הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
24
ועדת החינוך, התרבות והספורט

05.07.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 444
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ג' בתמוז התשע"א (05 ביולי 2011), שעה 10:00

תזונה במערכת החינוך (פיקוח, אלרגיה, טיב, תפריט ועוד)

חברי הוועדה: אלכס מילר - יו"ר

רחל אדטו

אורי אורבך

יעקב כץ

יוליה שמאלוב ברקוביץ'

חיים הלפרין
-
מנהל היחידה לתכניות משלימות למידה, משרד החינוך

עירית ליבנה
-
מפקחת בתחום הבריאות, משרד החינוך

אורית בוגנים
-
האגף למעונות יום ומשפחתונים, מרכזת משפחתון, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

זאב פיש
-
מפקח ארצי לתיאום הפיקוח בבריאות, משרד הבריאות

גריגורי רודשטיין
-
סגן מפקח ארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

חוה אלטמן
-
אחראית אחיות בריאות הציבור, אחראית על תזונה, משרד הבריאות

מריאנה מטר
-
מנהלת מרכז למחוננים ומצטיינים, חיפה

עו"ד אהוד פלג
-
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

אושרת לוי
-
דיאטנית, עוסקת בחינוך גופני/השמנה ילדים ונוער

מיכל ברמן
-
הורה

דפנה הר אבן
-
אחראית תחום חינוך, רשות ההסתדרות לצרכנות

עו"ד מלי כץ מגן
-
רכזת חינוך "אלו"ט"

נעמה קציר שמואלי
-
סמנכ"ל עמותת "יה"ל"

אבנר עורקבי
-
אה"בה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

אפרת מועלם
-
אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

סמי עטר
-
חבר הנהלת איגוד מנהלי מחלקות חינוך ומנהל מחלקת החינוך מ.מ. אזור

יהודה סקר
-
ועד הורים ארצי ונציגה בכנסת

אבי גור
-
ארגון ההורים הארצי
חן פיליפס
-
יו"ר ועדת נוער וקהילה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

ד"ר שירלי אברמי
-
מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שלי מזרחי
-
מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מונא בנימין
-
תלמידה בביה"ס אחווה בחיפה

אוסנת בסיס
-
תלמידה בביה"ס נזירות נצרת

שירין בדארנה
-
תלמידה בביה"ס אחווה בחיפה

ערין ארינה שחאדה
-
בית הספר האורתודוקסי, חיפה

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים בע"מ
תזונה במערכת החינוך (פיקוח, אלרגיה, טיב, תפריט ועוד)

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, ה- 5 ביולי 2011, ג' בתמוז תשע"א. הנושא: תזונה במערכת החינוך – פיקוח, אלרגיה, טיב, תפריט ועוד.


מונח בפנינו מחקר שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמיד יוצג . נמצאים איתנו נציגי תלמידים, מורים ונציגי בית ספר שיזף בו ביקרתי. נתייחס היום למחקר ולעבודה שנעשו בבית הספר בנושא מרכיבי התזונה. כמובן שהנושא הוא לא נושא פשוט, אני חושב שכל משפחה ומשפחה משקיעה מחשבה מדי יום מה לתת לילד לאכול בבוקר, צהריים ובערב, כיצד בונים תפריט בריא ומזין ולא מזיק. מערכת החינוך בה הילדים נמצאים הילדים באחריותה עד לצהריים, עד לאחר הצהריים לדעתי גם היא חייבת לקחת אחריות בנושא הזה. האחריות אכן קיימת, אבל לפני נתוני המחקר שהונח לפנינו נראה שהנתונים מאוד מדאיגים. אנחנו מדברים על קרוב ל- 22% מהילדים שהם בהשמנת יתר. למרות שקיים חוזר מנכ"ל הוא מאוד מעורפל.


על הנושאים האלה נשמח לקבל תשובות כאן בוועדה. כמובן נתייחס גם לשאר הדברים. ראשית נתייחס למחקר ולאחר מכן נעבור לאורחים שלנו מחיפה, משרד הבריאות, משרד החינוך וכל מי שנרשם, המעוניינים לדבר נא להעביר פתק. בבקשה שלי מזרחי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתבקש לבחון את סוגיית התזונה במערכת החינוך תוך התייחסות לשני היבטים. האחד – מכירת מזון במוסדות החינוך והשני הוא הפיקוח על איכות המזון המוגש במסגרת מפעל ההזנה. שני היבטים אלו מוסדרים בחוזר מנכ"ל של ממשרד החינוך. חוזר בנושא הזנה וחינוך לתזונה נכונה במערכת החינוך יצא בשנת 2006. אני אקדים ואומר שהמסמך נכתב על ידי אתי וייסבלאי ועל ידי, אתי נמצאת כרגע בדיון מקביל והיא תצטרף אלינו בהמשך ותוכל לתת תמונת מצב מלאה בנוגע להזנה היות שהיא זאת שעסקה בנושא.


בהתייחס למכירת מזון בבתי הספר עולה שהנחיות בחוזר מפורטות ואף תואמות את המלצות ארגון הבריאות העולמי. עם זאת החוזר אינו מסדיר מיהו הגוף המפקח מבחינה תזונתית, אני מדגישה מבחינה תזונתית, אני לא מדברת על פיקוח תברואתי. החוזר אינו נאכף במוסדות החינוך המוכרים מוצרי מזון מזיקים ושתייה ממותקת. בהתייחס למזון המוגש במסגרת מפעל ההזנה חוזר מנכ"ל משרד החינוך מסדיר את חובות הספקים ואת מוסדות החינוך בהם מתקיים מפעל ההזנה. כמו כן, משרד החינוך פרסם הנחיות שנוגעות לתפריט ולהרכב התזונתי של המנה. מהמסמך עולה כי הפיקוח על מפעל ההזנה הוא פיקוח תברואתי ואינו כולל פיקוח תזונתי.


הרכב המזון המוגש או מידת התאמתו לתפריט לא נבדק כפי שקבע משרד הבריאות. נקודה אחרונה שאני רוצה לציין שלמרות הצורך בתכנית לאומית במאבק השמנה, צורך שעלה כבר בשנת 2006, טרם גובשה תכנית כזאת. לדברי משרד הבריאות התכנית הלאומית אמורה להיות מוכנה להגשה לממשלה במהלך אוגוסט השנה.

אפשר להציג בפנינו קצת נתונים.

הנתונים לגבי השמנה – אין נתונים לשנת הלימודים תשע"א, הנתונים לשנת תש"ע, ההערכות הן כ- 22% מכלל התלמידים סובלים מעודף משקל, כ- 8% מכלל התלמידים סובלים מהשמנת יתר. אני אתייחס בתמציתיות לנתונים של אתי מאחר והיא לא כאן, בהמשך היא תציג אותם. בשנת תשע"א נמצאה טמפרטורה לא תקינה ב- 23% מהמנות וב- 24% עלו בבדיקות המעבדה ממציאים חריגים.

אנחנו מדברים שקרוב לרבע מהמאכלים שמוגשים בבתי הספר אינם תקינים.

שלום, אני מנהלת מרכז למחוננים ומצטיינים בחיפה, אנחנו עסקנו בחקר מדעי שעוסק בהשפעת צבעי המאכל על בריאות האדם. אני אתן הדגמה קטנה ואחר כך אתן את הבמה לתלמידות.


אנחנו מאמינים שחינוך תזונתי צריך להתחיל מגיל צעיר כדי להקנות לילדים הרגלים לאורך חיים בריא שישמשו אותם בבגרותם. בדרך כלל צרכן שרוכש מוצרי אוכל מקבל במקרה הטוב את הקוד של צבע המאכל, כדי לפענח אותו צריך לקסיקון מונחים מקצועי ובמקרה הפחות טוב נרשם שהמזון מכיל צבעי מאכל. תזונה לקויה נגרמת כאשר יש חוסר איזון בין התזונה הרצויה לבין מה שהאדם אוכל, חוסר איזון זה גורם לשיבושים במערכת הגוף.


המטרה שלנו - התלמידים והמורים, להוביל מהלך להעלאת מודעות התלמידים לערכי המזון שהם אוכלים ולשנות את דפוסי התזונה שלהם. כמו כן אנחנו חושבים שצריך לתת למשרד הבריאות סמכויות ואמצעי אכיפה יותר ממה שקיים היום.


אני אתן עכשיו את הבמה לתלמידות כדי לא לגזול מזמנכם. תודה.

אנחנו נדבר על צבעי מאכל - - -

באיזה כיתה את?

עולה לכיתה ט'.


נדבר על צבעי מאכל והשפעתם על הבריאות. צבע מאכל הוא צבע המוסף למזון או למשקה כדי לשפר את מראהו. כולם שמעו על צבעי מאכל אבל מעטים מודעים לנזק שהם עלולים לגרום. הידעתם למשל שמשקה "טרופית", הוא אחד מהמשקאות הזולים והפופולאריים ביותר, מכיל צבעי מאכל מסרטנים. קרטיב לימון שהוא גם כן פופולארי מכיל צבעי מאכל שמחקרים הראו שיש קשר בין צבעי מאכל אלה להפרעות קשב אצל ילדים, אלרגיות, בעיות נשימה ועוד. אתם בטח חושבים ואומרים עכשיו, אז מה? יש גם צבעי מאכל טבעיים שאינם מזיקים. אבל תנו לי לשאול אתכם שאלה. מה הדבר הראשון שעלה בראשך כשאת שומעת את המילה טבעי?

פירות וירקות.

בטבע יש דברים נוספים כמו אצות ודברים אחרים שהם חומרים טבעיים שמשמשים צבעי מאכל. אל תתנו למילה 'טבעי' לשטות בכם. יש לנקוט באמצעי זהירות כשמדובר בצבעי מאכל טבעיים. צבע מאכל אדום E-120 מופק מסוג של חרק והוא עולל לעורר תגובה אלרגית קשה ואינו מומלץ לשימוש ילדים היפר-אקטיביים. יש גם את צבעי המאכל הסינטטיים שהם מבוססים על זפת, פחם ונפט, שום אדם נורמאלי לא היה מעלה על דעתו לשתות נפט או לאכול זפת המשמשת לזיפות גגות.

בדקנו במחקרים רבים ומצאנו שבדרך כלל צבעי מאכל גורמים לדברים רבים כמו סרטן ומחלות קשות ולעוד תופעות לא רצוית. בארצות הברית למשל מתים כ- 9,000 איש ובין 6 ל- 33 מיליון אנשים בעולם חולים במחלות הקשורות לתוספי מזון. מחקרים נוספים שנעשו פסלו את השימוש בצבעי מאכל העשויים מזפת, נפט ופחם הגורמים למחלות סרטן מסוגים שונים. תוספי מאכל וצבעי מאכל סינטטיים מזיקים לגוף וגורמים להרבה מחלות שבחלקן מסוכנות, כמו הפרעות מעיים ובעיות במערכת העיכול, תופעות אלרגיות ותופעות שונות, בעיות קשב והיפר-אקטיביות אצל ילדים, גידולים סרטניים וכמובן סרטן, פגיעה בכרומוזומים ועוד. אלו רק חלק מהנזקים הגדולים הנגרמים מצבעי מאכל.


למה מוסיפים צבעי מאכל לאכול? – יצרני המזון מוסיפים צבעי מאכל למזון על מנת להגדיל את הרווחים, למשוך את תשומת לב הצרכנים, לשפר את מראהו מאחר וצבעו הטבעי אינו מושך מספיק. בביטוי צבעי מאכל המילה מאכל נותנת לגיטימציה לכאורה לקנות ולאכול את המזון ללא היסוס, אולם השם נובע מהעובדה שבמאכל יש צבע ולא מהעובדה שהצבע ראוי למאכל. יש צבעי מאכל שנאסרו לשימוש בארצות הברית ועדיין נמצאים בשימוש בארץ כמו למשל זוהבין שמרמזים עליו ב- E-122 המכונה גם קרמואיזין, או צבע מאכל אדום מספר 2 שנמצא במרקים ובדגני בוקר, מוצרי אפייה, ממתקים וגלידה. הוא עלול לגרום לאלרגיות והיפר-אקטיביות. יש גם את R-4פונסו, מרמזים עליו כ- E-124 הוא משמש לצביעת נקניקים, רוטב חמוץ מתוק, ריבות, ג'לי ועוד. הוא יכול לגרום ללחץ בחזה, לאסטמה ואפילו הלם אפילפטי.

רק שנספיק לרשום את כל צבעי מאכל כנגד המחלות וזה עוד לפני שדיברנו על האוכל עצמו.

בעצם יצרני המזון משתמשים בשפת סתרים שלרוב האנשים אינה מובנת. יש את התקן הישראלי לשימוש בצבעי מאכל אשר מסכנים את בריאות האדם. אין בישראל חוק שמחייב את יצרני המזון לפרט את כל תכולת תוספי המזון שבמוצר. במשרד הבריאות אין פיקוח על כמות הצבע המוכנסת למוצרי המזון השונים, הפיקוח הוא רק על איכות הצבע. צבעי מאכל נמכרים באופן חופשי ללא הוראות שימוש וללא ציון הכמות המותרת.


מה אנחנו רואים על האריזה? – כתובים לנו שהמוצר מכיל צבעי מאכל ולא מפרטים איזה, כותבים את הקוד האירופי של הצבע באותיות זעירות הממוקמות לרוב בתחתית האריזה ולרוב האנשים הוא אינו אומר דבר, לא מפרטים את כמות הצבע הנמצאת במוצר ואין ציון לכמות המותרת.

תודה.

מקרב האוכלוסייה הילדים הם הצרכנים הראשוניים של צבעי מאכל מאחר שהם צורכים כמות גדולה של ממתקים ביחס לגודל הפיסי הקטן של גופם. הילדים מעדיפים לבחור את סוג האוכל על פי המראה, ככל שהאוכל ססגוני יותר הם צורכים אותו יותר. בקהילה אין מספיק מודעות לנזקי צבעי מאכל. הרבה הורים מאפשרים לילדים לצרוך ממתקים אשר ריקים מערכים תזונתיים ועשירים בחומרים מזיקים שבהימצאותם גורמים לשיבוש ולבעיות בתפקוד הגוף החל מאלרגיה ועד לאלצהיימר.


באנו היום לשאול שאלות הקשורות לזכויות הצרכן. כמו שהזכרתי קודם הצרכן העיקרי הם הילדים. מי מפקח על כמות צבעי המאכל שנמצאים במזון? למה על תוויות המזון לא מציינים את צבעי המאכל בשמם המלא? מדוע מאושרים בארץ צבעי מאכל שנאסרו לשימוש בארצות אחרות, כמו למשל אזורבין ואחרים שנאסרו לשימוש בארצות הברית? מי מפקח על ייבוא מזון מארצות שלא מכבדות את התקן הישראלי? עד כמה מוסדות החינוך מעלים את מודעות התלמידים, ההורים והמורים לנושא? זה לא צבעי מאכל, אלו צבעי מחדל. צבעי המאכל מסרטנים ומסוכנים ומוטלים בספק ואסורים למרות שהם יפים וחזקים. דע את האויב. אתם קובעים ואתם מחליטים , אתם ההורים, מורים ואנשי מערכת החינוך, קחו את הילדים בידיים למען בריאותנו. תודה.

נסכם במשפט. אנחנו מודעים לכך שכמעט בלתי אפשרי למנוע אכילת צבעי מאכל, אבל בכל זאת ניתן לעלות את המודעות לצורך בהימנעות מאכילת יתר או צריכת יתר של צבעי מאכל אלו ולהעדיף אוכל נטול צבעי מאכל.

ביקשת נתונים ואני מבקשת להוסיף לבקשתך קצת נתונים על מפעל ההזנה באופן כללי. כ- 164,000 ילדים קיבלו בשנת תש"א הזנה, שנת תשע"א עדיין לא מסוכמת. התקציב עומד על 230 מיליון שקל ומתוכם פחות או יותר 150 מיליון ממשרד החינוך ו- 80 מיליון מהרשויות המקומיות וזה כולל השתתפות של ההורים. הפיקוח על מפעל ההזנה בבתי הספר נעשה על ידי שלושה גורמים, על ידי משרד החינוך שהוציא את זה לחברה חיצונית, על ידי השירותים הווטרינריים ברשויות המקומיות ועל ידי "קרן רש"י".


בגדול מה שנמצא בבדיקת הפיקוח זה שסביב 23%, 245% ,25% של הסוגיות שנבדקו הממצאים נמצאו לא תקינים. הבדיקות האלה העלו שהמצב בין תשס"ט ל- תש"ע החמיר. למשל זמן הגעת המזון בשנת תשס"ט - 31% לא היה תקין ובשנת תש"ע 36% לא היה תקין. אותו דבר לגבי מספר מנות, תשס"ט - 23% לא היו תקינות ובשנת תש"ע 31% לא היו תקינות, כלומר רואים עלייה במספר הבדיקות שבהן נמצא שהפרמטרים שנבדקו לא היו תקינים. בתשע"א הממצאים מראים שיש שיפור, אבל זה רק מהרבעון הראשון ולכן עדיין אי אפשר להסיק מסקנות לגבי תשע"א.


כפי שאמרתי משרד החינוך, השירותים הוטרינריים וקרן רש"י בודקים. מצאנו שהשירותים הוטרינריים בודקים רק בבתי הספר ולא במקומות הייצור ששם בעצם הוא המקום שהיה ניתן לבדוק יותר את נושא האיכות. בבדיקה שעשתה אתי וייסבלאי כפי ציינה קודם שלי, בשירותים הוטרינריים התברר שלא ברור בידי מי הסמכות ולא ברור בידי מי האחריות, זה עולה בקנה אחד עם ממצאים של מבקר המדינה שבדק את הנושא בשנת 2009.

בעצם רבע מהמזון נמצא בדרגות שונות של אי תקינות, או ההגעה או האחסון. הרבע אומר שבבתי ספר מסוימים זה 100% לא בסדר, הרי רבע זה ממוצע.

זאת באמת שאלה. אני רק רוצה להזכיר שלא מדובר על תקינות המזון, כמו שציינה שלי קודם, הם לא בודקים את איכות המזון, הם לא בודקים היבטים לא של הייצור ולא היבטים דיאטנים של המזון.

אני אגיד שכנראה פרמטר המחיר עולה על פרמטר האיכות.

מה שהם בודקים זה נושאים כמו זמן ההגעה, טמפרטורה. משרד החינוך אמר "אם זה מבושל ב- º80 אז אפשר להגיש את זה גם ב- º60 ". זאת הייתה תגובתו.

תודה רבה. אני רוצה שנשמע ממשרד הבריאות התייחסות לסוגיות שעלו. כמובן שכל הגופים שנקבו בשמם כאן חייבים ליישר קו לדרישות ולהמלצות של משרד הבריאות כי הוא הגורם המכריע בעניין. אני מדבר על משרד החינוך, הרשויות המקומיות וכל האחראים על רכישת המזון וכמובן אנחנו ההורים.


שנית, אבקש בבקשה התייחסות לדברים שנאמרו כאן על ידי התלמידות על שני צבעי המאכל שפורטו, בדקתם לא פעם את חומרים שנאסרו למאכל במדינות שונות, אני רוצה לשמוע איפה אנחנו עומדים בעניין. נבקש לדעת מה מצבנו היום ואיך התיאום עם המשרדים והרשויות המקומיות בכל הקשור למערכת החינוך ובכלל. בבקשה.

אני מפקח ארצי בבריאות הציבור. אני מסכים עם חלק מהדברים שנאמרו כאן, אבל שוב, נאמר כך שלצערנו הרב, לצערו הרב של משרד הבריאות הפיקוח על מפעל הזנה במוסדות החינוך בניגוד לרצוננו, בקשתנו, כמעט דרישתנו לא מבוצע על ידי משרד הבריאות. מדינת ישראל החליטה שמשרד החינוך יעשה את הפיקוח באמצעות "קרן רש"י" ובאמצעות עוד גוף, אני מבין שהם התחבטו. הם מבצעים את הפיקוח.


לתפיסתנו הפיקוח צריך להיות בכל המכלול, כפי שנאמר ואני אשלים את הדברים שהתלמידות אמרו ובצדק. הפיקוח לדעתנו צריך להיות פיקוח שכולל בתוכו את כל המרכיבים של בריאות הציבור ולא רק את הנושא התברואתי אלא גם התזונתי וגם הרכב המזון. הזכירו כאן צבעים, אבל יש עוד כמה אלמנטים, הגוף שעושה את הפיקוח צריך לתכלל את כל הנושאים האלה במסגרת הפיקוח. לא משרד הבריאות עושה את זה, יש לי כמה מסמכים שאני אישית יחד עם חבריי, כתבתי מכתבים לא עדינים למשרד האוצר, לממונים עלי ולכולם. אמרו לי שזו ההחלטה שהחליטה המדינה, "אתם משרד ממשלתי תישארו בחוץ" ואנחנו בחוץ.

מה קורה עם המרכיבים וצבעי המאכל שדיברו עליהם, איפה זה עומד ולמה אצלנו עדיין לא - - -

שירות המזון שלנו מבצע פיקוח על מפעלי מזון על כל מכלול הדברים, צבעי מאכל ודברים אחרים.

אני לא מדבר על הפיקוח, אני מדבר כרגע על שני מרכיבים שנקבו כרגע בשמם, E-122ו-E-124 שנאסרו לשימוש בארצות הברית אבל נמצאים במוצרי מזון במדינות ישראל. למה בארצות הברית הם אסורים וכאן עדיין מאושרים?

כמו שאמרתי, יש כל מיני נתונים שאני יכול לבדוק אותם עם שירות המזון. אני יכול לומר כאן בביטחון מלא שלא יכול להיות ששירות המזון שלנו דילג עליהם. אני פשוט לא ידעתי שזו השאלה, אילו ידעתי הייתי מגיע עם תשובה.

כל כמה זמן יש ועדה במשרד הבריאות שאחראית לאישור מרכיבי מזון שמתכנסת, בודקת את המחקרים ואם ישנן תוצאות שאוסרות שימוש היא אוסרת. כל כמה זמן מתכנסת וועדה כזאת?

זו ועדה שעובדת ורצה. יושבים בה מהנדסי מזון, רופאי ציבור טוקסיקולוגיים, יושבים בה בעלי מקצוע. אם משרד יתבקש ויידרש להציג נתונים אין לי ספק שנגיש.

ראשית אני אבקש התייחסות לנושא הזה, אני רוצה שהמוצרים המופעים כאן ברשימה, מוצרים שצורכים אותם ילדים בישראל. אם אנחנו מדברים על שני החומרים שלפי המחקרים וגם על פי התוצאות שיש לנו הם חומרים מסרטנים שגורמים לכל התופעות שצוינו כאן, מדובר על: דגני בוקר, מוצרי אפיה, גלידות, ממתקים, נקניקיות, רטבים, רבותיי אלו בעצם מוצרי הצריכה היומיומיים של ילדי ישראל. אני בטוח שישנם תחליפים שהם תחליפים שהם בסדר גמור ואין איתם שום בעיה.


על פי הבדיקה שעשינו לפני כחודש וחצי כשהייתי בבית הספר, אני מתכוון להגיש הצעת חוק על שני החומרים האלה. לא יעלה על הדעת שבארצות הברית יאסרו חומרים אלה ובארץ עדיין הם מאושרים. אני אגיש הצעת חוק להוצאת שני החומרים האלה, בחוק. אתם תעשו את הבדיקה שלכם ותבחנו אם יש צורך בחוק או שאתם יכולים לעשות את זה במסגרת הסמכויות שלכם.

לפני כשבועיים היה דיון בנושא הזה במסגרת הוועדה לזכויות הילד ויושב ראש הוועדה חבר הכנסת זבולון אורלב, אולי בתגובה לאינפורמציה שאנחנו נתנו, צריך להבדיל בין מפעל הזנת מוסדות חינוך לבין העסקים שמוכרים בתוך וליד בתי הספר, שם הוא קבע משהו ואני רוצה שנהיה מתואמים, הוא הציע לפעול להגשת הצעת חוק לאסור. זה מפוקח על ידי 'חוק רישוי עסקים' ועל פי 'חוק רישוי עסקים' מוכרים מה שכל עסק במדינת ישראל מוכר. לפני החקיקה הקיימת אנחנו לא יכולים להתערב, אבל בתוך מוסדות החינוך אפשר להטיל על משרד החינוך כדי לקדם הצעת חוק, הצעה שתאסור על העסקים במסגרת 'חוק רישוי עסקים' למכור מרכיבים שנקראים מוצרים בריאים. אנחנו כמובן תומכים בזה, איזו שאלה.

אתה יכול לחוקק חוק שקובע שהמוצר בריא או לא בריא, מותר למכירה או אסור למכירה. זה דבר מסוים וצריך גם מישהו שיקבע עד כמה הוא בריא או לא בריא, זה ויכוח שאנחנו יכולים לנהל עד מחר. אני מדבר על המרכיבים של המאכלים שהם מרכיבים שמותרים בישראל ואתה לא יכול לקבוע אם הוא מזיק או לא. ברגע שהגדרת אותו כמזיק אסור למכור מוצר שעל פי חוק המרכיבים שלו מזיקים ושהגדרנו בחוק או בהחלטת משרד הבריאות שאסורים לשימוש בישראל. על זה אני מדבר. כרגע אני לא נכנס לעניין המכירה בשוק הפרטי, כמובן שמה שנכנס לתוך המסגרת הפורמאלית של מוסדות החינוך הם הדברים החשובים ביותר והוא החלק השני עליו אנחנו מדברים. לא יעלה על הדעת שרבע ממוצרי המזון שנכנס למערכת החינוך היום אינו תקין. לדעתי זה מחדל גדול ואני רואה את משרד החינוך והרשויות כאחראים. לא מדובר כאן על חומר לימודי שניתן לזהות ולהוציא אותו מהמערכת. כאן מדובר על בריאותם של הילדים שצורכים אותו יום יום ובסופו של דבר רואים את התוצאות בשטח, בין אם מדובר בהרעלות או בתופעות שנשמעו כאן. לא שמעתי על התוצאות סביב העניין הזה, אשמח לשמוע אם היו לנו מקרי הרעלות כתוצאה מהאוכל.

לא היה.

אני חושב שלא צריך שיהיו מקרי הרעלות.

אני רוצה להגיד דבר מאוד מאוד חשוב. חומרי טעם וצבע למינהם, עליהם תקבלו כמובן תשובה בנפרד, אבל חלק מהמוצרים שנזכרו כאן הם מוצרים שבכל מקרה לא אמורים להיות בהזנה, לא נקניקיות, בוודאי לא ממתקים סוכריות ודברים כאלה, אנחנו לא רוצים לראות אותם שם. ילדים אם הם רוצים לאכול את זה בבית זו הבעיה שלהם, במפעל ההזנה הם לא צריכים להיות וגם לא נמצאים.

אפשר לעשות זה אחרת, אם מפרסמים כעת שחלק מהמוצרים שמרכיבם הכימי מסרטן וחלק גדול ממדינות העולם אסרו את השימוש בהם, אם את מפרסמת את זה בישראל, כאן חושבים, תאמיני לי שחלק מהציבור פשוט לא יקנה אותם.

אנשים גם מעשנים למרות.

נכון ובסופו של דבר זו החלטה של כל אדם ואדם.

יש המון נזק בשומנים ובפחמימות מיותרות. זה דבר שצריך להתעכב עליו.

ברגע שהממשלה תחליט לאסור מכירת סיגריות אז זה לא יהיה. כרגע החוק מתיר את השימוש בישראל ומדינות אחרות אוסרות את השימוש בחומרים, לכן צריך לבדוק למה שם אסרו.

אדוני היושב ראש כבר עכשיו החוק והתקנות של משרד החינוך אומרים מה מותר ומה אסור וגם בקיוסקים שנמצאים בבתי הספר וגם במפעל ההזנה.

ואף אחד לא מפקח על זה.

אז החוק הוא חזות הכול.

תודה רבה. משרד החינוך בבקשה.

ראשית אני רוצה לומר שאנחנו גאים בדרך בה מפעל ההזנה מתקיים. לשמחתנו בשנה אוכלים כ- 20 מיליון מנות וברוך ה' עד היום במהלך כל השנים האלה לא התיה שום תופעה, אני לא מדבר על מחלות ונזקים כאלה, לא הייתה שום תופעה אפילו של קלקולי קיבה. אני אומר - - -

אתה רוצה דוגמה קיצונית אחרת על מה שאתה אומר כעת? אחרי שטבעו שני ילדים משרד החינוך החליט שאסורה הרחצה במסגרת הטיולים. אתם מחכים לזה? זה יגיע. בוא לא ניתן דוגמאות - - -

אני מנסה לומר שאני יכול להגיד באופן די בטוח שאנחנו גאים במפעל הזה, אנחנו חושבים שהוא מנוהל נכון וחלק מהתוצאות שאתם רואים נובע מכך שיש מספר אדיר של בקרות על תהליך ההגשה של המנה, החל משלב הכניסה במפעל שמייצר את מזון ועד לרגע שהוא מגיע לילדים לאכול.


שנית, המפעל הזה מתנהל באופן, אתן דוגמה, הבוקר נכנסתי למזנון של הכנסת ושאלתי את העובדים שם מתי הייתה אצלם בפעם האחרונה ביקורת של משרד הבריאות. הם אמרו לי "לפני כמה וכמה חודשים". אני לא אומר את זה כטענה למשרד הבריאות כי הם עובדים בכללים שלהם. אני מנסה לומר שאותו מפעל - - -

היום זה לבחירה שלי אם לקנות כאן אוכל או לקנות במקום אחר. אני הצרכן. כשאתה מביא מוצר סגור לכיתה לילדים אין להם בחירה, הם לא רוכשים אותו והם במצב של או לוותר על מפעל ההזנה או שההורים הם אלה שצריכים לרכוש אותו במחיר יותר גבוה ולשלוח את האוכל עם הילד, ואולי לבחור ולקבל את מה שאתם החלטתם, אבל פה הוא לא בוחר ואין לו בחירה. כמובן שהמרכיבים של המזון חייבים לעמוד בתקן. יש כאן מחקר שהראה שרבע מהמזון שאתם מכניסים לא עומד בתקן.

אני לא מסכים, אני רוצה להבהיר מה יש בבקרה ומה יש בתשתית. ראשית אני רוצה לומר משהו לגבי התשתית. כל קבלני ההזנה – 68 במספר, התנ"ך שעל פיו הם עובדים הוא חוברת של משרד הבריאות שמגדירה מה מותר לילד לאכול בכל גיל, הרכב מנה, גודל מנה וכדומה – זה תשתית הדיון. שנת - - -

ועל זה צריך לפקח. אומרים פה שהפיקוח נכון.

שנית, כל ספק כזה לפני שהוא שולח את המזון לבית הספר הוא מחויב לשני דברים, ראשית, החומרים שנכנסים למנה הזאת הם חומרים מוגדרים והוא לא מכניס מה שהוא רוצה. יש מק"טים (מספר קטלוגי) ברורים שעל פיהם הוא יכול לעבוד. אנחנו עכשיו בתהליך של סגירת המק"טים לרשימה מצומצמת כדי שיהיה אפשר לפקח טוב יותר. מספר הקטלוגים של מוצרים שהם קונים היא רשימה סגורה והוא לא יכול לקנות מה שהוא רוצה. דבר שני, את כל התפריטים לפני שהוא שולח לבית הספר הוא שולח לתזונאית של פרויקט במסגרת קרן רש"י שזה תנאי של המכרז והיא מאשרת או לא מאשרת את התפריט. כלומר, כשבית ספר או גן מקבל את האוכל ביום שהוא מקבל הוא מקבל אותו באופן שבו ידוע מראש, גם לנו וגם לבית הספר, מה הוא אמור לקבל. אני שמח להגיד שהאוכל שמגיע לילדים במסגרת מפעל ההזנה הוא אוכל איכותי וטוב.


הדבר השלישי, הבקרות. היה לנו משא ומתן ארוך עם אתי ממרכז מחקר ומידע של הכנסת על המשמעות של הבקרות האלה - - -

וכל ההסתייגויות שלכם מופיעות במסמך שלנו.

בסדר גמור. אני מנסה לומר שכשמדברים על זמן הגעה לגן או לבית הספר ואומרים שהוא לא תקין צריך להבין מהם המשמעות שהוא לא תקין. לא תקין פירושו שעל פי הנהלים הבסיסיים שמשרד הבריאות דורש, והם התשתית של העניין, אסור שאוכל יגיע לבית הספר או לגן ארבע שעות לפני זמן האכילה. הוא מגיע במצב סגור בצידנית סגורה והכול הסדר, אלא שיש תהליך של הפחת חום במהלך השעות - משהו כמו מעלה לשעה. אנחנו לעצמנו אמרנו שאנחנו רוצים שהוא יגיע שלוש שעות לפני כדי לצמצם את הזמן הזה. כשבקר מגיע ורואה שזה אחרי שלוש ועשר דקות הוא רושם שזה לא תקין. מבחינתו זה אמצעי לבדיקה מה קורה בתהליך העבודה של אותו קבלן. את הדבר הזה אנחנו אוכפים למעט מקומות, ציינו את זה גם בדוח למרכז המחקר והמידע, שיש קווי הסעה ארוכים. במעלה יוסף עושים 200 ק"מ מגן לגן כדי לפזר את האוכל. זה לא אומר כלום לגבי חום המזון ולא לגבי איכותו. צריך להבין את המשמעויות של הפער בין הבקרה כפי שהיא כתובה, כך אנחנו דורשים מהבקרים לבדוק – אנחנו אומרים להם שאנחנו רוצים לדעת האם זה עבר את השלוש שעות או לא. אנחנו עושים בזה שימוש לגבי בדיקת קווי ההסעות, הדרך הנכונה להגיע עם אוכל בצורה המיטבית וכדומה, אבל זה לא אומר כלום לגבי תקינות האוכל ואיכותו.

על פי אילו מרכיבים אתם מכינים את התפריט.

על פי התפריט של "לאכול ולגדול" של משרד הבריאות, הוא התנ"ך שעל בסיסו אנחנו - - -

קשור לקלוריות או לא קשור לקלוריות?

קשור לכל.

למבנה מנה לגודל מנה.

לכל, לכמות החלבון ולכל.

רשמית היא על הפנים, תסתכלו מה יש בתכולה.

תודה. אנחנו עוד נחזור אליך.

הרי לפי הנתון של מחלקת המחקר, כתוב שחלה נסיגה בשנה האחרונה באיכות השירות שמקבלים מוסדות החינוך - לגבי כל הפרמטרים. כתוב כאן במפורש.

בין תשס"ט לשנת תש"ע. בשנת תשע"א כפי שצוין, ברבעון הראשון חל שיפור.

צודק חבר הכנסת אורי אורבך, צוין שבין תשס"ט לתש"ע חלה ירידה.

"עם זאת עדיין קיימים ממצאים חמורים במיוחד בהקשר למספר המנות המגיעות למוסדות החינוך, טמפרטורת המזון ומנות", כלומר אין מספיק מנות.

אני מבקש להבין, מבחינת משרד החינוך, אני כרגע לא נכנס למפעל ההזנה. אנחנו מברכים על מפעל ההזנה ולנו אין שום בעיה עם זה.

אם האוכל לא טוב אין לך מה לברך על מפעל ההזנה.

השאלה עד כמה אתם בטוחים ועד כמה אתם מאשרים את הנתונים שנמסרו על המזון שלא עומד בתקן? מהם האמצעים שאתם הולכים לנקוט? האם אתם משאירים את המצב כמות שהוא או שיהיו שינויים? כרגע הנתונים שהוצגו בפנינו הם נתונים מאוד מדאיגים. אני לא שמעתי מכם נתונים אחרים ואם יש לכם נתון שסותר את הנתונים שכרגע הוצגו על ידי מחלקת המחקר של הכנסת נשמח לשמוע. אם יש עדיין מצב שאוכל שתלמידים מקבלים הוא לא תקין אז אפשר להעריך את המצב ולהסיק מה עושים בהמשך.

ברשותך אני אתחיל מהסוף. מבחינתנו בכל הבדיקות שאנחנו עושים נמצא שהאוכל תקין. אני מתחיל מהסוף כי זה הדבר החשוב. לגבי הדברים האחרים, בעקבות הפערים בין הדוחות אנחנו כבר קבענו לעשות תיאום בין תהליכי הבקרה השונים, אנחנו עושים כאן מעגלי בקרה כפולים ומכופלים ואת זה צריך להבין.

כמה קבלנים יש היום?

38.

כל כמה זמן מתבצעת הבדיקה שכוללת את המרכיבים על ידי מעבדה?

כל ספק מזון נבדק פעם בחודש, באופן אקראי בוודאי, על כל תהליך העבודה שלו ובמקרים שהדברים הם לא ממש כמו שהוא צריך אז הוא מקבל עוד בקרות עד שהעסק מתיישר או עד שהוא יוצא.

כל ספק אומר שאם יש לנו 38 ספקים - - -

יש לנו כ- 400 בדיקות בשנה.

זה רק על 160,000 של חוק ההזנה.

אני רוצה לשאול לגבי זה, אתם כשדיברתם עם אתי וייסבלאי רכזת המחקר שערכה את המסמך לבקשת הוועדה לזכויות הילד, אז הטענה שלכם הייתה בדיוק הפוכה. אתם טענתם שאי אפשר להסתמך על הממצאים כי הבדיקות על הספקים נעשות על מספר קטן של ספקים ולכן אי אפשר להכליל מהן על השאר. לא ברור לי איך אתה אומר עכשיו שהבדיקה נעשית על כולם.

התחלתי קודם לומר שאנחנו עובדים במעגלי בקרה שונים. הבקרה השוטפת במסגרת המכרז שקרן רש"י מחויבת, היא זו שמפעילה חברה מקצועית בינלאומית בשם "ביו-לב" בירושלים, החברה הזאת עושה אחת לחודש בדיקה לכל ספק על כל שרשרת תהליך העבודה שלו. במקביל אנחנו עושים בדיקה מבחוץ, "ביו-לב" נשכרת על ידי "רש"י", אנחנו עושים בדיקה מבחוץ על ידי "מרמנט" - הבדיקה שהם עושים היא באמצעות בתי הספר. מה שטענו שהבדיקה שעשתה "מרמנט" היא לא מדגם מייצג לכן תהליך וההסקה שאומרת שיש פה 30% או 40% או 20% הוא פשוט לא נכון, כי הדגימה היתה באזור מאוד מסוים, לפעמים כשאמרו שהמנה לא תקינה אף אחד לא אמר האם נבדקו שלושת מרכיבי המנה או מרכיב אחד. כלומר, הייצור מהבדיקה עצמה לאקסטרפולציה ולהגיד שמזה ניתן להסיק נראה לנו לא נכון. אי אפשר לקחת ממצא של דוח בקרה שהועלה לאתר של המשרד ולומר שמשתמשים בו כמו שהוא, בלי שהוא עבר את תהליך העיבוד שלו, ולהפוך אותו לנתון ממשי.

"מרמנט" היא לא חברה שמשרד החינוך שכרה כדי לעשות בקרה? אם המתודולוגיה שהיא מפעילה לא נכונה לדעתכם אז אולי צריכים חברה אחרת.

"מרמנט" לא מתעסקת במעבדות, "מרמנט" מתעסקת בטופסולוגיה.

"מרמנט" היא זכיין שמפעיל מעבדה וטכנאי מזון שעוברים בבתי הספר ועורכים את הבדיקות. זה בסדר גמור ואין לנו בעיה במובן הזה. השירות מקצועי. אני מנסה לומר שכדי שלנו יהיה כלי כמה שיותר נקי הבקר מקבל טופס טיולים שהוא נייר ללא שיקול דעת.

השאלה למשרד הבריאות. יש שתי חברות אחת "ביו-לב" והשניה "מרמנט" עד כמה אתם מסונכרנים לפני התקנים והתקנות וכמה יש שיתוף פעולה לדעתכם?

כמו שנאמר ברגע שנודע לנו שאנחנו בעצם הורחקנו מהפיקוח הבריאותי על ילדי ישראל אז כתבנו מסמכים אותם מסרנו למשרד החינוך שיעבדו על פיהם. להגיד שאנחנו מסונכרנים – לא.

יש לי עוד הערה אדוני היושב ראש, על פי תפיסת עולמנו, שלי אישית ושל כל חבריי במשרד הבריאות, כשמוסרים עבודה לקבלן – גוף פרטי שיהיה הכי מוצלח בעולם, אני חושב שהגוף המקצועי שצריך לפקח על עבודתו של הקבלן צריך להיות גוף מקצועי. גם אני, אני מפקח ארצי כשאני מקבל, לשאלה הקודמת שלך עניתי שכדי לתת חוות דעת בנושא בריאות, תזונה, תברואה, הנדסת מזון וכל הנושאים האלה, צריכים להיות אנשי מקצוע שיפקחו. אני מומחה לדברים מסוימים, חברתי לנושא התזונה, חברים אחרים בנושא הרפואה. זו הדעה שלנו ולכן אנחנו חוזרים ואומרים, הרגולציה והפיקוח חייבים להיות של משרד הבריאות. אנחנו דרשנו את זה - - -

גם אנחנו חושבים כך ולא חשבנו אחרת.

מי קובע אם העבודה של "מרמנט" או של "סקט"א- רש"י" או "ביו-לב" היא מקצועית או לא מקצועית אני עדיין לא יודע.

את הרעיון הבנו.

ומי היא החברה שתבדוק את החברה של החברה של החברה.

בשביל זה קיים משרד ממשלתי.

חבר הכנסת יעקב כץ, העניין מאוד פשוט, יש שתי חברות שהן חברות חיצוניות שזכו במכרז לעניין הביקורת, הן חברות פרטיות ורציניות, הממשלה לא נמצאת בפנים כדי לבקר את הפעילות. אתן לך דוגמה - - -

הממשלה מסמיכה אותן.

בסדר. אנחנו יכולים להפריט כל דבר, כל דבר אבל הדבר האחרון שאנחנו רוצים להפריט הוא הפיקוח. ברגע שאתה מפריט את הפיקוח ומעביר אותו לחברה חיצונית שבעצם מפקחת על עצמה כי אתה לא מפקח עליה, לך אין אנשי בריאות שיושבים שם ואחרים עושים בדיקה לכל מרכיב שנמצא ואם הוא בתוקף או לא.

בנושא הזה היינו דנו בעניין אחר בתי החולים שחייבנו בעניין המעבדות, זה אותו דבר. אני לא בא אליכם בטענות, הטענות שלי למדינה שהעניין הזה הועבר לגורמים חיצוניים ומי שאחראי על הנושא בממשלה אינו מפקח כי אין לו סמכות בחוק. אני מציע שבהחלטות שלנו נדרוש - - -

חברינו ממשרד הבריאות יודעים שמבחינתנו הם היו צריכים לפקח, הם יודעים שזו דעתנו.

נשמע כעת את עמותת יה"ל. בבקשה.

שלום וברכה. סמנכ"ל בעמותת יה"ל – ייעוץ והדרכה לאלרגיות מזון. זו עמותה של הורים לילדים אלרגיים. אני מייצגת כאן את הילדים האלרגיים במערכת החינוך. - - -

לא את כולם.

יש כאן מישהו ששכח איפה הוא נמצא, באיזו וועדה. מדברים כאן אך ורק כשאני נותן רשות ולא זורקים מילים פרט לחברי הכנסת. כל מי שמבקש זכות דיבור אנא שיפנה אלי. לאפשר לאנשים לדבר, אנחנו לא מנהלים ויכוח בין האנשים. אגב, ההערה שלכם לא נכנסת לפרוטוקול.

תודה. הסיבה שאנחנו נמצאים כאן היא כי הילדים האלרגיים במערכת החינוך שאמורים ליהנות ממפעל ההזנה לא מקבלים ארוחות ממפעל ההזנה. לפני כשבועיים היינו בדיון בוועדה לזכויות הילד כשהנושא הזה עלה גם שם. בשלב הזה אין עדיין פתרון ואני מאוד מקווה ומאמינה שנוכל לשבת עם משרד הבריאות כדי לגבש את התקנות שצריך לגבש, כדי שמאות ילדים אלרגיים במערכת החינוך יקבלו ארוחות. המצב האבסורדי שנוצר היום זה שילד אלרגי לא מקבל ארוחה -אומרים להורים להביא ארוחה מהבית. יש שתי אפשרויות - - -

כדי להגן עליו.

אני לא שפטתי אם זה כדי להגן עליו או להרע לו. יש שני דברים שקורים, האחד שילד אלרגי מביא כריך מהבית ואוכל כריך בזמן שכל החברים שלו אוכלים שניצל וירקות או ארוחה חמה, או שההורים שלו נאלצים לשלם מכספם באופן פרטי לקייטרינג שיביא ארוחה חמה לילד באותה שעה שהילדים האחרים מקבלים ארוחה ממפעל ההזנה. אלו דברים שקורים לא אחת ולא שתיים ויש לנו מקרים של הורים שמשלמים באופן פרטי.


אנחנו חושבים שכן אפשר למצוא את הפתרון גם עבור הילדים האלרגיים. יותר מכך אנחנו חושבים שיש כאן קצת סוג של הפלייה, ילד אלרגי לא שונה מכל ילד אחר במערכת החינוך ובמיוחד כשאנחנו מדברים כאן על ילד עם מוגבלות אז על אחת כמה וכמה החוקים צריכים להיות שוויוניים לכאלה ולאחרים.

אני מבקשת לציין שאני לא באה בטענה לאף אחד, משרד החינוך, עירית ליבנה איתה אנחנו עובדים באופן שוטף כל השנה ויצרנו קשר גם עם מר זאב פיש ממשרד הבריאות, אני מאמינה שנוכל להגיע להידברות. אני מעלה את הנושא הזה כאן כי אני חושבת שחשוב שידעו שלמרות שיש מפעל ההזנה יש ילדים שלא מקבלים אוכל.

מה התקנות אומרות לגבי אלרגיות מזון?

הסתבר לנו בדיון שהיה בוועדה לזכויות הילד, שלמעשה לא קיימות תקנות לילדים אלרגיים. אפרט, חוזר מנכ"ל משרד החינוך למעשה מתייחס לילדים עם צרכים מיוחדים בתזונה, ילדים עם צלייאק, סוכרתיים וכדומה, הוא גם מתייחס לילדים עם אלרגיות, הוא דורש מהספקים לספק את הארוחות המיוחדות האלה, אבל בסוף בפועל הספק לא מוכן להתחייב.

יש סוגים שונים של אלרגיות.

אתה צודק בהערה שלך. ישנם סוגים שונים של אלרגיות יחד עם זאת, אמרו כעת נציגי משרד החינוך שקיימים 38 ספקים. אנחנו מאמינים שאפשר למצוא את הפתרון ואפשר לקבוע שחלק מהספקים, למשל ספק X מייצר ארוחות שאנחנו יודעים בוודאות שהן נקיות למשל משומשום והוא זה שמייצר את הארוחה הזאת, ספק Y מספק ארוחה שאנחנו יודעים בוודאות שהיא נקייה מאגוזים. אגב, אני אעיר כאן שהאלרגיה הכי נפוצה בארץ היא אלרגיה לחלב, אחריה אלגיה לשומשום ולאחר מכן יש בוטנים, אגוזים וכדומה. הילדים עליהם אני מדברת הם ילדים שלא מקבלים אוכל כמו ילדים שאלרגיים לאגוזים למשל. לא אומרים להיות אגוזים בארוחה שילד מקבל. זאת אומרת שמה שאנחנו דורשים בעצם מהספק שהוא שישמור על ניקיון העסק שלו, ידאג לקנות מוצרי יסוד למזון שהוא מכין מספקים שהם נקיים, ויש ספקים נקיים. אני מזכירה לנו שהילדים האלה אוכלים משהו ואפשר לספק אוכל לילדים.


אנחנו מרגישים מצד אחד קצת לבד בעניין הזה. לי יש ילד אלרגי ואני יודעת מה נדרש ביום יום, זו אחריות מאוד מאוד גדולה גם מצד מערכת החינוך וגם מצד כולם, אבל זה לא משהו שבלתי אפשרי לעמוד בו. בשלב הזה, נכון להיום אנחנו בסוף השנה, אני מקווה שבשנה הבאה ילדים אלרגיים יקבלו ארוחות במערכת החינוך.

אני מבקש לענות אדוני.

אתה תענה בסוף כי בוודאי תעלנה עוד שאלות. בבקשה סמי עטר חבר הנהלת איגוד מנהלי מחלקות חינוך.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות בנושא שאתה פתחת. ראשית בנושא ההשמנה. נושא הזה הוא בהחלט נושא שמשרד החינוך חרט על דגלו השנה, זה לא רק השנה אלא הוא בכלל תופס מקום. אני בא מהמקום של איך להביא את הנושא הזה לגני הילדים, לבתי הספר יחד עם משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט. על הנושא הזה אני יכול להעיד על הישוב בו אני ניהלתי מחקר אמפירי יחד עם אוניברסיטת בר אילן, יחד עם עירית ליבנה ויחד עם דוקטור דני נמט בנושא ההשפעה של תזונה לא נכונה או תזונה לא בריאה על ילדים בגיל צעיר. הנתונים האלה בהחלט מהווים בשבילנו בסיס לתכניות לגני הילדים ובתי הספר - המחקר מפרט כאן.


הנקודה השנייה, ההתייחסות שנאמרה כאן בנוגע למפעל ההזנה, אנחנו בהחלט לוקחים את ההנחיות דרך רישוי עסקים לנושא תברואה להנחיות משרד הבריאות ומשרד החינוך. הפיקוח בתוך בית הספר על המזנון הבית ספרי מבחינתנו הוא בהחלט משמעותי ביותר. יחד עם זאת כל התפריטים המוצעים שם יחד עם הספק שמגיע לבית הספר ושמקבל את ההנחיות הן מהרשות והן מבית הספר, לנו בעצם יש את הווטרינר שעורך את הבדיקות התברואתיות כדי שהנושא יהיה בריא ותקין. תודה.

נציגי השלטון המקומי נמצאים איתנו?

למעשה אני מהווה, לא בהכרח, לא נציג השלטון המקומי אומנם אבל את מנהלי מחלקות החינוך.

מה קורה עם הפיקוח על הספקים שאינם במפעל ההזנה? מי מפקח עליהם?

אני לא מודע לזה. אני כן יכול להגיד - - -

אל תגיד, אתה לא יכול להגיד כאן משהו מטעם השלטון המקומי.

אני רוצה להתייחס לעניין המזון שנמכר בבתי הספר. אנחנו גם התייחסנו במסמך של המרכז למחקר ומידע של הכנסת. מבקר המדינה בשנת 2010 קבע שיש בעיה, יש חוזר מנכ"ל משנת 2006, אבל יש בעיה באכיפה על נושא המזון שנמכר בבתי הספר. בתהליך הכנת החומר לקראת המסמך הזה, נמצא שהמצב עדיין בעינו. יש בעיה עם האכיפה של נהלי מנכ"ל משרד החינוך לגבי מכירת מזון מזיק. יש רשימה מסודרת, אבל עמידה בבחירת המוצרים האלה שנמצאים ברשימת המזונות המזיקים לא - - -

מי מפקח היום בפועל על המזון שהוא במיקור חוץ של משרד החינוך?

מי שצריך לפקח הוא משרד החינוך, אבל מבקר המדינה קבע כבר בדוח מ- 2008 שמשרד החינוך לא מפקח וחזר על זה בביקורת בשנת 2010.

מי כן מפקח, מי אמור לפקח?

משרד החינוך.

לא הרשות המקומית? על החנויות אני מתכוון.

משרד החינוך לא מפקח מה שבאחריות במפעל ההזנה כי יש גופים - - -

יש מפעל הזנה ויש קיוסקים בבתי הספר.

יש את מפעל ההזנה, אבל יש רשויות מקומיות שאין להן מפעל הזנה והן מפעילות את זה. מכניסים את המוצרים לבית הספר שלא נמכרים בקיוסק. מי אחראי על זה?

אני לא יודעת. אולי משרד החינוך יענה על השאלה?

הפיקוח ברמה העקרונית – התפיסה שלנו אומרת שלא משנה מי מפעיל את ההזנה, אם זה תחת חוק ההזנה או התארגנות של הורים או של הרשות, העקרונות צריכים להיות אותם עקרונות, הם עלו פה. אנחנו מאוד בעד שמשרד הבריאות יפקח, המדינה קבעה אחרת. לכן אנחנו מפעילים מנגנונים.

אבל אתם יודעים מיהם הספקים?

לא. זאת התארגנות של הרשות ושל הורים.

הם כפופים לאיזה חוק?

'חוק רישוי עסקים'.

יש את מפעל ההזנה שהמדינה מפעילה, מעבר לזה יש עוד התארגנויות הן של הורים ברמה של מוסד חינוכי או של רשות או בשיתוף או בחלק.


לגבי המזנונים והקיוסקים – זה לא מתפקידו של משרד החינוך לפקח. הנוהל שלנו הוא נוהל. רבותיי, כמו שאין את הפיקוח, לדעתנו משרד הבריאות צריך לפקח וגם הרשות המקומית. זה גם עלה בוועדה לזכויות הילד ואלו היו המסקנות. יש כאן בעיה ואנחנו לא אומרים שלא, המדינה רק היא צריכה להחליט מי מפקח. כמו שנאמר החוזר שלנו הוא טוב, הוא מעולה, הוא מפורט, הוא נותן מענה לכולם.


ילדים עם צרכים מיוחדים – אנחנו עובדים על פי הנחיות משרד הבריאות. ברגע שמשרד הבריאות לא מאשר ספק לתת מנה מיוחדת עם רגישויות מזון למען בטחונו של הילד אנחנו פשוט לא ניתן לו את זה. חשוב לנו הביטחון של הילד.

אדוני היושב ראש אני לא מבין, הרי לילד ולהורים לא משנה והם לא יודעים מי המפקח על מה ואיפה. ההורה שולח ילד למערכת החינוך ומבחינתו זה משרד החינוך. אני מבין שבהתכתבות הפנימית בין משרדי הממשלה עדיף שמשרד הבריאות יעסוק במה שהוא מבין. משרד החינוך לא אמור להבין בהרכב המזון ומה בריא ומה לא בריא. אני לא מדבר עליך אלא ברמת המשרד. ההורה שולח את הילד לאחריות משרד החינוך, לכן אי אפשר להגיד שעל מפעל ההזנה הפיקוח נפלא והכול בסדר והחום הוא º70 ולא º60.

לפעמים אוכל בריא לא טעים, גילתי את זה במהלך שנות ניסיון, אם הבריא היה גם טעים לא היו בעיות – בהכללה. אז הולכים לקיוסק שבו האוכל טעים ולא בריא, זה הסדר הפוך, קונים שם נקניקיות בשמן עם צ'יפס לגוון, אז מה הועלו חכמים בתקנותיהם.

אתה צודק ואתה צודק גם כשהורה שולח את הילד למוסד חינוכי אין לו כתובת אחרת מלבד שר החינוך, מנכ"ל וזה בסדר. יחד עם זאת אני אומרת שיש עוד גופים שנותנים בתוך המשרד, ראה הקיוסקים והמזנונים. הרשות המקומית נותנת פה רישיון עסק לספק מסוים, נכון שהוא מתארח בביתנו, אבל מנהל בית הספר הוא מנהל והוא לא יכול לפקח על זה, גם אי אפשר לדרוש ואין לו את הכלים לזה. צריך מישהו לפקח, אנחנו חושבים ודורשים אבל המדינה צריכה לפתור את זה.

מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות. לצערי כבוד היושב ראש אנחנו מדברים פה לא בפעם הראשונה על בעיה מוכרת ולא חביבה. הייתי מסכם אותה – יש הוראות, אין אכיפה, אין מזון בריא, יש נפילה בין הכיסאות ויש השמנה. לא אני אומר את זה, את זה אומר מבקר המדינה. בדוח מבקר המדינה משנת 2008, על פי המסמך שמרכז מחקר ומידע הציג, משרד החינוך אינו מפקח על ביצוע החוזר. קודם כל ההוראות הן חוזר מנכ"ל 2006 – חוזר שצריך לברך על כל סעיף שבו.


בסקר שערכה המועצה לצרכנות ב- 2008 נמצא שכ- 80% מהמזונות הנמכרים בתיכוניים ובחטיבות הביניים הם מזונות שחוזר מנכ"ל אוסר למכור. טענות דומות הועלו גם בוועדת החינוך במספר מושבים. גם בדוח מבקר המדינה לשנת 2010 –שנתיים אחר כך, קובע המבקר שהחוזר "אינו נאכף ונמצא שגם בתיכוניים וגם בחטיבות הביניים נמכרים מזונות עתירי שומנים, פחמימות וסוכרים. הרשויות המקומיות לא התנו את השכרת הקיוסקים לעמוד בדרישות החוזר. משרד החינוך לא עשה סקר בנושא עמידת בתנאי החוזר ולא קיבל החלטות בנושא. משרדי הבריאות והחינוך לא קידמו חקיקה שתאסור מזון לא בריא במוסדות החינוך. אף לא נמצא תיעוד המעיד על תיאום ושיתוף פעולה בין הרשויות והוא אינו מטופל כראוי." דוח מבקר המדינה לשנת 2010 ולא בפעם הראשונה.


אני מחזיק כאן את פרוטוקול ישיבת וועדת החינוך מה- 25 במרץ 2008. כאשר אני הצעתי פתרון פשוט לסגור את הבעיה. הצעתי שיערך סקר מידי, כל מנהל בית הספר ידווח למפקחת על הבריאות במשרד החינוך מהו המזון שנמכר במזנון ואם יש מכונה לשתייה אוטומטית או לא. ביקשה המפקחת הבריאות זמן, ביקשה אחרי פסח, "בואי נהיה ריאליים כמה זמן את צריכה? שלושה חודשים". אנחנו מדברים על מרץ 2008. שלושה חודשים לפי מתמטיקה פשוטה של בית ספר יסודי – יוני 2008. אנחנו נמצאים עכשיו ביולי 2011, ביולי 2011 האם סקר כזה נערך? – לא.

לצורך מה זה?

אם סקר כזה יערך, מה הטענה שאנחנו צריכים, כנראה כי אני לא יודע מדוע כי היא נראית בעיה מאוד פשוטה לפתרון, מה צריך לעשות הוא שמשרד החינוך יקבל ריכוז של כל נקודות המכירה שעוברות על הוראות חוזר המנכ"ל הפנטסטי שלו, אני לא אומר את זה בציניות, זה החוזר שאותו צריך לאכוף. יעביר את הרשימה לרשויות המקומיות שתשלולנה רישיון עסק, אחרי התראה בסדר, כי אני לא בעד להוריד מיד פטיש, אבל שיכנס תהליך שנקרא בישראל בשפה פשוטה אכיפה, אבל כנראה אינו מבוצע, אינו מיושם. אז אותו מזנון שיקבל את ההתראה הזאת יקבל גם זמן ותוך שלושה חודשים ושרישיון העסק יישלל אם הוא לא יעמוד בתנאים. אני לא מבין מדוע עד עכשיו לאחר שזה סוכם כאן, לאחר שהייתה התחייבות לבצע תוך שלושה חודשים - - -

האם למשל הקיוסק שנמצא בכנסת הוא תחת הרשות המקומית ירושלים או תחת אחריות של הכנסת?

אינני יודע הכנסת היא שטח מיוחד. שמענו כאן לא אחת שהאחריות על מזנוני בתי הספר היא בידי הרשות המקומית ולא בידי משרד החינוך, אבל משרד החינוך יכול להביא את המידע לפתחה של הרשות המקומית.

מר פלג אתה בעצמך אומר שאין בעיה של חקיקה אלא יש בעיה של אכיפה.

חד משמעי.

אין לנו מה לחוקק פה, זה לא יעזור אם ניתן עוד - - -

לכנסת יש גם פונקציה של בקרה, היא יכולה לדרוש והיא דרשה. ההסכם וההתחייבות שהיא קיבלה לא מיושמים, אני לא מבין איך הדברים האלה ממשיכים להתנהל בצורה כזאת.


אני מסכם בארבע בקשות שלנו. האחת – שהסקר הזה סוף סוף יבוצע, שיועבר לשלטון המקומי. לוודא שתהייה התניה בכל הסכם לזיכיון למזנון בשטח בית הספר ושיכובדו הוראות חוזר מנכ"ל ברמה של התניית הרישיון. שלישית, שהרשויות תחויבנה לבצע את אותו תהליך שלילה לאחר התראה מכל מי שלא עומד בהוראות חוזר מנכ"ל הזה. הדבר הרביעי עליו התרענו בסקר שביצענו לפני כחודש וחצי הוא הזיהום בברזיות בבתי הספר, בסקר משותף שלנו ושל ערוץ 10 נמצאו זיהומים ברמה שאסור לתת לילדים לשתות מאותן הברזיות. יש חופש גדול עכשיו, הוא לא קוצר, אני מבקש שהוועדה תדרוש שבמהלך החופש הבעיה הזאת תטופל. תודה רבה אדוני.

אני קודם כל רוצה לברך את עירית ליבנה על החוזר המפרט את מה צריך לאכוף. זה בסדר גודל עולמי והיא עשתה את זה בחוזר מנכ"ל עוד לפני שבעולם נכנסו לתחום הזה. הבעיה היא ברשויות המקומיות בעניין האכיפה, לדעתנו - - -

את זה כבר הבנו, בואו לא נחזור על הדברים.

הנושא של הפתרון הוא החשוב כאן. צריך לדרוש מהרשות המקומית להגיש תכנית לוועדת חינוך, הם שותפים בחינוך והם חייבים להגיש לוועדת החינוך תכנית איך הם מיישמים את זה בשנת הלימודים הקרובה. אם אתה מדבר על משהו מעשי זה מה שהייתי רוצה שיצא מהדיון הזה.

תודה. חבר הכנסת יעקב כץ בבקשה.

אני לא חושב שיש סיכוי, אני אומר את זה לנציג המועצה לצרכנות וגם לך כבוד היושב ראש כי
הערת שכתוצאה מזה שבתי הספר יפנו לרשות המקומית הרשות המקומית תפתור את הבעיה. השיקולים שלה בהרבה מאוד מקרים הם שיקולים אחרים, הם נמצאים תחת איומים והם בחשבונות אחרים והסיכוי הזה הוא אפסי. צריך לחוקק חוק שברגע שאני שולח את ילדי לבית הספר האחראי עליו ברגע שהוא נכנס למסגרת בית הספר, לתוך גדרות בית הספר, האחראי הוא בית הספר-משרד החינוך. לכן על בית הספר, על משרד החינוך להקצות מישהו או מערכת שתאכוף ותבדוק שקיוסקים וכל צורות ההזנה, כמו שהם נוהגים במפעל ההזנה, יהיו באותה מידה. מה שנכנס לתחום בית הספר צריך להיות באחריות משרד החינוך. משרד החינוך יפעיל פקחים שיבדקו את הקיוסקים - - -

אנחנו חוזרים על הדבר הזה בכל ישיבה. הבעיה הגדולה ביותר במשרד החינוך שאין אחריות אישית לביצוע חוזרי מנכ"ל. אין אחריות אישית של המנהל. ברגע שתהיה אחריות אישית על המנהל לביצוע חוזרי מנכ"ל, לא רק אחריות אישית במסגרת של שימוע, אלא אחריות אישית שבחלקה היא אחריות מנהלית, פלילית כמו על נושא התשלומים הנוספים, על כל התשלומים מרצון, על כל הנושא שקשור לתזונה ולבריאות, על כל אותם חוזרי מנכ"ל. יש אדם אחד שכותב אותם ויש אדם אחר שמצפצף עליהם ואף אחד לא עושה כלום כי אין אחריות אישית. המקסימום שהם יכולים לעשות זה לקחת רישיון הוראה או רישיון עסק מבית הספר ואז סובלים הילדים כי אין אחריות אישית.


מזמן כבר אמרתי - - -

תקן את החוק שזה יהיה אחריות אישית.

בדיוק, צריך שיהיה חוק שמחייב באחריות אישית את מנהלי בתי הספר לביצוע חוזרי מנכ"ל. אז הוא לא ייתן לקיוסק לפעול אצלו בשטח אם הוא מוכר מוצרים האסורים בחוזר מנכ"ל.

מי שקובע את הרשות למכור, את זה לא נותן מנהל בית הספר.

אני סוגר את הדלתות של בית הספר שלי ולא פותח כל עוד הרשות לא תגיד - - -

אני בפרוש חושבת שצריך, אבל הגורם שנותן לו את הרישיון זו הרשות המקומית תחת איומים כמו שאמרת. למנהל אין קייס, הקיוסקאי שם עליו פס.

נדאג שהחוק ייתן לו קייס.

תנסו לפתור ולא - - -

מיכל ברמן הורה, בבקשה.

אני מיכל אימא של ט. ילדה אוטיסטית מבית הספר גיל בתל אביב, ט. בת 18. אני קוראת במסמך שעלות ארוחה יומית לתלמיד עומדת על כ- 11 שקלים. אנחנו ידענו על 10.40 שקלים, אבל אני אתייחס למה שכתוב כאן בדפים. הילדים שלנו קמים בבוקר ויוצאים לבית הספר בין -6:30 לשעה 07:00 וחוזרים הביתה בין 17:30 ל- 18:00. כל הארוחות שלהם, מירב הארוחות שלהם פרט לארוחת הערב ניתנות להם בבית הספר. העלות של 11 שקלים כמובן לא מספיקה וזה עול גדול על כתפי ההורים, לא כול ההורים יכולים. יש הרבה מאוד משפחות לילדים אוטיסטיים שהן חד הוריות, מרובות ילדים עם קשיים כאלה ואחרים. נוצר מצב אבסורדי, דיברו כאן על בדיקה של כמות המזון ודברים אחרים לילדים בני 20 ו-21. החינוך של הילדים האוטיסטים הוא מגיל גן ועד גיל 21. ראשית יש תשלום אחיד, ילד בכיתה א' מחויב באותו תשלום כמו ילד בן 20, 18 ו- 21 - - -

אבל זה לא תחת 'חוק ההזנה'. כדאי שנבהיר את זה. סלחי, את מדברת על חינוך מיוחד וזה בסדר וטוב שזה עולה כאן, אבל זה לא קשור לחוק ההזנה ועל הארוחה לילדים שדיברת עליהם.

יש ילדים אוטיסטיים שלומדים בשילוב.

אני מדברת על הילדים הגדולים שהסכום הזה אינו מתאים להם, זה עול מאוד גדול שנופל על ההורים. אני מדברת על בתי ספר קטנים שגם כך להגיע אליהם ולהביא להם את האוכל זה כמות אחרת לחלוטין ממה שמגיעה לבית ספר גדול עם הרבה מאוד ארוחות.


ילדים אוטיסטים רבים מקבלים תרופות שחיוניות להם יום יום, התרופות האלה גורמות להגברת התיאבון. הילדים חוזרים הביתה רעבים. הארוחות שאנחנו יכולים לתת להם במחירים האלה עם תוספת של ההורים, אלו ארוחות שאינן מתאימות לגיל שלהם, אלו מנות קטנות. אצלנו בבית הספר למשל יש ארוחה בשרית פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע. ילדים אוטיסטים רבים גרים בהוסטלים. בהוסטלים בערב לא מקבלים ארוחה בשרית אלא ארוחה חלבית. יש ילדים שימים שלמים לא מקבלים ארוחה בשרית. האוכל שלנו רווי בשומן ובפחמימות. הילדים שלנו שמנים, הילדים שלנו לא נוהגים לעשות ספורט כי לצערנו מוטיבציה לפעילות גופנית זה לא משהו שיש לילדים אוטיסטים. המצב מדאיג מאוד מאוד. בבדיקות שעושים לילדים אוטיסטים בגיל העשרה מוצאים שהתפקודים והערכים שלהם מתאימים לערכים של אדם מבוגר בן חמישים ומעלה.


אני חושבת שאחד הדברים החשובים ביותר זה לאפשר לקנות ארוחות ראויות לנערים בגיל ההתבגרות שבגיל הזה הם ילדים רעבים כמו שכולנו מכירים גם מהילדים הרגילים שלנו. כמו כן, אצלנו בבית הספר יש הארכת שנת הלימודים, הילדים שלנו לומדים גם בחופש הגדול עד ה- 15 באוגוסט וגם בחופשות של חגים כמו סוכות, חנוכה ופסח חוץ מחול המועד שאז בית הספר אינו כשר. בימים האלה אין בכלל השתתפות של משרד החינוך ושל העירייה בהזנה ואז כל הנטל נופל על כתפי ההורים. שוב אני מזכירה, הורים ש שבמקרים רבים ידם אינה משגת, לא מסוגלים. אנחנו לא ניתן שיהיו חלק מהילדים שיקבלו ארוחות טובות עם ירקות ואוכל נהדר וילדים אחרים שיגיעו עם אוכל דל.

תודה. אבנר עורקבי.

יושב ראש ארגון אהב"ה – ארגון הנכים בישראל המיוחד. אנחנו מאוד מברכים את מפעל ההזנה של משרד החינוך, אבל יש מספר בעיות. לנו יש הרבה ילדים שהם משולבים בתוך בתי ספר רגילים. לילדים האלה המגבלה בכמות המזון או באיכות המזון או בסוג המזון הוא מאוד אקוטי. אני גם מדבר על ילדים אלרגיים שלא מודעים להגבלות באוכל שלהם.


יושבת לידי כאן אימא שנואשת מהנושא הזה, אני רוצה לאפשר לה לומר כמה מילים, היא בכוונה הגיעה לכאן עם ילדה הקטן למרות שיש לה בעיה מאוד רצינית.

אני אימא לילד אלרגי בגיל שעולה לכיתה א'. מדובר בילד נורמטיבי, במקרה שלי עם IQ מאוד מאוד גבוה. פשוט אין לנו אפשרות לשלב אותו במערכת חינוך נורמטיבית. המקומות דוחים אותו, עיריית גבעתיים מגבה בתי ספר וגנים שבהחלט מתכוונים לעשות דברים שיהרגו אותו וכאילו כלום כלום, כולם שותקים. את הילד לא הצלחנו להכניס למסגרות, לא הצלחנו להכניס אותו למסגרת נורמטיבית רק בגן חובה. שנה אחת היתה לו בסדר ועכשיו אנחנו חוזרים להתחלה. בית הספר שאליו הוא אמור להיכנס מבהיר לנו חד משמעית שהוא לא מתכוון לשמור על החיים שלו, העירייה מגבה אותם. אני ביקשתי להעביר אותו לבית ספר אחר שהמנהלת כן מראה נכונות לקבל אותו ולשמור על החיים שלו ולא לנדות אותו. כלום, אף אחד לא לוקח אחריות אישית. ראש העיר מחייך אלינו בפלקטים בכל תחילת שנת לימודים, מאחל לנו שנת לימודים פוריה, מספר לנו סיפורים על זה שהוא רואה מולו את טובת ילד. בשורה התחתונה הילד הזה נדחה ונמצא בשוליים של החברה ואתם גוזרים עליו נידוי. זה ילד שיכול לתרום לחברה בעתיד. בכל חופשה אנחנו מתוסכלים מכך שאין לנו לאן לשלוח אותו.


כרגע אין לי סידור לקייטנה כי ההסכמים שלהם עם הקייטנות הם "לא פותחים עבורו את השער". אני מצטטת אותם, "אין לילד הזה אפשרות להשתלב בחברה נורמטיבית". זה ילד שיכול לתרום, הילד מחונן עם יכולות מאוד גבוהות ואתם זורקים לי אותו לשוליים. אין לי בית ספר לילד בשנה הבאה.

וזה בגלל האוכל.

צריך פשוט לגלות נכונות להגן עליו. אני מדברת על כך שלא לתת לו אוכל שיכול להרוג אותו. בגן ליד הבית הסייעת חד משמעית אמרה לי שהיא הולכת לתת לו אוכל שהיא יודעת שיהרוג אותו.

למה הוא אלרגי?

אנחנו ננסה לטפל בזה. אני מציע שתעבירי את הפרטים.

יש הרבה ילדים כאלה.

אנחנו כמובן נשמח להיכנס לעניין.

אני בהחלט מבין את המצוקה. יש כאן את מחלקת פניות הציבור של משרד החינוך, אני מציע שדווקא בעניין הזה אם יש פניות מהסוג הזה, אנא משרד החינוך קבלו את הפניות ותטפלו. אני לא רוצה לשמוע שיש בתי ספר ברשויות מקומיות שבגלל בעיות מהסוג הזה דוחים את הילדים.

משרד החינוך יודע על המקרה הזה.

אני לא נכנס למקרה הספציפי הזה. אמרתי שיש להעביר את העניין הזה למשרד החינוך לטיפול. אני אשמע מכם על התוצאה. בנושאים אחרים נא לפרסם את הפניות הקשורות לאלרגיה.


אני מבקש לסכם את הישיבה. יש למישהו להוסיף. בבקשה.

סגן מפקח ארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות.


בנושא הקיוסקים זה דבר פשוט ביותר, אני פונה לנציגי משרד החינוך, לא מספיק רישיון עסק, צריך להיות כלל ברזל שלא פותחים את העסק בשטח בית הספר ללא רישיון. זה חוק, אבל לצערנו בהרבה מאוד מקרים פותחים בלי רישיון.


שנית, בחוזה ההתקשרות של מנהל בית ספר עם אותו עסק צריך להיות כתוב מהם התנאים, בשביל זה לא צריך רישיון עסק, פירוט המוצרים שמותר למכור.


אני מקצר באופן משמעותי ועובר לנקודה נוספת, מקום האכילה, בשנת 2005 בזמן דיונים לקראת 'חוק הזנה' ביקשנו ממשרד החינוך להוסיף לפרוגרמה לתכנון ובינוי של מוסדות החינוך מקום אוכל לילדים – חדר אוכל. לצערנו עד היום, ברוך ה' עברו שש שנים, אנחנו מגיעים למצבים שלילדים אין מקום מסודר לאכול. צריך לדבר גם על חינוך וגם על תנאי האכילה.


נקודה אחרונה, כאשר אנחנו מדברים על הזנה, לדעתנו גם לא פעם דיברנו על כך, לספקים צריך להיות תו, אפשר להגיד ירוק או כל דבר אחר שתרצו, תו מיוחד ותנאים מיוחדים להזנה, זה צריך להיות בחוק. אי אפשר להגיד שאותו ספק יכול לספק לכל סוגי האוכלוסייה. דרך החקיקה ניתן לדרוש מהספקים את הדרישות המיוחדות כתנאי סף להשתתפות במכרז.

אתה אומר שכל מי שהיום עובד במפעל ההזנה במערכת החינוך צריך להיות עם תו מיוחד שאינו התו הכללי שלו כספק מזון.

כולם מדברים על דרישות מחמירות.

קיים באיזו מערכת הפרדה שאתם עושים?

לא כל ספק, לא כל קייטרינג יכול לספק מזון לילדים. זה עניין מורכב, הרבה יותר מורכב מהספקת מזון לאנשים מבוגרים. זה צריך להיכנס ל'חוק ההזנה' או בחקיקה אחרת.

תודה רבה. שמענו את כל הנימוקים ואני חושב שמיצנו את העניין מבחינת הישיבה הזאת. אני לא מתייחס למה שהולך להיות בעתיד.


אני פונה לממשלת ישראל ולראש הממשלה בעניין הפיקוח על כל מי שמפעיל את מערכת הבקרה של מפעל ההזנה במערכת החינוך. כלומר החברות החיצוניות שפועלות במיקור חוץ. אנחנו דורשים להעביר את פיקוח העל למשרד הבריאות. אם לא תהיה התקדמות ברמת הממשלה אנחנו גם נבדוק אם ניתן להתקדם בחקיקה בנושא זה.


אני פונה למשרד הבריאות בנוגע לצבעי המאכל שאסרו אותם בארצות מאחר והם מהווים מרכיב בהרבה מאוד מוצרים הנמכרים לילדים, מוצרים שנרכשים על ידי ילדים, E-122 ו- E-124. אני מתכון להתקדם בהצעת חוק לגביהם.


הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לערוך בדיקה בכל הנושא הקשור לעניין האלרגיה והזנת ילדים עם אלרגיה. כמו כן גם לגבי ילדים במסגרת החינוך המיוחד. לבדוק איך אתם פותרים את כל הבעיות ואם יש צורך לעשות חידוש בעניין הזה. אל תכריחו אותנו ללכת עם חקיקה בכל דבר. רק לפני חודשים גילנו שעושים רגולציה ברשויות מקומיות על פי ארץ המוצא, חוקקנו חוק שאוסר לעשות את זה על פי ארץ המוצא. אתם רוצים שנחוקק חוק על איסור הפליית אלרגיים?


הוועדה מבקש שיופעלו סנקציות ברורות לכל מי שעובר על חוזר מנכ"ל בכל מה שקשור לתחום המזון גם אם מדובר ברישיונות. גברתי מנהלת הוועדה אני מבקש להוציא מכתב חריף ליושב ראש הכנסת על כך שהשלטון המקומי לא מצא לנכון לשלוח לכאן נציג. בדרך כלל הם נמצאים בישיבות , אבל בכל פעם שהם מגלים שיש להם בעיה הם פשוט לא מגיעים. לא יעלה על הדעת שזה יקרה. אני מבקש שהם יקבלו מכתב חריף מיושב ראש הכנסת.


אני מודה לכם בית הספר בחיפה על המחקר שעשיתם, אני מקווה שנצליח להירתם למאבק שאתם מובילים להוצאת צבעי המאכל מהמזון שנמצא היום בישראל ולהגן על ילדי ישראל. אני מודה לכולכם.


היתה לי בעיה גדולה כאן עם הנתונים. מחלקת המחקר של הכנסת הציגה בפנינו נתונים, משרד החינוך לא קיבל את הנתונים באופן מלא. אם אתם מוציאים חוזר מנכ"ל איך אתם יודעים מה קורה בשטח? אתם חייבים לבצע את הבדיקה הזאת, תעשו את הסקר שמציעים לכם. מה הבעיה לדרוש מכל מנהל בית ספר שיעביר למפקחת בית הספר את הנתונים מה קורה אצלו, לרכז את זה חודש-חודשיים ואז תדעו מה המצב בשטח. תעבירו לנו את הנתונים, תעבירו לנו את רשימת בתי הספר ורשימת הרשויות המקומיות שעוברים על חוזרי מנכ"ל. תאמינו שהכנסת תטפל בזה בדרך הטובה שיש.

מתחייבת, אבל בהעברת הנתונים תעזרו.

אין שום בעיה, תעבירו לי את הנתונים על כל רשות מקומית שנותנת אישור לעסק להיכנס לבית ספר והוא מוכר מוצרים אסורים לפי חוזר מנכ"ל לילדים.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30