הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

17.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 191
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, ט"ו בתמוז התשע"א (17 ביולי 2011), שעה 14:00

ישיבה במועצה המקומית באר יעקב לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

אסתר שוורץ

- מפקחת תלמידים עולים מחוז מרכז, משרד החינוך

מאיר יחיאלי

- מנהל לשכה אזורי פתח תקווה, המשרד לקליטת עלייה

שלמי שגיא

- מפקד תחנת רמלה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

נטע שרון

- משרד הקהילה ומשמר אזרחי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

כוכבי

- אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

ניסים גוזלן

- ראש המועצה המקומית באר יעקב

עמרם נעים

- ממלא מקום ראש המועצה, באר יעקב

יעקב מלמן

- ממלא מקום מזכיר גזבר מועצה מקומית באר יעקב

חנה אורן

- מנהלת לשכת הרווחה, מועצה מקומית באר יעקב

ארנון צימבלר

- מנהל מחלקת החינוך, מועצה מקומית באר יעקב

חיים סקה

- סגן מנהלת לשכת הרווחה, מועצה מקומית באר יעקב

קרן פרוזן

- עובדת סוציאלית עולים, מחלקת הרווחה, מועצה מקומית באר יעקב

אביבה טמנו

- עובדת סוציאלית, מועצה מקומית באר יעקב

אלמיטו אטגייב

- עובד סוציאלית, מועצה מקומית באר יעקב

יוני צ'יקול

- מגשר, מחלקת הרווחה, מועצה מקומית באר יעקב

יהודית ברוך

- עובדת שכונה, מועצה מקומית באר יעקב

אושרת אטינגר

- רכזת נוער יוצאי אתיופיה, מועצה מקומית באר יעקב

תמיר אטגייב

- מנהל מוקד קליטה עירוני, מועצה מקומית באר יעקב

אריק אפשטיין

- דובר המועצה המקומית באר יעקב

דנה גורדון

ש.י. חבר המתרגמים בע"מ

ישיבה במועצה המקומית באר יעקב לבחינת קליטת העלייה

צהרים טובים לכולם. ישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות, אצל חברי הטוב, ראש המועצה מר נסים גוזלן, ואני חייב להגיד שאני מרגיש פה בבית. אני מקפיד להגיע לשטח עם הועדה, לפגוש את הנציגים, את ראשי הרשויות. חשוב לי לשמוע את הדברים. גם המועצה המקומית באר יעקב היתה אצלנו בדיונים בועדה, בעיקר בנושאים של קליטת יוצאי אתיופיה.

בית ספר "רשב"י".

נכון. ... אנחנו היום נתמקד בנושא הזה, אבל כמובן כל נושא אחר שתרצה שאנחנו נעלה לסדר היום, יש פה נציגים של משרד הקליטה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך, נשמח מאד גם לשמוע את הדברים. בבאר יעקב יש כ – 1,550 עולים. ההגדרה של עולים היא בדרך כלל מ – 1959. הדגש הוא מבחינתנו, כיוון שהעולים יוצאי אתיופיה, למרות שיש ארגון של יוצאי ברית המועצות, אבל אני מניח שהוא קטן יותר, וגם במצב הרבה יותר טוב מאשר יוצאי אתיופיה.

אנחנו נתמקד, אני רוצה לבקש מידידי, ניסים גוזלן, ראש המועצה, לפתוח את הישיבה. בבקשה ניסים.

ברוך הבא בצל קורתנו, חברי, חבר הכנסת דני דנון. אנחנו מכירים הרבה מאד שנים, ובאמת, עצם זה שהועדה מגיעה פה לשטח, זו בשורה גדולה, ובדרך כלל זה לא קורה. כמעט שום ועדה לא מגיעה לשטח. זאת הבעיה, לדעתי, הנתק בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, שהוא בעצם, בסופו של דבר, אמור גם לנסות לפתור את הבעיות, אז ברוכים הבאים.

[סבב שמות המשתתפים]

אחרי שהצגנו את כולם, אני רוצה לתת איזה סקירה קטנה, מהרגע שלפחות אני מכיר את כל הנושא מקרוב. אני התחלתי, נבחרתי בנובמבר 2003. הבנתי שיישוב של 6,000 נפש, שהקהילה של העדה האתיופית מונה 15 אחוז מהאוכלוסייה, יותר מ – 15 אחוז מהאוכלוסייה, אז זה לא היה 1,550, כל הקהילות של כל העולים. מתוך זה אני מאמין שהעדה האתיופית היא לפחות 1,200 נפשות, או 1,300 מתוך 1,550. לא, אני אומר 1,550 זה שניהם, גם יוצאי ברית המועצות, וגם יוצאי העדה האתיופית. זאת אומרת, למעלה מ – 15 אחוז מיישוב קטן, יישוב שרוצה להתפתח, יישוב שזה, זה ברור לכולם שזו משימה לא קלה ולא קטנה.

הבנו שאנחנו יוצאים לפיתוח מואץ. באר יעקב בונה 7,000 יחידות דיור. שלבים ראשונים שווקו כ – 2,500 בתי אב בשתי שכונות גדולות: חלומות תלמי מנשה ופארק המושבה. עכשיו מעלים עוד 4,000 יחידות דיור באזור ... וז'בוטינסקי, ומעבר לזה יש לנו את העתודה שצירפנו בימים אלה, זה מדובר במחנה צריפין שלבאר יעקב יהיו 11 אלף יחידות דיור מתוך ה – 17 שייבנו במחנה, עם כל תכנית הוו"דלים, ועם כל המעבר לנגב.

אז זה יישוב עם עתיד מטורף של כמעט 20 אלף יחידות דיור. לצורך המחשה, כל מודיעין היא 15 אלף יחידות דיור, אז תבינו, יישוב שיש לו עוד עתודות של 20 אלף יחידות דיור זה משהו שהוא לא מציאותי במדינת ישראל של היום שמנסים לאתר 200, 300 יחידות בכל עיר היום, בגלל המצוקה של החבר'ה הצעירים. אז זה העתיד.

התחלנו באמת עם נקודת מוצא מאד מאד קשה, וזה אומר שכמות הילדים, למשל, ב – 2004 של יוצאי העדה האתיופית זה לא 15 אחוז, זה היה משהו כמו 50 אחוז, ובגיל הרך – שזה גם 70 אחוז. כי היישוב היה חצי מנמנם, חצי מבוגר, חצי כזה, וזאת נקודת המוצא שהיתה לנו. והבנו מהר מאד שאנחנו צריכים לבנות לחבר'ה צעירים. יצאנו לבניה מטורפת, ואתם מכירים, מי שגר פה ביישוב רואה, 2,500 בתי אז שווקו, נכון להיום, שזה משהו כמו 10 אלפים אנשים חדשים. עד סוף שנה אנחנו אמורים לקלוט מהמהלך של כל הבינוי, קלטנו ... 8,000, השנה יש לנו איכלוס של 950 בתי אב, ואפילו לא לעיריית תל אביב יש דבר כזה, זה 4,000 נפש בשנה אחת, ינחתו פה עד סוף השנה. אתגרים מאד מאד קשים, אבל יש לזה יתרון. זה משנה את התמהיל, את החתכים ביישוב, ולכן יותר קל לנו להתמודד עם הרבה מאד בעיות. אם היינו נשארים עם אותו יישוב שאנחנו היינו ב – 2004, כל האנשים שעובדים פה, שמטפלים בקהילה האתיופית לא היה להם הצדקה כלכלית, ואף אחד פה לא היה מממן אותם, כי מדינת ישראל, לצורך המחשה, אם יש לי 7, 8 אנשים שאני מממן, לא הייתה נותנת לי אפילו שכר של אדם אחד מבחינת הקליטה.

אני אז עם ציפי לבני, שהיתה שרת הקליטה, אישרנו אותו חריג שבחריגים, העבירו את כל התקציבים שלו דרכנו. העבירו, ואנחנו נתנו גיבוי במסגרת מרכז קליטה ללוד, אנחנו העסקנו פה יותר אנשים, אבל השארנו לנו את הקבוצה פה שתטפל, יש את תמיר, יש את אושרת, יש את העובדים הסוציאליים שאתה מכיר. ויש לנו את בוגלה שמטפל. יש לנו הרבה מאד פעולות שהחבר'ה פה, חשוב לי שהשטח יציג לך אותם, בהרבה מאד - - -

זה ברור לכולם כשנקודת המוצא, בית ספר "רשב"י" למשל, לצורך המחשה, וזה עלה בדיון, בית ספר "רשב"י" זה בית ספר שקיים בערך 40 שנה. אבל עם השנים כמעט שלא היו ילדים עם כיפות סרוגות ומה שקרה זה שמשנת 93', שיש לנו את שכונת הרצל, שהיא שכונה יחסית חלשה ביישוב, וכל החבר'ה ששיפרו דיור בעקבות הבינוי של באר יעקב, עברו לבתים החדשים, ושכונת הרצל, מי שנכנס וקנה את הדירות, זה חבר'ה מהעדה האתיופית קנו, וזה קנייה חופשית, ולא היתה פה שום יד מכוונת, אלא כל אדם שמכר, מכר למי שבעצם שילם לו את המחיר הכי טוב לאותה עת. אז מן הסתם השכונה הפכה להיות שכונה קולטת עליה בעיקר, ולכן המספרים הגיעו למימדים כאלה, נכון להיום.

אבל אני יכול להגיד לך שמ – 2006, 2005 השכונה הזאת היא סטטית. היא סטטית כי כל מי שמכר אז הוא כבר מכר לתושבי השכונה. היום יש, כמעט שאין מעברים לבאר יעקב חדשים. כי אין שכונות כאלה. יש שכונה אחת. אז זה מבחינת בינוי, ומבחינת.

בית הספר הוא כמה אחוז?

בית הספר, משנת 1993, עם השנים, יותר ויותר ילדי אתיופים, כי לא היתה לי בניה, לא היתה קליטה של חבר'ה עם כיפות סרוגות. אין לנו פה בניה של משה"ב, או בניה ייחודית. פה היום בבאר יעקב מוכרים דירה, מיליון 400, מיליון 500 למי שידו משגת. מי שידו לא משגת, זה לא משנה מה, לא משנה מאיפה הוא מגיע, אם הוא חובש כיפה, לא חובש כיפה. היום מוכרים למרבה במחיר. אין פה פרוייקטים ייעודיים שאתה מכיר, של כיפות סרוגות, לכן בית הספר "רשב"י" שהוא יותר היה ממלכתי דתי, ממ"ד, עם הזמן הוא קרס.

עכשיו הקירבה של השכונה לבית ספר "רשב"י" היא גרמה לכך שהילדים רצו את הבית ספר. תוסיף לזה גם את הגיור, שמדינת ישראל הכריחה לבצע את הגיור, ואת הילדים כן ללמוד במוסד של ממ"ד.

זו הסיבה העיקרית.

זו הסיבה העיקרית. אז מן הסתם נקלטו בעיקרון כל ילדי העדה בבית הספר. עכשיו, עם השנים, כמות הילדים שהם לא של העדה האתיופית וילדי השכונה שואפת לאפס, כי השכונה היא שכונה מבוגרת בעיקרה. אז לכן המספרים הם לא פרופורציונליים. לכן הבית ספר הזה, עד 90 אחוז ילדי עולים, 10 אחוז לא ילדי עולים.

97.

מה שאנחנו עשינו, מה שלמשל עשינו השנה, ואנחנו מבינים את הבעיה. זה לא קל לבוא ולהגיד. צריך ללמוד ממה זה נבע? ממה זה הגיע? ואיך הגענו למספר הזה? היום, השנה למשל, מה שעשינו, היו לנו שתי כיתות גן ילדים: גן "התאנה" וגן "הגפן", ולקחתי החלטה גורפת ששני הגנים השנה, בשנת הלימודים הקרובה אני מפרק אותם. בשכונה החדשה ממול יש 10 גני ילדים חדשים לשנה הזאת נפתחים. עשינו אינטגרציה. לקחנו את כל הכמות של 20 ומשהו ילדים של העדה האתיופית, פיזרתי בכל 10 גני ילדים.

ב – א' הם יעלו גם?

מ – א' הם יעלו לבית ספר היסודי. תהיה אינטגרציה מטרום, טרום, טרום חובה, לטרום חובה, לגני חובה. אנחנו השנה עושים את זה בגני ילדים, כי אני מאמין שזה צריך להתחיל בגני הילדים. אחרי זה, זה כבר, ילד שהוא כבר לומד בטרום, ולומד בטרום, טרום חובה, ולומד בגן חובה, המסלול הזה מוביל אותו לאותו בית ספר עם כולם. יש אינטגרציה.

כל הילדים שלא רצו, אחרי שסיימו את הגיור ורצו לעבור, אני אראה לך בתי ספר אצלנו למשל, אין לנו חסימה, לא בית ספר "הדרים", ולא בית ספר "רמון", כל הילדים, יש להו כמעט 25 ילדים, 25 אחוז ילדים אתיופים בתוך בתי הספר הממלכתיים. אז לכן הפן הדתי, ואני אומר, את מה שאנחנו מתחילים כרגע עם גני הילדים, אני לוקח בחשבון ש – 3 שנים מהיום זה יתרסק. זאת אומרת, בית הספר הממלכתי דתי הזה לא יתפקד במתכונת הקיימת.

האבסורד הגדול ביותר שאנחנו השנה, אנחנו, לצורך המחשה, בשנת 2004 היינו 6 גני ילדים. השנה אנחנו נהיה 36 גני ילדים. זאת אומרת, זה דבר מטורף. השנה רק 10 גנים חדשים אנחנו מוסיפים רק השנה הזאת. שלחתי מכתבים: מי רוצה להיות בממלכתי דתי? בממ"ד. אף אחד. חזרו לי אולי 9 ילדים. גם השנה, מתוך 10 גני ילדים, כולם רוצים ממלכתי רגיל. אפילו חברי המועצה שלי, שיש 6 חובשי כיפות, ואני, אתה יודע, אמרו לי: תשמע, לא יכול להיות שאין גן דתי מתוך 10. בממ"ד, הרגיל. שלחנו מכתב לכולם. ראינו שבאמת באים לפה יאפים צעירים וזה. עכשיו, הם באים לבתי הכנסת כי הם מסורתיים, הם באים לזה, אבל בקטע של החינוך הדתי יש זה.

בית הספר בעצם בעוד 6 שנים- - -

בית הספר בעוד 3, 4, שנים, מבחינתי הוא מחוסל. כמו שחיסלתי בגני הילדים, אני הולך לחסל. אני לא הולך לחסל כי אני הולך לחסל.

אני בא הפוך - - -

יש לנו מספר רעיונות. אנחנו עובדים כרגע על פרוגרמה חינוכית אחת. זה לבוא היום ולאתר את הכיתה הממלכתית דתית שלי. אנחנו רוצים שיהיה לי כיתת גן ממלכתית דתית, שהיא שנה הבאה תהיה בית ספר צומח. הממלכתי הדתי הרגיל שיש לי היום במרכז היישוב, אנחנו רוצים שזה יהיה כיתה א' בבית ספר "רשב"י", כממלכתי דתי. ושנה אחרי זה הוא יהיה כיתה ב', ושנה אחרי זה הוא יהיה כיתה ג', וכל כיתות גן עתידיים שיהיו לנו, הם בעצם גיבוי למה שנקרא: בית ספר ממלכתי רגיל. זה לגופו של הנקודה והסוגיה. אנחנו בגני ילדים מחסלים, כי יש לנו את האופציה.

כשיש לך 6 גני ילדים, אתה לא יכול לחסל 2 מתוך ה – 6 ולהטמיע אותם, כשהם רוצים ממלכתי דתי. אבל כשיש 36 גנים, יש לנו יותר אופציות לעשות אינטגרציה, כנ"ל בבתי הספר. השנה אנחנו פותחים בית ספר חדש, 22 כיתות. יש לנו חטיבה, רוצים גם חטיבה בוגרת. מה שלא היה לנו עד היום. זה ז', ח,' ט'. בתי ספר תיכוניים, מחוץ ליישוב. יש לנו מהפכה גדולה כי יש פה אלפי ילדים שנקלטים איתנו, וזה יוצר לנו אופציות רבות לעשות אינטגרציה יותר טובה מאשר כמות ילדים של 40, 50 אחוז ילדי עולים ביישוב מנמנם ורדום כמו שהיה ב – 2004. אז לכן אנחנו מבינים את העניין.

אתם יכולים לראות גם את החוברת, ואתם יכולים עוד מעט, וחשוב לי גם שתשמעו את האנשים, אבל בשורה התחתונה, אני משקיע בחינוך, בתרבות, בספורט, במתנ"סים, בקליטה, בכל הפעילויות. זה עולה לנו משהו למעלה מ – 10 מיליון שקל.

אני אגיד לך את האמת. מדינת ישראל, לצערי, לא תוציא 10 אחוז מזה. אם אני אכמת את כל הפעילות שאני מקבל, אני מתייבש להגיד את זה, אבל זה המצב. זאת אומרת, אני לא, אני מאמין שרשויות כמו לוד, שלהם המדינה נותנת פי כמה יותר, היא צריכה לתת, אני אומר, אני דווקא בעד, כי אני חושב שאם לא ימומנו זה אוי ואבוי לנו מה יקרה במדינה הזאת. יש יישובים כמו קריית עקרון, יישובים כמו גדרה, שאם הם לא יודעים כל כך להתמודד נכון עם הבעיה של העדה האתיופית, מדינת ישראל, לצערי אני אומר, לא מכניסה את היד לכיס, ולא נותנת משאבים כדי להתמודד עם הבעיה הזאת, כי זאת בעיה שהיא פצצת אטום חברתית לכולנו. זה ברור שזו בעיה לאומית. זה לא בעיה לא מקומית שלי, ולא של אף אחד אחר. זו בעיה לאומית שאם תיקח כמה כסף זה עולה לי, וכמה אני מקבל, זה ביזיון. אני אומר את זה.

זה בסדר לשבת ולקבל נתונים ולהגיד למה ולמה ולמה? אבל המלחמה היא מלחמה יום יומית נגד ... ונגד הסמים, ונערות במצוקה, ונערים במצוקה. ולעשות להם אבחונים מהגיל הרך, ולעשות אינטגרציה, לתת להם את החוגים, לתת להם קייטנה ב – 200 שקלים שלי ולכל אדם פה ביישוב היא עולה 1,000 שקל, אני מממן אותה ב – 200 שקלים. ונותנים להם לגשת לבריכה ב – 100, 200 שקל כדי שלא יסתובבו ברחובות. מנוי שנתי אני מדבר אתכם. כדורגל עולה להם 300 ש"ח. כל אחד כמו דוגמן עם מדריכים הכי טובים, שגם בודקים את ההישגים בלימודים. את כל נושא הבית החם, והנערה, וכל הנושא של הרווחה, שכולנו פה עם צוות מטורף ומוגבר. בכל הפרמטרים אנחנו עושים את המכסימום, כי אנחנו באמת מאמינים שכשבונים יישוב חדש, אם אתה תזניח את החלשים, אנחנו נתרסק. ההצלחה של כולנו תהיה אם אנחנו נרים את היישוב מלמטה, ולא נרים מהשיער של מישהו. זה מה שעושים במדינת ישראל, שמרימים מהשיער ועוזבים את הגוף בתוך המים.

אז אני באמת מאמין בזה. אני באמת חושב שכל האנשים פה מגיע להם צל"ש על מה שהם עושים ביום יום, אבל זה לא, לא בעיה קלה. אני חושב שהמדינה, וזה פה אתה תוביל את כל הנתונים. המדינה צריכה להיות יותר דינמית. המדינה צריכה להשקיע יותר. המדינה צריכה להבין שסדרי עדיפויות צריכים להשתנות בכיוון הזה.

תודה רבה לניסים גוזלן, ראש המועצה. מאיר, מאיר יחיאלי, משרד הקליטה. קודם כל בכסף, כמה - - -

אז התחלתי התייחסות כללית מבחינת משרד הקליטה. אני אתייחס לנושא, התייחסת, גוזלן התייחסת לנושא של תיקצוב. התיקצוב של משרד הקליטה הוא מגיע עד ל – 200 אלף ש"ח לנושא של באר יעקב.

בעלות או משכורות?

בפעילויות. פעילויות ומשכורות. אני אתייחס להכל ביחד, לכן התייחסתי.

זה לא המימון לקייטנה של הילדים - - -

אני אמקד את זה. אני אתחיל מהמקרו, ולכן המקרו מתייחס לתיקצוב שהוא כולל בתוכו גם הנושא של המדיניות של משרד הקליטה, כמו להשקיע בנושא של כוח אדם, סיוע לרשות. נושא של כוח אדם זה מה שנקרא: המוקד. תמיר, מנהל המוקד נמצא פה. זאת אומרת, אחד מהדברים שאפשר להתייחס לנושא פעילויות, מימון של המשרד התייחס לתת סיוע בנושא של כוח אדם. כאן אנחנו מתייחסים לנושא של מוקד ליוצאי הקהילה, שזה מנהל המוקד, רכז תעסוקה, רכזת הנוער. זה ההתייחסות לנושא של הסיוע. אני מעריך שפה בבאר יעקב יש לכם צוות, צוות שאפשר לומר, לא בכל מקום צוות שצמוד אליכם מההיכרות שלי הקצרה.

זה נכון שאתה משלם, שאנחנו משלמים עליו - - -

אני משלם 5 ואתה משלם לי 1. זאת אומרת, אם הייתי צריך להחזיק לפי התקנים של המודל, אושרת נמצאת פה, ולא תמיר, ולא שני אנשים לא היו צריכים להיות, אולי רכז, אולי איזה מישהו שהיה מרכז רק את הבעיות ולא פותר אותם. אבל זה לא סתם המחשה, שתבין כשאתה מדבר על כוח אדם, אתה מדבר גם על פעילויות.

כשאני משלם 200 אלף שקל זה לעג לרש. זה בושה וחרפה. של – 1,550 נפשות יש להם מגוון בעיות וצרכים, 200 אלף שקל. אם אני אשלח להם את הדו"ח פעילויות שאני משלם, הדו"ח כספי שהוצאת בפועל, זה הזוי. זה מיליונים של מיליונים. אתה מבין? וזה אבסורד. אפשר להגיד לו: תשמע, סוגרים, לא צריך, בוא נשים שלטים. אז קל לעשות את זה, אבל אני אומר: צריך מהפכה - - -

אז התיקצוב מדובר לשני אנשים, וכאן זה התיכלול של הרשות שהיא מוסיפה, אחרי זה המועצה מוסיפה את כוח האדם, וזה מצויין, ואני מברך על הנושא הזה. בוודאי שהלוואי וזה היה מספק. כשאנחנו לוקחים את המוקד, בנוסף לנושא של כוח אדם יש נושא של תיקצוב של פעילות, מתוך נושא של מוקד. נושא של קליטה בקהילה, סיוע שהוא גם אחוז לכל אוכלוסיית העולים בבאר יעקב. אנחנו מתייחסים לאוכלוסיית עולים בהגדרות של משרד הקליטה משנת 89'. תאריך עליה משנת 89', מבחינתנו, מבחינה הוליסטית קהילתית זה, אנחנו מתייחסים לעולים, ובהתאם לזה גם מתמחרים אותם.

מ – 89'?

תאריך עליה מ – 89'. זה מבחינת הסיוע. ולכן אפשר לפרט נושא של התכנית, כמו: תכנית מרכז העשרה חברתי למבוגרים וקשישים. זה התיקצוב. זה אחד התיקצובים, קייטנות קיץ - היתה התייחסות בנושא הזה. וזה נכון, 200 ש"ח לילד. מתייחסים פה לנושא של הסיוע, החלק של הסיוע ממשרד הקליטה. חינוך בלתי פורמלי. נושא של תכנית פלד, תגבור לימודי, והתוספת של השנה הזאת – נושא של 20 שנה למבצע שלמה – תקצוב של 42 אלף ש"ח מבחינת משרד הקליטה.

במבצע שלמה זה היה 1,000 עולים?

המינימום זה 300 נפש.

שעלו במבצע?

כן.

שאני אגיד לך מילה - - -

הקריטריון מתייחס.

זה לעג לרש, אין מה לעשות עם 42 אלף שקל בתחום הזה, שעושים רק לזה. אם אין לכם מה לעשות עם הכסף, אז יש לנו המון מה לעשות - - -

תודה מאיר. מחלקת רווחה. תתנו לי נתונים בבקשה כמה תיקים יש, וכמה מתוכם הם של יוצאי אתיופיה היום.

כמה סך הכל? סך הכל במחלקה שלנו כ – 20 משפחות בטיפול. 150 משפחות עולי אתיופיה. אבל כשמסתכלים בגדול, סך הכל השירותים שאנחנו נותנים לאוכלוסייה, יש לנו מסגרות בקהילה לילדים.

700 תיקים יש. 700 תיקים. נכון?

כן.

ותיק זה משפחה, לצורך העניין.

תיק זה משפחה.

מתוכם 150.

תוריד מתוכם 180, נניח, קשישים. מה שנשאר - - -

אם אתה מוריד את הקשישים, זה בערך 40 אחוז זה משפחות של הקהילה. כל אחד יכול להגיע עם בעיה אחרת.

כן.

בוא נגיד, תעשה חשבון באחוזים. 25 אחוז בערך בטיפול באוכלוסייה, אז כשאני מסתכלת במשאבים שאנחנו נותנים, אנחנו 80 אחוז מהזמן מתעסקים עם האוכלוסייה, אני חייבת לציין, מה שמאד מקשה.

בכל התחומים.

זה מאד מקשה.

למרות שהנתון יחסית הוא לא טוב, אבל במקומות אחרים רואים מקומות, אדוני ראש המועצה, שיש לך 80 או 90 אחוז ... רווחה זה בקרב עולים. ופה.

לא, בוא נגיד שליש, נכון?

אני אגיד לך מה קרה. היישוב כשהוא היה ותיק ... מתוך 1,600 בתי אב, אנשים גרו בשכונות, בשתי שכונות בעייתיות, משהו כמו 700, 800 משפחות. זאת אומרת, היישוב היה בערך 600, 700 בתי קרקע, והיה בערך עוד 2 שכונות גדולות של עוד איזה 800 יחידות דיור עם משפחות, מי שגר בצמוד קרקע אז הבית היה שווה 120 אלף דולר. היום הבית פתאום נהיה 2.5 מיליון שקל, אבל זה לא אומר שההכנסה שלו, זה שעשינו תואר שני בעקבות מחירי הנדל"ן, זה לא אומר עדיין שההכנסה לנפש, או הכנסה שהוא יכול לממש אותה ביום יום היא גדלה. אז לכן אתה תראה אנשים שגרים בצמודי קרקע, אבל הם עדיין שייכים למחלקת הרווחה. זה לא, זאת אומרת, זה קצת מצב אבסורדי, אבל זה המצב.

סתם לדוגמא, אם אני לוקח את הקשישים למשל, סתם תסתכל על קשישים. ראינו אותם סתם מסתובבים ברחוב, ובקשת, אמרנו: נכניס אותם. לך תדרוש מקשיש 50 שקל לחודש. אתה מדבר עם מזכיר המועצה. תכניסו אותם. אני מממן.

אתה מדבר על סך הכל קשישים, או קשישים עולים?

אני מדבר קשישים עולים. אז הם הפכו להיות הרוב. הרוב מתוך 36 יש לי 24 במועדון גיל הזהב. כנ"ל בכל המסגרות. בבית חם לנערה, נערות במצוקה שראינו, לא היתה ברירה בזמנו, הקמנו את הבית.

כמה יש שם?

30 בנות - - -

רשום אצלך, בית חם לנערה. 24.

24. יש לך יותר. יש לך אלה שבגרו.

30 בנות בשתי נגלות.

בית חם הוא כולן נערות מאתיופיה?

פרט לאחת. נערות במצוקה.

עוזרים להם לגמור את הבגרות, יושבים להם על - - -

נותנים להם לאכול, נותנים להם ארוחה.

לכוון אותם, הכל, תחשוב שאלה נערות שמחר בבוקר אתה יכול למצוא אותם במקומות אחרים. זאת אומרת, 30 כאלה, שתבין, ביישוב כמו שלנו, זה מטורף. עכשיו, פרוייקט כזה חצי מיליון, 700 אלף שקל, אל תתבלבלו לרגע, שתבינו, זה הפרוייקט. אם אתה עושה אתה שואל את עצמך: האם אני משלם 700 אלף שקל כי המדינה מחר ... לרחובות, או שאני צריך שכל הבני דודים באזור פה יבואו, יעוטו ויחפשו אותם כטרף, ואנחנו מבינים באיזה מדינה אנחנו חיים. זאת השאלה. עכשיו, אתה שואל את עצמך אם אתה נותן להם עתיד, או לא נותן עתיד?

בשנת 2005 הקמנו, כמובן בזמנו דרך אס"א ... סמים ואלכוהול, במשרד החינוך, הקמנו את צופי הים. 18 חבר'ה יוצאים כל יום שישי מכאן לים, לומדים את תורת הים.

כמה זה עולה לרשות?

עלה המון, המון כסף. שנה שעברה, ובאמת משרד הרווחה בעניין הזה נותן, בשנה הזו לצערי, אנחנו לא הפעלנו אותה. יש לנו קבלה, קיבלנו עכשיו באמת תיקצוב קטן, ואני צריך למצוא את הדרך גם מול המשרד שלי כדי להביא. פנינו עכשיו למשרד הרווחה.

מדובר על נערים, נכון?

בסופו של דבר אני מקבל 200 אלף שקל, 200 אלף שקל, עם שלושת רבעי תקן של עובדת סוציאלית צמודה למט"ל, משהו חדש. אילת קיבל את זה, מטה יהודה, ואנחנו בלחץ קיבלנו.

פיילוט.

מה זה?

פיילוט. זה מרכז טיפולי לימודי לבני נוער. אנחנו קיבלנו אתמול, זאת אומרת, בשבוע שעבר, הבוקר קיבלתי הודעה שאני מקבל שלושת רבעי משרה לעובדת, ומדריך בחצי משרה. כל זה אני אולי 95 מבני הנוער יהיו מבני העדה, כי אנחנו עושים את זה בשכונת הרצל, באותה שכונה שאנחנו מבקשים הרבה שנים כדי להיכנס לשם.

תודה.

אני רוצה להשלים רק על מט"ל הזה. נניח המט"ל, אם אנחנו מקבלים מהמשרד 100 אלף שקל, אז מה זה 100 אלף שקל? שכירות לא משלמים. את ההצטיידות לא משלמים.

למועצה.

100 אלף שקל זה כלום. זה פרוייקט שיעלה 400 אלף.

לא, זה 200 לשנה.

זה קל לבוא ולהוציא מסקנות ולהגיד: חבר'ה, זה לא בסדר. זה לא בסדר אם אתם עוזרים לנו לשנות סדרי עדיפויות. גם לשנות, גם לשנות את הנתיב בלב ים של ספינה זה גם לוקח זמן, זה גם לא רואים ... וגם עושים את זה בנחישות ועם הרבה משאבים. כי לבוא ולשנות כיוון, להגיד למה לא, ולמה כן, ולמה מספרים כאלה, אז זה בסדר להגיד את זה, אבל באמת יש פה עבודה, ואני אומר לך, אנשים פה קורעים את הנשמה. יש פה אנשים עם לב ונשמה, וגם רואים את גם כשליחות, לא רק פרנסה שלהם. אני אומר לך שבלי לראות את זה ככה אי אפשר להגיע לתוצאות.

במקרה היתה לנו לפני מספר ימים ישיבה, לא קשורה לפגישה הזאת, ישיבה שישבנו במשרד הקליטה והרווחה, שישבנו על כל הנושא הזה, ומה שאמר פה ניסים בהתחלה זה ברור לך, ואתה בטח מכיר, וכולם מכירים, שכל מה שאנחנו וכולם מקבלים זה כמעט בטל בשישים. ואני רוצה להגיד לך דבר אחד: איפה אתה, או מה אתה, או הגוף שאתה מייצג יכול לעשות. אני משער שהרבה, אבל יש לי כמה כיוונים ... אנחנו מקבלים תמיד ציונים לשבח, במירכאות, על זה שאנחנו נותנים, ומהעולה, ונותנים, ונותנים, ונותנים. אני גם הצעתי בזמנו, כדי שלנתינה הזאת יהיו תוצאות לאורך זמן צריכים לאגם משאבים. זאת אומרת, לא בלקחת לאחרים, אבל אם אתה לוקח את המעט שיש לך ומפזר בהרבה מאד מקומות, אין לך ערך מוסף לעשייה הזאת. הכסף הזה נמחק ומתבזבז, והוא לא הופך להיות למסה קריטית. תחשבו להפוך את הכספים האלה, במקומות ששמים הרבה כסף, שמים הרבה לב, הרבה נשמה, והרבה איכפתיות. אני אומר עוד הפעם, גם אם תיקחו את זה מאיתנו ותגיעו למסקנה שזה מגיע למישהו אחר, אני לא רוצה להתווכח בכלל על זה. אבל תגיעו למסקנה הזאת. תתנו שתוצאות תהיינה משמעותיות ולאורך זמן. זאת ההרגשה שלנו. תמיד מציינים אותנו, ואנחנו משקיעים, והכל, אבל מה שצריכים לדבר פה, קצת לסבר את האוזן.

דיברנו על בית חם לנערה. יש לנו היום שני בתים חמים לנערה, וגם פתחנו בית חם לנער. זאת אומרת, אותה בעיה שאיתרנו עם בנות, יש גם עם בנים, תבין את המשמעות של זה, אז עוד הפעם, נאמר פה, 200 אלף, 300, תבין את המשמעות. אתה צריך למצוא להם מקום. אתה צריך למצוא מקום, וזה תמיד בשכר דירה. אין לך מקום אחר שהוא לא רחוק מידי, לא בולט מידי, אבל לא מוסתר, ולא בסוף העולם. ואתה צריך להסיע לפעמים. ואתה נותן אוכל, ואתה נותן לעובדת סוציאלית, ואתה נותן אם בית, ואתה נותן עוזרת, ואתה נותן כסף ליציאה, ואתה נותן חיבורי אינטרנט, ואתה נותן שיעורי עזר, ומזון, והכל, והכל, ואתה מגיע, כשאתה עושה את המכפלות האלה אתה מגיע למספרים מטורפים. וכולם עושים את זה מאהבה. ואני אומר את זה באמת לאלה שעושים, כולל מתנדבים שיש לנו לאורך זמן אתה, עם כל הרצון שלנו, אנחנו לא נעמוד בזה.

דברים נוספים – מדברים פה על דברים של עשייה. מוקד – גם המוקד, ואני לא מעביר ביקורת. המוקד זה מעט שבמעט שבמעט. כי עם המועצה, אם הרשות לא היתה נותנת כסף, המוקד הזה הוא לא היה יכול לעמוד בפני עצמו עם מה שאנחנו מקבלים. אז צריכים להחליט: או שכן, או שלא. אם לא – בוא נסגור, אבל אם כן, בוא ... בוא ניתן - - -

דבר נוסף שדיברנו עליו זה ההתמודדות עם, אני אפילו לא אומר סמים. וזה ברמה- - -

נשמע תיכף את נציג המשרד לביטחון פנים.

אני לא מדבר על סמים בכלל. הבעיה של העדה האתיופית מתחילה כנראה מאד מאד באלכוהול, זה אני שומע, ואני מכיר, ואני מסתובב, והכל. תעשו פעולה. אנחנו סיכמנו עם משרד הקליטה שאנחנו נקים גוף, לא יודע את מי נערב פה, תתחילו בחינוך נגד האלכוהול. זה א', ב', כי משם מגיעים לכל הדברים הרעים, וזה ילדים בני 6, בני 8, בני 10, בני 12, ואלכוהול. שזה מתחיל אצל ההורים שלהם.

לפני שהמשטרה תדבר, אני רק רוצה להוסיף את העניין של האלימות במשפחה. שזאת ממש בעיה כאובה גם לנו. יש לנו מרכז אלימות במשפחה ברמלה. באים, מגיעים, נניח, אדם תוקף את אשתו, מגיעים למשטרת רמלה, הם שולחים אותם למרכז. הם מגיעים רק למחרת, ואחר כך הם מגיעים אלינו, כי אין באותו מרכז עובדת סוציאלית שדוברת אמהרית, זה חוזר לפתחנו, ואנחנו אז צריכים להעסיק את פקידות הסעד לסדרי דין כדי לטפל באותן משפחות, שגם לא דוברות את השפה. המשרד לא יכול לעזור לנו בעניין הזה. כמובן שהמשטרה, נניח, עשתה את שלה והיא העבירה אלינו, ואחר כך המשפחה מגיעה לכאן והיא לא מטופלת. ואז יש לנו בעיה עם זה.

אני רוצה לשמוע את נציג המשרד לביטחון פנים, בייחוד בקשר לאלכוהול וסמים קלים. יש תופעות בקרב העולים?

בוא, אני אגיד לך.

אין תחנה פה, נכון?

לא.

אני אסביר.

מגייסים את השוטרים האלה, אנחנו מחכים. 5 שנים מחכים - - -

משטרת רמלה מונה 126 שוטרים בתקינה. העלינו את הצורך בתיקנון של תחנה בבאר יעקב בטח בגלל ההתפתחות, אנחנו מטפלים בין השאר בבאר יעקב. יש לנו גם את כל יישובי גזר.

אני יכול להגיד שבזכות הפעילות העניפה של המועצה בעדה האתיופית, אנחנו נתקלים בפשיעה מאד, מאד נמוכה בקרב העדה. מה הכוונה? אם אני אתייחס רק בחודש בערך נכנסים כ – 700 תיקי חקירה בתחנה. מתוכם ביקשתי לבדוק כמה אירועים היו בבאר יעקב בעדה האתיופית, היו בסך הכל 2 או 5. 2 תיקי חקירה. אחד מהם זה אירוע דקירה עם שלושה עצורים, ואחד מהם לקיחה של משקה אלכוהולי ללא תשלום. והוא נעצר, הודה, נחקר, שוחרר.

בנושא של שפיכת אלכוהול – אנחנו כן מבצעים שפיכת אלכוהול בפארקים, כי אנחנו יודעים שאם לא נבצע את השפיכת אלכוהול, כמה שעות לאחר מכן יהיה קטטות, בעיקר בשתייה של בירות.

זה חוק חשוב שאנחנו הובלנו אותו. מאפשר לשוטרים לשפוך את האלכוהול - - -

בדיוק. אני אתן דוגמא: נערים ששותים בפארק והבקבוק פתוח, מגיע השוטר, שופך את האלכוהול, זורק את המשקה לפח, גם אם הוא נקנה במאות שקלים. זה.

אם הבקבוק סגור, אז הוא לא?

אפשר להעביר את זה גם לנוהל נרגילה?

מה עושים עם בקבוק סגור? משאירים להם?

דרך אגב, הנרגילה זה גם מכת מדינה.

ברמלה נשרפו מספר פארקים בגלל הנרגילה.

רגע, מה לגבי בקבוק סגור שנשאל פה?

על בקבוק סוגר לא. לא יכולים לשפוך אותו.

למה?

משקה אלכוהולי פתוח.

עם הזמן הם למדו אותנו. אז אנחנו עורכים תצפית של בלש, רואים את הפתיחה של הבקבוק ונופלים עליהם. אז גם אם הבקבוק מוחבא בשיחים אנחנו יודעים איפה הוא, שופכים. אני אומר לך, זה מוריד פלאים את הפשיעה בלילות. כי הפשיעה בלילות מתאפיינת בעיקר בכמות רעש, ובקטטות נערים.

מה לגבי סגירה של פיצוציות שמוכרות אלכוהול?

סגירה של פיצוציות – בסוף השבוע נתפסה פיצוציה בבאר יעקב.

זה פעם ראשונה, ולפני שאנחנו סוגרים ל – 30 יום ואנחנו מסירים את כל האלכוהול מהמדפים. זה איזה שהוא תהליך. בכל מקרה.

היו לכם אבל צעדים במרחב?

סגירה? בטח. אני סוגר ל – 30 יום. פעם ראשונה – אזהרה. אני יכול להגיד שברמלה עכשיו סגרנו פיצוציה ל – 30 יום. הם כבר יודעים, בעלי העסקים, בשעה 11 ודקה, אם הוא מוכר, הוא יודע שהפקחנים מתצפתים עליו, פקחני הנוער והבלשים, ואנחנו סוגרים.

גם העברנו נוהל שמאפשר לקטינים לרכוש אלכוהול, ובאים לרכישה, קטינים.

יש לנו נוהל שנכון, מתנדב משמר אזרחי קטין.

לא מהאזור.

לא מהאזור, בסך הכל אנחנו מטפלים בכל האירועים. אני יכול להגיד.

התקן הוא 10 שוטרים לבאר יעקב. בפועל יש לנו מש"ק אחד ותיגבור של עוד מש"ק או שניים. אנחנו הולכים להקים ניידת משולבת עם שלומי ביחד.

גם המועצה מבינה שהיא צריכה להוסיף תקנים נוספים של פיקוח, תלוי במשרד הפנים, אני מקווה שיאשרו לי את התקנים כדי שאני אחזק את עצמנו בעוד 2, 3 יוצאי יחידות קרביות, אנשים רציניים שאנחנו יכולים להוסיף אותם לפיקוח, מעבר מעבר לאנשים אחרים שיש לנו. פה בגדול, רוב הבעיות שלנו, ואני אומר את זה פה, שהמשטרה פה עושה עבודה מדהימה, אין לי מה להגיד, באמת, שיתוף פעולה, למרות ששוב, הבעיה והמצוקה של מפקד התחנה יותר העיר הסמוכה, רמלה, וכל הזה, מאשר אנחנו. אני אומר את זה, ולכן אני אומר לו: תתמקד שם יותר, ואלינו כשצריך הם באמת, הם יודעים לעשות את העבודה, הם עושים את זה מצויין, ואנחנו מבינים שגם הוא בבעיה של תקנים, וזה דברים שקשורים לתקנים של תחנה, ואמצעים, והכל. אז אנחנו סובלניים, ואנחנו עושים את המכסימום שאפשר לעשות יחד כדי למנוע.

עוד שני דברים ממש בקצרה: קודם כל, גיוסים – אנחנו פנינו למינהל התקשורת לעדה האתיופית לברנו טגניה, וכו', הקצתי מספר תקנים לגיוס שוטרים מהעדה. כבר עכשיו יש לי 7, 8 שוטרים. אני רוצה עוד.

יש חוקרים דוברי אמהרית?

יש לי חוקרים, יש לי 4 חוקרים. אין לי בעיה בתחנה. אנחנו בסך הכל מסודרים בקטע הזה. יש שני פרוייקטים מאד יפים, בגלל זה נטע פה איתי. שני פרוייקטים מכובדים ביותר, שנטע היא מובילה אותם. אחד זה סיירת הורים, ואחד זה - - -

סיירת הורים יש יוצאי אתיופיה גם בסיירת?

אני אפרט שני דברים: דבר ראשון בנושא הנוער – כשאני הגעתי לתפקיד לפני חצי שנה, השתתפתי פה באיזה שהוא פורום, והבנתי שיש איזה שהיא בעייתיות למעשה בני הנוער מהעדה האתיופית. ביחד עם השוטרת הקהילתית שנמצאת פה ביישוב החלטנו בעצם ללכת ולראות מה הצרכים של הילדים האלה? למה בעצם, מאיפה נובע הונדליזם, הנזק, האלכוהול, העבירות, העבירות שהם מבצעים בשכונה. בכלל ... בכלל, והתחלנו בעצם ללכת ברגל ולנסות לאתר את הצרכים של בני הנוער. נפגשנו איתם כשאנחנו על אזרחי, לא במדים, ושאלנו אותם: מה הם רוצים? מה חסר להם?

אז הם אמרו שחסר פעילות אחרי הצהרים. כי הם מסיימים בית ספר, מגיעים לשכונה, ומה שיש להם זה המגרש, הברזלים, הספסלים, וזה, אין להם בעצם שום עניין. והשעמום בעצם מוביל אותם לכל הקטטות, לאלכוהול, לונדליזם.

הצענו להם פעילות ספורט. אני בעברי מד"סית בצבא. יש לי תואר מוינגייט. הצענו להם פעילות ספורט, שזה בעצם מדבר אל כולם: כדורגל, הכושר, מדבר בעצם לכולם. אמרנו שנגיע בהתנדבות אחת לשבוע ונעשה להם פעילות ספורטיבית במגרש שלהם. יש להם מגרש אצלם שם. והם קנו את הרעיון. ומאז התחלנו להיפגש איתם אחרי הצהרים למשך שעה, שעה וחצי של פעילות כושר ופעילות של כדורגל. מגיעים בסביבות 40 בני נוער כל פעילות. עשינו גם יום סביב פסח, סוף החופש, שהם ביקשו להגדיל את הפעילות כי משעמם להם. אז העמדנו שם כיבוד, ובלונים, והרבה מוסיקה והרבה מאד ספורט היתולי עשינו להם באותו יום, ובעצם קידמנו את אותה פעילות. אנחנו משלבות בעצם בפעילות הזו גם ערכים, שזה לא לדחוף, לא לקלל, לדבר בכבוד אחד לשני, לחכות בתור, שהם בהתחלה זה היה ערימת ילדים, עכשיו הם כבר עומדים מסודר בתור. מנקים את המגרש. אין דבר כזה לזרוק זבל על הרצפה. אין דבר כזה לקלל, לעשן, לשתות כשאנחנו שם. ואפשר גם לראות, בדקנו את זה שמבחינת אלימות, מבחינת ונדליזם בשכונה, מאז שנכנסנו לשם לא שרפו ... לא עשו ונדליזם, שומרים שם על המגרש.

יוני כמה בני נוער בפנימיות היום תושבי באר יעקב יש? בערך.

120.

תיכוניסטים?

160 אני רואה פה.

רובם בפנימיות.

בפנימיות יש 114.

מתוך כמה?

מתוך 279.

זה לא מה שרשום לי פה.

לא. יש את ... של מערכת החינוך - - -

במוקד. 3, 4.

או.קיי. אני אסתכל על זה.

בסך הכל יש לנו מכיתה ז' עד י"ב – 279 בני נוער. מתוכם 114 בפנימייה. כל השאר שלומדים תחת מוקד קליטה שבעצם אני מטפלת בהם. דרך אגב, כולנו, גם תיכוניים וגם ... שלומדים כאן אנחנו נפגשים יחד עם יחידת נוער במתנ"ס. לומדים איתם, יש להם פרוייקט מועדון נוער שאנחנו מקיימים.

אם היית צריכה היום להגיד לי בהכללה מבחינת איכות הנוער, נוער שעוזב לפנימייה, או נוער שנשאר ביישוב, איזה נוער יוצא יותר איכותי? אני יודע שזה הכללה גסה. אבל סך הכל יש פה, כבר צריכים לדעת, בסופו של יום.

מהניסיון של לפני כמה ימים היה לנו כאן דיון בתוך המחלקה לגבי אנשים שיצאו בתקופה האחרונה לפנימיות. לצערי, לא פנימיות שלנו, אני מדבר על פנימיות של עליית הנוער. בחור שהיה בסדנת הראפ שלי, והילד הכי מינורי בקבוצה, חזר לי עם שלושה תיקים. נכון דיברנו על זה? אמרתי: ריבונו של עולם, הכי טוב אצלי. הוא עשה דיסק בקיץ שעבר, עשה דיסק בסדנת הראפ. הוא בא אלי אומר לי: תשמע, קשה לי בתוך הבית, שולחים אותי לפנימייה, אני הולך לפנימייה. אני, בשבוע שעבר בא המגשר עם כתב האישום שלו, אני כמעט בכיתי. כי לא יכולנו להחזיק אותו בתוך הקהילה. אתה מבין? עליית הנוער אומרת: עם הפנים לפנימייה, ואנחנו, משרדה הרווחה, בדעה שעם הפנים לקהילה.

יגאל, יש, ועדה לביטחון פנים, נתונים כלל ארציים על פתיחת תיקים של נוער בפנימיות מול נוער שנמצא בהוסטלים. בסדר?

אתה תראה את ההבדל.

אני לא יודע. אני מציע, אני הייתי בפנימיות, הזדעזעתי. אז השאלה היא - - -

חמישה בני נוער שלי השנה יצאו בגלל ונדליזם בתוך אותם מסגרות או פתיחת תיקים. חמישה.

יש לנו ילדים, יש לנו 200 ומשהו ילדים במגרשי הכדורגל, את רואה את כולם עם התיקים וזה, הבעיה היא שהם מגיעים לכיתה ח', כל אחד כוכב, כולם מלוכדים, מקבלים את המכסימום, כשהם בכיתה ח', ההורים בכיתה ט' שולחים אותם לפנימיות, פה מתחילה ההידרדרות. פה מתחילה ההתפרקות. הם מגיעים ל – י', מגיעים ל – י"א, וכנראה שם בחברותא, או במסגרות שאחד משפיע על השני, אנחנו מכירים את הגיל הזה, לכולנו יש ילדים בגיל הזה, ואנחנו יודעים שזה גיל לא פשוט, כנראה שפה התוצאות אם אתה תשווה מה היה עד כיתה ח', ומכיתה ח' עד כיתה י"ב, לדעתי הפערים הם - - -

בגלל שגם אין לנו את בתי הספר - - -

יוני, בקצרה.

קודם כל מה שאתה אומר זה נכון ... בגיל הזה זה שונה, אבל יש כמה סיבות. אני עובד עם המשפחות, בעיקר אני עובד עם המשפחות. יש כמה סיבות שבאמת לא יכולים להמשיך ללמוד אחת הסיבות באמת בגלל שאין להם ... ברמה היישובית תיכון. לכן הם צריכים לצאת.

רגע, מי שנשאר פה איפה הוא הולך ללמוד?

אני רוצה להבין, אני אבא, מה זה אומר מבחינתי לשלוח את הילד לפנימייה מבחינת הוצאה, לעומת להשאיר אותו ביישוב?

תראה, השאלה הזאת היא כל כך.

לא, כמה כסף זה עולה לי להשאיר אותו ביישוב?

כמה זה עולה לך?

כן.

די הרבה. ביחס למשפחה זה הרבה.

למה?

ילד בבית זה אוכל, זה - - -

זה הסעות מפה, בפנימייה אתה שולח אותו, מכסימום אתה יכול לתת לו נסיעה. להחזיק אותו זה המון. לכן ההורה מעדיף, גם הנערים שרואים את ההורים ... הנערים יש להם מן מסורת, האחים האלה גם, בעקבות האחים - - -

מי מעודד? מי הגורם שדוחף ליציאה לפנימייה?

רק לגבי הפנימיות צריך להוסיף משהו. יש איזה שהוא תהליך בכל יישוב שהעולים בהתחלה רוב הילדים הלכו לפנימייה. עם השנים אחוז הילדים בפנימיות יורד.

אבל אנחנו רואים ביישוב רוב הילדים שהולכים לפנימיות זה מ"רשב"י". מ"הדרים" ו"רמון" בקושי הולכים.

אז זה התשובה.

כן. אז עם השנים המספר יורד, וגם איכות התלמידים. התלמידים החלשים יותר יוצאים החוצה, והחזקים נשארים ברשות.

עד כדי כך שלפני שנתיים רמת הלימודים שלהם בכיתה ח' היתה ברמה של ג', ד' שעליית הנוער תכננה, תכננה מקומות כדי לגייס אותם. באמת. הם עשו הכל.

בקליטה יש את הנושא של הפעילים. יש פה ועד מאד מאורגן של 25 פעילים גברים, ו – 15 נשים, שהכל עובר דרכם.

בוגרים?

הם בוגרים.

הקמתי להם עמותה.

יש עמותה.

אני נותן להם 100 אלף שקלים בשנה, עמותה לקידום העדה האתיופית. הם שם מטפחים מנהיגות. הם אחת ל, יוצאים לבית מלון, כנס מנהיגות. עושים להם שם את כל הנושא של העצמה. את כל הסדנאות, הם שם מנהלים את הקהילה. עושים להם השתלמויות. עושים להם קורסים בעבודה.

רק תוספת אחת בנושא של היישוב. בערים אחרות יש פרוייקטים אחרים. צפת – יש של הג'ויינט תכנית חומש, וכו', וכו', וכו'. פה יש רק מוקד. אין שיקום שכונות, אין כלום. התפקיד של המוקד והרשות. אז יש פרופורציות. צריך לקחת את זה בחשבון. בהמשך לזה צריך לשקול להכניס תכנית חומש לבאר יעקב. עד היום אנחנו לא מבינים למה הפרוייקט לא נכנס.

אני אספר לך מה זה שיקום שכונות במשרד השיכון.

לא, כי בתכנית חומש בשיקום שכונות משפצים.

... רשת המתנ"סים זכתה במכרז של משרד הקליטה לפי 52 שקל היום הם באים ואומרים: אדוני, אנחנו לא יכולים להפעיל את זה. אתה רוצה שנפעיל? יעלה לך עוד כ – 220 אלף שקל, משהו כזה.

זה כסף שמתבזבז, פשוט חבל.

לדעתי, ואני אומר את זה פה לסיום, ברור לכולם ששתי השכונות עצמן צריכות לעבור התחדשות עירונית, כרגע אנחנו מתחילים להוביל את המהלך. ברור לכולם שבראייה של 5, 10 שנים קדימה, השכונות עצמן צריכות להיהרס. צריכים צריך לתכנן שכונות חדשות. צריך לבוא ולתת לאותם אנשים שחיים בסבל בדירות של שנות ה – 70' שהכל דולף. שיקום שכונות נותן 200 אלף שקל לשלושת השכונות יחדיו, שזה שערורייה, זה המרכז המסחרי שכונת רמב"ם והרצל.

עכשיו, בראייה של יישוב מתפתח שיש לו עתודות של מחנה צריפין, יש לו עתודות נוספות, והיום הוא בשיווק, צריך לדעת שאת המוקדים האלה צריך לחסל. כי הם לא עומדים בתמא 38, כי הכל זה טרומיים. אם חלילה רעידת אדמה, או חלילה מלחמה, רק מהרעש והפיצוצים הכל יתרסק והכל ייפול, חלילה.

אז לכן בפן הלאומי צריך ללכת ולקדם תכניות ארוכות טווח, לבוא ולהקים שכונות חדשות כמו שקיימות היום, ולדאוג לכל החבר'ה האלה שכל אחד מהם יקבל דירה גדולה יותר, דירה חדשה מודל 2015, 2020. זה הצפי. זאת החשיבה בטווח של הבינוי, וגם זה ישנה את המרקם החברתי. ברור לכולם שזה, זה עבודה שלי, כראש רשות, בראייה איך צריך לראות את הדברים מבחינת הבינוי בשכונה. עד אז כולנו פה צריכים להילחם בנושא החינוך, בנושא התרבות, בנושא הנוער, בנושא המשטרה, בנושא הביטחון האישי של כל אחד. לכן בעיה של בית ספר כזה או אחר זה בסדר לחשוב על זה , אבל לא רק זה, מחשבה כלל מערכתית.

ואני מודה לך על זה שקשרת את כל הקצוות ולא התמקדת רק בנתון כזה של בית ספר, כמו שעשו קודמך עד היום במשך 20 שנה. הרחבת את היריעה, לקחת את כל מי שכרוך בכך, ולדעתי הפתרון הוא שיכון. הפתרון הוא ביטחון אישי. הפתרון הוא בראש ובראשונה חינוך ותרבות, ונוער. איך אומרים אדוני? בני עירי קודמים, ולכן לנו חשוב הקהילה שאנחנו חיים בה. ואני באמת גאה שתמיר ואושרת ויוני, שהם יוצאים, יוצאים מהעדה, וגם שכחתי.

80 אחוז מהרשויות, אני אומר את דעתי, עושים מזה פוליטיקה זולה. מסמנים כל מיני כאלה שלא מתאימים לכלום. אתה רואה את תמיר, אתה רואה את אושרת, אתה רואה את יוני, אתה מבין שאנחנו רוצים אנשי מקצוע שהם יעמדו מול הקהילה, והם אלה שיטפלו.

יוני, משפט אחרון.

משפט אחרון, על נושא של אלימות במשפחה, מדובר ברמה ארצית. אני מדבר על נושא טיפול בבעלים. הנושא הזה, לדעתי, הוא הרבה ... זאת אומרת, תלונת שווא יכול להיות אמיתית או זה, הגבר הוא ... באמת מסתובב בין החברים ללא קורת גג, וחוזר - - -

יש עיקרון שהוא עדיין לא מיושם. אבל של דירות קלט לגברים. אנחנו באחת הישיבות נודע לנו שכבר יש תקציב לזה, ... הדירות, אבל זה יתחיל לזוז אני מקווה בקרוב. כבר קיבלנו תשובות על כך.

אבל בינתיים יש להם אפשרות לקבל סיוע בשכר דירה לתקופה המורחקת.

אבל אם זה בצו, כן.

אם זה בצו, לכל התקופה המורחקת.

נכון.

אני רק הייתי רוצה להוסיף שאנחנו הכנסנו, בגלל העניין הזה הכנסנו תכנית "אבות" משהו, חבל, דניאל לא נמצא. עכשיו הוא עובד, לצערי עדיין ברחוב, עד שיתפנה איזה חדר בשכונת הרצל כדי שיוכל לקבל את אותם אבות, לא בדיוק קבוצה של הורים. עכשיו עם 15 אבות הוא עובד איתם. משרד הרווחה מממן את זה.

תודה. ברשותכם אני אקריא את החלטת הסיכום: ועדת העליה, הקליטה והתפוצות קיימת את ישיבתה בבאר יעקב. הועדה מצדיעה לראש הרשות, מר ניסים גוזלן, וממלא מקומו מר עמרם נעים, חברי מועצת העיר וצוות הרשות, על פעילותם לקליטת עלייה. ההשקעות בעיר לקליטת עליה ראויות לציון.

תכנית העירייה לפיזור בית הספר הרב שנתי הינה מבורכת. אין סיבה שילדים יוצאי אתיופיה ילמדו בנפרד. אנחנו קוראים לרשות ולמשרד החינוך להאיץ את יישום התכנית המבורכת.

הועדה פונה לשר לביטחון פנים, השר אהרונוביץ, לזרז אתה הקמת של התחנה ביישוב לאור ההתפתחות ביישוב.

הועדה פונה למשרד הקליטה להגדיל את התיקצוב.

הועדה מבקשת לקבל מהמשרד לביטחון פנים פירוט של פתיחת תיקים של בני נוער יוצאי אתיופיה בפנימיות, לעומת בני נוער שנשארו ביישובם בשנת 2010. הועדה רואה בפעילות בבאר יעקב מודל לחיקוי לרשויות נוספות.

אני רוצה להודות לכל המארחים, לאנשים על העבודה שאתם עושים. ולגבי בית הספר אנחנו נגיע לפה, אני באמת מאמין שבתשובות שקיבלנו - - -

גני הילדים כבר חוסלו, כי גם הילדים - - -

נכון.

עשינו אינטגרציה אמיתית, ואין לנו שום גן ילדים היום שלומדים בו רק ילדים מהעדה האתיופית. משהו שהוא היה בעצם סמוך לבית הספר. אז את זה הצלחנו לחסל.

זה התחלת המהלך.

זה תחילת המהלך שבעצם בעוד שנתיים שלוש, יקרין לבית הספר.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00