרות, לכן הם נפגעים.

ניהול קמפיינים להעלאת המודעות בנושא בטיחות בתחומים שונים.

אלה לא כל ההמלצות אלא חלק מהן, את ההמלצות הספציפיות למשרדים אפשר להקריא אחר כך.

קח מכל משרד אחת או שתיים שהן חשובות יותר.

משרד החינוך: לאנשי החינוך בחברה הערבית יש מעמד מאד גבוה וצריך לבסס את המעמד הזה על ידי הכשרת אנשים מובילים במשרד החינוך בענין בטיחות לילדים, פיתוח ויישום תכניות בית-ספריות המותאמות לילדי החברה הערבית ואני מדגיש שהתכניות צריכות להיות מותאמות לחברה הערבית.

לגבי שימוש במבני בתי הספר והגנים, אנחנו מציעים שאפשר יהיה להשתמש בהם בשעות שלאחר הלימודים, לצורך הדרכות הורים והרחבת מקומות המשחק הבטוח לילדים שאגב, אין לנו מקום משחק עבורם.

יישום חוזר המנכ"ל בנושא לימודי שחיה וזה מאד חשוב.

יש לו זרוע מאד חזקה בקידום בטיחות הילדים, יש לקיים הכשרת אנשי מקצוע באגפים השונים ולא אכנס כאן לכל דבר, חיזוק פעילות אנשי הדת בתוך היישוב ולעודד אותם לעסוק בתוך היישוב.

שימוש באמצעי התקשורת להעלאת המודעות בכל רשות, על פי חוק, יש היום אתר אינטרנט ואפשר לנצל אותו כדי להעלות את המודעות לענין, כמו גם את העתון המקומי.

פעילות על פי הוראות "בטרם" לקידום בטיחות ילדים בעיר, גיבוש תכניות אב ואישורן על ידי מהנדס העיר, תוך התייחסות לבטיחות ילדים.

שיפור תשתיות, בניית חניות.

הגברת נוכחות משטרתית ואכיפת חוקים. אנחנו כרגע בקמפיין עם מחלקת את"ן במשטרה שבו אנחנו מכשירים את כל מערך השיטור הקהילתי, שיאכפו את בטיחות הילדים על ידי אכיפה חיובית, בתוך הישובים.

סיבסוד קורס של בודקי מתקני משחקים. אין הרבה בודקי מתקני משחק בחברה הערבית. צריך לסבסד את הקורס הזה כי הוא יקר.

הכשרת עובדים סוציאלים למתן כלים יצירתיים להעלאת רמת הבטיחות במוסדות שבפיקוח משרד הרווחה.

לסיכום, בטיחות הילדים בחברה הערבית היא במצב קשה. על מנת שמדינת ישראל תוכל להגיע אל היעד הלאומי שנקבע עליה לטפל בהיפגעות ילדים בחברה הערבית בצורה מעמיקה יותר.

במסגרת גיבוש התכנית הלאומית לבטיחות ילדים על משרדי הממשלה לקדם פעילות ממוקדת שתימשך לארך זמן, לפעול לפי המלצות הועדה הבינמשרדית ולהקצות את המשאבים. על ידי שיתוף פעולה של כל הגורמים יחד נוכל - - -

תודה רבה. אמרתי כבר למר נאמן שאני רואה את עצמי כאחד שקצת מבין בתהליכי השלטון במדינת ישראל ויכול לייעץ כיצד לפעול על מנת שדברים יצאו מן הכח אל הפועל. ראה, יש כאן שפע של המלצות שאפשר לטבוע בו. אני הייתי מצפה שתהיה התמקדות, שיהיה יותר מיקוד של הדברים החשובים יותר לעומת הדברים החשובים פחות, שתהיה גם התיחסות לסוגית כח אדם ועלויות. זה נייר שמביע המון משאלות, כל משאלה שהובעה כאן היא נכונה. לא מצאתי כאן משאלה לא נכונה. אבל, כשאתה מדבר עם מערכת שלטונית שצריכה לבצע אז כשהיא רואה כזה דבר הוא מבהיל וקשה מאד להתמודד עם כזה דבר. צריך יהיה למקד את הדברים היותר חשובים, היותר קריטיים, סביב הניתוח של ההיפגעות של הילדים, לראות איפה הדברים העיקריים ועליהם לעשות את המאבק. יכול להיות שהמועצה הלאומית לבטיחות אמורה לעשות עכשיו את סדרי העדיפויות, תוך התייעצות עם "בטרם" כי אם משרד ממשלתי יקבל כזו רשימה אז המנכ"ל יכניס את הנייר הזה למגירה וזה במקרה הטוב. שוב, זה מסמך שעכשיו צריך להתחיל לעבוד עליו. עשיתם עבודה חשובה, זה תפריט שמקיף כמעט כל דבר אפשרי, אבל צריך להפוך אותו למסמך מן הסוג שאני קורא לו "מסמך שלטוני", עם סדרי עדיפויות וקדימות ואם יתמקדו בדברים החשובים כך גם יהיה סיכוי.

לו היה נתון, למשל, מספר הילדים שנפגעו כתוצאה מליקוי ספציפי ליד ההמלצה הרלבנטית אז אפשר יהיה לומר שתיקון הליקוי יחסוך סכום מסוים או ימנע הוצאה מסויימת.

רציתי לברך על הדוח ועל המאמץ, הוא חשוב מאד, במיוחד כי הוא מייחד את החברה הערבית עם המצוקה שלה, הדוח מתאר וזה טוב אבל צריך יותר למקד, לתרגם את זה. דיברנו למשל על השלטון המקומי, כחבר בשלטון המקומי אני יודע שהנחיות כאלו לא מתורגמות תקציבית בשטח, עם צעדים ממשיים בשטח אבל זה מה שצריך לקרות בסוף.

הצבעת על הנפגעים במגזר הערבי בכל התחומים אבל אולי צריך לציין, בקשר לפגיעות מרכב, שיש הרבה בתים כמו הבית שלי, למשל, שהוא בדיוק על הכביש, הפתח שלו הוא על הכביש, אין חצר או משהו כזה. הדברים האלה, הנוגעים לתשתיות, הם חשובים מאד.

דיברת על גנים ציבוריים ואני אומר לך שבסכנין - עיר של עשרים ושמונה אלף איש - אין גן ציבורי אחד. נסענו לנהריה לטיילת היפה והיא דוגמה.

לגבי הסברה, דיברת גם על מוסדות חינוך וכמורה לשעבר וכרכז חינך חברתי עשינו הרבה פרויקטים בקשר למודעות ולאמצעי בטיחות בנהיגה, זה חייב להיות וזה חשוב לתלמידים אבל יותר חשוב לעשות את זה גם להורים.

אני מאחל הצלחה אבל אני מקווה שלפחות חלק מן הדברים האלה יתבצע בשטח.

תודה ליושב הראש, אני מברך אותך על שאתה מייחס לענין חשיבות גדולה. לפני שאנחנו דנים בהמלצות האלו, צריך לומר שנעשתה עבודה יסודית ומקיפה. אני ראיתי חלק מן ההמלצות למשרד התחבורה והרשות לבטיחות בדרכים ויש שיתוף פעולה ביני לבין השר כץ, בכל הנוגע לתאונות חצר ולכבישים פנימיים.

אני מאד מבקש להוסיף שהועדה תדאג לעקוב אחר הצעת המחליטים של הממשלה - - -

קבענו, קבענו.

הדבר הנוסף שאני מאד ממליץ עליו הוא שהועדה הזו, יחד עם הועדה הבינמשרדית, תיזום יום עיון. בתגובה להערה אני אומר שאנחנו הרי לא רוצים לשחרר אותה אלא להמשיך את הדיאלוג אתה ולנצל את הכוחות ואת הפוטנציאל הטמון באנשי המקצוע וגם בהרכב הממשלתי שבה. ממליץ, כאמור, שהיא תיזום יום עיון לקראת המושב הבא, לקראת אוקטובר, אם זה היה תלוי בי הייתי עושה את זה עכשיו לפני יציאה לחופשה אבל אנחנו כבר אחרי. יום עיון שיוזמנו אליו מנהלי בתי ספר, מנהלי אגפי חינוך, ראשי רשויות, כל הפעילים של הרשות לבטיחות בדרכים, אנשי דת, מעצבי דעת קהל שכל היום מדברים בנושאים האלה, לעשות את זה באודיטוריום של הכנסת, וזאת קודם כל כדי שזה יגיע לכולם אבל גם כדי למנף את זה ציבורית כי חסרה לנו -כמו שאמר חבר הכנסת גנאים, מודעות ציבורית ממדרגה ראשונה, אין אף אחד מכל המעורבים בדבר שלא רוצה את טובת הילד שלו ואנחנו יודעים שילד, גם כשהוא לא נפגע בתאונה אלא חולה אז כל הבית חולה, והדאגה לילד היא מן הדברים הטראומטיים שנמצאים בבית לפני כל דבר אחר לכן, יש כאן את כל הסיבות להעלאת מודעות ואני אדגים. בזמנו הייתי מאד פעיל בנושא בטיחות וגיהות. כמה עולה להכניס אל הבית את המטף של מכבי אש? כסף קטן, כשלש מאות וחמישים שקל. בזמנו עשינו פעולה שיווקית רצינית והכנסנו כזה לכמעט אלף שבע מאות בתים. היה זה בשנת 79'. זאת אומרת שהאנשים רוצים -במיוחד כשזה עולה להם מעט כסף וגם אם זה לא כסף קטן, זה מודעות זה רצון זה דחף וזה ענין ולכן אני מברך את הועדה, ומברך את הועדה הבינמשרדית, ואנחנו נמצא איך להמשיך ולמנף את כל הכוחות האלה, לשתף אותם בדרך ליישום ואת הצעת המחליטים נהפוך להחלטת ממשלה כדי שיהיו התקציבים הראויים וזה הדבר הכי חשוב, אנחנו מכינים את ההשתתפות ואת זה אנחנו בוועדת הכספים יודעים איך לעשות ויש לא מעט סעיפים שיש בהם יתרות. תודה רבה.

מירי, תגיבי אחרי כולם.

הארגון "יוזמות קרן אברהם" עוסק בשוויון בין יהודים וערבים ובין היתר אנחנו מפעילים פרויקטים עם המשטרה ביישובים הערבים במסגרת ההמלצות והענין הוזכר קודם.

קודם כל אני רוצה לברך על הדיון ועל זה שיוחד דיון לנושא של החברה הערבית. על העבודה החשובה של "בטרם" וההדגשים על הנושאים של התאמה תרבותית ושימוש באנשי דת שהם דברים מאד חשובים. ציינה פה מנכ"לית בטרם שהדוח הבינמישרדי -החשיבות הגדולה שלו היא שהוא יצר ידע על השאלה מהם הצרכים במגזר הערבי וזה באמת משהו שחשוב לחדד אותו כי זה נושא שאנחנו נתקלים בו גם בתחומים אחרים, לא רק בתחום של בטיחות ילדים, כי חסר הידע כדי שאפשר יהיה להקים אתו את התכניות ולהקים את התכנון כדי לפתור את הבעיה.

לגבי הפער שהוצג פה, כמובן שהנתונים הם חמורים. עצם זה שילד ערבי נמצא בסיכון גבוה פי שלש מזה של ילד יהודי משקף בעיניי פערים רחבים בין החברה היהודית לערבית, גם בנושא הסוציו אקונומי וגם בתחומים של השקעה של המדינה, בתשתיות, בחינוך, בהנגשה של מרפאות ודברים מן הסוג הזה. הנושא של בטיחות ילדים הוא שיקוף וביטוי של פערים מאד רחבים בין שני המגזרים.

אני רוצה לחזק את דברי יושב הראש הועדה לגבי הצורך להכניס את הדוח לתוך הצעת המחליטים של הממשלה ולהוסיף שבאמת חשוב שהדבר הזה יתורגם להקצאת תקציבים שתהיה דיפרנציאלית באופן שישקף את הפערים בין החברה היהודית לערבית והתקציבים צריכים להיות גם לנושאים של תכניות להעלאת מודעות אבל גם לתשתיות כי -כמו שכבר נאמר פה, יש ישובים ערבים גדולים שאין בהם אפילו גן משחקים, שלא לדבר על גן שעמד בתו תקן או על הורים שמודעים לבטיחות הילדים בזמן שהם משחקים בגן, אלא שמדובר רק על עצם קיומו של גן משחקים ואלה דברים שדורשים השקעה בתשתית.

תודה ליושב הראש, חברי הכנסת הנכבדים. לגבי תאונות דרכים, ואני -להבדיל מ"בטרם" מדבר רק על תאונות דרכים ולא על תאונות ככלל. תאונת דרכים היא לא גזירה משמים ורוב תאונות הדרכים ניתנות למניעה ככל שאנחנו נתנהג נכון לפי כללי הבטיחות, גם כמשתמשי דרך שונים אם כהולכי רגל ואם כנהגים.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מפעילה תכניות במגזר הערבי בימים האלה, תכניות המבוססת על נתוני ההתפלגות ומאפייני ההתפלגות. כחלק מן התכניות שהזכיר ידידי נאסים, יש תכנית מיוחדת לקידום בטיחות ילדים במגזר הערבי ששותפים לה גם אנשי הדת מכל העדות, גם שוטרים קהילתיים, גם אחיות בריאות הציבור וגם מנהיגות נשית.



.

בחברה הערבית הולך ומתמעט תפקידו של האב. אנחנו יודעים שבזמנים עברו היתה השפעה לאב הבית כמורה וכמחנך, אבל תפקיד המנהיגות בתוך הבית הולך ומצטמצם ואנחנו מנסים למצוא חלופות, אנחנו יודעים שאיש הדת עדיין יכול להשפיע על קהל המאמינים שלו ולכן התחלנו בתכנית הזו.

דבר נוסף, תכנית נוספת שהרשות מובילה בימים אלה -גם בשיתוף עם "בטרם", ואנחנו מודעים למומחיות של "בטרם" - לכן אני באופן אישי דואג לשתף אותם בכל התכניות הרוחביות שאני מוביל באגף שלי, התכנית היא למניעת תאונות חצר ואנחנו בשלבי חתימת חוזה ויוצאים לדרך. התכנית תיושם בכעשרים ישובים שאירעו בהם תאונות חצר. אנחנו נפעל בשטח, על ידי סטודנטים מן המגזר הערבי, שמכירים את המנטליות את התרבות של האנשים, ואנחנו ניפגש עם משפחות, עם אמהות, עם אנשים מתוך הישובים ונצייד אותם גם בידע וגם במיומנות איך למנוע את זה.

תכנית משותפת נוספת היא עם מכללה שנקראת "מורה דרך" שהיא תכנית שעובדת עם בתי חולים ממשלתיים בה אנחנו פועלים כבר בשלב שאחרי הלידה. הכשרנו את האחיות בבתי החולים שיתנו הדרכה על השימוש במושבי בטיחות כבר אחרי הלידה ולפני היציאה מבית החולים. אנחנו יודעים שאחוזי החגירה במגזר הערבי מדאיגים מאד ואתן כאן רק נתון אחד לפיו 75% מן הנוסעים במושב האחורי לא חוגרים וזה מאד מדאיג אותנו.

מחוץ לישוב או בתוכו?

בתוך הישוב זה סיפור אחר.

בכל הנושא הזה צריכה להיות איזושהי מטריה של מנהיגות ואחריות ציבורית. לפני שבוע קיימנו כנס חירום לראשי הרשיות הערביות בנצרת בנוכחות השר ישראל כץ וחשפנו בפניהם את הנתונים המאד חמורים, גם על היפגעות ילדים בכלל וגם באוכלוסיה הערבית בפרט. יצאנו עם המלצות רבות משם, נקוה שנוכל ליישם חלק מהן ונצא לדרך.

על מנת שבטיחות תתקיים בישובים הערביים צריכים להתקיים שלושה אלמנטים: ידע, כמובן, ומודעות, שזה קשור למערכת החינוך, התשתית שמדברים עליה חברי הכנסת הערבים כל הזמן, בין אם בצדק ובין אם לאו אבל משהו צריך להתקיים ודרך אגב, מחקרים הוכיחו שרק 23% מן הסיבות לתאונות הם תשתיות - - -

האם ראית את הדוח של אור ירוק?

זה שילד לא ידרס בחצר הבית זה אחריות הורית. לא תשתית. אני לא רוצה להאשים אף אחד אחר.

כן, כן, יש את האחריות אבל - - -

לתשתית יש חלק בנושא אבל היא לא העיקר והנושא השלישי -על מנת לקיים את הבטיחות הוא אכיפה. לצערנו הרב המשטרה לא נמצאת בישובים הערבי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא אתה.

בנושא קיצור שעת הזה"ב אנחנו עובדים על זה ואנחנו מודעים לכך. הקמנו נקודות הזנקה במספר מקומות בסכנין, עם חבר הכנסת, הקמנו תחנה באיזור צומת גולני, גם בדרום. צריכים לשלב ידים ולעבוד יחד.

הדבר האחד הוא שאנחנו נשמח להרים את הכפפה ולקיים יום עיון כזה. נשמח גם לארגן אותו והשני הוא שאני רוצה לנצל את הבמה ולהודות לרשות הלאומית על שותפות מדהימה - - -

תוכלי לקים את הכנס הזה כאן באודיטוריום של הכנסת. מציע שנפעל עם חברי הכנסת מסעוד גנאים וראלב מג'אדלה כדי שהם יתנו את החסות. כדי לקיים כזה אירוע בכנסת על חבר כנסת לתת חסות והם יוכלו לעשות זאת. אשמח להיות מוזמן.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים על האמון שהם נותנים בנושא, על השותפות איתנו וגם על מיגוון הפרויקטים האדיר שבזכותם אנחנו יכולים לעשות.

אתייחס לנושא שאכרם דיבר עליו: יש אכיפה משטרתית במגזר הערבי, והנתונים, אגב, אלה שפורסמו בשנים שאחרי המחקר, 2009-2010 הם לצערנו הרבה יותר חמורים ממה שמשתקף בנתונים של 2008. מספר הילדים שנפגעו ב 2010 במגזר הערבי גדל.

לגבי אכיפה, אגף התנועה אוכף בהתאם למחקרים שהוא עושה שמצביעים על סיכון היפגעות ויש אכיפה מרובה בנושא של חגורות בטיחות במגזר הערבי. אם אנחנו מדברים על ששים אלף בשנה בנושא של חגורות בטיחות ככלל בכל הארץ אז יותר משליש מן הדוחות הוא במגזר הערבי בנושא חגורות והתקני בטיחות לילדים, כל מה שקשור לחגורות.

יש כמובן גם אכיפה במגזר הערבי בנושא של הולכי רגל, אני מזכירה שהנושא של חגורת בטיחות הוא נושא שקור להגברת המודעות ולא קשור דוקא לתשתיות והפוטנציאל של ההיפגעות כתוצאה מזה שלא חוגרים חגורות בטיחות הוא הגבוה.

כמו שאכראם הזכיר, רק 25% מקרב האוכלוסיה הערבית -לפחות לפי מחקר של אוניברסיטת חיפה, עושים שימוש בחגורות בטיחות ולכן האכיפה שם מוגברת.

משטרת ישראל עושה פעילות רבה גם בנושא של המודעות, כמו שהוזכר כאן ולגבי משמרות הזה"ב, השוטרים במגזר עושים פעילות הדרכתית בישובים הערבים גם במקומות שבהם אין אפשרות מבחינת התשתית לעשות פעילות של משמרות הזה"ב עצמן ויש הדרכה להורים ולילדים בנושא של זהירות בדרכים.

קודם כל רוצה להודות על כל העבודה שנעשתה פה. רוצה להודות גם ליושב ראש הועדה ולחבריה, הפעילות של הועדה היא מאד יחודית. דיברנו על הפערים וצמצום פערים ועל הקשר הסוציו אקונומי, אנחנו מודעים לקשר הזה ולא רק בנושא של בטיחות אלא בכלל בתחלואה. אני רוצה להזכיר שבנושא של תמותת תינוקות הדבר שמשפיע הכי הרבה על תמותת תינוקות הוא דוקא שנות ההשכלה של האמא ולאו דוקא המצב הרפואי וכו' ולכן הפעילות האינטגרטיבית היא מאד חשובה. יש אוכלוסיות נוספות בסיכון כמו החברה החרדית. למשל.

לגבי ההמלצות, אני מקבלת את ההמלצה של העדה ואעביר אותה הלאה. חשבנו שזה צריך להיכנס לתכנית הלאומית אבל נקח את זה שלב נוסף, אני אעביר את המסר לראשות הועדה כדי להכניס את זה להצעת המחליטים ולא רק לתכנית עצמה.

אני מזכירה את הנושא של חשיבות -מעבר למה שנאמר, של השלטון המקומי ברמות השונות, לא רק משרדי הממשלה אלא שגם השלטון המקומי הוא גורם משמעותי ומשפיע על הורדת ההיפגעות התמותה וצריך לראות איך עושים את זה. מברכת על היוזמה לקיים יום עיון בחסות הכנסת ומציעה שנשקול לעשות תימרוץ עם הרשויות המקומיות אולי פרס כספי או משהו מעין זה לפיו רשות שמורידה את ההיפגעות תצויין בחיוב. זה בהקשר של יום העיון ונדבר על זה במקום אחר.

לגבי ההדגשה התרבותית, יש הרבה תכניות אבל אם הן לא יעודיות עבור פלח אוכלוסיה מסוים אז כאילו לא עשינו שום דבר ולכן אני מברכת על כל הפעילות שנעשית.

ראשית, הועדה רוצה לברך על הדוח לבטיחות ילדים בחברה הערבית ורואה בדוח הזה תשתית ראויה ותכנית עבודה לצמצום משמעותי של שיעורי היפגעות של ילדים בחברה הערבית.

שנית, הועדה סבורה שראוי שהועדה הבינמשרדית תמשיך בעבודתה על מנת לקבוע מיקוד וסדרי עדיפויות לקראת תכנית העבודה הלאומית, כולל ציון עלויות, שלבים ולוחות זמנים.

שלישית, הועדה מבקשת שהצעת המחליטים -שיוזם משרד הבריאות, תכלול גם דרישה ממשרדי הממשלה לגבש תכניות מיוחדות ונפרדות למגזר הערבי וזאת מפני ששיעורי ההיפגעות בחברה הערבית גדולים פי שלושה ויותר מזה שבחברה הישראלית כולה.

הועדה מברכת על הרעיון של קיום יום עיון לבטיחות במגזר הערבי, היא רשמה לפניה שארגון "בטרם" מוכן לארגן אותו, והיא פונה אל חברי הכנסת הערביים שיקחו חסות על יום העיון הזה. הועדה תברך, תשתתף ותזמין את חבריה לקחת חלק פעיל ביום העיון.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20