הכנסת השמונה עשרה

הוועדה לענייני ביקורת המדינה

18
4.7.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 198
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ב' בתמוז התשע"א (4 ביולי 2011), שעה 13:30

עליית בני הפלשמורה – ישיבת מעקב דחופה

חברי הועדה: יואל חסון – היו"ר
אורי אריאל

שלמה מולה

מאיר שמגר

נשיא בית המשפט העליון (בדימוס)
עמוס ארבל

מנהל אגף, מרשם ומעמד, משרד הפנים

דוד יאסו

מנהל אגף א' לעולי אתיופיה

עופר דהן

מנהל אגף שיווק תוכניות

עמנואל סרי

מנהל מרכז אפריקה

רבקה לויפר

רפרנטית רווחה ועליה באגף התקציבים

רוני אקלה

מנכ"ל ארגוני עולים מאתיופיה

אורי רדה

יו"ר עמותה לזכר יהודי אתיופיה שנפטרו בסודן בדרך לציון

אריה רדה

עמותה לזכר יהודי אתיופיה שנפטרו בסודן בדרך לציון

ראובן ברחנו

עמותה לזכר יהודי אתיופיה שנפטרו בסודן

קסאומר הינגדאו

מלקוה סיסאי

דורית אלמה

תמר הימלה

ראובן אדיסו

עמי ברגמן

מנהל מחלקת טורקיה – מצרים, ג'וינט ישראל

יוסף פייט

נקוג', הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה

ד"ר אברהם נגוסה
ראש ארגון מכנף דרום לציון וחבר פורום הארגונים של יוצאי אתיופיה בישראל

הרב מנחם ולדמן
ראש מכון "שבות עם"

ארווין קוטלר
הוועדה הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה

זיוה מקונן דגן
מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חנה פריידין

י.ח. – חבר המתרגמים בע"מ
עליית בני הפלשמורה – ישיבת מעקב דחופה

שלום לכולם, צהריים טובים. אני מתכוון לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ישיבת מעקב דחופה בנושא עליית בני הפלשמורה, ונמצא איתנו כאן נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט שמגר, שלום לך, אדוני, חברי הכנסת, אורחים. כפי שאתם זוכרים הנושא הזה של עליית בני הפלשמורה היה הנושא שטיפלנו בו באמת באופן סדיר וקבוע הרבה ביוזמת חברי הכנסת שנמצאים כאן, גם חבר הכנסת אריאל, גם חבר הכנסת מולה ואנחנו בוועדה לקחנו את זה כנושא קרוב וצמוד שאנחנו מטפלים בו. התעדכנו מעת לעת בכל מיני דברים שקורים ויש הרבה דברים טובים שקורים, אנחנו יודעים שחלק מהדברים מתקדמים והיינו גם באירוע אצל ראש הממשלה, כולנו זוכרים, ואני רוצה לקבל תמונת מצב איפה הדברים עומדים היום.

השופט שמגר, אתה רוצה להגיד משהו?

אני רוצה קודם כל להביע את הערכתי ליו"ר הוועדה ולחברי הוועדה. אני אינני יודע אם אתם ערים עד כמה היתה הדחיפה של הוועדה הזו חשובה להתפתחות הנושא ואנחנו צריכים להכיר בכך ולהודות לכם. לגוף העניין יתנו לכם דוח יותר מפורט על ההתפתחות בשטח, אני הייתי רק מפנה את תשומת הלב למספר נקודות שנראות לי בולטות.

ראשית, נקבע בשעתו שתקום ועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר. אני מקווה שאחרי שתשמעו את ההתפתחויות על הבדיקה בשטח תבינו למה אני מתכוון, אני מקווה שנמשיך בהמשך העלייה של אלה שאושרו, אני כשלעצמי מוכרח להודות שאני לא יודע מתי. לדעתי יש להעביר את כל אלו שנמצאו מתאימים, חבל על הזמן ולדעתי השהות בישראל יכולה לתרום הרבה יותר מאשר השהות שם, למרות כל המאמצים, שאני מעריך אותם, אבל בניכר זה לא אותו הדבר. אבל ככה החליטה הממשלה ואני יודע שלא תמיד מקיימים את החלטות הממשלה אלא נתפסים בזה, אבל אם אנחנו נתקדם אפילו בקצב הזה האיטי מאד המקומות לקליטה כאן בארץ יתמלאו, כלומר אותם מקומות שהם מקומות לקליטת עולים יהיו, לא יודע אם עכשיו אבל כנראה בראשית השנה הבאה מלאים.

הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר התכנסה פעם אחת ולא יותר. זה לדעתי חבל, כי החכמה היא לא להחליט אלא גם לבצע את מה שמחליטים וזה ייצור בעיות. אז מה, ייתנו לאנשים כסף? יש איפה לקנות דירות? הלא אנחנו יודעים את המצב כאן, הם יתרוצצו ברחובות ויחפשו דירות? צריך לתת להם את האפשרות הראשונה למצוא איזה מקום כאן בארץ ולדעתי הפתרון הוא רק בפתיחה מחדש של מקומות לקליטת עולים שנסגרו בעבר מכיוון שלא היתה עלייה, והנה התברכנו שאלפי אנשים באים ארצה, אני חושב שזה צריך להיות שמחה לכולם שאלפי אנשים יגיעו, אז צריכים גם לקלוט אותם בצורה כלשהיא שיהיה להם מקום איפה לשים את הראש בלילה הראשון או בלילות הראשונים. זה לא דומה לשום דבר שאפשר לתת להם במקום, ואני לא הייתי רוצה שהמפגש הראשון שלהם עם הארץ יהיה מפגש של אכזבה, שיאמרו 'הו, הנה הגענו הנה לארץ ואומרים לנו כעת תסתדרו ברחובות לחפש דירה'. זה לא קליטה, זה אנטי קליטה, לכן בקשתי היא שהנושא הזה יהיה לעיני הוועדה, צריך למצוא מקומות שיוכלו לקלוט את כל האנשים שיעברו שם את הבדיקה.

זה הדבר הראשון ושוב, אני חושב שבלעדי זה לא יהיה... אנחנו נטפל כאן בדברים נוספים של פריפריה, אנחנו רוצים לאפשר לאנשים, למשל, לערער על החלטה, זה תנאי יסודי בארץ, וכשיש ערעור זה בבית משפט יותר מערעור אחד ובוודאי שישלמו סנקציות מנהליות. בזה צריך לטפל וזה טיפול שאנחנו ניגע בו, אבל הנושא הזה של קליטת האנשים, איפה לשים את ראשם, חשוב מאוד.

תודה רבה לך, השופט שמגר. יוזם הדיון חבר הכנסת שלמה מולה בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, כבוד השופט, אתה באמת ידיד טוב של קהילת יהודי אתיופיה, עוד מהיותך שופט פעיל ואנחנו מאד מודים לך ואני חושב שהמטריה שנתת לפעילות הזו היא זו שאפשרה את תהליך קבלת ההחלטות. אני יודע שראש הממשלה, שנפגשת איתו ואמרת לו, היה לו קשה להגיד לא בצורה מפורשת, למרות שמאחורי הקלעים התקיימו הרבה מאד דיונים.

אני רוצה גם להודות לך, אדוני היושב ראש, על זה שנענית לבקשתי לקיים את הדיון. אני רוצה להציג את נושא הדיון, הוא מחולק לשניים. אני מניח שהיום לפחות הייתי רוצה שנמצה את הדיון באחד מהם ולהצטרף לכבוד השופט לקיים דיון המשך נוסף בעניין ישיבת ועדת המנכ"לים או הקמת ועדת המנכ"לים שהיתה אמורה למצוא פתרונות דיור או מציאת פתרונות דיור לאלו שיגיעו לכאן. אם אנחנו לא נידרש לכך, אדוני היושב ראש, עלול להיות שבעוד זמן מה מרכזי הקליטה יהיו מלאים וידרשו להפסיק את העלייה וזה לא מה שאנחנו רוצים והלוואי שכל אלו שקיבלו תשובות, כולם היו מגיעים. זה דבר אחד.

הדבר השני - אני רוצה לשבח דווקא את משרד הפנים. כל הזמן משרד הפנים, אדוני היושב ראש, גם בפעמים קודמות ובדיונים קודמים משרד הפנים היה הגוף שעשה את עבודתו בעיקר בתהליך בידוק אנשים, הרכבת רשימה ושליחת שליחים, ובעניין הזה אפשר באמת לציין לחיוב את העבודה הטובה של משרד הפנים באמצעות שליחים בצורה של מחזוריות. אני יודע שבטח אנשי משרד הפנים יגידו את דבריהם, הם נמצאים לקראת סיום הבדיקה הראשונית של אלה השוהים בגונדר ובאותה החלטת ממשלה שהיתה, שנאמר במפורש שעד מרץ הסוכנות היהודית תיקח את האחריות לטיפול באנשים ויעשו את ההכנה לקראת עלייתם, משרד הפנים ירכיב את הרשימה, יעשה את הבדיקות וארגון נאקוג', וזה המקום לברך את נאקוג' על פעילות רבת שנים במקום שבו השלטון הישראלי איך שהוא הסתתר מאחורי הארגון, לקח באחריותו את הטיפול באנשים ובעצם היו אמורים להעביר את האחריות לסוכנות היהודית עד מרץ. הם היו צריכים לעזוב והסוכנות היתה צריכה להכין תוכנית פעולה אופרטיבית לגבי החינוך והטיפול ברווחה ובבריאות של האנשים, והתהליך הזה, את מעמדה של הסוכנות, מי שהיה צריך להסדיר מיד עם קבלת החלטת הממשלה היה משרד החוץ. משרד החוץ, שהוא גוף לא חדש, במשך שנים יש לו נגיעה ישירה לטיפול באנשים. זה לא דבר חדש, משרד החוץ היו שותפים גם בקבלת ההחלטה וקיבלו את ההחלטה. להפתעתנו הרבה, אדוני היושב ראש, אני לפחות שבאופן אישי מטפל בזה יחד עם חברי הטוב אורי אריאל, אנחנו חשבנו שבראשון למרץ, מאוקטובר נובמבר עד מרץ, משרד החוץ יסדיר את מעמד הסוכנות ונאקוג', נאקוג', שעזבו את אתיופיה בלי תביעות משפטיות שהארגון לא יידרש לו יותר מאוחר. מה שאנחנו יודעים, אדוני היושב ראש, אני מדבר על מבחן התוצאה, משרד החוץ לא עשה את עבודתו עד עצם היום הזה.

מי צריך להסדיר את זה מול ממשלת אתיופיה?

ממשלת אתיופיה, עד עצם היום הזה אני יודע לומר לך אני יכול לומר לך---

מה הנזק שנגרם ?

הנזק שנגרם, הסוכנות היהודית שהיתה צריכה לפעול בצורה מסודרת וחוקית והארגון נאקוג' היה צריך לעזוב, הוא לא עזב את אתיופיה. אני רוצה להגיד, אדוני, גם לפרוטוקול, שכל הזמן האשימו את נאקוג' שהוא לא עוזב את אתיופיה, שלחם קיומו בזה, שהוא חי באתיופיה, והנה הארגון בא ואומר 'אני עוזב, אנחנו רוצים לעזוב את אתיופיה, אל תאשימו אותנו שאנחנו מעודדים את האנשים לבוא מכפרים ולהיות עקורים או פליטים', הם אומרים עכשיו, יש הסכם בין הסוכנות לנאקוג' והתהליך הזה היה צריך להתבצע על ידי משרד החוץ וזה לא נעשה.

אז כל עוד הסוכנות לא מחליפה, אז נאקוג' לא יוצא.

נכון, אם עכשיו יצטרך לצאת, יש לו מעמד משפטי כלשהו, יש מעמד משפטי גם לנאקוג', הם חייבים להסדיר עם שלטונות אתיופיה. זה הדבר האחרון שאני רוצה להגיד, אדוני היושב ראש, לא יכול להיות שדווקא רשות שלטונית שלקחה אחריות לטפל או לבצע החלטת ממשלה לא תבצע, זו המשמעות. דרך אגב, מבקר המדינה שכתב דו"ח מיוחד חזר על זה והדגיש שממשלות ישראל לא ביצעו את החלטותיהן עד הסוף, גם כשבסוף קיבלו החלטה, הם קיבלו החלטה אחת שגויה, החלטה אחת שסתרה החלטה שנייה ואני חושש שאם החלטת הממשלה הזו באופן עקבי אנחנו לא נקיים אותה ככתבה וכלשונה, אנחנו הולכים לחזור לאותה סיטואציה. זה לא יכול להיות, דרך אגב צריך לתת גם קרדיט למבקר המדינה אילולא המבקר לא היה כותב דוח, אני בספק אם ההחלטה הזו להעלות את האנשים היתה מתקבלת. לכן אני דיברתי עם שר החוץ, דיברתי עם סגן שר החוץ, דיברתי עם מנכ"ל משרד החוץ, דיברתי עם אנשי משרד החוץ שממונים על אפריקה, דיברתי עם אדם מיוחד שסגן שר החוץ מינה אותו, קוראים לו ענבר, כולם אמרו, 'אנחנו עובדים', אבל בשורה תחתונה, התוצאה הסופית היא שעד היום הדברים תקועים.

תודה. חבר הכנסת אריאל.

תודה. השופט בדימוס שמגר , חבר הכנסת שלמה מולה, אני רוצה לפתוח ולומר ולא צריך לשכוח את זה, כל הנושא של המכסות שמביאים עולים זה דבר שבלשון המעטה נאמר שערורייתי. אני מכיר הרי את ההסברים, הם לא עולים לפי חוק השבות, הם עולים לפי חוק מכסה, הם ענו לי, כבר שמעתי את זה מאה פעם. אין לזה שחר, אין לזה תוחלת, כפי שאמר השופט שמגר בעדינות, היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם זה היה אחרת. צריך להזכיר את זה ולא להשלים עם זה, כי עוד אפשר לתקן. אני לא עושה חשבון עם אף אחד ואני מברך על כל עולה שבא מכל מקום, בודאי משם ב"ה, זה אחרי עבודה מאומצת של הרבה מאד גופים, אני לא אמנה אותם עכשיו, אבל צריך לגמור את זה והממשלה יכולה וגם צריכה, או הפוך גם צריכה וגם יכולה להעלות את כולם ולגמור את הסאגה הזו.

במציאות הזו שהממשלה החליטה, קשה להבין את התרחשות הזו. שר החוץ חי לו באיזה מקום, מה כל כך מסובך, אולי תסבירו לנו, אולי אנחנו יכולים לעזור לכם. ביקשתי לעשות מה שעשו כבר בעשרות ארצות, כפי שאמר חבר הכנסת מולה, שנים הסבירו שיש איזה ארגון עלום כזה, נאקוג' קוראים לו והם מתפרנסים מהצרות של אחרים חס וחלילה במרכאות, טוב נו, כבר הוחלט בממשלה על דעתם הם יוצאים, מי לא עושה את העבודה? מדינת ישראל .

עכשיו הפגיעה. אני אגיד כשאתה אמרת פגיעה, פגיעה היא כשהעולים הפוטנציאלים יוצאים קרחים מכאן ומכאן, מצד אחד הסוכנות לא נכנסת, מצד שני הארגון שפעם באמת קיבל קצת תרומות, בקושי אבל רץ והשיג תרומות, אומרים לו 'אבל הוחלט בממשלה שזה לא אתם. עכשיו זו הסוכנות למה צריך לתרום לכם?' אז הם לא מקבלים ולא מטפלים והם לא נכנסים, אז מה? הרי אלה אנשים שנמצאים בגלות בתנאים קשים ביותר, שנינו לפחות היינו, מה צריך לקרות כדי שהם יזכו ליחס קצת יותר טוב? מה, שנדון פה? נעשה עוד ישיבה? נזמין אתכם, אולי אם אתם מוכנים, תעשו עוד מאמץ, תסיימו את זה ונעבור לשלב התחנונים, אנחנו לא יודעים לדרוש אז נתחנן בפניכם שתואילו לסיים את מה שנדרש לפי החלטות הממשלה.

נעבור לכוח, יש גם דרך של כוח.

בסדר, זה בידי היושב ראש, ואני מסיים בזה שאני מציע שאם לא מקבלים תשובות מניחות את הדעת, שהיושב ראש ישתמש בכל מה שיש לו, ויש לו, כדי לסיים את הדבר הזה. אף יהודי לא צריך לסבול בגלל התנהלות לא מקובלת במדינת ישראל.

תודה. אני אתן לכם אחר כך להתייחס , אבל אני קודם כל רוצה לציין לשבח את משרד הפנים, כמו שאמרו חברי הכנסת והשופט, באמת שעשו את חלקם.

משרד החוץ. מה תפקידך?

מנהל מחלקת מרכז אפריקה.

תסביר לוועדה למה שבעה חודשים אתם לא עושים את מה שצריך לעשות.

תרשה לי קודם, אדוני הנכבד, להעיר שמה ששמעתי פה פשוט מתבסס על נתונים לא מדויקים. נאמר פה כאילו משרד החוץ אינו עושה את עבודתו, כאילו בגלל חוסר פעילותו של משרד החוץ, הסוכנות לא קיבלה---

במבחן התוצאה. הסדרתם את עבודת הסוכנות מול ממשלת אתיופיה?

כן, הסוכנות קיבלה על עצמה. זה עדיין לא סופי. מבחינה פורמאלית רשמית הסוכנות קיבלה על עצמה וממשלת אתיופיה הסכימה בעל פה לאפשר לסוכנות והסוכנות קיבלה על עצמה את הפעילות של הסוכנות אשר היא מקבלת היום והיא קיבלה מנאקוג' כבר את הפעילות החל מתחילת אפריל, ואנשי הסוכנות נמצאים פה והם יעידו על כך.

לא נכון.

שניתן לאנשי הסוכנות לדבר?

לא ניתן לאנשי הסוכנות לדבר. תסלח לי אני עכשיו מתמקד בך ואני רוצה שתתאר לוועדה בבקשה מה סדר הפעולות שאתם עשיתם מול ממשלת אתיופיה עד היום.

הסדרנו את הפעילות בין משרד החוץ והסוכנות, כיצד הסוכנות תפעל, כיוון שהסיכום היה שהסוכנות תפעל תחת חסות הממשלה, תחת חסות השגרירות, זה היה כרוך---

זה משהו לא חדש, יש נוהל קבוע.

לא, היו הרבה מאד פרטים ויועצים משפטיים וכולי.

כמה זמן לקח לכם המשא ומתן בין ירושלים במשרד בקינג ג'ורג' למשרד החוץ פה?

אינני יודע, זה היה קשור בין יועצים משפטים למיניהם, זה לא היה תלוי בנו, בפקידים. הנושא הזה הוסדר, העברנו איגרת בהתאם לממשלת אתיופיה ובה הבקשה וההודעה שלנו שאנחנו רוצים להעביר את הפעילות מכאן ואילך לידי הסוכנות.

באיזה תאריך אתם העברתם את האיגרת, אם אפשר לדעת בבקשה?

לפני אני לא זוכר בדיוק, אולי חודשיים-שלושה.

אני יכול להגיד לך בדיוק. אתם שלחתם את האיגרת ממש ערב פסח.

נכון.

את האיגרת הזו הייתם צריכים לשלוח שבוע לכל המאוחר אחרי החלטת הממשלה על הכוונה שלכם, באיגרת לממשלת אתיופיה.

סליחה, איגרת לממשלת אתיופיה אנחנו יכולים לעשות רק אחרי שסיכמו ביניהם שני הגופים, סמך מה נעשה את זה? לא יכולנו לשלוח את זה. העובדה היא כי העברנו את זה ליועצים המשפטיים והם התדיינו ביניהם. עכשיו לעצם העניין, ממשלת אתיופיה הסכימה, אנחנו כל הזמו, השגריר שלנו נמצא שם בקשר עם משרד החוץ בנושא הזה. צריך להבין שאנחנו לא פועלים פה בחלל ריק, יש ממשלה אתיופית שהיא זו שצריכה להסכים למה שאנחנו באים ומבקשים ממנה והשגריר כל הזמן עובד בנושא הזה.

מעולם ממשלת אתיופיה לא אמרה "לא" לשום פעולה.

לא אמרתי שהיא אמרה "לא"., אבל צריך להבין שיש רגישות מדינית שם, הם לא כל כך... ואמרו לנו את זה מיליון פעם, יש להם רגישות לכל הנושא הזה של עלייה המונית. כל הנושא---

אף אחד לא דיבר על עלייה המונית, מדברים על הסדרת המעמד של הסוכנות. כלומר אני מציע לך שתדבר ותאמר לנו שאתם פשוט לא הצלחתם לקצר את התהליכים, את ההתדיינות בין משרד החוץ לסוכנות.

סליחה, את זה הסדרנו.

כמה זמן לקח לכם, למה לא הייתם חדורי מוטיבציה?

היינו ועוד איך.

אם הייתם כאלה, לא היינו פה היום, ואני אגיד לך גם משהו, מדינת ישראל יודעת יפה מאד כשהיא חדורת מוטיבציה, כולל אגב משרד החוץ, להוציא מממשלת אתיופיה את מה שהיא רוצה, וממשלת אתיופיה, יש לה עוד הרבה אינטרסים כאלה ואחרים ואי אפשר לפרט ולא צריך לדבר על זה פה, ומדינת ישראל היתה רוצה להוציא לא בעל פה הסכמה. אתה אומר מצד אחד שממשלת אתיופיה רואה בעייתיות, אבל בהתחלה אמרת לי שכבר בעל פה יש הסכמה, אז אני קצת לא מבין, הם חושבים או שיש בעל פה הסכמה? אם יש בעל פה הסכמה, אז למה הם חושבים ואם הם לא חושבים אז למה אין מכתב?

איגרת רשמית.

אז למה אין איגרת?

לא, לוקח להם, אני חוזר ואומר, הלוואי שהיה כך, שאנחנו באים ומדברים. יש ביורוקרטיה מקומית גם באתיופיה וצריך להבין,

אתם אומר, ביורוקרטיה ישראלית ואתיופית נפגשות... שוד ושבר, תוצאה טובה לא תצא.

אולי מינוס ומינוס יצא פלוס, לגבי שיטה מתמטית מסוימת..

מתי נקבל את האיגרת מאתיופיה? למרות שאני חושב שאתה צריך לדעת ויש לכם את הדרכים לדעת איך לקבל את האיגרת הזו.

כל מה שאני יכול להגיד זה שהשגריר נפגש כמה וכמה פעמים עם הגורם הנוגע בדבר, מנכ"ל משרד החוץ במזרח התיכון באתיופיה, והוא הבטיח להעביר את הדברים האלה. הוא נתן את האישור בעל פה והוא אמר שהוא צריך להעביר את הנוסח של מזכר ההבנות וכולי וכולי עד שנקבל את האישור. הוא ציין את הרגישות בנושא הזה, לכן הם מתקשים להעלות את זה על הכתב, אבל הוא אמר 'אתם יכולים בינתיים לעבוד', זה לא יפריע לאנשי הסוכנות לעבוד, ואכן הסוכנות עובדת, ושוב, לפי מיטב ידיעתי ---

מישהו יכול להגיד לי אם הסוכנות עובדת או לא?

אני עופר, ראש מחלקת אתיופיה בסוכנות היהודית.

אתם עובדים שם או לא?

אנחנו עובדים שם אבל מעמדנו למול נאקוג'.

למה נאקוג' לא הולכים ?

כי יש לנו הסכם. בכל הסיפור הזה, הפרויקט הזה של כניסה שלנו לתוך אתיופיה, יש הסכם משולב של ממשלת ישראל ומזכר הבנות בין נאקוג' לסוכנות. ההסכם הזה אומר שבעצם נאקוג' אמורים לעזוב את אתיופיה לאחר שהסוכנות היהודית תיכנס, ההסכם הזה צריך להיות מכובד, אנחנו לא יכולים לממש אותו באתיופיה ללא שזה יוסדר עם ממשלת אתיופיה.

מעמדכם?

זה כתוב בחוזה או שנאקוג' מתעקשים על זה, או איזה תרוץ שלהם ?

לא, אני רוצה לשים את הדברים שיהיו ברורים. שיתוף הפעולה שלנו עם נאקוג' באתיופיה הוא שיתוף פעולה מצוין ומלא, יש פעילי נאקוג' שיכולים להעיד, אנחנו עושים שם את כל הפעולות הנדרשות הבאנו עד עכשיו 2,100 עולים מתחילת השנה, מאתיופיה לישראל, אנחנו מקיימים שם שיעורי יהדות לממתינים, אנו מקיימים שיעורי עברית, אנחנו מחזיקים בית הספר, אבל מעמדנו שם למול השלטון המקומי אינו מוסדר.

תגיד, למה נציג משרד החוץ אומר שלקח להם הרבה זמן המשא ומתן לחתום הסכם? תגיד לנו כמה זמן זה לקח מצדכם ומדוע אתם לא הייתם צריכים להיות הזרז, או שתגיד לנו אם ניסיתם ולא הצלחתם.

ההסכם בין משרד החוץ לסוכנות היהודית ארך כשלושה חודשים עקב חילופי מכתבים, כמו שציין פה נציג משרד החוץ.

אתם יודעים מה אתם אומרים? אתם אומרים למעשה שאנחנו שבויים בידי ממשלת אתיופיה. אם ממשלת אתיופיה לא תהיה מוכנה להעלות את ההסכמה הזו על הכתב אז לא יהיה שום דבר.

אדוני היושב ראש, אני רוצה כאן לומר כך, לפחות בערוצים שאני דיברתי עם ממשלת אתיופיה, שהיא קיבלה את האיגרת אך ורק באפריל. יש דבר אחד שאתם לא אומרים, היו לכם שני ערוצי הסדרת הסכם, היה לכם הערוץ הדיפלומטי שכל פעילות של אנשי הסוכנות תהיה תחת הפעילות הדיפלומטית של השגרירות, ההסדר השני היה לתת מעמד של אן ג'י או לסוכנות ואתם ניהלתם את המשא ומתן ובמקום למצות כל חלופה מיידית אתם אמרתם שאתם תעבדו תחתינו, בסוף כשראיתם שזה לא הולך עברתם לערוץ השני, ומהתחלה אמרנו לכם תלכו על ערוץ של הסדרת אן ג'י או סטטוס של אן ג'י או לסוכנות. הפנייה להסדרה של סטטוס אן ג'י או לסוכנות הגיעה, לדעתי, לא יותר מלפני שבועיים-שלושה שבועות, זה המצב וזו הסיטואציה. לכן אנחנו כרגע תקועים, כל עוד אין...

דרך אגב, אם משרד החוץ יפעל, יש תהליך שנקרא מתן סטטוס של אן ג'י או זמני. הסוכנות יכולה לקבל סטטוס של אן ג'י או זמני, גם את הססטוס הזה יכולתם לקבל, הסוכנות יכלה לקבל. גם את זה לא הסדרתם. אני אומר לכם, כל פעולה של משרד החוץ היא פעולה עקומה, היא לא באמת, אפילו יש בה דיסאינפורמציה. זה לא הוגן, לא הוגן שאתם מקרקסים את החלטת הממשלה.

אני מציע לשמוע, היושב ראש, את נאקוג', אבל שאלה אחת למר סרי, יש לך הערכת זמן מתי זה כן ייגמר ? הערכה של סדר גודל , משהו, שנבין איפה אנחנו נמצאים?

אני לא יכול לתת הערכת זמן שאיננה תלויה בי אלא בממשלת אתיופיה. כל מה שאני יכול להגיד שבמברק האחרון שהגיע לפני כמה ימים מהשגריר כתב שהם פנו למשרד החוץ האתיופי, פנו ליועץ המשפטי, שיכין מזכר הבנה ואז הוסיף אותו מנכ"ל, "יש לבחון האם קיימת דרך טובה יותר מכיוון שקיימת רגישות מדינית לכל פעולה שיוצרת אקסודוס המוני. אין ולו מדינה אחת אשר יכולה להרשות זאת". אני מצטט זאת רק כדי להבין שישנה שם רגישות ואנחנו צריכים להבין, עם כל המאמצים שאנחנו עושים, שאין לנו שום מניע להפריע, אנחנו רוצים לגמור את הסיפור הזה לא פחות מאשר כל אדם אחר. זה לוקח זמן של השגריר על חשבון הרבה דברים אחרים, אין שום מניע לעכב את הסיפור הזה, אבל צריך להבין שישנו צד שני וכל מה שאנחנו לא עושים אנחנו צריכים להביא אותו למצב שהוא יסכים, לא רק בעל פה אלא בכתב ואני לא יכול להתחייב בשמו אבל הוא אמר---

אני הייתי מציע, היושב ראש, להעניק לכם צל"ש ולגמור בזה את הדיון, אבל היושב ראש –

הנה עכשיו העברנו חוק שנשיא המדינה יכול לתת צל"שים לכל האנשים שעושים דברים טובים, אולי ניתן לכם וננצל את זה.

תגיד רגע המסלול הזה שחבר הכנסת מולה מדבר עליו של ה-אן ג'י או, אם אתם תלכו במסלול הזה עכשיו זה עדיין יוצר את הבעיות המדיניות כלפי ממשלת אתיופיה?

לא, אני חושב שזה עלול... היתה קודם החלטה מפורשת שהסוכנות, וזה היה מתוך רצון של הסוכנות, וההסכמה היתה שהם יעבדו דרך השגרירות. זה הרבה יותר פשוט. ברגע שהם יצטרכו להירשם כאן ג'י או, על כל המשמעות, וזה גוף ממשלתי או לא ממשלתי, זה רק היה מסבך את העניין.

אני נציג נאקוג' בעניין ואני בראשונה רוצה לשבח את עבודת משרד הפנים שבדקו ובודקים באופן מאד מקצועי ומאד זריז את כולם, ואדוני נמצא כאן, אני מברך אותו ואת כל ה---

סוף סוף, עמוס, יש לך קצת נחת. כמה מרורים אכלת פה בוועדה, אבל זה שווה, שווה, אתה רואה מהרגע הראשון אני חשבתי שאתה תלמיד עם פוטנציאל.

אני גם כן רוצה לברך את העבודה המעולה של הסוכנות היהודית שעובדת בשיתוף פעולה עם נאקוג' באמת באופן יוצא מן הכלל, עובדת שם במסגרת בלתי משפטית חוקית באתיופיה, מעל ומעבר למה שהייתי מצפה ומגיע גם להם צל"ש ובמיוחד לעופר דהן שאחראי לעניינם.

בפברואר הגעתי לכאן והעברתי את המפתחות והמכתב ליו"ר הסוכנות נתן שרנסקי, למה? כי אמרו לנו שכל הסידורים היו בסדר וגם הסוכנות שלחה לקחת את הפעילות, נסעתי לסיור פרידה עם אשתי להגיד שלום לקהילה והעברנו את המפתחות שם. בסוף הסיור הזה אני נסעתי לאדיס אבבה ופגשתי את הוד כבודו השגריר ואני שאלתי אותו, אני שמעתי שהכל זה בטיפול, הוא אמר, לא שמעתי על העניין, אני לא יודע על העניין ואני לא אתחיל לטפל בעניין עד שאני מקבל הוראות. נדהמתי, אתה לא שמעת על העניין, אתה לא יודע איך זה יכול להיות? אז פניתי לכל מיני גופים במשרד החוץ, בכל מיני גופים, יותר ממאה מיילים כתבתי בעניין כי נאקוג' לא רק רוצה להיכנס, רוצה לברוח ולסיים את העניין.

המצב המשפטי, אני אקריא את החוזה שכולם יבינו את זה. נאקוג', ברגע שאנחנו מקבלים מכתב מהסוכנות היהודית שחתום בשם שרנסקי, ברגע שכתוב שם - זה כתוב באנגלית אני אתרגם לעברית זה תרגום שלי; כל ההסכמות בדרג הלאומי האזורי והמקומי של ממשלת אתיופיה שדרושים כדי להעביר את האחריות לסוכנות היהודית בלי בעיות מנאקוג' כבר התקבלו. ברגע שאנחנו מקבלים פיסת נייר כזו, אנחנו גמרנו. זה צריך להיות סדיר, אבל אנחנו גמרנו.

אבל למה בעצם? למה אתה צריך את זה?

בגלל שיש לנו חוזים, יש לנו הרבה חוזים עם מדינת אתיופיה בדרג הלאומי, שכבודו דיבר עליהם, אבל גם בדרג האזורי וגם בדרג המקומי ועד עכשיו משרד החוץ לא נקט צעד אחד כדי לקבל את הרישיונות מהדרג האזורי והמקומי שאנחנו מדברים עליהם מאוגוסט 2010.

בעצם מהרגע שיש את ההסכמה של הממשלה, כל ההסכמים האלו עוברים לסוכנות.

בדיוק. אז מה צריכים? יש שתי דרכים, האחת מה שאמר חבר הכנסת שלמה מולה. הוא אמר שיש נוהל מקובל שאם יש אן ג'י או והיא רוצה לצאת מהתחייבויות שלה אפשר להעביר את זה לאן ג'י או אחר. אנחנו מבינים שהסוכנות היהודית היא משלנו, ברוך משנה הבריות, קשה לדעת בדיוק מה זה הסוכנות היהודית, אבל היה אפשר ליצור גוף חדש, להיות אן ג'י או, וזה בדיוק מה שקרה, אבל לפני עשרים שנה יצר את עלמיא, זה אן ג'י או, אין שום בעיות, ואמרו לנו שם באתיופיה תוך חודש, כי כל ההסדרים השתנו שתוך ששה שבועות היה אפשר להעביר את זה אז היה אפשר עלמיא ב' ולהעביר את זה. היו סיבות למה לא רצו את זה, אבל היה אפשר לעשות את זה . זו דרך, אבל לא ניצלו את זה.

בינתיים היתה אפשרות שנייה, ויש לי אימיילים, עשרות אימיילים שכתבתי ממרץ. היתה גם כן דרך להעביר באופן זמני את האחריות בזמן שמטפלים, נניח שהם רוצים ללכת בכיוון השני להעביר את זה תחת השגרירות במקום הסוכנות, נאקוג' בעצמה קיבלה בעבר ב- 2005 כהוראת שעה אחריות זמנית לטפל כמו אן ג'י או, בזמן שהיה, עובדה שעשינו את זה, אז זה היה, בזמן שכולם מחכים היתה אפשרות ללכת בכוון הזה.

טוב, נניח שיש סיבות שלא מובנות לי שלא רצו לעשות את זה ואני אתן לידידי עופר לדבר על זה, כי הוא היה בישיבה, עופר יעיד שהיה בישיבה בפברואר, ששם בדרג האזורי אמרו לו ברגע שנקבל בכתב מהלאומי משהו שאומר שבאמת הם רוצים את ההעברה, זה ייקח יומיים להעביר את זה.

תודה, הבנתי. עמנואל, אני רוצה לשאול אותך שאלה. כולם פה חושבים ותקנו אותי אם אני טועה שהמסלול של אן ג'י או הוא הטוב ביותר, למה שלא תלכו למסלול הזה מיד עכשיו?

אלף, אני לא בטוח שהסוכנות... אנחנו בזמנו דיברנו על זה עם אנשי הסוכנות---

אתם לא חושבים על זה, עופר?

אנחנו לא חושבים שזו הדרך הנכונה, זו אולי הדרך המהירה

לא הבנתי. למה היא לא נכונה?

כי אנחנו פועלים במדינת עולם שלישי שמסכנת את האנשים שלנו שם.

סיפורי סבתא, הייתי אומר שממש נסחפת. עזוב, אתה יודע מה, בדברים מסוימים הלוואי שהיינו ככה.

שלמה, אני לא מבין מה שאתה מבין. אני רוצה רגע להבין.

מדינה שמוכנה לסכן את העובדים שלנו, אנחנו לא מוכנים---

למה עם אן ג'י או היא מסכנת?

איזה סיכון? למה העובדים של נאקוג' ---

העובדים של נאקוג' נעצרו, כן, מה לעשות.

אז אתה אומר למעשה במסגרת חסינות דיפלומטית.

כן, אני אומר חסינות דיפלומטית. אני לא מוכן שייעצרו.

מה אתה רוצה שנעשה עכשיו?

זה ממש לא נכון. אני אומר כזה דבר, זה ממש לא מעניין אותנו, מבחינתנו זה לא יכול להיות שאחרי תקופה כה ארוכה נקיים דיון שכזה, שמשרד החוץ ימצא את הפתרון. הם חייבים למצוא את הפתרון. זה לא מעניין אותי. מה שאותנו מעניין זה מבחן התוצאה ובמבחן התוצאה נאקוג' צריכים לעזוב ובמבחן התוצאה אנשים צריכים להיות מטופלים ובבמבחן התוצאה אנשים צריכים לבוא.

תגיד, היתה פנייה של שר החוץ לשר המקביל לו האתיופי?

דרך אגב, אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, לפני שבועיים היה שגריר אתיופיה בכנסת, אצל יו"ר הכנסת. השגריר האתיופי בארץ היה שגריר חדש הוא אמר במפורש שכל פנייה שתיעשה תיענה בחיוב. אנחנו משתפים פעולה ברגע שקיבלנו את הפנייה ממשרד החוץ שלכם, התחלנו לפעול. דרך אגב באותו שבוע הסבירו לנו שיש איזה ועידת אסיה, אחר כך אמרו שיש ועידת אפריקה, לכן אנשי משרד החוץ לא פנויים, לכן הכל עניין של באמת יושר ההזיות מאשר באמת.

טוב, עמנואל, מה קורה? מה עושים?

השגריר שלנו בקשר כל הזמן.

אבל זה לא עובד.

לא, אבל הם הבטיחו במשרד החוץ שהם יפנו ופייט הזכיר את הנושא הזה, שאנשי האזור צריכים לקבל אישור מאדיס כדי לשחרר את נאקוג'. השגריר דיבר על זה עם אנשי משרד החוץ, הם הבטיחו לפעול בנדון והוא נמצא איתם כל הזמן בקשר על מנת שיעשו.

למה אתם לא מעלים את דרג הפעולה?

אנחנו מנסים. דיבר חבר הכנסת מולה על פסגת אפריקה וכולי, זה נכון, מה נעשה שלפני כשבוע היתה הפסגה, לפני כמה ימים אותו מנכ"ל צריך לדבר עם השר שלו והם לא נמצאים והם כל הזמן צריכים לקבל את האישור מלמעלה בנושא הזה, אז כמו שאני אומר, זה לא שאנחנו לוחצים על כפתור והאתיופים עושים מה שאנחנו רוצים, יש את מלוא הרצון הטוב מהצד האתיופי, אבל אני חוזר ואומר בין יישום מלוא הרצון לבין---

השאלה אם יש לך תוכנית עבודה, למשל אם אתה רואה שבזמן מסוים אתה לא מצליח בדרג הזה אתה עולה לדרג אחר?

נו ודאי.

לא אמרת לי את זה עד שאמרתי לך.

אז השגריר גם ביקש פגישה עם השר. אני חוזר ואומר---

השגריר שלנו עם השר האתיופי?

עם שר החוץ האתיופי.

טוב, תראו אני אומר לך משהו, אני רוצה להזכיר לכולנו שהדיון הזה עכשיו הוא לא דיון על סוגיות בני הפלשמורה. הסוגיה, עכשיו היא לפתור את הבעיה הזו. אני מזכיר לכם שכל הנושא הזה היה בטיפול של מבקר המדינה עם כל המשמעויות, ואת הוועדה ואת כל הדברים המשמעותיים... אנחנו לא מזמן העברנו חוק שכל מי שלא פועל לתיקון ליקויים ולטובת מסקנות מבקר המדינה יש לנו מסלול שיכולים לגשת לוועדת משמעת על אי קיום ההחלטות האלה.

אני לא רוצה שזה יהיה המקרה הראשון שנשתמש בו וממה שאני מתרשם כרגע, יש פה רשלנות, יש פה רשלנות בהתנהלות של משרד החוץ בנושא הזה. משרד החוץ עושה את מה שצריך בנייר, אני הולך להגיד עכשיו משפט קשה, בלי שום ציונות ובלי שום מוטיבציה כחלק מעבודה שגרתית, ככה זה נראה ואתה יודע מה, זה גם במבחן התוצאה.

אני רוצה לשאול אותך, וחברים, אני יודע, באו אנשים לדבר ואני לא אפתח פה דיון עכשיו, אני אומר את זה הכי אמיתי, אני עכשיו רוצה את העניין הזה בלוח זמנים. אתה תגיד לי מה הלוח זמנים שאתה חושב שצריך לחכות לתשובה מממשלת אתיופיה, כאשר אתה רואה שזה לא עובד, מה השלב הבא שאתה עושה ומה השלב השלישי. אז אמרת לי שבשלב הראשון מחכים לתשובה. כמה זמן?

תשובה בכתב?

כן, תשובה במכתב למסלול הדיפלומטי, ירדנו מה- אן ג'י או.

אני מאוד מקווה שזה יהיה בתוך שבועיים שלושה.

מאה אחוז. בוא נלך על שבועיים, כמו שאמרת. אם אנחנו רואים שעוד שבועיים לא מקבלים מכתב, מה הפעולה הבאה?

כמו שציינתי, השגריר גם ביקש להיפגש עם השר.

הוא ביקש פגישה עם שר החוץ האתיופי. אם גם זה לא ילך, ניתן לזה עוד שבועיים, זה בסדר? זה סביר לקבל תשובה תוך שבועיים על פגישה עם שר החוץ?

כן.

למה ללכת לאט? למה שר החוץ בישראל או סגן שר החוץ מרים טלפון, אומר לו, 'תפתרו לנו'? היום בבוקר דיברה איתי שרת החקלאות, היא דיברה עם שר החקלאות האתיופי באיזה עניין ופתרה את הבעיה, שרי החוץ לא יכולים לדבר?

אני רוצה לסכם את החלטת הוועדה לביקורת המדינה בצורה הזו---

מילה אחת, אדוני.

מילה אחת, אני חייב לסכם.

אני חושב שפה אנחנו רואים את המסורת של משרד החוץ להרבה שנים, רגישות מדינית, יחסים דיפלומטיים, זה פשוט, אין דבר כזה, ממשלת אתיופיה מוכנה לעזור, פשוט הבעיה אצלנו במשרד החוץ.

אני רוצה להגיד, בעקבות האישור שלא ניתן לסוכנות היהודית הנזק שנגרם לאלפי הממתינים שם שהיו צריכים לקבל סיוע הומניטרי של הסוכנות, שמעבר לזה שלעתיד לקנות כרטיס טיסה, להיות סוכן נסיעות לאלה שמאושרים, אין לה פעילות אחרת, היא לא נותנת סיוע לאנשים ולא עושה שום דבר בעניין זה ולכן הנזק... שלוש, אני חושב פה שכולנו צריכים לעמוד על זה שנותנים עוד שבועיים למשרד החוץ, אם אתה נותן עכשיו חודש, אז אפילו בחודשיים לא יעשו את העבודה.

אני לא יכול להחזיר את הגלגל אחורה.

אני מצטער, אבל אלה דברים לא נכונים. אני מבקש מעופר, האם אתם לא פועלים כדי לתת הזנה לאנשים בשטח?

לא.

רגע, סליחה, עופר, כן או לא? הדיווח שאני קיבלתי מהשגרירות שהם נותנים את זה.

עופר, נותנים או לא נותנים?

אנחנו נותנים תחת המטריה של נאקוג'. אני עונה לכם ואפשר לתקן אותי חופשי. אנחנו נותנים את כל הפעילות תחת המטריה של נאקוג', אנחנו מממנים את המשכורות של כל העובדים, את המזון, את המרכז הקהילתי ואת בית הספר.

מתי?

הוא אומר לך שהוא עושה את זה דרך נאקוג'.

מהחודש הזה. אני אסביר, הסיוע שניתן היום, חוץ מחינוכי, ואני משבח את הסוכנות שהם שלחו אנשים לחינוך, שזה מסוכן מה שהם עשו, בלי שום סיבה. כל הסיוע שניתן עד היום היה על ידי נאקוג', הסוכנות היהודית מתוך טוב לב שילמו לנו למפרע לאפריל ומאי, אבל עד סוף יוני זה היה נאקוג'.

וביולי?

מעכשיו ביולי---

אבל גם תחת המטריה של נאקוג' עדיין.

אין אופציה אחרת.

אני רוצה להגיד הערה. ההערה היתה, אדוני היושב ראש, מה שסוכם בהחלטת הממשלה שהסוכנות לא תעשה את מה שנאקוג' עושים. הם צריכים לשדרג את הטיפול באנשים. אנחנו אמרנו שדמי קיום יסייעו בחינוך וישלחו שליחים ויעשו פעילות יותר משודרגת, בסוף אנשים באים להיות אזרחי מדינת ישראל ואת זה אתם לא עושים עד עכשיו. מה שאני מציע, אני פונה אליך, עופר, תחזירו את כל הכסף שנאקוג' הוציאו מראשון למרץ כי אתם מחויבים. אני מציע, עופר, הפעולות שלכם צריכות להיות פעולות משודרגות, לא לעשות את אותם הדברים שהם עשו, ונאקוג' עושים חינוך, אתם עושים, מעבר לזה אתם לא עושים כלום.

עופר, משפט תגובה שלך, אתם עושים או לא עושים?

אנחנו עושים הרבה מעבר למה שנעשה עד עכשיו, בוא נתחיל בכמה דברים: אחד, נתחיל בדברים הפורמאליים. העברנו את כל הפעילות של העלייה מאדיס אבבה לגונדר. עכשיו זה נשמע דבר קטן, אבל זה דבר ענק כולל הסכמה של משרד הבריאות לבוא ולפעול בגונדר, נשמע דבר קטן אבל המשמעות היא שהעולים לא צריכים לשבת בטרנזיט האוס באדיס ולסבול שמה, הם נמצאים עכשו בגונדר, הם מגיעים, הם מקבלים את הטיפול הרפואי והכנה לעלייה, הם עושים את הראיונות, אנחנו מארחים את משרד הפנים אצלנו, אנחנו שולחים את השליחים של משרד הפנים, בנינו מטריה שלמה של פעילות.

בדמי קיום של שכר דירה אתם עוזרים להם?

שאלת ואני אענה. פעילות שלמה שאנחנו בנינו בגונדר, כדי שהעולים האלה לא יצטרכו לנסוע, עם כל הסבל שכרוך בכך, לאדיס.

דבר אחד זה הנושא של הבריאות והעלייה, הדבר השני, וגם כך אי אפשר להגיע, זה לא כרטיס טיסה, להעלות 2,100 איש בחצי שנה, זה ממש לא כרטיס טיסה, זו עבודה קשה ומתישה ויומיומית.

עכשיו זה לנושא העלייה. מעבר לדברים של בית הספר, שלושה מורים ליהדות עם תוכנית שמאושרת על ידי האגף לגיור של משרד ראש הממשלה במימון מלא שלנו ובאישור מלא שלנו שפועלים בגונדר ועושים מאה חמישים שעות לימוד הכנה לגיור בישראל, מתי? זה עוד הרבה יותר מזה. זה אומר שכשהם מגיעים לישראל אנחנו מקצרים את זמן הלימוד שלהם בהכנה שלהם לגיור שוב. אפשר להקל בזה ראש, אבל מי שמכיר את התהליך יודע ומבין את המשמעות של 200 שעות פחות בתהליך הגיור שלהם בישראל.

שכר דירה וסיוע בקיום מחיה?

מעולם, בשום שלב, לא התחייבנו ולא אמרנו שנשלם שכר דירה וקיום ומחיה . כן מצאנו לזה פתרון בביקור האחרון שהיינו באתיופיה שבו אמרנו שאנחנו לא רוצים לתת כסף לאנשים בלי שיעשו תמורתו משהו כי אחרת אתה יוצר תלות או---

עופר, תפסיקו לשלוח את המנהלים ממרכז הקליטה פה בארץ.

תן לי לסיים. הפתרון שמצאנו ואמרנו, אם האנשים האלה לומדים במשך חודשיים ואין להם אפשרות לפרנס את עצמם, אותם אנשים שלומדים שם עברית ויהדות הם אנשים שיצטרכו לתרום לקהילה שלהם בפנים. אנחנו יוצרים בן אדם אחד מהסגל שלנו שמרכז את זה, באמצעות תרומה לקהילה הם יקבלו סיוע כלכלי .

טוב אנחנו נסכם את הדיון הזה אנחנו גם חייבים לסיים בשתיים וחצי. משרד החוץ, הוועדה לביקורת המדינה דורשת מכם לסיים את העבודה כדי שלא נאלץ לבוא ולפעול באמצעים אחרים, אני אומר לכם בצורה הכי ברורה, בניצול במובן החיובי, מבחינתנו, בסמכות הועדה על פי חוק לפעול נגד אותם אנשים שפעלו ברשלנות במשרד החוץ בעניין הזה. וכרגע ההתנהלות של משרד החוץ היא רשלנית ולא הייתי מצפה ממשרד, שאני דווקא כן מעריך ואני מכיר את אנשי משרד החוץ מכל הכיוונים ומכל הסיטואציות, פה בעניין הזה כשלתם ולא פעלתם בקצב הנדרש והראוי יחסית לגורמים אחרים.

אם היית נחשף לכל העבודה שנעשתה אז היית---

יכול להיות, אבל אתה יודע---

זה לא יכול להיות, אבל, בבקשה.

עמנואל, תשמע, אני מבין שאתה נסער ואני מבין את מה שאתה אומר, אבל אני לא יכול להתעלם מהעובדה שבמבחן התוצאה הדברים לא קורים.

מבחן התוצאה הוא לא רק בידינו. צריך להבין את הנושא.

אני חושב שהייתם צריכים בשלב הרבה יותר מוקדם להעלות דרג ולהגיע עד רמת שר החוץ. אני לא מבין, אני לא מעלה על דעתי שאני הייתי שר החוץ ויש בעיה כזו ולא הייתי יודע עליה, שלא מצליחים בלי ההתערבות שלי, במיוחד כשיודעים את מערכת היחסים בין אתיופיה לישראל ואת מערכת האינטרסים הכוללת שקיימת שם. אני כן חושב שיכולנו להגיע ולהשתמש יותר... אני פשוט חושב שראיתם בזה פעולה שגרתית נוספת, כמו אגב שהיתה לי בעיה עם משרד הפנים לפני זה. גם משרד הפנים בהתחלה ראה בפעולה זו פעולה שגרתית יומיומית, לא שליחות. עמנואל, אני חושב שאתה עובד ציבור, ראוי שתיקחו את זה כשליחות ציונית ציבורית לגמור את הסיפור הזה. אני מבקש ממך לדווח לוועדה תוך שבועיים באיזה סטטוס הדבר הזה יקרה, בעוד שבועיים מהיום. במידה ובעוד שבועיים הדבר לא יגיע למכתב שאנחנו מצפים לו ממשרד החוץ, או מממשלת אתיופיה, אתה תגיד לי מה השלב הבא שאתם עושים והשלב הבא צריך לעלות דרג. ביקשתם פגישה עם שר החוץ האתיופי? זה בסדר. בעוד שבועיים במידה ולא השגתם את הנייר, תגידו לי למה אתם לא פונים לשר החוץ שלנו ומבקשים להתערב, שיפנה לשר החוץ האתיופי.

אנחנו צריכים להשיג את הנייר הזה תוך חודש. אם הנייר הזה תוך חודש לא יהיה, אנחנו נתראה פה עוד פעם ונראה מה נעשה אז.

אני מבקש מכם לקחת את זה כשליחות ואני שומר לעצמי את הזכות לשוחח על כך עם שר החוץ באופן אישי גם, ולראות בכלל אם הוא מעודכן ומודע לבעיה הזו. דרך אגב זה לא קשור להחלטת הוועדה, זה ניסיון לא פורמאלי, אבל זו החלטת הוועדה; תוך שבועיים אני מבקש לקבל סטטוס מצב, איפה הדבר עומד ואם לא תסבירו לי אם אתם עומדים לקבל דרג נוסף.

מותר לבקש, זו לא דרישה, אבל לפנות בבקשה לסוכנות שתיתן דמי קיום לאנשים שאמורים להגיע לכאן. המצב באתיופיה מבחינה תזונתית קשה ולא יכול להיות שאתם תגייסו תרומות או תשלחו את מנהלי מרכזי הקליטה לטייל באתיופיה, תוציאו אלפי דולרים, כאשר מדובר באנשים שצריכים להגיע לכאן וצריכים להגיע רעבים. אני אומר לך, נכון, אף אחד לא ימות, כולם יגיעו, אבל המטרה שלנו היתה גם אז וגם היום שאתם תשדרגו את הסיוע ותיתנו לאנשים דמי קיום ושכר דירה. זה דבר חיוני, כי בסוף הם באים להיות אזרחי מדינת ישראל. אני מבקש שתחשבו גם על זה.

אני נועל את הישיבה. אני מודה לכולם על ההשתתפות, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30
PAGE
18