הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
26



ועדת לבחינת בעיות העובדים הזרים

20.07.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 56
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום רביעי, י"ח בתמוז תשע"א (20 ביולי 2011), שעה 09:30

סוגיות הנוגעות להעסקת עובדים זרים בחקלאות

חברי הוועדה: יעקב כץ - היו"ר

יהודית כרמי
-
מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עמית סדן
-
רפרנט פנים באגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד תהילה לוגר-פרימן
-
לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

רונה דיויס
-
התאחדות החקלאים

חיים חבלין
-
מועצה אזורית ערבה תיכונה

יאיר כהן
-
מועצה מקומית ערבה תיכונה

גבריאל בורנשטיין
-
חקלאי, פורום הלשכות הפרטיות לחקלאות

עמר משה
-
חקלאי, מושב שרשרת
איילת יגודניק
-
חקלאית, פורום הלשכות הפרטיות לחקלאות

אברהם הראובני
-
איגוד לשכות המסחר

אברהם דניאל
-
איגוד מגדלי פרחים
גיורא אביהר
-
חקלאי, חצבה

אתי קוניוק
-
חקלאית, חצבה

דן בקר
-
מושב חצבה, ערבה

דגנית גמליאל
-
מושב עידן, ערבה

פלורה זלוטוגורסקי
-
חקלאית, צופה

עמרי נוה
-
מושב חצבה, ערבה

דניאל יחזקאל
-
חקלאי, אחיטוב

דוד מנשה
-
חקלאי, אחיטוב

עזריה דוד
-
חקלאי, אחיטוב
אברהם נוגה
-
חקלאי, נוגה

יורם גור
-
מנכ"ל גבעות חורש, עמק חפר

עופר דנין
-
רכז הוועדה החקלאית, עמק חפר

חי בנימיני
-
חקלאי, ענף ההדרים
ציון דקו
-
חקלאי, עמק המעיינות (בית שאן)
שרגא נוי
-
מזכ"ל ישובי
אילן קדם
-
חקלאי, עמק הירדן
רון יצחקי
-
ועדה חקלאית עמק הירדן
נחמה שטילמן
-
חקלאית, יסוד המעלה
יפתח סבלדי
-
חקלאי, צופר

הדס גוטמן
-
מושב עידן, ערבה
לאה דניאל
-
חקלאית, אחיטוב

ירון סולומון
-
האיחוד החקלאי

שרגא נוי
-
מזכ"ל יישובי פועלי אגודת ישראל

רוני לוי
-
מושב נוגה

אלי כהן מוגרבי
-
ארגון מגדלי הירקות

הראל כהן
-
עוזרת פרלמנטרית ליו"ר הוועדה

בת שבע פנחסוב

יעל חבר המתרגמים בע"מ
סוגיות הנוגעות להעסקת עובדים זרים בחקלאות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים. הדיון היום הוא בסוגיות הנוגעות להעסקת עובדים זרים בחקלאות. היום הגיעו לכאן כל החקלאים מהארץ. ראשית אני רוצה לומר לכם שיכול להיות, כי כך זה נראה כרגע, אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית שצריכים לתת לכל גווני הקשת הפוליטית את הזכות. יתכן שמי יחליף אותי בוועדה חבר הכנסת ניצן הורוביץ. אתם תשמחו ותעלצו ותגיעו איתו להישגים גדולים בעזרת ה'.

אנחנו מדברים כעת על ענף החקלאות. אפשר לומר שבתחום החקלאות הצלחנו להגיע להישגים. את ההישגים האלה השיגו קודם כל החקלאים ולאחר מכן המייצגים שלהם. גם הממשלה והכנסת באיזה מקום התיישרו והמגמה בנושא העסקת העובדים השתנתה וחלק מהבעיות נפתרו.


כינסתי את הוועדה משתי סיבות, האחת, אם אני באמת מסיים את תפקידי אני רוצה לומר שלום לכל מי שהיינו איתו בקשר. העניין הזה מאוד נגע לליבי. כולנו חקלאים וכולנו אנשי עבודה ואנחנו מעריצים את מי שטובל את ידיו בקרקע. אני חושב שזו העבודה החשובה ביותר שיש לנו בארץ ישראל. את החקלאים היה צריך לרומם ולשאת על כפיים בזכות העובדה שהם העושים, הם המגשימים את הציונות ומביאים את פירות הארץ לעולם. יש כאלה שמוציאים דיבת הארץ רעה והחקלאים מוציאים פירות הארץ טובה. בכל העולם אוכלים את העגבניות והפירות, נהנים מהפרחים שלנו ומערכים וחיים אותנו. אומרים טובה הארץ טובה מאוד מאוד. אני אומר שזה בזכותכם, בלי מרכאות. אני לא מדבר בחנופה ואתם אפילו לא יודעים מאיזו מפלגה אני. אתם אפילו לא יודעים למי להצביע בפעם הבאה, כך שזה ממש אמיתי. אריק שרון שהיה המפקד שלי היה אומר "זה לא אישי". אתם המעולים והטובים שבחבורה, כך אני רואה אתכם ואת זה שדרתי. ברוך ה' הצלחנו להחדיר לתודעה בכנסת ולעשות מהפך. הבאנו בזמנו את יושב הכנסת לערבה, כינסנו כאן ישיבות על ישיבות. אני חושב ואמרתי לעוזרים שלהם, הם אומנים נקראים העוזרים שלי, אבל אני העוזר שלהם, שאני לא שומע יותר אתכם ואת החקלאים וגם את אברהם דניאל ואחרים איתם סיירתי ונהניתי בסיור שערכתי בישובי החקלאים, בכלל בסיורים עם החקלאים. היינו בעוד מקומות, אני מקווה שקצת עזרנו ופתרנו וצריך עוד הרבה לעשות.


סיפר לי יאיר בשיחה מקדימה שהוא היה באירופה, היה בהולנד וראה בחממה של 90 דונם ואיך ב- 90 דונם מוציאים את כל "אגרקסקו", איך מצליחים לייצר בעזרת מערכות מתקדמות יבול רב. זה לא בא על חשבון הפועלים. למדינת ישראל יש עדיין הרבה מה להשתפר בנושא המיכון. חבל שההתקדמות בנושא המיכון בחקלאות בישראל באה רק כתוצאה מלחץ החקלאים והיא לא באה מיוזמה של המחלקה שעובדת בממשלה ודוחפת. היא זו שצריכה לקדם, זו שבאה עם רעיונות, זו שבאה עם פטנטים חדשים. הרעיונות באים באופן טבעי מלמטה וזה טוב, אבל היה טוב שזה יבוא גם מלמעלה במיוחד שרוב האנשים שעוסקים במשרד החקלאות רובם ככולם הם חקלאים לשעבר, אנשים שהתמחו והתנסו בתחום הזה. יש למדינת ישראל הרבה מה ללמוד.


אנחנו נצטרך לחכות לגברת יהודית כרמי ממשרד החקלאות. אולי חיים תתחיל כי אתה בין אלה שיזמו את הישיבה הזאת, תאמר מה השגתם, למה הגעתם. דבר תחילה באופן חיובי ועל החיוב תוסיף כדי שיבנה הדיון. אחר כך ניתן לחקלאים לומר כל אחד את דברו. כשתגיע הגברת יהודית כרמי היא תענה וגם האוצר ורשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול יתייחסו.


פעם היינו מקבלים מספר גדול של מכתבים על ברחנים ודברים כאלה. אני מבין שהתופעה הזו התמעטה או שבורחים האחד מהשני, בורחים מחקלאי אחד ופותרים את הבעיה לחקלאי שני וכבר מסתדרים באמצע. אני כבר לא מקבל טלפונים ואין לי את רשימת הברחנים וזה סימן טוב יותר לבעיה שהטרידה אתכם בעבר. בבקשה חיים ספר לנו מה קורה ועל מה נזעקת.

בוקר טוב לכולם, לא נזעקתי כי השמיים נפלו, אני חושב שקודם כל צריך לנצל את ההזדמנות להודות כולנו ליעקב כץ על שנתיים וחצי שהוא עומד בראש הוועדה, אומנם בוועדה אופוזיציונית, אבל הוועדה מאוד לוחמת, מאוד מיליטאנטית מאוד שומרת על קבוצות כל כך חשובות כמו החקלאים, הקבלנים. יעקב כץ למד את המטרייה ולאורך כל הדרך הוביל פה, לפחות בבית הזה, את המאבק. אני חושב שביחד, בשילוב ידיים יחד איתו ועם הארגונים החקלאים ועם כל העוסקים במלאכה, בסך הכול למרות כל המלחמות אני חושב ששנתיים וחצי אנחנו כן הצלחנו לתחזק ולהביא לתוצאות טובות לחקלאים בארץ ושחקלאים הצליחו בשנתיים וחצי האלה להתפרנס בכבוד.


בין היתר ההישגים שהיו, אם אנחנו רוצים סוקרים קצת אחורה משנת 2006, עוד כשיעקב כץ עדיין לא היה בתפקיד, אבל אז בהחלט כבר התחלנו את המלחמות הגדולות, קיבלנו תוספת של 2,500 עובדים לייצוא. מי שזוכר יצאנו למאבק בסוף מלחמת לבנון השנייה, גייסנו הרבה כוחות והשקענו לא מעט משאבים בדבר הזה. אחרי שנה הצלחנו לשכנע את מקבלי ההחלטות במדינת ישראל שהייצוא לא יכול לעמוד במה שיש וצריך לקבל תוספת ואכן הממשלה נתנה תוספת של 2,500 עובדים. הממשלה יישמה לדעתי את זה באופן הראוי ביותר, רק ששנתיים וחצי אחר כך נחתם אותו הסכם, ב-12 במאי 2009, אותו הסכם אומלל עם האוצר, משרד החקלאות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה והתאחדות חקלאי ישראל.

אותו הסכם שמדבר על מתווה קיצוץ, מתווה עם מיכון חוסך ידיים עובדות שיכנס במקום העובדים. הממשלה אומנם הקצתה 325 מיליון שקל לטובת המיכון הזה. אני רוצה לומר בשבח משרד החקלאות שהוא מבחינתו ידע להזרים את הכסף לחקלאים בצורה המהירה ביותר, אבל אנחנו באמת לא ראינו את המיכון חוסך הידיים העובדות הגדול הזה. יותר ראינו שהמיכון בחקלאות ישראל הוא חידוש ציוד וכיוצא בזה.


אם אנחנו מסתכלים בסופו של דבר על המתווה הפוחת מ- 28,500 עובדים שהיו באוקטובר 2007 ל- 18,900 עובדים שאנחנו הולכים לעמוד בשנת 2014 או 2015, אם אנחנו בוחנים את זה באחוזים אנחנו רואים שהולכים לקצץ בכוח אדם בחקלאות בשיעור של 33.4%. עכשיו כשאתה בוחן את המיכון שהולך להחליף את הידיים העובדות האלה, אז קודם כל הכסף משרד החקלאות ישקיע בדבר הזה כ- 33,000 שקל על כל עובד שיצא ממעגל העבודה, בהנחה שהמיכון הזה אכן יחליף ידיים עובדות, בתוך שלוש שנים יקוצצו 33% מכוח האדם, אבל כשאנחנו בוחנים את המיכון הזה, ממה שראינו, עד היום המיכון הזה החליף בין 2%-3% ידיים עובדות. בסך הכול שנתיים מתוך חמש שנים כבר מאחורינו, זאת אומרת שבמצב הטוב ביותר, אם וכאשר המסלול הזה ימשך, במצב הטוב המיכון שיכנס יחליף 8% מכוח האדם בחקלאות.


אני חושב שהדבר הזה הוא בלתי נסבל. צריך לעצור, או לפחות לעצור כדי לחשוב איך אנחנו מתקדמים עם הנושא של המתווה הפוחת. החקלאות עומדת היום על 26,000 מכסות - - -

יש מיכון שאם היה נכנס הוא כן היה מחליף ידיים עובדות? כפי שהבנתי המיכון בעיקר בנושא האריזה. זה כמו שמחליפים ציוד ישן בציוד חדש. את זה לרוב החקלאים יש. יש איזה מיכון שמשרד החקלאות אמר שהוא יודע עליו שאם הוא יכנס הוא באמת יחליף ידיים עובדות? כי על מה מדברים, למה הסכמתם לחתום?

לכאורה אכן קיים מנגנון שבוחן כל בקשה ובקשה למיכון במקום ידיים עובדות, מנגנון מקצועי של משרד החקלאות, הוא אכן מאשר הצעות שהגיעו ומרגע שיש אישור כזה החקלאים רשאים לרכוש את המיכון עם מענק של 40%. המיכון הזה - - -

הוא בעצם נוצל כדי להחליף טרקטור ישן בטרקטור חדש, מלגזה ישנה בחדשה. איזה עוד דברים חוץ ממלגזות מכונות מיון ישנות? אבל זה לא שינוי - - -

זה מה שחיים אמר, זה בין 2% ל- 3% אחוז לא יותר.

יש מכונות שכן תחלפנה ידיים עובדות או זה אוטופי?

בשלב הזה זה לא קיים.

זאת אומרת שגם אם נהיה הייטק כמו אירופה ונהיה משוכללים עד השמיים, את מספר הפועלים לא נוכל להוריד כי נצטרך אותם בכל מקרה. זה מה שאתה מתכוון לומר? כלומר שגם אם נתקדם עם מיכון יותר מתקדם, היום אנחנו מפגרים אחרי אירופה בהרבה דברים, גם אם נגיע למה שהם עושים או שנתקדם בעוד 30%-40% זה לא יפתור את המחסור בעובדים שמגיעים מתאילנד.


איך הסכמת שוב להגיע איתם לעוד הסכם?

זאת הבעיה שלנו, זאת חבורה של מטומטמים. אנחנו לא בסדר שחתמנו. זה היה כתוצאה מלחצים שהופעלו על התאחדות חקלאי ישראל והם חתמו, בואו נשים את זה על השולחן. שלום שמחון אמר שהוא יפעיל את הלחץ החזק ביותר והוא חתם. זו בדיוק הבעיה שלנו.

חשוב עוד להדגיש, שהחקלאות בישראל לפחות מבחינתנו היא לא קטנה, אנחנו באזור שלנו כל שנה קולטים כ- 20 עד 25 משפחות חדשות שנקלטות, בנים של חקלאים שמקבלים נחלות, מקבלים אמצעי ייצור של מים וקרקע ועובדים זרים. זאת אומרת שאנחנו בסך הכל גדלים כל שנה, אני מאמין שאזורים נוספים, גם הם גדלים ומיישבים את הגבולות ואת הפריפריה ותופסים עוד קרקעות, ובלבד שגורמים עוינים לא ישתלטו על השטחים האלה. אנחנו גדלים ואנחנו צריכים עוד אמצעי גידול, זה מהמכסה היורדת - -

אני מציע שתחזור על הדברים האלה כשהגברת יהודית כרמי תגיע. עמית סדן נמצא כאן אז נדבר על מס מעסיקים. עד שהגברת יהודית כרמי תגיע, הוא כן יוכל לתת תשובה. כשתגיע גברת יהודית כרמי היא גם תשמע והיא גם תשיב. תעבור למס המעסיקים שמטריד כאן את כל החקלאים. המס שאתם משלמים על העסקת העובדים.

בעבר דיברנו רבות על מס המעסיקים, כולם מכירים את הבעיה, האוצר ובנק ישראל במנטרה שלהם אומרים שהמס הזה מוצדק מכיוון שצריך להכביד על החקלאי בהעסקת העובד הזר העלאת עלות העובד הזר ועל ידי כך לעודד תעסוקת ישראלים.


על הנייר הטיעון הזה מאוד יפה. בפועל כמה שבאנו וטענו נגד המהלך הזה אף אחד לא היה מוכן לדבר איתנו. הנושא הזה הוא אחד מהנושאים שהיו אמורים לעלות וועדת הארבעה. משרד האוצר דוחה מכל וכל את העיסוק בנושא הזה. אני חייב לומר לכם שאני נחשפתי ביום ראשון האחרון, אני מאמין שזה עלה במהלך הימים האחרונים כי זה בעקבות לחץ כבד שלנו, נחשף דו"ח של משרד ממשלתי, משרד החקלאות. הדו"ח הזה עוסק בנושא מס מעסיקים. שוב אני אומר שזה לא דו"ח מוזמן. אף אחד לא שילם עבור הדו"ח הזה, זה דו"ח שערכה אותו מחלקת חקר שווקים במשרד החקלאות. גם יהודית כרמי חתומה על הדו"ח הזה. אני אקריא לכם כמה שורות שמשרד החקלאות כתב בדו"ח: "המיסים וההיטלים בישראל גובהים מכל מדינה אחרת ב- OECD, הן במונחים יחסיים בהשוואה לשכר המינימום והן בערכים מוחלטים" אני נותן לכם ציטטות בלבד. הדו"ח הזה הוא דו"ח מעניין, הדו"ח הזה שולל מכל וכל את מס מעסיקים - - -

מדינות ה- OECD משלמות מס על העסקת עובדים זרים?

לא משלמים ואני תכף מגיע לזה. בדו"ח שפרסם ארגון ה- OECD "נשלל מכל וכל השימוש בהיטלים גבוהים המושטים היום על מעסיקיהם של עובדים זרים בארץ כמכשיר עיקרי ליצירת העדפה לעובדים מקומיים. על פי ממצאי הדו"ח, ההיטלים הגבוהים על המעסיקים בישראל אינם מועילים למטרתם משום שאינם מהווים תמריץ לשכירת עובדים מקומיים. אין חברה אחרת ב- OECD העושה שימוש בהיטלים כמכשיר עיקרי להעדפת עובדים מקומיים" אנחנו המדינה היחידה, רבותי, מצאו דרך במדינת ישראל, מצאו איזה כיס עמוק להכניס את היד פנימה ולמלא את קופת האוצר. למה?

חקלאי שמעסיק - - -

אין, רבותי, משרד ממשלתי אומר את הדבר הזה, אני חושב שאנחנו - - -

חקלאי שמעסיק שישה עובדים או שבעה עובדים, באיזו סכום מסתכם בשנה מס המעסיקים?

כ- 40,000 שקל. תוסיף לזה את כל המיסים ואת הכול - - -

אתה אומר שהמס הזה שווה 40,000 שקלים בערך.

10% מהשכר.

המס הזה לא קשור אם מרווחים או - - -

האם מישהו החליף בגלל המס הזה עובד תאילנדי בעובד ישראלי?

אין דבר כזה.

זאת אומרת שאם זאת המטרה זה לא הועיל.

אני אענה לך על השאלות האלה מתוך הדוח, זה לא מאוד ארוך "זאת ועוד, במצבים של מחסור בעובדים מקומיים הרי שההיטלים מזיקים. ברבות ממדינות ה- OECDכאשר יש מחסור בעובדים בסקטורים מסוימים המתאפיינים בדרישה לא מיומנים ובשכר נמוך, המדינות פועלות להפרטת העלויות - - -

שלום הגברת יהודית כרמי. מקריאים כאן מסמך שלך. כולם דיברו בשבחך, אבל הפסקתי ואמרתי שנמשיך עד שתגיעי.

הדובדבן של הפסיקה הזאת "המדינות הפועלות להפחתת העלויות לעובדים זרים ולמעסיקיהם על מנת לתמוך בסקטור ולמנוע ניצול עובדים". רבותי, מי שחושב שהמיסים האלה יביאו למשהו טוב, אני אומר לכם זה סוג של משחק תמימות, אף אחד לא חושב שהמיסים האלה יעשו טוב, לא לעובדים הזרים ולא לעידוד העסקת עובדים ישראלים. יש פה גזלה מציבור החקלאים.

ממתי הטילו אותו?

לפני כשמונה או עשר שנים.

מתחילת הדרך, זה רק למעסיקים מענף החקלאות או גם בבניין?

בסיעוד זה לא קיים.

אתה יודע למה לא בסיעוד, זו הבעיה, כי זה כלל ארצי ואם לא יהיו עובדי סיעוד לא יהיה מי שיטפל בזקנים ובמסכנים שלנו.

עוד משפט אחד כבוד היושב ראש, "המיסים המוטלים על החקלאים המעסיקים עובדים זרים אינם יעילים והם זרם הכנסות למדינה יותר מאשר תמריץ לשכירת עובדים מקומיים. ישראל היא המדינה היחידה ב- OECD בה ההיטלים מכוונים להגדלת עלות העסקת עובדים זרים כמכשיר ליצירת העדפה להעסקת עובדים מקומיים". אני הייתי רוצה לשמוע מאנשי האוצר, תראו ויכול להיות שבעבר נעשתה איזו מחשבה וזה לא הצליח, בואו תקומו, תגידו וואלה טעינו, הכסף שולם, מיליארד וחצי נגזלו מהחקלאים, בואו נמצא את הדרך להחזיר להם את הכסף, אולי במענקים כדי לשדרוג את המיכון ונפסיק לגבות את הכסף הזה. אבל להמשיך ולהגיד אנחנו מדברים איתכם כי אנחנו הרגולטורים ותפסיקו לבלבל לנו את המוח, אלו פחות או יותר התשובות שאנחנו מקבלים לאורך שנים. דוחים אותנו, מזלזלים בנו, אני חושב שהגיע הזמן, טוב שיש וועדות בכנסת שתשאלנה את השאלות, כי לנו אתם לא עונים. אולי תבואו ותענו לשאלות האלה.

עמית אולי תרצה להתייחס, אולי יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו בנוגע למס מעסיקים, רק בנוגע למס הזה, יש מישהו שרוצה לומר לפני שעמית סדן יענה?

מהאיחוד החקלאי, אני רוצה שעמית יתייחס בדברים שלו למה בענף הסיעוד אין מה שנקרא מס. אם כבר לוקחים מכולם אז שייקחו לכולם באופן שווה.

אני רוצה לומר להתייחס לדברייך בתחילת הוועדה על כך שאתה מסיים את התפקיד, אני לא חושב שאתה מסיים את התפקיד, אולי בוועדה אתה מסיים אבל לא בכנסת, כלומר אתה עדיין יכול להוביל ולעזור לחקלאים. זה לא דבר - - -

איזו שאלה.

קודם כל אני מעלה את זה, אנחנו לא נפרדים. בנוגע למס המעסיקים למעשה ממשלת ישראל ברגע שהיא החליטה על המס הזה, היא החליטה מתוך כוונה להוריד את מספר העובדים הזרים וליצור מקומות עבודה לעובדים ישראלים.

זה מופיע גם בתקנה או בחוק, בדברי ההסבר?

הטלת אגרות ומיסים על מעסיקי עובדים זרים שלא יהיה כדאי להם להעסיק זרים ושיהיו מקומות עבודה לישראלים. הם רואים שאנחנו החקלאים לא קולטים לפחות בעשור האחרון ישראלים, לא קלטנו. רמת האבטלה ירדה לפחות מ -6% ואנחנו לא קלטנו. זאת אומרת שאין לנו כלל וכלל השפעה על שוק העבודה בישראל. אין לנו השפעה ואם אין לנו השפעה ואנחנו לא קולטים, למה המס? שנית, אם הממשלה מחליטה על מס כלשהו ורואה שנה-שנתיים שהוא לא עובד, מה היא לא אומרת 'בואו נחשוב על דרך אחרת, על פתרון אחר, מחשבה אחרת'. אני מסיק מהעניין את הדבר הפשוט ביותר, זה מס וזה שמו. האוצר בסך הכול רוצה להטיל עלינו נטל נוסף, אגב אנחנו גם לא יכולים לשאת אותו. האופוריה שאנחנו במצב טוב זה בסדר להגיד את זה בגדול. היינו אולי 20,000 חקלאים מעסיקי זרים. נשארנו אולי 5,000 חקלאים. לאן נעלמו שאר החקלאים? נכון שהייצוא שלנו גדל, זה נכון. מאידך, נעלמו אנשים ופרנסתם נעלמה מהמגזר החקלאי והם לא נותנים את הדעת על כך. מתי הם יתנו את הדעת למכתב שהוצאתי לא מזמן לראש הממשלה ולשרים? כתבתי להם שמחיר הירקות והפירות יעלה ל- 60 ו -70 שקל לקילוגרם, אז הם יתעוררו? אז כבר לא יהיה את מי להושיע, לא יהיה את מי לעודד להישאר בחקלאות כי מי שעוזב הוא לא חוזר, הוא לא חוזר לצרה הזאת.


אתה היית בסיור וראית בעיניים שלך, ראיתי מה בסך הכול אנחנו רוצים, אנחנו רוצים להתפרנס בכבוד והדבר החשוב ביותר לשמור על אדמות מדינת ישראל. יש לתת משקל רב למה שאמר פרופסור ארנון סופר. הוא אמר: "החקלאות זה אבן יסוד לביטחונה של מדינת ישראל". אני חושב שכל מי שנוהג אחרת מפקיר את המדינה למישהו אחר, בגדול.


אני מסכם, הגיע הזמן שחברי הכנסת הם אלה שינהלו את המדינה ולא הפקידות. בשורה התחתונה, האסון הגדול שלנו זה שהפקידות מנהלת את מדינת ישראל.

מישהו נוסף לפני שעמית עונה? לא. עמית בבקשה.

ראשית אני רוצה לפתוח ולומר לפני שנגיד למה ומה המהות של מס מעסיקים, זה מופיע בהסכם משנת 2009 עליו דיברתם. הנושא הזה הוסכם עם החקלאים, חתומים עליו התאחדות חקלאי ישראל, משרד החקלאות ומשרד האוצר. למעשה הסכמתם לזה וזה לא דבר שבאנו בחוק מאחורי זה.

ההסכם לפני 2009, מס מעסיקים הוא לפני - - -

אבל בהסכם האחרון המעודכן 2009- 2011 הדבר הזה קיים, נחתם - - -

איפה זה? תקריא לי את זה. אני רוצה לשמוע.

הוא לא לפני.

הוא לא קיים.

יש לך אולי במקרה את ההסכם משנת 2009?

תוציא את ההסכם, אנחנו לא חתומים על ההסכם. זה גם לא כתוב בהסכם.

תנו לו לדבר, נשמע את הדברים.

עניין המהות, עניין הפרוצדורה, זה חתום, חיים, סמוך עלי זה חתום. אני לא אומר דברים סתם.

נניח שזה חתום אבל אפשר לעשות רביזיה, גם אם זה לא כתוב ניתן לעשות רביזיה, אם נעשה - - -

כל דבר ניתן לשנות. זה כרקע לדברים. חוץ מזה אנחנו מסתכלים על עניין תעסוקת ישראלים בהקשר לעובדים זרים - - -

בהקשר של החקלאות.

מבחינה רוחבית בכלל ובענף החקלאות בפרט אנחנו רואים את זה כמכלול של כלים שעומדים לרשותנו. זה לא שאמרנו שהכלי היחידי שיביא לצמצום העובדים הזרים בישראל הוא מס מעסיקים. אנחנו מסתכלים על מכלול דברים ובענף החקלאות זה המיכון, זה המו"פ (מחקר ופיתוח) למיכון, זה מס המעסיקים וזה המתווה הפוחת. אלו ארבעה כלים שאנחנו רואים שיעודדו כניסה של ישראלים - - -

אבל אם יתברר שלאחר עשר שנים מאז שהמס הזה הוטל, שמסיבות רבות, לי כיושב ראש הוועדה הן ברורות גם בגלל הביקור השטח ובזכות הבנת הפרטים, למשל אני הגעתי למסקנה שבענף הבנייה הגענו למסקנה שאם נכשיר מספר ישראלים בוגרי צבא לעבודות רטובות, שלד, טייחות, רצפות יש את אפשרות להכניס עובדים ישראלים בעתיד.

בתחום החקלאות להבנתי ולאור הביקור שלי בערבה, גם ראיתי את זה במקומות אחרים, יש דברים שלצערי אני לא רואה הרב ישראלים שנכנסים לתחום הזה. אם היה לי הפטנט הזה כשפתחנו את הקורסים לעבודות רטובות, אני לא ראיתי ולא הצלחתי להקים קורס אחד שבו ניתן להכניס ישראלי כדי להחליף את התאילנדי. לא רואה את הישראלים וגם לא עם אחר. התאילנדים בנושא הזה מיוחדים מאוד. אמרתי פעמים רבות בוועדה שצריך להגדיר מטרות ולפי המטרות להתגמש לכאן ולכאן. לא דין החקלאות כדין הבניין, לא דין הבניין כדין הסיעוד ולא דין שלושתם כדין המסתננים שמגיעים. לכולם יש בלגן בראש. בהבנה פשוטה ולעניות דעתי בתחום החקלאות, אני אומר לך שההבנה שלנו מי שחשב שבלי התאילנדים היינו מגיעים להייטק החקלאי ואליו הגענו, הוא טועה ומטעה. זה בלתי אפשרי. זאת אומרת להוציא את התאילנדים, אז הייטק החקלאי שמייצא היום במיליארד, מיליארד וחצי, שני מיליארד שקל הולך לטמיון. אין תחליף לדבר שהתפתח כאן במשך שנים. צריך אותם ואין לזה תחליף. הלוואי והייתי יכול לפתוח קורס אחד כמו שפתחנו קורס בבנייה. אתה עד לזה שפתחנו קורסים בבנייה ואנחנו מסתובבים עם הפועלים ושמים אותם אחר כך על הפיגומים ועוברים מבניין לבניין.


בתחילת הדרך, בוועדות הראשונות שאלתי איך נביא ציבור כזה. אני ערכתי עם יושב הכנסת ועם עוד הרבה חברי כנסת סיור במקום. כנראה להיכנס לתוך חממה של 46 מעלות צריך להיות בעל יכולת נפשית ופיזית מסוימת שיש לתאילנדים ואין אותה לאחרים. במקרה הזה מדובר במערכת תורמת. זאת צריכה להיות הגדרת המטרה של האוצר ושל המדינה ושל הממשלה שאנחנו מייצגים אותה. אני בכנסת כגוף מפקח ואתם כגוף מבצע. המטרה קודם כל שיהיה הרבה ייצור. המטרה השנייה היא שתהיה לחקלאים פרנסה. מטרה שלישית, לשמור על אדמות המדינה. המטרה הרביעית היא לשמור על הגבולות שלנו ובתוך כל המטרות האלה אם ניתן להעסיק ישראלים, בשמחה, אבל אם אין ישראלים, לא בשם המטרה הזאת אנחנו הולכים לקעקע את החקלאות. את זה אני אומר בצד הערכי. הראיה שהמתווה היורד נפסק, הראיה שיש לנו 26,000 פועלים והראיה שהחקלאים לא באים ומתלוננים.

התלונה היא על מס המעסיקים שאנחנו מטילים עליהם, סכום של 400 שקל לעובד. את הסכום הזה. אם מכפילים במספר העובדים הכללית של העובדים שיש לכל חקלאי, בכמות השנתית ובמספר החקלאים, זה באמת דבר שצריך בדיקה. אם המטרה היתה להוריד את העובדים הזרים ולשים במקומם ישראלים, זה לא עובד, זה לא יוציא אותם. אולי זה מס לשמו שהתרגלו לקבל כסף שנכנס לתקציב הכללי של מדינת ישראל. מיליארד וחצי זה לא דבר של מה בכך ואנחנו לוקחים מהחקלאים. אתה אומר שהם אנשים עשירים, בעלי יכולות. כמו שאמר לי בזמנו מנכ"ל משרד ראש הממשלה שישב אצלי שעתיים בחדר, כולם הולכים עם רולקס ונוסעים ב-ב.מ.וו וכולם המיליונרים של המדינה. הוא לא אמר שהם הולכים עם חליפות שהשר אטיאס ועוד כל מי אחרים לובשים. אני אף פעם לא ראיתי רולקס. ראיתי ידיים מיובלות, ראיתי אנשי עבודה, ראיתי אנשים עם מכנסי חאקי שטומנים את הראש באדמה ומוסרים את הנפש להקמת הבית שלהם ובקושי בקושי ובקושי מרווחים. אם הם מרווחים בשמחה,, שירווחו ויעשו חייל ושיביאו עוד משפחות. לא ראינו את המיליונים ולא את העשירון העליון ולא את הטייקונים שאותם צריך לסחוט כדי להרוויח את המיליארד וחצי שקל.


כאן אני שואל אם המטרה הזאת לא הושגה, למה לא לבחון - - -

קודם כל זה לא נועד כדי לנפח את הכנסות המדינה ולא נועד להרוס את הטייקונים בחקלאות. לא זאת המטרה של הדבר הזה. המטרה של הדבר הזה זה לייצור מצב - - -

אין טייקונים בחקלאות.

שאלתי שאלה, תנו לו לדבר.

המטרה של הדבר הזה שאם יש לך היום עובד שכן מוכן לעבוד ב- 6,000 שקל בחודש שעליו אין את מס המעסיקים, אז אם יש לך עובד זר שמוכן לעבוד בשכר מינימום במקרה הטוב, אני מדגיש שכר מינימום, אז למה שייקח עובד ישראלי? ברור שלא תמצא עובדים ישראלים בסכום שאתה משלם לעבוד זר.

גם אם תיתן לעובד ישראלי 10,000 שקל הוא לא יבוא לעבוד שם. אני אומר את זה בוודאות של מאה אחוז. הרי ניסינו. אתה יודע שבתחום הבנייה אנחנו בונים תחליף ואני רוצה לראות את הפיגומים מלאים ישראלים.

קח למשל את ענף הבניין, אם עכשיו תכשיר 20,000 איש לבניין והעלות שלו תהיה נמוכה - - -

יש דברים שישראלים יכנסו לעבודה ויש מקצועות כאלה. אם תחליט מדינת ישראל שהיא לא רוצה חממות והיא לא רוצה את החקלאות הזאת ושנעשה רק חקלאות כזאת שישראלים יוכלו להיכנס לעבודה, עבודה שהיא לא כל כך חמה וכל כך קשה. המקצוע הזה, להבנתי, עמית, אני רוצה שנהיה ישרים ונשיר מבט ונראה את עצמנו. אני אומר באחריות של מאה אחוז ואתה מכיר אותי גם מדברים אחרים ואתה יודע במה וכמה זמן אני משקיע בנושא של הקמת הגופים כדי להגדיל את מספר העובדים בענף הבניין הישראלי, בתחום החקלאות במקרה הספציפי הזה, היכן שעובדים תאילנדים אני לא רואה ישראלים במספר גדול נכנסים לעבודה הזאת גם אם יקבלו שכר גבוה, לצערי הרב אני לא רואה.

אנחנו לא מדברים כאן רק על החממות, אנחנו לא יורדים למתווה - - -

לא בכלל. במשך הזמן שלי עשרות פעמים ניסתי להשיג עובדים ישראלים, נערים אחרי בית הספר. מגיע הנער, מתחיל בשורה ושואל "מה, אני צריך לגמור את כל השורה?" אמרתי לו אתה צריך לעבוד, אבל בשעה עשר הוא אומר "תן לי מה שמגיע לי, אני הולך הביתה". בשעה עשר הוא הלך. לקחתי פועל שהיה חקלאי, אבל לצערנו הוא נפל, הוא רצה לעבוד אמרתי לו ברוך הבא, עבד שלושה-ארבעה ימים ואני רואה שהוא לא מכסה את היומית שלו, את היומית שלו הוא לא כיסה.

עמית, גם לתפיסתכם במתווה היורד מדובר על 19,000 איש. כשהוא דיבר שירדו 33% עדיין 77% נשארים, אז תורידו ב- 70% את המס, הרי יישארו 19,000 גם לפי המתווה היורד. כלומר המדינה מבינה, לא רק יעקב כץ, שנזדקק ל- 19,000 עובדים. אם לא הורדנו את המספר הזה אז למה להמשיך במתווה הזה של מס מעסיקים? תחליטו שבמקום האחוז שאתם לוקחים היום תורידו שני שליש.

התחלתי להגיד שלא כמו בענף הבניין שבו אנחנו מסתכלים על מתווה יורד ופוחת לאפס, אנחנו באמת חושבים שעובדים ישראלים יכולים להיכנס לכל העבודות שם. שם הקפאנו ל- 8,000 עובדים וגם לכם הקפאנו ב- 26,000 עובדים לעוד שנה - - -

לעוד שנתיים.

אם אתם רוצים לפתוח את נושא תחום הבנייה, אני לא רוצה לפתוח את זה. כאן אנחנו לא הולכים למתווה של אפס וגם לא משהו שקרוב לאפס. אנחנו רואים שכרגע - - -

אז למה להטיל את מס המעסיקים אם זאת לא המטרה? הרי כל המטרה היתה בזמנו להוריד את המתווה לאפס, אבל הגעתם למסקנה ש- 19,000 בכל מקרה צריכים להישאר.

המטרה בסופו של יום של מס מעסיקים כשיש עובד ישראלי ועובד זר שמוכנים לעבוד באותו שכר, שתהיה העדפה לעובד הישראלי, זאת המטרה.

איזה אשליות אלה? תבואו לשטח ותראו מה קורה בשטח.

חבל שהוא לא הגיע יחד איתך לסיור בערבה. אז הוא באמת היה יכול להתרשם.


גם בהסכם שהם חתמו עם התאחדות חקלאי ישראל הם אומרים שנקלוט 5,000 ישראלים בשנה, זאת אומרת שגם הם לא מאמינים.

אני אגיד לכם את האמת, מדובר בהכנסה למשק הישראלי בסכום של מיליארד וחצי שקלים. עמית יש הצעה וכדאי שתרשום אותה בפתק קטן. אם הייתם מורידים את האחוז, מאחר וירדתם ב- 33% לפי המתווה אז נוריד גם את המס בשיעור של 33% כהתחלה. שנית, אפשר היה לקחת את כל הכסף הזה ולומר שמאחר וזה כסף שנלקח מהחקלאים הוא יכנס לקופה מיוחדת שעניינה לעזור לחקלאים במצבים קשים, זה לא כסף שיכנס לתקציב המדינה אלא כסף שישמר לטובת החקלאים.

זה היה אמור להיות כסף צבוע, זה לא היה אמור להיכנס לקופת הכנסות המדינה, זה צריך להיות כסף צבוע לעידוד כניסת ישראלים לענף, לביצוע קמפיינים והסברה. לאט לאט בזחילה האוצר הכניס את הכסף הזה לתקציב המדינה. כשזה החל זה היה כסף צבוע.

אנחנו נעזוב את הנקודה הזאת לשנייה אחת ונחזור - - -

הוא לא ענה על השאלה שלי.

הוא לא יכול לענות לך על השאלה.

אני רוצה לדעת למה יש פה איפה ואיפה, הרי כולנו אזרחים במדינה וכולנו צריכים לשלם את המס. אני רוצה לדעת מדוע אין הטלה של המס על ענף הסיעוד?

אני אתן לך את התשובה, תשאל אותי. משום שבנושא של סיעוד אין הגבלה ולא איכפת להם להביא יותר, ובנושא של חקלאות הם החליטו להוריד את המספר.

למה שהוא לא יענה?

אם זו המטרה - -

אני לא יודע מהי המטרה, לא מבין את העניין, לא מבין את העיקרון.

אם הוא הציג את המטרה כמשהו להכביד עליכם כדי שתרחיקו את העובדים הזרים, המטרה הזאת בענף הסיעוד לא קיימת.

שיבטל את העובדים הזרים מחר בבוקר, נראה אותו, שיבטל אותם לגמרי, אתה מאמין שישראלים יכנסו לעבודה?

דניאל, הוא פקיד ואני מבקש ממך.

יש לנו הסכם ואני רק רוצה לעמוד בהסכם, אני לא רוצה לחתוך עכשיו את כל העובדים הזרים.

גם בהסכם 2009 שאתה מדבר עליו לא חתומים ולא מוזכר הנושא של מס מעסיקים.

יש לך את הסכם? תן לי אני אראה לך.

אם זה לא מוזכר, למה גובים?

מוזכר בדו"ח שאני יכול להביא ליושב ראש מחר.

נחזור לנושא הזה. נמצאת איתנו הגברת יהודית כרמי ואני רוצה לחזור לנושא של מיכון. ננסה להיות אנחנו גמישים.

אני מבקשת לומר על מס המעסיקים, שזה נדון בוועדת הארבעה. לפי יומיים אבשלום וילן העלה את הנושא ואמרו שידונו בזה. זה משהו שנידון. מנכ"ל משרד החקלאות מעורב בו.

זה מיליארד וחצי שקל שהמדינה התרגלה לקבל. איך היא תוותר עליו היום?

לא מיליארד וחצי שנתי. משתמע כאן כאילו זה שנתי.

כמה זה מכניס לנו בשנה?

אם איני טועה באזור ה- 140 מיליון שקל.

הוא אומר שחתמתם על חוזה ויש כאן ועדת ארבעה שדנה בנושא. גברת יהודית כרמי, אולי חיים חבלין יחזור על הדברים שנאמרו בנוגע למיכון.

עיקרי הדברים – התקבלו כספים במסגרת שהסכם נחתם ב- 12 במאי 2009, 325 מיליון שקל לטובת החלפת מיכון.

לא התקבל. התקבלה החלטה להקציב לעניין. זה לא בא לידי ביטוי.

אמרתי שמשרד החקלאות ערך נהלים מהירים להקצאת הכסף ואכן הכסף מגיע. יחד עם זאת, מה שאנחנו בוחנים כל הזמן, ביקשנו ואני גם מבקש כאן, היות ובסיס ההסכם מדבר על כך שהמיכון הזה שיחליף את כוח האדם שהולך ומקוצץ מ 28,500 ל- 18,000 עובדים, קרי 33.4% מכוח האדם שהיה עד לפני כשנה אצל החקלאים, היות והמיכון הזה הולך להחליף את כוח האדם. אנחנו לא באמת רואים איך המיכון שיכנס יחליף 33.4% מכוח האדם. לכל היותר, אם וכאשר, המיכון יכנס כולו נגיע לכ- 8% חסכון בידיים עובדות. לכן אני חושב שמשרד החקלאות צריך לבוא ולהביע עמדה נחרצת גם בוועדת הארבעה, גם בכל במה רגולטורית אפשרית ולומר שההסכם נעשה בעבר אולי על בסיס שנבדק ואולי נראה אז כנכון, נכון לעכשיו צריך לעצור ולעשות בדיקה ולפרוט את הדברים אחד אחד כפי שמובאות לשיפוטכם הצעות להחלפת ידיים עובדות במיכון, לבחון אם אכן המיכון הזה יכול להחליף את כוח האדם. ממה שאנחנו מתרשמים, שאחוז ניכר מהמיכון, אולי רובו הגדול של המיכון הזה, הוא מיכון שמחליף מיכון ישן. אלו מלגזות, מכונות אריזה, אלו דרישות השוק שהשתנו. לפעמים דרישת השוק אומרת שצריך עכשיו במקום להכניס את הפלפל לקרטון צריך לשים אותו בתוך קלופק. זאת אומרת שהמיכון הזה לא מחליף ידיים עובדות, הוא מיכון שהוא כשר והכול בסדר בתוך המענקים לידיים עובדות, אבל בפועל הוא פעולה נוספת שצריך לבצע בחקלאות כדי להצליח ולהתמודד בשווקים באירופה.


אני מבקש, בואו רגע נעצור, בוא רגע נבדוק, אלא אם אני טועה וטועה בגדול.

תאמר האם המיכון שנכנס עד לרגע זה החליף בפועל ידיים עובדות. מה שניתן מתוך ה- 325 מיליון שקל, זה תלוי בחקלאי, כי אם הוא לא מגיע עם ה- 75%, משרד החקלאות לא משלים את הסכום. כנראה שחקלאים לא מגיעים כי לא לכולם יש את הכסף, או שיש כאלה שלא זקוקים לו והם ממשיכים עם הציוד הישן. הכסף מוקצה אבל הוא לא בא לידי ביטוי בפועל. זאת אומרת שגם המיכון שהוכנס על ידי החקלאים בפועל לא השפיע על מספר הידיים העובדות הנדרשות בחקלאות. את זה אתה רוצה לומר במסקנות. מהעבר אתה רוצה להסיק לעתיד.

אני רק אוסיף עוד משפט אחד. לפני כשנתיים היה דיון עם מנכ"ל משרד החקלאות והוא אמר בפירוש, הכסף הזה הוא לא רק להחלפת ידיים עובדות במיכון, הוא גם לחקלאות ישראלית. את יודעת מה? אני מאוד שמחתי שהוא אמר את זה כי אני חושב שמאוד חשוב להשקיע בחקלאות ישראל. מכאן ועד החלפת כוח האדם באחוז כל כך גדול בחקלאות, כוח אדם שלא זמין ואינו נוסף, תוסיפי לזה את מס המעסיקים. אנחנו ממש חוששים כאן מאפליה של החקלאות, שלא נשאל את עצמנו בעוד חמש שנים כשמחירי הירקות ימריאו, כמו שאמר דניאל אברהם, ל- 60-70 שקל. אני לא יודע אם לסכום הזה, אבל ל- 20-30 שקל כי לא יהיה מי שייצר אותם. בואו נשאל את עצמנו איפה טעינו.

תודה. יאיר כהן בבקשה.

יאיר כהן מצופה, שלושים שנה מייצא.

אני אגיד שבשורה האחרונה לא מעניין אותי ההסכם. אני אגיד גם למה. ההסכם הוא לא פתרון לא לזה ולא לזה. לפני שנה וחצי היה סיור של רשות ההגירה והאוכלוסין. היו יום אצלנו בשטח, חזרו, הבינו מה קורה. אני מתעסק בעיקר בעגבניות מיוחדות. אמרתי שהפסקתי, הרמתי ידיים, זהו. מספיק לי, אכלתי מה שאכלתי בשנים האחרונות. היה אצלי המשנה לנגיד בנק ישראל, אמרתי שאני משאיר משהו לחברת ניסיונות-לחברה פרטית, שום דבר לא לייצוא, אין לי עובדים. לקחתי את המענק שנתתם וקניתי מכונת מיון. הרמתי ידיים, ולחלוטין. היו לי חממות. אני לא רוצה להלל את עצמי, אבל הייתי - - -

למה לא? לא גנבת מאף אחד.

לא גנבתי. לפני כשנה וחצי-שנתיים הרמתי ידיים. בשלב הרמת הידיים ירדו רשות האוכלוסין, היה סיור עם אמנון בן עמי. יש טלפון, יש עם מי לדבר. הבחור צעיר, אגב הוא בגיל הילדים שלי. עם הרפרנטים של האוצר, בלתי אפשרי לדבר איתם. אל תיעלב. התחלתי עם טובה פינטוב לפני עשרים וחמש שנה. אני יכול להגיד לך שכולם עזבו, כולל שבמשרד ראש הממשלה. נפגשתי עם הבן של מרידור, בטח הוא שניים-שלושה לפניך - - -

הוא עדיין באוצר.

זה לא הולך, כי הם לא יורדים להבין מה קורה. אל תיעלב, אתם לא מבינים מה קורה, לי אין בעיה אני הרמתי ידיים. על המפגש שהוא סיפר לך שהייתי בהולנד וראיתי חממה של 90 דונם עם טכנולוגיה, היא מייצרת 6,000 טון עגבניות מ- 90 דונם. בהולנד הייתי עם ירדנים כי אני עובד כיועץ בירדן, לקחתי אותם ורק השבעתי אותם שלא יבטיחו למלך שהם יקימו את זה כי זה בלתי אפשרי במזג האוויר שלנו. אתם מנותקים מאיתנו לגמרי. האירופאים הקדימו אותנו בכל החקלאות. אנחנו בפיגור. אנחנו נלחמים על העובד במקום להילחם על העתיד. אנחנו בכלל לא עובדים על הטכנולוגיה.

תסביר על ה- 40%.

אישרתם לנו 40%. אני אקח את ענף הירקות, מכונה לקלופק - ההולנדים, האנגלים, אני לא רוצה להגיד לך שהמרוקאים והספרדים כבר עובדים עם קלופק שש או שבע שנים. זה כבר המינימום. היום הרשתות באירופה בלי קלופק לא עובדות. אישרתם לנו קלופק אז תודה רבה, את קלופק הזה יש לי כבר קודם. אישרתם לנו שולחן מיון ואריזה לעגבניות, מה אני צריך, מזה אני לא אתפרנס, הלאה, עדכנתם שוב, אני אוציא לך רשימה רשימה, מערך מיון ומשקל לגודל. מי באירופה לא עובד עם זה? איזו רשת באירופה מהרשתות הרגילות לא עובדת עם מערך מיון למשקל וגודל? אנחנו כולנו כבר אחרי זה. מרסקות לגזר- יעיד השותף שלי פיקי שעם מרסקות לגזר אנחנו עובדים כבר עשרים שנה. איפה יצא מפה קול קורא שאומר, בואו נשנה את החקלאות?

מה יש באירופה ואין פה? כשאמרת שאנחנו מפגרים אחרי אירופה, איזה מיכון יש שם ולא נמצא פה?

היום במשקי החקלאות בהולנד עובדים רובוטים. בחממה ההולנדית שם ביקרתי, הבחור עובד על מעלית שמעלה אותו, קוטף את העגבנייה, שם בארז, יורד נכנס לתוך רכבת שעוברת ליד המגדל השני, אוספת ונוסעת לבית האריזה.

לבד.

אני לא מחפש את ההשקעות האלה, אני לא חושב שישראל בנויה לזה. מזג האוויר שלנו, בקיצור אנחנו לא בנויים לזה. נתתם לנו 40% מענק לעגלה של טרקטור . מה אני צריך את זה? איפה זה חוסך לי עובדים? איפה יצא פה קול קורא? אין כאן אנשי משרד החקלאות. יש כאן מעט מאוד. מכל השיחות שיש לי איתם לא יצא שום קול קורא לחקלאות. ההפך בדיוק, זה רק מפגר אותנו כי הדברים האלה לא מביאים שום קידמה.


אני יכול לתת לך רשימה של עובדים ישראלים, אני פרסמתי שאני מחפש ישראלים, לקחתי יוצא משוחרר "שלדג" מכפר יהושע, לקחתי שני קיבוצניקים מאשדות יעקב. אגב ההוא מ"שלדג" החזיק שלושה ימים. אני יכול להראות לך את תלושי המשכורת. הקיבוצניקים, אחד החזיק עד פברואר. הם הגיעו בנובמבר. העונה שלי מתחילה בתחילת נובמבר ונגמרת בסוף מאי. בלתי אפשרי בחום. אני מזמין אותך עכשיו, השבוע, בשבוע הבא, עלי, אני אבוא לקחת אותך מירושלים. בוא וראה ותגיד לי שישראלים רוצים לעבוד. היחיד שעובד אצלי זה בדואי בן חמישים שעובד בלול של האפרוחים. אף ישראלי לא.


בעונה היה אצלי המשנה לנגיד. הייתה איזו ועדה לעובדים זרים. פתחתי לו את המיניבוס של הבדואים שמגיעים, בדואים שיוצאים בשעה ארבע בבוקר מערד, מגיעים אלי אחרי 150 קילומטר. פתחתי לו את הדלת והראיתי לו, או ילדים או נשים זקנות ושני בחורים צעירים שבסוף הם גם גונבים את העגבניות. זה מה שהיה. פתחתי לו והראיתי לו את הראיס שעומד בפינה ולא עובד. הוא בא לביקור נוסף. שני ביקורים הוא עשה אצלי,. אני לא אגיד שאין לי אינטרס על הערבה. יש לי אינטרס על המשק שלי. היו שם המלצות דווקא על הערבה. אין אפשרות. הוא שאל אותי למה שהם לא יגורו אצלי במשק. זאת השאלה, "למה הם לא יגורו במשק במקום לנסוע?" אני לא זכרתי שהוא גר בקיסריה, שאלתי אותו אם הוא היה מוכן שבקומה השנייה, בקומה הרביעית בירושלים יגורו אצלו בדואים בבית. אני לא גזען, ואני באמת לא גזען. אני לא חושב שאנחנו לא באותה מנטאליות וגם לא באותה רמה.


היות ואתה בחור צעיר וברור לי שתרצה להתקדם בחיים, אתה בעוד שנה כבר לא תהיה בתפקיד. אני לא פוגע בו אישית, אבל כך זה עובד במשרד האוצר. אני מנסה לשכנע אותו עכשיו, הוא יהיה בחור על הכיפאק והוא ירד אלי לערבה, אני מזמין אותך ואני מדבר בשיא הרצינות. אני מזמין ואני מוכן לבוא לקחת אותך מירושלים. כמו שהיה לי חשוב להגיע לכאן, חשבתי שיש לנו כבוד לחברי הכנסת, אבל יש לנו פחות.

הלל הזקן אמר, אם אני כאן הכול כאן.

אבל כנראה צריך עוד ידיים במליאה, והם לא כאן עכשיו. כדי להבין אותנו מקצועית, תרמסו אותנו, לי אין בעיה תרמוס אותי, תגמור, אני באמת מרים ידיים. אני אשיג פרנסה למשפחה. טוב לי בערבה. אני רוצה לחיות שם. אני אסע קצת יותר לירדן, אני אייעץ בסוף וזה מה שאני עושה בחיים, חבל. הבת שלי חזרה לערבה, החתן שלה היה טייס בחיל האוויר, מת לעבוד, מת לעסוק בחקלאות. אני לא יודע מה הוא יעשה מחר בבוקר. אני לא אגיד כלום לגבי הנפילה של "אגרקסקו", כי זה גם במקום. נעלם לנו 40% מהייצוא של מדינת ישראל שיחפש כתובת ואין לו. בדוק, אין כתובות, כי כל החברות ביחד לא מסוגלות לעשות את מה ש"אגרקסקו" עשה. אלו בעיות אחרות שלנו.


אני פונה אישית אליך, אתה כן רוצה לעשות, אתה תהיה שנה-שנה וחצי, קבל החלטות לא נכונות מחוסר ניסיון. אני אומר לך בכנות מחוסר ניסיון ומלחצים של המערכת ואנחנו נשברים.

תודה. אני הייתי רוצה שהגברת כרמי תענה ואחר כך נעשה סבב נוסף.

אני רוצה רק לענות ליאיר לגבי המיכון, זו רשימה שמשרד החקלאות עושה, לא האוצר. הטענות אלי ולא אליו במקרה הזה.

הוא לוחץ, נתנו כסף ובאמת הייתה הפרוצדורה לקבל. היא לא עשתה. לא יהיה כאן אחד שירים יד שזה עשה אצלו שינוי במשק. היא לא מסוגלת לעשות שינוי במשק.

אני רוצה להתייחס לזה. אני הייתי שותפה לוועדה כשמנהלת ההשקעות החליטה אילו מכונות יכנסו פנימה, איזה בחוץ, וזה היה בייעוץ עם המדריכים. כמו שיוסי אומר בכל מקום, אם יש איזו מכונה שלא קיימת בארץ ואתם יודעים שהיא קיימת בחוץ לארץ ואתם רוצים להביא אותה למשק, תביאו אותה ואנחנו נכניס אותה.

למה למשרד החקלאות אין מחלקה שהולכת ועוברת מעיר לעיר, מכפר לכפר, בודקת ומחפשת - - -

יש, יש את המדריכים.

למה מדינת ישראל מפגרת במיכון בתחום החקלאות 40% או 60% אחרי אירופה?

אין שום קשר, במשרד החקלאות יש אגף למיכון וטכנולוגיה שאמור לפתח את המכונות האלה. אין לו שום קשר למה שקורה בשטח. פשוט חד וחלק הוא לא מבין מה קורה, הוא לא יודע מה קורה, הוא ממציא דברים שבכלל לא צריך אותם.

היות ואני יושבת באגף לתכנון כלכלי ולא בזה, לכן אני לא יכולה לענות בשמם. אני בטוחה שהם כן עושים את התפקיד שלהם. לא נראה לי שיושבים שם אנשים שלא יודעים מה הם עושים.


עם זאת, כל הסיפור של המיכון, כמו שיוסי הציג, זה גם בא כדי לעזור למשקים להתחדש ולשנות, כן אם הייתה לך מכונה ישנה עשרים שנה ובאים ומציעים לך מכונה חדשה ונותנים לך כאן מענק, בוא קבל את ה- 60%, אני חושבת שזה משדרג את החקלאות.


המיכון גם בא לעזור למשקים שיש להם את המכונות האלה. אני יודעת שלא את כל המכונות האלה, החקלאי הולך ומשנה ושם מכונה אחרת. זה לא הולך לשנות לו את מצבת העובדים הזרים. הוא עדיין יצטרך את העובדים הזרים, אבל כן באים ומשדרגים לו את המקום.

על זה הוא אמר תודה בשם כל החקלאים.

יש משקים שעד עכשיו לא רכשו את המיכון. אני לא מדברת על כל סוגי המיכון שאתה ציינת. יש דברים אחרים, יש את הרפת הרובוטית, יש חקלאים שנוח להם שנמצאים בשיטה הישנה. "נוח לי עם מה שיש, התרגלתי לעבוד עם ארבעה-חמישה תאילנדים, לא רוצה לשדרג, לא רוצה לשנות, טוב לי עם זה".

שמעת שהוא אומר שגם אם הוא היה משדרג, הוא היה צריך את הארבעה-חמישה תאילנדים.

אני לא מדברת על משקים כמוך שכבר הייתה להם המכונה הזאת. אני מדברת על משקים שטוב להם כך והם רגילים לעבוד שלושים-ארבעים שנה ולא רוצים לשנות. נוח להם שיש להם את הארבעה-חמישה תאילנדים ליד הבית.

אולי לא היו להם האפשרויות לעשות את זה. אין להם אפשרות לקנות - -

ראשית היא אישה, היא שמעה את כולכם, לא הפריעה, לא אמרה מילה. תן לה לדבר, לסיים.

אני אחזור בפעם השלישית, יש חקלאים שנוח להם איך שהם. כן, אם הם יכניסו מיכון ובאים ונותנים להם מענק, זה יכול לעזור להם בקצוץ בכוח העבודה. הם כבר לא יצטרכו את השישה עובדים. אני הייתי בכמה משקים שבאחד מהם היה מיכון, ומה שהתאילנדי עושה זה לשמש משקולת, יושב על המכונה כמשקולת. יש לו יותר מדי עובדים, יש לו שם הרבה מיכון והוא הודה בזה. אני גם יודעת על מצבים שהם ההיפך. יש משקים שלא מספיק להם עם כל העובדים שיש להם.


אנחנו נמצאים במתווה יורד, הממשלה חתמה על זה, משרד החקלאות חתום על זה.

חיים, לשאלתך, מה שאנחנו עושים, ראינו את המיכון שנכנס, ישבנו עם זה, זה לא איזה פרויקט פשוט שכל מכונה שמגיעה, נכנסת. אנחנו באמת בדקנו אם המכונה אכן חוסכת כוח אדם ואם כן נכניס אותה לתקציב. היו מכונות שלא חסכו כוח אדם כמו כבל עיגון לעובדים שעובדים מהגובה. מצד אחד החקלאים מאוד רצו להכניס אותו כי "בואו נכניס נקבל מענק, נרכוש את הכבל הזה". מצד שני אני ועוד מישהו טענו שאם זה לא חוסך כוח אדם בשביל מה להכניס את זה ולקחת מהתקציב? השתדלנו להכניס רק את המכונות שאנחנו יודעים ש-או שהן משדרגות בצורה משמעותית או שהן חוסכות כוח אדם. כך אנחנו מבצעים את ההפחתה.

אומר חיים שזה בערך 8%, אולי 10%, אבל אתם מקצצים בכוח אדם 33.4%.

יש לנו את המתווה שהולך ויורד. אנחנו כל שנה הולכים לקצץ 1,600 עובדים. אני לא יודעת מאיפה ה- 8% - - -

אני יודע.

אבל אני לא מתעסקת בחקלאות כמוך שאני יכולה להעריך.

כי אם יתברר בסוף שהמיכון לא חוסך, נניח שנכניס את המיכון וכולם רצים לקנות מיכון ובסופו של יום אחרי כמה שנים אנחנו באמת נחסוך בכוח אדם אבל מספר הרבה יותר קטן ממה שחשבתם. את צמודה לאיזה מתווה שאומר להוריד 33% ממספר העובדים, בפועל גם אם כולם יכניסו מיכון, הם בסופו של דבר ימצאו את עצמם רק עם 8%-10% חסכון. אצלנו זה מדעי כי אתה מצד אחד גורע מהיכולת של החקלאים לעבוד. זו גזרה על כולם. מצד שני זו גזרה רוחבית ולא ממוקדת דיפרנציאלית שהולכת להפחית רק למי שיש את המיכון, כי אם אתה מוריד, אתה מוריד לכולם ולא רק למי שיש מיכון, גם למי שלא הכניס מיכון וגם למי שלא היתה את היכולת להכניס מיכון. כדי להכניס מיכון החקלאי צריך להשקיע שני שליש מהכסף ולא לכל אחד יש את הסכומים האלה כדי לקבל את השליש שלכם. הוא צריך להעמיד כסף. יש בעיות אובייקטיביות, אבל כשאת מקצצת רוחבית וכולם נפגעים, החקלאי הזה אומר, אני לא הכנסתי מיכון וגם אם כן רק חלקי. כשגל הצונאמי הזה מגיע הוא מגיע רוחבי ואת אומרת, כולם יסבלו ואז אין להם את האפשרות לייצא את מה שהם מייצאים כבר.

אני לא יודעת לענות לך על ה- 8%. אני לא יודעת לענות לך. אני אגיד לך מה התפקיד שאני עושה. אני בודקת את המכונות. אנחנו מחליטים כמה אחוזי קיצוץ בערך הן חוסכות. אלו לא אחוזי קיצוץ שבשמיים. חוץ ממכונה אחרת, אולי בצבירה אתה תגיע ל- 10%, אנחנו בונים את המודל.

הוא אומר לי שכבר הרבה זמן לא הסתובבנו בשטח. אני איבדתי קצת מהצבע, אולי אני אקח את מרכז ההשקעות שלכם ונעשה סיור של שלושה ימים, יום אחד בדרום, יום אחד במרכז, יום בצפון, נשמע את החקלאים. נשמע איך הן מורידות. אני מוכן לקחת אותך באוטו שלי עם שני שומרי ראש ונצא לשטח, ניקח גם את עמית סדן ואולי נפגש ונראה את המציאות. למדתי בצבא במעט השנים שהייתי בצבא שיש הבדל בין ראיה לשמיעה. לפעמים הביקור בשטח והמפגש עם החקלאים, יתכן שאז ההמלצות לוועדת הארבעה תהיינה שונות. נניח שהוא צודק, אף אחד לא יכול להוכיח, נניח שזה לא 8%, אבל זה לא 33%.

זה אמצעי ייצור למען ה'. זה כמו מים.

גברת כרמי, מה דעתך על הרעיון?

עמית, אתה בא?

אני בא.

נעשה את זה בימים הקרובים. נקבע זמן ונצא שלושתנו לשטח. ננסה לצרף כמה שיותר בסיור הזה ונראה את הדברים בשטח.

אני בת כפר אביב, הוריי ממקימי הארץ, אני נשואה לבן יסוד המעלה, דור חמישי בארץ, מחוברת לאדמה ולמדינה בכל רמ"ח אברי וכך משפחתי. אני אשתדל מאוד להיות מתורבתת וסובלנית כי קשה להיות כאן סובלניים. לפחות מצד החקלאים מאוד קשה. בכל פעם שנפגשים, אני יצאתי בחמש בבוקר מהבית כדי להגיע לכאן. אני גרה ביסוד המעלה ואני מוכנה להגיע לכאן בכל פעם שאצטרך, אבל לא יתכן שבכל פעם שאני אגיע לכאן אני ארגיש שההצגה מתחילה מחדש. תיקח את החבר'ה שוב לשטח, יראו, יתרשמו ובמקרה הטוב יוציאו דו"ח - - -

לא התקדמנו בשנתיים וחצי האחרונות?

התקדמנו.

התקדמנו, אני אומר לך שהתקדמנו, לי יש ראיה שהתקדמנו - - -

בדבר אחד התקדמנו ובדבר אחר אנחנו בתחילת הדרך.

אני אומר לך שבתחילת דרכי כאן הייתי מוצף בטלפונים מהבוקר עד הבוקר - - -

אחת מהם הייתי אני. אני הרמתי ידיים, זה לא עושה את זה פתרון.

לא. את לא הרמת ידיים. חלק גדול מהבעיות נפתרו, תודו.

וצצו בעיות אחרות.

זו דרך העולם, אבל להגיד שכאן לא התקדמנו בשום דבר.

אני לא רגילה לדבר בצורה כל כך תרבותית, לכן תן לי בקצב שלי ואני אשמח לענות לכל דבר ודבר.


נתחיל עם 'נערי האוצר', אני מציעה לכם לרזומה האישי שלכם - -

למה 'נערי', יש גם מבוגרים שם.

הם מאוד מתחלפים. בני הנוער שמשרתים בצבא במדינת ישראל כשמסיימים את השירות ורוצים לעשות את הכסף הגדול כדי לנסוע לחוץ לארץ, חלקם הגדול, אני אומרת את זה כי הילדים שלי עשו את זה, זה לרדת לערבה ועובדים קשה מאוד, קשה מאוד, המעסיקים הם יוצאים מהכלל, הכול נהדר, אבל זה פרק אחד של ארבעה-חמישה חודשים וזה נגמר וזה נשאר בגדר חוויה. לא בגדר שאומרים, כשאני אחזור לטיול הבא אני אעשה את זה שוב. לא עושים את זה פעם שנייה.


יש לי הרבה דברים להגיד, אני אגיד בתמציתיות, אבל תשדלו לזכור את הדברים האלה. כשאנשים בתפקידים שלכם או בתפקידים של יהודית כרמי ועוד אחרים שאני לא מכירה, אתם באים, שומעים ואולי מתרשמים, אבל הבעיה המרכזית של החקלאים שאף אחד מכל בעלי התפקידים בבית הזה, לא במשרד הזה, מעולם במשך השמונה שנים האחרונות לא לקח את התהליך של העובדים הזרים מתחילתו ועשה רצף. יש התחלה, מגיעים לא', ב', ג', ד' עוצרים ואז מגיע מישהו חדש ואומר נתחיל מ-א'. מתחילים שוב ומגיעים לב' ועוצרים. מגיע אחר ומתחיל שוב מ-א' ומגיעים ל-ט' ועוצרים. אין רצף. כל פעם הפאנל של החקלאים צריך לחזור ולהציג מחדש את התהליך. זה מעייף, זה מייגע ובעיקר זה לא מכובד.


כל אחד מכם כאן, אני מוכרחה לומר לכם, היה לי קשר עם כל אחד כולל עם יהודית כרמי כולל נציגים מהאוצר. כשבאים אליכם אחד על אחד אתם עשר. יהודית כרמי, אני רוצה לומר לך שכל בעיה שהייתה לנו במשרד בדברים שנוגעים אליה, היא נתנה פתרון יוצא מהכלל. היא מסתכלת נקודתית, קוראת את המפה ונותנת פתרון. ברמה מערכתית יש למדינה הזאת בעיה עם החקלאות. לא סתם הרבה מאנשי הבית הזה מחזיקים עובדים זרים בבית שהם לא חוקיים. זה לא על סדר היום כך, לא קונסים אותם בקנסות אדירים כמו שעכשיו באיזו ועדה דנים על קנס מינימום על העסקת עובדים זרים לא חוקיים.

לוקחים את רישיון הנהיגה.

אני רוצה להוריד רישיון הנהיגה ולעשות צו עיכוב יציאה מהארץ. על מה רבותי? מישהו מכם יודע מה זה לתפוס עובד לא חוקי כשהוא נמצא במעבר בין מעסיקים והניירת תקועה במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה או בשירות התעסוקה? מישהו מכם יודע מה המשמעות של זה? אף אחד לא יודע. בא פקח, נותן קנס 5,000 שקל במקרה הטוב. אנחנו עייפים. אני גם חקלאית ואני גם מייצגת את החקלאים. אנחנו עייפים. אתם חייבים, יעקב כץ הולך, אני לא יודעת כמה זמן אתם תישארו. מישהו בבית הזה צריך להרים כפפה. אני מוכנה להיות שותפה לתהליך הזה ואני בטוחה שיש כאן עוד הרבה אנשים שמוכנים, לעבור פעם אחת ולתמיד את התהליך הזה מתחילתו עד סופו. לא יכול להיות שבכל פעם שאני מגיעה לכאן, אני מרגישה שלא זזים. יש דברים שצועדים קדימה אבל יש דברים שהולכים אחורה. זה בלתי נסבל.

ממושב שרשרת, קרוב מאוד לעזה. גם אני חקלאי מ 1986, גם שתלן, יש לי משתלה. אני רוצה לדבר בעניין המשתלה. אני מסתובב בכל הארץ. יש לי חקלאים ממטולה ועד לערבה. יש תופעה שאף אחד לא דיבר עליה, היא התחילה בעניין העובדים הזרים. קודם כל אני מאמין שכל החקלאות וייצוא התוצרת החקלאית צריך שיהיה על ידי חקלאים ולא על ידי אנשים שיחזיקו מאה משקים וחוות חקלאיות. המצב היום הוא שחקלאים הקטנים הם בקשיים הרבה יותר גדולים. אני ממש יכול להצביע על שמות של אנשים ממקומות שונים בארץ, בגלל שהם נופלים בעניין העובדים הזרים ואין להם עובדים. מגיעים הראיסים מעזה ומטירה, מקלנסווה ולמעשה מחזיקים את כל המשק עם הילדים שלהם. אותו חקלאי מסכן שאינו מסוגל לשלם את מס המעסיקים ואת האגרות והצרות למיניהן, הוא למעשה נותן את האדמה היהודית, הישראלית שצריכה להיות בבעלותו לאותו ראיס. אותו ראיס מביא את הילדים שלו, את בני הדודים שלו והם באים ועובדים במקום העובדים הזרים. הוא הולך ומשווק את כל התוצרת ונותן פירורים לחקלאי שהאדמה שייכת לו. זה מצב שהולך ומתפתח. אני לא מאמין שיש מישהו שרוצה שהמצב הזה ילך ויחמיר. המצב הזה קיים ומתפתח.


אני כבר שלושים וחמש שנה עובד בחקלאות, אני מסתובב בכל הארץ. כשאני בא לגבות כסף מהאנשים שקנו ממני שתלים, אומרים לי: "תראה, כל המשק שלי עבר לראיס הזה, הוא ייתן לך, יתחיל את התהליך, לי אין מאיפה לתת לך, אני בקושי חי".

מה אחוז החקלאים שהיום מעבירים - - -

כרגע בודדים, אבל זה הולך ומחמיר כי האוצר והמדינה הולכים ומחמירים איתנו. אני מכיר שני פתגמים מאוד מאוד קשים שמתאימים למצב בינינו לבין המדינה והממשלה. יש מושג- "שונאיך ומחרביך ממך יצאו". זה מה שאני מרגיש שעושים לי. מנסים להחרים אותי, מנסים להכשיל אותי. יש מושג-"ארץ אוכלת יושביה", במקום לבוא ולעזור ולהבין ולתת לאנשים המסכנים האלה, לדעתי מסכנים. אני לא מסכן, אני מרוויח יפה ואני חי יפה. זו לא חכמה גדולה. אני מעבד 400 דונם חממות, יש לי 60 דונם משתלה. אני הפכתי להיות ראיס על חשבון המסכנים שנפלו ולא מסוגלים לעבד את החלקות שלהם, ואז תמורת כסף מאוד מאוד קטן שאני משלם להם כל שנה בשביל לאכול, הם נותנים לי את האדמות שלהם. זה לא מצב טוב ולא הייתי רוצה לראות את זה בדרך הזאת. צר לי על המצב הזה. זה ממש "ארץ אוכלת יושביה". במקום לבוא ולסייע קצת, לא רוצים לסייע. אז לא להפריע, לא להצר, לא להכשיל. תנו לנו לחיות את החיים שלנו לבד, נדע לעשות את זה לבד.

למה רק אותנו? בואו נלך לתחנה המרכזית בתל אביב ונראה כמה עובדים זרים יש שם. יש משטרת האכיפה, יש צוות שלם שהמדינה משלמת הון ולא עושים שם כלום. באים לאותו חקלאי מסכן ומנסים לבדוק אם החדרים של התאילנדים צבועים בצבע יפה, אם יש קרמיקה בשירותים ובמקלחת, אם יש משהו שעליו אפשר לתת דו"ח. אני לא מבין למה. אני פשוט לא מבין למה. כשאתה בא ומדבר יפה עם אותו פקח, הוא אומר: "התקציב שלנו, של משטרת האכיפה זה מהקנסות. אם לא יהיו קנסות, לא תהיה לנו עבודה. אנחנו חייבים למצוא סיבה לקנסות ולתת לכם קנסות". זו פשוט בדיחה, אני לא מכיר את זה מאף מקום. אני נוסע הרבה לחוץ לארץ. אני אומר שוב, מצבי הכלכלי ברוך ה' מצוין. אני לא מייצג את החקלאים, אבל באתי במיוחד בשביל חקלאים קטנים שאין להם את היכולת. אתה רואה בית מפואר שמעיד שלפני שלושים שנה בנו אותו על חקלאי מצליח וטוב. אתה נכנס הביתה, אתה רואה את הדלות, אתה רואה את המקרר שאנשים פותחים לך, אתה רואה שהוא ריק ובקושי יש בו חלב. אתה רואה מיטות מתקופת הסוכנות, אתה רואה אנשים שישנים על מזרונים. איך יכול להיות כך?

אני מודה לך, תודה. התיאור שלך לגבי חלק מהדברים הוא נכון.

אני ממושב אחיטוב.

לצערנו עלינו לכותרות בתקופה האחרונה ולא לטובה. חלק גדול ממה שנכתב בכתבות הוא מופרך ולא בדוק ולא אחראי.


קודם כל אני רוצה לפתוח ולהתייחס לדבריה של הגברת מכפר אביב. אני מאוד מתחבר למה שאמרת. אני חושב שיש בעיה מערכתית עם כל הדברים. אני חושב שמשרד החקלאות בעניין הזה לא ממלא את תפקידו. אני לא חושב שזו אשמתו, כי משרד החקלאות הולך ומקצץ משנה לשנה ודווקא בחלקים שעוסקים בפיתוח והמחקר. אנחנו עדים שגם אצלם וגם כל התקציבים למחקר מקוצצים משנה לשנה. אותם אלה שהיו אמורים להוביל ולבוא אלינו החקלאים עם טכנולוגיה חדשה, עם תנופות בעניין כוח אדם, לא עושים די. היינו בהולנד ובמקומות אחרים וראינו איך הגויים מנהלים את החוות שלהם. אני קורא להן חוות, כי אצלנו זה קצת שונה. מושב אחיטוב נמצא במרכז הארץ ואנחנו לא כל כך יכולים להתנהל כמו המשקים בערבה. בערבה הכול דף חלק שאפשר להתחיל מהתחלה ולתכנן את הישובים ואת המבנה המשקים - - -

רק חמישים שנה.

אני מתייחס בעיקר למשקים החדשים ולחקלאים החדשים שמגיעים לשם. אני מתייחס לישובים שלנו במרכז הארץ. אנחנו נמצאים בקצה המשולש, בזנב ואדי ערה. אלו משקים שתוכננו בשנות החמישים, ישובים שהוקמו בשנות החמישים על יחידות של עשרה דונם וכל עשרה דונם זו יחידה אחת שמקיימות את החממות ויצור שונה. היום לא ניתן לעשות איחוד משקים או משהו דומה כדי לנצל את הטכנולוגיה לייעל ולשפר את הרווחיות. אני חושב שנושא המיכון הוא סוג של מס שפתיים שאמרו שיש סיסמה ושמו מיכון ובזה פותרים את בעיות, או חלק מבעיות העובדים הזרים. מצד אחד לוקחים לנו מיליון ומשהו בצורת מס מעסיקים ומצד שני סותמים לנו את הפה עם 250 מיליון שקל למיכון ואומרים, קיבלתם פתרון, וזהו זה.


אני רוצה להעיד כאן על מה שקורה אצלי במושב. היום באחיטוב - - -

אנחנו היינו אצלך בסיור.

לא היינו אצלו.

מושב חקלאי של 3,000 דונם חממות, אחד המושבים הגדולים במרכז הארץ מבחינת חקלאות. אנחנו מספקים בסביבות ה-60%, אומרים שאפילו 70% מכלל המלפפונים במדינת ישראל. עד לפני שש-שבע או שמונה שנים עבדו והתפרנסו מתוך מאה משקים שקיימים במושב אחיטוב קרוב ל-80 חקלאים שהחזיקו את כל האדמות בחממות באמצעי ייצור ופרנסו יפה את עצמם. בצער גדול אני אומר, אנחנו לא מאותם אלה. יאיר, אני מבין אותך מאוד וליבי איתך שאתה הרמת ידיים. אנחנו לא נרים ידיים. יש אצלנו חקלאים, מה שנקרא 'קשיי עורף'. בצער גדול אני אומר שמתוך 80 חקלאים שעבדו לפני שש שנים היום אנחנו עם 42 חקלאים. זה מה שנשאר. אמצעי הייצור עוברים לחקלאים אחרים. אותה תופעה שתיאר משה עמר, הוא תיאר את התופעה שמתרחבת בדרום. אני חושש מאוד שהיא הולכת ומחלחלת באזור שלנו. אני יכול להעיד, כמובן שלא אזכיר לא שמות ולא מקומות וכדומה, אני יכול להעיד על מה שקורה באזור שלנו, אזור חדרה, עם התנחלויות פיראטיות כאלה. בישובים סמוכים לנו, לא שדה יצחק, שמחלחלים לשם כל מיני מגדלים מכל מיני מקומות, יכול להיות שהם משלמים טוב ואני לא יודע מאיפה מגיע הכסף הזה, הם עובדים באותם ענפים שגם אנחנו עובדים ולא ברור איך הם משלמים את זה. מגדלים שם מאות דונמים של חקלאות.

קודם כל לגבי הדברים של חברי חיים חבלין, הוא היה מספיק מסודר, כל הכבוד לצורת ההצגה. אני לא מדבר כרגע על הרגש אלא על העובדות. ענף ההדרים השקיע בעסק בשש השנים האחרונות כמיליארד שקל לפיתוח הענף. מנוע הצמיחה הוא ענף הבסיסי שדורש קטיף מיומן שרק התאילנדים יודעים לעשות את זה. מה המשמעות? בקשרים שלי ניסיתי להוסיף עובדי שטחים. 3,000 מאושרים לנו. שר הביטחון אישר עוד 1,000. השטחים שלנו הם פרוספריטי. לא הצלחנו להשיג פועלים מגיל 28 פלוס.

הם עובדים אצלנו בהתנחלויות, הם עוזרים לנו שכם אל שכם. אנחנו מכינים עכשיו את המקום לפליטים היהודים שיגיעו מתל אביב בעקבות המסתננים שחודרים מאפריקה לתל אביב. עוד מעט בתל אביב, 12% מתושביה הם מסתננים מאפריקה ומישהו צריך לבנות לתל אביבים את העתיד.

אין לנו פוטנציאל של עובדי השטחים בענף ההדרים, הקטיף העיקרי הוא בחודש דצמבר-ינואר, בענף ההדרים אין הרבה הקצאה של תאילנדים. היה ניסיון להביא פועלים מסרילנקה. 17% ברחו. מנסים לעשות ניסיון שאם אתה מוותר על תאילנדי - - -

מה קורה עם הסרילנקים? ברחו? הצליח או לא הצליח? הצליח, ברוך ה'.

אמרו להם שיש אפשרות להרוויח הרבה כסף. לא הייתה ועדת מיון שהביאו תאילנדי שבא לעבוד. הוא עבד כמו פרופסור, לא ניכנס לזה. זה לא הצליח כי הם ברחו ונצטרך להביא עובדים תאילנדים בצורה מסודרת. זה לא הנושא.


לשורה התחתונה, אני אומר את זה לך, הבחור הצעיר עמית. אני בסך לא מקנא בו. יש משחק שנקרא אבן, נייר ומספריים. הוא אוכל אותנו עם האבן נייר. אני אומר הנייר אוכל את האבן. הוא בעצם קובע. יש רוח המפקד, הוא מסכן, הוא בא, לא יודע דבר. הוא הלך למשרד ויש רוח המפקד במשרד של מה אומרים. הפקידים של האוצר מעבירים את זה מדור לדור ובעצם הם לא קולטים שבענף ההדרים אנחנו הולכים לגדול פי חמש בפרי. בחקלאות ההייטק פחות מים יותר חקלאות. יש גרף עליה מול מספריים יורדות, אבל יש לנו ירידה במספר העובדים ובהתפתחות החקלאית. אני לא רוצה לתת הרצאה כי אז אני אהיה נודניק. מה שאני מציע לך, יש מה שנקרא 'עוז ותמורה בטרם פורענות', את זה אמר בן אהרון. 'עוז ותמורה בטרם פורענות'. קח מנהיגות, תפוס פיקוד, צא לשטח, הבחור הזה דיבר יפה. התרגשתי בשמו. גם הילדים שלי ברחו. יש לי שני אגרונומים. סע אליו לביקור, עשה לי טובה, לא תצטער. יכול להיות שתבוא לחבר'ה שלך ותאמר להם בדמות המבוכה ובדמות הטייח. תהיה נבון, אבל לא תטייח. תבוא תראה, תתרשם, תבוא לחבר'ה שלך ותגיד, ראיתי. היום אתה מגיע מהמשרד ואתה לא ג'ובניק, אתה בחור עם ראש, רק תחוש את השטח. מי שלא ירו עליו, אמרו, הוא ידע להילחם.

תודה. זמננו עבר ואני רוצה לסכם.

אני אדבר באנגלית כי הרבה זמן אני לא מדבר בעברית, אני ממושב חצבה בערבה, אני חלוץ גאה, אני באתי לארץ כאזרח של מדינת ישראל. שמי דן בקר, אנחנו משפחת חוואים שלמדה חוואות, הקמנו בית ספר. באנו לכאן כדי לבנות את המדינה ולשמור את הגבולות של ישראל. בנינו את הישובים יראון, יפעת ועוד. איך המדינה הזאת הייתה נראית בלי הישובים האלה? המנהיגים שהגיעו לכנסת ולצבא, מאיפה לדעתכם הם הגיעו? תנו ניחוש כמה מאלה שנמצאים במנהיגות הגיעו מהישובים.

כמו מההתנחלויות.

דן בקר


תגידו כמה, לדעתכם?


תקחו איזה ישוב שאתם רוצים, את חצבה או כל ישוב אחר- - -

אין לי מושג.

94%-95%. אני לא מתיימר להיות חקלאי גדול עם ציוד משוכלל. לקח לי ארבע שנים להרוויח, להוציא את ההוצאות המינימאליות לחיים וארבעים שנה לגדל ילדים. אתם נורמאליים? אתם לא תתנו לנו עובדים זרים, איך נוכל לתת למדינה בלי עובדים?

תודה רבה אני מעריך מאוד את מה שאתה אומר.

אני מקווה שהבנת מה דיברנו במהלך הדיון בעברית.

די טוב.

תודה רבה. אני מודה לך מאוד על דברייך.

תזכרו, מדובר במשק קטן. זו התנחלות צמודה לגבול, משפחות קטנות, בית ספר. הקפנו את הגבול בישובים האלה.

אני נרגש ממה שאתה אומר.

ראשית, אני רוצה לומר לכם שאני מאוד מתרגש לראות אתכם. צודק דן בקר ואני רוצה לומר לך, עמית, לא רק לך עמית, לך, כולנו נמצאים באותה סירה. אנחנו קצת איבדנו את הגדרת המטרות. מי שזוכר מהצבא שבקבוצת הפקודות הייתה פקודה מי זקן יותר, ההגדרה הראשונית הייתה מה הכוונה. הכוונה בקמת המדינה ובשיבת עם ישראל לארצו היתה לשמר את הקרקעות, להחזיר את עם ישראל לכאן, לעבוד עבודות כפיים כמו שאמר דן, לשלוח את הילדים ליחידות הכי טובות בצה"ל ולגדל ישראלי בריא ולא גלותי. לצערנו הרב המטרות שונו. הגדרת המטרות שונתה. היום המטרה היא איך להוציא את העובדים הזרים, וכתוצאה מהמטרה הזאת כל העסק התעוות, כל הראש השתנה. כשהופכים את המטרות, כלומר את מטרות המשנה הופכים למטרות עיקריות, אנחנו מקבלים תוצאות מעוותות.


לכן ראשית, אני קורא למדינה, לממשלה, בוועדה נעשה ועשינו הרבה דברים ואת הגברת מיסוד המעלה שלימדת אותנו להיות גם יסודיים וגם להיות בעלי מעלה לא להישבר עכשיו. אנחנו עדין צעירים למרות שאנחנו זקנים ובעלי זקן לבן. כל הדרך לפנינו. אנחנו נתקן את כל העולם במלכות שדי, נעשה את התיקונים.


אני קורא למשרד האוצר ולמשרד החקלאות, אני לא רוצה לומר מה היא לחשה לי לאוזן, לעשות שינוי בעניין מס המעסיקים. בעזרת ה' יבוא השינוי.


הוועדה קוראת שבכסף שהצטבר ומצטבר עדיין, מגביית מס המעסיקים, להחליט שעושים מאמצים לא כדי להוציא את העובדים הזרים, כי את העובדים צריכים, אלא לראות איך אנחנו מקבלים אותו, למנף הייטק ישראלי חקלאי שיהיה הייטק שהאירופאים ילמדו ממנו ולא אנחנו נלמד מהם. שלא נהיה בפיגור. יאיר הנחמד והצדיק הזה שכל כך נהניתי לראות את העגבניות שלו, עכשיו הוא עובד עבור הירדנים וזה מדכא.


הוועדה תקיים את הסיור צעד אחר צעד ושלב אחרי שלב. אני מבטיח לכם שאם אני אהיה ראש ממשלה, מי שתשב לידי זו הבחורה מיסוד המעלה והיא זו שתטפל בנושא. אני לא מציע לכם לבחור בי כראש ממשלה. כעת אנחנו מתחברים לבית היהודי, אז נהיה 10-11 מנדטים, אבל זה לא מספיק לנהל את המדינה. מי יודע, אולי אני אחזור לעבודות האחרות שלי. אני אומר לכם שבעזרת ה' אנחנו נקיים סיור במשקים, נצא גם עם עמית ואם יהיה צורך בשניים-שלושה סיורים, זה יהיה "קום והתהלך בארץ" וננסה לפחות כאן בוועדה להמשיך לקדם את הנושא. אני רוצה לומר לכם שגם לחברי כנסת אחרים הנושא הזה נוגע. הם עסוקים בדברים אחרים כי יש לנו עוד צרות וקשיים אחרים. יש לדון כל האדם לכף זכות.


אני מודה לכם שבאתם. אני תמיד אתכם. כך היה בעבר. בזמן שנותר, ואולי יהיה שינוי בוועדה ואשאר בוועדה ואם לא אהיה בתפקידים אחרים, תמיד דלתי ובתינו פתוחים בפניכם. תמיד כשיהיה צורך נקיים את הוועדה, גם אם יהיה צורך פעמיים ושלוש פעמים בשבוע כפי שעבר היה, ובמה שצריך לתקן, נתקן. אני מודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00