הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
62
ועדת הכלכלה

4.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 565
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום שני ב' בתמוז התשע"א (4 ביולי 2011) בשעה 9:00

הצעת חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התש"ע-2010.

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

יצחק וקנין –מ"מ היו"ר

עמיר פרץ

אורית נוקד – שרת החקלאות ופיתוח הכפר

יוסי ישי – מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פנינה אורן – מנהלת תחום סטנדרטים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עו"ד מיכל סגן כהן – סגנית יועמ"ש משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר מרים פרוינד – מנהל השירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד מרינה אוספלד – שירות המזון, משרד הבריאות

ד"ר רינה ורסנו – ממונה על מזהמי מזון, שירות המזון, משרד הבריאות

שירה גרינברג – רכזת מים וחקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

מעין נשר – רפרנטית חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד לירון אדלר-מינקה – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעמי היימין-רייש – הסוכנות לעסקים קטנים, משרד התמ"ת
יוסי דנקונה – מנהל מנהל תעשיות עתירות ידע, משרד התמ"ת

עו"ד דבי מילשטיין – לשכה משפטית, משרד התמ"ת

רענן בר-נס – יו"ר ועדה ענפית, מועצת הצמחים

רוברטו דלה-רוקה – מנהל איכות ובריאות שופרסל, לשכת המסחר

מאיר יפרח – מזכיר ארגון מגדלי ירקות

אבשלום וילן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

רחל בורושק – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

יגאל אכטנברג – מנהל תחום פיתוח וקשרי חוץ, אמון הציבור

איתי עצמון

לאה ורון

שרון רפאלי
הצעת חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התש"ע-2010

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה הראשונה להיום. על סדר היום הצעת חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התש"ע-2010 – הצעת חוק ממשלתית שעברה בקריאה ראשונה ב-14 ביוני 2010, בערך לפני כשנה, ומאז לא נערך שום דיון בה, אני חושב. אנחנו מבצעים דיון של הכנה לקריאה שנייה ושלישית.


הצעת החוק הזאת באה להסדיר נורמות וקריטריונים של גידול, הבטחת איכות, דרכי שיווק, ובעצם להסדיר את כל שוק של כל מה שקשור לפירות וירקות; קביעת כללים שאולי צריכים עוד התאמות, אבל קשה לחלוק על הצורך בהן. כמובן, מנגד, בטח בתקופה הזאת שמחירי המזון מעסיקים את הציבור ואת הכנסת ניתן משקל גם לשיקולים של תוספת עלויות שיכולות להתבטא גם בתוספת מחיר לצרכן אם יש כאלה ועד כמה הם נדרשים. לכן בכל סעיף וסעיף שנקרא נבחן היטב מהן המשמעויות הכלכליות בשרשרת גורמי הייצור, השיווק והתמחור של אותו מוצר – פרי או ירק. בכל אופן בבסיס אנחנו באמת מברכים על הצעת החוק, את משרד החקלאות שיזם אותו ואת השרה שתכף תצטרף אלינו ומתעכבת בוועדת שרים לחקיקה, את המנכ"ל. הכוונה שלנו היא לסיים את החוק הזה עוד בכנס הזה, כלומר עד סוף החודש. משרד החקלאות, בבקשה, תציגו את החוק.

אנחנו מודים ליושב ראש על שיבוץ החוק בסדר היום. החוק חשוב מאין כמוהו. מטרתו להבטיח ייצור ואספקה של תוצרת חקלאית טריה בתקנים של בטיחות ואיכות לתועלת הצרכנים, אבל בהחלט גם לתועלת היצרנים. בחוק יש מנגנונים לקביעת סטנדרטים גם בתחום הבטיחות וגם בתחום האיכות במקטעים השונים, גם בהליך הייצור וגם בהליך השיווק. בחוק יש מנגנוני בקרה, ויש סעיפים הנוגעים לעניין האכיפה. אין ספק שבאישור החוק אנחנו מצטרפים לסדרה מכובדת של מדינות שהגיעו לרמה כזאת של תרבות צרכנית שדורשת ומבוססת על מערכת קפדנית מאוד של בטיחות ואיכות.

בשבועיים האחרונים קיימנו דיונים אינטנסיביים עם צדדים שונים לחוק שהביעו הסתייגויות מסוימות בסעיפים שונים שקשורים במיוחד לתחום האיכות, לאו דווקא בתחום הבטיחות – שם הייתה הסכמה מוחלטת. אנחנו הצלחנו לגבש אתמול בשעות הלילה הסכמות ראשוניות שלא כל כך משפיעות, אלא נוגעות לשלושה סעיפים שמופיעים בהצעת החוק. אנחנו נבקש מהוועדה לדון בכל הסעיפים, למעט שלושת הסעיפים הנ"ל שנרצה במהלך השבוע הנוכחי עד יום חמישי להגיע להסכמות ולהתאמות עם משרדי הממשלה האחרים – משרד המשפטים ומשרד האוצר ועם המסיגים. אני מניח שבמהלך השבוע נוכל להגיע להסכמות ניסוח גם באותם שלושה סעיפים כך שלקראת הישיבה הבאה שאני מקווה שתהיה מהירה וקרובה נוכל לאשר את החוק במלואו.

אני אתן לשרה שהגיעה בינתיים להציג את הדברים. תודה.

בבקשה, כבוד השרה.

תודה רבה, יושב ראש הוועדה ותודה שגם הצלחת וקידמת את החוק הזה שהוא חוק צרכני ממדרגה ראשונה. מעבר להיותה הצעה צרכנית, ההצעה הזאת היא הצעה בטיחותית, והמטרה שלה היא הצבת סטנדרטים ברורים לתוצרת חקלאית מן הצומח מרגע זריעתה ועד הנחתה בצלחת האוכל של כולנו. כך שלצרכן יהיה ברור מה טיב הפירות והירקות שהוא קונה ושבהם הוא מזין את עצמו ואת משפחתו.

אני רוצה להבהיר שכיום יצרן יכול לפרסם את התוצרת שלו כמופחתת חומרי הדברה, כשהיא לא כזאת, או שהוא יכול לכנות אותה "תוצרת מובחרת" כשהלכה למעשה לא קיים הבדל בינה לבין כל תוצרת אחרת.

כזכור לוועדה הזאת, הייתי אמונה בזמן האחרון על נושא הצרכנות, ואני רואה במצב הקיים מצב לא ראוי במדינה מתוקנת. אני מקווה שבתום החקיקה כל צרכן ידע בדיוק מה טיבה של התוצרת שהוא רכש, אלו דישון וריסוסים היא עברה, איזה מבדקי איכות וכדומה.

מאחורי הצעת החוק עומדים ארבעה עקרונות ברורים: הראשון הוא שעל המחוקק לקבוע כללים לגידול, לייצור, לטיפול ולשיווק של תוצרת חקלאית, כמובן, תוך שמירה על בטיחותה ועל איכותה.

העיקרון השני אומר שצריך לקבוע כללים למיון ולסיווג של תוצרת חקלאית לפי רמות האיכות, כך שתהיה בהירות ושקיפות כלפי הצרכן.

העיקרון השלישי קובע שיש לקבוע כללים לייצור תוצרת חקלאית כבעלת מאפיינים ייחודיים ולמתג אותה. כמובן, הדבר הרביעי והאחרון הוא שמאחורי החוק צריך לוודא שתעמוד מערכת אכיפה וצעדים נוספים כגון פרסום אמצעי הפיקוח ותוצאות הפיקוח, לידיעת כלל הצרכנים.


אני רוצה להבהיר שני דברים נוספים לפני שיתחיל הדיון: הדבר הראשון הוא שכבר היום כל מגדל שמייצא לחו"ל עומד בסטנדרטים שמוצעים בחוק. כך שמדובר בחוק שהמגדלים הוכיחו כי הם יכולים לעמוד בו.

דבר שני, לפי ההסכמים הבינלאומיים כל עוד לא נקבעים סטנדרטים בחקיקה אנחנו לא יכולים לדרוש את זה מהתוצרת שאנחנו מייבאים. כך שלעיתים צרכנים ישראלים משלמים סכומים גבוהים עבור תוצרת מובחרת מחו"ל שהיא לא כזאת.

אני מאמינה שהחוק הזה הוא חוק צרכני חשוב שיעבור בהסכמה מקיר לקיר, ואני מקווה שבקרוב נוכל להעביר אותו למליאה בדרך לקריאה שנייה ושלישית. יש כאן צעד משלים לנושא המחירים. כאן יש צעד שבא לתת לצרכן ולהגביר את האמון בינו לבין המגדלים המייצרים על-ידי כך שהיצרן יידע בדיוק מה הוא קונה. כאמור, צרכנות מושכלת ונכונה מבוססת על בהירות, שקיפות והוגנות. השילוב של הסעיפים שנמצאים בהצעת החוק נותן את המוצר הזה לצרכן. תודה.

הערות נוספות לחוק לפני שאנחנו מתחילים בחקיקה עצמה.

אני מארגון אמון הציבור. קודם כול אני רוצה לברך את משרד החקלאות ואת השרה על הצעת החוק. זה באמת שיפור ניכר ממה שקורה היום, הצרכנים באמת צריכים לדעת מהו המוצר שהם קיבלו, איזה תהליכים הוא עבר, האם הוא עבר את התהליכים הנכונים, משומר נכון וכן הלאה. הדבר הבעייתי הוא שבכל זאת זה סקטור קטן מבין כלל מוצרי המזון שאנחנו מקבלים.

בשנת 66' עברה החלטת ממשלה שתקום רשות מזון מרכזית אחת שתפקח על כל תחום המזון באשר הוא, וכעבור למעלה מ-40 שנה עדיין לא קמה רשות אחת שמאגדת את כל העניין הזה. חבל שעושים צעד אחד קטן בלבד לכיוון הנכון, ואולי יגיע היום שבו תקום רשות אחת תחת משרד החקלאות או תחת משרד הבריאות או תחת כל גורם שיוכל להכליל את הנושא הזה ולא 18 גופים שונים שמתעסקים כל אחד בסקטור מסוים בהגנה על בריאות הציבור ובהגנה על הצרכנים. זה צעד נכון, אבל עדיין קטן יחסית למה שהתכוונו לו לפני כ-40 שנה.

תודה.


כן, בבקשה, מי כבודו?

ד"ר דלה-רוקה, אני נציג לשכת המסחר, אני מנהל איכות ובריאות של שופרסל. הערה כללית: החוק הזה הוא חוק פיקוח על גידול צמחים ולא התקנות עצמן שהן הדבר האמיתי. ללא תקנות זה חוק ריק מתוכן. הנושא מאוד כבד, ובתור מי שמתעסק בפיקוח על ירקות ופירות בצורה וולונטרית ברמות די גבוהות כבר שש שנים אני יודע שהנקודה שהשרה הזכירה הוא עניין האכיפה. ללא אכיפה גם לחוק וגם לתקנות שייכתבו בהמשך לחוק אין שום ערך כי הנושא מאוד כבד ומאוד קשה לאכיפה. יש אלפי מגדלים, גם בארץ וגם בשטחים – תנועה לא מבוקרת של תוצרת, וכדי לפקח ולהגיע לרמות סבירות של חומרי הדברה ושל חיידקים בתוצרת צריכים עבודה עצומה. שם צריך להיות רוב המאמץ. ללא אכיפה מתאימה ומסיבות טכניות אמיתיות של כוח אדם וכדומה, האכיפה היא לא מה שהיא צריכה להיות.

תודה.


מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות.

בוקר טוב. לאחר שקיימנו אתמול דיון עם משרד החקלאות והורדנו חלק מחילוקי הדעות והגענו להסכמות, אני אומר שהחוק הזה הוא חשוב. יותר מזה, חלק מהשוק המקומי הוא בסך-הכול בסטנדרטים מאוד גבוהים, אבל בשביל להגיע לחוק הזה אנחנו נצטרך לקבל לא רק חוק ולא רק אכיפה, אלא צריך להכין פה את השוק המקומי כי זה בעיקר לשוק המקומי. בכל נושא הסטנדרטים בייצוא אנחנו מוסדרים, יש איכות ויש בדיקות והכול. בשוק המקומי אנחנו עדיין בחוסר טיפול בעניין הזה מכיוון שרוב הגידול שנמצא באזור המרכז זה גידולי ירקות שלא נמצאו במסגרת מנהלת ההשקעות. בלי שנקבל כספים מתאימים לצורך אכיפת החוק הזה לא נוכל להתקדם בשום דבר כמו במערכי שטיפה, מיון, אריזה, בתי אריזה, הובלה בקירור. זה אמור להיות מלווה בחוק, לדעתי, לפחות ב-100 מיליון שקל. כמו שאנחנו השקענו בייצוא צריך לעשות הרבה חינוך והדרכה ושיתוף פעולה עם המשרד. אבל בלי התקציבים האלה, ורק לעשות מנהלת אכיפה כדי שיהיה לזה שר ולהכין מקומות עבודה במשרד החקלאות – את זה אנחנו לא רוצים. אם החוק הזה יעבור בקריאה שנייה יצטרך לעבור 4-3 שנים של חינוך והדרכה כדי שייכנס כמו שצריך. בעיקר הוא צריך להגן על בריאות הציבור, אין לנו ויכוח. כל מדד שיהיה בנושא בריאות הציבור, אנחנו תומכים בו; בנושא איכות – אם הוא יאכוף על השווקים ועל הרשתות אנחנו נשמח מאוד.

תודה.

מרינה אוספלד, לשכה משפטית, משרד הבריאות.

בוקר טוב לכולם. רציתי להבהיר שכאשר נתייחס לנוסח ההצעה אנחנו נתייחס לטיוטה מוסכמת. התהליך יהיה ארוך ופורה בין משרד החקלאות לבין משרד הבריאות. אני רק רציתי לוודא שהנוסח שנתייחס אליו הוא נוסח מתואם עם משרד הבריאות, מ-28 באוקטובר 2010, כפי שפורסם.

כן.

יופי, תודה.

תודה. ד"ר רינה ורסנו, משרד הבריאות.

- - -

אותה עמדה.

ודאי, כי הוחלט בוועדת שרים שנגיש גרסה מתואמת בין משרד החקלאות למשרד הבריאות. בגרסה יש לנו רק שינוי קל שמוסכם על-ידי שני המשרדים.

תודה. נא להתחיל בהקראה, בבקשה.

אני רוצה להעיר הערה לפני הקראה. אני שואל את השרה, ואני שואל מה שהעיר פה מאיר יפרח מארגון מגדלי הירקות.

רבותיי, אני חקלאי, ואני מדבר כחקלאי. אני בטוח שהמטרה היא טובה וחשובה מאוד. במיוחד אחרי הסיור שהיית בנושא הלול, הייתי לוקח אותו גם לפה. פעם היינו אוספים ביצים, והן היו נשארות בלול שבוע בחום בלי מערכת. היום אין דבר כזה. היום אתה חייב להוציא אותן תוך 24 שעות, ויש מחסן קירור. זה השקעות. יש פה חקיקה שתטיל על החקלאים צורך לאיכות גבוהה של מזון; אין מה לעשות, אנחנו נמצאים בשנות ה-2000, ויש צורך שאיכות המזון תהיה גבוהה מאוד ולא תשב במחסנים לא מקוררים ובתנאי סניטציה הכי גרועים שיש. זה ידרוש מהחקלאים השקעות כדי לקיים את החוק הזה. השאלה היא האם לקחתם בחשבון את זה, גברתי השרה. האם שמתם בצד כסף לסיוע לחקלאים כדי שהם יעשו את זה.

אנחנו תמיד מסייעים לחקלאים.

השאלה אם הולכים למערכת כזאת- -

הדברים האלה הם דברים אלמנטריים לטובת הגברת האמון בין הצרכן לבין המגדל.

אין ספק שהם אלמנטריים.

אני רק רוצה לשאול אותך, מרים, אם את רוצה להוסיף.

כן, בהתחייבות האלה שמאיר מדבר עליהם התחלנו כבר במנהלת ההשקעות באיזשהו דיון יחד עם החקלאים בשביל להכין תשתית לדרישות התקציביות שצריך בשביל לקיים את החוק, בצרכים, בשיפור ובהבאה של התשתיות לרמה כזאת שיוכלו לאפשר את קיום החוק בעצם כל החקלאים.

אולי מנכ"ל המשרד רוצה להוסיף.

יש לי רק משפט אחד: המדיניות בחוק עידוד השקעות הון בחקלאות הייתה עד לפני מספר שנים מוטת ייצוא. למעשה, אנחנו - - - השקעות במסגרת החוק רק כאשר מדובר בהשקעות לייצור למטרת ייצוא. אין ספק שאנחנו כאן עולים מדרגה בכל מה שקשור לשוק המקומי, ולכן שינינו את מדיניות ההשקעות שלנו, ובתיאום עם האוצר אנחנו נבנה תשתית שבה נסייע ונתמוך בידי החקלאים ליצור אצלם את התשתית כדי שיוכלו לעמוד בהוראות החוק והתקנות. זה כולל, כפי שנאמר כאן, בתי אריזה, חדרי מיון, מערכים לטיפול בתוצרת חקלאית אחרי קטיף, מתוך כוונה שהחקלאים יעמדו בסטנדרטים שהיו קיימים עד היום לייצוא בלבד גם לגבי השוק המקומי. בהחלט הדבר ייעשה.

יוסי, מילה אחת על השוק הסיטונאי, זה גם קשור לעניין.

הממשלה קיבלה החלטה על הקמת שוק סיטונאי. הוקמה חברה ממשלתית שמקימה את השוק, יש כבר תב"ע מאושרת, החברה התחילה בעבודתה. אני מאוד מקווה שבתוך שנתיים יקום שוק סיטונאי במדינת ישראל, כפי שקיים במדינות המפותחות באירופה, שייצור שקיפות והגברת התחרותיות, והתקנות האלה יגרמו לכך, למעשה, שכל התוצרת שתגיע לשוק פעם אחת תעמוד בתקנים חמורים מאוד של בטיחות, ופעם שנייה – בכל מה שקשור באיכות יהיה פה פילוח לזנים, לגדלים, לצבעים ולאיכויות, כך שכשהצרכן קונה תוצרת- -

איפה אמור להיות השוק הסיטונאי?

בצומת מסובים, ברביע הדרום מזרחי של צומת מסובים. אין ספק שהתקנות יגרמו לכך שהתוצרת לא רק תהיה ברמת בטיחות גבוהה, אלא גם ברמת איכות ופילוח, כך שכל צרכן שיקנה תוצרת יידע בדיוק מה הוא קונה.

תודה רבה. נא להתחיל בהקראה, בבקשה.


מנהלת הוועדה מעירה לי שלא קיבלתי תשובה לשאלתי- -

מפנה את תשומת לבך, לא מעירה לך.

- - לגבי ייקור המוצרים לצרכן. מה המשמעות של יישום החוק הזה, לרבות התקנות, מהמחיר הסופי לצרכן?

בעיקרון זה לא אמור לייקר.

נעשו בחינות כלכליות?

כן. זה לא אמור לייקר כי תוצרת פסולה לשיווק היא פסולה גם היום וגם בעתיד. לדוגמה, תוצרת בוסר לא הייתה ראויה ולא ניתנת לשיווק גם לפני החוק וגם אחרי החוק. גם הבטיחות מעוגנת היום בחקיקה קיימת. לשר הבריאות יש כל הסמכויות לאכוף בכל מה שקשור לבטיחות. החוק הזה יוצר מצב שרמת הבטיחות נשמרת כפי שהיא קיימת בחוקים קיימים. התוספת שנמצאת כאן זה כל הנוגע לאיכות ולמסלולים משופרים נוספים- -

ואריזה?

- - כך שהתוצרת תפולח בצורה ברורה לפי זנים, מינים, סוגים, גדלים, צבעים. זאת אותה תוצרת, רק שתמוין אחרת. כך שהחקלאי יודע שאם הוא קונה תוצרת סוג א' היא אכן סוג א', ואם הוא קונה סוג ג', זה אכן סוג ג'. הבעיה הייתה בערבוב.

הוועדה יכולה לקבל איזו חוות דעת כלכלית מפורטת לגבי המשמעויות הכלכליות במונחים של מחיר לצרכן?

אנחנו נביא.

התקופה לא פשוטה בתחום רמות המחירים של מוצרי המזון.

אנחנו ערים לזה, וזה אחד הדברים ששקלנו מיד בהתחלה.

אנחנו עשינו בזמנו פילוח של המחירים, ומכיוון שיש פה נושא של מלאי של תוצרת שלא ממוינת, עשינו חשבון שיש בערך 20% רווח על כך שהתוצרת ממוינת ולא ממוינת. כי כשהצרכן קונה סוג א' הוא קונה רק סוג א', ואין לו כל הסוגים המעורבבים בפנים, ולכן הפחתים הם הרבה יותר קטנים מאשר בתוצרת לא ממוינת.

כפי שהיושב ראש ביקש, אנחנו נציג בישיבה הבאה דוח בעניין.

תודה. נא להקריא את החוק.

הקראת סעיף 1: חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התש"ע-2010

מטרת החוק
1.
מטרתו של חוק זה להבטיח ייצור ואספקה של תוצרת חקלאית טרייה מן הצומח המשמשת למאכל אדם, העומדת בתקנים של איכות ובטיחות, באמצעות קביעת נהלים לייצור התוצרת והסדרת מערכת בקרה ופיקוח על כל שלבי ייצורה ושיווקה, והכל לתועלת היצרנים והצרכנים.

הערות לסעיף המטרות?

לי יש הערה. מדוע כתבתם קודם את היצרנים לפני הצרכנים? יש איזו סיבה?

לא.

קודם כול מגדלים ואחר כך מוכרים.

לפי סדר א'-ב'.

אז אנחנו מעדיפים להחליף כי אנחנו ועדה צרכנית – קודם כול "צרכנים", אחרי זה "יצרנים".

אין בעיה, זה פשוט לפי סדר א'-ב'.

לפי סדר תהליך הייצור.

מי בעד סעיף המטרות עם השינוי של "צרכנים" לפני "יצרנים"?

הצבעה

בעד סעיף 1 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

הסעיף אושר פה-אחד.


סעיף 2, בבקשה.

הגדרות
2.
בחוק זה -



"אישור" – אישור שנתן המנהל לפי סעיף 9(ב);



"בקרה" – בקרה על ייצור או שיווק צמחים בהתאם לתנאי היתר, כאמור בסעיף 8;



"גוף בקרה" – גוף שנתן לו המנהל אישור לשמש גוף בקרה לפי סעיף 9(ב);



"היתר" – היתר לשימוש בסמל נוהל משופר שנתן המנהל לפי סעיף 5(א);



"ייצור" – כלל השלבים של תהליך גידול צמחים המיועדים למכירה לצרכנים,

לרבות הכנת שטח גידול, זריעה, שתילה, גידול ואסיף;



"יצרן"- מי שעוסק בייצור;



"מכירה" - העברה בכל דרך מדרכי ההעברה;



"המנהל" – עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שמינה השר לצורך חוק זה או עובד אחר שמינה להיות ממלא מקומו של המנהל בהעדרו;

(1) עובד המדינה שהשר הסמיכו לפי סעיף 12;

(2) מפקח כהגדרתו בפקודת בריאות הציבור בפסקאות (1) עד (3) ו-
(7);

(3) עובד ששר הבריאות הסמיך לפי פקודת בריאות העם.



"משווק" – מי שעוסק בשיווק;



"הנוהל הבסיסי" - נוהל שנקבע לפי סעיף 3(ב) ובו קבועים תנאים בסיסיים לייצור או לשיווק צמחים;



"נוהל משופר" – נוהל שקבע השר לפי סעיף 3(ג);



"סמל בקרה" – סמל של גוף בקרה שאישר המנהל לפי סעיף 9(א);



"עיבוד" – כל פעולה לשינוי מרקם או צורה של צמח, למעט פעולות הבחלה וחיתוך שמתבצעות בבית אריזה ולרבות שטיפה וחיתוך לשם הכנת הצמח לצריכה על  ידי צרכן ללא טיפול נוסף;
”פקודת בריאות הציבור" – פקודת בריאות הציבור (מזון)[נוסח חדש], התשמ"ג – 1983;

"פקודת בריאות העם" - פקודת בריאות העם 1940;



"צמח" - ירקות ופירות לרבות פירות הדר המשמשים למאכל אדם, בטרם עברו תהליך עיבוד;



"שיווק" – כלל השלבים של תהליך שיווק צמחים המיועדים למכירה לצרכנים, לרבות מיון, אריזה, סימון, הובלה, אחסון ופרסום;



"השר" - שר החקלאות ופיתוח הכפר.

יש הערות?

כמו שאמרתי, ניהלנו עד אתמול בערב דיונים, וייתכן מאוד שלא יהיה שינוי, אבל יכול להיות שנידרש לבצע פה שינוי בארבעה סעיפים- -

הגדרות.

בואו נשתמש במילה "נושאים". ארבעה נושאים. ייתכן שיהיה שינוי, לא בטוח, אבל אחד מהם הוא הגדרת הנוהל הבסיסי. לכן אני אבקש כרגע לא להצביע רק על הנוהל הבסיסי.

אוקיי, אז אנחנו מחריגים את הנוהל הבסיסי.

אני רוצה לעדכן אותך, אדוני המנכ"ל, שכנראה, נקיים ישיבה גם מחר בחוק הזה, אז תעשו מאמץ, לא צריך פה עבודת מחקר.

בסדר גמור, אנחנו מקבלים.

אז בהזדמנות זאת שכולם שומעים, תקבלו גם זימונים מסודרים ממנהלת הוועדה. מחר ב-9:30 בבוקר – ישיבה נוספת בעניין.

אנחנו מעריכים את זה מאוד.

אני ממשרד האוצר. אני רק רוצה לוודא בעניין הסיכום שהיה ביניכם אתמול לגבי השינוי בהגדרת "המפקח" וכולי – אין דרישה תקציבית בגין זה, כי הסיכום איתנו הוא שאין תוספת תקציב.

לא, לא. אם תהיה דרישה תקציבית זה בנושא הראשון שאמרתי – ההשקעות הדרושות כדי להתאים את היצרנים לעניין.

אנחנו סיכמנו שאת ההשקעות האלה נעשה במסגרת התקציב הקיים בנושא.

נגיע לדיון. לא סיכמנו כלום, נגיע לדיון.

מה זה "תעזוב"? זה צי של רכבים ופקחים.

אתה אמרת את דבריך. היא אמרה דברים לגבי התפעול, והיא צודקת. אין מחלוקת לגבי התפעול.

הערות נוספות.

אני מהלשכה המשפטית במשרד התמ"ת. רצינו רק לבקש שאולי יש מקום להרחיב את ההגדרה של שיווק שיהיה ברור שזה כולל ייבוא, מאחר שלפי דברי ההסבר, אחת המטרות החשובות של החוק היא שתהיה אי אפליה בנושא הייבוא. לכן חשבנו להבהיר ששיווק כולל ייבוא.

מקובל בהחלט, ואם זה לא ברור נבצע תיקון. תודה.

להוסיף את המונח "ייבוא".

ייבוא של ירקות ופירות זה כרגע באחריות משרד הבריאות. אז צריך להתייחס לזה בחוק.

לא, יש פה שני אלמנטים: יש אלמנטים של בטיחות, ויש אלמנטים של איכות. הכוונה כאן היא שיחולו בשני האלמנטים. בטיחות קיימת בחקיקה הקיימת, ומעוגן כאן שוב, אבל כאן מדובר על האיכות.

אבל מבחינת ייבוא נצטרך לעשות הסדר משופר.

זה בסדר.

הערות נוספות?

לא הבנתי האם להוסיף את המילה "ייבוא" להגדרה?

כן, מקובל על המשרד.

בהחלט כן. השרה אמרה את זה בצורה ברורה, שזאת אחת המטרות של החוק.

רציתי להעיר לעניין הגדרת "מכירה" – ההגדרה כרגע מאוד רחבה. היא למעשה אומרת: "העברה בכל דרך מדרכי ההעברה". השאלה היא האם אין מקום לתת את הדעת גם למצב של צריכה עצמית או למעט צריכה עצמית? למשל, צריכה של אדם ובני ביתו. ההגדרה כרגע מאוד רחבה ולא נותנת מענה לסיטואציה כזאת.

לא נותנת סיטואציה של צריכה עצמית?

כן.

גם צריכה עצמית זאת העברה.

אז אתה רוצה שגם לצריכה עצמית יחולו הכללים לפי החוק?

לדעתי, אפשר להוסיף סעיף לחוק שאנחנו ננסח אותו, שיקבע סייגים שהוראות החוק לא יחולו על צמחים שמיועדים לצריכה עצמית ונגדיר בדיוק מהי צריכה עצמית, שזה לא יהיה צריכה עצמית לכפר, אלא ממש - - -

כמו שיש לנו בחוק המספוא.

גם בחוק משק החלב יש.

קודם לא הבנתי, אבל עכשיו הבנתי. אנחנו נחריג את הייצור לצריכה עצמית.

אז אנחנו אמורים לקבל מכם הגדרה?

כן, נכין נוסח.

אבל כרגע בסעיף ההגדרות, ככל שיהיה צורך, אנחנו נשנה. למשל גם הגדרה של שיווק וגם הגדרה של מכירה, יכול להיות שיהיה צורך לעשות שינויים באותן הגדרות לאור התוספת.

יכול להיות שנעשה תיקון רוחבי אופרטיבי שיחריג את הייצור לצריכה עצמית.

אבל יהיה צורך להתייחס לזה גם בסעיף ההגדרות.

אז יבדקו את זה.

(החלפת יו"ר – יצחק וקנין – 9:30).

יכול להיות שיהיה סעיף נפרד שיגיד שהחוק לא יחול על-.

לגבי נושא השיווק אני מבקשת עדיין לא לסגור את זה כי אני חייבת לעשות התייעצות עם המשרד.

אני לא מבין מה הבעיה.

מה הבעיה? כולנו מתכוונים לטובת הצרכנים.

אין בעיה בזה- -

אז עד מחר בבוקר.

אם משרד החקלאות רוצה לקחת את כל נושא של ייבוא ירקות ופירות טריים- -

לא, לא לוקחים.

אבל כאן כרגע השר הוא אחראי.

נכון, אבל השר נשאר אחראי גם בחוק הזה, לא שינינו פה כלום.

אבל ברגע שאתה מכניס כאן "ייבוא" האחריות עוברת למשרד החקלאות, ומשרד הבריאות לא אחראי יותר על ייבוא של ירקות ופירות.

כל מה שקשור בבטיחות היה ונשאר בסמכות שר הבריאות.

אז זה דורש הבהרה.

זה דורש הבהרה. בגלל זה אנחנו אומרים. אנחנו לא מתנגדים - - -

יש לי שאלה אחרת: עד היום כאשר היה ייבוא של ביצים, של ירקות, במיוחד בשנת השמיטה. המסה הגדולה ביותר.

משרד הבריאות. בכל מה שקשור לבטיחות זה משרד הבריאות.

אז מה הבעיה היום?

נשאר אותו דבר.

לא השתנה כלום, אני לא מבין.

זה רק מחזק את העניין שאין רשות אחת שמטפלת בכול. תראה, עוד לא התחלנו, וכבר התחילו לדרוך על האצבעות אחד של האחר.

זה לא רק - - -

אין ספק, אבל זה הדיון היום.

אני אעשה את זה מאוד פשוט- -

- - -

רבותיי, בואו נעשה סדר.

אני מסכים- -

ידידי היקר, נכון שהייתה לך קריאת ביניים, אבל רשות דיבור לא קיבלת. תדבר בזמן שתקבל רשות דיבור.

נעשה סדר בדברים: לגבי בטיחות – היה ויישאר שר הבריאות. מאחר שנכנס לכאן אלמנט נוסף של איכות שהיא למעשה מעוגנת ומיוצרת כאן לראשונה, צודק משרד הבריאות שאנחנו נצטרך לבצע עד מחר תיאום בינינו לגבי נושא האיכות בייבוא. נעשה את זה.

אני בכל זאת מבקש, מכיוון שהגדרות שיווק ומכירה יכולות להתייחס לעניין של צריכה עצמית, שתסמיך אותנו לשנות את ההגדרות ככל שיהיה צורך, לאור הוספת הסעיף האופרטיבי.

מן הראוי שהודעה על מינוי כזה תפורסם ברשומות לאור הסמכויות שניתנות לאותו עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר; שאלה נוספת: כתבתם כאן: "או עובד אחר שמינה להיות ממלא מקומו של המנהל בהיעדרו". האם מדובר על עובד שזה יהיה הטייטל שלו – "ממלא מקום" לעניין הזה או שזה יהיה מילוי מקום אד-הוק בכל פעם שהעובד הזה ייצא לחו"ל? אם מדובר על מינוי קבוע, גם מינוי כזה צריך להיות מפורסם.

ממלא מקום קבוע. יש לנו סעיף פרסום בחוק, ולכן הוראה לעניין פרסום המנהל הייתי מוסיפה לשם.

אוקיי. אבל ההחלטה העקרונית היא שזה יפורסם.


לעניין הגדרת "צמח" – מדוע פירטתם דווקא פירות הדר? כתבתם: "ירקות ופירות, לרבות פירות הדר המשמשים למאכל אדם".

כי לא תמיד פירות הדר נכללים בהגדרה של פירות. זה סתם - - -

אבל יש גם ירקות.

אבל ירקות זה מובן מאליו. זה סמנטיקה לצורך הבהרה, לא יותר מזה.

ירקות זה שם כללי, בפירות יש הבחנה, לפחות בז'רגון המקצועי, בין פירות לבין הדרים. לכן למען הסר ספק שההדרים כלולים זה נאמר במפורש.

גם בספר המכס זה מופרד.

עוד הערות?

כן, שאלה. בהגדרת "שיווק", בסופה כתבתם: "ופרסום". על מה בדיוק מדובר? על איזה הוראות בנושא פרסום יהיו כלולות בתקנות שאתם תביאו לאישור הוועדה?

אמת בפרסום בנושא איכות או מסלול משופר.

כלומר בעצם חובות גילוי?

כן.

לא רק גילוי. גם כשאתה שם מדבקה, בסופו של דבר זה יתמצה במדבקה שתשים על האריזה או בסופרמרקט, אז שמה שיש שם תואם את מה שיש בפנים.

אני רק רוצה להסב את תשומת לב הוועדה שמכיוון שיש לנו דין כללי שעוסק באיסור הטעיה אני לא רוצה שהתיבה "פרסום" תפורש- -

זה לא רק הטעיה, זה גם חובת פרסום לשם עקיבות.

זה לא אמור לכלול "הטעיה".

שם היצרן, תאריך.

אז לדעתי, מן הראוי להבהיר ולכתוב: חובות גילוי או דרישות לגבי אופן הפרסום.

צריך לייחד לזה אמירה ברורה.

אבל זה בתקנות.

לא, לא, כאן יש הגדרה.

אתה מכניס את הנושא של הפרסום לתוך ההגדרה.

כלל התהליכים של שיווק, לרבות מיון, אריזה, סימון, הובלה, אחסון או פרסום.

- - -

אפשר להוריד את המילה "פרסום"?

כן.

אני לא אמרתי שצריך להוריד את המילה. אז נכתוב אולי: חובות גילוי וחובות לגבי אופן הפרסום.

אבל יש המילה "סימון".

אני דווקא חושבת שכדאי לפרט פה.

אבל ברגע שיש המילה "סימון" אז בעצם אם את אומרת איך יצטרכו לסמן את משאירה הכול פתוח, לפי הסימון שיצטרכו לסמן. אם אני עכשיו אתחיל להגיד לגבי הפרסום, ואני אצמצמם- -

אז באמת, כשד"ר פרוינד התייחסה למילה "פרסום" היא אמרה בסוף שזה יהיה מדבקה. מדבקה זה לא בדיוק "פרסום" בעברית. מדבקה זה הסימון. אז אתם צריכים להחליט מה אתם מעוניינים. אם אתם מעוניינים בפרסום אז צריך לומר למה הכוונה בפרסום.

אפשר להוריד את זה.

אז תורידו את המילה "פרסום".

הדברים ברורים, יש עוד הערות? אין הערות. אנחנו לא מצביעים רק על הנוהל הבסיסי.

ומה עם "מכירה"? כן מצביעים לבסוף?

כן.

אפשר להצביע, אבל כפוף לסעיף האופרטיבי.

יביאו השלמות.

משרד האוצר מסתייג מכך שלא נדון בזה ונצביע על הסעיף השלישי שדיבר עליו יוסי כרגע. אנחנו רוצים לשמוע- -

אני לא מבינה על מה את מדברת.

אני הבנתי שהנוהל הבסיסי והנוהל המשופר, רוצים שלא להעלות לדיון ולא להצביע עליו- -

את המשופר לא ביקשתי, רק את הבסיסי.

אז את הבסיסי. אנחנו מעוניינים להעביר את החוק הזה כמקשה אחת; אני מבינה שעל הנוהל הבסיסי היו חילוקי דעות, ועל כן מעוניינים שלא להעלות את זה לדיון. חשוב לנו מאוד שהדבר הזה כן יעבור כחלק מכל החוק הזה, ולכן במידה שאתם מחליטים שלא להעלות אנחנו רוצים לשמור לעצמנו את הזכות של שר האוצר להסתייג מכך.

- - -

שירה, את לא חדשה. זאת לא הפעם הראשונה שהאוצר מסתייג מדברים מסוימים. אני לא חושב שיש בזה בעיה שבגללה לא נצביע. אנחנו לא נצביע, כפי הבקשה. בכל רגע מסוים את יכולה להעלות את הטענות כאשר הנושא הזה יעלה, ותגידי את מה שאת חושבת. יש פה ועדה חכמה מספיק לקבל החלטה לכאן או לכאן.

לגבי ההגדרה של "מכירה" והגדרת "שיווק", אולי כן אפשר להגיד "למעט צריכה עצמית כאמור בסעיף שינוסח בהמשך".

כן, זה אפשר.

אני הצעתי שבהגדרות מכירה ושיווק נגיד "למעט צריכה עצמית, כאמור בסעיף שמספרו ייקבע בהמשך", כאשר משרד החקלאות יביא נוסח.

בשיווק אין צריכה עצמית.

ייצור וצריכה.

אוקיי, רבותיי, אנחנו מצביעים. מי בעד הסעיפים כפי שהוקראו, למעט הגדרה של "הנוהל הבסיסי"?

ושיווק. הכנסתם את העניין של ייבוא, אז גם שיווק. מחר נחזור על זה.

אז שתי ההגדרות של שיווק ושל הנוהל הבסיסי עדיין לא אושרו.

שני אלה לא מאושרים.

הצבעה

בעד סעיף 2 ללא "שיווק" ו"הנוהל הבסיסי" – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר.

שאר ההגדרות אושרו. "נוהל בסיסי" ו"שיווק" לא אושרו. מחר הם יידונו.

הקראת סעיף 3.

הסדרת הייצור והשיווק
3.
(1) לא ייצר אדם צמח ולא ישווקו אלא אם כן הוא מקיים את הנוהל הבסיסי לפחות.



(2) השר יקבע נוהל בסיסי, שיפורטו בו תנאים לייצור ולשיווק צמחים, לרבות לעניין בטיחות ואיכות פנימית וחיצונית של הצמחים, ובלבד שתנאים לעניין בטיחות הייצור והשיווק יהיו כפי שקבע שר הבריאות לפי פקודת בריאות הציבור ולפי פקודת בריאות העם.



(ג)
השר רשאי לקבוע נוהל משופר, אחד או יותר, שיכלול בנוסף לתנאי הנוהל הבסיסי, תנאים נוספים שיקבע; קבע השר נוהל כאמור, יקבע סמל לאותו נוהל (בחוק זה – סמל נוהל משופר), אשר ניתן יהיה לעשות בו שימוש לגבי צמחים המיוצרים ומשווקים בהתאם לתנאי אותו נוהל, בכפוף להוראות לפי חוק זה.



(ד)
תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

תודה. הסבר.

אנחנו מדברים על שני תקנים: יש נוהל אחד שהוא נוהל בסיסי שהוראותיו קובעות הוראות הן לעניין בטיחות והן לעניין איכות פנימית וחיצונית. לא ניתן יהיה לשווק צמח שלא עומד בהם. נוסף לכך יכול שיהיה נוהל לתוצרת שעולה על הנדרש בנוהל הבסיסי, ואז תוצרת כזאת, אם היא תיקבע בנוהל משופר ייקבע לה סמל, וניתן יהיה לשווק אותה בנוהל המשופר עם הסמל שאושר לה.

תוצרת באיכות הרבה יותר גבוהה, זאת הכוונה.

תוצרת באיכות שעולה על הבסיסית.

האם מדובר על אימוץ סטנדרטים שמקובלים באירופה לגבי צריכה מקומית באירופה או שאנחנו בעצם הולכים להתעלות על מה שנהוג באירופה?

בסטנדרט הבסיסי אנחנו מדברים על תקנות קיימות ועוד תקנות חדשות שייתוספו. אבל בסטנדרטים של בטיחות קשה לאמץ סטנדרטים קיימים. בטוח שאנחנו הולכים על-פי ההוראות שקיימות באירופה – זה הבסיס שלנו כמעט לכל החקיקה.

זה מה שרציתי שתבהירו לוועדה. האם מדובר באמת על האחדת סטנדרטים לעומת מה שמקובל?

לא אחד לאחד כי יש הרבה מאוד התאמות לתנאים מקומיים.

כלומר יכול להיות שהדרישות יהיו גבוהות יותר.

או יותר נמוכות.

זה לא מחייב שזה יותר טוב.

בכל זאת תפרטי קצת יותר.

למשל, בנושא של שאריות חומרי הדברה. אלה תקנות משותפות למשרד הבריאות ולנו, אז נכון שאנחנו נסמכים על תקנות אירופיות שקיימות בנושאים האלה. אבל לא תמיד אותם חומרים רשומים גם בארץ וגם באירופה, אז כמובן זאת התאמה אחת; שנית, תנאי האקלים הם שונים לחלוטין אז יש התאמות של קצב פירוק חומרים ודברים כאלה לתנאי הארץ- -

מעבר לתנאי הארץ יש עוד דרישות?

גם בנושא איכות.

אני רוצה להוסיף משהו לגבי השאריות. הקריטריונים לקביעת שאריות הם קריטריונים זהים לאירופים. יכול להיות שיש שאריות שונות מבחינת חומרים, אבל הקריטריונים הבטיחותיים, הבריאותיים לקביעה הם זהים.

לגבי תקני איכות. קיימים תקנים בינלאומיים שאנחנו נסמכים עליהם בייצוא, אבל בארץ חייבים התאמה כי כל הנושא הזה של 14 יום פחות או יותר של זמן הנסיעה של התוצרת לחו"ל – לא קיימים. אז כל הנושא של - - - ושל בוסר משתנים כמעט מיידית מעצם העובדה שזה לצריכה מיידית ולא לצריכה מושהית לעוד זמן מסוים. כמובן, יש התאמות, ולכן אנחנו נסמכים על תקנים בינלאומיים, כולל כל ההתאמות הנדרשות.

בהקשר הזה אנחנו באמת רוצים לבקש שתתוסף פה הבהרה שהנהלים ששר החקלאות קובע הם באמת בהתאם למחויבויות הבינלאומיות של מדינת ישראל. מדינת ישראל חתומה על הסכמי סחר, שלפיהם באמת אמורים לאמץ תקנים בהרמוניה לתקנים הבינלאומיים, וכמובן, אפשר לעשות את ההתאמות והחריגות אם יש לזה הצדקה, אבל באופן כללי ההסכמים האלה מחייבים אותנו לקבוע תקנים שלא יהיו מחמירים יותר.

מה הנוסח המדויק שאת מציעה?

אבל את מדברת על הנוהל המשופר, לא לגבי הנוהל הבסיסי.

גם לגבי הנוהל הבסיסי.

הייתה פה הבהרה של משרד הבריאות לגבי הנוהל הבסיסי. אתם רוצים להכניס את זה לחקיקה שהסטנדרטים הם אותם סטנדרטים?

בינלאומי זה של WHO. יש לנו ייבוא וייצוא, והסחר צריך להיות הוגן גם כלפי ארצות הברית וגם כלפי אירופה. מבחינת הקריטריונים הבטיחותיים והבריאותיים זה זהה לכל העולם כי זה נקבע לפי ה - - - הבסיסיות.

נדמה לי שאנחנו לא מגלים פה את אמריקה, כי עד היום סחורה חקלאי, תוצרת חקלאית הייתה מיוצרת לכל העולם כמעט.

משרד המשפטים מכוון פה לשני הסכמים, בעצם. אחד הוא הסכם SPS של WHO – Sanitary and Phytosanitary measures. ההסכם השני הוא TBT- Technical Barriers to Trade.

אנחנו עומדים בשני ההסכמים האלה, והם נותנים את האפשרות להתאמות המקומיות. כך שאני לא בבעיה, אני רק לא יודעת איפה להכניס את הפסקה.

אדוני היושב ראש, במסגרת הבקשה שלי שאמרתי שאני רוצה לא להצביע על ארבעה סעיפים היום, אחד מהם זה 3(ב). לכן יהיה מספיק זמן עד מחר לברר את כל מה שנאמר כאן גם על-ידי משרדי הממשלה השונים, מאחר שייתכן שיהיה שינוי קל מסוים בסעיף 3(ב). לכן אני מבקש שלא תהיה הצבעה על סעיף 3(ב). בזמן שנותר עד הישיבה הבאה יתבצעו כל ההתאמות.

אני רוצה להעיר לסעיף 3(ב): "שקבע שר הבריאות לפי פקודת הציבור ופקודת העם" – היינו רוצים "כל דין". כי יכול להיות שתחת שר הבריאות נספח חוקים שצריכים להיכנס לכאן.

מאחר שיהיו התאמות לגבי 3(ב). אני ביקשתי שלא תהיה הצבעה על 3(ב).

אם יש לכם הסכמה לגבי סעיפים 3(א), (ג), (ד), ואין הערות, אנחנו נצביע עליהם. נשאיר את סעיף 3(ב), נצביע עליהם, ונשאיר את סעיף 3(ב) עד מחר. אף אחד לא בורח, ומחר נפתח את הסעיף הזה. הדיון יהיה לגביו.

משרד האוצר מסתייג מכך שלא נצביע על 3(ב).

את רוצה שאני אחזור על הדברים שוב?

אני לא מבין את ההערה שלך. אל תדאגי, כסף זה לא יעלה לכם. בינתיים זה לא עולה כסף. אף אל פי שאני כן חושב שהאוצר צריך לתת כסף למכלול של הדברים.

אני מבין שאת עושה את תפקידך מול הממונים.

ההערה לכלול בחוק את ההסכמים הבינלאומיים גם לגבי הנוהל המשופר – אני יכולה עד מחר לבדוק ולראות איזה נוסח - -

תביאו נוסח מוסכם. לא צריכה להיות בעיה. רשמתי את ההערה.

אז זה גם ל-3(ג).

אז אפשר להצביע על הסעיף, למעט על 3(ב).

שיהיה נוסח לגבי התקנים הבינלאומיים.

משרד המשפטים, אנחנו על סעיף (ב) לא נצביע. על סעיף (א), (ג) ו-(ד) נצביע. אם יהיה לכם מחר תיקון גם לגבי (ג) מי שיהיה פה יפתח את הסעיף. אני אומר את זה לפרוטוקול – יפתחו את הסעיף ויצביעו עליו.

רציתי לשאול לגבי סעיף קטן (ג). כתוב בו שהשר רשאי לקבוע נוהל משופר שיכלול בנוסף לתנאי הנוהל הבסיסי תנאים נוספים שיקבע. למה אמורים להתייחס אותם תנאים נוספים – גם לגבי בטיחות וגם לגבי איכות?

בעיקר איכות.

יכול להיות שגם בבטיחות. למשל, כמויות חומרי הדברה מתחת לרמה שנקבעה בתקנות.

אבל אי אפשר להגדיר את זה כל כך כבטיחות כי בטיחות זה תנאי סף. לכן להערכתי, גם אם זה כאילו אלמנטים של בטיחות, זה לא בטיחות, זאת איכות. זאת אומרת אם יש תנאי סף שקובע שאסור לעשות שימוש מעבר לסטנדרט מסוים השיפור יכול להגיד מעבר לזה. לכן זה מעבר לתנאי סף.

במקרה הזה אפשר היה לתת כדוגמה הטובה ביותר את האורגנים.

אבל זאת לא בטיחות, זאת איכות.

אני לא שואל את זה סתם כיוון שתנאים לעניין בטיחות נקבעים בהסכמת שר הבריאות. לכן אני שואל. השאלה היא אם לא ראוי לחדד ולהגיד שמדובר על תנאים לעניין איכות ולא לעניין - - -

אתה מסייג, כי אם זה יהיה לעניין של בטיחות זה כמובן, יהיה בהסכמת שר הבריאות. אין לנו בכלל בעיה עם זה, להפך – אנחנו מתואמים לארוכוץ

אז מה ההחלטה?

אני הייתי משאירה את זה כמו שזה ונותנת גם לזה וגם לזה. כי אם אנחנו עוברים להדברה משולבת, ושם יש פחות חומרי הדברה אז זה לא רק איכות, זה גם בטיחות.

כלומר למעשה זה תנאים נוספים בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב).

כן.

רבותיי, יש עוד הערות? אין הערות. אני מצביע על סעיף 3 (א), (ג), (ד). על (ב) אני לא מצביע, ואם תרצו לפתוח מחר את סעיף (ג) זה יאושר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 3 (א), (ג), (ד) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3(א), (ג), (ד) אושר.

סעיף 3 (א), (ג), (ד) אושר. סעיף (ב) לא הוצבע.

כפוף לבדיקה של משרד המשפטים את נושא המחויבויות הבינלאומיות.

ודאי. אם משרד המשפטים יראה לנכון להביא דברים אנחנו נכניס את התיקונים שלהם.

הקראת סעיף 4: בקשה לקבלת היתר או לחידושו
4.
המבקש לקבל היתר לשימוש בסמל נוהל משופר או לחידושו, יגיש למנהל בקשה ויצרף לה את כל אלה:



(1) רשימת צמחים אותם הוא מבקש לסמן בסמל;



(2) רשימת נהלי העבודה לפיהם הוא ייצר או ישווק כל צמח;



(3) הסדר עם גוף בקרה לביצוע בקרה אצל המבקש (להלן – הסדר בקרה);



(4) הצהרה בדבר הרשעות בפלילים בהתאם לטופס שאישר המנהל;



(5) פרטים נוספים לפי דרישת המנהל.

אנחנו הבנו מה הכוונה של הסעיפים, את רוצה להרחיב בכמה מילים?

אנחנו מדברים על נוהל משופר בעקבות מה שעלה קודם. אם לא היה חוק להסדרת תוצרת אורגנית הוא יכול היה להיות נוהל משופר במסגרת החוק הזה. רוצים לדעת נהלי עבודה – איך ייצרו את הצמחים, איך ישתפו אותם; צריך שתהיה התקשרות עם גוף בקרה שיפקח על הייצור ועל השיווק. ההצהרה בדבר הרשעות בפלילים בהתאם לטופס זה – כי בכל זאת רוצים לדעת האם לאדם הייתה הרשעה שנוגעת במישרין לחוק זה. כי אם כן לא רוצים שהוא יוכל להמשיך לייצר ולשווק בתוצרת מובחרת אם יש לו עבר שלא עומד- -

אבל איפה זה כתוב? כתבתם רק "הרשעות בפלילים", לא כתבתם על אלו עבירות מדובר בעצם.

אם הכוונה למי שהורשע בגלל עיסוק בצמחים אז צריך לכתוב את זה.

כתוב: "בהתאם לטופס שאישר המנהל".

אבל אנחנו לא נשאיר את זה עמום לטופס שהמנהל יקבע. זה לא ראוי.

יכול להיות שיש מקום לנתב את זה יותר לדברים ששייכים לחוק הזה.

ודאי. ועל החוק להסדרת התוצרת האורגנית.

אבל זה לא רק.

בדברי ההסבר אתם כותבים: "למי שהורשע בעבירות הקשורות לעיסוק בייצור צמחים". אז תעלו את זה לחוק עצמו.

נחליף את ארבעת המילים: "בהתאם לטופס שאישר המנהל" למילים כפי שמופיע בדברי ההסבר.

"הקשורות לעיסוק בייצור צמחים".

אחרי המילים "פלילים" להכניס את התוספת- -

"עבירות הקשורות לעיסוק בייצור ובשיווק צמחים בהתאם לטופס שאישר המנהל".

בדקתם בסעיף הזה שבחו"ל זה אותם נהלים? פה בקלי קלות אתם מכניסים אנשים לעבירות ולמשפטים בלי סוף. מה הולך להיות?

לא, אנחנו לא אומרים לו- -

זה לא למגדל, זה לגוף הבקרה.

גוף מגדל?

זה מי שרוצה להיכנס למסלול של נוהל משופר.

אבל מי שבוחר ללכת לנוהל משופר זה המגדלים.

- - -

אז ההערה של מר יפרח היא שייתכן שזה חסם חזק מדי.

אבל זה מסלול רשות.

זה הליך חקלאי לשדרג את התוצרת.

- - -

זה מסלול רשות, זה לא מסלול חובה. הבסיסי הוא חובה.

אם מישהו החליט לשפר את התוצרת שלו, והוא רוצה לשווק אותה כתוצרת יותר איכותית, והוא מחליט - - -

- - -

רק רגע, מאיר.


מדובר פה על מישהו שהחליט לשדרג את התוצרת שלו. אם מישהו היום אומר שהתוצרת שלו אורגנית, והיא ברמה גבוהה מאוד מכל הבחינות הוא מקבל תווית מיוחדת של תוצרת משופרת. למחרת הוא עושה בדיוק הפוך על הפוך. זה הסעיפים האלה, זה מה שאני חושב. פה זה בא להגן על אותו אחד שלא ירמה את הציבור.

הרי החוק הזה נועד לשדרג את כל התוצרת לסטנדרטים מוסכמים בחוק- -

יש מישהו שהחליט- - -

- - -

אין סוף להסבר.

אני אסביר: החוק בנוי בשתי שכבות: יש הסטנדרטים הבסיסיים שהם תנאי סף גם באיכות וגם בבטיחות, וזאת חובה שקיימת לגבי כולם; יש מגרה נוספת- -

אה, עגבנייה מרובעת?

מי שבחר להציג את תוצרתו, והתוצרת שלו מתחזה כמי שעולה על הסטנדרט הבסיסי ורוצה לקבל על זה תג שהוא תוצרת משופרת העולה על הבסיסי, הוא צריך לעמוד בתנאים מסוימים שהם גבוהים- -

במה? אתה יכול להסביר לי במה הוא יכול לעמוד?

בתנאים של ההליך המשופר.

מי קובע את התנאים?

לדוגמה, מי שבוחר שהתוצרת שלו תוגדר ותסומן כאורגנית צריך לעמוד בסטנדרטים של אורגניות.

- - -

לא, יש גם משהו אחר. מי שיבוא ויגיד שהתוצרת שלו מופחתת בחומרי הדברה או ללא שימוש בחומרי הדברה- -

מה זאת אומרת? כולם צריכים להיות מוצהרים.

לא. מופחתת מתחת לסטנדרט או שבכלל בלי שימוש בחומרי הדברה, אלא בהדברה ביולוגית – הוא רוצה תווית כזאת – אז הוא צריך לעבוד בסטנדרטים אחרים.

בקושי יאכפו את החוק הזה, אז אתם עוד מסבכים אותו? חבל על הזמן.

לא, הוא פשוט לגמרי. להפך, זה פילוח שנותן אפשרות למי שרוצה בכך ללכת בסטנדרט יותר גבוה מהסטנדרט הבסיסי. מברכים על כך, ואם בחרת לעמוד בסטנדרט הבסיסי אתה באמת צריך לעמוד - - -

אם הוא נמצא במסגרת החוק האורגני אז החוק האורגני חל עליו, ואתה לא צריך להוסיף משהו מיוחד.

זה לא רק אורגני.

משהו מיוחד, אני לא יודע בתוצרת מעבר למה שאנחנו מנסים להגיע בעניין של בריאות ואיכות שהציבור יהיה מוגן. זה סעיף מיותר.

היום יש לך חקלאים שמייצאים ומנהלים את המשקים שלהם לפי global gap. אתה בטח יודע על מה אני מדבר. יש שם התייחסויות גם לדברים שהם לא ממש רמת חומר ההדברה. למשל שלפועלים התאילנדים שהם מעסיקים יהיו תנאים נורמליים ולא יחיו כמו חורנים, סתם דוגמה. אז אולי בן אדם רוצה לקנות תוצרת שהוא יודע שמאחורי זה יש מנגנון מסודר של - - -

אם התאילנדים קטף את זה או הערבי קטף את זה, לזה אתה מתכוון?

אבל זאת בחירה- -

זה שייך ל-ISO ול- - -

- - מי שרוצה למתג את הסחורה ברצון בסטנדרטים הרבה יותר גבוהים מהסטנדרט הבסיסי הוא צריך לעמוד באותם תקנים שמאפשרים לו למתג את עצמו, זה ברור. אבל זאת רשות ולא חובה. החובה היא הבסיסית. משופר זה רשות.

אני יודע שהחוק הזה זולג לכיוונים לא רצויים שאי אפשר אחר כך לפקח עליהם.

למה? להפך. החוק הזה מאפשר לאדם להחליט שהוא רוצה למתג את עצמו, אבל הוא אומר שאם החלטת למתג את עצמך אתה צריך לעמוד בכללים של המיתוג. זה בסדר גמור.

עוד הערות, רבותיי?

ברגע שהוא קיבל את מדבקת האיכות הזאת איך הוא לא משנה את עורו עשר דקות אחר כך?

כתוב, עוד מעט נגיע להתליית היתר.

עוד הערות, רבותיי? אין הערות? אפשר להצביע, רבותיי. אני מצביע על סעיף 4.

כפוף לתיקון בפסקה 4.

ודאי. כולל התיקונים. סעיפים קטנים (1), (2), (3), (4), (5) – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיפים (1)-(5) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים (1)-(5) אושרו.

הסעיפים אושרו כולל התיקון.


הקראת סעיף 5, בבקשה.

היתר לשימוש בסמל נוהל משופר
5.
(1) נוכח המנהל כי התקיימו התנאים המפורטים להלן, ייתן למבקש היתר לשימוש בסמל נוהל משופר, ורשאי הוא להתנות את ההיתר בתנאים נוספים:




(1) הבקשה הוגשה בהתאם להוראות סעיף 4;




(2) אופן הייצור והשיווק המפורט בבקשה תואם את הוראות הנוהל המשופר;




(3) המבקש לא הורשע בעבירה -





(1) לפי חוק זה או לפי החוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005;





(2) לפי חיקוק אחר, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל היתר לפי חוק זה.



(2) דחה המנהל בקשה לקבלת היתר, יודיע על כך למבקש בהודעה מנומקת בכתב.



(3) תוקפו של היתר לא יעלה על שלוש שנים מיום נתינתו.


(חילופי יו"ר – כרמל שאמה – 10:00)

הסבר.

הוגשה למנהל בקשה, מי שהגיש את הבקשה עומד בכל התנאים- -

בקשה לסמל נוהל משופר.

סחורה מובחרת?

נכון. מי שרוצה למתג את עצמו כסחורה מובחרת מעל הסטנדרט.

המנהל בוחן את הבקשה, רואה שאופן הייצור והשיווק שמפורט בבקשה תואם את הנוהל המשופר שדובר עליו, המבקש לא הורשע בעבירה שקשורה לתיקים שאנחנו עוסקים בהם, לפי החוק להסדרת תוצרת אורגנית או לפי חיקוק אחר שמפאת חומרתה, מהותה ונסיבותיה הוא לא ראוי לקבל היתר – המנהל יכול לתת לו היתר. אם הוא דוחה את הבקשה שלו לקבלת היתר הוא צריך להודיע לו בהודעה מנומקת בכתב, ונקבע משך לתקופת ההיתר.

הערות?

יש לי שתי הערות: קודם כול לסעיף קטן (א) – כתבתם: "ורשאי הוא להתנות את ההיתר בתנאים נוספים" – האם מדובר על תנאים למתן ההיתר? כלומר שער הכניסה להיתר או לתנאים בהיתר עצמו?

בהיתר עצמו.

אז אם כך צריך להגיד: "ורשאי הוא לקבוע בהיתר תנאים".

לא לקבוע – "רשאי להתנות תנאים בהיתר".

בסדר.

שאלה נוספת לעניין סעיף קטן (ג) שקובע שתוקפו של ההיתר לא יעלה על שלוש שנים. לפי אלו כללים תיקבע, למעשה, תקופת תוקפו של ההיתר? למה בעצם לתת ל-א' שנתיים ול-ב' – שלוש שנים?

זה צריך להיות שלוש שנים.

תוריד את המילה "שלוש שנים"- -

לא.

"לא יעלה על" – למחוק.

"תוקפו של ההיתר שלוש שנים מיום נתינתו".

"לא יעלה על" – למחוק.

הערות נוספות? אין. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 5 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 5 אושר.

סעיף 5 אושר עם השינויים.


נא להקריא את סעיף 6.

התליית היתר וביטולו
6.
(1) המנהל רשאי להתלות היתר או לבטלו אם התקיים אחד מאלה:




(1) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר לפי סעיף 5(א);




(2) בעל ההיתר אינו ממלא אחר התנאים הנוספים שהתנה המנהל לפי סעיף 5(א).



(2) המנהל לא יתלה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הודיע על כך בכתב לבעל ההיתר לפחות 14 ימים לפני הביטול או ההתליה, ונתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו בכתב או בעל פה.

זה בעצם מי שיש בעיה עם ההיתר שלו.

עם ההיתר המשופר.

כן. הערות לסעיף הזה? אין. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 6 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6 אושר.

סעיף 6 אושר.

סימון בסמל
7.
לא יסמן אדם צמח או אריזה של צמח בסמל נוהל משופר, אלא בהתאם להיתר וכשלצד סמל הנוהל המשופר מופיע סמל גוף הבקרה המבקר את קיום תנאי ההיתר.

הסעיף ברור. למישהו יש הערות? מי בעד סעיף 7? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 7 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 7 אושר.

סעיף 7 אושר פה-אחד.

תפקיד גוף בקרה
8.
(1) גוף בקרה יבצע אצל בעל היתר שהתקשר עמו בהסדר בקרה, בקרה על ייצור או שיווק צמח לפי תנאי אותו היתר, ולא יתיר שימוש בסמל הבקרה שלו אלא אם כן הייצור או השיווק, לפי העניין, נעשים על פי תנאי ההיתר כאמור.



(2) גוף בקרה ינקוט בכל האמצעים הנדרשים באופן סביר כדי לוודא את קיום תנאי ההיתר בידי בעל ההיתר שהתקשר עמו בהסדר בקרה.

יש הערות לייעוץ המשפטי, בבקשה.

רציתי לשאול לאלו "אמצעים הנדרשים באופן סביר" אתם מכוונים בסעיף קטן (ב)? אני רוצה להפנות את תשומת הלב שמדובר על גוף פרטי שאמור להפעיל סמכויות שלא ברור לי בדיוק מה טיבן. הנוסח מעט רחב, לדעתי.

הם יפורטו, אבל יש לנו תקנות שמסדירות את זה - -

מתי יפורטו? איפה יפורטו?

בתוצרת אורגנית יש לנו משהו מאוד דומה לזה.

בתוצרת האורגנית כתוב שגוף אישור ובקרה יהיה רשאי לבדוק אם התקיים נוהל אורגני מתוצרת חקלאית של יצרן, ולתת היתר ליצרן הפועל בהתאם לנוהל אורגני. כאן כתוב שהוא ינקוט את כל האמצעים הנדרשים באופן סביר. אני חוזר על השאלה, לאלו אמצעים אתם מכוונים?

למשל, לדגום, להביא למעבדה, לבדוק אם התוצרת באמת ממוינת – לעשות את כל הדברים הפיסיים הדרושים כדי לראות שהתוצרת באמת גודלה לפי התקן.

אני שואל את משרד המשפטים, האם מקובל עליהם לתת סמכויות כאלה בחקיקה לגוף פרטי.

משרד החקלאות מבקש לפרט בתקנות את האמצעים, אז אפשר אולי לכתוב ולהעביר את זה.

בסעיף 22(א) שנגיע אליו שעניינו "קביעת תנאים לאישור גוף ובקרה וגו" – כל מה שישנו אנחנו קובעים בתקנות כפי שקבענו בחוק להסדרת תוצרת אורגנית – את דרכי הפעולה שלו, את מה שעושה גוף הבקרה – הכול נכתב בתקנות לפי החוק.

אם כך צריך לשנות את הנוסח. כלומר לא "ינקוט בכל האמצעים הנדרשים באופן סביר", אלא "יוודא את תנאי קיום ההיתר בידי בעל ההיתר שהתקשר עמו בהסדר בקרה בהתאם להוראות לפי סעיף 22".

אני לא בטוחה במאה אחוז מכיוון שנניח שגוף בקרה מצא חריגה אחת, והיא הייתה גבולית – עדיין זה לא הביא לבטלות ההיתר. גוף בקרה סביר במקרה כזה צריך להגביר את פעולות הבקרה שלו באותו מקום מעבר לבקרה במשקים שהוא יודע שאין שם שום תקלה, וכל פעם שהוא בודק הכול בסדר. זאת אומרת הוא צריך לנתב את זמנו יותר בדחיפות למקומות שכבר היה שם משהו לא תקין.

הכוונה כאן היא לקבוע לו מין סמכויות, לא איך בדיוק הוא יפעל.

שכתוב "באופן סביר".

לא, שתהיה לו סמכות לבדוק, לקחת דגימות, דברים כאלה.

זה מגיע אחר כך בהמשך.

מה התשובה שלכם להערה של היועץ המשפטי?

אני מבינה שמשרד החקלאות מתכוון לקבוע בתקנות את הסמכויות שיהיו לגוף הבקרה. אפשר לשנות את הנוסח, ורק לכתוב שהסמכויות שלו ייקבעו בתקנות?

כן, כן.

ואם אנחנו לא מסתדרים עם גוף הבקרה, ויש אתו תקלים כל הזמן, מי נותן לו את הרישיון? מתי לוקחים לו את הרישיון?

זה בהמשך. אתה עוד מעט תראה את ההתליה.

יש לכם ניסוח מוסכם?

"שייקבעו בתקנות", זה הכול.

אני ממליץ לוועדה לא לכתוב "בכל האמצעים הנדרשים".

אבל "בכל האמצעים" - - - יאושרו בתקנות.

בדיוק, שם יהיה פירוט.

כיוון שזה רחב. זה נותן הסמכה רחבה לקבוע בתקנות.

ההגדרה הכי רחבה בעולם כשאתה אומר "שיאושרו בתקנות", אתה מצמצם אותה ומגדר אותה.

בדיוק.

כל עוד לא אושרו פה תקנות, ואתה לא תיתן לזה יד- -

תקנות באישור ועדה?

כן, בטח.

"בכל האמצעים הנדרשים באופן סביר בהתאם להוראות שיקבע השר באישור הוועדה"?

כן.

מי בעד סעיף 8 עם השינוי? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 8 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 8 אושר.

סעיף 8 אושר פה-אחד.

אישור גוף בקרה
9.
(1) המבקש לשמש גוף בקרה יגיש למנהל בקשה בהתאם להוראות שקבע השר.



(2) התקיימו במבקש התנאים המפורטים להלן, יאשר המנהל את המבקש כגוף בקרה ואת סמל הבקרה שלו, ורשאי הוא להתנות את האישור בתנאים נוספים:




(1) המבקש ועובדיו עומדים בדרישות השכלה וניסיון ובתנאים אחרים שקבע השר לפי סעיף 22(א)(1);




(2) מנהל המבקש ובעלי עניין בו לא הורשעו בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין זה מן הראוי לתת אישור למבקש;




(3) אין בעיסוקו של המבקש, של מנהלו או של בעל עניין בו, דבר העלול לגרום למי מהם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידם האמור לבין עניין אישי שלהם או של קרובם, או לבין תפקיד אחר שלהם;



(3) דחה המנהל בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למבקש בהודעה מנומקת בכתב.



(4) בסעיף זה -




"אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:





(1) זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;





(2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה - בעלי תפקידים דומים;





(3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;





(4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;




"בעל עניין" – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ובחברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור ונסחרים בבורסה- מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים, או מי שמכהן בהם כדירקטור או כמנהל כללי;




"מנהל" - מנהל פעיל או האחראי מטעם המבקש על תחום הבקרה;




"קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של המבקש, של מנהל בו או של בעל עניין בו, ובן זוגו של כל אחד מאלה.

הערות? בבקשה, היועץ המשפטי.

אני חוזר על ההערה שלי לעניין הסמכות להתנות את האישור בתנאים נוספים. אני מבין שגם כאן זה להתנות באישור.

כן.

שאלה לגבי הגדרת אמצעי שליטה בתאגיד: יש סיבה מדוע לא הפניתם להגדרות השגורות בחקיקה, מתוך חוק הבנקאות או חוק ניירות ערך? בעצם קבעתם כאן הגדרה מיוחדת- -

זה נוסח שתואם עם משרד המשפטים.

לכן אני שואל מה הסיבה שלא הפניתם, אלא קבעתם הגדרה מיוחדת.

פשוט לקחנו את זה מאחד המקומות.

זאת אומרת אין הבדל בהגדרות.

אני לא חושבת שיש הבדל.

לא עשיתם התאמות מיוחדות לחוק הזה.

לא, אני לא חושבת.

העתקתם.

משרד המשפטים- - - תהיה אחידות בחקיקה.

כן, אז הסתכלנו ולקחנו הגדרה. אני יכולה לבדוק את זה ליתר ביטחון.

הערות נוספות? אין. אנחנו מצביעים על סעיף 9, לרבות השינוי הקטן "בהיתר". מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 9 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 9 אושר

סעיף 9 אושר פה-אחד.

התליית אישור או ביטולו
10.
(1) המנהל רשאי להתלות אישור שנתן או לבטלו, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:




(1) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן האישור לפי סעיף 9(ב);




(2) גוף הבקרה אינו ממלא אחר התנאים הנוספים שהתנה המנהל לפי סעיף 9(ב).



(2) המנהל לא יתלה או יבטל אישור כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן הודיע על כך בכתב לגוף הבקרה 14 ימים לפחות לפני הביטול או ההתליה ונתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו בפניו בכתב או בעל פה.

הערות? אין הערות. מי בעד סעיף 10? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 10 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 10 אושר.

סעיף 10 אושר.

תוצאות התליית אישור או ביטולו
11.
הותלה או בוטל אישור של גוף בקרה כאמור בסעיף 10, לא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקפו של סימון בסמל הבקרה של אותו גוף שנעשה כדין טרם ההתליה או הביטול.

הסבר קצר.

אם הייתה תוצרת בדרך לשינוע לפני שבוטל ההיתר ניתן יהיה להמשיך לשווק את התוצרת הזאת.

כדי לא לפגוע ביצרנים.

שלא ייפול קורבן.

הבנתי. זה מה שלא הבנתי קודם.

הערות? אין הערות. מי בעד סעיף 11? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 11 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 11 אושר.

סעיף 11 אושר.

מינוי מפקחים
12.
(1)
השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי המדינה, לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה,



(2) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:




(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מפניית השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו למפקח מטעמים הנוגעים לשלום הציבור ובטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי;




(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובלבד שההכשרה לעניין בטיחות הייצור והשיווק של צמחים תהא כפי שהורה שר הבריאות;




(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.



(3) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

הערות?


משרד הבריאות, בבקשה.

אנחנו מבקשים למען הדיוק ולמען ההבהרה לציין ולהוסיף בסעיף קטן (א) אחרי "השר רשאי להסמיך מפקחים" – "ובלבד שהסמכת מפקחים כהגדרתם בסעיף (2) ו-(3) תהיה בהסכמה של שר הבריאות". אנחנו מבקשים להבהיר את ההסכמה של שר הבריאות לעניין.

יש לכם התנגדות?

לא הבנתי את ההערה. מאיפה את מבקשת את התיקון?

להוסיף: "ובלבד שמפקח בהגדרתו" – יש הגדרה של מפקח - -

בחוק הזה?

"ובלבד שמפקח בהגדרתו יהיה על-פי סעיפים (2) ו-(3)". בהגדרה הסמכתו תהיה בהסכמת שר הבריאות.

אבל (3) זה עובד ששר הבריאות יסמיך.

בגלל טעות שלנו לא הוזמנו לישיבה נציגים של המשרד לביטחון הפנים. לפיכך אני מבקשת אחד מהשניים: או שהסעיף הזה יידון בישיבה הבאה כאשר יהיו נציגים של משטרת ישראל או שהסעיף יאושר כפוף לכך שככל שתהיינה הערות למשרד לביטחון הפנים – הסעיף ייפתח.

שלא יהיה ויכוח – נעביר את זה לישיבה הבאה.

תודה רבה.

זה דווקא - -

מחר יבואו ונדבר על זה.

אבל נחסוך. אם לא תקבל הערה, הסעיף אושר.

אם לא יבואו מחר אז זה אושר.

אבל לגבי ההערה של משרד הבריאות? אנחנו רוצים שלא יהיה מצב- -

גם מחר נכריע בה. תנסו להגיע להסכמה עד מחר; לא תגיעו להסכמה – אנחנו נכריע.

סליחה, יש הערה- -

אנחנו כבר לא חוזרים, 12 נגמר – נחזור מחר.

מילה אחת. מינוי מפקחים מטעם המדינה, ויש אפשרות גם מטעם מועצת הצמחים. למה לא?

מר יפרח, אנחנו כבר לא דנים בסעיף הזה. מחר.


סעיף 13, בבקשה להקריא.

סמכויות פיקוח ואכיפה
13.
(1) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח -




(1) להיכנס למקום שבו מייצרים או משווקים צמחים כדי לבדוק אותם ואת תהליכי ייצורם או שיווקם; ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;




(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995;




(3) ליטול דוגמאות של צמחים לשם מסירתן לבדיקה במעבדות, לשמור אותן ולנהוג בהן בכל דרך אחרת.
לעניין פסקה זו "מעבדה" כל אחד מאלה:

(1) מעבדה שאישר המנהל;
(2) מעבדה שהוכרה לפי פקודת בריאות הציבור או לפי פקודת בריאות העם.




(2) התעורר חשד לביצוע עבירה על הוראות חוק זה, רשאי מפקח-




(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;




(2) לבקש מבית משפט צו חיפוש על פי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט–1969 (להלן- פקודת מעצר וחיפוש), ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו- 45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים;




(3) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים; לעניין זה, "חפץ" – לרבות צמחים ואמצעים לייצורם, חומרי אריזה ותכשירים כימיים.

הסבר, בבקשה.

סמכויות מפקחים צריכות להיקבע בחוק ראשי. החוק פה מפרט את סמכויות המפקחים כאשר הם אומתו במלואם, נבדקו על-ידי משרד המשפטים, והן מותאמות בחקיקה המקובלת בחוקים דומים.

אני רק מבקש לשאול מדוע מחקתם את הפסקה שהייתה בנוסח שפורסם בנוסח הכחול, שהמפקח חייב להזדהות לפני הפעלת הסמכויות.

לפי דעתי, זה היה לפי בקשת המשרד לביטחון הפנים, אם אני לא טועה. בכל מקרה גם בחלק מתפקידי הפיקוח, אם הוא לא מזדהה כשהוא נכנס – נדמה לי שזה היה לפי בקשת- - -

בדקתי בחקיקה אחרת, ובחקיקה אחרת זה מופיע.

זה מופיע ב-14.

סליחה, סליחה, זה עבר ל-14.

סעיף 14 – זיהוי מפקחים.

ב-14 נאמר שמפקח צריך להציג תעודה חתומה לפי דרישה. זה לא בעצם מיוזמתו שהוא צריך להזדהות לפני שהוא מפעיל סמכויות. יש הבדל בין שני הדברים. אני יודע שגם בחקיקה אחרת מקובל לכתוב שמפקח יזדהה.

סליחה, מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ואלא אם כן יש לו תעודה חתומה. זה "עשה".

הוא מדבר על פעולת ההזדהות. מה הבעיה שהוא יזדהה? הוא יפעל כל פעם לאחר שהזדהה, מה הבעיה?

אז תוריד את המילה "על-פי דרישה". כשנגיע לסעיף 14 תוריד את המילים "על-פי דרישה", ונגמר הסיפור.

לא, לא. צריך להגיד להזדהות. זה לא אותו דבר. אם יש לו תעודה חתומה אתה לא מטיל עליו חובה אופרטיבית בחקיקה להזדהות.

אבל כתוב: "שאותה יציג". אני מוריד רק "על-פי דרישה".

"שאותה יציג בטרם הפעלת סמכויותיו"?

בסדר.

עוד הערות לסעיף 13? אין. אנחנו מצביעים על סעיף 13. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 13 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 13 אושר.

סעיף 13 אושר פה-אחד.

זיהוי מפקחים
14.
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ואלא אם הציג תעודה חתומה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו.


אפשר להוריד את המילים "על פי דרישה".

"שאותה יציג" זה "עשה". הורדנו את שלוש המילים האחרונות: "על-פי דרישה".

זה לשביעות רצון היועץ המשפטי?

כלומר יובהר שבכל מקרה של הפעלת סמכויות הוא יצטרך להציג.

אתה תנסח את זה איך שאתה רוצה. הוא חייב להציג תעודה ולהזדהות.

ברור שההחלטה היא שהוא חייב להזדהות.

בהתאם לנורמה הקיימת בחוקים אחרים שהצגתם אתה תנסח את זה איך שאתה מוצא לנכון.


מי בעד סעיף 14? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 14 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 14 אושר.

סעיף 14 אושר.


נא להקריא את סעיף 15.

השגה על החלטת גוף בקרה
15.
(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת גוף בקרה לפי סעיף 8, רשאי להשיג עליה בפני המנהל בתוך ארבעה עשר ימים מיום שניתנה.
(2) הוגשה למנהל השגה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן המנהל את החלטתו המנומקת בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההשגה; עותק של ההחלטה יישלח למשיג.

הסבר.

השגה.

השגה על החלטה של גוף הבקרה.

אני הבנתי, אבל אולי מישהו אחר לא הבין. שהפרוטוקול גם יבין.

זה רק על החלטה?

כשאני אומר "הסבר" זה לא תמיד שאני לא מבין.

זאת החלטה של גוף בקרה.

בסעיף 8 שאושר מוסמך גוף בקרה גם לנקוט כל מיני אמצעים כדי להבטיח את טיב הפיקוח, את איכות הפיקוח. השאלה האם מדובר כאן גם על השגה על פעולות של גוף הבקרה או רק על החלטה.

על ההחלטה.

ומה לגבי פעולות? למשל אם הוא עשה איזושהי פעולה שפגעה במגדל?

בסופו של דבר היא תבוא לידי ביטוי בהחלטה.

צריכה להיות ועדת ערר כזאת- -

יש.

כל עוד הוא לא קיבל החלטה לגבי התוצרת אין פגיעה, למעשה. אם הוא החליט שהתוצרת לא תשווק, הוא מנמק, ואז בעצם אפשר לתקוף את ההליך, את ההחלטה ואת הכול.

אבל אם הוא מבצע פעולה או לוקח דוגמה בצורה שלא נראית למגדל, אין אפשרות?

אם זה לא פגע בהחלטה זה לא רלוונטי; אם זה פגע בהחלטה יש לו סמכות לערער.

אם נגרם לו נזק?

נגרם לו נזק כתוצאה מפעולות המפקח.

יכול להיות מצב כזה?

בוודאי.

החוק הכללי, אני חושב.

אם אנחנו נותנים לו זכות ערר על כל פעולה אז הוא לא מפקח. הוא צריך איזשהו חופש פעולה כדי לעשות את עבודת הפיקוח שלו. על החלטה צריך לערור אם היא לא מוצאת חן, אבל לא על תהליך.

איתי דיבר על נזק. כשאישרנו את התקנות להסדרת תוצרת אורגנית לעניין גופי בקרה כתנאי סף הם צריכים להגיש ביטוח; כי דאגנו לחקלאים שלא יהיה מצב שלא יהיה להם ביטוח כתוצאה מנזק שייגרם להם. לא רק זה, גם ההשתתפות העצמית של הביטוח שנקבע אינה עולה על 5,000 שקל כדי שיהיה מאיפה לקבל חס וחלילה בגין נזקים אם ייגרמו.

אוקיי. על 15 לא מצביעים בינתיים.


הקראת סעיף 16, בבקשה.

ערר
16.
הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיפים 5(ב), 6(א), 9(ג), 10(א), ו-15(ב) רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר בתוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.

הסעיף ברור. 14 ימים זה מספיק? כן. מי בעד סעיף 16? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 16 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 16 אושר.

סעיף 16 אושר.

ועדת ערר
17.
(1) השר ימנה ועדת ערר שהרכבה: נציג שר המשפטים, שהוא שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט של בית משפט שלום, והוא יהיה יושב ראש הוועדה, ושני חברים שימנה השר, האחד מבין עובדי משרדו והשני מתוך רשימה שתגיש לו התאחדות חקלאי ישראל.



(2) על ועדת הערר יחולו הוראות חוק בתי דין מנהליים, התשנ"ב – 1992, לחוק האמור, בשינויים המחויבים מחוק זה.

הסבר על ועדת הערר.

ועדת ערר בעצם יכולה לדון בערר על החלטות המנהל. השר ימנה ועדת ערר שהנציגים בה נקבעו פה בחוק, ויחולו עליהם הוראות חוק בתי דין מנהליים.

בין היתר לעניין ניגוד עניינים, למשל, נכון?

קיבלנו את ההסבר? לי יש הערה. אני רוצה שלפחות חבר אחד בוועדת ערר יהיה ממין נקבה. הבטחת ייצוג לנשים. בסדר?

בסדר. זאת אג'נדה של השרה באופן קבוע ושוטף.

אלא אם כן השרה מתנגדת שתהיה אישה אחת לפחות בוועדה.

זאת אומרת שתמונה לפחות אישה אחת.

כן, יפה.

אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 17 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 17 אושר.

סעיף 17 אושר עם השינוי שלפחות אישה אחת תהיה בהרכב.

ערעור
18.
החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מנהליים.

זה סעיף ברור. למישהו יש שאלות עליו? אין. לא צריך אפילו הסבר. מי בעד סעיף 18? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 18 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 18 אושר.

סעיף 18 אושר.

פרסום
19.
(1) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשימת היתרים ואישורים לפי חוק זה והודעות על התלייתם או ביטולם.



(2) היה הפרסום כאמור בסעיף קטן (א) בעניין גוף בקרה, יפרסם המנהל הודעה גם ברשומות.



אנחנו צריכים להוסיף את מה שדיברנו על הודעה על מינוי המנהל וממלא מקומו הקבוע.

מה אנחנו מוסיפים? פרסום ברשומות של מינוי המנהל וממלא מקומו הקבוע.

יש למישהו נוסף הערות לגבי סעיף 19? אין.


מי בעד סעיף 19? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 19 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 19 אושר.

סעיף 19 אושר בשינויים.

מה בדיוק יפורסם? יפורסמו באתר גם השמות של האנשים? למה יש צורך דווקא לפרסם את השמות?

שיידעו בזמן אמת. זה הכי חשוב שזה באתר כי אז בזמן אמת יודעים מי קיבל היתרים, ומי לא קיבל היתרים.

בסדר גמור. שקיפות.

שקיפות. אנחנו לטובת שקיפות כל הזמן.

נא להקריא את סעיף 20, עונשין.

עונשין
20.
(1) מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין) -




(1) ייצר או שיווק צמח בניגוד להוראות סעיף 3(א);




(2) סימן צמח או אריזה של צמח בסמל בניגוד להוראות סעיף 7;




(3) עשה שימוש בסמל של גוף בקרה אשר האישור שניתן לו בוטל או הותלה לפי הוראות סעיף 10.



(2) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

הסבר, כולל מה גובה הקנס לפי סעיף 61(א)(3).

קבעתם קנס בלי לדעת כמה זה?

רגע, יש טעות, מיכל. בסעיף 20(א)(1) צריך להיות "בניגוד לסעיף 3(ב)", לא 3(א).

כלומר לא תהיה ענישה - - -

3(א) זה סעיף כללי.

אבל אותו אתה מקריא.

סליחה, טעיתי, אני מושך.

יש לכם תשובה מה גובה הקנס או שלא נאשר את הסעיף? כמה הקנס, בבקשה?

זה קנס די גבוה – 75 אלף שקל או משהו כזה.

75,300 ₪.

לא, אני מתנגד.

למה אתה מתנגד? זה נמוך מדי?

החקלאי יסגור את המשק אם תטילו עליו קנס כזה.

אבל אפשר להפחית.

אי אפשר. זה סכום אגדי. מי הציע את הסכום הזה?

זה 14,400.

זה טעות, כי אנחנו התכוונו לסעיף 61(א)(1).

61(א)(1)?

כן.

אז צריך תיקון פה. ואז כמה הקנס?

נכון למועד הפרסום זה 14,400.

לגבי כל העבירות.

בתשלומים.

אתה רואה, כבר הסכמת ליותר, מר יפרח.

בתשלומים. לפי כושר ההחזר.

הקנס הוא על כל עבירה או על כל העבירות יחד?

אתם רוצים שלא נחליט בסעיף הזה היום?

זה סעיף שיכול לממן את ההוצאות של המדינה.

משרד החקלאות, מה קורה?

התיקון הוא ל-61(א)(1).

הערות נוספות יש לסעיף 20? אין. מי בעד סעיף 20 עם השינוי ל-61(א)(1)? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 20 עם השינוי – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 20 אושר עם השינוי.

סעיף 20 אושר עם השינוי ל-61(א)(1), כפי שהוצג לוועדה.


נא להקריא את סעיף 21.

אחריות נושאי משרה
21.
(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירות כאמור בסעיף 20 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין;

זה אותם 75,300 ₪.

בדיוק.

- - לעניין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(2) נעברה עבירה לפי סעיף 20 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

הסבר, בבקשה, לסעיף.

אנחנו מטילים אחריות בהיקף יותר גדול לגבי נושא משרה בתאגיד. מעבירים את נטל ההוכחה שאם נעברה עבירה, לפי סעיף 20, בידי התאגיד, חזקה היא שהעבירה נעשתה, אלא אם כן - - -

השאלה האם ראוי שמדרג העונשין יהיה כזה שהעבירה החמורה יותר היא דווקא העבירה של נושא המשרה.

אנחנו חושבים שכן.

ככה גם מקובל, משרד המשפטים?

יש הסכמה בין כל המשרדים בעניין הזה?

אני צריכה לבדוק.

קחי לך כמה דקות לבדוק, ובינתיים נעבור לסעיף 22. נא להקריא.

תקנות
22.
(1) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות -




(1) קביעת תנאים לאישור גוף בקרה, ובכלל זה לעניין הרשעות קודמות, דרישות השכלה וניסיון של מבקש האישור ועובדי גוף הבקרה, אישור סמלו, נהלי עבודתו, התליית אישורו או ביטולו;




(2) דרכי הגשת בקשות;




(3) בהתייעצות עם שר הבריאות - תנאים לאישור מעבדות ;




(4) קביעת אגרות בעד שירות שנותנת המדינה לפי חוק זה, לרבות בעד בקשה להיתר, ובקשה לאישור גוף בקרה;




(5) גביית תשלומים בשל הוצאות שהוציאה המדינה לפי חוק זה.



(2) תקנות לפי חוק זה, לעניין קביעת הנוהל הבסיסי או נוהל משופר, יותקנו בהתייעצות עם מועצת הצמחים כמשמעותה בחוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), התשל"ג–1973, ובלבד -




(1) שתקנות כאמור הנוגעות לבטיחות הייצור והשיווק של צמחים - יותקנו באישור שר הבריאות;




(2) שתקנות כאמור הנוגעות לשיווק של צמחים - יותקנו בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.



(3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1)(4) ו-(5) יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

ב-(ב) (1) את מתכוונת בהסכמה? אני לא כל כך מכיר את המינוח הזה בחקיקה.

זה אותו דבר.

"בהסכמה", אוקיי.

למה רק חלק מהתקנות יהיו באישור ועדת הכלכלה?

במסגרת הבקשות שלי לעכב מספר סעיפים אני מבקש לעכב את סעיף קטן (ב) ולא להצביע עליו. זאת אומרת 22(ב) אני מבקש כרגע לדחות.

משרד האוצר מסתייג מלהוציא את זה מהצבעה כרגע מהנימוקים שהסברנו קודם. הנושא הוא מהותי, וכל מה שקשור בנוהל הבסיסי שזה בהתייעצות עם מועצת הצמחים, ואני מבינה שיש על הרקע הזה בעיות. אנחנו מבקשים לשמור לעצמנו את הזכות של שר האוצר להסתייג מהוצאת הסעיף.

אנחנו לא נוציא את הסעיף.

לא, לא מוציאים.

אני רק אמשיך את ההסתייגות שגם לגבי סעיף 5 היה כתוב שזה בהסכמת שר האוצר, וכרגע הורידו את זה, וגם לגבי זה אנחנו כמובן מסתייגים ושומרים לשר האוצר את הזכות הזאת.

אנחנו לא נכריע בסעיף הזה היום. תתגבשו עד מחר, ומחר נכריע בו.


סעיף 23, בבקשה.

שמירת דינים
23.
(1) הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.



(2) אין במתן אישור לסמל בקרה משום מתן רשות לנצל סמל ניצול שלא כדין או בדרך שיש בה משום הפרת זכויות קיימות על פי כל דין.



סעיף (ב) הוסף כדי לוודא שלא יראו באישור הזה היתר לפגיעה בזכויות קנייניות.

בסמלי מסחר וכל מיני דברים כאלה.

אוקיי. הערות? אין. מי בעד סעיף 23? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 23 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 23 אושר.

סעיף 24, בבקשה להקריא.

תיקון חוק העבירות המינהליות
24.
בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985, בתוספת הראשונה, אחרי "חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002" יבוא "חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התש"ע – 2010".



ראשית צריך לתקן את שם החוק, ושנית אני מבקשת אישור לבדוק שוב האם זה המיקום הנכון אחרי חוק הודעה לעובד, כי יכול להיות שבינתיים- - -

זה בשלב הנוסח נוכל לעשות. תוכלי להסביר מה התיקון?

התיקון הזה אומר שיכול שזה יהיה עבירה מנהלית. לכן כדי שזאת תהיה עבירה מנהלית צריך להוסיף את זה לחוק העבירות המנהליות.

למישהו יש הערות לסעיף הזה? אין. מי בעד סעיף 24? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 24 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 24 אושר.

תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים
25.
בחוק בתי משפט לענינים מנהליים, התש"ס–2000-





(1) בתוספת הראשונה -




(1) בפרט 21 – פסקה (2) תימחק;




(2) אחרי פרט 36 יבוא –





"37. חקלאות -






(1) החלטה של המנהל לפי חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה – 2005;






(2) החלטה של המנהל או של מנהל שירות המזון במשרד הבריאות לפי חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התש"ע – 2010;".



(2) בתוספת השניה, אחרי פרט 17 יבוא:




"18. ערעור לפי סעיף 20 לחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התש"ע– 2010."

הסבר?

הסעיף הזה מקנה סמכויות לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים. בפרט 21 הייתה התייחסות לחוק שהוא באחריות משרד הבריאות. אנחנו משנים את זה פשוט בשביל המראה. נעשה פרק "חקלאות".

הערות לסעיף 25?

כן. פשוט להשמיט כי אין לו החלטות בחוק הזה. זאת הייתה גרסה קודמת, אז צריך להשמיט את זה.

אין בעיה, מקבל. מוסכם. מי בעד סעיף 25 עם השינוי שהוצג? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 25 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 25 אושר.

מי בעד? אושר פה-אחד.

תיקון חוק בתי דין מינהליים
26.
בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב – 1992, בתוספת, אחרי פרט 19 יבוא:



"(20) ועדת ערר לפי סעיף 19 לחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התש"ע – 2010".

הסבר קצר.

זה מקנה סמכות לבתי דין מנהליים לדון גם בזה.

לא, לא, זה אומר שוועדת ערר היא בית דין מנהלי.

סליחה, סליחה.

זה כמו שכתבנו בעצם בסעיפים- -

מקבלת את הערת היועץ המשפטי?

בוודאי שכן.

הערות לסעיף? אין. מי בעד סעיף 26? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 26 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 26 אושר.

הסעיף אושר.


בסעיף 27 אנחנו לא דנים ולא מצביעים. יוכרע מחר.

תחילה
28.
תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו.

למישהו יש הערות לגבי סעיף התחילה?

לא, לפני כן. רצינו רק להגיד את אותה הערה מקודם לגבי אי הצבעה על סעיף 27. אנחנו גם כן מסכימים איתך ושומרים את הזכות - - -

לסעיף התחילה יש למישהו הערות?

כפי שהזכרתי בהתחלה העניין של התקנות הוא קריטי כדי שיהיה תוכן לחוק. חצי שנה זה פרק קצר.

חצי שנה?

תוך חצי שנה הן נכנסות לתוקף, ואין תקנות. התקנות הן מאוד מסובכות, מאוד ארוכות.

אני מבקש להאריך את זה לשנה. נהיה ריאליים כדי שנעמוד בלוחות זמנים ולא נתבזה.

שנה.

אבל אדוני היושב ראש, למה לא תרשום שהם יגיעו הנה בתוך שישה חודשים עם התקנות? כדי שתבטיח שתוך שנה זה ייכנס.

הוא אומר שהוא רוצה שנה כי הוא לא יספיק להכין את התקנות תוך חצי שנה. אז מה אני אגיד לו?

אבל תן לו לוח זמנים. אחרת בעוד שנה הוא יבוא עם התקנות ונתחיל להתברבר איתן.

אבל זה חוק שהמשרד מעוניין בו. זה חוק שהמשרד דוחף, זה לא חקיקה פרטית.

אני תורם לך חינם מניסיוני, אתה רוצה – תקנה, אתה לא רוצה – אל תקנה.

קודם כול, אין שום דבר חינם, חבר הכנסת פרץ.

למה?

אתה מבקש ממני משהו חזרה.

ממש לא. אחרי שתרמת איפה שתרמת – לא.

יש חשש שהמשרד לא יביא את התקנות?

נגיע עם תקנות.

מי בעד סעיף 28 עם השינוי לשנה?

"תחילתו של חוק זה 12 חודשים מיום פרסומו".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 28 – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

סעיף 28 אושר.

אני נמנעת.

חברת הכנסת סולודקין נמנעת. סעיף 28 אושר.

בעצם סיימנו את החוק למעט כמה סעיפים שצריכים להגיע בהם להסכמות.

אדוני היושב ראש, יש לי הצעה טכנית, צריך לעשות כמה שינויים והתאמות. אם זה יעלה על סעיפים שכבר אישרת אז או שתעשה רביזיה או שתודיע שאם צריך לעשות התאמות תפתח אותם כדי שמחר לא נסתבך עם לוחות זמנים.

אתם יכולים להגיע עד מחר להסכמות אם נקיים ישיבה מחר? אני לא רוצה סתם לבזבז את זמן הוועדה.

אם תוכל לתת לנו פרק זמן קצת יותר ארוך – יום רביעי, למשל.

תגידו מה אתם רוצים. ביום רביעי הוועדה עסוקה. במקרה קדימה ביטלה לנו מחר את חוק הוד"לים אז התפנה זמן.

אני גם מזכירה לך את חוות הדעת הכלכלית שביקש היושב ראש.

אבל זה לא למחר, זה לעוד שבוע.

אני מציע בכל זאת שבוע. שבוע עדיף, והכול יהיה בסדר.

אין בעיה.

לא צריך רביזיה על סעיפים שכבר סגרת אם יצטרכו לפתוח אותם?

אם מישהו מחברי הכנסת יחשוב שצריך לפתוח נגיש רביזיה.

מי כמוך יודע את הנהלים.

אני שואל אם אתה כיושב ראש יכול- -

אני רוצה להודות לך.

תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-10:45