הכנסת השמונה עשרה

PAGE
20
ועדת הכספים

4.7.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ב' בתמוז התשע"א (4 ביולי 2011), שעה 12:00

1.

חדלות פירעון של חברת אגרקסקו

2.
משבר אגרקסקו

הצעתם של חברי הכנסת שי חרמש וציון פיניאן

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

זבולון אורלב

שי חרמש

ציון פיניאן

עמיר פרץ

מירי רגב

יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שירה גרינברג, אגף התקציבים, משרד האוצר

ענת לינדנבאום, רפרנטית משרדים כלכליים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

יפעת יאיר, רפרנטית הפרטה, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

אברהם ירושלמי, מנהל אגף תכנון מדיניות לטווח ארוך, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבשלום וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

עו"ד אלי יריב, ההסתדרות החדשה

יצחק לידור, יו"ר אגרקסקו

שאול צבעוני, יו"ר ועד העובדים, אגרקסקו

עקי מועלם, סגן יו"ר ועד העובדים, אגרקסקו

נוקי נויפלד, ועד העובדים, אגרקסקו

רענן בר נס, יו"ר ענף פירות, מועצת הצמחים

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות

עו"ד אברהם וול

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

1.

חדלות פירעון של חברת אגרקסקו

2.
משבר אגרקסקו
הצעתם של חברי הכנסת שי חרמש וציון פיניאן

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת מירי רגב בנושא חדלות פירעון של חברת אגרקסקו והצעתם של חברי הכנסת שי חרמש וציון פיניאן בנושא משבר אגרקסקו.


הדיון לא יהיה דיון ארוך. אני מקווה ששלמה נס - שהוא הנאמן מטעם בית המשפט –יגיע בהקדם. אני מבין שהמדינה לא מתכוונת להתערב בזה ובבית המשפט זה הולך לפירוק. זאת ההודעה שקיבלתי תוך כדי הישיבה.

עכשיו קיבלת אותה?

כן. קיבלתי הודעה באמצע הישיבה שקיימנו לגבי מענקי האיזון של הרשויות המקומיות.

בית המשפט שלח את המדינה ואת הבנקים לשבת.

בסדר, אבל ההחלטה לא טובה. אני קיוויתי שההחלטה תהיה שונה אבל היא לא טובה. הדיון הזה, כאמור, לא יהיה דיון ארוך אלא ממש דיון קצר אבל אנחנו נמשיך אותו.

מי נמצא כאן?

חברת הכנסת מירי רגב, לא עושים ספירת מלאי בתחילת הישיבה אלא רק בסוף.

כבוד היושב ראש, אני מודה לך. אני יודעת שעשית מאמץ גדול לקיים את הישיבה היום.

מאמץ ענק. זה היה צריך להיות מחר, אבל בגלל שאמרת שאת לא יכולה, אנחנו מקיימים את הדיון היום.

עשית מאמץ ענק שקודם כל הדיון יתקיים השבוע ושנית, שהוא יתקיים היום. אני מודה לך. שוב, אני מודה לך על עצם קיום הדיון הזה כאן היום.


אני לא רוצה לדבר על המשמעות והחשיבות של חברת אגרקסקו. אני חושבת שכולנו מבינים את החשיבות של חברת אגרקסקו כחברה שבעצם הייתה השגריר הישראלי בכל מקום בעולם עם הפירות, עם הירקות ועם היופי של מדינת ישראל בכל מה שקשור לתוצרת החקלאית שלנו. אני חושבת שזה יהיה רע מאוד שאותו סמל לאומי, אגרקסקו, שייצא בעצם את היופי של מדינת ישראל ואפשר לחקלאים לנשום, כי במדינה הזאת החקלאים בקושי יכולים לגמור את החודש, אם החברה הזאת תלך לפירוק. בעניין הזה אני לא רוצה להתעסק אבל אני חושבת שאם הולכים לסוג של פירוק של אגרקסקו, בוודאי לא צריך ללכת להפרטה ולתת אותה עוד פעם למשפחות הגדולות אלא דווקא ללכת על אותם עובדים ועל אותם חקלאים שיוכלו לקחת חלק ולהציל את החברה הזאת.


כאמור, לא על זה אני מדברת כרגע. כל תהליך הבראה אומר שזה שווה פיטורים של עובדים. בחברת אגרקסקו עובדים 350 עובדים.

550.

350 עובדים בארץ והם עובדים שם בין 25 ל-50 שנים כי החברה הזאת בעצם פועלת 55 שנים. העובדים האלה, מהרגע שאנחנו הולכים לכונס נכסים - כמו שאתה יודע, המרוויח הגדול הוא כונס הנכסים – העובדים נשארים חסרי פרוטה. לא יכול להיות שיש רפורמה ברשות השידור והעובדים מקבלים מיליון שקלים וזה בסדר וכאן העובדים שנתנו את נשמתם במשך חמישים שנים, לא יקבלו דבר.


לכן אני מבקשת שכל תהליך של פירוק – שאני מקווה שלא יבוא ואני חושבת שזאת טעות ולא צריך ללכת על זה - הדיון המהיר שלי היום הוא להגן על העובדים. איך העובדים היום יוצאים עם פיצויים של 450 אלף שקלים כל עובד במינימום, כי מגיע לו כי בזמן הרווח, כאשר החברה הזאת הייתה עמותה ללא רווח, העובדים לא קיבלו שקל.

למה את קובעת סכומים?

אני לא רוצה לקבוע סכומים.

יש כאלה שמגיע להם יותר.

צודק עמיר פרץ ואני אכן לא אקבע סכומים.


אנחנו צריכים לשמור על הזכויות של העובדים. אנחנו לא נשפיע על פירוק אגרקסקו כי אנחנו יודעים מה אנחנו מסוגלים לעשות סביב השולחן הזה, אבל אם העובדים בסוף יגיעו למצב שהם עוזבים את החברה הזאת לא הזכויות שלהם, אנחנו נכשלנו כאן כשלון חרוץ כי הממשלה והאוצר אחראים על העובדים האלה.


לכן אני מבקשת ממך לסכם כאן שלא יעבור שקל לאגרקסקו עד שאנחנו לא יודעים באמת ובוודאות שקודם כל העובדים סגורים עם תוכנית פיצויים לכל מקרה שלא יקרה.

תודה. שי חרמש.

אני מברך על הדיון. אני לא חושב שזה צריך להיות דיון מהיר משום שהדיון חורץ את גורלו של כל היצוא החקלאי ממדינת ישראל. צריך להבין שמדובר על חברה שארבעים אחוזים מהיצוא החקלאי של מדינת ישראל נמצא בידיה. אנחנו כבר ראינו ניסיונות קודמים וראינו מה קורה ברגע שיצוא מתחיל להתפזר בין קבוצות רבות של יצואנים שבמקום להתחרות על השוק מול המגדלים במרוקו ובספרד, הם מתחרים אחד בשני. בסופו של דבר המדינה מפסידה, החקלאים מפסידים וכולנו מפסידים.


במציאות שנוצרה כאן כרגע, צריך לומר דבר אחד ברור. אם הייתה עומדת כאן כרגע חברה פרטית לפני פשיטת רגל בסדר גודל כזה, אני בטוח שהיינו מוצאים את כל פקידי האוצר ונוזפים בהם על כך שהם לא יודעים לנהל עסקים. חמישים אחוזים מהדירקטורים בחברה הזאת הם פקידי מדינה שהיו צריכים לשבת שם. 105 מיליון יורו חוב לא צומח, אדוני היושב ראש, בן לילה. יש דוחות רבעוניים, יש תזרים, יושבים אנשי מקצוע והם צריכים להסתכל.


להתכסות בעלה תאנה ולומר שהזרמנו חמישים מיליון שקלים לפני חצי שנה ושום דבר לא קרה? זאת חברה שהשליטה המלאה שלה היא בידי הממשלה. אמנם פורמאלית רק שלושים אחוזים, אבל גם חמישים אחוזים של מועצות היצור הן גוף שעל פי חוק מנוהל ללא הון עצמי.


בא היום האוצר ואומר שהוא בסך הכול שלושים אחוזים. לכו למועצת הצמחים, תביאו חמישים אחוזים. מועצת הצמחים, גם היא גוף מפוקח על ידי הממשלה שעל פי חוק אין לו הון עצמי. מאיפה הוא יביא את זה?


ביום חמישי אני נפגשתי עם שלמה נס והוא אמר לי שהוא ידע להביא את השמונה מיליון להפעלה אם אני אדע להביא את החקלאים. קודם כל, אני לא חושב שאני יודע להביא את החקלאים אלא אני יכול לקרוא לחקלאים. ברור שאם לא תהיה ודאות מיידית בזמן קצר ובזמן נתון, החקלאים מחפשים היום פתרונות. אני מניח שחלק מהחקלאים שנמצאים כאן ידברו בנושא הזה. אף חקלאי לא יכול להגיע לקראת עונה – אם מדובר בתבלינים, או בפירות או בפרחים - ולהיות באי ודאות. אי אפשר לקחת את הפרחים, לשים אותם בצד ולראות איך מתארגנים. כאן עובדים בזמן קצר כי חיי מוצרי המדף הם קצרים ביותר. לקראת עונת יצוא שנפתחת בסתיו, אני אומר שהדבר הראשון שצריך להיאמר כרגע הוא שמדינת ישראל צריכה לקחת אחריות על מחדליה, לשים את השמונה מיליון יורו כפי שנדרש ממנה ולתת לשלמה נס ללכת קדימה כדי שהחקלאים ידעו שלפחות ההפעלה קדימה מובטחת כרגע ואז יחזרו לבית המשפט בעוד שבוע ויאמרו שהכסף קיים. כך נוכל לעזור לחקלאים ולומר להם שייקחו אחריות ולא יפעלו בצורה פזיזה.

גם תנובה צריכה להכניס ולא רק המדינה.

תנובה את ה-11 אחוזים שלה מוכנה לתת, אבל הבעיה היא לא תנובה.

זאת המדינה שמזרימה כספים.

תודה רבה. חבר הכנסת ציון פיניאן.

תודה אדוני היושב ראש. שוב, עוד סמל של המדינה הולך ונעלם. כל שנה ומדי כמה ישיבות אנחנו מוחקים עוד סמל ועוד סמל. מדובר כאן, כפי שאמר שי, לא בשלושים אחוזים ולא בחמישים אחוזים של המדינה אלא כמעט בתשעים אחוזים של המדינה ואלה אחוזים שהמדינה מחזיקה, אם זה דרך מועצת הצמחים ואם זה דרך רשות החברות.

בדיוק.

כאן היו כמה גורמים, כפי שקרה בשנת 2008 עם נזקי טבע בערבה, דבר שגרם להקטנת הכנסות כאשר החקלאים קיבלו ואגרקסקו הפסידה, לאחר מכן המשבר הכלכלי בעולם בשנת 2009 כאשר היורו והשטרלינג פגעו בהכנסות.

הייתה קרה.

כן, אבל אגרקסקו לא ייצאה. היו גם כמה החלטות תמוהות כמו לדוגמה בניית מסוף בעשרים מיליון שקלים או נקודה בה רצו לבנות עוד שתי ספינות. יש כאן בעיה קשה. גם השכירות מהאחים עופר שהיום לוקחים מהם את הספינות. מה שלנגד עינינו, אלה הם 550 עובדים שאם יקרה משהו, הם הולכים הביתה בלי שקל. כמה פעמים אמרנו כאן שייצור מקום עבודה אחד עולה למדינה 150 אלף שקלים. תכפילו 500 עובדים כפול 150 אלף שקלים, ואלה עובדים שרובם עובדים שנים רבות וזה החיסכון היחידי שיש להם. אם הם הולכים הביתה, אני לא יודע לכן נגיע.


צריך לדאוג כאן לעובדים ואם אפשר, צריך להזרים את שמונת מיליוני היורו כדי להציל את המקום וכדי שהעובדים ימשיכו לעבוד. אוי ואבוי לנו אם חברת אגרקסקו, חברה מובילה עשרות שנים, תפסיק את פעילותה.

נכון. תודה רבה. עמיר פרץ.

אדוני היושב ראש, הגעתי במיוחד לדיון הזה ואני באמת מודה למירי ולחברי הכנסת האחרים על היוזמה. אני באמת חושב שמדובר כאן בצומת דרכים שוועדת הכספים צריכה לשים את משקלה. מדובר כאן בסך הכול בגוף שהדבר המרכזי, כאשר בוחנים אם יש לו זכות קיום, אם יש ביקוש למה שהוא מייצר ולשירות שהוא נותן. אכן, הביקוש קיים והצרכנים קיימים. המחיר סביר כי בכל זאת יש איזושהי תחרות בשוק.


אנחנו הולכים עכשיו לבית המשפט. ברור שיש כאן שאלות איך הגיעו לכך שהעסק מגיע לבית המשפט ולשאלת המפרק. לא סתם הפרעתי אלא ביקשתי לדעת כמה נתונים כי חשבתי שהדיון ילווה במסמך שמסביר לנו מה החלוקה בקרב הבעלים, כמה נכסים מול חובות, מה מצב העודפים, מה המחזור וכולי, דברים בסיסיים שאנחנו צריכים לדעת כשאנחנו באים לדון בדיון כל כך רציני. הבנתי דבר אחד שהוא חשוב מאוד, וחשוב שאדוני היושב ראש ישמע אותו, שמעתי את מנכ"ל משרד החקלאות אומר שבעצם סך החובות עומד פחות או יותר על סדר גודל מול סך הנכסים.

החובות המובטחים.

החובות המובטחים, בסדר. זה אומר שבעצם אנחנו עכשיו צריכים לארגן את הפעילות השוטפת לטווח מסוים.


כולם אומרים לפרק או לא לפרק, אבל הרי המושגים של מפרק הם מושגים מאוד רחבים. יש מפרק לצורך פירוק, יש מפרק עם הנחיה לשמור עסק חי, יש מפרק שהמשימה שלו היא מוגדרת ואומרים לו שייקח שישה חודשים ויכין את העסק למכירה. עד כמה ששמעתי, זאת המגמה וזה מאוד מדאיג אותי. לא איכפת לי שבסופו של דבר לא תהיה ברירה ואז יוציאו את זה החוצה, אבל בבית המשפט – עד כמה שהבנתי, ואני מקווה שאני לא טועה – אומר מי שאומר שאם אכן יהיה הסדר עם כלל הגורמים, יש כבר קונים בפתח? אם יש קונים בפתח, אולי העסק הזה שווה משהו ואולי לא כדאי כל כך מהר להיפטר ממנו. יש כאן שאלות מאוד מעניינות.

אתה רוצה עוד זווית כזאת אחת בשטח?

אתה לא מקבל רשות דיבור.

הזווית כבר שם.

אני אומר בדיוק ההפך. אני מודאג מזה שבתהליך של משבר, כבר מדברים על קונה שעומד בפתח. זה מאוד מחשיד ואני מקווה שהמשבר הוא לא משבר יזום שמישהו תכנן אותו ומביא אותו לנקודה כזאת שהחברה תימכר במחיר שפתאום בעוד שישה חודשים היא תהפוך לחברה מפוארת, מצליחה, מכניסה וכולנו נרים גבה ונשאל איך זה קרה.


אדוני היושב ראש, אם אפשר לקבל החלטה שאתה מנחה ודורש שאכן כל מי שפועל בשם המדינה, גם אם הולכים לפירוק – ופירוק הוא דבר חשוב לשלב ביניים כי הוא מקפיא חובות, מקפיא תביעות, מקפיא כל מיני יוזמות – שההחלטה תהיה שהעסק חי. ההנחיה היא שהעסק חי. אם ההנחיה היא שהעסק חי, אנחנו יודעים שעסק חי, גם בשלב שיש מפרק, הוא מחויב להתחייב כלפי זכויות העובדים. אם זה לא עסק חי, חבל על הזמן. העובדים יקבלו מאה אחוזים ולא יותר ויתר הפיצויים שלהם יהיו במסגרת עדיפות שלישית, רביעית וחמישית כי הם יהיו אחרי בעלי איגרות החוב.

לפני בעלי איגרות החוב.

לא. לא העודף. אתה תקשיב טוב למה שאני אומר. אמרתי שהפיצויים מעבר למאה אחוזים. המאה אחוזים הם לפני כולם, לפני הבנקים, לפני הכול, אבל זה דבר מינימאלי. מעבר למאה אחוזים, הכסף נמצא בסדר עדיפות מאוד מאוד בעייתי והם נמצאים גם אחרי הבנקים וגם אחרי נושים שונים. תחנת דלק שחייבים לה כסף בגין דלק, עומדת לפני העובדים בשאלת הפיצויים שמגיעים להם מעבר למאה אחוזים.


לכן אדוני היושב ראש, אני חושב שהחלטה עקרונית שלנו היא להנחות כך שיהיה כאן פירוק אם נדרשים לכך – אם אפשר לעשות הסדר אחר, צריך לעשות הסדר ביניים – ואם בית המשפט הולך ללוות את העניין, שיהיה ליווי של עסק חי.

תודה רבה. זבולון אורלב.

הידיעה הזאת היא באמת זעזוע עמוק מאוד בכל המערך החקלאי של מדינת ישראל כיוון שאגרקסקו מהווה חוליה מאוד מאוד משמעותית ביכולת החקלאות להתקיים במדינת ישראל. אם חס וחלילה אגרקסקו לא קיימת, עד שקם משהו חלופי, כל החקלאות ליצוא במדינת ישראל לא קיימת. מישהו אמר לי נתון שמדובר בשבעים אחוזים מהיצוא החקלאי במדינת ישראל יוצא דרך החברה.

ארבעים אחוזים.

ארבעים אחוזים מהיצוא החקלאי יוצא דרך החברה ואלה הם אחוזים מאוד מאוד משמעותיים. עם כל הדאגה לסמל, שגם אני שותף לה, עם כל הדאגה לעובדים של אגרקסקו, שגם אני שותף לה, יש גם עובדים בחקלאות. כאן לא מדובר רק על 350 אנשים אלא מדובר כאן על אלפים שמשתמשים בחברה כחוליה לצורך היצוא.

אלפיים מפרנסים.

אלה לא רק אלפיים מפרנסים. אם יש אלפיים משקים חקלאיים, אני מניח שבכל משק יש בין שניים לעשרה מפרנסים לפעמים. תעשה את כל המכפלות האלה ותראה מה קורה. אנחנו עומדים לאבד שווקים. יש כאן משמעויות הרבה מעל ומעבר לאיזשהו מפעל שהדיון עליו הוא ה-350 פועלים. הדיון על כל פועל הוא דיון חשוב, שלא תהיינה אי הבנות, אבל כאן המשמעויות הן הרבה יותר מרחיקות לכת.


לכן, אדוני היושב ראש, אני חושב שזאת אחריותנו לא לאפשר שהחברה הזאת תתבטל. זאת אחריותנו. אם החברה הזאת לא תהיה קיימת, זה כישלון של ועדת הכספים. אסור לנו לאפשר את זה. אני יודע שתמיד אומרים שאחד הפתרונות הוא להפריט, אבל מישהו פעם חשב אולי להלאים? אולי פעם נלך לכיוון השני? אני לא נבהל מדיון כזה, אבל אני חושב שאנחנו לא צריכים לתת את הפתרונות אלא יש רשויות שהן צריכות לבוא אלינו עם הפתרונות. אנחנו צריכים לקבוע את העיקרון והוא שאגרקסקו תמשיך להיות חברה של יצוא חקלאי ממדינת ישראל בהרכב כזה או בהרכב אחר, העובדים שם ימשיכו לעבוד והחקלאים ימשיכו לייצא. אתם, הרשות המבצעת, אחריותכם לבוא אלינו ולקבל מאתנו אישור לגבי הפתרון על מנת להבטיח שהחברה הזאת תמשיך להתקיים.

תודה. עם כל הכבוד לוועדת הכספים, ועדת הכספים לא יכולה לקחת אחריות על כל מה שנעשה במדינה.

אני חולק עליך. יש לך כלים שלובים.

בסדר, אתה יכול לחלוק עלי.

אל תמעיט בערכך. יש לך חוק כלים שלובים. אתה יודע לעצור דבר אחד כדי להביא לתוצאה בדבר השני.

אנחנו נעשה כל מאמץ, כולנו יחד.

זאת חברה ממשלתית. יש לנו אחריות על זה.

העניין הוא שבית המשפט צריך לתת היום את החלטתו.

הוא נתן את החלטתו.

הוא מחכה שיביאו את הכסף.

חבר הכנסת אורלב, אני לא בורח מאחריות. מה שנאמר כאן על ידי החברים זה לחלוטין נכון. זה לא רק סמל אלא מדובר גם באלפי עובדים, בפגיעה בשווקים ופגיעה בכל. אם המדינה עומדת כאן מהצד, מצבנו רע מאוד מכיוון שאם זה ייפול, הרבה דברים אחרים יכולים ליפול. אני אומר שוועדת הכספים מקיימת דיון ראשון ומהיר, עוד לפני שלמדנו את העניין לעומק, ועוד לפני שאנחנו יודעים את כל הנתונים. שלמה נס אמור להגיע כל רגע. הוא היה עכשיו בדיון בבית המשפט. עם כל הכבוד, לקחת אחריות, אני לוקח אחריות אבל אחריות במגבלות שיש לנו. אנחנו הרשות המפקחת ולא הרשות המבצעת.


יצחק לידור, יושב ראש אגרקסקו, בבקשה. אחרי כן אני רוצה לשמוע את נציגי הממשלה.

באגרקסקו יש היום הנהלה חדשה שנקלעה לקשיים. חברה שמייצאת תוצרת טרייה – ירקות, פירות, פרחים ותבלינים - בסדרי גודל של 500 מיליון יורו בשנה לארצות אירופה בעיקר אבל גם למדינות רחוקות יותר. הקשיים שקיימים היום הם בעצם קשיים שנובעים מהפסד של שלוש-ארבע שנים בהיקף של כשלושה אחוזים מהמחזור של אותן שלוש-ארבע שנים.


ללא צל צילו של ספק, ניתן היה לרפא את החברה, לסדר אותה, לארגן אותה וללכת לדרך חדשה. אני בעסק הזה חודש ימים וניסיתי להציע הסדר מרצון, הסדר וולנטרי, גם לבעלי החוב, גם לעובדים ובעיקר לממשלה שתזרים כסף כי הממשלה היא הבעלים. הממשלה מחזיקה חמישים אחוזים מהשליטה והיא מינתה אותי. ניסיוני לא עלה יפה. לא הסכימו מכיוון שהחברה במצב כלכלי מאוד קשה ולכן הלכו לבית המשפט לקבל הקפאה והגנה.


בית המשפט צריך להחליט עכשיו מה שיחליט. היום התקיימה ישיבה ואין לי מושג איך היא נגמרה. אני יודע שהשופטת שלחה את האנשים, גם את הבנקים וגם את הממשלה, לעשות שיעורי בית.

זה לא היה בדיוק כך, אבל בסדר.

אני יכול לומר דבר אחד. במעלית בבית המשפט נכנסו שלושה מגדלים של תבלינים, שניים מהבקעה ואחד מכיכר סדום, ואמרו שהם עומדים בפני קטסטרופה אמיתית. אגב, אני מציע לכולנו לקחת בחשבון שנניח שמה-500 מיליון יורו חצי ימצאו את דרכם החוצה דרך כל מיני אפיקים קיימים, אבל יש סכנה גדולה שמיליארד שקלים לא ימצאו את דרכם החוצה. מדברים עכשיו על עונה שבפתח שצריכה להתחיל בספטמבר-אוקטובר. זאת העונה. אנחנו מייצאים לאירופה בחורף ואנחנו הולכים להפסיד את העונה הזאת ומגדלים רבים – חמישים אחוזים - לא ימצאו מוצא לפירות ולירקות שהם גידלו.

מה זה מגדלים רבים? באיזה היקפים?

אנחנו משרתים סדר גודל של בין 1,500 ל-2,000 מגדלים. להגיד שאני יודע מה תהיה התוצאה? דבר אחד בטוח והוא לגבי הסמל הזה שנקרא אגרקסקו. אגב, קיבלנו עיתון יפה מצרפת וכתוב בצרפתית שחברים יקרים שלנו מאש"פ מציינים בחיוב את העובדה שמאמצים להחרים תוצרת ישראל נשאו פרי והעובדה שאגרקסקו מסתלקת מהמדף. נדמה לי שהדבר הזה הוא פשוט דבר שלא מתקבל על הדעת. בכסף קטן, ממש בכסף קטן, אפשר היה להציל את החברה הזאת ולעשות את מה שצריך לעשות.

מה זה כסף קטן?

ביקשנו 15 מיליון יורו. היום זה כבר לא יהיה 15 יורו אלא יהיה יותר כי הכול מתהפך. בבית המשפט התבקשו שמונה מיליון יורו. תנובה הודיעה שהיא תשלם את חלקה, המדינה אמרה בתנאי שמועצות הייצור יביאו את חלקן, אבל מועצות הייצור לא יכולות להביא את חלקן כי הן חיות מהיטלים שמוטלים על פי חוק ולא יותר מאשר 0.8 אחוז מהפדיון, וזה תקציב שנבנה בתחילת השנה ואי אפשר פתאום למצוא חמישה מיליון יורו.

העודפים חוזרים לחקלאים.

במועצת הייצור אין עודפים.

אז המדינה מטומטמת?

היא לא מטומטמת. היא בורחת מאחריות.

מר לידור, אני מאוד מודה לך. יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות.

נמצאים כאן נציגי האוצר ואולי כדאי שהם ידברו קודם.

שירה, אגף התקציבים, בבקשה.

את גם דירקטורית שם?

לא.

מזל.

אולי אתה יכול להרחיב את הדיבור על מה עושה שירה?

אני יכול. את המשפחה של שירה אני מכיר לדורותיה ואני יכול לדבר עליה.

המדינה הזרימה 55 מיליון שקלים בחודש דצמבר האחרון על מנת לסייע לחברה, כאשר הוצג בפניה שזה הסכום שנדרש. כרגע המדיניות היא שיש בעלים נוספים והם צריכים להזרים את יתר הכספים.


נאמר שמדובר בכסף קטן, אבל אני רוצה להזכיר את ה-55 מיליון שקלים. שנית, שבעים מיליון שקלים. כשמדברים ביורו, הדברים נשמעים אולי יותר טוב. אומרים 8.5 מיליון יורו, מדובר על כארבעים מיליון שקלים. הסכומים האלה הם סכומים שכפי שאתם יודעים ניתן לעשות אתם דברים רבים. יושב כאן חבר הכנסת זבולון אורלב שהיה יושב ראש ועדת החינוך והוא יודע על המחסור בכיתות לימוד, וגם אתה חבר הכנסת גפני. הכסף הזה יכול ללכת לכיתות לימוד. דרך אגב, הדבר הזה יכול ללכת למימון של טיפולי שיניים לילדים, הדבר הזה יכול ללכת להכשרה מקצועית לאוכלוסיות אחרות וכולי. יש כאן סדרי עדיפויות.

לסבסוד מעונות.

נכון. למעונות יום. יש כאן הרבה מאוד שימושים שניתן לעשות בכסף הזה.

שירה, איפה אתם הייתם?

מה את אומרת איפה היינו?

אתם חמישים אחוזים מהדירקטוריון. איפה הייתם? הטענה היא לא אישית אליך.

נכון, כי אני לא דירקטורית.

תמכרו לי עוד פעם את טיפולי השיניים וכולי, אבל איפה אתם הייתם? זאת חברה שלכם.

אני לא באה להגן כרגע על הדירקטורים.

קחו אחריות.

אני גם לא רוצה להיכנס לנושא הזה.

איפה אתם הייתם?

שירה, את צריכה להתייחס לטענה שמדובר כאן על כך שלמדינה יש חמישים אחוזים ולמועצות הייצור גם יש חלק, כך שביחד מדובר בתשעים אחוזים.

אמרתי שהמדינה הזרימה 55 מיליון שקלים וכרגע הבעלים האחרים צריכים להזרים.

מי?

המועצות ותנובה.

מאיפה? שירה, יש חוקים במדינה. אל תמכרו כאן שטויות.

לא, אנחנו לא מוכרים שטויות. למועצת הצמחים גם כן יש הכנסות. במידה שהדבר הזה נמצא בסדרי העדיפויות שלה, גם היא יכולה להזרים לשם כסף. אל תשכחו שעזרה לחברה ממשלתית פוגעת בתחרותיות עם חברות אחרות.

החברה קיימת כבר חמישים שנה ורק הבוקר גיליתם את זה?

לא, לא גילינו את זה הבוקר.

שירה, באמת, תנו תשובות אינטליגנטיות.
הייתה לכם חברה, הבאתם אותה לפשיטת רגל, דופקים את העובדים, דופקים את החקלאים, טובלים בשרץ בידו ומספרים את השטויות כאן בוועדת הכספים. תסלחי לי, ברצינות, יש גבול. האחריות היא שלכם.

חבר הכנסת שי חרמש.

לא, הפעם לא תוציא אותי. אתה יודע מה? תוציא אותי. יש כאן עיתונאים. תוציא אותי.

יש קצת בעיה לאיים עלי. גדולים וטובים ממך מנסים לעשות את זה כל השבועיים האלה ולא מצליחים.


חבר הכנסת שי חרמש, יש איזו סיבה שאתה נגד עובדי אגרקסקו?

חלילה, אני אומר שהם קורבן של ההתנהלות הממשלתית.

אבל אתה נגדם?

השתגעת?

אתה בעדם?

ודאי.

אבל מה שאתה עושה עכשיו, אתה עושה נגדם.

לא. אני אומר מי אחראי למפולת הזאת. העובדים?

בסדר, אבל נצא בלי שום דבר. אתה תהיה עם הצעקות שלך עם שירה גרינברג ולא נצא עם שום החלטה כי פשוט לא יהיה זמן.


שירה, עכשיו אני מבקש לא לענות לשי חרמש אלא לדבר רק אלי.

סיימתי את דבריי. במידה שיש לכם שאלות, אני אענה.

אני רק רוצה שתדעי דבר אחד. אפשר לדבר על כיתות לימוד, אפשר לדבר על כל מיני דברים שמה שהמדינה נותנת הולך ופוחת וזה בסדר. אגרקסקו, אם היא נופלת, המשמעות של העניין מבחינתכם היא קריטית. אפשר להגיד שיש מועצות ויש כל מיני גופים. אל תהיי כמו שי חרמש, תקשיבי לי.

אני רוצה להוסיף לדבריה של שירה.

איך את יכולה להוסיף אם לא אמרתי שאת יכולה?

גם אני ממשרד האוצר.

זה לא נותן תעודת ביטוח בוועדה.

להפך.

לא אמרתי ההפך.

אני אמרתי.

המציאות הזאת לתלות את הבעיה בגורמים אחרים שלא יכולים לסייע בעניין הזה, כאשר המדינה היא בעלת המניות, היא זאת שמחזיקה את החברה הזאת, המשמעות של נפילת החברה, זאת נפילה שלכם בראש ובראשונה ואחרי כן של כולנו. אתן יכולות לטעון מה שאתן רוצות, אבל אם במבחן התוצאה חוזר שלמה נס מבית המשפט והמדינה עומדת בתוקף על כך שהיא לא מתערבת בעניין – וזה ייפול, והתהליך הוא תהליך בלתי הפיך מכיוון ששווקים ייפלו, היצוא החקלאי ייפגע ואחרי כן יהיה קשה לבנות את זה מחדש – קחו בחשבון שאחר כך קדימה תעלה לשלטון ושי חרמש יהיה שר החקלאות.

הלוואי.

אז הוא יגיד שהמדינה תזרים את כל הכסף ולא מה שאפשר לעשות היום באופן מסודר. אז המדינה תצטרך הרבה מאוד להשקיע. צריך לקחת את העניין הזה בחשבון. אני לא חושב ששי חרמש הולך להיות שר החקלאות כי אני לא בטוח לגבי העניין הזה, אבל יכול להיות שהוא יהיה שר החוץ. המציאות הזאת שאתן עומדות עכשיו מהצד, אנחנו בוועדת הכספים לא נאפשר את זה כי אנחנו נושאים באחריות. כאן נמצאים כולם וזאת לא רק הממשלה. כאן נמצאים מכל המפלגות וכולנו נישא באחריות הזאת.


לכן אני מציע להתנהל בעניין הזה אחרת.

אם אפשר, אני רוצה לענות לך ואז אני אעביר את רשות הדיבור לענת מהחשב הכללי. אני רוצה להתייחס לשתי הנקודות שהעלית. אמרת גופים שאין להם יכולת לעזור, שאנחנו מפילים זאת על גופים שאין להם יכולת. אני טוענת שיש להם יכולת. יש להם הכנסות ויש להם יכולות, גם לתנובה וגם למועצת הצמחים.

אבל תנובה נותנת על חלקה. היא הודיעה על כך. ומועצת הצמחים, מאיפה?

יש לה הכנסות.

איזה הכנסות יש לה? ברצינות, שירה, הכנת שיעורי בית? באמת חבל לי עליך.

אני רצינית לגמרי.

את הכנת שיעורי בית?

הכנתי.

את מכירה את חוק מועצת הצמחים?

כן.

יש להם הון עצמי?

יש הכנסות ויש הוצאות והשאלה מה ההוצאות וזה לפי סדרי העדיפויות.

כמה חקלאי מרוויח בקצה? את פעם הסתובבת שם? ראית איך החקלאי מסיים את החודש?

לא, אני לא רוצה להתייחס כרגע לחקלאי. אני מדברת על מועצת הצמחים.

למועצת הצמחים אין אגורה. אסור לה לגבות אגורה יותר ממה שהיא מתחייבת בתקציב שלה.

את מה שמותר לכם לגבות.

שירה, קריאת ביניים. מה דעתכם להזרים עכשיו כסף לעניין?

אני ממועצת הצמחים אבל קודם כל אני מגדל ומייצא באמצעות אגרקסקו. אני יושב ראש ענף הפירות במועצת הצמחים.

היא אומרת שתזרימו כסף. למה אתם נותנים לענף ליפול?

קודם כל, לך היה מתאים שתדעי.

דבר אלי בבקשה.

מועצת הצמחים גובה עד 0.8 מהתוצר. אסור לה לגבות יותר ממה שהיא מתקצבת מחקרים, ביטוח ופעילות. אין לה אגורה אחת לכל הדברים הטובים שהיא עושה. אין לה אגורה אחת יותר ממה שהיא מתקצבת.

אני מודעת לזה ואני מכירה את ההכנסות מכיוון ששר האוצר מאשר כל שנה את התקציב. אנחנו רואים את ההכנסות. ההוצאות עליהן דיברת, עם כל הכבוד, יש סדרי עדיפויות ואפשר להחליט שבמקום מחקר ופיתוח או במקום דברים מסוימים, עושים משהו אחר. חבל שניכנס לתוך הדברים האלו כרגע. אלה סדרי עדיפויות ואפשר להחליט שאת הכסף הזה מעבירים לטובת הדבר הזה.

אדוני היושב ראש, זאת דוגמה לחשיבה גזברית. המחקר והפיתוח הוא שבעצם קובע את הייחודיות הישראלית. כאשר נציג הממלכה אומר לחתוך את המחקר והפיתוח, הוא מדבר כמו גזבר.

אבו, בפניי יש שתי ברירות. ברירה אחת היא לעצור את הישיבה ולעבור לדיון הבא לו מחכה השר עוזי לנדאו. נעצור את הישיבה, נמשיך אותה בשבוע הבא ובית המשפט יחליט מה שהוא מחליט. יש לי ברירה נוספת והיא לקבל החלטה היום בוועדה. אם אתם רוצים לצעוק, תצעקו ולא נקבל החלטה.

הנקודה השנייה שרציתי להגיב לה, ואני חושבת שאולי ראוי שמנכ"ל משרד החקלאות יתייחס אליה, זאת הנקודה של הצורך באגרקסקו. אתה התחלת את דבריך בכך שאנחנו עושים כאן דבר נורא ויש כאן אחריות וכולי, וכיוונת לזה שבעצם בלי אגרקסקו אי אפשר יהיה להתקיים מבחינת היצוא. אני חושבת שראוי שמנכ"ל משרד החקלאות שיושב כאן יענה אבל בהחלט יש מה להתייחס לנקודה הזאת.

תודה. אני לא מאפשר. את רצית להוסיף משהו?

לא. אין לי מה להוסיף.

את בעמדתה של שירה מאגף התקציבים?

כן.

אני רוצה להעיר לגבי הדברים ששירה אמרה בסוף דבריה. זה מסוכן. מה שאת אומרת עכשיו זה שאם אין אגרקסקו, שיחפשו מקורות אחרים.

אני אומרת שיש חברות נוספות.

שילכו ויחפשו מקורות זרים.

יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות.

למרות ירידה בחלקה היחסי בנתח השוק של אגרקסקו, היום אגרקסקו מטפלת בשלושים אחוזים פחות או יותר מנתח שוק היצוא של תוצרת חקלאית טרייה, אגרקסקו עדיין מהווה עוגן ביצוא החקלאי. היא מהווה למעשה פירמה מובילה לכשבעים חברות יצוא שקיימות ביצוא תוצרת חקלאית, כאשר פחות או יותר בגלל גודלה היא מכתיבה את המחירים ואת המסגרת למשא ומתן עם הלקוחות בחוץ לארץ.


מטרה שנייה או יעד שני שלה הוא שבשונה משבעים החברות האחרות שהן עושות הבחנה וסלקציה לגבי הלקוחות ובוחרות את הלקוחות היותר מתאימים להן, אגרקסקו לא שוקלת שיקולים כאלה ולמעשה כל לקוח, כל חקלאי שמגיע אליה, היא נותנת לו פתרון. בזה חשיבותה של אגרקסקו.


אגרקסקו נקלעה לקשיים. אנחנו קיימנו סדרת דיונים ראשונה והגענו להסכמה בין משרד החקלאות למשרד האוצר על הזרמה של 55 מיליון שקלים. ההזרמה לא הועילה ואגרקסקו נשארה פחות או יותר בקשיים שהיו קיימים אז.

נכון להיום יש שלוש בעיות.

הבעיה הראשונה היא דאגה לעונת היצוא הקרובה, לאותם שלושים אחוזים מהחקלאים שמייצאים באמצעות אגרקסקו, איך הם יחדשו את עונת היצוא הקרובה, כאשר מיעוטם – וחלקם נמצאים כאן – למשל מגדלי התבלינים ופירות קיץ משווקים בימים אלה לאגרקסקו ואין להם כרגע את הזמן כדי למצוא את הפתרון.


הדאגה השנייה היא לאותם חקלאים שייצאו בשבועות האחרונים תוצרת מאגרקסקו, במאות אלפי שקלים פר מגדל, אחרי שהוציאו את כל הוצאות היצוא, והם עלולים למצוא את עצמם נכון לעכשיו – פחות או יותר אני שומע את זה גם ממה שקורה בבית המשפט – ללא קבלת התמורה. חקלאי ששיווק תוצרת ולא קיבל תמורה, וערך התוצרת היא במאות אלפי שקלים, הוא פשוט פושט את הרגל.


הנושא השלישי הוא עובדים.


מה שעושים כרגע משרדי הממשלה ביחד עם גופי הלוויין האחרים, לאור כל מה שאמרתי עכשיו, זה לבחון מספר פתרונות חלופיים כאשר בסופו של דבר תיבחר החלופה שבה עלות תועלת היא הטובה ביותר. זאת הנקודה.

מה לעשות בינתיים?

זה מה שעושים כרגע. זה בדיוק מה שעושים כרגע.

מה לעשות עכשיו?

מה עושים כרגע?

מה לפי דעתך עושים כרגע? מה אנחנו עושים?

מה שאני כמשרד החקלאות צריך לעשות כרגע, זה לבוא במספר מסלולים. מסלול אחד זה לשאוף לכך שיימצא פתרון לאגרקסקו, אבל פתרון אמיתי ולא פתרון שנזרים איזשהו כסף לטווח קצר ולא יצא מזה כלום. אם כן, מצד אחד פתרון אמיתי לאגרקסקו ומצד שני צריך להיות פתרון חלופי. אני כמנכ"ל משרד החקלאות צריך לגרום לכך שלא יישאר חקלאי אחד שלא ילך להתחיל את העונה הבאה ולזה אנחנו נמצא את הפתרונות.

תודה רבה. צבעוני, יושב ראש ועד העובדים.

אדוני היושב ראש, אני מודה על כינוס הדיון. אפרופו בית המשפט, קיבלתי עכשיו SMS מבא כוחנו ואני חייב להקריא אותו.

לא, אני לא מסכים. לא מעניין מה שהוא מבקש. תגיד אתה. כיוון שאני מכיר את ה-SMS, אני מבקש שאתה תדבר ולא תגיד לי מה כתוב בו.

אני אגיד. כרגע נדרשנו כעובדים לוותר על שבועיים שכר. אני רוצה לומר ליוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות, שאני מכיר אותו והוא מאוד מוערך, שאת הסיפור הזה כבר יודעים חודשיים. המדינה לא עושה כלום. בוא תגיד את זה. המשרדים הממשלתיים לא עושים כלום ותגיד את זה. לא שאתה אשם, אבל לא עושים כלום. מגיעים לבית משפט ולא עושים כלום.


רבותיי חברי הכנסת ואדוני היושב ראש, אני רוצה לומר בכמה מלים. אנחנו כעובדי החברה מסורים כאשר הוותק הממוצע הוא מעל עשרים ומשהו שנות עבודה ואנחנו תרמנו במשך שלוש שנים עשרה אחוזים משכרנו. אפשר לבדוק את זה. זאת לא בדיחה וזאת לא רמייה. אפשר לקחת את תלושי המשכורת שלנו ולראות. אנחנו תרמנו משכרנו עשרה אחוזים ואפשר לראות את תלושי המשכורת שלנו. עשינו זאת במשך שלוש שנים. ההסתדרות בראשות אבי ניסנקורן ועופר עיני, כמי שמגבה, מסכימה לתוכנית ההבראה, מוכנה לנהל שיחות, מוכנה לסייע במשא ומתן ולעשות כל מה שצריך, אבל שהיום לחברה אין יכולת לשלם שום דבר. אני מדבר על עובדים בחברה שתרמו ועשו והפעילו את החברה הזאת בצורה פנטסטית במשך שנים, לכל האורך ולכל הרוחב, קידמו את היצוא החקלאי ממדינת ישראל. אגרקסקו היא באמת סמל לאומי.


בשנת 1992 כאשר נפתח היצוא החקלאי, אנחנו עדיין נשארנו חברה למטרות רווח. זאת אומרת שכל היצואנים הפרטיים קיבלו יתרון עלינו ואנחנו לא. כל שקל שנשאר בקופה, נשאב לכל מיני מקומות. זה קרה עד לפני כמה חודשים, אז בעצם שונה תקנון החברה.


מדינת ישראל הביעה אוזלת יד פעם אחת בשנת 1992, אז היא לא עשתה שום דבר אלא פתחה את היצוא החקלאי כאשר כל הטייקונים נכנסו ויכלו להרוויח יופי וכל שקל נשאב לכל מיני מטרות ולא נשאר שקל אחד ליום הדין שהגיע היום, והיום ייזרקו לרחוב 350 משפחות בלי שזה מעניין אף אחד ואני חוזר, מדגיש ואומר שזה בלי שזה מעניין אף אחד.

אני מייצג את מחזיקי איגרות החוב של אגרקסקו. אני מבקש להפנות את תשומת לבכם לכמה נקודות ואעשה זאת ממש בקצרה.


אגרקסקו חייבת כיום כ-150 מיליון שקלים כספי אג"ח שאלה כספי חסכון פנסיוני של הגברת כהן מחדרה. ראינו הרבה מאוד קריסות בשנים האחרונות, אבל במקרה הזה יש כאן כמה חידושים שאני חושב שצריכים להדאיג מאוד את הוועדה הזאת. ראשית, במשך כמה שנים השוק מנסה ליצור נורמות שבעלי הון עומדים מאחורי חברות שנקלעות לקשיים וזאת פעם ראשונה שחברה ממשלתית מגיעה למצב הזה. אני חושב שזה לא סביר שסטנדרט המינימום שאנחנו דורשים מבעלי הון, אנחנו לא דורשים מהממשלה.


הנקודה היא שהמשבר של אגרקסקו, ככל הנראה איננו רק משבר ניהולי אלא הוא מעלה שאלות קשות מאוד שנוגעות לאמינות הדוחות הכספיים שלה. רק כדי לסבר את אוזניכם, לפני חודשיים חברת הדירוג השאירה את הדירוג של אגרקסקו בדרגת השקעה לאור תחזיות החברה שההפסד שלה לשנה שעבר הוא בן כ-2.1 מיליון יורו. חודשיים בלבד לאחר מכן, מתברר ש-2.1 מיליון יורו הופכים ל-25 מיליון יורו ויש סימני שאלה גם לגבי הדוחות הכספיים בתקופות קודמות. חברת הדירוג פחות או יותר אומרת שקשה להתייחס לזה.

לא נוכל להיכנס לזה. מה השורה התחתונה?

השורה התחתונה היא שאני מבין שלאדוני ולוועדה הזאת אולי אין כלים אבל סמכות מוסרית בוודאי יש לכם. לא יתכן שהממשלה לא מגיעה אפילו לאסיפות של מחזיקי האג"ח.

תודה רבה. אני מבקש לסכם את הישיבה.

הרב גפני, אני חושב שכדאי לשמוע את דברי המגדלים.

בסדר.

אני אתייחס. החברה היא חברה שהובילה את היצוא.

את כל זה אנחנו יודעים. זה נאמר.

ההיעלמות של אגרקסקו, חס וחלילה, מכלל היצוא מביאה אחרי עשרות חברות במקומה. החברות האלה משאירות חובות אצל המגדלים בסכומים של מיליונים על גבי מיליונים וירידת המחירים בחוץ לארץ תעלה לכלל המגדלים הרבה יותר ממה שנדרש כאן היום. הנזק הוא עצום.

הכול נאמר. אני מאוד מודה לך.

מה שלא נאמר כאן שבמידה שלא יוסדרו כספי המגדלים של שלושת השבועות האחרונים, אין חברה ואין עובדים. שלושת השבועות האלה, זה הבסיס היחידי. אם יש איזשהו סיכוי לשיקום החברה, צריך קודם כל לדאוג שמי שמביא את התוצרת לחברה הזאת, יקבל את המגיע לו.

אני מגדלת תבלינים מבקעת הירדן ועובדת עשרים שנים עם אגרקסקו. אם מחר בבוקר החברה הזאת נופלת, למשפחה שלי אין מה לאכול.

תודה רבה.


אני מבקש לסכם את הדיון. מירי רגב, ציון פיניאן ושי חרמש, אני מבקש שתעקבו אחרי מכיוון שאני רוצה שזה יהיה סיכום של הדיון ואלה הצעות שלכם.


ועדת הכספים רואה בחשיבות עליונה בהמשך פעילותה של חברת אגרקסקו. המדינה – כבעלת המניות, בעצם כבעלת החברה - חייבת להיות מעורבת בתהליך המיידי. לא יכול להיות שמגדלת מבקעת הירדן תישאר, בגלל מחדל – מחדל שהיא לא אשמה בו – בלי פרנסה. היא מגדלת, היא העבירה את התוצרת לאגרקסקו וחייב להיות פתרון מיידי והפתרון צריך להיות בהתערבות ישירה של המדינה. יכולה המדינה אחרי כן לקיים דיונים לטווח הארוך בשאלה האם אפשר להמשיך לנהל את אגרקסקו או אי אפשר, אבל אלה דיונים שהם לא צריכים להתקיים עכשיו. עכשיו ההחלטה של ועדת הכספים היא שהמדינה חייבת להתערב ולעשות זאת באופן מיידי. היא חייבת לסייע בהמשך היצוא החקלאי של החקלאים ומדובר על אלפי חקלאים. אלה לא רק העובדים שמונים 560 עובדים מתוכם 350 בארץ ועוד 210 במדינות אחרות. לא יכול להיות בשום פנים ואופן שעם הנוסחאות, שהנוסחאות הללו הן נוסחאות טובות אולי לראייה לטווח ארוך, הם יפעלו עכשיו.


המדינה הרוויחה כסף מאגרקסקו והיא לא העבירה אותו לא לחקלאים ולא לעובדים אלא היא עשתה בזה מה שהיא עשתה ואף אחד לא התערב אז. הגיעה עכשיו שעת משבר ובשעת משבר אנחנו רואים כי אגרקסקו נכון להיום היא סמל לאומי. האם מדינת ישראל דואגת לחקלאיה כדי שיוכלו להמשיך? הם לא אשמים בשום דבר שקרה. האם הם יכולים להמשיך?


לכן ועדת הכספים דורשת מהמדינה להתערב באופן מיידי ולמצוא פתרון מיידי לעניין הזה. אני לא נכנס לדיון הפילוסופי - למרות שיכול להיות שנקיים אותו – האם חברת אגרקסקו, כפי שאמרה שירה גרינברג, צריכה להמשיך לפעול או לא. מנכ"ל משרד החקלאות גם דיבר על הטווח הארוך.


אנחנו דורשים מיידית כניסה של הממשלה לתוך העניין הזה וכבעלי מניות להזרים כסף.

ובכל מקרה להגן על העובדים.

כן. אמרתי. כל הזמן דיברתי רק על העובדים.

אנחנו דורשים להזרים את הכסף באופן מיידי. אני לא מדבר על גודל הכסף, אבל מה שצריך זה שהחקלאים לא יכולים להיפגע. המשבר יכול להיות גדול. אנחנו נושאים באחריות וזאת גם הממשלה וגם ועדת הכספים. אנחנו דורשים לעשות את זה באופן מיידי.


אני אניח את המסקנות של ועדת הכספים על שולחן הכנסת.


תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45