הכנסת השמונה עשרה

ועדת המדע והטכנולוגיה

18.7.2011

20

הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 97
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שני, ט"ז בתמוז תשע"א (18 ביולי 2011), שעה 11:30

הצעה לסדר היום "זכות יוצרים (תיקון) שימוש מותר בספרי לימוד ובחוברות עבודה", הצעה של חה"כ מאיר שטרית

חברי הועדה: מאיר שטרית – היו"ר

דניאל בן סימון

עינת וילף

חה"כ אנסטסיה מיכאלי

דר' שמשון שושני
מנכ"ל משרד החינוך

דר' עופר רימון

מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

רוני דיין


מנהל אגף יישומי מחשב בחינוך, משרד החינוך

יואלה נבון טרם

מנהלת אגף ספרי לימוד, משרד החינוך

נועם קוריאט

מנהל תחום ארגון וניהול ידע, משרד החינוך

דורית מורג

יועצת משפטית, משרד החינוך

יוסי אפשטיין

עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

דר' דן אורון

מרצה בפקולטה לפיזיקה, מכון ויצמן

יהודה סקר

הנהלת ארגון הורים ארצי ונציגה בכנסת

עו"ד עם טל

סגן היועץ המשפטי, האוניברסיטה העברית, ור"ה

עו"ד אנה ליאה פורסט
הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

עו"ד נדב שמיר

הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

עו"ד גיורא לנדאו
האוניברסיטה הפתוחה

נאוה סגל

האוניברסיטה הפתוחה

גילה בן הר

מנכ"לית מט"ח

אבי ברנשטיין

פרוייקט "כתום" מכון דוידסון לחינוך מדעי

יוסי אלרן

מכון דוידסון לחינוך מדעי

בני רוטבלט

"רכס" פרויקטים חינוכיים

עמוס בהט

"רכס" פרויקטים חינוכיים

אמנון בן שמואל

מנכ"ל התאחדות הוצאות ספרים בישראל

יורם רוז

מנכ"ל הו"ל כנרת זמורה ביתן

יעקב צורף

מודן הוצאה לאור

אריק כהן

מו"ל אריק כהן ספרים

רועי גולדשמידט

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שרון סופר

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ענת לוי

רות לובין
הצעה לסדר היום "זכות יוצרים (תיקון) שימוש מותר בספרי לימוד ובחוברות עבודה"

של חה"כ מאיר שטרית

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה ומברך את מנכ"ל משרד החינוך שהגיע לישיבה וגם את מנהלת מט"ח שנמצאת אתנו כאן.

המקור לדיון הזה הוא הצעת חוק שלי להעלות את ספרי הלימוד לאינטרנט. היא אושרה במסגרת טרומית. בעקבות פניה של שר החינוך הפכתי את זה להצעה לסדר כי המטרה לא היתה לתקוף משהו במשרד החינוך אלא לסייע. להגיע למצב שבו נוכל להעלות את ספרי הלימוד לאינטרנט ויש לזה כמובן השלכות שונות, גם כלכליות וגם השלכות במובן שבו יכולות השימוש של ילדים במחשבים יגדלו והם ישתמשו -באמצעות היכולת הללו בספרי הלימוד דרך המחשב.

יש לזה גם השלכות לגבי יכולות חיוביות –ואת זה אני אומר כפתיחה לדיון, יש בזה פוטנציאל מדהים ליכולות שלנו להביא את כל ספרי הלימוד לכל הילדים בארץ במחיר הרבה הרבה יותר זול.

בנוסף תיפתר הבעיה של המוציאים לאור כיוון שיש לזה פתרונות ופה דרושה חשיבה ארוכת טווח שתביא לשינוי מהותי במערכת החינוך.

אני ער לניסויים ולפרויקטים שנעשים היום כמו "כתום" שעושה פרופ' הררי באמצעות מכון ויצמן להוראת מדעים, פרוייקט של הפעלת כיתות שלמות כולל המורה במחשב. גם פרוייקט "משי" שנעשה בגני תקוה ועוד שורה של פרויקטים אבל יש לומר שבעיניי, הדבר הטוב ביותר הוא שמט"ח העלה את כל ספרי הלימוד שלו לאינטרנט וגם את ספרי הלימוד לכיתות י"א וי"ב, בתוספת ספרים של הוצאות לאור אחרות.

אם נסתכל "בגדול", ניתן לחשוב על אפשרות –וזה כרגע חזון עתידי, לשים את כל ספרי הלימוד של כל בתי הספר באינטרנט, לדאוג שלכל ילד יש מחשב כלשהו שהוא יכול להתחבר בו אל האינטרנט ולראות את ספרי הלימוד וחוברות העבודה. בנוסף, בשלב השני, להתאים לאפשרות הזו גם תכניות לימוד.

התעוררה שאלת התשלום עבור הספרים והיתה לי פעם ישיבה עם מנכ"ל מט"ח שבה חשבנו על פס רחב שיהיה בכל בית ספר וכל ילד יוכל לגשת אל ספרי הלימוד, להעביר את העבודה שלו אל המורה וכו'. ואלה דברים שכבר קורים. מנכ"ל מט"ח אמר לי שאם כל תלמידי בית הספר היו מקבלים גישה כזו לאינטרנט ומשלמים סכום מזערי על השימוש בו היתה מתכסה ההוצאה כולה והעלות היא חצי ממה שעולים ספרי הלימוד. כך לא יהיה מצב שלתלמיד אין ספר.

הדברים נראים כמדע בדיוני אבל הם נעוצים רק ביכולת שלנו להניע את הדברים ולרכוש תפיסת עולם כוללנית וחכמה. למנכ"ל משרד החינוך פעילות רחבה במשרד החינוך ואם הוא יקבע מסמרות לרעיון הזה אז המנכ"לים אחריו יקבלו דבר גמור ושלם. הצוות במשרד החינוך אמון ומקצועי. כאמור, הסכמתי להעביר את הצעת החוק כהצעה לסדר כדי שלא לתקוף את משרד החינוך.

אדוני יושב הראש, שאני מכיר כשנים רבות כמי שהיה יועץ חינוך וכשהיה ראש רשות מקומית שם היה המקום הראשון שבו נושא המיחשוב עלה על סדר היום במערכת החינוך בישראל. מודה לך גם על הדיון הזה.


אנחנו לא יכולים להתעלם מן העובדה שמחר או מחרתיים תחזור נבחרת הפיסיקה שלנו עם חמש מדליות, אחרי שהתחרתה עם שמונים וארבע מדינות שהשתתפו בתחרות באולימפיאדה הבינלאומית לפיסיקה. המקום שלה הוא המקום השלשה עשר. שני תלמידים שלנו זכו במדליות זהב, שניים זכו במדליית כסף ואחד במדליית ארד ונדמה לי, שאחד מן התלמידים הוא גם התלמיד המוביל מבין המדינות המערביות בפתרון של התשובות. כזכור, נערכה כאן אולימפיאדת אסיה ואחד התלמידים שזכה בזהב אז זכה בזהב גם עכשיו. אנחנו החלטנו לשים דגש על קידום כל התלמידים בתחום המדעים והחלטנו לשים דגש מיוחד על האולימפיאדות במתמטיקה, כימיה, מדעי המחשב, ופיסיקה. הרחבנו את מסגרת התלמידים המתוכננת לבחינות האלו ואחת התוצאות היא זו שאנחנו רואים כרגע בפיסיקה. אני מקווה שמכאן ואילך מדינת ישראל תהיה בין עשרת המדינות המובילות בתחום המדעים.


ביקשתי מיושב ראש הועדה להביא סקירה כוללת על מה שאנחנו עושים כרגע בתחומי התאמת המערכת החינוכית למאה ה-21 ובמסגרת זו גם להגדיר את מה שאנחנו מתכוונים לעשות בנושא ספרים דיגיטלים.


כפי שיושב הראש יודע, המיחשוב של מערכת החינוך לא התחיל היום והוא מתנהל באופנים שונים כבר זמן רב. נסענו למספר מדינות בעולם, הסתכלנו ולמדנו על מה שנעשה במדינות אחרות. ניסינו ללמוד מן השגיאות שלהן והחלטנו שאנחנו שמים דגש מיוחד על המורים בישראל. הבנו שחלק גדול מן הדברים ימשיך אחר כך מאליו.


אנחנו מבצעים תכנית גדולה שדר' רמון יציג אותה. ביקשתי מיושב הראש שלושים דקות להצגה ואחר כך נענה על כל שאלה.

תודה רבה לדר' שמשון שושני ולכל חברי הועדה. אנחנו נציג את התכנית ונזכיר שבתכנית הזו אנחנו באים בגישה הוליסטית לפיה אי אפשר להכניס את התיקשוב לבתי הספר אם לא נכניס את כל המרכיבים ההכרחיים קודם לכן. קודם כל התשתיות, אחר כך התכנים הדיגיטליים וגם כמובן הפיתוח של עובדי ההוראה. לפי הגישה הזו נכניס את כל המרכיבים האלה יחד לבית הספר.

נדבר על ארבעה נושאים, נראה את שלב א', נתאר את התכניות שלנו להכניס עוד שמונה מאות בתי ספר לפרוייקט, בנוסף למאתיים ועשרים הקיימים וביחד הם יהיו אלף בתי ספר, שהם יותר מרבע מבתי הספר בכלל. נדבר על עולם הספרים הדיגיטליים ובסוף, נדבר על מחקר מבוקר בהקשר של התכנית.

לגבי ההצטיידות, סיפקנו לבתי הספר מחשבים ניידים לכל המורים, מקרנים בכיתות, רמקולים, מסכי הקרנה, אמצעי החשכה ורשת אינטרנט בבית הספר עם חיבור בכל כיתה.

בית ספר ירוק ותקין הוא כזה שכל הציוד הותקן בו כנדרש ושחברת בקרה בדקה את הכל עד לבורג האחרון. בית ספר כתום הוא כזה שעדיין יש בו דברים שצריך לתקן אותם אבל הם לא מהותיים. בית ספר אדום הוא בית ספר עם תקלה מהותית כמו למשל, שאין בכיתות עדיין מחשבים ניידים.


עשינו בקרה ראשונה בסביבות חודש מאי ומיינו את מימצאי הבקרה. הוחלט שמקומות בהם נמצאו מימצאים קלים יקבלו מכתב שמורה להם לפתור את כל הבעיות עד תחילת שנת הלימודים הבאה כתנאי להמשך השתתפות בתכנית. מקומות בהם יתגלו אמצעים חמורים יצאו מן התכנית.


דוח הבקרה האחרון שלנו, נכון לתאריך 10 ביולי, מראה שמתוך 220 בתי ספר אין באף אחד מימצאי בקרה חמורים, ב 20% מבתי הספר נדרשים תיקונים קלים ו 80% מבתי הספר מסודרים מבחינת הצטיידות. והכוונה היא שהם מסודרים עד הבורג האחרון.


יש כאן פירוט לגבי השאלה מה קורה בכל מחוז ובסוף הפירוט אנחנו מגיעים למה שקורה בכל בית ספר.


בתשובה ליושב הראש, מתוך 200 בתי ספר שנכנסו לתכנית, 80% מהם מסודרים לגמרי וב 20% מהם נדרשים תיקונים קלים, כאלה שלא מהווים חסם להפעלת התכנית, ועדיין, נדאג שעד תחילת שנת הלימודים הבאה גם הם יעמדו –מבחינת הציוד, בתקנים שבדקנו ושחברת בקרה חיצונית בודקת אותם.

ולכל תלמיד יש מחשב?

לא, בתכנית שלנו יש מחשב נייד לכל מורה, מקרן בכל כיתה, אמצעי החשכה, רמקולים, וחיבור של כל כיתה לאינטרנט. חוץ מבתי ספר מתאימים, שהם עשרים במספר, לא חילקנו מחשבים ניידים לתלמידים בשלב הזה.

בכיתות אין מחשבים ניידים!?

אחד הדברים המיוחדים בתכנית הוא שמלבד תקציבי הצטיידות נָתַנּוּ גם תקציבי הפעלה והם נתח מאד גדול כי הם ניתנים כל שנה והם תנאי להפעלת התכנית. אנחנו מתקצבים בפעם הראשונה רכז תיקשוב בית ספרי. מורה בבית ספר שמקבל שבע שעות עבור הפעלת התכנית הזו בבית הספר, עבור הריכוז שלה ואנחנו מממנים טכנאי בבית הספר, מממנים את החיבור לאינטרנט ומממנים גם תוכן.

בכל אחד מן התחומים האלה, הגדרנו את הספרות "אפס", "אחת", "שתיים". "אפס" מגדיר מקום שבו לא רכשו עדיין שירותי תוכן, "אחת" מגדירה מקום שרכש מנוי אחד בלבד, ו"שתיים" היא לאלה שרכשו שני מנויים או יותר. בתקציב שנביא אפשר יהיה לרכוש לפחות שני מנויים למנועי תוכן.

רוחב הפס הוגדר. "אפס" מראה שלא רכשו קו או שהמהירות נמוכה מעשרה מגה. "אחת" היא כשהמהירות היא בין עשרה מגה לחמישה עשר מגה ו"שתים" היא מתאימה למצב התקין שבו יש יש בין חמשה עשר מגה לאחד וחצי ג'יגה וכו'.

המחקרים מלמדים שרוב הפס הופך להיות צואר בקבוק בתכניות מיחשוב. יצא מחקר צרפתי שסוקר הכנסת ספרים דיגיטליים וגם הוא הראה את זה. נניח שנקפיד מאד מבחינת רוחב הפס. עשרת אלפי השקלים שאנחנו נותנים לא ממנים את עלות רוחב הפס בסטנדרט שאנחנו נותנים אבל אנחנו נותנים את התקציב שלנו רק אם הרשות עומדת בסטנדרטים שקבענו.

לשאלת יושב הראש, רוחב הפס שאנחנו מדברים עליו הוא קו של שתיים על שתיים. קו סימטרי משמעו שהמהירות היא מעל חמישה עשר מגה והקו הוא קו פרטי של בית הספר, זאת אומרת שהוא לא מושפע משימושים באיזור.

איך מתחברים?

כשאתה מקבל 15 מגה בייט בבית הם 15 מגה בייט באופן כללי. הם יכולים לעלות ולרדת בהתאם לביקושים על הקו ואתה שותף לקו עם עוד אנשים. כשהמגה בייט הוא סימטרי זה אומר שאתה יכול כל הזמן לצרוך שני מגה ביט, גם ב upload וגם ב down load, כשה upload הוא מאד חשוב.

נסביר לטובת מי שמתמצאים בתחומים אחרים: הביטוי האחד הוא הורדת תכנים והשני הוא העלאת תכנים, כמו במשלוח קובץ. בארץ, לצערי, מהירות הגלישה הנרכשת לא משומשת במלואה. בהעלאת קבצים המהירות הזמינה היא עשירית מזו שנרכשה. בנוסף, בהעלאה יש מגבלה נוספת והיא שאי אפשר לשלוח מסמך שנפחו עולה על 40 מגה בייט ויש צורך להיעזר בתוכנות מיוחדות לשם כך, תכניות שמסתובבות ברשת.

יוצא שקו סימטרי שתיים על שתיים עולה לבית ספר עשרים אלף שקל לשנה. האם עם זה מקבלים גלישה בכיתות ב wi-fi או עם כבל?

השארנו לבתי הספר להחליט בשלב הזה אם יתחברו ב wi-fi או עם כבל. יש כאן גם שיקולים של הימנעות מחשיפה לקרינה וכרגע לא הכתבנו לבתי הספר את הענין הזה.

איזו קרינה?

האם יש מחיר מסובסד של ספקי אינטרנט למוסדות חינוך?

כרגע אין מחיר כזה.

וזה אומר מחיר מלא?

תמונת המצב היא זו: בחודש יוני ביצענו בדיקה לגבי רוחב פס –ואתם רואים שיותר מ 80% מבתי הספר עומדים ברוחב שהגדרנו וזה מאד מפתיע כי לא ציפינו לכך. לגבי עמידה בתוכן -כמעט 80% מבתי הספר עומדים בו וגם מבחינת העמדת הטכנאי לבתי הספר הם עומדים יפה.

הדבר הבא הוא התפוקות הפדגוגיות. כל התכנית הזו, מטרתה היא לא רק הכנסת ציוד ותקציבי הפעלה כי בסוף שאולים מה עושים עם התיקשוב בתי הספר.

הגדרנו מסמך של תפוקות ותוצאות של התכנית. במסמך הגדרנו מהן התפוקות ומה התוצאות. התוצאות הוגדרו ואגב, המסמכים האלה נמצאים לשיתוף הציבור וקיבלנו עליהם תגובות.

הגדרנו את התוצאות המצופות מן המורה, מן התלמיד ומבית הספר כארגון. הגדרנו גם את התפוקות המצופות והן חמש מרכזיות:

תכנית עבודה – שהתיקשוב ייכנס באופן מסודר עם תכנית עבודה שנתית.

ניהול פדגוגי מתוקשב – רישום הנוכחות, המשמעת וכו'.

ניהול הכיתה ייעשה בצורה מתוקשבת כלומר, בית הספר יהיה ארגון מתוקשב.

שילוב הטכנולוגיה בהליכי הוראה, למידה והערכה – שיתוף ותקשורת של כל עולם התקשורת, גם תקשורת בין תלמידים –מה שנקרא למידה שיתופית, תקשורת בין מורים – למידת עמיתים, תקשורת בתוך בית הספר בין המורים למנהל בית הספר ותקשורת בין בית הספר לבית התלמיד.

בנוסף הועלה הנושא הפורטל החינוכי.

לגבי התפוקות הגדרנו "אפס", "אחת", "שתיים". "אפס" מראה שפחות מ-25% מטמיעים כנדרש, "אחד" מראה שבין 25%-50% מטמיעים כנדרש. בית ספר תקין מבחינתנו כרגע, מבחינה פדגוגית הוא כזה שבו מעל 50% מטמיעים כנדרש.

כאן נמצאת תמונת המצב של שילוב התיקשוב בהוראה. בשפת אם, למשל, יותר מ-70% מבתי הספר מטמיעים את התכנית בתחום השפה וזאת אומרת שהמורים לשפה משלבים את התיקשוב לפי הנחיות שלנו. זה לא דבר פשוט להיכנס לבית ספר ולצפות שכל המורים בו יטמיעו את הדברים לפי הדרישות שלנו ואגב, בתי ספר שעדיין לא מטמיעים כנדרש אנחנו מוסיפים להם הכשרות והשתלמויות לפי הצורך.

הדבר הבא הוא הניהול הפדגוגי. היכולת של מורים להשתמש בתוכנה לניהול פדגוגי ואתם רואים כאן שיש עוד הרבה מאד עבודה לעשות בנושא הזה. 50% מבתי הספר עדיין לא משתמשים בתוכנה לניהול פדגוגי כמו שאנחנו ציפינו שישתמשו וזה שינוי מאד מורכב עבור חלק מן המורים להיפטר מן היומן ולהעביר את כל הניהול.

הבאנו את הדרישות בצורה איטית כדי לא לבקש את הדברים בבת אחת ויש כאן תהליכים לפיהם מתוכנן המועד שבו נוציא את ההליכים לגבי הפורטל הבית ספרי. יהיה שלב שבו נתחיל לדווח על מעבר להוראה מתוקשבת להקניית מיומנויות תקשורת כחלק מן ההוראה ובנוסף, נוסיף תפוקה נוספת מבתי הספר והיא הנושא של התנהלות בטוחה ברשת כי היא חלק מן הדרישות שלנו מן המורים שיעבירו לתלמידים.

עד כאן סיכום שלב א' מבחינת 220 בתי ספר שנכנסו. במקביל אנחנו נערכים להכנסת 800 בתי ספר נוספים. זוהי הפריסה שלהם. הכנסת בתי ספר לתהליך היא לא פשוטה, אנחנו מעבירים השתלמויות למנהלים כדי שיהיו לו את הכלים להכניס את התכנית לבית הספר, אנחנו מאתרים רכזי תיקשוב בבית הספר והגדרנו לגבי התפקיד הזה סטנדרטים מאד ברורים. המינוי מותנה בחתימה של מנהל, מפקח ומנהל מחוז. אלה התהליכים של הכניסה.

נעבור לתוכן. כאן אנחנו מדברים על הרצון להגדיל את היכולות והאמצעים של המורה כדי להפוך את ההוראה שלו ליותר יעילה. אעבור על חלק מן האלמנטים ובסוף נגיע אל הספרים הדיגיטלים ונרחיב שם. כאן נדגיש שהספרים הדיגיטלים "לא חיים לבד". כמו שהם זקוקים לרכז התיקשוב ולאינטרנט הרי שהם "לא חיים לבד" בלי מערכת של תוכן שעוטפת אותם.

בנינו את אתר התכנית ובו אפשר למצוא את כל המסמכים הרלבנטים לתכנית, אלה שהצגנו כאן ואגב, כמו שאמרתי קודם, העלינו את כל המסמכים האלה לאתר לשיתוף הציבור וכבר מתנהלים דיונים סביב המסמכים האלה. אנחנו מזמינים גם את כל הנוכחים כאן להיכנס לאתר, אפשר דרך האתר של מימשל זמין, להעיר ולהגיב.

פורטל תוכן דיגיטלי. זה פיתוח שלנו, פיתוח מאד ייחודי ואנחנו מאד גאים בו. הפורטל הזה יכול לשנות את ההוראה בישראל. הפורטל הזה הוא שער לכל החומרים המתוקשבים שיש בארץ. אסביר. מורה למתמטיקה, למשל, לכיתה ג',. מקיש "כיתה ג' מתימטיקה" ונפתחת עבורו תכנית הלימודים. מכאן יהיה קישור לכל נושא בתכנית הלימודים, לכל חומר דיגיטאלי שקשור לתכנית הלימודים.

כיום, כשיש בכיתה ספר לימוד, הלומד שבוי בספר הלימוד ואילו כאן, תכנית הלימודים מובילה אותך לאינספור דרכים. אם ברצונך להגיע אל כפל בחילוק אז אתה לוחץ על כפל בחילוק ויש כאן מעל ארבעים ושמונה תכניות שהמורים יכולים להיעזר בהן כדי לשפר את ההוראה.

אנחנו מאפשרים למורים לדרג את יחידות ההוראה וליצור שיח סביב ההוראה בישראל, שיח של המורים עצמם.

האם בתי הספר משתמשים בתכנים האלה?

כן, בתי הספר שרכשו מנוי או מנויים לספקי תוכן הם לא רק מנויים אלא הם גם משתמשים. כאן הגשנו את כל החומרים הדיגיטלים ואנחנו נותנים לבתי הספר תקציב כדי לרכוש תכנים דיגיטלים, זה חלק מן התכנית ואנחנו גם מנגישים אותן עבורם.

פנינו למורים ב"קול קורא למורים" כדי להציע לנו יחידות הוראה טובות ומורה שמצאנו את היחידה שלו ראויה אנחנו קונים ממנו את היחידה, משלמים לו עבור הרעיון. יש הרבה מאד מורים ששלחו לנו יחידות הוראה. Public domain, כמובן. מורים שיחידות ההוראה שלהם התקבלו מפורסמים באתר. זה מאד מעודד להשתתף ולהציע ולהפוך את ההוראה לשיח.

פיתחנו נוהל שמסדיר את הנושא של אישור סביבות עבודה דיגיטליות כמו אישור ספרי לימוד והגב' יואלה טרם, מנהלת האגף לחומרי לימוד ישבה עם רוני דיין והנוהל נכתב. כל ספקי התוכן בארץ מרוכזים כאן עם פירוט תשובות לשאלות כמו: עבור אילו קבוצות יש להם חומרים? מה יש להם? מי אנשי הקשר? וכן הלאה.

הקמנו צוות –בשיתוף עם משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה, כדי לבחון היבטים שהתיקשוב יכול להשפיע עליהם.

לגבי ספרים דיגיטליים, להלן הפתרון שאנחנו מציעים. מטרת המהלך היא לייצר אלטרנטיבה דיגיטלית לספרי הלימוד המודפסים כדי לממש את היתרונות שיש להם ככאלה והם: עדכניות, שהרי אפשר לעדכן אותם מבלי להדפיס שוב, אין להם בלאי, אין להם משקל, אפשר לכתוב בספר והוא לא מתבלה, קישוריות, איתור מידע, עלות יותר קטנה ואין פגיעה באיכות הסביבה.

בשנת 2010 חברת אמאזון דיווחה שמכירות הספרים הדיגיטלים עוברות את אלה המודפסים. קליפורניה -כחלק מן הנסיון לחסכון, מובילה פרוייקט לשילוב ספרי לימוד דיגיטליים וכדי "לטעום" ניכנס רגע לאתר הקליפורני. תוכלו לראות כאן שהם ריכזו את כל ספרי הלימוד הדיגיטלים שהם מנגישים ללא תשלום לכל התלמידים לפי חלוקה של כיתה, נושא, סטנדרטים ועוד. בקליפורניה המדינה מממנת את הלימודים מלכתחילה. כאן אנחנו רואים ספר היסטוריה עבור תלמידים בקליפורניה בגירסת pdf, אפשר לשנות את התצוגה שלו ואפשר, למשל, להוסיף הערה בספר. אפשר לסמן קטע בטקסט, אפשר למצוא מילה מסויימת ועוד. בספר יש גם look-up שמאפשר להיכנס לאתרים אחרים כמו מילונים דיגיטליים. זהו אתר שרק מלווה ספר בהיסטוריה. דבר נוסף, אפשר להוריד רק חלק מן הספר, רק פרק מסוים שאותו התלמיד מבקש כמו פרק התירגול בספר מתימטיקה, למשל. בדקנו גם בצרפת, בדרום קוריאה, באיטליה אבל כאן אקצר.

פיתוחים טכנולוגים וירידה בעלויות הקניה של מכשירי קצה מאפשרים שימוש בספרים דיגיטלים במקביל או במקום ספרים מודפסים.

תכנית לאומית להתאמת מערכת החינוך למאה -21 מניחה את התשתיות הבסיסיות בבתי ספר, תשתיות שמאפשרות את השימוש בספרים דיגיטלים וכמו שציינתי קודם, תשתיות תקשורת, רוחב פס, רכז תיקשוב, טכנאי, הדרכות והשתלמויות.

היתה מחשבה שלמורים אין בעיה לעבוד עם קובץ pdf אבל יש בעיה ואם מורים לא יקבלו הדרכות והשתלמויות מתאימות זה לא יטמע בתוך המערכת ויהיה ספר שלא ישתמשו בו.

המצב האידיאלי לשימוש בספרים דיגיטלים הוא כשיש לתלמידים התקן כזה אך יחד עם זאת, במציאות של היום, עם כיתות מקוונות, אפשר כבר לנצל את יתרונות הספרים הדיגיטלים ואנחנו מדגימים כאן. קודם כל התלמידים והמורים יכולים להשתמש בספר הדיגיטלי בבית. המורים יכולים להשתמש בספר הלימוד הדיגיטלי בכיתה באמצעות המחשב הנייד והמקרן וקיימת גם אפשרות ביניים לפיה התלמידים מקבלים יחד עם הספר המודפס גם את הגירסה הדיגיטלית, אחד מהם נשאר בכיתה ואחד מהם בבית.

יצירת החלופה הדיגיטלית תאיץ את הכנסת המחשבים הניידים לבתי הספר, העלות של מתקני הקצה היום מתקרבת לעלות של ספרי הלימוד הנדרשים לתלמיד לשנה אחת ואז, הוזלת הספרים הדיגיטלים ב- 50% יכולה לממן את ספרי הלימוד.

לגבי הדרגות, רמה א' היא הבסיסית. רמה ב' היא עליית מדרגה אחת עם קישורים והפניות לאתרים, לסרטים, ליישומונים ורמה ג' היא כבר ספר לימוד אינטראקטיבי עם מערכת l.m.s. שבה המורה יכול לקבל סטטיסטיקות על קצב ההתקדמות של התלמידים שלו.

בטווח הקצר נבקש לאפשר חלופה בסיסית לספר הלימוד במטרה להתחיל ולהניע את כוחות השוק לכיוון הרצוי ולייצר חלופה בזמן קצר יחסית ללא עלויות גבוהות. ההמלצה שלנו היא שהחל משנת תשע"ג משרד החינוך לא יאשר ספר לימוד שלא כולל גירסה בסיסית במקצועות ובשכבות הגיל - - -

מהי גירסה בסיסית?

ספר הלימוד יוצע למכירה בשני אופנים: באחד הוא מופץ עם גירסה דיגיטלית והשני הוא גירסה דיגיטלית שמחירה 60% -לכל היותר, ממחיר הספר הקשיח.

נשאלת השאלה מה עושים עם הגופים שיש להם ספרי לימוד מאושרים? נתנו אישורים שתוקפם הוא עד לחמש משנים וגוף מפתח שיש לו ספר לימוד מאושר והוא בתהליך, יציג לנו לקראת שנת הלימודים תשע"ג, עד סוף חודש אפריל, גירסה א' שהיא דיגיטלית ויהיה זכאי למענק עידוד חד פעמי. גוף שיציג לנו גירסה יותר מתקדמת ברמה ב' יקבל תוספת על המענק וגוף שיציג משהו ברמה ג' יקבל תוספת נוספת.

בנינו כאן מטריצה שעוקבת אחרי קצב ההתקדמות של התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה -21 כי במקום שבו אין לנו את התשתיות לא כדאי לרוץ אלא לכוון. אנחנו מקווים שבהמשך, בתשע"ג ובתשע"ד, נכסה את כל בתי הספר היסודיים ונעלה אל החטיבות העליונות.

האם כרגע זה רק בבתי ספר יסודיים?

רק יסודי. מתחילים בצפון ובדרום, משלימים בצפון ובדרום את בתי הספר היסודיים ועולים לחטיבות ביניים בצפון, בדרום ופריפרייה ואז נכנסים לבתי ספר יסודיים במרכז.

משרד החינוך ימליץ לבתי הספר שמשתתפים בתכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 לרכוש ספרים דיגיטלים ובנוסף, בבתי הספר הללו יתבצע מיפוי -שכבר התחיל, מיפוי של תלמידים שאין להם משאבים. הסטטיסטיקות מדברות על 10% ולא יותר אבל, אנחנו רוצים לתת פתרון באמצעות הפרוייקט "מחשב לכל תלמיד". אנחנו מסנכרנים רשימות בין הפרוייקט "מחשב לכל תלמיד" -שמוביל משרד ראש הממשלה, עם התכנית שלנו. משרד החינוך יבחן יחד עם משרד האוצר את האפשרות לקניית זכויות שימוש של חלק מספרי הלימוד. כל האמור יעשה במקביל להוצאת חוזר מנכ"ל. משרד החינוך יקבל הנחיות מפורטות לגבי כל אחת מן האפשרויות ואנחנו נכתוב תקן לגבי כל אחת מן הרמות.


לסיום, אנחנו בונים מחקר מבוקר על התכנית, במטרה לבחון את היעילות שלה במודל שבו יש גם מחשבים ניידים לתלמידים. אנחנו יוצאים לניסוי מבוקר על ששים בתי ספר וששים נוספים כקבוצת ביקורת. כל בית ספר יתבקש לבחור ספק תוכן מוביל, הוצאנו בקשה לספקי תוכן כדי לבחון מי מהם מתאים להיות ספק מוביל זאת אומרת, שיש לו כיסוי מספיק של תכנים לבתי הספר, נבחרו שלושה ספקים, גלים, מטח ועת הדעת, נשלח מכתב לכל בתי ספר בניסוי כדי להזמין אותם וב 15 לאוגוסט, בט"ו באב, נקיים כנס במעמד המנכ"ל, שבו נציג את התכנית, בתי הספר יפגשו עם ספקי התוכן, כל בית ספר יחברו את הספק המוביל ומכאן נצא לניסוי שהרשות הארצית למדידה והערכה תבצע.

משהו על ה"טאבלטים".

מבחינת ה'טאבלטים', לכל מפרטי ההצטיידות שלנו, לכל המכרזים הקיימים, בין אם זה המכרז של מפעל הפיס או המכרז של המפעל למשק וכלכלה, הכנסנו את ה'טאבלטים' כדי שתהיה אפשרות "ללכת על זה". בנוסף, יש כבר קבוצה שמכניסה "טאבלטים" לבתי ספר והשר הינחה אותנו ללוות את התהליך הזה עם איזשהו מעקב אחרי ההתקדמות וההשפעות שלו, כדי ללמוד כמה שיותר לקראת המהלך של תשע"ג. יש כאן שאלות שונות, שבעה אינץ'? עשרה אינץ'? האם נכון לנו אייפוד? האם נכון לנו "ללכת" על "טאבלטים" מיובאים? וכו'. גם העלויות הן שיקול.

מנסים לגייס כספים כדי להגיע עם אחת החברות לניסוי של שילוב טאבלטים.

האם אני יכול להניח שכל הספרים חייבים להיות בסוף דיגיטלים? אסביר. מאחר והכללים של משרד החינוך קובעים שכל ספר שיצא לא יוחלף במשך חמש שנים, ומאחר ועברה כבר שנה אחת, אז תוך ארבע שנים לא יהיו ספרים שלא יהיו דיגיטלים.

אם ההנחיה הזו והכיוון הזה יתממש אז מתשע"ג לא נאשר ספרים חדשים ויותר מזה, יהיה מאד כדאי לחברות התוכן לקחת מענק עידוד כדי לא לחכות לו ארבע שנים.

אם כך, האם יוצא שבעוד ארבע שנים לא יהיו ספרים בלי גירסה דיגיטלית?

הסתייגות אחת. אנחנו עדיין - - -

אומר אחרת, שר החינוך לא יאפשר ספרים שלא תהיה להם גירסה דיגיטלית. האם נכון?

כן. ראה, כשאתה לוקח את המפעל לעידוד הקריאה, למשל, שבו כל ילד מגיע לבית ספר עם הספר האישי שלו מן הבית, ובמשך חצי שעה או רבע שעה ראשונה קורא מן הספר אז זה מפעל שלא נמהר לוותר עליו. ראה, אנחנו מבדילים בין קריאה להנאה וחינוך לקריאה להנאה לבין היסטוריה, מתמטיקה, מדעים, כל המקצועות ששם אתה צורך מידע. אני לא יודע אם נעבור מיד מקצה אחד של המטוטלת לקצה השני ונפסול את הספרים הקשיחים. לא כך הוא, יש ספרים שיש לנו הרבה כבוד אליהם.

מרכז המחקר והמידע סקר מחקרים על השפעה של קריאה במחשב לעומת קריאה של ספר ונמצא שצעירים זוכרים יותר מקריאה דיגיטלית מאשר דרך ספרים ואילו מבוגרים זוכרים יותר מספרים.

מחקר שנגמר עכשיו באוניברסיטה הפתוחה הראה גם דברים אחרים. זה לא חד משמעי. עדיין דנים בזה. בנוסף, חסרות בתהליך שתי זרועות נוספות והן המחברים והכותבים של חומר הלימוד -שהם התשתית המקצועית עליה אנחנו נשענים, והמפקחים של תחומי הדעת שאמורים כל הזמן לוודא שהכלים והמערכות יביאו את התלמידים להישגים הראויים. ההשפעה של העולם הטכנולוגי היא עצומה ואין על כל ויכוח אבל צריך לבדוק האם וכיצד היא משפיעה לטובה על תהליכי למידה והוראה של מורים ותלמידים במערכת החינוך.

לו היה תלוי בי הייתי אומר לך שיש ללמד תלמידים איך ללמוד ולא מה ללמוד. כל המידע נמצא וילדים יכולים להגיע אל כל חומר מהר יותר מן המורה. הרעיון הוא ללמד אותם איך ללמוד ולא מה ללמוד.

קודם כל מודה ליושב ראש הועדה שהוא מעלה את הנושא החשוב. הופתעתי לשמוע את הבקיאות שלו בנושא. שמחתי גם שמנכ"ל משרד החינוך אמר שלקח לו זמן ללמוד את הנושא אבל הצלחתם ואני מברכת את משרד החינוך על הפעילות הרחבה בנושא.

נמצאים אתנו נציגי מט"ח אתם שיתפנו פעולה לאורך כל הדרך ובשנת 2009, כשהציגו את התכנית לשנת 2020 -תכנית של משרד החינוך, תכנית לטווח ארוך בנושא דיגיטציה של ספרי הלימוד - מאד שמחתי. מצד שני, אני כאן חייבת להגיד -כיושבת ראש השדולה לקידום מעמד המשפחה מספר דברים:


אל"ף, לגבי כל הפעילות של הדיגיטציה, יחד עם ההצעה של חברת הכנסת עינת וילף לקנות אייפודים לכל התלמידים, אוֹמַר שאני מברכת על היוזמה הזו אבל מצד שני הבעייתיות שלנו היא לא ההצעה אלא תגובת ההורים. הרי אם יש ילד אחד שמכין שיעורי בית והאחים שלו גם אמורים לעשות שיעורי בית אז מה נעשה? האם נקנה שלושה אייפודים לכל הילדים? האם לכל אחד יהיה מחשב נייד? מחשב נייח?


בי"ת, לגבי ההיבט הכלכלי, אני מברכת על התיקצוב של משרד החינוך אבל פעלתי במשך השנה במישור הפרלמנטרי בשביל להעלות את נושא ספרי הלימוד בוועדת החינוך ושיתפתי פעולה עם חבר הכנסת זבולון אור לב בנושא הזה. הוא קידם את זה. הגענו למצב שגם נפגשנו עם שמשון שושני לא מזמן וקידמנו הצעה לקריאה ראשונה בנושא של הגבלה על מכירת ספרים במארזים, שבספרים לא יהיו דיסקים וספר יהיה כמו ספר אבל בעוד מספר שנים הספר יכול להישלך אל הספריה וגם היא תשתנה ויהיו בה רק מחשבים אבל עדיין, כמו שאני קוראת חומרים באייפון, עדיין ספר הוא ספר ועידוד קריאה לא יהיה באמצעות דיגיטציה.

גימ"ל, הלימודים הדיגיטלים הם תלויי חשמל, למשל ועלינו לדאוג שספרי הלימוד יהיו תמיד בהישג יד. יש לדאוג לכך שהמורים ידעו איך פועלים בזמן מלחמה, למשל. יושב הראש מעלה פעמים רבות את השאלות שנוגעות להכנה לשעת חירום ואני בטוחה שאחד מן הכלים שלנו הוא חינוך ומשרד החינוך צריך גם להיות מוכן למצב חירום מן ההיבט של הלימודים בזמן הפסקות חשמל וגם מבחינת הספרים עצמם. מציעה לבדוק את הנושא.

דל"ת, יש גם לשאול כמה ילדים בפריפרייה מסוגלים לרכוש את המחשבים? כמה ילדים נגישים –אפילו לרכוש ספר לימוד? שעדיין יקר? כמה יעלה להורים לעמוד בדיגיטציה הזו? והשאלה לא קשורה לוועדת המדע אבל אני פונה אליך כיושב ראש הוועדה שתשקול גם את ההיבטים האלה ואולי יש מקום לעשות דיון משותף עם ועדת הכספים שם אפשר יהיה להעלות את הנושא של עלויות הלימודים לסדר היום. אמרת "אני מוכן לשלם רק שיהיה איכותי" אבל השאלה היא, - - -

אם האלטרנטיבה היא לרכוש ספרים מדי שנה, הוצאה של 500-1,000 ₪ לשנה לעומת אייפוד שעולה - - -

ומחר האייפוד ייגנב או יישבר, מי יתקן את זה?

בסדר אבל את קונה מכשיר אחד שעליו יש את כל הספרים. האייפוד עולה עשירית ממה שעולה לקנות ספרים במשך עשר שנים.

השיקול הכלכלי שווה יותר לטווח קצר אבל לטווח ארוך הדבר לא נכון כי הטכנולוגיות מתפתחות והתוכנות משתנות. או אז יגידו: "השנה מערכת הלימוד השתנתה".

ואם מו"לים הצליחו להוציא מאתנו מיליארד שקל בשנה אז השוק הזה יהפוך לשוק של מיליארדי דולרים בשנה והכל יהיה על חשבון אותם הורים שמגדלים ילדים קטנים במדינת ישראל. מערכת ההפעלה של ווינדווס תעלה לנו יותר, אפליקציה חדשה תעלה יותר וכל המו"לים יהיו מאד מאד מסודרים מכל מיני צדדים ובעלי אינטרסים שירצו להכניס אפליקציה.

וראה חוברות הלימוד באנגלית, למשל, משנת 2000 יש חוק השאלת ספרי לימוד והוחלט שהמהדורות לא אמורות להשתנות אבל הן משתנות מדי שנה, גם אצל הילדים שלי התברר שבכל שנה יש לנו "ראשית" חדשה. כן, לימודי התורה משתנים בכל פעם. יש להבין שיהיו הרבה מאד אנשי עסקים שירצו לעשות את זה באותה צורה והם יעשו את זה בצורה מתוחכמת.

הבעיה שלנו היא שאנשי ספר הם אנשי ערכים וספר מוסיף יותר בחוויה. כשאומרים שילדים זוכרים כשהם קוראים דיגיטלית זה נכון אבל השאלה היא מה עוד, ברמה נפשית ורוחנית, הם לוקחים מן הקריאה בספר. יש לחקור את הדברים.

הרעיון הוא לא לשלול את הספר אלא שתהיה אופציה לשימוש כפול.

זו האופציה הראשונה שדיברנו עליה כשלב ראשון.

תודה רבה ליושב הראש גם על הדיון. ראשית, לגבי הצעת החוק, ההצעה היא בתיאום מלא עם מה שהוצג כאן והמטרה היתה לפתור בעיה שעלתה בוועדת החינוך מספר פעמים. הרקע לבעיה הוא זה: שמספר עיריות ניסו להכניס תיקשוב מלא בבת-אחת לבתי הספר ודרשו שלכל התלמידים יהיה מחשב. בחלק מן המקרים ההורים היו צריכים לרכוש את המחשב ובנוסף, גם תכנית הלימודים השתנתה כי נעשה שימוש במחשב. הדבר הביא למספר דיונים זועמים בוועדת הכנסת עם הורים שאמרו שהם לא מעוניינים לרכוש את המחשב ושהעזרה לא ניתנת ונאמר להם שאם הם לא ירכשו את המחשב הילד לא יוכל להשתתף בשיעור באופן הנדרש כי השיעור בנוי על כך שכולם יושבים בכיתה עם מחשב. זה באמת לא נכון להגיע למצב שבו אומרים דבר כזה לילדים ולהורים והרעיון היה להתגבר על שלב הביניים.

התפיסה היתה לקחת את המוציאים לאור, להשתמש בכח שיש למשרד החינוך לאשר ספרי לימוד ושמשרד החינוך לא יאשר ספר לימוד מבלי שיש לו גם גירסה דיגיטלית, כשבשלב הראשון הגירסה הדיגיטלית חייבת להיות בסיסית כלומר, צריך לאפשר למורה להמשיך לקיים את השיעור הרגיל כדי שלא יהיה מצב שבו הוא אומר לילד שהוא לא יכול להשתתף כי השיעור השתנה. הרעיון היה שבשנה הראשונה ישבו בכיתה שלושה ילדים עם קורא דיגיטלי, בשנה השניה כבר שליש מן הכיתה ובשנה השלישית כמעט כל הכיתה ומרגע שהמעבר זה יסתיים -ויש כיתות בבתי ספר שבהן מסתיים המעבר, או אז אפשר להתחיל להכניס תכנים –שאתה קראת להם תכנים ברמה ב' וברמה ג' אבל המעבר מתקיים באופן שמקטין את החיכוכים וגם כמובן את העלויות שמוטלות על ההורים. כל זה מעבר לכל היתרונות של המשקל והיכולת לעדכן בתדירות גבוהה וכו'.

הרעיון הוא לא להכריח אף הורה או תלמיד לרכוש שום דבר אלא רק לייצר את התמריץ באמצעות זה שהספרים יהיו זולים יותר והמשקל קל יותר, וההנחה היא שתוך מספר שנים זו תהיה ההעדפה הגורפות של רוב ההורים.

כתוב בהצעה גם הצד של המורים, לא מבחינת עצם הלימוד אלא בשאלות האקלים בכיתה והמשמעת בכיתה. אחד הדברים שעלה בשיחות שלנו הוא שכיום בבתי הספר מורים –כחלק מן המדיניות, לא מאפשרים לתלמידים להכניס אייפוד או קורא אלקטרוני לכיתה -גם לא כדי לסכם את השיעור, מתוך תחושה שזה יפריע והם לא תמיד יכולים להיות בטוחים שהשימוש בקורא האלקטרוני ייעשה למטרות לימודים. לכן מאד חשוב שיהיה מסר ברור שמשרד החינוך ייתן למורים כלים וסמכויות לעשות דברים מסויימים במקרה שתלמיד משתמש בכלים האלה שלא למטרות לימודיות. אם מחליטים שמורה יכול להחרים את המכשיר למספר שעות, ליום או לשבוע, למשל, איך מוודאים שהוא מקבל את הגיבוי למרות שמדובר במכשיר יקר וכו'. חשוב שהמורים ידעו שיש להם את מלוא הכלים על מנת להקפיד על כך שבשיעור מתקיימת אוירת לימודים.


הרעיון של ספרים בדרג בסיסי שהם שווים לגירסה המודפסת הוא שבתי הספר לא יהיו מחוייבים לתשתית אינטרנט. התלמיד יכול להוריד את הספר בבית או בבית קפה ובאותו רגע הוא בא עם הספר באון ליין ולכן גם מאפשר כניסה הרבה יותר מהירה בלי שבית הספר נדרש להוצאה גדולה על תשתית אינטרנט וזה מתקיים בשלב יותר מאוחר. תודה רבה.

שאלה למנכ"ל ולפניה מספר מילות הקדמה. שמעתי את הלהט, אדוני יושב הראש, לקראת ההליכה המואצת לדיגיטציה ורק אומר משהו על מותו הקרב והולך של הספר המודפס. קראתי תיאור של סטפן צווייג, שגלה מאוסטריה אחרי הטירוף הגדול והגיע לברזיל, ומכל אלפי הספרים שהיו בביתו ניצלו שבעים. הוא חיפש ספר מיוחד והוא אומר: שכשהתארחו אצלי אלברט איינשטיין ופרויד ותיאודור הרצל וארתור שניצלר אז כל אחד עישן מקטרת עם טבק מסוג אחר והארומה של הטבק נדבקה לדפי הספר. הוא חיפש את אותו הספר שערכו במלים עלה כתוצאה מדמויות עולמיות כאלו שהותירו רושם היסטורי.

יש עצב מסוים על כך שאנחנו חולפים על פני העידן הזה של הספר עם המלים האלו, עם העמודים, יש בזה עצב מסוים ולבי עם אלה שעדיין כותבים בכתב יד ומחכים לגיל השלישי, סופרים ועיתונאים שעדיין לא עובדים עם מחשב.

יש תוכנות באנגלית שבהפעלתן הסופר מדבר והמחשב מקליד.

לא כל דבר הוא מחשב. יש אנשים שעדיין מרגישים זרות לענין הזה ואני זוכר כשהתחלתי לכתוב בעיתון "דבר" בשנת 88' הושיבו לידי את חיים גורי ואמרו לי: דני, חנה זמר אמרה שתלמד אותו לכתוב במחשב. לקח לי מספר שעות והוא הדפיס אות אות ולקח בערך שלושה ימים לכתוב את המאמר הזה. עמדנו למסור אותו למערכת ואז היתה הפסקת חשמל -כמו שחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי אמרה מן הסיוטים שלה, והחשמל חזר והוא אמר: דני, איפה המאמר? אמרתי לו: תיכף נדע. חיפשנו והמאמר לא היה. שאלתי אם הוא עשה save והוא שאל מה זה save? מאז הוא רושם בכתב יד.


השאלה שלי למנכ"ל היא גם בעקבות הדוברת הקודמת. כיוון שיושב הראש ואני באים מהרי האטלס ויש לנו איזושהי רגישות כלשהי ליוצאי האטלס שגרים בארץ וחלקם פזורים במסגרת כל מיני תהליכים שקרו בארץ, אז אני שואל: המהפיכה הדיגיטלית הזו, הרי אנחנו מודעים לפערים שכבר נוצרו עם הספר הכתוב וכאן אתה מכניס עידן חדש למקומות האלה שנמצאים בפער גדול, פער שלפיו ילדים בכיתה ו' בקושי קראו, המהפיכה הזו שזוחלת ובתוך עשור כולנו נהיה בעידן הזה, האם אתם מודעים אדוני המנכ"ל, לפער? האם המהפיכה תצמצם את הפערים? האם היא תתן אפשרות לאלו שלא יכלו עד עכשיו יכולת לזנק בלימודים או שהם ינשרו בכיתה ט' או י'? האם היא תעמיק את הפער בגלל נגישות גבוהה במרכז הארץ אל המכשירים האלה וחוסר נגישות במקומות אחרים שבהם גרים גם יוצאי האטלס? הדבר חשוב לקראת המהפיכה. האם אתם מודעים להשלכות שלה?

יש גם יוצאי גלויות אחרות. אומר כך: לא רק ששר החינוך ואני רגישים לזה אלא שכל תכנית התאמת המערכת באה לשנות את המציאות. כל התכנית הזו מתחילה בצפון הארץ ובדרומה, במקומות הרחוקים גיאוגרפית מן המרכז, ולא שכולם חלשים מבחינה סוציו-אקונומית אבל הריחוק מספיק, בעיקר מבחינת אותם מקומות שהם גם חלשים. לכן לא דיברנו כרגע על מחשבים לילדים אלא קודם כל התחלנו עם המורים. אין סיכוי לכל המהפיכות הטכנולוגיות אם המורה לא ישלוט בחומר. התכנית דורשת שיהיה לו בטחון מוחלט ואנחנו מדברים לא רק על מורה בודד אלא על כל בית הספר היסודי, לפחות על שתי כיתות ועל שני מורים לכל כיתה. הצוות שם כולל בסביבות שלושים מורים ואנחנו מכשירים שלושים מורים, כדי לדאוג שהמורה ישלוט בחומר ובכל מה שדיברנו עליו היום.

ואני מדגיש, אני לא מאמין שאי פעם לא יהיו ספרים, אני לא מאמין, אני פשוט לא מאמין אבל, ברגע שהמורה ובית הספר ידעו להפעיל את כל המערכות הטכנולוגיות המורכבות האלו אז נתרגל עם התלמידים. ואמר דר' עופר רימון, כל תלמיד מרקע סוציו-אקונומי נמוך יקבל מחשב ממדינת ישראל. תלמיד שיוכל לשלם יקנה.

נמצאים כאן נציגים של חברות הוצאה לאור.

המודל העסקי: אנחנו היום נמצאים עם עשרות ואולי מאות מדריכים שילמדו את ספרי הלימוד שלנו בכיתות. משרד החינוך הוריד את התקציב של ההדרכה אז המו"לים הפרטיים מכניסים מדריכים שלהם בכדי שיוכלו ללמד את המקצוע המסוים דרך הספרים שלהם. לזה אין פתרון.

לא הבנתי.

לא הבנתי.

היום יש מדריכים שלנו שמסתובבים בתוך בתי הספר, מדריכים שהם גם מורים, וברגע שהוצאה לאור מפיקה ספר לימוד שהיא לא תוכל למכור אותו אז היא לא תוכל לממן את ההדרכה הזו. פעם משרד החינוך מימן הדרכות אבל היום כבר לא. האם הוא יממן הדרכות?


דבר שני, נאמר שהמורים יקבלו תיגמול עבור תכניות לימודים שהם יזרימו למחשב. האם זה מתוקצב? אנחנו מו"ל בינוני, אנחנו משקיעים מליונים כל שנה בפיתוח של חומרי למידה, האם כתוצאה מכך שאנחנו נרד מן הבמה - - -

למה שתרדו מן הבמה? לספר מודפס תהיה גירסה דיגיטלית בנוסף.

עובדתית, כל מליון הספרים שנמצאים באמאזון הם פרוצים. כולם. והספרים האלה יהיו פרוצים.

ובכל זאת הם מוכרים.

דר' עופר ציין שאמאזון הודיעו שהשנה זו השנה הראשונה שהם מוכרים יותר ספרים דיגיטלים, הוא רק לא ציין שמדובר בכריכה קשה ומכירות בכריכה הקשה מהוות רק 2% מן המכירות בארצות הברית. זאת אומרת שגם אמאזון בבעיה.

יש נסיון עם המוזיקה. במוסיקה אין חברת מוסיקה קיימת ולמה? דיברתי השבוע עם חברת התקליטים הכי גדולה במדינה והצעתי להם למכור שיר בשקל והם אמרו שאף אחד לא ישלם את זה.

הם טועים.

מנהל השיווק של "הליקון" כך אמר לי. אני סומך על חוות דעתו.

אנשים רוכשים דיסקים ומוזיקה דיגיטלית.

"הליקון" פתחו אתר ב"וואלה" שבו אפשר לשמוע את כל השירים העבריים תמורת 19 שקלים בחודש ואתה גם יכול להוריד כל שיר ולשלם עבורו.

ב"אמאזון" קונים ובאייטמס קונים.

לפני עשר שנים היו הרבה חברות מוסיקה והיום הן לא קיימות.

כי הן התאימו את עצמן למודל הדיגיטלי, בין אם זה באייטם למוזיקה או משהו אחר אבל אנשים משלמים.

"אפל" הודיעה שהמכירה של השירים שלה הגיעה למיליארדים של דולרים השנה.

"אפל" היא החומרה והתוכנה אבל השאלה היא כמה מגיע אל היוצר? אל הזמר?

יש הסכמים. אם אני יוצר מוסיקה ואני מעלה את השיר, המו"ל של השיר יכול להפיץ בחנויות תקליטים או לחילופין לשים את השיר באתר של אפל ואפל מוכרת עשרים מליון עותקים, כך הוא יכול להוריד את המחיר בצורה דרסטית ועדיין להרוויח הרבה יותר ממה שהוא מרוויח מכירות דיסקים.

אבל יש עובדות.

העובדות מדברות לפי הדברים שאני אומר לך.

כל הזמרים יוצאים למסעי הופעות בעולם והפסיקו למכור תקליטים והפסיקו ליהנות מן הדיגיטציה. לאונרד כהן הגיע לארץ לא בגלל שהוא כל כך אוהב את המדינה אלא בגלל שהוא צריך להתפרס.

הוא נכנס לחובות מסיבות אחרות.

כל הזמרים שהיום מסתובבים בעולם ומכתתים רגלים זה בגלל שהם לא מקבלים תמלוגים.

זה ממש לא נכון.

דבר מן הנסיון שלך.

בחור בין חמש עשרה, משימת חייו תהיה לפרוץ את ספר הלימוד. הוא ישב שעות וינחיל את ספר הלימוד שלי לכל עדם ישראל. אין לזה הגנה ולא תהיה לזה הגנה.

הלואי שהפריצות יהיו רק לספרי לימוד.

איך המורה שכתב את הספר יתפרנס?

לחילופין, אתה תמכור את הזכויות שלך למשרד החינוך כדי שהוא יכין את הספר הדיגיטלי. אתה מוציא ספר ואת הגירסה הדיגיטלית, את הזכויות שלה אתה מוכר למשרד החינוך. הפריצה תפגע במשרד החינוך.

מדובר במאות מליוני שקלים שאני לא בטוח שמשרד החינוך יסכים לשלם אותם.

מאות מליוני שקלים על זכויות של ספר דיגיטלי?

לפתח ספר עולה לי מאתיים-שלוש מאות אלף שקל. לפתח עשרה שקלים בשנה הם שני מליון שקל. - - -

השקעת שני מליון שקל לפיתוח ספרים השנה. אני אומר לך שתדפיס ותוציא את הספרים כי אנשים יקנו גם ספרים מודפסים אבל בנוסף על זה תעשה גירסה דיגיטלית. המדינה תקנה ממך את הזכויות. כמה זה יעלה?

הסכום שעלה לי לפתח את זה. אם תאמר להורה לקנות את הדיגיטלי - - -

אני אומר להורה לקנות את מה שהוא ירצה.

אני היצואן הגדול ביותר של ספרי לימוד במדינה, ספרי לימוד באנגלית. אנחנו מוכרים ספרים באירופה ויש לנו נסיון רב עם ספרים דיגיטלים, יש לנו היום מעל לעשרים אלף תלמידים שמשתמשים בספרים דיגיטלים בברצלונה, ואלה לא סתם ספרים בגירסת pdf –כמו שמדברים עליו כאן אלא כל ספר הוא אינטראקטיבי עם דיווחים ל l.m.s. וכו' ויש להבין מה הסכום שעולה לייצר מוצר כזה. אולי פי שתיים מה שעולה לייצר ספר לימוד.

טוב, זה ברמה הכי גבוהה.

כן אבל זה מה שעומד להיות. אתם מסתכלים לטווח קצר מאד על ה pdf אבל גם כשהחומרה וגם כשהאייפוד יעלה חמישים דולר או שלושים דולר התכנים עדיין יעלו כמו שהם עולים היום ואפילו יותר, בגלל שהיכולות של המחשבים ידרשו יותר פיתוח וזה לא רק פיתוח של התכנים אלא גם של התשתיות וגם של התוכנות שמריצות את התכנים האלה.


עליכם להבין שזה עולה הרבה כסף. בארץ יש לנו white board material שזה אינטראקטיבי לחלוטין ואין את זה בארץ ואנחנו עכשיו משחררים את זה בארץ בחינם לבתי ספר. אבל אני, כדי לשחרר white board material שהוא interactive ששם תראה את כל הספר, לחיצה על הפינה מסובבת את הספר והכל חי והדמויות שרות וכו', על הלוח הדיגיטלי, כל זה קיים אבל אני, כדי לעשות את זה, צריך להחזיק צוות של לפחות עשרה אנשים. עד כאן לגבי עלויות.

לגבי הבעיות שיש בברצלונה. יש שם עשרים אלף תלמידים, לקחנו 25% מן השוק, שם אנחנו מתחרים עם אוניברסיטת אוקספורד, בראס פירסנד, מק'מילן ואחרים ובכל זאת לקחנו 25% מן השוק. השנה נעלה לכמעט 33% מן השוק שם. שם הם הכניסו מחשבים לשמונים אלף תלמידים, 50% מן העלות היתה מן המדינה ו 50% מן ההורים. ישבתי שם עם הועדה שבחרה את כל הענין הזה, ואם דיברתם על מחיר מיוחד של אינטרנט, הם עשו דיל עם טלפוניקה שתמורת יורו או שניים לחודש, התלמיד יכול לגלוש מן הבית כמעט בחינם, מחמש בערב, שעה שבה המשרדים כבר לא משתמשים עד תשע בלילה. הם הכניסו בתוך ה bios, בתוך ה boot של ה net book הם הכניסו תוכנה שמדווחת למשרד החינוך על כל אתר שהילד נכנס אליו. את זה הם עשו כי הם פחדו, ובצדק, מה שיהיה בבית הספר.


עליכם להבין שבברצלונה 80% מן הגלישה הם בפייסבוק ובטוויטר ואין דרך למנוע את זה. הילדים יושבים, ואם אתה חושב שהיום יש רמייה היום בבתי הספר ואולי פעם ילדים העבירו פתק ואחר כך הם שלחו מסרונים אז היום הם מעבירים את התשובות בטוויטר.

יש שם לחץ –גם מן המורים וגם מן התלמידים, לסגת מן התכנית. עשו סקר ביניהם ואגב, כאן אף אחד כאן לא מדבר על תלמידים, התלמידים שנכנסו לתכנית הזו רוצים לצאת ממנה. 30% מן התלמידים לא רוצים ללמוד ממחשבים. המוצר שלנו נותן להם להשתמש במוצר גם כשאין אינטרנט, זה מה שנקרא הייבריט, כשהאינטרנט נסגר המוצר שלנו עדיין ממשיך לרוץ עד שהאינטרנט מתחבר שוב ואז עושים upload לכל התוצאות של הילדים. הילדים לא רוצים להשתמש בזה. עכשיו המדינה שחררה את בתי הספר מן ההתחייבות הזו. היא אומרת לכל בית ספר שרוצה לצאת מן התכנית שיצא מן התכנית.

מה הסיבות?

בגלל שהמורים לא מסתדרים עם זה, למרות כל מה שהם עשו שם, הילדים לא מבסוטים, ההורים לא מבסוטים ויש להבין שהיתה תכנית מאד מאד גדולה והשקיעו המון כסף בכל התכנית הזו ועכשיו כנראה שהיא תוכרז ככשלון ענק.

אתה מתייחס למצב באופן המלא שלו. כלומר, כשיש ספרים שהם ברמה הכי גבוהה, כשיש תשתיות אינטרנט וזהו החזון אבל זה לא פוסל הרבה מאד מצעדי הביניים, כלומר, היכולת של תלמיד לקחת את הספרים כפי שהם קיימים, בלי דברים מיוחדים, בלי תשתיות אינטרנט בבית הספר ולו רק כדי שהמשקל יהיה קל יותר, זה לכשעצמו -גם אם אתה נשאר רק ברמה הזו, זה כבר דבר שהוא רצוי.

אבל אם למשל תעלי את הספרים לאינטרנט ב- pdf או למחשב ואין הגנה ואין תשלום למי שמייצר את ה- - -

למה אין תשלום? אני בעד לשלם.

ואני מנסה להסביר לכם שעם כל הנסיון שלי ויש לי הרבה נסיון, עולה לי הרבה הרבה יותר כסף, העסק שלנו מרוויח היום פחות כסף ממה שהרווחנו לפני שנתיים או שלש.

אל"ף, אני מברכת על הדיון ואני מברכת על ההצעות השונות שעולות. אני מוכרחה לומר שיש בארץ הרבה מאד פיתוחים ברמה גבוהה שמתחרים במדינות האחרות בעולם. מקרה קליפורניה הוא pdf פשוט שלא איפשר לבתי הספר לעבוד בצורה רצינית עם החומרים האלה. יש שותפים נוספים בתוך המכלול הזה.


לגבי ספרי לימוד אוסיף גם ספרי עיון. יש היום כבר מאגר ענק של ספרי לימוד שכמעט כל המו"לים במדינת ישראל שותפים לו. ספריה ענקית של מעל אלף כותרים ומי שמשתמש בעיקר הם הפקולטות לרוח וחברה אבל לא בתי הספר.


כל המו"לים חברו פה, ספרי לימוד היום - חלק מהמו"לים כבר נמצאים שם, אם זה אריק כהן, ואם זה רמות ואם זה מו"לים נוספים. על הפלטפורמה שלנו יקומו עוד פלטרפורמות. נעשה ניתוח של הידע שהצטבר בתוך הארץ, נבדוק גם כשלונות והצלחות של מקומות שונים בעולם. יש מעט מקומות עם הצלחות כי עדיין מעט מן המדינות פיתחו פלטפורמות לספרים ברשת. מצד שני, להישאר ב pdf מאפשר אמנם לא לסחוב את הילקוט אבל באותה השקעה אפשר לעשות ספר עם כלים יותר טובים. אנחנו משקיעים היום מליונים, ואני לא יודעת איך חברי מפתח ספר במאתיים או שלוש מאות שקל כי הממוצע של פיתוח ספר הוא בין שמונה מאות אלף למליון ומאתיים שקל אז יש לנו היום ספרים שעלותם מגיעים לשני מליון שקל, כשגם עושים ניסוי תוך כדי פיתוח וכד'. השקעות הפיתוח הן עצומות.


הדבר הנוסף היום הוא העלאת ספרי הלימוד עם פיענוח חכם שאתו אפשר גם לחפש בתוך ספר הלימוד. אנחנו משקיעים היום הרבה מאד כסף - - -

האם אלה רק ספרים שאתם פיתחתם?

כל מו"ל במדינת ישראל שרוצה להעלות יכול להעלות.

לא הבנתי. האם כל מו"ל שרוצה להעלות את ספרי הלימוד שלו אצלכם יכול להעלות?

אריק כהן העלה והוצאות "רמות" העלתה. הם בחרו במודל שבו מול ספר מודפס יש דיגיטלי חינם והם מוכנים למכור את הספר כספר דיגיטלי.

אז אריק, כן עשית את זה. האם הכנסת את כל הספרים שלך במט"ח?

אתם מסתכלים כאן לטווח מאד קצר. אולי תחסכו להורים כסף משך שנתיים שלש אבל כאן, בתשובה להלצה הקוטעת של יושב הראש אני אומר: many a true word said in jest. אתם מסתכלים לטווח קצר, בעוד שנתיים או שלש יהיו לכם ספרים דיגיטלים ברמה שהיא לא תיאמן אבל אם תהרסו את התשתית שמייצרת לכם את הספרים האלה אז הם לא יהיו לכם בעוד חמש שנים.

למה שנהרוס אותה?

אתם צריכים להבין כמה עולה להעלות ספר דיגיטלי.

נאמר שאני משרד החינוך ואני מבקש ממך לקנות את הזכויות שלך על ספר באנגלית.

אין לך מספיק כסף. אין לך מספיק כסף. אתה לא יכול לעשת את זה.

אני חושב שאתה טועה.

אתם ניסיתם לעשות את זה בעבר.

אני חושב שאתה טועה. אסביר לך למה יש לי מספיק כסף. אני קונה ממך את הספר למאות אלפי תלמידים.

אין לך מספיק כסף. אני מנסה להסביר לך. שמע, בברצלונה נותנים "ארנק דיגיטלי" שם המימשל המקומי הכניס שלושים יורו לארנק הדיגיטלי. אף אחד לא מפתח את זה בגלל שזה לא מספיק כסף. הם רצו לשלם מאה חמישים שקל לכל התכנים, ככה הם מכרו את זה. הפוליטיקאים מכרו את זה להורים.

זה לא מה שאני אומר. תגיד לי אתה מה העלות של ספר לימוד והזכויות שלו.

אני מוכר ספר לימוד כששביעית מן העלות של ספר לימוד -שאתם כולכם מתלוננים עליו, שביעית מן העלות של ספר הלימוד עוברת לממשלה בגלל המ.ע.מ. בספרד יש 4% מ.ע.מ על ספרי לימוד ו- 16% מ.ע.מ. על כל שאר המוצרים. אז שביעית מן המחיר שעליו אתם מתלוננים עובר לקופת המדינה ואתם יכולים להוריד את המחיר של ספרי לימוד בפשטות - לאפס את המע"מ, כמו עם ירקות. אני אומר לך: המחיר שבו אני מוכר ספר, שזה גם חמישים שקל או ששים שקל, זה המחיר של פיתוח של ספר ומי מבטיח שלי כשאני מפתח ספר שאני אמכור אותו? מי מבטיח לי, כשאני משקיע 300,000 שקל או מליון שקל, ומוציא ספר, וגם הוא מוציא ספר וגילה ממט"ח מוציאה ספר, איך אני יודע שהספר לי יימכר? מי מבטיח לי? האם אתה תחתום לי מראש?

למשרד החינוך יש אינטרס לאשר ספרים. ספר שאושר על ידי משרד החינוך יוצר לך באופן אוטומטי שוק גדל מאד.

לא. זה פותח את הדלת של בית הספר אבל זה פותח את הדלת לעוד מו"לים וכל אחד מנסה לשכנע את - - -

ולמרות זאת אתה מדפיס ספרים?

אני מנהל עסק.

אז למרות זאת אתה מדפיס ספרים.

אני מדפיס ספרים ויש ספרים שאני מצליח להרוויח עליהם ויש ספרים שאני לא מרוויח עליהם.

השאלה מהי העלות של ספר דיגיטלי כשיש לך את הספר המודפס? המהדורה הדיגיטלית הלא מתוחכמת.

הפיתוח עולה פי שתיים.

אחרי שכבר עשית את הספר המודפס? העלות השולית של ספר לא מתוחכם - מהי?

לא מתוחכם זה מה שיש במט"ח כרגע אבל עוד מעט זה יהיה פרה היסטוריה. וזה צ'יק צ'ק הופך פרה היסטורי.

חברים, רגע. הזמן תם. יש הרבה דוברים. תהיה ישיבה נוספת על הנושא של ספרים דיגיטלים. לא אסכם היום את הישיבה. אני שומע דברים רבים ואני מעוניין ללמוד. אני שמח שבאתם ואשמח שתבואו בפעם הבאה. נשב ארבע שעות, אולי אפילו בפגרה ונרד לעומק הענין. אני לא רוצה שתפסיקו להדפיס ספרים. נלמד מכם ומהמו"לים מה צריך משרד החינוך לעשות. מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10

PAGE
20