הכנסת השמונה עשרה

הוועדה לזכויות הילד

24
26.7.2011

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 137
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"א (26 ביולי 2011), שעה 09:30

היפגעות ילדים בישראל – דו"ח בטרם לאומה 2010 ומערך לאומי לנתוני היפגעות ילדים.

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

מסעוד גנאים

מגלי והבה

מירי כהן

מנהלת תחום בכיר שירות הצלה, משרד הבריאות

רותם זהבי

ממונה ארצי לבטיחות, משרד החינוך

טלי הירש שרמן

מנהלת תחום קוד הבנייה, משרד הבינוי והשיכון

מיכל כרמל

ממונה מעונות יום, תוכניות הכשרה, משרד התמ"ת

דוד פילזר

מנהל אגף, משרד הפנים

ויקי אלעמרי

רפ"ק, קמ"ד נוער באח"מ, המשרד לביטחון פנים

אנקה בלומר

ממונה מניעת דלקות ארצית, המשרד לביטחון פנים

דנית גלעד

רפ"ק, עורכת דין, המשרד לביטחון פנים

ורד כרמון

מפקחת ארצית לגיל הרך , משרד הרווחה

אנדרי מטיאס

המשרד לבטיחות וגיהות, מנהל אגף הסברה ופרסום

ורד אורן

דוברת מכון התקנים הישראלי

אכרם סרור

מנהל אגף מגזרים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יפה ציונית

מנהלת מחלקת מחקר, המועצה לשלום הילד

ד"ר אלי יפה

מנהל אגף רד"ס, מגן דוד אדום

עו"ד עמירם גיל

תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל

שכטר אברהם

רופא מינהל ירושלים, קופת חולים מאוחדת

עופר נאמן

יו"ר ארגון בטרם

אורלי סילבנגר

מנכ"לית, ארגון בטרם

שירה כסלו

מנהלת אגף ייזום וממשל, ארגון בטרם

חיה ליברמן

מנהלת קשרי חוץ, ארגון בטרם

ד"ר מיכל איבנקובסקי
מנהלת מדעית, ארגון בטרם

דפנה קלנברג

מנהלת תחום ייעוץ, ארגון בטרם

דרורה נבון

דוברת, ארגון בטרם

לילך נעמן

יועצת לבטיחות ילדים, ארגון בטרם

עפרה בס

אגף חברה ערבית, ארגון בטרם

אסתי גולן

אגף מדע ופיתוח, ארגון בטרם

אכלאס יחיא

רכזת פרויקטים ארציים – חברה ערבית, ארגון בטרם

רינת פרידברג

עוזרת מחקר, ארגון בטרם

רחל כץ


עוזרת מחקר, ארגון בטרם

אייל פרידמן

עוזר מחקר, ארגון בטרם

הגר אוריין

מתנדבת, ארגון בטרם

מירם לולו

מתנדבת, ארגון בטרם

רג'ין אלבז

אגף גיוס ושיווק, ארגון בטרם

טועמה אליאס

מנהל אור ירוק, עיריית שפרעם

מור פריד

יושב ראש אור ירוק, עיריית שפרם

איה בן עמוס

רכזת פעילות פרלמנטרית, קרן אברהם

לילי הלפרין

מנהלת התוכנית, אמ"ת לנוער בסיכון

אתי וייסבלאי

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רחל סעדה

י.ח. – חבר המתרגמים בע"מ
היפגעות ילדים בישראל – דו"ח בטרם לאומה 2010 ומערך לאומי לנתוני היפגעות ילדים.

נתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, באמת ישיבה מיוחדת כיון שאנחנו מקדישים אותה לדו"ח של ארגון בטרם שהוא ארגון, מבחינתי הלאומי, לטיפול בבטיחותם של ילדים ואני בתור גילוי נאות אני מודה שאני מתומכיהם, אוהדיהם ומסייע להם ואני מאד לא אובייקטיבי לגביהם ואני גם מנצל את ההזדמנות להודות להם על פעולה שהסתיימה אך לפני שבועות ספורים באחד מהדיונים כאן עלה הצורך להבטיח את בטיחותם של ילדים בדירות וסיפרתי שאני כבר שבע או שמונה שנים מנסה להעביר חוק שמחייב התקנת סורגים בחלונות כיון שבמדינת ישראל נהרגים בין 6-10 ילדים בשנה מנפילה בחלונות אבל למרות שאני העברתי חוק אחד או שניים בכנסת, כידוע אני קצת מתמצה בעניין חקיקה, את החוק הזה לא הצלחתי להעביר ואז הגענו למסקנה אולי צריך להגיע להסכמות והעליתי כאן את הרעיון שנגיע להסדר עם התאחדות הקבלנים והבונים בישראל יחד עם ארגון בטרם על מעין תו תקן וולונטרי לבית בטוח לילדים ואני שמח לדווח שאכן בעקבות רצון טוב גם עם התאחדות הקבלנים והבונים בישראל וגם עם ארגון בטרם נעשתה עבודה מקצועית נרחבת ולפני חודש נחתמה האמנה לבית בטוח לילדים ועכשיו עוסקים בכך שקבלנים יצטרפו לאמנה הזו ואני מנצל הזדמנות זו לומר תודה לארגון בטרם.

כאמור אנחנו מקדישים היום את הדיון לדו"ח בטרם לאומה לשנת 2010 ומערך לאומי לנתוני היפגעות ילדים ואנחנו נשמע את עיקרי הדו"ח וגם כמובן נדבר על הסוגיה הזו של המערך הלאומי לנתוני היפגעות ילדים שגם הוא משתלב באיזה שהוא נושא שאנחנו עסוקים בו זה הקמת נציבות למען זכויות הילד בישראל שאולי חלק מתפקידה יהיה כל סוגיה של איסוף הנתונים ודו"ח לאומי ממלכתי ולא רק נתונים של המגזר השלישי.

אז אנחנו נתחיל בהצגות הדו"ח ואנשים שקשורים בעניין הזה אבל נקדים וניתן למר עופר נאמן יו"ר ארגון בטרם לבטיחות ילדים לומר את דברו.

שלום מר נאמן.

תודה, בוקר טוב אדוני, בוקר טוב לכולכם. ראשית תודה לכל נציגי המוסדות, נציגי הארגונים המוסדות, החברות, המשרדים תודה רבה שטרחתם לבוא לנושא שחבר הכנסת אורלב אמר שהוא חשוב ואני כקורא עיתונים מבין שהוא לא חשוב וזה בטיחות ילדים.


זה נושא ובעיקר מניעה של היפגעות ילדים. זה נושא שלא מעניין את רוב הציבור לצערי הרב, הוא מעניין את האנשים שיושבים פה, הוא מעניין את כל אחד בבית, אבל ברמה הלאומית נעשה מעט מאד לטפל בו והמספרים הם קטסטרופליים כפי שאתם תראו בדו"ח, כפי שאתם מכירים אותם, מאה חמישים ילדים נהרגים מתאונות כל שנה, מאה שמונים אלף ילדים מגיעים לחדרי מיון ובכל שנה מעשר השנים האחרונות נפגעו הרבה יותר ילדים ביישובי עוטף עזה ושדרות מתאונות בבית ובבית ספר מאשר מהקסאמים.


לא שמעתם על זה ולא ראיתם את זה כלום. כפי שאמר חבר הכנסת אורלב אנחנו ארגון קטן. אמנם אנחנו נקראים בטרם הארגון הלאומי לבטיחות ילדים אבל אנחנו לא ממשלה ולא כנסת ולא משרד, אנחנו ארגון מתנדבים עם כמה עשרות בודדות של עובדים נאמנים , חרוצים ומסורים שמנסים להרים מטלה שהיא במהותה מטלה לאומית. היא לא מטלה של ארגון קטן, היא לא מטלה של אנשים פרטיים, היא אמורה להיות מטלה של ממשלת ישראל ומוסדותיה או מדינת ישראל ומוסדותיה.


כפי שתראו מהנתונים יש מגמה מסוימת של ירידה בהיפגעות, אי אפשר לפי תפיסתנו ואני חושב שאין מישהו בחדר הזה שחולק על זה, להמשיך במצב הזה שאנחנו מאבדים ארבע כיתות כל שנה טוטאלית ועוד כמה כיתות לפציעות קשות וכן הלאה, אי אפשר לסבול את הדבר הזה כש 95% מהדברים האלה הם ברי מניעה, זה לא משמים וזה לא משום דברים אחרים. בקצת תשומת לב, בקצת חקיקת חוקים, כפי שאדוני הזכרת, וזה נמנע, הרוב הגדול יימנע בודאי הפגיעות הקשות.


לכן אנחנו מזה שנה וחצי כבר עוסקים במאמצים גדולים לנסות לשכנע את ממשלת ישראל לנסות לאמץ תוכנית לאומית לבטיחות ילדים ולהקציב לזהקצת כסף אבל בעיקר להכיר בחשיבות העצומה של הנושא הזה ולאגד את כל המשרדים והמוסדות שאמורים לטפל בדבר הזה. זה לא משרד אחד וזו הבעיה המרכזית של הנושא הזה, יש לו עשרות אבות כל משרד ממשלתי יש לו נגיעה לדבר הזה ובגלל זה הנושא נשאר יתום. אנחנו הורים מאמצים, אספנו אותו על הדרך .. אי אפשר את הדבר להשאיר ככה ואם אני רוצה להיות אופטימי אז אני מקווה שמפה נצא עם איזה שהיא תמיכה של הכנסת או של הוועדה עם רוח גבית להשלמת המהלך הזה שהממשלה תאמץ תוכנית לאומית. כשאנחנו הגשנו את הדו"ח היפה הזה , הנייר הכל כך משובח למשרד הבריאות אז מנכ"ל המשרד התחייב שבתוך חודשיים תובא הצעת מחליטים. ארבעה שבועות עברו ואני חייב לציין שהוא עוסק בהרבה דברים חשובים אחרים אבל זה לא נושא שאנחנו יכולים לעזוב אותו.


אני רוצה לציין רק נקודה אחת נוספת מהדו"ח שתעלה אחר כך, היא פעם ראשונה שהצלחנו להגיע אליה והיא משתלבת במרחב שבין רוטשילד לבאר שבע לקרית שמונה. נמצא מתאם ברור ומובהק בין רמת ההיפגעות וההיקף ההיפגעות לבין רמת הסוציו אקונומית של היישובים. זה לא מקרי ואני חושב שזה די הגיוני אבל זה אומר שאני לא אמורים לטפל בשוויון שמדינת ישראל. ככל שהיישוב רמת סוציו אקונומי גבוה יותר כך רמת הפגיעות שלו נמוכה יותר. ובמפורש העניים נפגעים יותר.


והדבר השני שהוא מובהק, שיש אוכלוסיה אחת שנפגעת יותר מכל אוכלוסיה אחרת שהיא המגזר הערבי והאוכלוסייה השנייה שנפגעת אחריה זו האוכלוסייה החרדית. אני מודה לכם על קיום הדיון, ידברו על הנתונים ואני רוצה לציין דבר אחד שכמעט שכחתי. לצערי הרב הדו"ח הזה שמוגש באמצע שנת 2011 כולל נתונים עד 2008 ולא בגלל שאנחנו לא הספקנו לעבד את הנתונים של 2009-2010 אלא זה בגלל שאין נתונים ל 2009-2010 ואנחנו מגרדים את הנתונים מכל מקום ולמס ולגופים אחרים אין נתונים. אנחנו לקחנו על עצמנו את המשימה הקשה והיקרה של הקמת המערך הלאומי של נתונים ואני מקווה שתוך שנתיים שלוש הדבר הזה יקום והדו"ח של 2012 יכלול את 2010 והדו"ח של 2014 יכלול את ה2013 ונגמור בזה ונצמצם את הפער. זה בלתי אפשרי שהנתונים בעידן המחשב והתקשורת והשד יודע מה עוד נמצאים שנתיים שלוש בפיגור.

תגיד לי, זה מייצג גישה של לא רוצים לדעת?

אני לא יודע, אני לא רוצה לפרש, אני בוודאות חש בנכונות ובשינוי של יותר ויותר גופים לשתף איתנו פעולה ולתת לנו את הנתונים גם בתוך הממשלה וגם מחוץ לממשלה אבל מידע זה כוח וכפי שאדוני יודע לא תמיד כולם מנדבים להשתחרר ממנו.

אני רק במאמר סוגריים אומר לך שאחת מיכולות הכנסת או אחת מהחובות של הרשות המבצעת כלפי הכנסת זה לחשוף מידע. תמיד תוכלו להשתמש בנו אם יש גוף שנראה לכם גוף שלטוני שנראה לכם שהוא גורר רגליים או מזייף תמיד תוכלו להיעזר בנו כדי לפעול על מנת שהנתונים יעברו במלואם ובזמן סביר גם כחבר כנסת, גם כוועדה, גם מחלקת המידע והמחקר של הכנסת שעוזרת המחקר שלנו יושבת כאן איתנו. אל תרגישו בודדים אתם לא יתומים יש נכונות כאן בהחלט לסייע ואני חושב שהדבר הזה הוא קריטי של לצמצם כמו שאמרת נכון, את הפער של גם פער הנתונים וגם פער הזמן שדו"ח צריך להיות יותר זמין עם נתונים זמינים יותר.


בדרך כלל נמצא פה גם ד"ר יצחק ברלוביץ שהוא יו"ר המועצה הלאומית לבטיחות בית ופנאי אבל נמסר לי שגם הרופאים לפעמים חולים.. כמו שנאמר גם הסנדלרים הולכים יחפים אני מקווה שהוא לא נפגע משביתת הרופאים ויש מי שמטפל בו. אבל זה אני אומר בהומור כמובן ונמצאת איתנו מירי כהן ותפקידך ?

התפקיד המרכזי שלי זה מנהלת שירותי הצלה ועזרה ראשונה אבל כאן אני נמצאת בכובע גם מטעם המועצה הלאומית בית ופנאי שאני מרכזת אותה וגם בתפקידי במשרד הבריאות כעוזרת משנה למנכ"ל אבל אני מלווה את הפעילות של הבטיחות של המועצה לבטיחות בית ופנאי וגם של בטרם.


אלף אני כנציגת המועצה הלאומית לבטיחות בית ופנאי ומשרד הבריאות אז משרד הבריאות והמועצה מאד מברכים את הפעילות של בטרם, לא רק מברכים אלא רואים בזה חשיבות וגם מלווים באופן פעיל את הפעילות בכלל גם לגבי הוצאת הדו"ח עצמו ואנחנו מובילים כרגע תוכנית לאומית שאני עוד מעט אתייחס אליה.


כפי שנאמר, נאמר לפני כן , מאה חמישים ילדים נהרגים מידי שנה וזה תאונות שניתנות למניעה וזה משהו שאי אפשר להשלים איתו יש נושאים שמטופלים. נושא של תאונות דרכים אנחנו יודעים שיש גוף שמטפל בזה, כולנו מכירים , כולנו מזדעזעים אבל כפי שנאמר לא מספיק דגש ותשומת לב לכל התאונות האחרות שהם מאד משמעותיות, מאד ניתנות לטיפול ונכון להיום אין איזה שהוא גורם ממשלתי ואין איזה טיפול מערכתי שמוביל את הנושא כמו שיש הנושא של תאונות דרכים ודברים נוספים.


אנחנו הקמנו כשראינו את הואקום הזה, משרד הבריאות, זה לא נושא של משרד הבריאות, זה נושא של כלל הממשלה, זה נושא של רב מערכות, כלל ארגוני כלומר גם עם הארגונים הנוספים בודאי ובודאי יש חשיבות. כאן בטרם לקחו את היוזמה של הפעילות בקרב הילדים ואנחנו מברכים על זה, משרד הבריאות לקח שותפות יחד עם בטרם ואנחנו מתקצבים את בטרם במידה מסוימת כזרוע של משרד הבריאות והממשלה לפעילות השנתית שנעשית אבל אנחנו חושבים שזה לא מספיק וצריכה להיות כאן פעילות רב מערכתית, פעילות של הממשלה ולכן אנחנו מובילים היום תוכנית לאומית מטעם הממשלה שבעצם תקיף את הפעילות של כל משרדי הממשלה, שתשתף את כל הגופים, תוכנית חמש שנתית ותחייב את כולם והמטרה שלנו שכולם יהיו שותפים וכולם יהיו מחויבים לתוכנית כפי שנאמר לפני כן ע"י עופר נאמן התוכנית אמורה להיות מוגשת לממשלה, אני מניחה בחודש אוגוסט במהלך הקיץ הקרוב. תוכנית שבעצם תניע את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים.

סיימתם את הדיונים עם כל משרדי הממשלה?

התוכנית עצמה כרגע להגיש את התוכנית , בוצעה התוכנית והיא אמורה להיות מוגשת בחודש חודשיים הקרובים.

אני חוזר על שאלתי.

למיטב ידיעתי כן. היו דיונים משרדי הממשלה ויש הסכמה להגיש את התוכנית. התוכנית הזו אמורה בעצם להניע את משרדי הממשלה.

מה עלותה?

התוכנית הזו נכון להיום אמורה בשלב ההגשה כרגע שמשרדי הממשלה יגבשו את התוכניות שלה. יש עלות לגבי גיבוש התוכנית. היו דיונים במשרדי הממשלה לגבי התקצוב שלה אני מבינה שכנראה יהיה פתרון כללי אני לא יודעת אם זה סגור פורמלית, אם להגיד את זה כרגע אבל הסדרת התקציב לגיבוש התוכנית. בשלב זה , זה מוסדר אחר כך יבואו ויעמדו בתוכנית עצמה בפרק הזמן של שנה שכל משרדי הממשלה אמורים לגבש כל אחד את התוכנית שלו ואז להגיש את התוכנית הכללית לממשלה בעוד שנה כלומר זה מגובש בהצעת המחליטים אז גם יהיה את התג מחיר ליישום התוכנית החמש שנתית אבל לגיבוש התוכנית בשלב זה יש מקור תקציבי כפי שאני יודעת נכון להיום.


אז זה משוכה שהתגברנו עליה והיא היתה מאד בעייתית

עכשיו אני נזכר שעשיתי עוול לכם שבאמנה לבית בטוח לילדים לא רק בטרם והתאחדות הקבלנים אלא גם המועצה הלאומית לבטיחות ופנאי היתה שותפה וד"ר ברלוביץ היה איתנו וגם חתום על האמנה אני מתנצל.

נכון מאד. אני אומרת אנחנו רואים חשיבות מאד גדולה, משרד הבריאות מחויב לנושא הזה כבר שנים וכפי שאני אומרת זה גם מתוקצב מידי שנה, הפעילות שלנו מול בטרם אנחנו תומכים בטרם באופן מוסדר אבל אנחנו חושבים שיש כאן מקום לפעילות רב ממשלתית ולא רק משרד הבריאות וזו המטרה שלנו בתוכנית הלאומית. שכל משרדי הממשלה כל הגופים ירגישו מחויבות.

תודה רבה גברת כהן ועכשיו כמו שנאמר לדבר העיקרי לרשות הדיבור לאורלי סילבינגר שהיא המנכ"לית של ארגון בטרם שתציג את עיקרי הממצאים. בבקשה.

תודה רבה. בוקר טוב לכבודו יו"ר הוועדה, יו"ר ארגון בטרם לבטיחות ילדים ומכבודי שנמצאים איתנו בדיון. דו"ח בטרם לאומה 2010 הוא בעצם הדו"ח הרביעי שארגון בטרם מפרסם והמטרה שלו זה לתת תמונת מצב עדכנית על מצב בטיחות הילדים במדינת ישראל נכון להיום ולגורמים שעומדים לרשותנו.


הדו"ח הזה הוא פרי של שיתוף פעולה רחב של משרד הבריאות באמצעות המועצות הלאומיות, של מכון גרטנר באמצעות המכון לטראומה וחקר רפואה דחופה וגורמים נוספים שחברו לדו"ח. נמצאות איתנו כותבות הדו"ח ד"ר מיכל איבנקובסקי ושירה כסלו שגם נמצאות איתנו ויוכלו לתת אחר כך תשובות לשאלות שיעלו. אני כן רוצה לנצל את ההזדמנות כבודו, ולהביע תנחומנו לד"ר קובי פלג מנכ"ל מכון גרטנר שאיבד את אביו השבוע ולא נמצא איתנו בדיון.


הנתונים שהדו"ח הזה בעצם מביא הם נתוני בינלאומיים ולאומיים כאשר הנתונים הלאומיים נלקחו ממקורות לאומיים כוללים , יש לנו גם, כפי שאמרתי, נתונים מהמאגרים של מכון גרטנר וזה נתוני הטראומה. רוב הנתונים שנמצאים בדו"ח, הנתונים הכי עדכניים שקיימים עד היום הם משנת 2004 לצערי. רוב הנתונים שתראו בדו"ח כפי שאמר יו"ר ארגון בטרם עופר נאמן, הם בשנת 2006-2008 וזו בעצם במטרה לתת איזה שהוא ניתוח קוהרנטי ותמונת מצב יותר ברורה ויש לנו באמת נתוני האשפוז ממכון גרטנר ואז הנתונים הם באמת של שנה אחת יותר מאוחרת ונותנים נתונים של 2006-2008 וזה בעצם רמז לסוף הדיון שלנו שיעלה ואני כבר יכולה לומר עכשיו אם אתם עושים חשבון של איזה שהוא פער של בין 306 שנים בנתוני ההתפלגות שאנחנו יכולים לשים היום על השולחן ולהסתכל על תמונת המצב.


אני יכולה לספר שאם מפגישה שהיתה לי עם ראש עיריית עכו כשראה את הנתונים של הדו"ח הקודם הוא אמר לי כמו שיכנס חשב העירייה וישים לי דף נתוני הבנק של 2005 ויגיד לי עכשיו תנהל את העיריה עם הנתונים של 2005 אני חושבת שאין יותר ברור מזה להבין למה הפער הזה הוא מאד משמעותי ומאד חשוב.


מדינת ישראל מאבדת כל שנה 144 ילדים כתוצאה מהיפגעות בתאונות זה הנתון החדש שהדו"ח הזה מביא נכון לנתונים שנתנו. זה אגב הנתון הקשיח ביותר שעומד בפנינו כיום כי הוא נתון מוחלט והוא לא נתון לתהליכים כאלה או אחרים של מגמות או פוליטיקות למה הוא חשוב בשקף הזה להגיד שאמנם הדו"ח הוא דו"ח סטטיסטי ,

חשוב להדגיש, לא מדובר פה במחלות ולא מדובר פה בתאונות דרכים

95% מדובר גם בתאונות דרכים. תאונות בעצם אפשר להסתכל עליהם בעצם לפי סוג התאונה ולפי הסטינג. ארגון הבריאות העולמית שם בתאונות ארבע זירות היפגעות שונות שעליהם בנוי הדו"ח, זירת הבית, זירת מוסדות חינוך, זירת חופש ופנאי והזירה של הדרכים. בעצם ארבע הזירות האלה מיוצגות.

כמה מתוך ה -144 זה תאונות דרכים?

תכף ניכנס לדו"ח. תרשה לי להשאיר אתכם עדיין , השקף הזה הוא לא שקף מדעי למרות שיש בו נתונים מדעיים מבחינתי מאחר שהדו"ח הוא דו"ח מחקרי ומאחר הוא דו"ח סטטיסטי חשוב לי שתראו ש144 הילדים האלה הם 144 נפשות שמייצגות ופה תרשו לי לייצג את כבוד סגן השר ליצמן, הם 144 דורות שאנחנו מאבדים כל שנה. הצבעים מייצגים בנים ובנות כפי שאתם רואים יש לנו ייצוג יתר לבנים פה.

שוב יש אי שוויון..

אי שוויון. כאשר יש שתי קבוצות גילאים בסיכון שנה עד גיל ארבע ובני נוער בין 15-17 כששוב אני רוצה להגיד כל ילד פה הוא פרצוף, הוא משפחה , הוא סיפור שלם וזה היה מאד חשוב להגיד כי כל מה שיבוא אחר כך זה נתונים מאד יבשים.


ההשוואה הראשונה שאנחנו עושים, זו השוואה בינלאומית. מדינת ישראל בהשוואותיה עושה השוואה למדינות ה OECD אנחנו, מדינת ישראל ממוקמת במקום ה -15 מתוך 34 מדינות ה-OECD נכון שממוצע של מדינות ה OECD בשיעורים של מאה אלף הוא 7.4 ומדינת ישראל אם נתסכל שנמצאת בקו תכלת למעלה היא בשיעורים של 6 למאה אלף, יחד עם זאת למרות שאנחנו מעל הממוצע של מדינות ה OECD אנחנו יודעים להיות בטכנולוגיה במקומות מאד מתקדמים ואנחנו היינו רוצים להיות איפה שמגיע לנו להיות במסגרת שלושת הראשונים שוודיה, אנגליה, דנמרק שהמספרים שלהם משמעותית הרבה יותר קדימה מהמספרים שלנו.


פירמידת ההתפלגות נותנת את התמונה הכוללת והיא בעצם נותנת את שלושת רמות ההתפלגות העיקריים. אנחנו יודעים שיש במדינת ישראל היום כשני מליון ארבע מאות אלף ילדים, אין לנו מידע על מקרי כמעט ונפגע בתאונה גם אנחנו כמבוגרים יכולים לומר שזה קורה לנו מספר פעמים ביום, זה לא ממופה. גם הטיפול הרפואי בקהילה לא ממופה ולא מדווח אפרופו איזה נתונים קיימים, זה נתון שלא קיים בידנו עד היום . הנתון הקשה הראשון שעומד בידנו הוא מסקר רב לאומי שהתקיים ב 42 מדינות שמדינת ישראל אחת מהם והוא בעצם מראה שכל שנה במדינת ישראל מליון מאה וארבעים אלף ילדים נפגעים בקהילה במידה שמחייבת התערבות רפואית ראשונית והפסידו לפחות יום לימודים אחד. הסקר הוא סקר מתוקף והוא מתקיים אחת לארבע שנים.

מה פרוש נפגעים זה לא כולל שום מחלות?

זה לא כולל מחלות. תאונות ש95% מהם ניתנים למניעה יחסית באמצעים סבירים.

מליון מאה ארבעים,

נפגעים בקהילה. סקר על פי דיווח עצמי.


הנתון הבא מגיע מחדרי המיון. מתוך 500,000 ילדים שמגיעים לחדרי המיון כל שנה, 182,000 מתוכם נפגעו בתאונה ולא הגיעו כי הם חולים. זה מעל שליש מהפניות למיון. 24,000 ילדים מתאשפזים כלומר הפגיעה שלהם יותר קשה. 144 ילדים מתים כאמור כפי שראינו השקף הקודם.


סך הכל אם אנחנו מסתכלים על המגמות כמו שאמר עופר, יש לנו מגמת ירידה. אנחנו עברנו מ 8.2 למאה אלף לשיעור של 5.8 למאה אלף במספרים מוחלטים של מאה ארבעים וארבע ילדים. אנחנו רואים שזאת ירידה של כ 32% יחד עם זאת מה שאנחנו רואים פה בשני פסים שמוצגים בגרף שהפס העליון הוא ההיפגעות הכוללת והפס התחתון הוא היפגעות שאינה מכוונת. צריך לזכור שארגון בטרם והעשייה שנעשית במסגרת מניעת היפגעות ילדים שאנחנו שותפים לה מדברת על ההיפגעות הלא מכוונת.

מזה היפגעות מכוונת?

לא אלימות. כשמסתכלים על הנתונים אפשר לכוון את הנתונים ועם אני מרשה פה ומבקשת את מיכל לעזור לי במקומות ספציפיים. הקו העליון מייצג תמונת היפגעות כוללים גם מכוונת וגם בלתי מכוונת.

מהי ההבחנה בין היפגעות מכוונת להיפגעות לא מכוונת?

היפגעות מכוונת היא היפגעות כתוצאה מאלימות וכתוצאה מפגיעה עצמית.

יחד עם זאת אני כן חייבת לומר כדי שכן נשבר את האוזן, בסך הכל בכל רמות ההיפגעות אנחנו יכולים לומר שדרגות החומרה העיקריות של היפגעות בלתי מכוונת הם בין 70-90 אחוז מסך ההיפגעויות אם זה בתמותה, אם זה באשפוז ואם זה במיון ככה שכשאנחנו מדברים על העיקר,

ה 144 הרוגים זה לא מכוונת או שזה הכל?

זה הכל ביחד ואם אנחנו מסתכלים,

את מדברת על אותו שקף ש-80 אחוזים זה לא מכוון.

דווקא שם אנחנו מדברים על סדר גודל של 81%

ה 114 ילדים נהרגו כתוצאה מלא מכוונת.

מה שחשוב להראות בשקף הזה שאמנם מסתמנת ירידה בתמותה מהיפגעות גם בחברה הערבית וגם בחברה היהודית. החברה היהודית שהיא הקו התחתון הכחול בעצם מייצגת ירידה יותר גדולה. מה שבעצם אנחנו רואים שעם הזמן לצערי הרב למרות שמדברים על צמצום הפער בין החברה היהודית לערבית ב -25% הנתונים של הדו"ח הספציפי מראים על פתיחת פער בין החברה היהודית לערבית ובסך הכל אנחנו רואים שהנתונים בחברה הערבית משמעותית הרבה יותר גבוהים מאשר בחברה היהודית.

כמעט פי 4

כן, אנחנו תכף ניכנס ונראה כשנדבר על הקבוצות בסיכון ואני אתן את הנתון הזה. ועכשיו נסתכל מי בסיכון? אז קודם כל אנחנו רואים מבחינת הגרף הספציפי בנים הרבה יותר מבנות פי 2.4 . בני נוער בגילאי 15-17 הם קבוצת סיכון מאד משמעותית וילדים עד גיל 4 בהשוואה לשיעור התמותה של ילדים בגיל 5-14 קבוצת סיכון נוספת.

למה עד גיל 4? אני רואה גם בגיל 0 יש- - -

מ 0-4 אני אומרת עד 4 כולל. קבוצת הסיכון הנוספת היא קבוצת הילדים הערבים. הקבוצה של הילדים הערבים נמצאת בסיכון גבוה לתמותה. אם אנחנו מסתכלים דברנו על היפגעות והיפגעות לא מכוונת, בסך נתוני התמותה מהיפגעות אנחנו רואים של הילד הערבי למות מהיפגעות הוא פי 2.8 אבל אם נדבר על היפגעות לא מכוונת אז אנחנו מדברים על פי 3.3 כלומר הנתונים הם באמת משמעותית הרבה יותר גבוהים בתוך החברה הערבית ולכן היא קבוצת סיכון מאד עיקרית.


אם אנחנו מתסכלים בשיעורי האשפוז. שיעורי האשפוז של בנים, ערבים וילדים עד גיל 4 הם גבוהים יחסית אנחנו מדברים על פי 1.8 הסיכוי של בנים להגיע לאשפוז משל בנות. שיעורי האשפוז של ילדים עד גיל 4 הם גבוהים באופן בולט אל מול קבוצות הגיל האחרות ומה שלא נמצא פה בטבלה ואנחנו כן יודעים מהנתונים שמצטברים אצלנו, מסתמן ייצוג יתר לילדים של החברה הערבית שמאושפזים עקב היפגעות בתאונות.


אם אנחנו מסתכלים עכשיו על ממה נפגעים הילדים, אז אם תשימו לב בראי התמותה כמעט שישים אחוז, החלק הכתום והצהוב שאתם רואים בגרף שנמצא לפניכם אלו תאונות הדרכים. תאונות הדרכים מהווים 56.7% מהתמותה של ילדים במדינת ישראל ודווקא תאונות בית ופנאי מהווים כרבע מהתמותה וזה אני מציינת בראי התמותה. מגיל שנה ואילך תאונות דרכים היא הסיבה המרכזית לתמותה וחלקם היחסי של הילדים הערבים בולט מאד בקרב התמותה בתאונות דרכים דווקא בקרב הולכי רגל ולא נוסעים ברכב כפי שנראה בקרב החברה היהודית.


עכשיו אנחנו נלך לנתונים בהיפגעויות בראי האשפוז. אם אנחנו מתסכלים על האשפוז, כמעט שני שליש מהאשפוז כלומר 63.5 מהאשפוזים של ילדים הם דווקא כתוצאה מבית ופנאי כלומר שמדד הקטלניות של תאונות הדרכים הוא הרבה יותר גבוה והם לא מגיעים לבית החולים הם לא מתאשפזים, חלקם הגדול באמת מת. שני דברים מאד משמעותיים: נפילה היא הסיבה השכיחה באשפוז עד גיל 15, אחוז האשפוזים בכלל הכי גבוה יהיה עקב נפילה והוא יורד עם הגיל ואחוז אשפוזים של תאונות הדרכים עולה עם הגיל בעיקר בגלל חומרת ההיפגעות של בני נוער בתאונות דרכים שהיא יותר משמעותית משל ילדים בין השאר בגלל העובדה שהם הופכים להיות גם נהגים צעירים בגילאי הנוער הבוגרים יותר.


דיבר עופר מקודם על המצב הסוציו אקונומי. קודם כל זה דו"ח ראשון שאנחנו עשינו איזה שהיא בדיקה בין המצב הסוציו אקונומי חברתי וההיפגעות בתאונות. אנחנו מסתכלים פה על ראי התמותה. בראי התמותה עשינו חלוקה של תמותה על מול אשכולות חברתיים , כלכליים כפי שנהוגים במדינת ישראל כאשר האשכול מספר אחד הוא האשכול החברתי הנמוך ו 10 הגבוה.

ספרתם אבל במספרים מוחלטים? כי בעשירון התחתון יש הרבה יותר ילדים מאשר בעשירון העליון.

ספרנו מספרים מוחלטים אבל אחר תרגמנו אותם לשיעורים למאה אלף. אז מה שאנחנו באמת רואים שהמספרים הגבוהים, השיעורים הגבוהים 10.7 הם באשכול הראשון וככל שאנחנו יורדים באשכולות אנחנו מגיעים לאשכול האחרון שהוא שלושה יישובים.

ואם היית עושה לכל אלף ילדים מה שיעור ההיפגעות פה ומה שיעור ההיפגעות פה, מה היית מקבלת?

לפי כל היישובים במדינת ישראל.

אני מבין שהנתון הזה זה לקחו את ממספר הילדים שנפגעו במדינת ישראל, שנהרגו, ספרו כמה ילדים נהרגו מהעשירון התחתון וכמה מהעשירון העליון וזה הנתון .

לא, זה לא כך. לקחו את הילדים שנהרגו במדינת ישראל ומצאו מאיזה ישוב הם בכל אחד מהישובים יש לנו את מספר הילדים שנהרגו את הישובים האלה פלחו לאשכולות סוציו אקונומיים שהם הומוגניים ואז ספרו, אבל עשינו שיעורים למאה אלף, כלומר אין פה עניין של גודל זה משוקלל לגודל האוכלוסייה בכל אחד מהישובים ובכל אחד מהאשכולות.

בכל אחד מהעשירונים,

זה לא העשירון, לקחו את סך ההרוגים באשכול וחלקו אותו במספר הילדים באותו אשכול .

אז מדובר על אשכול חברתי כלכלי של הרשויות המקומיות. עכשיו אני מניח ששיעור הילדים באשכול חברתי כלכלי מספר אחד הוא שיעור גבוה יותר של מספר הילדים באשכול מספר אחד שגדול יותר ממספר הילדים באשכול מספר 10.

ושקללו את שני הנתונים האלה יחד ולכן מה ששאלת אם אפשר לעשות , זאת התוצאה שמוצגת על הלוח.

זה מה שרצית הנתונים לאלף אם אתה רוצה.

כלומר אם באשכול מספר אחד 10.7 ,

10.7 ילדים מכל מאה אלף ,

מכל מאה אלף ילדים נהרגים ובאשכול 10 אין ילד אחד שנהרג ממאה אלף ילדים.

אני חושבת שהתמונה ברורה מה שכן חשוב לי לציין, אנחנו יודעים מהעולם שביישובים שבאמת,

סליחה, מה ההסבר? יש כאן דבר לא קונסיסטנטי למה באשכול מספר 2 הוא יותר נמוך מאשכול מספר 3 ולמה ב7 נמוך מ 8? הוא העלה כאן תיאוריה שאני נשמעת לי סבירה ואני חושב שהיא גם נכונה שיש מתאם בין האשכול החברתי הכלכלי לבין ההסתברות להיפגע אבל שימי לב זה לא,

זה לא מתאם של מאה אחוז, זה מתאם של שישים אחוז ונחשב גבוה במדדי החברה. אם היינו מקבצים את האשכולות ועשינו את זה רק רצינו לתת את התמונה הכי מלאה שאפשר, היינו מקבצים היינו מקבלים תמונה מאד ברורה.

כן חשוב לי להגיד שהנתונים שאנחנו מראים פה הם נתונים שהם מוכרים בעולם. מהספרות העולמית אנחנו יודעים שיישובים ואוכלוסיות במעמד סוציו אקונומי נמוך מספר ילדים גבוה, קשב נמוך של הורים בגלל בעיות יומיום, אנחנו יודעים שהאוכלוסיות האלה מועדות להיפגעות יותר גבוהה ואני חושבת שמה שיפה שהנתונים שלנו הצליחו להראות את זה.


יחד עם זאת כשאנחנו מסתכלים על נתוני הפניות למרכזי רפואה דחופה, חדרי מיון אין לנו ולא נמצא מתאם בין האשכול החברתי לבין הפניות. יש כמה הסברים אני יכולה לתת כרגע שניים שלוש נקודות עיקריות, ראשית יש פה זמינות לחדרי מיון, יש ישובים שיותר קרובים לחדרי מיון ויש ישובים שפחות. יש זמינות של יישובים שבהם יש פנית יתר לחדרי מיון מכיון שהפניה לחדר מיון כרוכה בתשלום כלומר אוכלוסיות במעמד סוציו אקונומי יותר נמוך יחשבו פעמיים לפני שהם פונות למיון ואנחנו כן יודעים בקרב החברה הערבית, שוב לא נתון מוכח מחקרית, אנחנו כן יודעים יש תת פניה לחדרי מיון גם בגלל חוסר רצון להגיע למערכת הזו, מה שנקרא הממוסדת וגם בגלל שיש הרבה מערכות אחרות שתומכות בקהילה.


אז יש כאן ככה כמה הסברים ויהיו עוד הרבה הסברים ואני לא אתן את כל ההסברים שעלו באגף המחקר שלנו.

אולי אם ניקח בחשבון את המרחק הגיאוגרפי,

אז כן, אמרתי המרחק הגיאוגרפי היה הפרמטר השני.

כי האשפוזים, אם זה מגיע לאשפוז אז זה נמצא בנתונים של הטראומה כלומר של רישום הטראומה זה אומר שזה מקרים שלא הגיעו לאשפוז וטופלו בעוד חדרי מיון או במר"מים בקהילה.

זה לא בהכרח, יכול להיות מקרים שפנו לחדרי מיון ואחר כך הועברו לאשפוז. זה לא אלו של מר"מים בקהילה, אלו לא כלולים.

אז זה ככה להציג את הנתון הזה. אני רוצה ככה לסגור את החלק הראשון של הצגת הנתונים ולומר שהנתונים האלה מבחינתנו כל פעם יש עוד ועוד ירידה, יש מגמה אבל זה מרתון וכדי לעשות שינוי משמעותי, כדי להגיע למספרים אחרים כמו שקרה בשודיה שהורידה את היפגעות הילדים בשמונים אחוז, אנחנו צריכים לעבוד הרבה יותר ממוקד והרבה יותר שיטתי ולכן באמת הפעולה וההמלצות שלנו בעקבות הדו"ח הזה, האחד הלך פה מאד חזק לתכנן וליישם תוכנית לאומית לבטיחות ילדים ופה אני אולי אעשה עדכון, יש אישור של משרד האוצר לשלב של תכנון התוכנית הלאומית , יש כבר סגירה עם חמישה מתוך ששת המשרדים המובילים לתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים ואנחנו מדברים על משרד התמ"ת, משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד התחבורה, פנים וביטחון פנים ולא אמרתי לפי סדר חשיבות.

אני אגיד לך את האמת, זה ממש לא אומר לי כלום כל עוד אני לא יודע מהי התוכנית.

יש לתוכנית הלאומית שתי מטרות עיקריות. האחת לשים את הנושא על בסדר לאומי יותר גבוה, שתיים שכל אחד ממשרדי הממשלה תהיה לו תוכנית הרבה יותר רחבה, הרבה יותר קוהרנטית ויהיה לו קשר בין העשייה של המשרדים.

התוכנית כבר קיימת?

לא, המטרה היא להיכנס לשלב תכנון של שנה עם ועדה רב משרדית וכל משרד,

כלומר הצעת המחליטים תהיה שרוצים להקים, הממשלה מחליטה להקים תוכנית לאומית.

הנושא השני ואני אדלג ברשותכם לנושא השלישי ואני אחזור אחר כך לשני. פעילות ברמה המקומית. אנחנו בנינו תוכנית מובנית שמביאה לראשי הרשויות את היכולת לעשות שינוי מכיוון שבסופו של דבר הילד לא גר במדינה, ראש הממשלה לא עסוק בלטפל בו באופן אישי , מה שדואג לרווחתו של הילד ומשפחתו זה ראש העיר ויש לנו כלי מובנה ומסודר לתת להם את הדרך לעשות שינוי.

אתם מציעים רק תוכנית עבודה?

יש לנו תוכנית מובנית וליווי לרשות המקומית. הנושא השלישי והוא הנושא שהדו"ח הזה מעלה, זה הצורך להקים מערך לאומי לאיסוף נתונים על היפגעות ילדים ופה אני רוצה לשים את שלושת המעגלים שבעצם הם הבסיס העיקרי לסיבה שבה אנחנו רואים. כפי שאמרתי בהתחלה ואמרתי הנה רמז לבאות, הנושא של זמינות הנתונים. נכון הוא שבמקומות נקודתיים יש נתונים מתאריכים יותר מאוחרים אבל בסופו של דבר בשביל לעשות דיון קוהרנטי אנחנו צריכים שכל הנתונים יהיו הרבה יותר עדכניים.


הדבר השני והוא בעצם הדבר המשמעותי, הוא הנושא של האחדת השפה. כשאנחנו מדברים על האחדת השפה, אם תשימו לב בצד ימין של השקף הזה מופיעים הרבה מאד גורמים שבידיהם נתונים בנושא היפגעות ילדים. אבל אם הייתי רוצה לקחת את הנתונים האלה ולעשות איזה שהיא בדיקה וניתוח, לעשות איזה שהוא מראה לאומית, לא ניתן. ארגון הבריאות העולמי משנת 2001 הציע את מה שנקרא המפתוח האחיד שזה מינימל דטא סט והוא אומר בואו נאסוף, לא משנה מי אוסף בואו נאסוף בין 4-6 שדות נוספים בנוסף לנתונים הדמוגרפים ופה אנחנו מדברים על ארבע שדות שנותנים לנו מידע הרבה יותר ברור.


הנושא של כוונה. מכוון או לא מכוון בשביל לדעת מה סוג הטיפול. הנושא של סוג ההיפגעות ואתם רואים את החץ שמראה האם זה אופנים וגלגלים , האם זה הרעלה, האם זה טביעה, כל אחד מהמאפיינים האלה גורר בסופו של דבר במניעה תהליך אחר.


המקום של ההיפגעות. האם זה קרה בבית, במוסד חינוכי, שוב זה מכוון אותנו לאופי הפעילות ההמשכית. אגב כשאנחנו מדברים על מקום היום אנחנו מדברים גם על מקום ספציפי. פיילוט שמתקיים היום בבית חולים וולפסון בבת ים ועוד שלושה בתי חולים נוספים סורוקה, שניידר ורמב"ם מביא לרשויות המקומיות סביבו את המקום המדויק שבו קרתה התאונה. האם זה גן שעשועים בכתובת מסוימת, האם זה רחוב ארלוזורוב 77, כדי שהעירייה תוכל לחזור ולבדוק מה המפגע כדי לטפל בו וכדי לעשות מניעה מיידית.


שני הנושאים הבאים זה סוג הפעילות שהתרחשה מכיוון שסוג הפעילות שוב מכוון אותנו למניעה והאחרון היום היה מעורב מוצר או גורם ושוב פה יש שיתוף פעולה מאד יפה עם משרד התמ"ת שאחר כך לוקח את זה לתהליכי תקינה וחקיקה עם המוצר פגום או אם המוצר באמת מראה שהשימוש בו גורם לפגיעה. אני יכולה לתת לכם דוגמא על מוצר שאנחנו מתחילים לראות שאין עליו סטטיסטיקה אבל דווקא העבודה הזו מעלה את הבעייתיות הנושא של מתקני ספורט שנועדו לבריאות ברשויות מקומיות שהם פתוחים לכל. מה שנקרא חדרי כושר הפתוחים שבסופו של דבר אנחנו רואים שילדים נפגעים בהם, המטרה שלהם היתה לטוב אבל ילדים נפגעים בהם ועכשיו אנחנו רוצים לראות מה עושים כדי שהילדים לא ימשיכו להיפגע.


בואו נראה עוד אחד. כשאנחנו מדברים על האחדת השפה עם כולם יאספו את אותם נתונים, לא משנה אם הנתונים יהיו במקום אחד, ניתן יהיה לקחת ולהשתמש בנתונים. והדבר האחרון זמינות הנתונים מצד אחד והאחדת השפה מצד שני יכולים לתת לנו תמונת מצב כוללת, יסייעו לנו בקביעת מדיניות, יסייעו לנו בהתמקדות, יסייעו לנו באיגום משאבים הן כלכליים והן אנושיים. אם אני הייתי יכולה להגיד היום בדיוק מה אני צריכה לעשות כדי לעשות שינוי באותם מספרים בקבוצות שינוי מאד ממוקד הממשלה לא היתה צריכה להשקיע מאה מאתיים מליון שקל, היתה יכולה להשקיע רק שבעים אז זה מאד חשוב ובעצם זה המערך.


מבחינתנו זה המערך של מדינת ישראל זה שארגון בטרם לקח על עצמו לעשות את הצעדים הראשונים כפי שאנחנו למדנו העגלה נוסעת ואז עולים עליה ומבחינתנו המטרה היא להגיש את המערך הזה.


דבר אחרון, אני חושבת שדברנו על הדברים האלה, מגמת ירידה, קבוצות בסיכון, ראינו את המתאם של ישובים סוציו אקונומיים ואנחנו באמת ממליצים על הקמת מערך כשבעצם הנושא של האחדת השפה מבחינתנו הוא מאד משמעותי בשלב הראשון ומאד משמעותי לשותפים הרבים.

בסדר גמור, אני קודם כל רוצה להודות לכם באמת על הצגת הנתונים שנותנת את התמונה שיחד עם העובדה שיש צמצום בשיעור הילדים שנפגעים אבל מאחר ועדיין יש מספר גבוה של ילדים שנהרגים ומאושפזים וכפי שאמר נכון מר נאמן זה לא מכה מידי שמים אלא גורל בידי בני אדם, עדיין אנחנו מחויבים לעשות ככל שאנחנו יכולים ולהביא להמשך צמצום ניכר של היפגעות ילדים ואסור לנו להשלים עם המצב הזה. ואני גם מאלה שמאמינים שהטיפול בנושא הוא יותר מודעות מאשר תקציבים. יש נושאים, בעיות הדיור שעכשיו על הפרק זה תקציבים של מיליארדים וכדי לפתור את בעיית הדיור אנחנו עוסקים כאן בבעיה לאומית שעלותה מיליארדים רבים מאד של שקלים. פה אנחנו עוסקים בנושא של הערכתי הסוגיה העיקרית זאת המודעות. המודעות והמודעות של כל הגורמים החל מתאונות דרכים ומודעות אגב של כולם גם של הילדים וודאי ילדים מגיל מסוים ומעלה שעומדים על דעתם וגם מודעות כמובן של עולם המבוגרים בעיקר בכל מה שקשור בהיפגעות שהיא לא בתאונות דרכים אלא בתאונות גם בבית וגם בפנאי.


לפעמים אני חושב ביני לבין עצמי איפה יש בעיה יותר קשה לעשות שינוי שקשור בתקציב או שקשור בתודעה. שנינו אומרים תודעה יותר כי,

אני לא מפריד אפילו בדיור כי הבעיה לא רק תקציבית אלא ,

פה אני מסכים איתך אבל פה גם כן אין כאן השקפה, אין כאן חילוקי דעות, אין כאן אופוזיציה שאומרת אני רוצה להגיע לשיעור גבוה של ילדים נפגעים אין לנו אופוזיציה כזו וגם אין לנו חילוקי דעות באשר לאחריות עולם המבוגרים להתייחס לבעיה הזו. הבעיה כל כולה להערכתי היא תודעה ותודעה לשנות ולשנות הרגלים זה משימה מאד קשה.


טוב אנחנו פותחים את הדיון יש נרשמים? בבקשה משרד החינוך.

אני רוצה לחזק את דבריך בעניין הזה באמת של פעולות שהעלויות שלהם יחסית מזעריות וללכת כאן להמלצה ולחזק את העניין של מרכז לאומי לאיסוף נתונים. אני חושב שבאמת זו אחת הנקודות שצריך לשים עליהן דגש. אני רוצה להביא דוגמא שבאמת מה שקורה שבמדינת ישראל פעילות הפנאי היא הולכת ומתגברת וזה בגלל סיבות כאלה ואחרות ובאמת ילדים הולכים ונפגעים ומה שקורה בגלל שאין נתונים אין אפשרות להתמודד עם הפקת לקחים מהירה יחסית ויש המון פעילויות חדשות שנכנסות וילדים נפגעים מהם בגלל בורות, בגלל חוסר יכולת באמת לאסוף נתונים ומיד להוציא מסקנות ולקחים ובאמת להפוך אותנו כמערכת לומדת ומגיבה בצורה נכונה וראויה.


ושוב העניין הזה אין פה איזה משאבים גדולים שצריכים להיות אלא באמת במשאבים יחסית נמוכים אפשר להגיע להגברת התודעה ולהגברת המודעות של החברה.

ההסתדרות הרפואית. האמת שאני אומר בקצרה, זהו תחום שכידוע אנחנו מאד נאבקים עליו, בכל מקרה אנחנו מאד מברכים על הדו"ח הזה, רואים בו חשיבות רבה מאד גם בנתונים שהועלו כאן וגם בניתוח שלהם ומבחינתנו יש שתי נקודות קצרות מאד. אחת, אני חושב שאסור להתעלם מהדגש המאוד חזק שצריך להינתן לנושא של אי שוויון מהדברים שעולים כאן, הנושא הזה שוב כלכלי חברתי בין יהודים לערבים משפיע ומבטא מפורשות איך אי שוויון מתבטא גם בבריאות ונגישות לתשתיות וכולי וזה נושא קריטי והוא מלווה אותנו לכל אורכו וזה בינינו עוד ביטוי להכרח לשים את הנושא של אי שוויון במרכז סדר היום הלאומי גם בכל מה שקשור לבטיחות ולבריאות.


נקודה שנייה ואחרונה, אנחנו קוראים גם לוועדה ולכל גורם לקחת מהדו"ח הזה את ההמלצה החשובה לגבי הקמת מערך הנתונים הזה ולתמוך בהקמת מערך מידע מקצועי לאומי שאכן יאגד את כל הנתונים לפי הסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים ויאפשר בעצם לאמץ את התוכניות שנדרשות כאן ולקחת אותם צעד אחד קדימה כפי שהיום אנחנו עדיין מתקשים לעשות. תודה.

אני אגב אמרתי, רמזתי בדבריי באיזה שהוא שלב, אנחנו לא רוצים להיעצר רק בסוגיה של איסוף נתונים לאומי כי אם יאספו נתונים ברמה הלאומית והחזון הזה נצליח להגשים אותו זה לא יעזור אם אין אחריות לאומית כדי להסיק את המסקנות ולטפל. כלומר זה לא יכול להיעצר רק באיסוף הנתונים ולכן אנחנו באמת מדברים וכרגע בודקים את כל המשמעויות של מעין הקמת נציבות לזכויות הילד. אין היום שולחן ממשלתי שבו יושבים כל הגורמים שעוסקים בילדים לא שולחן וולונטרי, שולחן מחויב או מתוקף חוק או מתוקף החלטת ממשלה ויש יד אחת שהיא מכוונת סטטוטורית כדי למנוע את הדברים במקרה הזה אנחנו מדברים על היפגעות ילדים במקרה אחר מדברים בטיפול ילדים נפגעי מין ובשורה ארוכה מאד שכל משרד אחראי תלוי באיזו קובייה הוא נמצא, הקובייה שהוא נמצא בה הוא רואה רק את שלו והתיאומים הם מאד בעייתיים.


רק אתמול קיבלתי דווח שרק בעוד שבועיים ועדה בין משרדית של חינוך ורווחה תסיים סוף סוף את עבודתה אחרי שנתיים של תיאום ההסעות של ילדים מהחינוך המיוחד שחלקם בסוף יום הלימודים של משרד החינוך הולכים למועדוניות של משרד הרווחה ולא יכולים להיכנס למערך ההסעות של משרד החינוך כי משרד החינוך מביא אותם בסוף יום הלימודים של בית הספר החינוך המיוחד, משרד הרווחה לא מסיע ואז מי יעשה את הסבב השני? שנתיים לקח. המסקנה היא שמשרד החינוך יסיע ויגיש דו"ח למשרד הרווחה רק כי הוא מערך ההסעות של משרד הרווחה כי משרד הרווחה לא יודע להסיע ומשרד הרווחה יממן ויעביר תקציב למשרד החינוך. עד התקלה הראשונה שלא יעביר את התקציב....אבל זה כנראה מה שהתיאומים בין משרדי הממשלה אם אין רגולטור מחייב קח את הרשות למאבק בסמים.


יש רשות אחת שהיא רואה את כל משרדי הממשלה, את הביטחון פנים, את הרווחה וכולי אז יש איזה שהוא רגולציה ממשלתית בסוגיה הזו. קח את הנציבות לשוויון זכויות של אנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים, אז יש לך רגולטור אחד הוא לא לקח סמכויות ממשרדי ממשלה אחרים אבל יש מישהו שדופק על הראש והולך לממשלה אם יש איזה בעיות בין משרדי ממשלה כי השוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות קשור בכל משרדי הממשלה. החוק הזה מקיף את כל משרדי הממשלה. בסוגיה של ילדים זה לא קיים ואנחנו בכל ישיבה נתקלים כמעט באותה בעיה. אני מכיר את משרד הפנים מהעניין של הסורגים של החלונות, לכאורה מה פתאום משרד הפנים, אגב זה לקח לי שנתיים לגלות מי אחראי ואני בכל זאת עבדתי 22 שנים בשרות המדינה ועברתי את כל המדרג ממורה עד מנכ"ל ואני חושב שאני מכיר את שרות המדינה וכל פעם מתברר לי שיש לי עדיין מה ללמוד.


המערכת שלנו היא מאד מורכבת, מאד מסובכת ולכן הסוגיה שאתם מעלים היא כל כך נכונה אבל אסור להיעצר בה.

מה הסטטוס של הנציבות הזו?

היא לא לוקחת סמכויות במשרדי ממשלה אחרים, יש לה סמכות לדפוק על הראש, להכין דו"ח שנתי. הדו"ח השנתי למשל הוא יכיל לא רק את הנתונים אלא גם מי היה בסדר ומי לא היה בסדר. יש פרמטרים, לדוגמא יש, מדינת ישראל חתומה על אמנה לזכויות ילדים. למשל היא צריכה להקים מרכזים לטיפול בילדים, מרכזי הגנה. הוקמו או לא הוקמו? למה לא הוקמו? היום זה מתחת לשולחן אף אחד לא יודע, ככה זה צף על השולחן מתקיים באיזה שהוא מקום הדיון ולא ויכוח בין משרד הרווחה למשרד הבריאות למה משרד הבריאות לא נתן את החצי תקן למרכז ההגנה ובגלל זה משרד הרווחה לא פתח את המרכז.


היה למשרד הרווחה אין לאיפה להביא את הטענה שלו. אין שולחן, אין כזה שולחן. גם העברת הנתונים גם סוגיה של העברת נתונים. ילדים של הורים גרושים או פרודים , העברת המידע בין שני ההורים, יש כאן סוגיות ששוב משרד הפנים קשור כי זה מרשם האוכלוסין. יש כאן סוגיות מאד מורכבות ומסובכות ואנחנו כמעט בכל ישיבה נתקלים באותה בעיה. עומדת להתקיים ישיבה עם המנכ"לים של משרדי הממשלה שנוגעים בדבר בעיקר שלושה, משרד המשפטים, הבריאות ורווחה. משפטים ובריאות מובילים וחינוך ורווחה. הם המופקדים הלאומית לדווח למוסדות הבינלאומיים לגבי הפעולות של מדינת ישראל פועלת בהתאם לאמנה הבינלאומית אז אני לא יודע מי יהיה הבעל הבית של הנציבות הזו, הכל פתוח אינני יודע איפה אבל צריכים להגיע לאיזה שהן הסכמות וזה מוכרח להיות מחויב, אני במקרה גם ראש השדולה לניצולי השואה, ניצולי השואה מטופלים ע"י ששה או שבעה משרדי ממשלה וגם שם חבר הכנסת ביילסקי ואני הצענו שתקום מעין רשות לאומית אחת שמחייבת את כל משרדי הממשלה לשבת, כי מה שעושה הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר אין לו קשר למה שעושה המשרד למען אזרחים ותיקים ומה ששניהם עושים אגף התקציבים באוצר לא קשור ומשרד הרווחה שבו פועלת הקרן לרווחת ניצולי השואה ומשרד המשפטים אחראי על החברה להשבת נכסי נספי השואה שגם היא מקצה כסף מאותם נכסים שלא ידועים למי לתת אז לטובת הכלל וכדומה, גם היא לא מחוברת לדבר הזה, היא לא מחוברת להנצחה שעליו מופקד משרד החינוך.


אני יכול לכתוב אנציקלופדיה על הסיפורים האלה ונחזור לענייננו הסוגיה הזו אני ממש מודה לכם שהעלתם אותה כי היא נותנת עוד תמריץ לטפל באופן יסודי מאד בסוגיה הזו.

הוא הזכיר משהו חשוב נציג הרפואה, ההסתדרות הרפואית את האי שוויון.

אתה לא היית כשמר נאמן יו"ר בטרם הדגיש הדגשה יתרה בדבריו את הסוגיה הזו זה כמו שראית אנחנו באמת נתייחס לכך אין ספק.


אני הולך, מי שרוצה רשות דיבור ידבר עם הבוסית שלי כאן מנהלת הוועדה. אכרם סרור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

בוקר טוב לכולם אני אכרם מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני מנהל אגף מגזרים אמון על האוכלוסייה הערבית והדתית חרדית במדינה. אני בהחלט מסכים על מה שהוצע ע"י בטרם אנחנו גם עושים עשייה משותפת מזה הזמן רב. אני רוצה לפתוח ולומר שאם ממשיכים לעשות על הזמן אותו הדבר אנחנו נגיע לאותו הדבר כל הזמן. הגיע הזמן שלא נשלים עם הנתונים שיש בידי כאן , הם נתונים הייתי אומר אפילו מבהילים, מחרידים. בשפעת החזירים בשנתיים האחרונות כמה מתו? עשרה עשרים אנשים ? המדינה קמה ועשתה מעשה. לא ייתכן שבשנת 2010 ימותו 144 ילדים מגיל 0-14 ואנחנו לא נעשה דבר. אני חושב שיש מקום לתוכנית חרום לאומית שישתתפו בה כמעט כל משרדי הממשלה ואני לא מסכים שתקציב הוא לא חשוב. אתה דיברת על הסברה וידע וגב' סילבינגר הוכיחה חד משמעית למרות שהידע קיים במגזר הערבי, הילדים עדיין נפגעים.

אנחנו מייחדים דיון ב 11 במיוחד לחברה הערבית. הואיל ויש בעיה קשה חשבנו שמן הראוי לא ל"מרוח" את העניין נקיים דיון כללי על כלל מדינת ישראל ובשעה 11 דיון מיוחד על החברה הערבית.

אז אני אסכם ואומר דבר כזה, הפורום הזה אני ממליץ שיצא עם החלטה, עם המלצה לממשלת ישראל חייבים לעשות תוכנית חרום לאומית לטיפול בנושא היפגעות ילדים בנושא.

אכרם, יש לי שאלה אליך. לו אתה השר המופקד על העניין בתוכנית החרום, אלו החלטות היית מקבל כדי לצמצם את ההיפגעות?

קודם כל מערכת החינוך שלנו לצערי הרב, היום מלמדים בטיחות בדרכים בכיתות א-ד ובכתות י"ב ששנה מלמדים ושנתיים מקרטעים.

אגב, הם מקרטעים בגלל הרשות הלאומית אתה יודע.

לגמרי להאשים אותנו אבל אנחנו סך הכל,

זה לעובדות. מי שקצץ את התקציב.

זה לא הרשות קצצה לעצמה את התקציב.

מי שהחליט ברשות בקיצוץ שעשו בלקצץ דווקא בחינוך היתה הרשות אבל אני לא רוצה להתווכח איתך.

המנהיגות הציבורית שלנו לא אמיצה שהיא תטפל בנושא הבטיחות בדרכים ושיהיה בראש סולם העדיפויות כי אנשים נהרגים ואני לא ראיתי עד היום שראש עיר נכשל בבחירות בגלל מספר ההרוגים שיש אצלו בישוב. קרי לא משקיעים בהון האנושי. אני יודע שילד ערבי נהרג כמעט שאין לו מקום לשחק אז הוא נאלץ לשחק בחצר הבית איפה שחונה הרכב או בכביש ולא מזמן שמענו על ילד שנדרס מתחת לאוטו אז יעדי המשחק והתשתיות במגזר הערבי,

או קי על זה ב 11 . הבנתי את הכוון. בסדר גמור. יפה ציונית מהמעוצה הלאומית לשלום הילד שגם המועצה הלאומית לשלום הילד גם היא לקחה על עצמה משימה במקום המדינה לפרסם שנתון באשר למצבם של ילדים בישראל באשר להיבטים רבים.

קודם כל אני מצטרפת לברכות על העבודה החשובה והמושקעת שעשו בטרם. אני רוצה להאיר שני דברים. אספקט מסוים של התאונות. חמישית מהתאונות של ילדים מתרחשת בחופשת הקיץ. אנחנו באמצע הקיץ סוף יולי ונהרגו 14 ילדים תאונות ואם המגמה תהיה דומה לשנה שעברה אנחנו נהיה עדים למספר כפול מזה.


דברנו על אוכלוסיות חלשות ועל אי שוויון ואני רוצה להעיר דווקא ככה זרקור על אוכלוסיה של ילדים עם צרכים מיוחדים ואני יודעת שבטרם עשו עבודה חשובה על תאונות שנמסר לרשויות המקומיות על ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, ארגון הבריאות הלאומית בדו"ח האחרון על אנשים עם צרכים מיוחדים יש את העניין הזה של בקיאות פי שניים או פי שלוש שילדים עם צרכים מיוחדים. אנחנו מדברים על אוכלוסיה של 210,000 ילדים בישראל. בדרך כלל היא הולכת לאיבוד בין הנתונים ואני הייתי שמחה לראות המשך לעבודה שלכם .

כלומר לייחד גם לראות אם שם יש נקודה תורפה באוכלוסיה הזו ששעורי ההיפגעות שלה יותר גבוהים.

כן , אני מניחה גם שעבודת המניעה וצורת העבודה עם האוכלוסייה הזו צריכה להיות קצת שונה מאוכלוסיה רגילה.

למרות שלכאורה עם קו מודגש, מתחת ללכאורה זו אוכלוסייה יותר מוגנת.

זה לא מדויק במיוחד שמדובר בכך שחצי מהאוכלוסייה עם לא רובם עם בעיות של קשב וריכוז כשהמנגנון התגובה שלהם והפעולה שלהם בשטח הוא שונה משל ילד רגיל .

תודה רבה יפה. ורד אורן, מכון התקנים.

אני קודם כל רוצה שוב לברך את בטרם על העבודה הנהדרת שאתם עושים . אני חושבת שהדו"ח הזה חשוב מאד בטרם מאד מעורבים בפעילות התקינה במדינת ישראל וכולנו רואים, לכן הדו"ח הזה מאד חשוב ומה שעוד חשוב, אם יהיה יותר מידע, אם תהיה באמת אפשרות לדו"ח שמדובר בו לאסוף דו"ח נתונים אמיתי בזמן אמת , אני חושבת שזה יתרום מאד לתקינה, יתרום מאד לתקנים יותר טובים וישפיע גם על אלה שמתנדים לתקנים לפעול.


יחד עם זאת אני חושבת שאחד הדברים החשובים זה העלאת מודעות. דברתם קודם מה יותר חשוב תקציב או העלאת מודעות, אז אני חושבת שהעלאת מודעות ואפשר לראות איך העלאת מודעות בנושאים כמו מתקני משחקים בתרומה של בטרם ותרומה של משרד התמ"ת שיפר את מצב מתקני המשחקים במדינת ישראל.


יחד עם זאת אם היתה יותר מודעות ואם מדברים על המגזר הערבי ששם אין מודעות לנושא הזה ומספר התאונות שם גדול מאד אז לפי דעתי מודעות באה לפני תקציב וכמובן האכיפה שחסרה במדינת ישראל היא גם אלמנט חשוב.

אני מאד מסכים איתך. תאמרי לי המתחמים לחדרי כושר פתוחים יש תו תקן?

לא, עכשיו זה בדיוק בתהליך לעשות תקן לנושא הזה שוב מלחמות קצת בין משרדי ממשלה וכל מיני גורמים אבל המגמה היא לעשות תקן ייחודי זה אגב נושא שאנחנו העלנו ומשרד תמ"ת אימץ אותו.

מה לוח הזמנים?

אני לא יודעת בדיוק איפה עומד, אני אוכל לברר את זה.

אז יש לי בקשה אם תוכלי לבדוק ולהעביר מכתב לוועדה מה לוח הזמנים הצפוי.

מה שמעניין שם היינו צריכים לחכות לנתונים שמראים על ההיפגעות הזו היינו מקבלים אותה עוד חמש שנים עם הזמינות של היום ועצם העובדה שאנחנו יכולים עכשיו לראות את עליות האלה בעקבות הפיילוטים שאנחנו עושים אז כבר זה מטופל ע"י מכון התקנים תראה את הקשר בין הזמינות לעשייה.

ד"ר אברהם שכטר קופת חולים מאוחדת.

שלום בוקר טוב וגם כמובן לברך את בטרם. לי יש תפקיד כפול גם יש לי תפקיד מינהלי אני אחראי על תחום רפואת ילדים מאוחדת בירושלים אבל אני גם רופא ילדים יש לי מרפאה ואני עובד כל יום כרופא ילדים ודווקא אני רוצה לדבר כמה מילים כרופא בשטח לפי החוברת כאן, אני בשלוש שנים האחרונות רופא בעיר שפה היא נחשבת כאשכול אחד זה ילדים בסיכון גבוה לפי כל המימדים ואני חושב שהמילה שחזרה פה כל הזמן, המודעות, היא הבעיה ויש פה עניין גם של היחידים, הורים וילדים וגם של המערכות של העיר.


עכשיו, אתם יודעים שאנחנו רופאי הילדים יש לנו גם את החוק שיושב לנו על הראש בצד אחר, זה הנושא של דווח על אלימות והזנחה זה חלק מהגדרה של אלימות. עכשיו אני אספר לכם דברים יומיומיים שאני רואה בעבודה. ילדים שמביאים ילדים וילדים ששומרים על ילדים עוד מעט אני נוסע לאותה עיר, לא אגיד שם, להגיע למרפאה זה יהיה פחד כי אני רואה ילדים לוקחים ילדים יותר קטנים עוברים את הרחוב ובעיר הזו אין מעברי חציה אז יש פה עניין כפול, גם ההתנהלות של ההורים שמרשים לילדים להתנהג בדברים שלא חוקיים, נדמה לי לילד פחות מגיל 9 אסור לעבור את הרחוב, עכשיו אין פה אפילו מעבר חציה אז יש פה היבט כפול גם של ההתנהלות של היחידים ולך תסביר להורים של אותה עיר שאתם לא יכולים לתת לילדים שלכם ללכת ברחוב או היה מקרה שאני טיפלתי, אמא נתנה לאחות שלה כלומר לדודה שהיא בת שבע לטפל בתינוק שהוא בן שבעה חודשים. עכשיו הדודה זה קשה לה אז היא מעבירה את התינוק לחברה שלה.

זה לא חוקי כי יש חוק שאני מכיר באופן אישי את זה שחוקק את החוק הזה שילדים עד גיל 6 מחויבים בהשגחה של מבוגר ולא של קטין.

אוקי זה יפה לחוק בשטח זה לא קיים והילדים האלה אז הדודה בת השבע נתנה את התינוק בן השבעה חודשים לחברה שלה באותו גיל והילד הזה פשוט נפל וחבט את הראש שלו והוא מופיע פה בסטטיסטיקה של נפילות. אז מה עושים?


אז האם אני כרופא ילדים צריך עכשיו לדווח לפקידת סעד על הזנחה של האמא כלומר זה חוזר אלינו בכוון אחר האם זה מה שאני צריך לעשות וזה מגוחך הרי אז לכן יש פה המון עבודה לעשות של כל הגורמים ולוואי שהגורמים יצליחו.


אני רוצה עוד דבר אחרון לומר לגבי נתונים. שוב אני מייצג את מאוחדת אבל אני יודע שזה מופיע גם בקופות אחרות, היום הכל ממוחשב ובתיאוריה יש מקום לסמן בתוכנת המחשב של הרופא מה סיבת הביקור האם זו תאונה, האם זו תאונת דרכים, האם זו תאונת בית. הנתונים האלה אף פעם לא ממולאים גם לא יפה להגיד, אין לנו זמן כשאני נכנס לתיק זה מחלה וכדי לתת נתון אמיתי אני צריך רגע לעצור, ללכת לשדה לתקן האם הרופאים מקפידים על זה? לא יפה להשמיץ אני מניח שלא כולם חלקם כן. אז בנושא הנתונים גם האבחנה שמכניסים היא לא תמיד מדויקת וגם אם מכניסים אם יבוא אלי ילד היום והוא נחתך אז אני אכניס אבחנה של חתך, זה לא ספציפי , זה לא אומר מה ומי ולכן הנתונים חלקם קיימים אבל הם לא מדויקים .

תודה רבה לך ד"ר שכטר. נכנס אלינו סגן יו"ר הכנסת חבר הכנסת מגלי והרבה שבגלל שיש לו מחויבויות אחרות נוספות בקש רשות דיבור.

אדוני היו"ר החברים שנמצאים כאן, אין ספק ואני רוצה להגיד לכם ובכנות, אנחנו כאן בכנסת לא כולם מודעים אפילו למה שמתרחש בעולם הילד אמנם יש 2.4 מליון ילדים מגיל 0-17 ואני זוכר שהתחלנו להתעורר לנושא אחרי שבקיץ האחרון היו תשעה או עשרה ילדים שנפגעו בצורות שונות והלכו לעולמם. אין ספק שאני במציאות כשהגיע הנושא גם אני בעצמי יזמתי הצעה לסדר בנושא ואז אתה היית שותף לאותה הצעה נגלה לפנינו גודל האסון כשאנו מדברים על גילאים אלו ואנחנו שמענו על מודעות שלצערי הרב גם רוצים להסתכל על כל החתך החברתי בישראל אז ישר קופץ גם הערבים שהם לא מספיק שהם, לא רוצה להשתמש במילה לא יפה, דפוקים יותר, גם בנושא הזה הם יותר בעייתיים כלומר 3.3 יותר מהמגזר היהודי והמודעות הזו של הדאגה לא רק להביא ילדים לעולם , היום דווקא שמעתי נתון מעניין שיש חזרה והממוצע של הילודה אצל הערבים היא ברברס פחות ובירידה מהיהודים. היהודים צריכים להיות מודאגים עכשיו? לא יודע כולנו צריכים להיות מודאגים שהילדים שלנו נביא אותם לעולם , נטפל בהם, נדאג לשלומם ולחינוכם ואני בסך הכל כשאני רואה את הנתונים, לממשלה יש סדר עדיפויות מאד יפה שאנחנו רואים אותו ולא רוצה להכניס אתכם לצרות אחרות שאתם חיים בהם אבל אני בטוח שתסכים איתי היו"ר שסדר העדיפויות שלנו הלאומי צריך לטפל בילדים שלנו שזה העתיד שלנו ואם נדע לטפל בהם ונקצה את המשאבים -


אני יכול לגלות לכם סוד אולי לא כולם יודעים אותו, אין בעיה של כסף במדינת ישראל. מי שאומר שיש לכם בעיה אז הוא גם טועה וגם מטעה. אני חבר ועדת הכספים ותיק יש לנו תקציב דו שנתי של 537 מיליארד שקל, תאמינו לי כשאני רואה סדר עדיפויות יכול להיות שרוצים שיהיה לנו יותר כבישים מפותחים, יותר אוטוסטרדות אבל לא יהיה לנו ילדים אז בואו נשנה את סדר העדיפויות באיזון הנכון בכדי שכולכם תגדלו ילדים ואנחנו נגדל ילדים בטוחים ונוכל לדאוג לעתידם בכל התחומים.


אז תרשו לי יש לנו הרבה מחויבויות וועדות אחרות וזה לנהל ועדות אחרות אז שוב להודות לכל מי שנמצא כאן ואדוני היו"ר אני יודע מה אתה עושה כיו"ר היה לך תרומה בנושא החינוכי על כל הדורות של הנוער שלנו ועכשיו יש לך תרומה ייחודית שאתה מקדם את הנושאים האלה ואתה מקבל את כל התמיכה שלנו ואני מודה לכם.

תודה רבה לך. לילי הלפרין מנהלת תוכנית אמת לנוער בסיכון. בבקשה.

שש הערות קצרות. אני עובדת עם הורים , ילדים, מתבגרים וצוותים חינוכיים מה שיש לי לומר על הנושא הזה 4 הערות ושתיים ככה יישומי. הרבה פעמים אני נתקלת במצב של הורים מזניחים בגלל מצב כלכלי אבל איך שהוא בגלל זה הם גם מאמצים אידיאולוגיה חינוכית שזה ככה היה בזמנם זה בסדר כלומר הם משאירים את הילדים בלי ביבי סיטר כי אין כסף לביבי סיטר רק שהם מספרים את זה ומרגישים לא נוח אז הם אומרים שזה טבעי וזה בסדר אגב וזה לא נראה להם חריג.


שתיים יש קבוצות שאני עובדת עם שום בעיה כלכלית. אתמול בערב היתה לי קבוצה כזו אבל גם אמצו אידיאולוגיה תרבותית מהרגע ששוב ארץ עלייתם דברים מהסוג הזה, שגם הם בילדותם שמרו על אחיהם או נשארו לבד בבית ואין חשש הם מרגיעים אותי בעניין הזה. מאד קשה לעבור את הקטע הזה שמשוכנעים משתי הסיבות האלה.


מה שאני מציעה אחד, הנושא הזה. לחייב קבוצות בהנחיית הורים כמו מכון אדלר ואחרים שעוסקים בקבוצות הורים את הנושא הזה שלא נכנס לא בסדר. גם אני מנחה ולא נתקלתי וזה רק אחרי שחבר הכנסת אורלב זימן את הישיבה הקודמת התחלתי להיות ערה לזה כמו שהנושא של התעללות בבעלי חיים, מעולם לא היה לי נושא התעללות ילדים בבעלי חיים, מעולם לא היה לי נושא בהדרכת הורים והכנסתי וממה שאני רואה בשטח יש להורים תפקיד חשוב.


ונושא אחרון שכתבתי על זה איזה מאמר על הקשר בין שעות שינה, מחסור בשעות שינה אצל ילדים ונוער ישראלי בכלל כחברה ישראלית לבין תאונות והיפגעויות. הנוער הישראלי בין 13 מדינות מערביות הכי פחות שעות זה מסביר את תופעת האלימות בחברה הישראלית לפחות מבחינתי שחוקרת את הנושא הזה ולא שמו לזה מספיק דגש בכל תוכניות ההתערבות. גם בתחלואה אבל כן שמו דגש על הישגים לימודיים. יש מחקרים שמשווים הישגים לימודיים,

חשבתי שזה רק על מבוגרים..

הנוער הישראלי. אני שמעתי קבוצה ביום חמישי שעבר בני נוער בני 14 שמספרים שהם עושים על האש בשעה 12 בשנת הלימודים הם יורדים למטה בשכונה עושים על האש, אני לא מדברת גם על ארוחה בשעה מאוחרת וטיב השינה אחר כך .

הבעיה זה לא הנוער, זה ההורים שלהם.

בדיוק.

תודה רבה הגב' הלפרין. אחרון הדוברים אנדרי מטיאס, המוסד לבטיחות וגיהות.

אז אני רוצה לומר את הכל הברכות לארגון בטרם. בעיון ראשוני בדו"ח שבטרם הגיש אני רוצה להעיר זווית מסוימת של היפגעות ילדים זה נושא של היפגעות ילדים מתאונות עבודה. מסתבר שיש בתוך ,

סליחה, הנתונים שלכם כוללים גם תאונות העבודה?

כן. מתוך 182 אלף תאונות שמצוינות כאן, קרוב לאחוז אחד זה כתוצאה מתאונות עבודה לנוער. שזה 1820 ילדים שפנו לממר"ם כתוצאה מתאונות עבודה.

יש הרוגים כתוצאה מתאונות עבודה?

אינני יודע. אני רוצה לציין שזה נתון שרובנו כאן פחות או יותר התעלמנו ממנו ועסקנו בבטיחות של ילדים בביתם ובסביבתם. אני חושב שצריך לתת את הדעת לכך. אני רוצה לציין שלפני שנה ארגון בטרם פנה בקמפיין תקשורתי באמצעות האינטרנט בשיתוף פעולה מסוים איתנו כדי לעורר את המודעות לכך אני חושב שצריך להמשיך בכך והשנה אנחנו עשינו איזה שהוא קמפיין קטן תקשורתי לנושא של חוק עבודת הנוער וזכויות הנוער בעבודה ותנאי הבטיחות וחובות המעסיקים מבחינת הבטיחות ואני חושב שצריך להמשיך בכך ויש לתת את הדעת.


דבר אחרון שאני רוצה לציין זה דווקא לגבי מכון התקנים כי אנחנו בקשר עם מכון התקנים. מכון התקנים יש הרבה תקנים מוכנים ובהכנה שעוסקים בבטיחות ילדים ונושא מתקני משחק אני רק רוצה לציין שהמוסד לבטיחות מעורבים בהם כמובן עם ארגון בטרם. תקן למשחק למתנפחים, תקן ישראלי למתקני מרחב שנמצא בהכנה כאלה שבקניונים ומתקנים לפארקי שעשועים ומתקני ספורט וכושר בחיק הטבע שנמצא בתהליך ראשוני וכרגע ,

באיזה שנה?

אוגוסט.

ויש עוד תקן שנמצא שקיים שלא כל כך מכירים אותו זה הגנה על הפרשי מפלסים בשטחים פתוחים שמשמשים גם למשחקי ילדים ובהכנה כרגע או בתחילת הכנה גם תקן ישראלי להגנה וגדרות בשטחים פתוחים לא מבונים כלומר שמורות טבע ודברים מהסוג הזה. כלומר מכון התקנים פועל יפה והרבה בתחום הזה.

תודה רבה.


אחרונת הדוברים, ורד כרמון ממשרד הרווחה.

ראשית אני אחראית על הילדים בגיל הרך אבל אני מייצגת את כלל המשרד. אבל בהמשך לדברים של לילי ממשרד החינוך אני חושבת שבמיוחד בגיל הרך אבל גם בגילאים האחרים דבר ראשון זו אחריות ההורים ועוררות של כל המודעות ואני חושבת שבחלק הזה זה באמת נדרש שיתוף פעולה בין כל הגורמים כלומר יש לנו התחלות בכל מיני מובנים גם עם רופאים בקהילה, גם עם קופות חולים וטיפות חלב עדיין יש הרבה חורים ברשת ולכן אני מאד מברכת על ההתחלה של העבודה כאן שמוצעת למאגר נתונים לאומי אבל מעבר לכך להמשך עבודה מתואמת בין כל המשרדים.


דבר נוסף שמאד מטריד אותי זה הנושא של תקינה בבתים במיוחד באוכלוסיות של מצוקה. נאמר שעובדת סוציאלית באה וראתה בבית אין מעקה ואין גדר והחומרים של האקונומיקה למטה וכולי לא כל דבר זה ישר חובת הדיווח אבל מי יאכוף את זה ואם יש תקינה לעניין הזה. יש תקינה לגני משחקים ולכל מיני מקומות גם בבית. גם הנושא של התקינה וגם הנושא של אכיפה והדבר הנוסף נאמר שהעובדים הסוציאליים גם יעברו הכשרה ויש לנו דיבור עם בטרם להכניס את זה באמת למערכי הכשרה, גם כשיתגלו דברים, התקצוב זה גם צריך להתחלק בין כל המשרדים גם כאשר מוצאים משהו וצריך לשפר אותו לא מספיק לומר מצאנו, ראינו אלא יש צורך גם להשקיע בשיפור.


הדבר האחרון ואני מאד מברכת על הנושא של הקידום לנציבות לזכויות הילד, נראה לי שהגיע השעה. תודה.

תודה רבה. אני ראיתי שמירי כהן עוד רצתה לומר משפט.

מכוון שדברתי בהתחלה אז אני לא רוצה לומר כי נאמרו פה דברים נרחבים ע"י גורמים שונים בנושא של אי שוויון יש את הדיון הבא אז אני בכלל לא אכנס לזה כרגע, אני רק רוצה בסיפא של הדברים מעבר לברכות לבטרם שכולם אמרו להצטרף לברכות לפעילות שלכם, של הוועדה ושל הגורמים בכנסת גם על הקמת הנציבות אני חושבת שזה חשוב מאד. שולחן אחד, אני חושבת שזה יכול באמת לעשות מהפכה.

אני מקווה שהמנכ"ל שלך חושב כמוך.

אנחנו מקווים כולנו אבל אני חושבת שלהביא את כולם לשולחן אחד יש חשיבות. אנחנו אומרים את דעת גורמי המקצוע כרגע.

כי גם מנכ"ל משרד המשפטים באופן עקרוני אני מדליף, אמר לי שזה רעיון מבורך.

אני רוצה כאן לומר מעבר לפעילות שאני אמרתי לממשלה עצמה אני חושבת שהדחיפה שלכם, גם של הוועדה וגם של הכנסת לפעילות הזו וראה דוגמא אתה הזכרת בדבריך את הפעילות של בית בטוח. השילוב הזה והדחיפה גם של הכנסת, גם של הוועדה עצמה היא מאד חשובה, היא פותחת הרבה פעמים איזה שהם סתימות ונותנת איזה שהם דחיפות לפעילות שנעשית ע"י גורמים אחרים.

נראה אם זה יעזור הדחיפה הזו של מכון התקנים יעשה עכשיו תקן רשמי לבית בטוח.

בדיוק, זה הדבר הנוסף לגבי מכון התקנים, אכן חשוב מאד הפעילות שלכם בנושא של תקן לבית בטוח.

תודה רבה. חברים אנחנו גלשנו, אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר שבראש ובראשונה הוועדה מבקשת להודות לארגון בטרם לבטיחות ילדים על הכנת הדו"ח לאומה על היפגעות ילדים בישראל שחשף בפני הרשויות השלטוניות, הכנסת את נתוני ההיפגעות לשנים 2006-2008 .


דבר שני הוא שהנתונים מעוררים דאגה אף שיש ירידה מסוימת בשיעורי ההיפגעות עדיין נתונים מעוררים דאגה עמוקה מפני שמדובר בהיפגעות שניתן למנוע את רובה ככולה ע"י פעילויות גם של העלאת התודעה וגם של הקצאת משאבים למנוע מפגעים. הנתונים מעוררים דאגה מאד עמוקה בגלל המתאם המובהק שבין מצב כלכלי חברתי לבין שיעורי ההיפגעות שפירושם הוא שככל שהמצב הכלכלי חברתי של משפחה של קהילה קשה יותר כך ההסתברות לפגיעה עולה והוועדה סבורה שאי אפשר להשלים עם מצב שילדים ישלמו את המחיר הכבד על אי השוויון בחברה הישראלית, על שיעורי העוני הגבוהים ועל הפער החברתי הגדול בישראל.


הוועדה רשמה לפניה את הודעת נציגת משרד הבריאות לפיה בחודש הבא יציע משרד הבריאות הצעת מחליטים לממשלה בדבר הכנת תוכנית לאומית לבטיחות לילדים שתבטיח פעילות מתואמת של משרדי הממשלה בסוגיה זו ותחייב את משרדי הממשלה לגבש את התוכנית בתוך שנה. לדבריה גם הוקצה התקציב לצורך הכנת התוכנית הלאומית.


הוועדה מבקשת שבמהלך הדיון בממשלה על הכנת התוכנית הלאומית לבטיחות תדון גם המלצת הוועדה הנשענת על המלצת בטרם להקים מאגר לאומי שירכז את כל הנתונים של היפגעות ילדים בישראל.


הדבר האחרון הוא שהוועדה סבורה שעיקר המאמץ לצמצם את היפגעות הילדים מעבר להשקעות הכרחיות בתשתיות, היא סוגית המודעות בקרב הילדים, ההורים וכל עולם המבוגרים שקשור בילדים ומבקשת שבמסגרת התוכנית הלאומית יציעו משרדי הממשלה אמצעים, דרכים לפעולות כדי להעלאת המודעות.


הוועדה תקיים ישיבת מעקב בראשית מושב החורף כדי לקבל דווח על החלטת הממשלה והתקדמות התוכנית הלאומית.


כמו כן הוועדה רשמה לפניה את הדיווח של המכון לבטיחות ולגיהות של משרד התמ"ת וגם את מכון התקנים במשרד התמ"ת ומבקשת ממכון התקנים לעשות את כל הדרוש ולתת עדיפות לקדם את התקנים שקשורים לבטיחותם של ילדים ובמרכזם התקן לבית בטוח לילדים.


יש למישהו הערות לגבי הסיכום?


אין. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00
PAGE
24