הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
6
ועדת הפנים והגנת הסביבה

4.7.11


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 411

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ב' תמוז התשע"א (4 ביולי 2011), שעה 12:30

הצעת חוק איגודי ערים (תיקון - הרחבת סמכויות), התשע"א-2010, של חה"כ דני דנון, חה"כ גדעון עזרא (פ/2683) - הכנה לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

עו"ד מוטי כהן, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אלכס קפלן, אגף תשתיות, המשרד להגנת הסביבה

נעמה שחל, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

יורם הורוביץ, המשרד להגנת הסביבה

הראל גולדברג, רפרנט, משרד המשפטים

דוד בן-שושן, ממונה תקציבים, משרד הפנים

עו"ד אורית מלמד, לשכה משפטית, משרד הפנים

יצחק איצ'ה מאיר, יו"ר פורום מנהלי איגודי ערים לאיכות הסביבה, איגוד ערים שומרון

ענת רוזן, מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד – חבל יבנה

נועה בן-אריה, השלטון המקומי

ורד קירו




גלעד קרן

יפה שפירא

הדס צנוירט

הצעת חוק איגודי ערים (תיקון - הרחבת סמכויות), התשע"א-2010, של חה"כ דני דנון, חה"כ גדעון עזרא (פ/2683) - הכנה לקריאה ראשונה

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק איגודי ערים (תיקון - הרחבת סמכויות), התשע"א-2010, של חברי הכנסת דני דנון וגדעון עזרא.

תיקון סעיף 14, בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955, הסיפא החל במילים "ובלבד שלא" – תימחק. הייעוץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

היום חוק איגודי ערים קובע בסעיף 14, שאיגודי ערים יכולים לקבוע חוקי עזר- - -

איגודי ערים או רק רשויות?

גם איגודי ערים.

איגודי ערים שמחוקקים חוק עזר – מי מאשר?

באישור שר הפנים – איגוד ערים בכפוף לשר הפנים. חוקי העזר נקבעים באישור שר הפנים. הסעיף מגביל את האפשרות של איגודי ערים לגבות אגרות והיטלים רק למקרים שבהם מבצעים איזשהו פרויקט – מקימים מפעל, איזשהו פרויקט, ואז הם יכולים לגבות אגרות או היטלים, שקשורים למפעל הספציפי הזה שהם מקימים.


הצעת החוק הזו רוצה למחוק סייג זה, ולאפשר לאיגודי ערים לגבות אגרות והיטלים ללא הגבלה בחקיקה.

כל איגוד ערים – מחר כבאות- - -

כבאות בכל מקרה יש הסמכה. אנחנו מדברים על דברים שהם לא כבאות, לא מים וביוב, לא פיקוח על הכלבים.

אז למה אתה לא מגדיר?

לא צריך – יש הוראות מפורשות בחוק על ביוב ומים, כתוב במפורש, שסעיף 14 לא חל עליהם יותר. זה כתוב בחוק איגודי ערים.

על מי זה יחול?

על כל איגודי הערים חוץ מאותם איגודים- - -

אז איזה עוד יש שיחול עליהם?

יש תברואה, יש- - -

שעכשיו גם הם יגבו עוד אגרות?

חלק מהם כבר גובים היום אגרות.

זו היתה כוונת המחוקק?

הם גובים היום אגרות כדי לממן את השירותים שהם נותנים.

מי לא היה יכול לגבות, ובעקבות ההחלטה זאת יוכל לגבות?

בעיקרון, כל איגוד ערים יכול היה לגבות אגרה בהתאם להוראות שקבועות בחוק, ויש היום בפועל חוקי עזר, כי האגרה נקבעת בחוקי עזר. איגוד ערים שרצה לגבות אגרה, היה צריך להתקין חוק עזר.

לפי מה שאת אומרת, לא צריך את החוק הזה היום.

כיום נקבע הסייג שמדבר על הטלת אגרות בהיטלים רק לשם כיסוי הוצאות הקמה של מפעל או לשם אחזקתו של מפעל. אנחנו חושבים שיש הצדקה גם שהפעילות השוטפת של האיגוד- - -

פה מדובר על כל איגוד, בכל נושא. כוונת המחוקק היתה התאגידים שמתעסקים בנושא איכות סביבה. עכשיו אומר: כל האיגודים. כוונת המחוקק היתה להגביל- - -

בסעיף 14 הקיים? לא, זה לא כתוב.

הצעת החוק בכלל, מבחינת הנוסח שלה, לא מתיישבת בכלל, אבל גם הרציונל לא מופיע בכלל בהצעת החוק. הצעת החוק בנוסח שלה לא מדברת בכלל על איגודים להגנת סביבה אלא נוסח כולל לכל איגודי ערים.

בבקשה.

עד שנת 2009 סעיף 14 לחוק איגודי ערים פורש כך שלאיגודי ערים יש האפשרות לגבות אגרות כדי לממן גם את פעילותם השוטפת, ומכוח זה איגודי ערים רבים, כולל איגודי ערים לאיכות סביבה, קבעו בחוקי העזר שלהם סעיפים שנוגעים לגביית אגרות.


בשנת 2009 התקבלה החלטה פרשנית של משרד המשפטים, שאומרת שאת המונח "מפעל" יש לפרש בצורה יחסית מצומצמת, כך שזה מתייחס יותר למיזם, לפרויקט ייחודי, ופחות למימון הפעילות השוטפת. המשמעות של זה היתה, שהחל מאותה החלטה איגודי ערים לאיכות סביבה כבר לא יכלו לקבוע אגרות שיממנו את הפעילות השוטפת שלהם. לצורך העניין, איגוד ערים לאיכות סביבה שרוצה לקנות ניידת חומרים מסוכנים שתפקח ותגיע לאירועי חומרים מסוכנים במפעל, לא יוכל לממן זאת באמצעות אגרות, כי זה לא פרויקט ייחודי או מיזם.


כתוצאה מפרשנות זו של משרד המשפטים וכתוצאה מהקושי שנוצר לחוקק סעיפי אגרות בחוקי עזר של איגודי עזר לאיכות סביבה, עלה הצורך בתיקון חקיקה, שגם הופיע עוד במסמכים של משרד המשפטים.


בעקבות זה החליט חבר הנסת המציע להרים את הכפפה, ולהציע הצעת חוק פרטית, שתתקן את הסעיף, כך שהוא יעלה בקנה אחד יותר עם הפרשנות שקדמה לשנת 2009, ולא עם זו שהיתה לאחריה.


כל הנושא עלה כתוצאה משאלות שעלו בקשר לחוקי עזר של איגודי ערים לאיכות סביבה. בהצעת החוק עצמה אין התייחסות ספציפית לאיגודי ערים לאיכות סביבה. זה הרקע.

אני מבקשת לחדד, שחוות הדעת של משרד המשפטים התייחסה לכל איגודי ערים – לא דיברה רק על איגוד ערים לאיכות הסביבה.

מטבע הדברים המשרד להגנת הסביבה, ובצדק, מתבונן יותר בפריזמה של איגודי ערים והגנת הסביבה, כי זו המטריה שאתה הוא עובד. משרד הפנים ו-וועדת השרים, אני מזכיר, הטילה על משרדי הפנים, אוצר ומשפטים להגיע יחד לנוסח מוסכם בהתייחס לראיית הכלל רוחב ביחס לכלל איגודי ערים.


אדוני, סעיף 14 לחוק איגודי ערים מאפשר היום לאיגוד ערים באישור שר הפנים להטיל אגרה אך ורק לצורך ביטוי שנקרא בחוק "הקמת מפעל או אחזקתו". במילים אחרות – אך ורק לצורך ייעודים מסוימים; לא לצורך פעילות שוטפת כמו ארנונה אלא רק לצורך הקרמת מיזם ייחודי. בעבר, ככל שידוע לנו, חוקי עזר לאיגודי ערים אושרו גם לא על-פי הסייג שקבוע בחוק – לא בהכרח לפי הפרשנות המצמצמת, שאנחנו חושבים שצריך לתת לביטוי "הקמת מפעל ואחזקתו", ואכן כשהגיעו חוקי עזר חדשים למשרד הפנים, והועברו למחלקת נסח החוק במשרד המשפטים, באמת טענו שלא ניתן לאשר את חוקי העזר האלה, משום שהם מתייחסים לעתים לפעילות שוטפת של האיגוד, ולכן מתעורר הצורך לבחון מקרים שבהם איגודי ערים מספקים שירות ייחודי, שלאו דווקא מיזם אלא הוא גם פעילות משותפת, אבל עדיין שיש הצדקה לקבוע בגינו אגרות והיטלים, ומכאן הגענו להצעת החוק.


בהצעת החוק לא קבענו לאילו מטרות כן ולאילו לא; רק הגברנו- - -

נבחן הנושא, שבגלל שאנחנו נכביד יתר על כמה מפעלים לגבי ארנונה – עכשיו הוא ישלם שוב לאיגודים, נאפשר לו, המפעל יגיד: למה אני צריך כל כך הרבה לשלם למדינה הזאת? אעתיק את המפעל שלי לסין, שם גם כוח אדם זול, או למקום אטרקטיבי אחר, גם לא הרבה אגרות והיטלים - מס חברות – אתם לא חושבים על היבטים כאלה?

אם רשות מקומית היום רוצה לגבות יותר ארנונה ממה שאפשר, החוק מסמיך את השרים לאשר. בפועל, יגידו פה נציגי האוצר והפנים, כמה פעמים מאשרים לרשויות מקומיות, כמה אחוזים מתוך הבקשות בכלל מאושרים להעלאת ארנונה, כלומר זה אינטרס ראשון גם של משרד האוצר, גם של משרד הפנים לא לפרוץ את מסגרת התקציב, לא להטיל נטל שבסופו של דבר מתגלגל לתושב.

אבל נוח למשרד האוצר, כי הוא גובה יותר מהאזרח, ואז הוא פחות משפה אותו. אני מכיר את הדברים. הייתי ברשות מקומית, גם בוועדת כספים. אני מכיר את האישורים שמגיעים בדיעבד לוועדת הכספים, לידיעה, שמשרד הפנים אישר העלאת ארנונה לערים אלה ואלה. אנחנו מתרעמים, אבל כבר עבר. אני מכיר. בבקשה, אדוני.

ברשותך, אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. יש עשרה איגודי ערים לאיכות הסביבה. הם לא חדשים, ואנחנו עושים חוקי עזר. אגב, איגוד ערים פועל כמו רשות מקומית – יש לו מליאה, יש לו מועצה, והמועצה מאשרת. אחרי כן חוק העזר עובר את הליך החקיקה באישור משרד הפנים וכן הלאה. בשלב מסוים בעקבות מה שעו"ד נעמה אמרה, בשלב מסוים היתה פרשנות – יש פה מסמך של משרד המשפטים, שקבע שהשיטה שבה בעבר אישרו לנו חוקי עזר עם אגרות, למשל חוק עזר חומרים מסוכנים - יש אצלי חוק עזר כזה, אצל מנהלת איגוד ערים אשדוד יש גם חוק עזר כזה - אי-אפשר היום להמשיך לאשר לנו חוקי עזר מהסוג הזה, כי הגדרת המפעל בעיני משרד המשפטים השתנה. מציע משרד המשפטים, כשהוא החליט לא לאשר יותר חוקי עזר כזה, הוא כותב: עוד סוכם, משעיקרון המזהם – משלם, הוא עיקרון המוכר כיום לשיטת המשפט וכו' – יש מקום לשקול את תיקון סעיף 14 כך שיאפשר גביית אגרות. משרד המשפטים אז, כאשר ב-2009 הוא עצר אותנו מלאשר חוקי עזר, אמר: תקנו את החוק עצמו, ואז התחלנו את התהליך הזה.

המצב מאז הוא חמור מאוד, כי מצד אחד, בסעיף 10 באותו חוק נעשה שינוי ב-2004, והוטל על איגודי ערים לאיכות הסביבה אחריות על כל נושא זיהום סביבתי, ונלקחה האחריות הזו מהרשויות המקומיות, והועברה לאיגודי ערים. יוצא שבפועל העבודה שלנו בפיקוח גדלה מאוד, כי אנחנו עושים זאת היום במקום הרשויות המקומיות, ואין לנו אפשרות לבצע את הפיקוח הזה, את המימון. המימון, יוצא שהוא נופל על הציבור, כי אם המפעלים לא ישלמו אותו, הציבור משלם אותו על-ידי הרשויות המקומיות.

פה נעשה ניסיון לעשות צדק – להפסיק את הדרישה לממן את הפעילות הזאת של אותם מזהמים ספציפיים, מספר מפעלים שלגביהם אנחנו צריכים לפקח, לאפשר לנו לעשות חוקי עזר, ולהוריד את המימון מהרשויות המקומיות ולהעביר אותו לאותו מזהם שיבצע. זו היתה מטרת התיקון.


כל הסיפור של מזהם – משלם, כפי שמשרד המשפטים כותב, הוא ספציפי לגבי איגודי ערים לאיכות הסביבה. כאשר מפעל, אם אצלי, נניח, באיזור תעשייה ברקן, שאני מפקח עליו, יש שניים-שלושה מפעלים מזהמים, ואני צריך לבצע ניטור של בדיקות, ואין לי מימון, המימון ילך מ-15 הרשויות שבאיגוד, שזה דבר לא צודק.

טוב. תודה. תם ולא נשלם הנושא הזה בדיון. נלמד את הסוגייה, ונעשה דיון המשך בהמשך, בעזרת השם.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10.