הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
36
ועדת הכלכלה
12/07/2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 578
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י' בתמוז התשע"א (12 ביולי 2011), שעה 11:00

1. הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"א-2011

חברי הוועדה: כרמל שאמה- היו"ר

שלמה מולה

שי חרמש

אלי אפללו

יריב לוין

אריה אלדד
אורי מקלב

דני דנון

יצחק וקנין

יואל הדר

- יועץ משפטי, המשרד לבטחון פנים

נגה נחשון

- מדריכה ארצית ביחידה למניעת סמים, משרד החינוך

שירה בריק - חיימוביץ'
- עורכת-דין, ידיעות אחרונות, מו"לים ובעלי עיתונים ומקומונים

שי ברמן

- מנכ"ל, איגוד המסעדות הברים ובתי הקפה בישראל

עידית צ'רנוביץ

- סמנכ"ל רדיו, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

אסף לוי


- מנהל תחום יבוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אמיר ונג

- ייעוץ משפטי, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, החברה המרכזית

לייצור משקאות קלים

אביבית ברקאי- אהרונוף
- מנהלת תחום חקיקה וכנסת, המועצה לשלום הילד

סער פאוקר

- יועץ המשפטי, התאחדות האיכרים, תנועות ההתיישבות

נילי בן גיגי

- מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת

כרמית פולק - כהן
- עו"ד, המועצה לשלום הילד

יורם מושקט

- עו"ד, עיתון גלובס, מו"לים ובעלי עיתונים ומקומונים

יאיר גלר

- מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

איתן פיקסמן

- דובר חב' דן, חברות להפעלת תחבורה ציבורית

אריק סגל

- מנכ"ל קבוצת צרפת ישראל ליינות איכות (יבואני יין וויסקי), יצרני יבואני



ומשווקי משקאות אלכוהוליים


צחי דותן

- מנכ"ל, מועצת גפן היין

צביקה גולדשטיין
- מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

טלי שטיין

- ממונה על תחום הבריאות, משרד המשפטים

רוני אורון

- ראש אגף השיווק, חב' דן, חברות להפעלת תחבורה ציבורית

ענת לוי


- מנכ"לית יקבי רמת הגולן, נציגי יקבים

נעמי הימיין-רייש
- הסוכנות לעסקים קטנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מרינה אוסטפלד

- יועצת משפטית, שירות המזון, משרד הבריאות

יעל מליב

- לשכה משפטית, תמ"ת

ברוריה מנדלסון

- עו"ד, משרד התקשורת

דגנית חגי-סעדון

- יועצת משפטית, רשות המסים

אתי בנדלר
רן סלבצקי

לאה ורון

יפעת קדם

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"א-2011

צהריים טובים, אנחנו פותחים ישיבה שלישית של ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"א-2011, להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק באה להסדיר פרסום של מוצרי אלכוהול שונים, הגבלתם והסדרתם מתוך אותה ראייה שאלכוהול הפך להיות לבעיה בעיקר בקרב הדור הצעיר. מסוג של משקה לבילוי הוא הפך להיות משקה שמוביל לבעיות של אלימות, הפרות סדר ומעשים קיצוניים. הצעת החוק קיבלה תמיכה ממשלה. היא באה להסדיר את רמת הגירוי והפיתוי בפני צריכה מוגברת ולא מבוקרת של אלכוהול. ההצעה הזאת עברה בקריאה ראשונה ב-17 במאי 2011. אני מקווה היום, חבר הכנסת דנון, שיש לנו את המסלול לסיים אותה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו בהחלט התקדמנו מאז הקריאה הראשונה. מרבית הגורמים שביקשנו העבירו את הערותיהם לוועדה. עם מרבית הגורמים גם הגענו להבנות שונות לגבי דברים נקודתיים. רוב הסעיפים מוסכמים. יש מספר נושאים שנתייחס אליהם בוועדה. אחד זה נושא היין. ועדת השרים אישרה את הצעת החוק עם החרגה של היין. זה מה שהופיע בפרוטוקול. זה מה שאני יודע. זה גם האישור שקיבלתי מוועדת שרים. נפגשנו עם נציגי היקבים. ניסינו לצמצם עד כמה שאפשר. נטיית ליבי היא לא להחריג שום דבר, אלא להתייחס אל הכל כמכלול. ניסינו לצמצם ולראות איפה הדברים. נשארה נקודה אחת. הנציגים של היקבים, שהם היו הגורם המניע להתייחסות של השרים - בייחוד של שר התמ"ת - התנו את התנאי. יש את הנושא של מתנות ומבצעים. גם פה אנחנו צריכים לדבוק ברעיון המרכזי של החוק, שהוא להפסיק את הפסטיבל ואת החגיגות. מספיק לפתוח היום את העיתונים ולראות מה קורה. זה הרעיון של החוק. אני אודה ליושב-ראש אם נוכל להתקדם בסעיפים.

נשמע הערות כלליות לחוק.

כמובן שלאור התכליות המובנות והראויות שעומדות בבסיס הצעת החוק אנחנו - גם בדיון הקודם - צמצמנו את ההערות שלנו למישור שנוגע לפן הכמותי ולא המהותי והתכני של המגבלות. זכינו לקשב רב ולהבנה. אני אתמקד ב-3 נקודות שנוגעות לנו ושנותרו מבחינתנו מצריכות פתרון.

אלו הערות שנוגעות לסעיפים, הן לא הערות כלליות.

הן לגמרי לסעיפים. הערה אחת שאני לא יכולה לייחס אותה לסעיף - היא דווקא הערה אחרונה כי היא עדיין לא מופיעה בנוסח החוק ואני מבינה שהיא עוד תידון - זה הנושא של החרגת היין. אנחנו תומכים בהחרגת היין. גם לטעמנו וממה שאנחנו מבינים המציאות משקפת מצב שהנוער לא משתכר מיין, הוא משתכר מוודקות ומבירות במועדונים ובפיצוציות. אנחנו רואים גם מהמודעות שמועברות אלינו שצריכת היין גוברת בתקופת חגי ישראל. זה כמובן משקה שמלווה את ארוחות החג. הוא משמש גם לאפייה ולבישול. אנחנו חושבים שיש להתחשב בצורכי המנהג. איפה אנחנו נכנסים לתמונה? עלתה בדיון הקודם איזו שהיא הערה להחריג את היין באופן שבו הוא יהיה לצורכי קידוש והבדלה או לצורכי דת. אם הניסוח יהיה כזה כך שלא תהיה החרגת יין זה יעמיד בפנינו כעיתונים, כמי שנמצאים במחלקות המסחריות של העיתונים ומקבלים הודעות, בעיה קשה. אנחנו לא יכולים להעמיד משגיחי כשרות ולא יכולים לבוא ליצרן או לייבואן של משקה אלכוהולי מאוסטרליה ולהגיד לו שיראה לנו תעודת כשרות כזאת או אחרת. אנחנו לא יכולים להחליט מה הוא יין קידוש ומה הוא יין נסך, לכן אנחנו מבקשים שההחרגה תהיה החרגה גורפת של יין.

אנחנו מתנגדים מכל וכל להחרגת יין ובירה. אנחנו סבורים שהצעת החוק הזאת מצוינת לעם ישראל, מצוינת לחברה הישראלית, בדגש על צעירים. למדנו מהרבה מאוד מדינות בעולם הרחב. אני יכול להביא לדוגמה את ארצות הברית, צרפת ושבדיה, שבהן לא בוצעה שום החרגה לנושא של בירה, יין או משהו בסגנון הזה. גם שם הבינו כבר לפני שנים – מה שממשלת ישראל הבינה ב-2009 – שהמצב הפך להיות בלתי נסבל. די אם נציין את אותם מקרי אלימות קשים מאוד, כמו גם תאונות הדרכים, שמובילים לנזקים כבדים ביותר.

שנה וחצי לאחר שיצאנו לתכנית הלאומית בדקנו את עצמנו והגענו לנתונים שבהחלט חשובים שיונחו פה על שולחן הוועדה. בקרב ילדים צעירים – שם היינו במקום השני באירופה - מסתבר שיש הצלחה רבה ביותר . היום, לאחר כשנה וחצי ואפילו פחות, ירדנו למקום ה-5. הייתה כאן מעורבות של הורים שהבינו שאם הם לא יעשו את העבודה בבית ובארונות המשקאות, הרי שהנזק המצטבר לילד יכול להיות מאוד מאוד גדול. יש לנו אי הצלחה בקרב הנוער היותר בוגר שחשוף מאוד לפרסום ומושפע ממנו. צעירים בגילאי 14-18 מושפעים דרמטית מסלבריטאים, מצעירות ומכל מיני הבטחות של איכות חיים, הצלחה, הנאות כאלו ואחרות ותרבות פנאי קשה מאוד ובעייתית מאוד. אנחנו חייבים להמשיך באותה מערכה שפתחנו בה לפני שנה וחצי. אנחנו בהחלט רואים הרבה מאוד אורות בתוכה. אנחנו יודעים שכל מסר שיצא מהוועדה ויהיה שונה מאותו מסר שננקט עד היום על ידי רוב האנשים שעוסקים בעניין הזה, כשטובת הציבור וטובת הילדים בפרט חשובה להם, יהיה מסר לא נכון, יהיה מסר שגוי לחלוטין.


אנחנו יודעים שמועצת הכבלים והלוויין, כמו גם הרבה מאוד גופי תקשורת אחרים, לקחו על עצמם ונקטו ברגולציה עצמית מאוד מאוד משמעותית, הגבילו בצורה של שעות, בצורה של מסרים או בצורה של תכנים את אותם דברים שמשדרים בכלי התקשורת האחרים, לאו דווקא בשידור. אני מציע בעניין הזה שלא ללכת לשום הקלה ושום החרגה. אנחנו עדיין רחוקים מאוד, במיוחד בקרב הצעירים, מאותה מטרה ראויה ששמנו לעצמנו. כל מקום או כל מסר אחר שבו אנחנו נלך לגביו בצורה של הקלות או של החרגה יהיה בלתי נכון ויבלבל את הציבור. אי אפשר להעביר מסר כפול לנער צעיר. נער בן 15 צריך להבין שחור או לבן, לא אפור. לא חלק לגאלי וחלק לא לגאלי, חלק בסדר וחלק לא בסדר, לא שאלכוהול שמצוי בבקבוקי יין של 12.5% או 13% הוא בסדר ובירה 4.5% היא לא בסדר. זה לא עובד בצורה כזאת. אנחנו חייבים לנקוט בקו ישר, ברור, מובהק שאומר לא לאלכוהול. כמו שעשתה נכון הכנסת עד היום והרימה את הדגל של לא לאלכוהול, כך היא צריכה להמשיך באותו דגל, באותה אמירה ברורה. כך אני מבקש לנהוג.

עמדתנו כפי שהוצגה גם בוועדת שרים לענייני חקיקה וגם לאורך הדרך היא שיש הרבה עסקים קטנים שפעילים בתחום היין והבירה. אנחנו רוצים לאפשר להם לצמוח ולהתפתח. מדובר בענפים שהטיפוח שלהם חשוב מהיבטים של חקלאות, מהיבטים של תעסוקה בפריפריה - שם נמצאים מרבית העסקים הקטנים בתחום הזה - ומההיבטים של ייצוא. עמדתנו היא שההחרגה צריכה להיעשות על פי אחוז האלכוהול. המשרד מבקש לציין שהוא שוקל להחזיר את זה לממשלה.

מתי?

אנחנו סבורים שאין להחריג את היין. אלכוהול זה אלכוהול, לא משנה באיזה בקבוק זה מופיע. שמעתי עכשיו את מה שחברתי אמרה לעניין הרצון שעסקים יפרחו ויגדלו. במשקל האיזונים אנחנו צריכים לתהות על חשבון מי ומה זה בא. זה על חשבוננו כחברה, על חשבון הנוער שלנו ועל חשבון ההתפתחות שלו. השאלה אם במערך האיזונים אנחנו רוצים לקחת את הסיכון הזה.

אנחנו באים לפתור איזו שהיא בעיה. אנחנו יודעים מה מקורות הבעיה. אנחנו יודעים שמקור הבעיה הוא לא היין. זה דבר ברור לחלוטין. צריך לשים את הדברים על השולחן. יש את הבירה עם אחוזי אלכוהול יותר נמוכים. עם הבירה יש בעיה בשטח, לכן אנחנו נפגעים. אנחנו ולא חושבים שצריך לקחת מוצר שלא במשחק בכלל, שלא גורם לבעיה ולהכניס אותו לכאלה סיגים.

כמי שמייצגת את המכס ואוכפת את כל מה שאתם מתקינים פה בייבוא, תהיה בעיה להחריג את המידע.

אני רוצה לתת זווית נוספת לעמדת התמ"ת כפי שהובעה על ידי נציגת איגוד העסקים הקטנים. אנחנו בדעה שההחרגה הנקודתית של מוצר כמו יין או מוצרים כמו בירה בעלי אחוז אלכוהול נמוך יותר יכולה ליצור לנו בעיות ברמה של עמידה בהסכמים בינלאומיים, בעיקר בארגון הסחר העולמי.

חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"א-2011. הגדרות 1. בחוק זה – "משקה משכר" – כהגדרתו בסעיף 2(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, לרבות משקה שעל פי ריחו, הכלי המשמש לקיבולו או נסיבות העניין, ניתן להניח כי הוא משקה משכר;


"פרסומת" – פרסומת בעל פה, בכתב, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים, המיועדת או הזמינה לציבור או לחלקו;


"פרסומת לשם מסחרי" – פרסומת לשם מסחרי של משקה משכר;


"שיווק" – מכירה, הספקה או ייבוא של משקה משכר, למעט – (1) ייצוא; (2) ייבוא לשימוש עצמי על ידי זכאים לפטור מתשלום מכס לפי כל חיקוק בר תוקף בענייני מכס; (3) מכירה בחנויות פטורות ממכס.

אני רוצה להעיר בנוגע להגדרה של שיווק. בישיבה הקודמת דובר על שני נושאים שהסכים המציע הנכבד, חבר הכנסת דנון, שכוונתו לא הייתה לכלול אותם. אחד זה הנושא של טעימות יין. הנושא השני הוא מבצעים וחלוקת יין לפני החגים, מה שעושות עמותות מסוימות. בפעם הקודמת דובר על הגדרה של שיווק ועל הנושא של ללא תמורה. בהגדרת שיווק אני חושב שכדאי להבהיר שהוא לא יכלול את הטעימות ואת מבצעי החלוקה לפני פסח. זאת לא הכוונה.

יש הסכמה על זה, חבר הכנסת דנון?

כן.

בהתחלה חשבתי שהחלק הזה מתאים לסעיף 3(ב).

אני מתייחסת לפן הפלילי של הניסוח של החוק. הניסוח לא בשל לטעמנו. יש פה אי בהירויות שיוצרות בעיות כשמדובר בעבירות פליליות. הסיפא בהגדרה של משקה משכר לא רלוונטית לטעמנו.

נציגת המחלקה הפלילית במשרד המשפטים מתייחסת לכך שיש אחר כך סעיפי עונשין שנוגעים בהוראות המהותיות של הצעת החוק.

צריך שיהיה ברור מהותית על מה החוק חל לפני שאפשר לבוא ולנסח. צריך לבדוק את הניסוח מבחינת העונשין. זה משליך על איך העבירות הפליליות צריכות להיות מנוסחות, כמו למשל התחולה על יין או אי התחולה על יין.

האם יש לך הערות לגבי ההגדרות? בהמשך הצעת החוק יש סעיף פלילי, סעיף עונשין. ביקשתי ממשרד המשפטים להתייחס לסעיף הזה לפני הדיון על-מנת שהם יבואו עם עמדה מוצקה לדיון. אמרו לי, ובמידה רבה של צדק, שיש ויכוחים מאוד גדולים לגבי ההוראות שיהיו בכלל בהצעת החוק הזאת. כל עוד לא יודעים מה תהיה המהות הסופית של הצעת החוק הם לא יכולים להתגבש בעבירות הפליליות, כי תמיד צריכים לדעת מה הן ההוראות המהותיות, מה הן הנורמות שקובעת הצעת החוק ובהתאם לכך להתייחס בסעיף העונשין. מה שגברת סון ממשרד המשפטים אומרת הוא שיש עדיין ויכוחים על המהות, לכן המחלקה הפלילית לא יכלה לגבש את עמדתה בסעיף הפלילי. השאלה אם את רוצה להדגים איזה שהוא נושא של אי בהירות כבר בסעיף ההגדרות.

מעבר להערה הכללית שאנחנו צריכים קודם שהמהות תהיה ברורה ואחרי זה ייקבעו וינוסחו סעיפי עונשין, יש הערות לנוסח הקיים. הסיפא בהגדרה של משקה משכר לא רלוונטית להצעת החוק הזאת. אם הבנו נכון, היא לקוחה מחוק אחר שבין היתר נותן סמכות להשמיד משקה משכר שנתפס על המקום. במקרה שלנו מדובר בפרסום, לכן זה לא רלוונטי להכניס הגדרה של "לרבות משקה שעל פי ריחו, הכלי המשמש לקיבולו או נסיבות העניין, ניתן להניח כי הוא משקה משכר".

מה שאומרת גברת סון זה שאם אנחנו מתייחסים להגדרה של משקה משכר יש כאן הרחבה של ההגדרה. ההגדרה מפנה להגדרת משקה משכר בחוק רישוי עסקים: "משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל בבדיקת מדגם ממנו שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח, למעט סמים ותרופות המוכנים או נמכרים על ידי רוקח כדין. צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במיכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה". באופן כללי מדובר כאן במשקה תוסס או אלכוהולי לצריכת אדם שמכיל שני אחוז אלכוהול לפחות בנפחו. כאן הרחיבו וכתבו: לרבות משקה שעל פי ריחו, הכלי המשמש לקיבולו או נסיבות העניין, ניתן להניח כי הוא משקה משכר". ההגדרה הזאת הורחבה ונלקחה מחוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), משנת 2010, שמקנה לשוטר סמכות אם משהו נראה לו כמו אלכוהול לשפוך את המשקה. אומרת הגברת סון שככל שמדובר באיסורים בכלל ואחר כך באיסורים הפליליים לפי החוק שאנחנו דנים בו עכשיו, אין מקום להרחבה הזאת. ההרחבה הזאת איננה רלוונטית לעניין איסור הפרסום או לעניין העבירות הפליליות הנובעות כתוצאה מכך. על פניו נראה שהיא צודקת.

אפשר להחליף את הסעיף המוצע.

פשוט להוריד את ההרחבה.

מקובל.

אני אבקש להתייחס להגדרה של פרסומת לשם מסחרי של משקה משכר. בדיון הקודם הצבענו על איזו שהיא בעיה שטרם ניתן לה מענה בלשון החוק. חבר הכנסת דנון ביקש מאיתנו למצוא לה פתרון. אני חושבת שמצאנו. אנחנו מוכרים שטחים לפרסום, בעיקר לרשתות שיווק גדולות. לא אנחנו אלה שמנהלים עם רשתות השיווק, כמו מגה, רמי לוי וכו', את המגעים לגבי מה ייכלל בתוך אותה מודעת פרסומת. מה שקורה הוא שרשתות שיווק רבות מעבירות פרסומות של ריבוי מוצרים לקראת החגים או מבצעים, בדרך כלל עד 50 מוצרים. אנחנו לא יכולים לעשות את ההצלבה מבחינה טכנית, מבחינה אכיפתית כאשר אנחנו מקבלים את העמודה ובטעות נכלל בה איזה שהוא משקה אלכוהולי שנכלל גם במודעה של רשת השיווק המתחרה. חבר הכנסת דנון ביקש שנמצא איזה שהוא פתרון ניסוחי לבעיה הזאת. אני חושבת שמצאנו .

זה לא בסעיף הזה. מדובר בסעיף 5, שהוא ספציפי לעניין הזה.

לא. אני חושבת שאם נסדיר את זה בסעיף ההגדרות תיפתר הבעיה.

מה הבעיה להבחין בפרסום של מוצר אלכוהול במודעה שיש בה 10 מוצרים?

כשאנחנו מקבלים מודעה מוגמרת עם 50 מוצרים שמשרד הפרסום עיצב עבור אותה רשת, אנחנו לא יכולים לבוא ולהראות שבין 50 המוצרים יש בירה מסוימת ויש לפסול את המודעה או להוריד אותה. יש לנו הצעה שלקוחה מהחוק. בחוק שמגביל את פרסום מוצרי הטבק יש סעיף הגדרות. הוא סעיף זהה. בחוק הטבק זה הוגדר כפרסומת לשם מסחרי של מוצרי טבק בלבד, או לסוגי מוצרים של סיגריות וכו'. כל מה שאנחנו מבקשים זה להוסיף את המילה "בלבד" לסעיף ההגדרות. זה יפתור את הבעיה. אנחנו מבקשים שבסיפא של הסעיף הזה תוסף המילה "בלבד". אנחנו מניחים שהמחוקק התכוון למנוע את פרסום המוצר היחידני שנותן פוקוס.

מחר ישימו מוצר אלכוהולי ועוד איזה פרח לידו.

אפשר היה לומר את זה גם לגבי הטבק.

הוועדה הסכימה ואמרה לכם להגדיל את מספר המופעים בעיתון או במוסף על מנת לתת לכם חופש פעולה. מה שאת עושה זה פותחת פה פתח לכך שכל מודעה של רמי לוי, מגה, שופרסל תהיה פטורה מהחוק. אני מציע שנמתין עם זה לסעיף 5 שנוגע למספר המופעים בכל עיתון או בכל מוסף שביקשתם. שם נתווכח כמה פעמים בכל עיתון או בכל מוסף אפשר יהיה לאפשר.

אני מסכימה. אני אתייחס בבוא העת כשנגיע לסעיף 5. יש כל מיני מגבלות תכניות שהן מגבלות של אזהרות. האם בפרסומת כזאת של ריבוי מוצרים תופיע האזהרה לפי מספר נקודות לגופן? לא. זו ממילא לא תיחשב מודעה לשם מסחרי של משקה משכר. זאת מודעה לשם המסחרי של הרשת שמשווקת.

את טועה. אם תסתכלי במודעות של "טיב טעם" בעיתונים תראי שכל העמוד של "טיב טעם" הוא רק אלכוהול ובירה. יכול להיות שבתקנות נצטרך להתייחס לעניין הזה.

רק אלכוהול או רק בירה זה בסדר, מכיוון שזה בדיוק כמו במנגנון של הטבק. אם יש נייר טואלט, קמח לאפייה ובין 40 מוצרים גם בקבוק יין, אני לא יודעת אם זה נכנס. לכל הפחות צריך להבהיר שזו לא פרסומת לשם מסחרי של משקה משכר.

צריכה להיות גם דמות בתוך הפרסומת הזאת. בלי דמות זה לא חל. אני מבין שכל החוק לא חל אם אין דמות שמפרסמת. כשאתה רוצה לפרסם בעיתון את שולחן ליל הסדר בשביל המפה, בשביל הכלים, אז אתה באופן טבעי גם שם בקבוק יין. בפרסום הזה יכול להיכנס משהו שעובר על החוק.

בשולחן ליל הסדר המוצר לא נועד לשיווק, הוא חלק מנוף.

מי קבע מה העיקר ומה הטפל? זה נקרא ריבוי. אם זה 1 מ-10 מוצרים יכול להיות שצריכים להחריג. הדוגמה שבלטה בנוגע לאיסור למכור מהשעה 23:00 אלכוהול..

אם אין שם הצעה למכירה של אלכוהול, אין ציון של המותג ואין ציון של מחיר זה לא נופל בגדר פרסום.

אני לא חושב שאם המחיר לא מופיע החוק מחריג את זה. אני קראתי את החוק ויכולתי להבין כמוך, רק אני לא בטוח שהיועצת המשפטית תגיד שהחוק מחריג מצב שבו לא מפורסם באותה מודעה המחיר של אותו מוצר, או שלא מובלט באותיות היצרן ויש רק תמונה.

לכאורה כן. מה שאדוני מעלה עכשיו מזכיר את הסוגיה שיש בקשר אליה מאמר היום בדה-מרקר על פרסומת סמויה או על מה שקוראים תוכן שיווקי. רק במקרה שמים את זה על השולחן ומצלמים את זה. האם זאת פרסומת או לא פרסומת? לטעמי זאת פרסומת. זה שלא כתוב בפירוש שהצילום נעשה מטעם חברת קוקה קולה או מה המחיר של זה, לא אומר שלא מדובר כאן בפרסומת. כאן אני מתחברת למה שאמרה הגברת סון. משום שמדובר בסופו של דבר בעבירות פליליות, באיסורים פליליים צריך להגדיר היטב את המותר והאסור בחוק הזה, לא להשאיר את זה לעניין של פרשנות.

המילה "בלבד" פותרת את העניין.

המילה "בלבד" לא מתאימה לעניין, משום שכל מה שצריך מפרסם לעשות הוא לשים ליד בקבוק האלכוהול איזו שהיא סיכה, לא צריכים אפילו פרח, וזה כבר לא יהיה בלבד.

אולי אפשר כמו שנעשה בחוק הטבק, זאת אומרת לבוא ולפרוט. אם מסתכלים על תכלית החוק, אז קהל היעד של המודעות האלו של ריבוי מוצרים הוא לא משקי בית.

מה לגבי עיתון שיפרסם סתם תמונה של ליל הסדר עם הסבא, הנכדים והילדים כאשר גם בקבוק היין יופיע בתמונה? מי יקבע שזה לא לצורך פרסום? זה פרסום סמוי.

מה לגבי אלה שמפרסמים עגלה ענקית עמוסת מוצרים ומבצבץ ממנה בקבוק? האם חל עליהם או לא חל עליהם?

חל עליהם כרגע.

כרגע בהתאם לנוסח זה חל.

זאת גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

נראה לי שצריך להוריד את המילה "זמינה לציבור" ולגמור את העניין. הגדרה של פרסומת נכונה כשנכתב שהיא מיועדת לציבור. כאשר נכתב שהיא זמינה לציבור אנחנו מגיעים לאותו בקבוק נשכח בתוך העגלה שאף אחד לא התכוון לפרסם אותו.

למה לא? אולי זה פותר את מה שאני העליתי, אבל לא פותר..

המילה "זמינה" הופך כל דבר לפרסומת.

כל מה שמפורסם זאת העגלה.

אנחנו התכוונו לפרסם את בקבוק היין.

אולי המילה "זמינה" פותרת את מה שאני העליתי, אבל היא לא פותרת את מה שחבר הכנסת אלדד העלה.

נוער לא יקנה בקבוק של וודקה אבסולוט בגלל אותה עגלת מוצרים. השאלה אם אי אפשר למצוא פתרון אחר.

לא אם זה נמצא בתוך 10 מוצרים שהם לא אלכוהוליים.

אפשר לקבוע פרופורציה. אם הוא פחות מ-5% משטח המודעה..

5% זה מוגזם.

אם זאת תמונה של שולחן ליל הסדר, אז היין לא אמור לתפוס יותר מאחוז משטח המודעה. אם אתה אומר 5% אתה יכול אפילו לשים כמה בקבוקים. אם זאת עגלה עם עשרות מוצרים ויש עוד נפח של מודעה, אז 5% זה מספיק. אם זאת מודעה שלא משווקת את הבקבוק, לא קוראת לקנות אותו ולא מסמנת את המחיר שלו אין עם זה בעיה, אפשר לשים בקבוקים בתוך עגלות. המודעה היא לא אפקטיבית למה שאנחנו חוששים ממנו. אין למודעה כזאת אפקט שלילי.

בסעיף 5 צריך לעשות את ההחרגה הזאת.

אני עדיין לא בטוחה שהמקום היחידי הראוי הוא העיתונים, כי אנחנו מדברים על סעיף 2. יש עוד סעיפים שצריך לראות אם זה רלוונטי או לא רלוונטי לגבי עצם ההגדרה של פרסום. ייתכן שאנחנו לא מדברים רק על עיתונים, אלא על דברים נוספים. ייתכן שלא.

המהות של הבעיה עלתה מהפרסומות שמגיעות מהרשתות ויש בהן סל מוצרים. אפשר להתייחס לזה בהמשך.

אותה תמונה נמצאת בשלטי חוצות.

אין בעיה. אם זאת לא מודעה למכירת המוצר ומגדילים את זה בגודל אין בעיה. עשינו איזה שהוא סוג של איזון.

אנחנו בעצם חוטאים למטרה של כל החוק הזה, כי אנחנו יוצרים איזו שהיא קונסטלציה שבה ניתן יהיה בסופו של דבר לפרסם את המוצר הזה.

תחליטי להוציא את היין מחוץ לחוק ופתרנו בכלל את הבעיה.

אנחנו לא בסרט שחור לבן.

בואו נסכים שצריך לעשות את ההחרגה הזאת. במהלך הישיבה הייעוץ המשפטי ימצא את המיקום של זה.

אני רוצה להבין מה ההחרגה.

מדובר על כך שכשיש סל מוצרים בפרסום והמוצר לא עולה על אחוז מסוים משטח הפרסום שייקבע בתקנות, יהיה אפשרי לשים את המוצר.

המוצר זה משקה משכר?

כן.

השאלה אם זה יהיה רק בעיתונות, או שאולי גם בתכניות כמו "כוכב נולד" בהן מתפרסם שולחן ליל הסדר עם בקבוק היין וכוסות היין.

על המיקום נדבר אחר כך. כרגע מדובר בהחרגה. הוועדה תחליט בהמשך באיזה סעיפים תחול ההחרגה. מדובר על כך שזה לא יחול על משקה משכר הכלול בפרסומת של מוצרים שאינם משקה משכר וגודל המשקה מסך המודעה אינו עולה..

בזה המחלקה המסחרית כן תעמוד? היא תתחיל לחשב אחוזים?

צריך לעשות משהו שיהיה יותר קל לעמוד..

5%.

הרבה יותר פשוט אם משרדי הפרסום ידעו שאסור לכלול משקאות אלכוהוליים בפרסומת.

הרבה יותר פשוט להוציא את כל הדבר הזה בכלל מהחוק. אם התכלית היא בני נוער..

פרסום אלכוהול הוא לא זכות יסוד.

מה לגבי העניין של אינו מציג את מחיר המוצר?

לגבי העניין של אינו מציג את מחיר המוצר אני לא בטוחה. בזה אני מציעה לדון כשנגיע לסעיף של הפרסומת לסל מוצרים.

העמדה שלנו הובהרה בישיבה הקודמת. אנחנו המשרד שאמון על ביצוע החוק הזה, כולל פרסומת. לקחנו את זה על עצמנו. כל דבר שיגרום לפרשנות כזאת או אחרת, לאי בהירות כזאת או אחרת יגרום לבעיית אכיפה על ידנו. אנחנו מבקשים לחשוב על זה ולזכור את זה. זאת בעיה של המחלקה המסחרית. אנחנו הם אלה שאמונים על ביצוע החוק. כל עקשנות תגרום לאי בהירות.

מה עולה מתוך דבריה של גברתי? שהיא חושבת שההצעה המתגבשת כאן בוועדה היא לא להחיל את ההגדרה, חלק מההוראות או כולן על פרסומת של משקה משכר הכלול בפרסומת של מספר מוצרים כאשר גודלו של המשקה המשכר אינו עולה על 5% משטח המודעה? אם תיכלל הוראה כזאת בחוק זה לא יאפשר לאכוף את הוראות החוק?

אנחנו מבקשים שההגדרה תהיה ברורה.

אתם מעוניינים לקבוע תקנות לנושא הזה?

הוזמנתם לדיון כדי להגיד אם ההגדרה ברורה לכם או לא.

מכיוון שעלתה הטענה גם בוועדה הקודמת לעניין שאולי אי אפשר יהיה לבדוק, שאולי בשטח הזה יהיה פעם אחת ואולי זה ישתחל לאיזה שהוא מקום אחר..

אתם רוצים לקבוע תקנות בנושא הזה?

אני חושבת שיש פה סעיף..

אין לנו בעיה שהמשרד שמפקח יקבע תקנות ל-5%.

והשר יהיה רשאי לקבוע שטח אחר?

כן.

זאת אומרת שנקבע 5% והשר יהיה מוסמך לשנות באישור ועדת הכלכלה?

מצוין.

אני מבקש שהגדרת השיווק לא תכלול טעימות או מבצעי חלוקה.

איזה פרסומת יש למבצע חלוקה?

משלוח מנות לפורים.

זה פרסומת?

יש כאן גם הסדרי שיווק.

יש הגדרה של שיווק.

השאלה היא מה ההגדרה של שיווק.

האם משלוח מנות לפורים מותר או אסור?

בהתאם לנוסח המוצע כרגע זה אסור. אני לא יודעת להגדיר מבצעי טעימות. מה זו טעימה? האם כשאני באה לחנות ונותנים לי לטעום מכל המשקאות זה לגיטימי או לא לגיטימי?

האם טעימה של מרק עוף בסופר מותרת וטעימה של יין אסורה?

אני מבינה שהוצע כאן למעט את הטעימות שנעשות ביקבים. שואל, ובצדק, חבר הכנסת מה לגבי דוכן בסופרמרקט. אני לא יודעת, הוועדה תחליט על כך.

אני לא רוצה לערער על מהות ההצעה, אני מכבדת אותה. גם לי יש ילדים בוגרים מעל גיל 18. הבעיה מוכרת. אני חושבת שקצת נסחפים פה בהגדרות. שיווק זה דבר מאוד גדול. הציג פה מקודם יאיר גלר כמה דוגמאות מהחוקים בארצות הברית וצרפת. זה לא מדויק.

מה את מציעה לגבי הסעיף?

אני חושבת שצריך להחריג טעימות יין.

הטענה הזאת עלתה הרגע. אנחנו דנים בה.

מתייחסים פה רק לדבר מאוד מסוים. יש תערוכות, יש פסטיבלים, יש טקסים. אני לא רוצה להגיד שיין הוא גם חלק מטקסים יהודיים מימי קדם. יין זה חלק מתרבות, זה לא משהו שאפשר לקבוע שטועמים אותו רק בסופר. זה חלק מחינוך.

חינוך יותר מהכל.

המילה "שיווק" מאוד בעייתית. בצרפת, שהיא מדינת יין בינלאומית, יש את אחת התערוכות הבינלאומיות הכי גדולות.

אנחנו בשלב ההגדרות. כשאני קורא את הסעיף של השיווק אין שום הגבלה עליכם. כשנגיע לסעיף שנוגע לעניין שלכם אנחנו נתייחס אליו. כרגע אתם רוצים בשיווק שנגיע לתוצאה. אני קורא את סעיף השיווק ואני לא רואה בסעיף השיווק איפה ההגבלה עליכם.

אחר כך כתוב לא ישווק.

כשנגיע ללא ישווק תגיד שאתה רוצה לתת החרגה של 1,2,3. מנסים להכניס בהגדרות את כל התוצאות.

טעימות לא נופל בגדר מכירה, אספקה.

בסעיף 3(ב) כתוב שלא ישווק אדם לצרכן ללא תמורה.

אני מציעה שבשלב זה הוועדה לא תאשר את ההגדרה של שיווק, אלא רק את ההגדרה של משקה משכר, פרסומת לשם מסחרי, עם השינויים שסוכם עליהם. לגבי ההגדרה של שיווק הוועדה תחזור בהמשך כשהסעיפים הרלוונטיים ייקראו וייבדקו ההשלכות של זה.

לגבי ההגדרה של פרסומת אני רוצה להביא את תשומת הלב לכך שהיא מגדירה את הפרסומת באמצעות המילה "פרסומת". מה שהיא עושה זה פשוט מפרטת אמצעים של פרסום. צריך לשים לב לזה שלא מדובר דווקא בפרסומת מסחרית. זה יכול להיות כל מאמר שמדבר על תועלת בריאותית בשתיית יין, זה יכול להיות מבקר יינות.

בזה הרגע סוגרים את מדור המלצות היין בעיתונים לגבי יקבים? זה פרסומת?

מבקר יין זה לא פרסומת.

אם זאת ביקורת חיובית זה יכול לעודד.

יש כתבים לענייני יין, יש מדורי יין. יש רבעונים ועיתונים מקצועיים ליין. צריך לסגור אותם עכשיו? יש ירחונים לענייני יין.

אתם קצת מגזימים. מגזין ליין זאת לא פרסומת. אם במגזין ליין תהיה פרסומת היא תיחשב פרסומת.

הכתב יכתוב שהוא ביקר ביקב זה וזה, עם יין זה וזה והוא ממליץ עליו.

זאת פרסומת בעיניך?

כן.

זאת המלצה.

ההגדרה של פרסומת יכולה לכלול את זה כרגע.

זאת פרסומת.

כתוב את שם המוצר, את שם היקב, את חברת היין.

שולמה אולי תרומה כספית עבור הפרסום.

בסעיף 2 כתוב בעיתון או בכל דבר דפוס אחר המיועד בעיקר לילדים ולבני נוער עד גיל 18.

בדבר לילדים זה לא יופיע.

אם תהיה במגזין "מעריב לנוער" המלצה לשתות יין ביקב דלתון זה בעייתי.

הייתה תחרות בעיתון יומי על מדליה לשני יינות שקיבלו את המקום הראשון בעולם. האם זה מוגדר כפרסומת? בעקבות הדבר הזה קניתי יין מהחברה הזאת. זה עודד אותי לקנות את היין הזה. פה לא כתוב. אנחנו צריכים להגיד באופן ברור מה ההגדרה של פרסומת.

אם מוסיפים את המילה "מסחרית" זה פותר את הבעיה.

אני מסכים שאם מוסיפים את המילה "מסחרית" זה משנה את הכל.

אין לי בעיה עם זה.

כתוב לשם מסחר.

לאחר המילה "פרסומת" יבוא "מסחרית".

אם כל מה שמדובר עליו זה עיתון או כל דבר דפוס אחר המיועד בעיקר לילדים ולבני נוער עד גיל 18, אז אין הכוונה ל"ידיעות אחרונות". אם מדובר רק על נוער וזה לא לשאר העיתונים..

זה לא אומר את זה. אנחנו מצביעים על סעיף ההגדרות, למעט שיווק.

חבר הכנסת יריב לוין מצביע במקום חבר הכנסת אופיר אקוניס, חבר הכנסת אורי מקלב מצביע במקום ישראל אייכלר, חבר הכנסת שלמה מולה מצביע במקום ישראל חסון, חבר הכנסת שי חרמש מצביע במקום נחמן שי.

ראינו לאחרונה באחד העיתונים פרסומת לבית קפה שמראה תינוק מחזיק בקבוק וודקה. האם בפרסומת כזאת תהיה איזו שהיא בעייתיות?

כן, זה מסחרי.

מי בעד סעיף ההגדרות, למעט העניין של שיווק.

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

איסור פרסומת בשבח שתיית משקה משכר 2. לא יעשה אדם פרסומת למשקה משכר או פרסומת לשם מסחרי בשבח שתיית משקה משכר או המעודדת שימוש במשקה משכר – (1) בשלטי חוצות נייחים או ניידים, או בחצרים הפתוחים לציבור; (2) בעיתון או בכל דבר דפוס אחר המיועד בעיקר לילדים ולבני נוער עד גיל 18.

בהגדרה כתובות המילים "לשם מסחרי בשבח שתיית משקה משכר". אנחנו טוענים שבעיתונים שהם ספציפיים, ייחודיים וייעודיים לבני נוער אין צורך בשום פרסומת לשום משקה משכר, לא רק בשבח משקה משכר. אנחנו טוענים שבאופן גורף לא צריך שתהיה פרסומת למשקה משכר בעיתונים של בני נוער.

חסמת את הדרך להגיד שזה יהיה מסוכן..

גיל 18 הוא גיל בלתי רלוונטי לעניין הזה, משום ששיא צריכת האלכוהול במדינת ישראל הוא גילאי 18 עד 21. כל הנושא הזה של עד גיל 18 ומעל גיל 18 הוא בלתי רלוונטי לחלוטין. אנחנו רוצים שיהיה כמה שפחות פרסום באותם עיתונים או בכתבי עת מעבר לגיל 18. הייתי רוצה לשלול לחלוטין את כל הנושא של פרסום או אזכור אלכוהול בכלל כמשהו שמעודד את החיים הטובים עד גיל 18. צריך לזכור שגיל 18 עד 21 זה שיא הצריכה. אותם גופים, כמו הצבא, נלחמים בזה מלחמת חורמה. אנחנו צריכים גם כאן לעזור לצבא לקיים את אותם מסרים ששוללים לחלוטין את צריכת האלכוהול.

אתה אומר שעד גיל 18 אין את הבעיה? אנחנו מדברים על ילדים ונוער.

אנחנו מדברים על כל עם ישראל. אנחנו ממקדים את זה יותר בני נוער, אבל אנחנו לא מייתרים אוכלוסיה אחרת מלהשפיע עליה לצרוך פחות אלכוהול. תאונות דרכים עושים גם אנשים בני 30 ו-40.

למיטב הבנתי, ישנה אפשרות שהעבירות האלו יהיו עבירות מינהליות, זאת אומרת שהן נאכפות על ידי משרד כלשהו. ככל שזאת אפשרות קיימת צריך לתת את הדעת לזה שהניסוח של מה שמשפיע על העבירות עצמן צריך להיות עוד יותר ברור ועוד יותר בהיר, כי מדובר בתהליך שצריך לקרות בצורה כמעט אוטומטית במובן שאי אפשר להסתמך על הפרשנות של בית משפט. צריך להימנע מכל מונחי השסתום. הכל צריך להיות מאוד מאוד ברור מראש. ככל שמדובר בעבירות מינהליות זה עוד יותר מגביר את הצורך בבהירות. ברישה כתוב לא יעשה אדם פרסומת. הליך של פרסום מורכב מכמה שלבים. צריך שיהיה ברור פה מי לא יעשה פרסומת, האם מי שמפרסם, מי שמשלם, מי שמנסח, מי שמזמין את השירות.

מדובר על זה בהמשך.

יש בהמשך חזקות בעייתיות.

סעיף 11 מאוד מפורט. אפשר להתווכח בסעיף 11. שם מפרטים את העניין הזה.

בסעיף הזה שקובע את האיסור זה מאוד מאוד פתוח. כרגע זה לא ברור.

יש לכם הצעה אלטרנטיבית? אני לא רוצה לעשות לך באופן אישי את החיים קשים, אבל גם כאן וגם לגבי הצעות קודמות שנדונו היום בוועדה אנחנו פנינו מבעוד מועד, אנחנו ביקשנו שתבואו מגובשים. אני לא מדברת על המחלקה הפלילית, אני מדברת על משרד המשפטים, על משרד הבריאות, על משרד התמ"ת. ביקשנו שהם יבואו עם הצעות קונקרטיות. לי יש עוד הרבה יותר הערות לעניין הזה.

יש לי הערה כללית לגבי ההיערכות לחוק. לפי מה שנמסר לנו כל התוכן של החוק הזה היה במו"מ בין מנכ"ל משרד התמ"ת למנכ"ל משרד הבריאות. לא יכולנו להתייחס להצעות כשאנחנו לא יודעים במה מדובר. אנחנו קצת במבוכה. אנחנו עושים את המקסימום בזמן שנתנו לנו.

כל הדיונים היו לפני קריאה ראשונה. בין הראשונה להיום לא היה שום מו"מ בין המנכ"לים.

לנו נאמר שבדרג של מנכ"לים התנהלו דיונים והיו ישיבות.

זה לא מעניין אותנו.

יש ביקורת ראויה על הנוסח, אבל אין הצעה אלטרנטיבית. הממשלה בהחלטת ועדת השרים ביקשה תיאום. יותר מאשר להאיץ בכם לבוא עם הצעות מגובשות אנחנו לא יכולים לעשות דבר.

אנחנו לא המשרד המוביל. אני הבנתי שמשרד התמ"ת מרכז את העניין, ודאי לא המשפטים. אנחנו היינו מוכנים ועדיין מוכנים לסייע.

השיטה הזאת שמשרדי הממשלה באים לכאן לא יכולה להיות. דרך אגב, זה חוזר על עצמו לא רק בוועדה הזאת אלא בכל הוועדות האחרות. או שתעשו את העבודה שלכם, או שאנחנו נקבע ונגמר העניין. לא יכול להיות שמשרד ממשלתי לא מדבר עם משרד ממשלתי אחר. מבזבזים את זמננו. הרבה אנשים מגיעים לכאן.

זה לא היה המצב במקרה שלנו. אי אפשר לומר ששני משרדי הממשלה לא דיברו אחד עם השני. המחלוקת שלנו עם משרד התמ"ת הייתה לאורך כל הדרך, לאורך כל הוועדות . זה גם הוצג ככה בוועדת שרים. המחלוקת הייתה לעניין פיקוח.

אבל אז מעבירים לוועדה נוסח בשתי גרסאות כדי שהוועדה תכריע.

לעניין סעיף 13 העברנו את הנוסח שלנו ב-28 במארס.

העברתם את זה גם למשרד המשפטים? יידעתם את משרד המשפטים?

אני מגובשת. היו דיונים בין שתי ההנהלות. כמובן שהיו מסקנות כאלו ואחרות.

יידעתם את משרד המשפטים? העברתם את הנוסח?

כן, ב-28 במארס.

את תוכן הדיונים בין המנכ"לים לא העבירו.

אני רוצה לדעת מה הסעיף הזה אומר לגבי המסעדנים. קהל היעד שאנחנו פונים אליו הוא קהל יעד יותר בוגר. לעניות דעתי החוק מתייחס לא במיוחד אלינו. אנחנו מגישים אלכוהול באופן תדיר בעסקינו. אנחנו שמים את זה על תחתיות שאנחנו מקבלים מחברות מסחריות. אני רוצה לדעת אם אני עובר על החוק בזה.

בישיבה הקודמת אמרתי שאנחנו מבקשים מכם לבוא עם פתרונות לבעיות שהעליתם. מטרת החוק לא הייתה שבתחתית של הבירה יהיה כתוב שם הבירה. זאת לא הבעיה שלנו. תביאו פתרונות ונהיה פתוחים לשמוע. השאלה אם בסעיף הרלוונטי הזה אתה רואה משהו שהוא בעייתי לכם.

הגשנו פתרון לעניין הזה. גם לעניין של הפרסום. יש פה עניין של החצרות, מה שמוגדר פה כשלטי חוצות או ניידים. אני פונה לאדם שחוזר מעבודה שלו אחרי יום עבודה קשה ורוצה לשתות בירה..

תגיד לי מה אתה מציע. אנחנו איתך. מה אתה מציע לגבי החצרים הפתוחים?

אני רוצה שעניין המסעדות יוחרג באיזו שהיא דרך מהעניין הזה, כי אני לא חושב שאנחנו קשורים לזה. אני לא רוצה שאנשים שלנו יעברו על החוק.

אם יגיעו אליך בני 13,14,15.

אלה לא אנשים שנכנסים אלי לעסקים.

השאלה איך אתה מתמודד.

אני לא מוכר מתחת לגיל 18. אם אדם חוזר אחרי יום עבודה ואני רוצה לקרוא לו עם שלט שיבוא אלי לשתות בירה לפני שהוא חוזר הביתה לריב עם אשתו..

אתה יכול לבוא ולומר שבחצרים פתוחים זה לא יהיה, למעט חצרים בתוך מסעדות.

זה משהו שבהחלט מקובל עלינו.

הוא רוצה שלטים כלפי ההולכים ברחוב.

אנחנו אומרים בחצרים בתוך המסעדה, לא בחוץ.

אם אתה רוצה למעט אפשר למעט כאן בתי עסק המוכרים לצרכן משקה לצריכה בתחומי בית העסק, אבל זה יאמר שגם בסופר מרקט, לא רק במועדון, ניתן יהיה להציב פרסומת.

זה שילוט פנימי או חיצוני?

מדובר כאן על שלטי חוצות נייחים או ניידים. בכניסה לבית העסק אסור בהתאם למוצע כאן לעשות פרסומת למשקה משכר או פרסומת לשם מסחרי בשבח שתיית משקה משכר שמעודד שימוש במשקה משכר. ברגע שיש לי פרסומת שמראה בקבוק של וודקה..

אנחנו מדברים על מקומות שבהם הותרה מכירת אלכוהול על פי חוק. הפרסום שם יהיה בפנים.

זאת אומרת שזה גם בתי עסק שמוכרים משקאות אלכוהוליים.

הסעיף הזה בא ואומר לא לעודד, לא שלא יהיה שלט. היום מותר שיהיה שלט בסופר מרקט.

שאינו מוכר את האלכוהול סגור, זאת אומרת לצריכה חיצונית.

יצאתי מהספר ביום ראשון השבוע וראיתי מול בית ספר יסודי על בית פרטי שכתוב וודקה X מחליקה לך בגרון. שילמו לבעל הבית כסף כדי לתלות את השלט. אנחנו באים ואומרים שיהיה מותר לשים שלט בנוגע לוודקה X, אבל מחליקה בגרון, עושה לך טוב וכל הדברים האלה אסורים שיהיו. אם באים בעלי הפאב ואומרים שהם רוצים שיהיה להם את הסעיף הזה אנחנו מוכנים לתת להם את ההקלה בתוך הפאב שלהם, לא בכל הסופרים. זאת לא המהות. זה רק בשבח שתיית אלכוהול. זה לא שאסור לפרסם. מותר לפרסם בכל מקום.

רשות מקומית לא נותנת לפרסם על בתים.

האם עצם הפרסום זה לא השבח לשתיית אלכוהול?

החוק אומר את הכללים של פרסום אלכוהול, מה מותר ומה אסור. אם רוצים להחריג את שבח שתיית האלכוהול הסעיף צריך להיות מאוד ממוקד למקומות שבהם מוכרים אלכוהול.

אתה מדבר על צעירים. מה החוק הזה? מה מטרת החוק? מטרת החוק היא לא לעודד ילדים צעירים להשתמש באלכוהול. לא מדובר במבוגרים. זה חוק שנועד להגן על ילדים. אתה פוגע פה בזכות..

השאלה אם כשהילד שלי רואה טלוויזיה או קורא עיתון המודעה מיועדת לו או לאבא שלו.

אנחנו צריכים למצוא את הגבול בין מה שמיועד לילדים למה שלא מיועד לילדים. פה אנחנו פוגעים בצרכן המבוגר שמותר לו לקנות ומותר לו לפרסם.

אנחנו לא מכריעים בזה עכשיו.

יש לזה השפעה לעתיד.

אם רוצים ללכת לפי רוח החוק אפשר להשאיר את הסעיף כמות שהוא. אפשר יהיה לשים לבירה תחתית שייכתב בה בירה X, לא יהיה כתוב שהיא עושה לך טוב בנשמה. יהיה כתוב בירה כזאת או אחרת.

מיצינו את הנקודה. אנחנו לא מצביעים על זה כרגע.

איסור מתנות 3 (א) לא ישווק אדם לצרכן משקה משכר שאליו נלווים פרס, מתנה או זכות להשתתפות בהגרלת פרסים או בתחרות. (ב) לא ישווק אדם לצרכן משקה משכר ללא תמורה.

סעיף 3(א) שאוסר שיווק בכל מיני מובנים הוא פגיעה קשה בתעשייה. אנחנו סבורים שצריך ניסוח שיאפשר פעילות שמופנית לקהל המבוגר, גם פעילות של הגרלות או תחרות.

הכוונה היא לאפשר המשך של קידום מכירות ושיווק מול צרכנים מבוגרים. אנחנו לא רואים סיבה כלשהי להגביל את זה. צריך לאפשר לתעשייה לעבוד מול קהל הצרכנים שלה, לאפשר גם לאיזה שהוא יצרן להחדיר מותג חדש, לעשות פעילויות. החוק מגביל הרבה מאוד. אנחנו לא מעירים לסעיפים אחרים. בסעיף הזה אנחנו רואים הכרח לעשות תיקון. בסופר, לדוגמה, מקובל 2 כוסות בירה או 6 כוסות בירה עם כוס ממותגת.

אחד ועוד אחד.

לגבי הגרלות ופרסים אנחנו מציעים לוודא שגם הפעילויות האלו יהיו מופנות רק לבוגרים על ידי כך שהזכות להשתתפות תהיה מוגבלת רק לבוגרים והדבר יצוין בכל פרסומת. בכל מקום שבו כותבים שיש איזו שהיא הגרלה ומגרילים פרס יהיה כתוב בבירור שמי שיוכל לקבל את הפרס הזה הוא רק בגיר, לא קטין. אני יכול גם להציע ניסוח. לא ישווק אדם לצרכן משקה משכר שאליו נלוות זכות להשתתפות בהגרלת פרסים או בתחרות, אלא אם נקבע כי רק בגירים יהיו זכאים להשתתף בהגרלה או בתחרות והדבר צוין בכל פרסום בדבר ההגרלה או התחרות.

למרות שהמיקוד הוא בנוער אנחנו נמצאים במלחמה על תרבות שנקראת צריכת אלכוהול במדינת ישראל. אין דבר כזה בגיר ואין דבר כזה ילד בעניין הזה. ילדים בני 17 הם כבר מזמן לא ילדים. זה סוג של סחיפה שאסור שתהיה במקום הזה. אסור שיהיה מסר כפול לשני סוגי גילאים.

בהתאם לחוק העונשין אסור היום למכור לקטינים. הסעיף הזה לא מתייחס לקטינים. הרלוונטיות בכלל לא קשורה לקטינים, רק לבוגרים.

אתה אומר ההיפך ממה שהם אומרים.

לגבי הנושא של הפרסים וההגרלות חשוב להשאיר את הסעיף כמות שהוא, שלא יהיו טיסות לחו"ל, למונדיאל ולכל מיני דברים. לגבי מתנות אם יש הצעה לאחד ועוד אחד או לשיווקים אנחנו לא באים להגביל לחלוטין. לגבי ההגרלות והפסטיבלים זה מהות החוק. אנחנו לא רוצים את הפסטיבל סביב האלכוהול. אם יש לכם הצעה שנוגעת לסעיף המתנות אני אתמוך באופן אישי. אם זה לגבי הגרלות, תחרויות וכל הדברים האלה זה נוגד מהותית את רעיון החוק.

מה לגבי מבצעים?

מבצעים ומתנות זה אפשרי.

מבצע זה פרס? ברגע שאתה נותן אחד ועוד אחד זה פרס.

אין בעיה עם אחד ועוד אחד.

אחד ועוד אחד זה לא פרס, זאת הנחה.

אחד ואחד נחשב כמתנה. מבחינה כלכלית אנחנו יודעים שאתה מקבל הנחה של 50% בתנאי שאתה קונה 2. לציבור זה משווק כמתנה.

ימכרו צמד במחיר מסוים.

חבר הכנסת דנון אומר לתת מתנות שלא יהיו אטרקטיביות על-מנת שלא יהיה פסטיבל. אנחנו רוצים לתת דברים אטרקטיביים לקהל הצורכים הבגירים.

אנחנו בהחלט רוצים שהמכירה של אלכוהול תהיה יבשה.

אנחנו גם משתדלים למכור במחירים נוחים. אנחנו מנסים לעשות מוצרים אטרקטיביים במחירים נוחים.

אין לנו בעיה שתמכור כל בקבוק אלכוהול באגורה. אנחנו לא מגבילים אותך.

אמרו פה שהמשקאות לא אמורים להימכר לקטינים.

אני מציע שנעשה פרס ומתנה שלא מיועדים לקטינים.

זה כבר נדון.

הוא לא מתנגד.

להגרלות גם למבוגרים.

כן. אני מוכן לפרס או מתנה שאינם מיועדים לקטין.

החוק הזה בא להתמודד עם הסיטואציה הרעה שבה קטינים קונים ואנחנו לא מסתפקים באיסור.

אסור לקטינים לקנות וגם אסור למכור להם.

אני מציע שאם הפרס הוא בנקודת המכירה או בהגרלה הוא לא יהיה פרס שמיועד לקטינים.

בואו נכתוב שאינם מיועדים לקטינים.

מה אומרים? שלי בתור בוגרת שבאה לקנות את המשקה לא ייתנו פרס שמיועד לנכד שלי? זה הרעיון של הסעיף?

הדבר היחיד שאפשר להתיר אותו זאת המתנה, לא הפרס ולא ההגרלה, כי כל דבר שקשור בזה שזוכה יהיה בהכרח גדול והפסטיבל יהיה סביבו.

אנחנו מורידים את המילה "מתנה".

מה נקרא מתנה?

מתנה זה כל דבר שאתה נותן ללא תמורה.

דווקא בהגרלה יש לנו את היכולת לוודא מי שמגיע לקחת את הפרס.

אנחנו לא רוצים פה הגרלות.

הגרלות זה פסטיבל. הבן שלי אומר לי לקנות בירות כי אולי נטוס למונדיאל.

אני לא חושב שמישהו בגלל מבצע מונדיאל מתחיל לשתות יותר בירה.

מי בעד 3(א) ללא המילה "מתנה"?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

הניסוח שאושר בישיבה הקודמת שהייתה ב-15 במארס הוא לא ישווק אדם שיווק מסחרי. הוספה המילה "מסחרי". משום מה זה הושמט מהנוסח שיש לנו כאן. אנחנו מציעים להוסיף את המילה "מסחרי". זה יפתור לנו את הבעיה של מבצעי החלוקה לקראת החגים.

מקובל.

3(ב) לא ישווק אדם שיווק מסחרי של משקה משכר ללא תמורה. זה פותר את הבעיה של מבצעי החלוקה של העמותות לפני פסח. זה לא פותר זה את הנושא של טעימות, כי יכולה להיות שאלה פרשנית אם טעימות זה מסחרי או לא מסחרי.

כמה cc נותנים בטעימה?

טעימה קטנה.

אני לא מבין למה טעימה יכולה להיחשב מסחרי.

10cc גג.

אני לא חושב שטעימה נופלת בגדר מסחר.

אני לא יודע אם עצם זה שהיקב עושה טעימה זה לא נחשב למשהו מסחרי. זאת שאלה פרשנית.

ודאי שטעימה היא לשיווק מסחרי. זה נעשה לצורכי שמיים?

לתמורה.

המילה "תמורה" לא נאמרה כאן.

תחשוב בינתיים על פתרון לטעימות.

יש לנו טעימות. בדרך כלל מקובל כשמשיקים כל פעם יין חדש לשלוח את היין למבקרי היין, לכתבי היין. זה נכנס לסוגיה שאנחנו לא יכולים לעמוד בה.

זה לא לצרכן.

זה לא שיווק מסחרי.

זה מסחרי, כי המטרה בסופו של דבר היא לעודד מכירה ורכישה של אותו סוג של יין.

שליחה של מישהו לטעימה זה לא שיווק לצרכן.

אולי שיווק מסחרי כמותי.

זה מסחרי לא לצרכן.

יש תרבות שלמה בנושא הזה של טעימות בכל העולם. היא לא השתנתה. בתחום הזה של היין הנושא של הטעימה זה דבר שנמצא מתערוכות, דרך חנויות יין, דרך רשתות השיווק. זה חלק מתרבות שלמה שאין לה קשר בכלל לעידוד אלכוהול. היא תרבות חזקה, דומיננטית וקיימת בכל מדינה. צריכים להחריג את הסעיף הזה וליצור אפשרות שהיקבים או כל מי שעוסק בתחום היין - גם בייבוא - יוכל לתת לטעום את המוצר שלו, כי אחרת כל התחרויות נסגרות, כל פעילות יחסי הציבור..

אני מסכים איתך, רק צריך לראות איך להגדיר את זה.

יכול להיות שאפשר לבוא ולעשות כאן הגדרה ששיווק כזה ללא תמורה לא יוכל להיעשות כנלווה למשהו אחר.

תגדירו את זה עד רמה כמותית מסוימת.

נותנים לך לטעום ומוכרים לך את הבקבוק.

זה חלק בלתי נמנע מתהליך המכירה.

נניח שאת באה ואומרת שכל מי שבא ואוכל במקום מסוים מקבל את המשקה האלכוהולי חינם.

טעימה זה משהו שניתן ללא תמורה וללא התניה.

זה ברור, אבל יכול להיות שאם נחריג רק את זה אנחנו נפתור.. מישהו משיק יין חדש ועושה ערב השקה. אנחנו לא רוצים למנוע את זה ממנו.

עדיין לא הייתה לי שהות כדי לחשוב על כל ההגדרות.

ניתן לכתוב את המילים "למעט לצורך צריכה במקום".

אני הצעתי לצורך צריכה במקום, אבל אז אמרו לי, בצדק, שזה כולל סופרמרקטים שיעשו דוכני טעימה.

שיעשו דוכני טעימה. אי אפשר לעשות על המילימטר בכל דבר.

הם חוששים מזה, כי זה ילדים וזה מבוגרים. הם לא עושים את זה בסופרים.

לילדים אסור.

בגלל זה הם לא עושים את זה בסופרים.

לכן אין את הבעיה הזאת. זה צריך להיות למעט לצורך צריכה במקום.

אוקיי.

חלק מתרבות האירוח בעסקים שלנו זה הרבה פעמים שבאים לקוחות קבועים. אנחנו מזמינים אותם לכוס יין.

אנחנו הצענו למעט צריכה במקום. בפאב שלך תעשה מה שאתה רוצה למבוגר.

יש סעיף שמחריג מקומות כמו בארים, מסעדות.

כרגע אישרנו למעט צריכה במקום.

אישרנו כל סוג של טעימות בכל מקום.

אני לא מדברת דווקא על הטעימות, כיוון שאני לא יודעת אם זאת טעימה גדולה או קטנה. אנחנו אומרים למעט לצריכה במקום שבו שווק המשקה.

אנחנו מבקשים שאחרי המילה "לצרכן" נוסיף את המילים "לצרכן הסופי". ביחסים שבין היצרן והקמעונאי יש לפעמים תהליך שנותנים אחד ועוד אחד.

קמעונאי הוא לא צרכן. אם שולחים לבעל החנות אין בעיה.

האם להערכת משרד המשפטים אנחנו צריכים להגדיר כאן צרכן? בחוק הגנת הצרכן צרכן מוגדר כצרכן שרוכש מוצר או מקבל שירותים למטרה אישית, ביתית או משפחתית. השאלה אם מעתיקים את ההגדרה של צרכן להצעת החוק הזאת.

לי אין בעיה.

נוסיף הגדרה של צרכן כמו בחוק הגנת הצרכן.

אנחנו מבקשים שבסיפא של 3(ב) יתווספו המילים "לרבות תכניות נושאות פרסים ושעשועונים", כדי שיהיה ברור שחל איסור..אפשר לעשות סעיף 3(ג) חדש.

3(ג).

העיקרון ברור. תעבירו לנו נוסח.

מה עם תכניות ריאליטי?

אפשר להגיד תכניות באופן כללי.

אני לא יודעת אם זה ייחשב שעשועון או לא.

אנחנו נעביר לך נוסח ל-3(ג).

ההצעה שעומדת להצבעה בפני הוועדה היא 3(ב) המתוקן.

מי בעד 3(ב) המתוקן?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

מה 3(ג) אומר? אם ב"אח הגדול" או בתכנית אחרת ישימו בקבוק וודקה במרכז השולחן זה יהיה מותר?

כאן מדובר על שיווק.

כרגע זה אסור.

אפשר להקריא את סעיף 3(ב) המתוקן?

ב-3(ב) יהיה כתוב כך: "לא ישווק אדם לצרכן שיווק מסחרי משקה משכר ללא תמורה, למעט צריכה במקום שבו שווק המשקה המשכר". תיכנס הגדרת צרכן לכל החוק הזה, לא רק לסעיף הזה.

צריך את תכניות הריאליטי, כדי שלא יהיה מצב שסעיף (ב) מתיר בגלל העניין של ניתן לצרוך במקום.

זה יהיה בסעיף (ג). עידית, את רוצה לחזור על ההצעה של סעיף (ג) ברמה של העיקרון?

מוצע שחל איסור על קיומם של שעשועונים ותחרויות נושאות פרסים כאשר המשקה האלכוהולי הוא הפרס.

לא ישווק משקה אלכוהולי כפרס בתחרויות (1), (2) ו-(3).

כשנגיש לכם את הנוסח לסעיף (ג) נכליל גם תכניות ריאליטי.

תביאי נוסח מסודר לישיבה הבאה לסעיף 3(ג).

סעיף 3(ג) יוצבע בישיבה הבאה.

הגבלת פרסומת 4. בל פרסומת מותרת למשקה משכר ייכללו רק הפרטים הבאים: (1) שם המשקה; (2) סימנו ושמו המסחרי; (3) שם היצרן וסימנו המסחרי; (4) צורת המוצר ומקום מכירתו, לרבות תמונות מקום ייצורו.

תהיה פה בעיה, משום שאתה לא רשאי להגיד שיין זכה באיזה שהוא פרס, בהוקרה בינלאומית או ישראלית. זה חוסם אותך.

למה? איפה אסור לך לכתוב את הפרס?

כתוב מה כן. זה לא מופיע בפנים. אסור לציין שהנ"ל הוא יין בעל איכויות שזכה במדליה כזאת או אחרת. זה נחסם.

מה אתה מציע?

זה מאוד מאוד נעול לכתוב שבתוך הבקבוק נמצא רק יין.

זה לא רק יין. אסור יהיה לכתוב שמדובר בבירה דלת קלוריות או במשקה שאחוז האלכוהול בו..

צריך טיפה לפתוח את זה, לתת טיפה מעבר לזה.

אסור גם יהיה לכתוב שאחוז האלכוהול בו נמוך במיוחד.

איך זה בעולם הסיפור הזה?

אין מגבלה בעולם. גם לא על פרסום.

יש. קיימת מגבלה על שם המוצר.

פה זה ממש חונק את העסק. לא מדובר על מוצר סטנדרטי. לא מדובר על מיץ. מדובר על אלפי מוצרים קטנים שצריך לתת את הדיפרנציאציה ביניהם.

דיפרנציאציה היא פרסומת. זה כל הרציונאל. הרציונאל להפוך את המוצר ללא אטרקטיבי.

אני מציע להוציא את זה מחוץ לחוק ופתרנו את הבעיה.

אתה שומע את הרשות למלחמה בסמים. אתה שומע את הנתונים.

אני שומע הכל, אבל זה עדיין מוצר לגיטימי. עוד לא החלטנו שהוא הורג.

אני לא אומרת שזה הורג. אני אומרת שלאופן שבו אתה מציג את המוצר יש השפעה. צריך לבחון את ההשפעה הזאת, את ההשלכות של ההשפעה הזאת.

היקבים בפעם שעברה ביקשו את תמונות המקום. הוספנו את זה.

חבר הכנסת דנון הזכיר קודם בירה מחליקה בגרון. אנחנו מסכימים עם חבר הכנסת המציע שזה לא צריך להיות אפשרי. תיאור עובדתי אם הדבר הזה זכה בתחרות או מה אחוז האלכוהול המדויק - 3.25 או 10.7 - צריך להיות מותר.

אחוז האלכוהול אסור לציון?

פרסומת אסור.

פה כתוב מה מותר.

למה אסור לציין אחוז אלכוהול?

יש רשימה סגורה מה מותר.

הרשימה עוד לא סגורה. כרגע היא עדיין פתוחה.

יכול להיות שצריך לכתוב מה לא לכלול בפרסומת.

אם מישהו רוצה לכתוב בפרסומת את אחוז האלכוהול, למה..

זה לא פרסומת. זה לא נכנס להגדרה של פרסומת.

גם שם המשקה. אומרים שבפרסומת מותר לך לציין..

את אחוז האלכוהול יהיה אפשר.

אני חושבת שראוי לאפשר את ציון אחוז האלכוהול.

5% אלכוהול. אחוז האלכוהול המדויק.

הנושא של תיאור עובדתי חשוב, כמו למשל זכייה במדליה.

המפרסמים יעשו מה שהם רוצים עם המשפט הזה.

זאת עובדה.

מי יבדוק את העובדה? אני מוכן שתבואו עם הצעה פוזיטיבית. תגידו ציון של תוצרת ישראלית שזכתה בפרסים בינלאומיים.

יש מספר נתונים שהם נתונים ברורים, כמו אזור גיאוגרפי, נתונים של מיקום, של חוזק שמותר לציין על התווית, נתונים של מפעל שנמצא במקום. כל סופרלטיב אחר שאומר שזה נהדר, שזה נפלא צריך להוריד.

צריך להוסיף את העניין של כשרות. בסעיף (6) נוסיף את העניין של כשרות.

מעבר לקו הירוק.

היה יותר נכון אם הייתם מחריגים את מה שאסור לפרסם, לא את מה שמותר.

אנחנו הולכים על הצד החיובי הפעם.

אנשי היקב, האם יש לכם הצעה פוזיטיבית?

להשאיר תיאורים עובדתיים מוכחים, כמו אזורים גיאוגרפיים, פירוט של המוצר עצמו שמותר בחוק - יש הגדרות ברורות לזה - תיאור של זכיות או דברים מסוימים. אתה לא יכול לפאר, אבל הדבר צריך להיות מאוד מוגדר. חלק גדול מאזורי ייצור האלכוהול והיין נמצא באזורים מאוד מוגדרים.

אל תפתחו את היריעה. אפשר לציין זכיות מוכרות, אבל לא לפתוח את הכל כי זה משנה את מהות החוק.

מה זה זכיות מוכרות? מוכר על ידי מי?

מחר יעשו תחרות מחוץ לכנסת ויגידו שהם זכו בתחרות.

אני הייתי מוסיף ציון זכיות מוכרות של תוצרת ישראלית.

יש הסכמי סחר בינלאומיים שישראל חתומה עליהם. אתמול פניתי אליהם כדי שיבדקו את כל הנושא הזה. יש להם עמדה מאוד ברורה.

יש הסכמי סחר. אני הראשון בעד לחסום יין מייבוא, אבל..

אני מבקש להפנות לסעיף (2). אפשר לכתוב תיאור עובדתי נכון שאיננו משבח את המוצר.

זה בהחלט משבח.

לא מחליק בגרון, אלא תיאור עובדתי.

אפשר להוסיף את ארץ הייצור, מקום גיאוגרפי, דברים שאי אפשר להתווכח עליהם.

אין בעיה עם ארץ הייצור.

זכיות במדליות?

בעייתי.

מקום ייצורו, לרבות תמונות של מקום ייצורו.

יש מצב עובדתי שהעיתונות תורשה לכתוב על המדליה ועל הזכייה, אבל הפרסום שמציין עובדה מסוימת לא יוכל לעשות את זה. לא הולכים להחריג את העיתונות, היא תציין את זה. מי שיעשה את הביקורת על המוצר יכתוב את זה. המפרסם, דהיינו היקב, היצרן או היבואן לא יוכלו לציין עובדה שהיא לא עובדה מפארת.

אם וודקה אבסולוט תחליט שהיא זכתה בפרס של הוודקה הטובה לצעירים תהיה לנו בעיה.

הנושא הזה מאוד מוגדר. ברור שכל דבר שמיועד לצעירים מוחרג החוצה, אבל אם זכה יין כיין הכי טוב בעולם או כמשקה הטוב ביותר בתחרות מקובלת זאת עובדה. אין תחרות שאומרת שהיין טוב לבן 16. לא קיים דבר כזה בעולם. זאת הגדרה מפארת. יש עובדות שהן עובדות. שמפניה מייצרים באזור שמפן, יקבי רמת הגולן מייצרים ברמת הגולן. אלו עובדות.

את זה מותר לך להכניס.

מי שזוכה בפרס מציין את זה.

הכנסנו את ארץ הייצור, תמונות של מקום הייצור, את האזור הגיאוגרפי. יש לכם בעיה עם הנושא של הפרסים. גם לנו יש בעיה, כי לא נשים פה משהו שיפתח את כל החוק.

יש לכם הגדרה לתחרויות מוגדרות, אובייקטיביות?

עיתונאי שיכתוב ביקורת יין – זה קיים בכל העולם - יכול לכתוב מה שהוא רוצה. הוא יכול לתת ציון שזאת גם המלצה.

נכון. אם תוכלו לבוא עם משהו ספציפי לתחרויות אנחנו איתכם.

יש תחרויות מוכרות בינלאומיות שאפשר להכניס אותן.

אפשר לציין את שם התחרות ואת המיקום שבו הוא זכה. אפשר לציין דברים יבשים, בלי העניין של משפיע , עושה טוב או עושה רע. יש לנו את סעיף 4(1)-(7). מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר


בזה הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40