הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
12
ועדת החינוך, התרבות והספורט
4.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 443
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ב' בתמוז התשע"א, (4 ביולי 2011), שעה 12:30

הצעת חוק הספורט (תיקון מספר 6), התשע"א-2011

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

שרת התרבות והספורט לימור לבנת

חה"כ דב חנין
עו"ד שרית שפיגלשטיין – משרד המשפטים

עו"ד אסנת כהן – מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גבי פיסמן – יעוץ וחקיקה, נציג הפרקליטות, משרד המשפט ים

יעקב פרידברג – משרד המשפטים

מאיר ברדוגו – יועץ תקשורת לשרת התרבות והספורט

לימור בר און – ראש מטה שרת התרבות והספורט

עו"ד ענת וייס – יועצת משפטית, משרד התרבות והספורט

אורי שפר – ראש מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

דודו מילוא – סגן ראש מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

עו"ד הדס פרבר – יועצת משפטית, משרד התרבות והספורט

אפרים זינגר – מנכ"ל הוועד האולימפי

עו"ד גיל עטר – יעוץ משפטי, הוועד האולימפי

עו"ד רונן ויינברג – יועץ משפטי, איגוד הכדורסל

אורי שילה – מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל

עו"ד גבריאלה פיסמן – מחלקת יעוץ וחקיקה, ההתאחדות לכדורגל

מנהלת הוועדה

יהודית גידלי

ייעוץ משפטי

מירב ישראלי

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק הספורט (תיקון מספר 6), התשע"א-2011

צהריים טובים לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך. אנחנו ממשיכים בסדר היום. אנחנו בתאריך 4.7.2011, ב' בתפוז תשע"א. הנושא-הצעת חוק הספורט (תיקון מספר 6), התשע"א-2011. אנחנו בדיון השני. הדיון הראשון התקיים לפני כמה חודשים. ביקשנו מהגורמים הממשלתיים, גם מאלה שיזמו את החוק וגם ממשרד המשפטים לבוא בדברים סביב הסוגיות השונות בהצעת החוק. עד היום היו דיונים, לפי מה שאני שמעתי, די מתקדמים ובחלק מהדברים הגיעו להסכמות, בחלק, לפי מה שאני מבין, לא, אבל מה שחשוב לציין, שפשוט מה שהיה אתמול, עוד לא היה לי דבר כזה, כמה שאני יושב ראש ועדה, עוד לא היה לי דבר כזה.


עד השנייה האחרונה מבטלים, ממשיכים, מבטלים, ממשיכים, מבטלים, ממשיכים. שני משרדים מדברים בצורה שונה. אחד אומר, הכול בסדר. שני אומר, לא בדיוק. אחר כך ההוא אומר, הכול בסדר. אחר כך הם אומרים, לא בדיוק. רבותיי, תבינו, אצלי זה לא עובד ככה. ברגע שקבעתי דיון, יש לכם בעיה? תודיעו לי יומיים לפני הישיבה שיש בעיה, לא הגעתם להסכמות, נקשיב ונדחה את זה. אין שום בעיה. אי אפשר ב-20:00, ב-21:00 בערב להודיע לי שבעצם יש בעיות וכנראה שצריך לדחות את הדיון. אין אף אחד בפועל שיכול לעשות את זה, ואנחנו לא נכריח אנשים כל פעם לשנות את לוח הזמנים שלהם, אחרי שבעצם פורסם ואנשים צריכים להגיע גם מחלקים שונים בארץ, וישיבה שמתקיימת ב-12:30, אם אנחנו מודיעים ב-09:00 בבוקר שהישיבה נדחית, אז כמובן שזה כרוך בכך שאנשים יצטרכו לשנות את כל סדר היום. אז בכך אנחנו מקיימים את הישיבה. אני מקווה אותם שאותם חילוקי דעות שהיו סביב הנושא הזה, נפתרו עד לרגע זה, ובחלק מהדברים אולי נכריע, בחלק לא, אבל אם תהיה לנו אפשרות היום לסיים את הצעת החוק, אנחנו נסיים. אם לא, נמשיך לקיים דיונים.


גבירתי השרה, את רוצה לפתוח, את רוצה להציג כל מיני שינויים?

קודם כל סליחה על האיחור, אני פשוט באה מישיבת הועדה לקידום מעמד האישה בעניין הפנסיה לנשים, אז אני מתנצלת.


אני שמעתי את סוף ההקדמה שלך ואני מסכימה איתך. אכן ביום ראשון היתה ישיבה של המשרד עם משרד המשפטים ועם נציגות של האיגודים, כדי לנסות ולהגיע להסכמות. היתה התקדמות. אני לא יודעת בדיוק איפה היא עומדת. אנחנו אולי תיכף נשמע, אבל היתה התקדמות מסוימת שלא הגיעה לכלל השלמה, למרות שאתמול חשבנו שאולי כן, אבל היא לא הגיעה לכלל השלמה. עיקר העניין הוא אותו נושא שבו אנחנו עצרנו בפעם הקודמת, הנושא של מי יבדוק את הרישום הפלילי. מבחינת החוק כפי שאנחנו יודעים, רק משרד ממשלתי רשאי לבדוק. היתה איזה שהיא הצעה שיכול להיות שאפשר לפתור את זה בצורה אחרת. זה לא הסתיים עדיין, אני מבינה, על ידי משרד המשפטים. אנחנו כאן נמצאים באותו מקום. למעשה מה שאני יכולה להגיד, אדוני היושב ראש, כפי שאני רואה את הדברים לפחות, אפשר לתת עוד איזה שהוא זמן מסוים, מוגבל מאוד. אני מדברת על לפני הפגרה כמובן, כדי לקיים את הדיונים האלה עם משרד המשפטים. היה והדבר לא יקרה, הוועדה תצטרך לקבל החלטה. כך אני רואה את הדברים, על פי חוק. זו נקודה ראשונה.


נקודה שנייה היא לגבי תוספת שבמהלך אותו דיון ביום ראשון, נוספה כאן אותה הצעה לפחות, להוסיף אותה כאן לחוק. אני חושבת שהיועצת המשפטית של הוועדה ראתה אותה, הנושא של העברת זכויות. הנושא הזה התעורר עקב הפרשה האחרונה שהיתה בפרשת הכדור המרכזי, וכמובן נספחה אליה, של מיהם הבעלים של קבוצות ומי בודק אותם.

אז מה בדיוק ההצעה, אפשר לשמוע?

כן, כן, ההצעה כאן, שמי שיהיה מוסמך לבדוק כפי שייקבע, מה שאמרתי קודם, יבדוק גם את נושא העברת זכויות באגודת ספורט כדי לשמור על טוהר המידות והיעדר ניגוד עניינים של בעלי זכויות באגודות ספורט, שזה השאלות שהתעוררו, מי יהיו למעשה אלה שרוכשים - - -

זאת אומרת, לפי ההצעה שלכם, הגוף שבעצם בודק את ההתנהלות, מעכשיו גם יבדוק את מי שבעצם מעוניין לרוכש קבוצה כזו או אחרת, בהיבט הכשרות שלו לרכישה, ויש בעצם תנאים שמגבילים אנשים כאלה ואחרים לרכוש קבוצות. זה גם מפורט בהצעה שלכם.

ההצעה הזאת מקובלת, החלק הזה מקובל גם על, אני אומר בשמם, אם תהיה להם הערה, אז הם יעירו, גם על ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל, מקובל עליהם. אלה שני הגופים שהיו בדיון הזה, וזה מקובל גם על שני הגופים הללו. אחרים לא היו, אז אני לא יכולה לומר שום דבר על גורמים אחרים.


אני חושבת שהתוספת מאוד חשובה, שיכולה באמת לתת גם מענה ענייני וגם מענה ציבורי לאור כמובן ההתרחשויות האחרונות. כאן אנחנו עומדים. לגבי יתר הנושאים כפי שקראנו בפעם הקודמת, לא היו מחלוקות. אפשר אפילו להצביע עליהם אולי.

אני מציע שנעשה את זה בצורה כזאת: קודם כל אני מבקש מהיועצים המשפטיים של שני המשרדים, גם משפטים וגם ספורט, לנמק את התוספת לחוק, התוספת החדשה. אני כבר אומר לכם שהנושא, בגלל שזה נושא חדש שהוסף, אנחנו צריכים לקיים דיון נפרד על העניין הזה. אנחנו נקיים דיון על העניין הזה ספציפית. אם שני המשרדים מסכימים על העניין הזה ואין בקשה לעניין של נושא חדש, אז אנחנו נקיים על זה דיון בנפרד ופשוט נכניס את זה לנוסח החוק. זה דבר ראשון.


דבר שני, השאלה שנשאלת גם משני המשרדים, על אותם הסעיפים שהם בהסכמה, מהם והאם אנחנו יכולים להתקדם ולהצביע על מה שבהסכמה, כל מה שלא בהסכמה. אם זה לא מהותי, אם נצליח להכריע היום, אז נכריע. אם לא, אז אנחנו נקיים בישיבה שתהיה על הנושא של בדיקת הרוכשים.

אנחנו גם נסיים עם הנושאים שאתם בעצם מכינים, זאת אומרת הישיבה הבאה תהיה הישיבה עם שני כובעים: כובע אחד זה הנושא שהוסף וכובע שני זה על הסעיפים שאתם עדיין צריכים לסכם ביניהם. זה אומר שבשבוע הבא או עוד שבועיים אנחנו מסיימים את הצעת החוק על כל הרכביה. בבקשה, בואי תתחילי קודם כל עם הנושא שהשרה התייחסה אליו.

אני רוצה רגע להתחיל במה שהופיע בהצעת החוק בכחול. הצעת החוק בכחול אמרה שתהיה בדיקה של עבר פלילי לשופטים ולראשי מוסדות השיפוט. הבדיקה תיעשה על ידי משרד הספורט. איגודי הספורט אמרו שלפי הבנתם הם אינם יכולים לקבל את זה שמשרד הספורט בודק. הם רוצים שהסמכות הזאת תהיה בידיהם. משרד המשפטים מתנגד להעברת המרשם הפלילי לגופים פרטיים, וזאת היתה המחלוקת שעמדה בפני הוועדה בדיון הקודם.


בעקבות הישיבה של אתמול, היתה התפתחות שאני אגדיר פחות או יותר מה העקרונות שמוסכמים וגם קצת מה המחלוקות.


קודם כל, לבקשת איגודי הספורט, יש בקשה להרחיב את הבדיקה גם לנושאי משרה בהתאחדויות ובאיגודים וגם לרוכשי הקבוצות. אני אזכיר שהיום, ברגע שהאיגודים וההתאחדויות מקבלים תמיכה מהמשרד, - - -

רוכשי הקבוצות או הבעלים?

הרוכשים. כיוון שהאיגודים וההתאחדויות מקבלים תמיכה מהמשרד, חל פה גם נוהל תמיכות של הממשלה, גם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. אסור לתת תמיכה לגוף שבהנהלתו יושבים בעלי עבר פלילי.

באיזה תחומים?

אם אני זוכרת נכון, הניסוח הוא עבירה שיש עימה קלון.

זה גם כאשר העבר הוא נגיד לא ממדינת ישראל?

עקרונית כן. לפי פסיקת בתי המשפט העליון, יש איזה שהיא מערכת של נסיבות שצריך לבחון, כלומר מה העבירה, מה נסיבותיה, באיזה נסיבות היא נעברה.

זאת אומרת, אם רוכש קבוצה, יש לו הרשעה שלא הורשע בישראל, הורשע במדינה אחרת, אתם גם כן יכולים על פי הדבר הזה להתייחס לעניין. מה שקורה מחוץ לישראל, יכול להיות שעבירות מסוימות שהורשע שם, שם אין דבר כזה קלון או שיש קלון, אני לא יודע איך זה עובד בכל מדינה והמערכת המשפטית משלהם, אבל בישראל אתם צריכים להתייחס לזה.

מתייחסים לזה בכפוף לערכים של מדינת ישראל. הדוגמא שניתנה בפסיקה, היא אותם פעילי עלייה שיש להם הרשעות בארצות המוצא שלהם. אנשים הורשעו בעבירות סמים או בעבירות שכמובן אנחנו כמדינת ישראל לא יכולים לקבל אותן כרלוונטיות. אנשים שבבגידה במדינות ערב. הדוגמא הזאת ניתנת בפסיקה למקרים שהרשעה, לפעמים גם הרשעה בדברים מאוד חמורים, לא נחשבת כעילת פסילה, כי ברור לנו שאו שהמדינות האלה הן לא דמוקרטיות, או שהעבירה היא לא עבירה, או שבכלל מבחינת שיקולים של מדינת ישראל, אנחנו לא יכולים לפסול אנשים כאלה. הדוגמא תמיד ניתנת-מנחם בגין, יצחק שמיר, אנשים שהיו להם הרשעות בתקופת ממשלת המנדט, שנחשבו פושעים, עבריינים נמלטים. כמובן שזה לא פוסל אותם במדינת ישראל של היום. אז השאלה היא תמיד בבדיקת הנסיבות, מי המדינה הזאת, האם היא מדינה דמוקרטית עם בתי משפט עצמאיים. צריך פה לבדוק את מכלול הנסיבות: באיזה גיל נעברה העבירה, מי הבן אדם, מה הוא עשה, כמה שנים עברו.

הבנו. ההבהרה שרציתי לשמוע, שזה לא כפוף להרשעות בישראל.

זה כפוף לזה, וכמובן בדיקה באיזו מדינה מדובר ומה האישום שבו מדובר.

אני מתכוון גם לעניין של הבעלים, כי בעתיד יכול להיות שמי שבעצם רוכש קבוצה כזו או אחרת, הוא לא אזרח מדינת ישראל, אז כמובן שבעצם העניין הפלילי לא יוכל להיות חלק מהעניין של מה שקורה כאן בארץ, אבל תצטרכו לבדוק גם את מה שקורה עם אותו אדם איפה שהוא אזרח.

הפסיקה מפרטת רשימה מאוד ארוכה של שיקולים, שהיא לא רשימה סגורה. יש שם לפחות עשרה, שניים עשר שיקולים שפורטו בפסיקה לעניין הזה, וזאת לא רשימה סגורה. בכל מקרה, לא ההרשעה עצמה, אלא נסיבותיה זה מה שחשוב.

אוקיי.

מצד אחד הוסכם עם נציגי הספורט שתהיה הרחבה של הגורמים שתיערך לגביהם בדיקה. היתה איזה שהיא הסכמה עם משרד המשפטים, שזה לא חייב להיות עובד משרד הספורט. זה יכול להיות גוף חיצוני בתנאי שהוא יהיה גוף ציבורי. אנחנו כרגע מתווכחים או מנסים להגיע לאיזה שהיא הסכמה לגבי השאלה מה המאפיינים של הגוף הזה.


היו בישיבה אורי שילוש, יושב פה, משה אביבי, היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל, עורך דין קרמר מטעם איגוד הכדורסל. הוזמן גם עורך עטר, שלא יכול היה להגיע.


הבקשה היתה שהגורם הבודק יהיה נשיא בית הדין העליון של ההתאחדויות הרלוונטיות. אנחנו כרגע מנסים לגבש איזה שהיא הסכמה בדיוק מי הגורם הזה. לפחות מה שמוסכם, הוא שיהיה מדובר בגורם ציבורי, שהמטרה שלו תהיה לפעול לטובת ההגנה על הספורט בישראל לטובת שמירה על האינטרס הציבורי, על טוהר המידות של הספורט בישראל. זה יהיה גורם שהוא יהיה עצמאי ושאמור לפעול לטובת האינטרס הציבורי.

אתם בקשר עם רשם העמותות על העניין הזה?

לא על העניין הזה.

אני אסביר. אני עכשיו רוצה לפתוח עמותת ספורט. אני הולך להיות הבעלים של העמותה. אני הולך לרשם העמותות, מגיש בקשה לפתיחת עמותה, שהיא עמותת ספורט. לפי רשם העמותות, הוא בודק את מה שהוא בודק. אתם עכשיו מכניסים סעיף מסוים, שאם נגיד לי יש איזה שהיא הרשעה פלילית, אני לא יכול להיות בעלים של העמותה. איך בעצם הסינרגיה הזאת צריכה לעבוד בפועל?

מדובר על העברת זכויות, לא על בעלים של עמותה.

רשם העמותות, היום יש סעיף שמדבר על עבר פלילי של בעלי העמותה. רשם העמותות כגוף ממשלתי יהיה זכאי גם אחרי, גם לפי המדיניות שלהם, לקבל מידע מהמרשם הפלילי.


רשם העמותות כפוף לעקרונות של רשם העמותות, והם עקרונות כלליים לכל העמותות. יש אינטרסים ספציפיים לספורט בישראל, והשיקולים יכולים להיות שונים. יכול להיות בן אדם שיורשע בעבירה, שמותר יהיה לו לפתוח עמותה בכל תחום אחר. לא יהיה מותר לו לפתוח עמותה בתחום הספורט.

לכן את תצטרכי
ליצור זיקה. את דיברת פה רק על העברת זכויות, אבל אין פה התייחסות להקמת עמותה חדשה שהגורם השולט בה הוא גורם עברייני. לכן יכול להיות שפשוט צריך יהיה ליצור זיקה, לקבוע כאן את העיקרון גם לגבי עמותות חדשות או תאגידים חדשים בכלל, וגם לגבי העברת שליטה בתאגידים קיימים, וליצור את הזיקות המתאימות לחוקי התאגידים ה אחרים.

אני מציע שלישיבה הבאה גם נזמין את רשם העמותות.


אני חושב שמשרד הספורט, הם מבחינתם תומכים בכל סעיף וסעיף. יש לי פה סעיפים. על מה אני יכול להצביע, מה שמבחינתכם אין בעיה?

מבחינתנו כרגע אפשר להצביע על הכחול. זאת אומרת, הנוסח של הכחול הוא הנוסח שמשקף.


אני רוצה להביא לידיעת חברי הוועדה את הנושאים שמטרידים אותנו כמשרד המשפטים.


חוק המרשם הפלילי בעצם מגן על החיסיון של המרשם הפלילי. הוא מגן על אינטרס אחד, שהוא מצד אחד הניהול של המרשם הפלילי, שהוא ניהול שנעשה היום על ידי משטרת ישראל, ומצד שני הוא מגן על הזכות של אדם שהורשע בפלילים או שיש לו איזה שהיא זיקה לפלילים, לרהביליטציה, לשוב לחיק החברה ולהיות מועסק.


החוק בעצם כולל את כל האיזונים בין שני האינטרסים האלה, ובמסגרת האיזון הזה, אחד הנושאים שהחוק עומד עליהם, הוא מסירת המידע לגורמים שהם גורמים ציבוריים. לפני כשנתיים כונסה ועדה בראשות פרופסור, ועדת קנאי, ועדה שמונתה על ידי שר המשפטים וגם החליטה מה צריכים להיות השיקולים שינחו על הוספת גופים חדשים שיקבלו את המרשם הפלילי.


דרך המלך היא ללא ספק קבלת המידע מהמרשם הפלילי ושקילו על ידי משרד הספורט. מאחר וכאן יש כל מיני קשיי שנובעים מהארגונים הבין לאומיים, ניסינו למצוא איזה שהוא פתרון יצירתי. הפתרון היצירתי הזה הוא ממש בחיתולים כרגע.

בסדר, הבנו שאתם צריכים עוד קצת זמן. זה הבנתי. עם מה אני יכול להתקדם? קריאת הצעת חוק על כל אותם הסעיפים, זה לוקח זמן. מה שאני יכול לסיים היום, אני מסיים היום. יש לכם פה גם הסעיפים שצריך לתקן אותם. בואו נתקדם, רבותיי. תודה רבה.

גבירתי היועצת המשפטית, בואי נתחיל בקריאה. על כל הסעיפים שאין הסכמה, אנחנו נדלג עליהם לישיבה הבאה.

1. בחוק הספורט, בסעיף 10. בסעיף קטן (א) אחרי שיפוט פנימי יבוא:

ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו, בכפוף לסעיף 11, ובמקום שכר יבוא: וכן בדבר שכר.

2. בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא: וכן יקבעו בהם כללי אתיקה מקצועית לשופטים ולמאמנים, למדריכי ספורט ולספורטאים, בהתאמה לענפי הספורט וכן לנושאי משרה כהגדרתם בחוק החברות, בהתאחדות או באיגוד, לפי העניין.

כאן רציתי לשאול, הדס, פה מדובר בעצם בהצעת החוק הממשלתית המקורית היתה

הפרדה בין נושאי האתיקה לנושאים של עבר פלילי. הפנו את תשומת ליבי לזה שבתיקון שאתם מבקשים לערוך, בעצם עשיתם קצת ערבוב בין הדברים והכנסתם בעצם בנוסף לעבר הפלילי לגבי הטריבונל שיבדוק את זה, החיצוני, גם נושאים של טוהר מידות והיעדר ניגוד עניינים. השאלה, איך זה משליך על הסעיף הזה?

זה לא משליך.

השאלה אם רציתם להבחין שהטריבונל הזה רק ידון בעבירות פליליות, או שחשבתם שיהיו לו הסתבכויות נרחבות יותר?

חשבנו שיהיו לו סמכויות מיוחדות.

אם ככה, זה פותח גם את הסעיף הזה.

לא, לא, לא, אני לא חושבת.

גם אין הסכמה על זה.

אין היום הסכמה ממילא.

אוקיי, אין הסכמה, ממשיכים הלאה.

אז אתיקה מקצועית כן כולל ניגוד עניינים או לא כולל ניגוד עניינים?

אתיקה מקצועית זה כולל בדרך כלל סעיפים שנוגעים לניגוד עניינים. ככה זה בכל קוד אתי.

אם את הולכת להכניס את ניגוד העניינים למקום אחר מהתקנונים, אז צריך לעשות גם פה תיקון.

בואי נשאיר את זה ככה, כי כרגע סעיף 3 לא מוסכם. אני מציעה שאנחנו כן נצביע על סעיף 2. אין מחלוקת לגביו.

גיל עטר, יועץ משפטי של הוועד האולימפי.

לגבי סעיף 1, 2 של החוק, זה מדבר על קביעת תקנונים. כל איגוד יקבע לו את הכללים הרלוונטיים אליו. עם זה אין בעיה. התיקון שדובר עליו אתמול בחצות בלילה, אין בעיה איתו לדעתי.

בסדר, אז אפשר לאשר.

משרד המשפטים.

אין לנו שום השגות על סעיפים קטנים 1 ו-2.

תודה רבה. חבר הכנסת חנין, בבקשה.

תודה רבה אדוני. לפני שאני אנמק את הצעת התוספת שלי, אני רוצה לברך קודם כל על הצעת החוק הזו. אני חושב שהיא חשובה, ואדוני היושב ראש, אני חושב שאתה נוהג נכון שאתה, למרות כל הקשיים מנסה להתקדם איתה במה שניתן להתקדם.


המטרה של החוק הזה היא, אני מצטט פה את דברי ההסבר: "כדי להבטיח את התנהלותם התקינה, האתית והשוויונית של גופי הספורט, מכיוון שמדובר בגופים בעלי מונופול על הפעילות בענפי הספורט השונים, אשר לפעילותם נלווה אופן ציבורי, פיתוח ענף הספורט בישראל, ריכוזו וניהולו, ושחלקם אף מקבלים סכומים ניכרים מכספי ציבור. יש צורך להבטיח את עמידתם בדרישות המנהל התקין, השקיפות והשמירה על טוהר מידות".


אלה הם דברים נכונים. אני מברך על המטרה הזו, והצעת התוספת שלי הולכת בכיוון הזה.


סעיף 10, שאנחנו עוסקים בתיקונו, סעיף 10 בחוק העיקרי, הוא הסעיף שעוסק בקביעת נורמה בחוק לגבי מה צריך להיכלל בתקנונים של גופי הספורט השונים. אני מציע אדוני היושב ראש, ואני מציע גבירתי השרה, לנצל את ההזדמנות ולקבוע פה גם את ההוראה שמבטיחה ומעגנת ברמה העקרונית בסיסית, בלי פירוט, מעמד לארגוני האוהדים.


אני חושב שארגוני אוהדים הם חלק מהדבר הכי חשוב שקורה בספורט. אני מאוד מאוד הייתי רוצה, אמרתי את זה גם בדיון שהיה במליאת הכנסת, וגבירתי השרה זוכרת. אני מאוד הייתי רוצה להתקדם לנורמות שיש למשל בגרמניה בתחום של מעמד וזכויות ארגוני אוהדים בתחום של ספורט המוני וציבורי. אנחנו לא נגיע לשם. זו עוד תהיה דרך ארוכה, אבל בדרך הזאת צריכים לפחות להתחיל ללכת. אני מציע להסתפק בשלב הזה בקביעה העקרונית שאומרת, וזה יהיה בסעיף 10(ד) לסעיף 10, שיאמר בו: בתקנונים כאמור ייקבעו הוראות בעניין מעמד ארגוני האוהדים וזכויותיהם להשתתף בקבלת ההחלטות המתקבלות באגודות הספורט.


אני חושב שהקביעה הזו היא קביעה שנמצאת ברמת העיקרון. היא לא יותר מדי פרטנית, אבל היא קובעת נורמה עקרונית שצריך לקבוע אותה כדי להתחיל להתקדם בתחום הזה למקום יותר ראוי ויותר נכון. בסופו של דבר, הספורט הוא קודם כל עבור האוהדים, בשביל האוהדים. לתת לאוהדים מעמד, לתת לאוהדים אפשרות להישמע. זה דבר נכון, זה דבר ראוי, זה דבר מתקדם. אני חושב שההצעה שאני מציע היא מאוד מאוד מידתית, היא מאוד מתונה, היא לא קובעת איזה מידה של החלטה, איזה מידה של השפעה תהיה לארגוני האוהדים, אבל היא קובעת כן את העיקרון שארגוני האוהדים הם חלק מהזירה הזו של הספורט, והם צריכים להיות חלק מהקביעה של איך מתקבלות החלטות ואיזה החלטות מתקבלות, במידה כזו או אחרת.


אני חושב שקביעת הנורמה הכללית הזאת, יכולה להיות התקדמות מאוד מאוד חשובה בכיוון הנכון, כיוון שאנחנו צריכים להתקדם אליו, ואני מבין שהחוק לא יושלם היום, אז יש לכל משרדי הממשלה גם הזדמנות לבחון את הדברים לעומקם, ואני חושב שכשתבחנו את הדברים לעומקם, אתם תגיעו למסקנה שזו הוצאה מאוד מידתית, מתונה, שניתן בהחלט לאמץ אותה.

כן, יש לנו התייחסות של משרד הספורט.

אנחנו כרגע עושים עבודה על ארגוני האוהדים, כולל בדיקה של מה שנעשה בחוץ לארץ. אני לא מציעה להכניס את זה בחוק. ארגוני האוהדים, אני מסכימה שזה גורם חשוב ודורש התייחסות, רק לדעתנו היא לא צריכה לבוא בחוק בצורה הזו שאתה מציע, אם כי כפי שאמרתי, אנחנו עובדים על זה כרגע ושוקלים איך באמת אנחנו צריכים להתייחס, באיזה צורה, לנושא של ארגוני האוהדים, כאמור נושא חשוב.

סעיף 2, לפי הנוסח שמונח לפניי, יש לנו תיקונים. הוא כולו חדש למעשה.


סעיף 2, זה הסעיף שעליו יש את כל הדיונים בעצם.

אוקיי, אז סעיף 2 מדלגים. סעיף 3.

סעיף 3, תיקון סעיף 11.

בסעיף 11 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן (א) ובו: במקום בסייפא החל במילה "בתקנון" יבוא "בתקנון לפי סעיף 10 ובהתאם להוראות שניתנו בתקנון לפי אותו סעיף". בזה אין תיקונים.

ב-3.2, המילים "אשר לדעת מי שהשר הסמיכו לכך".

זאת הבעיה, זה קשור להחלטה.

זה קשור להחלטה. ב-2 יש תיקונים.

3.2 מדלגים. הלאה.

3.2 מדלגים.

4.

4 זה תחילה.

רק שנייה. סעיף קטן 2(ה) נמחק.

מירב, בסעיף 3.2, התוספת של סעיף קטן (ג) לא שנויה במחלוקת, שזו הכלת הוראות חוק בתי הדין המנהליים.

אז זה הכחול. הנוסח של הכחול.

נכון, וגם ד'.

ה' יורד.

ה' יורד, כן, הבנתי. ד' יהיה קשור להסבר הכללי.

לגבי סעיף קטן ד', שמדובר על מי יעמוד בראש המוטב, אני אתן דוגמא ונבין למה כוונתי. בראש מוסד השיפוט העליון של הוועד האולימפי בישראל עומד עורך דין אורי סלונים. לפי ההצעה, ככל שהיא חלה על הוועד האולימפי לדוגמא, לכאורה הוא לא יוכל לשמש יותר כנשיא בית הדין שלנו.


אני חושב שיהיה נכון, זו הצעתנו בכל אופן, שמי שיעמוד בראש מוטב של בית דין שכזה, יהיה מי שיכול להיבחר לשופט מחוזי לפי הסכמות בחוק יסוד השפיטה, מאחר ובעצם אנחנו נוכל לקבל שופטים שהם שופטים, אולי אפילו צעירים, כאלה שהם לא בעלי ניסיון. מצד שני, עורכי דין עם ותק וניסיון רב שהם לא יתמנו לשופטים בעוונותיהם, לא יוכלו לכהן כשופטים עליונים באותם מוסדות, ואני חושב שאין סיבה להפלות אותם לעומת מוסדות שיפוט אחרים בנושא הזה.

הם מציעים מי שכשיר לכהן.

מי שכשיר, כן, לפי סעיף 4 לחוק בתי המשפט. אני נתתי את זה כדוגמא, כדי להבין עד כמה זה יכול להביא למצבים שבהם ימנו אולי שופטים לא בעלי ניסיון.

עדיין הסעיף הזה בדיונים.

לא, הוא לא בדיונים. סעיף 2, סעיף קטן ד' לא בדיונים. סעיף שמקובל עלינו ועל משרד המשפטים. הוא לא בדיונים.

כך או אחרת, אנחנו צריכים להצביע על כל הסעיף הזה ולא לפי הפרקים. עמדתכם, שהוא נשאר.

נשאר.

אוקיי.

רגע, סעיף ו'? סעיף קטן ו'?

סעיף קטן ו', אני אגיד מה יש בו.

זה ירד ו-ו' הופך להיות ה'.

רגע, ו' נמחק גם כן?

לפי ההצעה שלכם.

זה מוסכם.

ו'-אין בעיה.

ו' הופך ל-ה'. אוקיי, אוקיי.

אז על הסעיף הזה ועל סעיף ד' אפשר להצביע.


טוב רבותיי, אני מעלה את סעיף 1 להצבעה.

הצבעה

בעד סעיף 1 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל פה אחד.
אני מעלה את בקשת חבר הכנסת חנין להצבעה.

הצבעה

בעד בקשת חבר הכנסת חנין - 1
נגד – 1
נמנעים – אין
הבקשה לתוספת לא נתקבלה.
אני לא רואה שמישהו מצביע איתו, אז אני מצביע נגד הבקשה. הבקשה לתוספת לא התקבלה. אני מאשר את זה כהסתייגות. כמובן שאני מצביע נגד ההסתייגות, וזה יעלה למליאה לשיקול של כלל חברי הכנסת.


טוב, מה שנשאר לנו זה סעיף 2, סעיף 3 על כל מרכיביו וסעיף 4-תחילה. רבותיי, אנא תודיעו לי. אני בינתיים נותן לכם שבועיים, כך שאנחנו גם נוכל להעלות את זה למליאה, ובעוד שבועיים אני מבקש שיהיה יישור קו של כל הסעיפים.


רבותיי, תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:20