ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 04/07/2011

הרפורמה במבחן הפסיכומטרי

פרוטוקול

 
äëðñú äùîåðä-òùøä

äëðñú äùîåðä-òùøä

com_alex

2011-08-16Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 441

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ב' בתמוז התשע"א (04 ביולי 2011), שעה 10:00
סדר היום
הרפורמה במבחן הפסיכומטרי
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר - יו"ר

זבולון אורלב

מוחמד ברכה

מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

רונית תירוש
מוזמנים
שר החינוך גדעון סער

צבי צמרת יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

אלכס צסרסקי דוברות, משרד החינוך

נדב שמיר לשכה משפטית, מל"ג

ריקי מנדלצוייג סמנכ"ל לענייני אקדמאים, מל"ג

סתו ארז ראש מחלקת אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

פרופ' פאול פייגין משנה בכיר לנשיא הטכניון

ישראל גלעד יו"ר וועד המנהל, המרכז הארצי לבחינות והערכה

ד"ר יואב כהן מנכ"ל המרכז הארצי לבחינות והערכה

נעמי גפני מנהלת מחקר ופיתוח, המרכז הארצי לבחינות והערכה

איה בן-בן עמוס רכז פעילות פרלמנטארית, קרן אברהם

איתי ישורון משנה למנכ"ל

עו"ד רוני שוקן ראש מחלקת קשרי ממשל ושכנוע ציבורי

אייל נחום מנהל שיווק

קובי פנחס סמנכ"ל כספים, קבוצת קידום

ישראל פרץ יועץ פדגוגי – מנכ"ל חברת elemxos

נופר קפון סמנכ"ל חטיבה הדרכה, קבוצת קידום

עו"ד לינה רשף יועמ"ש, קבוצת קידום

עידן-חיים כהן מנהל פדגוגי, סמארטו – המרכז הארצי להשכלה וקריירה

נעמי בלנק בי"ס "יואל גבע"

עמית אבנר

יהודה סקר ועד ההורים הארצי ונציגה בכנסת

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

רשמה וערכה: יעל – חבר המתרגמים בע"מ

הרפורמה במבחן הפסיכומטרי
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, היום ה- 4 ביולי 2011, ב' בתמוז תשע"א.

הנושא שעל סדר היום, הרפורמה במבחן הפסיכומטרי ואנו מברכים את שר החינוך גדעון סער שהגיע לוועדת החינוך, התרבות והספורט יחד עם ראשי האוניברסיטאות והמרכז הארצי לבחינות והערכה כדי להציג בפנינו את הרפורמה המתגבשת במבחן הפסיכומטרי.

חשוב לציין, שהכניסה למוסדות להשכלה הגבוהה והנגישות אלו מהדברים החשובים ביותר למדינה שרואה בהשכלה כאחד מהכלים לצמיחה כלכלית. אין ספק שאנחנו מחויבים לפעול כדי להנגיש ולהרחיב את ההשלכה הגבוהה. המבחן הפסיכומטרי מהווה היום את מנגנון הכניסה למוסדות המתוקצבים והלא מתוקצבים, וכמובן שאפשר להתווכח על השיטה הישנה. נשמע כאן על השינויים המתוכננים והאם השיטה החדשה תנגיש יותר את ההשכלה הגבוהה לצעירים, היא בוודאי תתרום לנו ולכל המדינה ועל כך אנחנו מברכים. אין ספק שגם שהליך הפעלת הרפורמה במבחן הפסיכומטרי צריך להיות שיטתי כדי שלא נמצא את עצמנו שהשיטה מובילה לכאוס בכל מערכת החינוך מול התלמידים הנבחנים. אתם תציגו לנו את הליך ההפעלה של השיטה החדשה. חשוב שהתלמידים יהיו מוכנים בזמן לשינויים וכמובן מוכנים בכל ההיבטים הכרוכים בכך. ההחלטה כמובן מבורכת וחשובה.

ברשותך אדוני השר בבקשה תפתח ואחר כך נראה את המצגת שמתארת את הרפורמה ולאחריה נשמע את הנוכחים המכובדים שהגיעו. בבקשה כבוד השר.
השר גדעון סער
תודה אדוני היושב ראש. אפתח בקצרה וירחיבו אנשי המכרז הארצי לבחינות והערכה ונציג ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות). לא מדובר בשינוי שיטת הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, אלא מדובר בשני שינויים עיקריים שמתבצעים בבחינה. המהלך הוצג בפניי לפני כחצי שנה וזכה לאישורי, לגיבוי, עבר את התהליכים המקובלים מול גורמי ור"ה ומול גורמי ות"ב - (ועדה תיאום בין משרדית) וכדומה.

מהם שני שינויים שאנחנו מדברים עליהם? הראשון הוא שינוי או עידוד המוסדות להשתמש בשקלול שונה של הציונים, כדי שלא יחשב רק ציון אחד של הבחינה הפסיכומטרית, אלא שני ציונים נוספים שנקרא להם הומאניים וריאליים. חייבים לומר, שגם המרכיבים השונים של הבחינה, המרכיב הכמותי והמרכיב המילולי יכלו לשמש את המוסדות לחישוב בנפרד וגם לקביעת מדיניות בהתאם. אני אומר שהשינוי הזה יעודד ולא בעצמו כדי להבטיח את הדבר הזה וגם התלמידים שנבחנו בעבר יוכלו לקבל את הציונים שלהם לפי השקלול הזה. הנושא הזה יכנס לתוקף כבר מהבחינה הפסיכומטרית הראשונה, אוקטובר 2011.

השינוי היותר מהותי, לדעתי, הוא השינוי השני שיכנס לתוקף בבחינה שלאחריה, בחודש אוקטובר 2012, והוא הוספת המרכיב של מבחן הבעה בכתב או הוספת מטלת כתיבה שתארך כ- 30 דקות. כאשר במקביל הפרקים האחרים במבחן יקוצרו.

המהלכים שננקטים כאן הם מהלכים שמגדילים את נושא 'הבנת הנקרא' ויכולת הביטוי על חשבון שינון של מושגים. קודם כל אני חושב שזה נכון, אני חושב שחיים אקדמיים הם חיים שמצריכים רמה של יכולת הבעה בכתב ובמובן הזה ככל שבחינה הפסיכומטרית אמורה לנבא הצלחה בחיים אקדמיים הדבר הזה בהחלט טבעי והגיוני.

לדעתי יש לזה גם משמעויות נוספות מבחינת מיומנויות שאנחנו כחברה רוצים לעודד ולטפח וזה בוודאי שליטה בשפה כדרך ביטוי בכתב. הדבר הזה גם יחדד במערכת החינוך עצמה את הצורך לחזק את המיומנויות של הביטוי בכתב. אנחנו כבר עושים אדוני היושב ראש.

יש עוד מספר שינויים יותר מינוריים, הם יוצגו כאן. בהמשך אם יהיה צורך אני אתייחס לסוגיות יותר רחבות שנוגעות לבחינה הפסיכומטרית עצמה. בשלב הזה זה מספיק ואני מציע שאנשי המרכז הארצי לבחינות והערכה, יושב ראש וועד המנהל והמנכ"ל יציגו את התכנית.
ישראל גלעד
אני אציג את הרפורמה בקצרה. במסגרת הפיתוח הרב שנתית של המרכז הארצי לבחינות והערכה הוחלט על להכנסת שינויים במתכונת המבחינה הפסיכומטרית. השר הציג את תמצית השינויים, גם אני אציג אותם בתמצות ואחר כך ביתר הרחבה על ידי הנהלת המרכז.

השינוי הראשון הוא ביטול החלק של שאלות הבקיאות במילים וביטויים. במקום החלק הזה שכאמור יבוטל יבוא חיבור - מטלת כתיבה במסגרת החלק המילולי. משקל החיבור בהערכה הכוללת ינוע בין 5% ל- 15%. היישום מתוכן החל מאוקטובר 2012. מהי מטרת השינוי? – המטרה לתרום לשיפור יכולות הכתיבה של תלמידים בישראל.

מחקרים בארצות הברית מראים שתוספת חיבור לבחינה הפסיכומטרית הגדילה את ההשקעה של מורים ותלמידים בבתי הספר התיכוניים בטיפוח יכולות כתיבה. המחקרים מראים שעקב כך חל שיפור אמיתי ביכולת הכתיבה של תלמידים. אנחנו מקווים ומאמינים שכך גם יקרה בישראל. המחקרים האלה מראים שההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, חזקות וחלשות, לא התרחבו עקב תוספת החיבור. הערכת החיבור תעשה על ידי צוות בודקים מיומן על פי קריטריונים שהם חוצי שפות כמו רלוונטיות, חשיבה ביקורתית וארגון הכתוב.
היו"ר אלכס מילר
בנוגע לחיבור, כל העניין של ליקויי למידה - - -
ישראל גלעד
כמובן תהיינה התאמות, הדברים האלה ברורים מאליהם.
היו"ר אלכס מילר
מתי יכנס החיבור?
ישראל גלעד
באוקטובר 2012.
היו"ר אלכס מילר
והחלק הריאלי ?
ישראל גלעד
אוקטובר 2011.
היו"ר אלכס מילר
האם מערכת הלימוד לקראת השינויים האלה שונתה או שזו אותה הערכות ורק הציון יהיה שונה. כלומר האם יש צורך בהתאמת בלימוד לבחינה או שזה אותו דבר רק ששיקול הציון שונה?
ישראל גלעד
לגבי חישוב הציונים בבחינה עצמה, החלק הזה ברפורמה הוא שהבחינה עצמה לא תהייה שונה. המשקלות יהיו שונים.
היו"ר אלכס מילר
אני שואל האם יש צורך להתאמת ההכנה למבחן?
ישראל גלעד
ככל שמדובר בתוספת החיבור, ההנחה היא - - -
היו"ר אלכס מילר
החיבור בסדר, זה בעוד שנה. אני מתייחס לשינוי שיהיה באוקטובר הקרוב, האם כאן יש צורך בהכנה שונה?
ישראל גלעד
אין צורך בהכנה מאחר והבחינה לא משתנה, הציון במרכיבים השונים נשאר כפי שהוא. הדבר היחיד שמשתנה הוא השקלול ואני אתייחס לזה מיד.
היו"ר אלכס מילר
אם סטודנט עכשיו רוצה להתקבל למסלול ריאלי למשל להנדסה והוא צריך להתמקד בתחום הריאלי, השאלה היא אם ההכנה שלו צריכה להיות שונה כדי להצליח בתחום זה יותר מאשר בתחום אחר?
ישראל גלעד
מבחינה זו לא. היות ושאלת המשקל של החלק הכמותי או המילולי בציון הקבלה נקבע ממילא על ידי המוסדות. לכן מבחינה זאת לא יחול שום שינוי.

כפי שציינתי הערכת החיבור תיעשה על ידי צוות בודקים מיומן על פי קריטריונים שהם חוצי שפות - לא תלויי שפה, כמו: רלוונטיות, חשיבה ביקורתית וארגון הכתוב. ניתן יהיה לכתוב את החיבור ביותר מעשר שפות, כמובן שזה בהתאם לשפת הבחינה.
היו"ר אלכס מילר
מהן השפות?
ישראל גלעד
עברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית, ערבית והשפות המופיעות בנוסח המשולב שלנו.
היו"ר אלכס מילר
אמהרית גם בפנים?
ישראל גלעד
אמהרית גם.

ככל שידוע לנו זה חסר תקדים. בארצות הברית למשל הבחינה נערכת רק בשפה האנגלית בעוד שכאן מציעים את הבחינה בשש שפות ובשפות נוספות.

כפי שציינתי בעקבות הוספת החיבור יבוטל החלק של השאלות בבקיאות של מילים וביטויים ולא יהיה עוד צורך בשינון מילים שהרלוונטיות שלהן ללימודים האקדמיים קטנה. ניתן להעריך שהדבר יקל על נבחנים בעברית שעברית אינה שפת אמם, כלומר הוצאת החלק של המילים והביטויים.

השינוי השני עליו דובר, יחושבו שני ציונים משוקללים נוספים. כיודע לציון המשוקלל הניתן היום יש שלושה מרכיבים: החלק הכמותי המתמטי, החלק המילולי וחלק האנגלית. השקלול היום נותן משקל שווה לחלק הכמותי ולחלק המילולי. לאחר השינוי, כאמור החל מאוקטובר הקרוב, יחושבו גם ציון כמותי המגדיל את משקלו של החלק הכמותי, גם ציון מילולי שמגדיל את משקלו של החלק המילולי.

מטרת השינוי הזה, ליצור התאמה טובה יותר בין ציון הבחינה המשוקלל המשמש לקבלה לבין תחומי הלימוד המבוקשים. מחקרים מראים לדוגמה כי במדעי הטבע נכון יותר להגדיל את משקלו של החלק הכמותי ובמדעי הרוח ומשפטים נכון יותר להגדיל את משקלו של החלק המילולי.
היו"ר אלכס מילר
סליחה, מעירים לי כאן, אנחנו יודעים שתוקף תוצאות המבחן הפסיכומטרי הוא ארבע-חמש שנים.
ישראל גלעד
התוקף הוא לפחות שבע שנים.
היו"ר אלכס מילר
מה קורה, כשסטודנטים שנבחנו לפי השיטה הישנה כשהשיטה החדשה נכנסת לתוקף, האם יש התחשבות בהם?
ישראל גלעד
בוודאי. לא זו בלבד הנתונים לפי השקלול החדש יעברו עשרים שנה אחורה. כלומר כל תלמיד שנבחן אחרי - - -
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל החלק של החיבור לא נמצא שם?
ישראל גלעד
אני מדבר על חישוב המשקלות. מבחינת חישוב המשקלות זה ייעשה עשרים שנה אחורה. כלומר, אם מוסד יחליט שהוא רוצה את החלק הכמותי ב- 60% לדוגמה לצורך מדעי הטבע, הרי שהתלמיד יוכל לקבל את זה גם אם הוא נבחן עד לפני עשרים שנה.
רונית תירוש
בעצם אתם משחזרים את הציון הקודם ומתאימים את המשקלות.
ישראל גלעד
בהחלט, ההחלטה אילו משקלות יינתנו למרכיבי הבחינה השונים לצורך קבלה לחוג מסוים היא ההחלטה של המוסדות. הציונים הפסיכומטרי של כל נבחן יהיה מותאמים לתחום הלימוד אותו הוא מבקש.

לגבי ההליך של קבלת הרפורמה, השר הזכיר אותו, השינויים המוצעים נדנו ואושרו בכל גופי המרכז הארצי לבחינות והערכה, ביחידות המיון האוניברסיטאיות, בוועדת הקבלה הבין אוניברסיטאית, בור"ה. התכנית הוצגה, כפי שנאמר, ונדונה בפני שר החינוך ובכירים ממשרדו, אנשי מל"ג , יושב ראש וועדת החינוך של הכנסת.

פתחתי בתכנית הרב שנתית של המרכז, יעד נוסף בתכנית הוא מחשוב הבחינה הפסיכומטרית בתווך של שלוש שנים. המשמעות של השינוי – עריכת הבחינה לאורך כל השנה ב- 500 עמדות מחשב שנפרוס בקמפוסים אקדמיים ברחבי הארץ. המהלך של מחשוב הבחינה האקדמית כבר החל. אנחנו פועלים כל העת לשיפור השירות לנבחנים והמוסדות. תודה רבה. יואב אתה רוצה להציג בצורה מפורטת?
יואב כהן
אני אוכל להוסיף כמה פרטים אם כי אני חושב שרוב הדברים החשובים כבר נאמרו. הדבר קיבל ביטוי בשבועות האחרונים. אנחנו עושים ניסויים למתכונת החדשה, כמובן שאנחנו שכל דבר בודקים מהיסוד, ניסויים לגבי המתכונת החדשה של הבחינה הפסיכומטרית, יכולת הכתיבה של סטודנטים, כיצד בודקים את החיבורים, את זה אנחנו מבצעים כבר מספר חודשים ונמשיך לבצע אותם עד שתיכנס המתכונת החדשה לתוקף.

היום את התכנית הזאת אנחנו מציגים, אני מניח שהיא תהיה במשך כמה זמן ללא שיוניים. אנחנו כמובן נלמד את מה שקורה בשטח בעקבות הכנסת המתכונת החדשה וכמובן שנהיה ערים לבעיות ונשנה את הדברים במידת הצורך כדרכנו. נודיע על כך מספיק זמן מראש לכל הנבחנים.

הרבה דברים נאמרו לגבי החלק הפתוח, מטרת הכתיבה שנכנסת לבחינה, זה דבר חדש בבחינה הפסיכומטרית מהבחינה שזו לא הבדיקה הסטנדרטית-אובייקטיבית על ידי מחשב, אלא נכנס כאן אלמנט של שיפוט אנושי. אנחנו מכירים את כל הספרות בנושא, אנחנו נכשיר את האנשים שיעסקו בהערכה בצורה יסודית. יש לנו מערכת שלמה לבקרת איכות של הדברים ואנחנו נפעיל את כל הכלים המקצועיים על מנת לתת ציונים הוגנים וסטנדרדיים עד מה שאפשר.

פרטים לגבי המתכונת עצמה - כאמור מטרת השינויים זה לחזק את הזיקה בין המטלות בבחינה לציונים שאנחנו מדווחים, לבין הכישורים הנדרשים בלימודים אקדמיים. השינויים פורטו כאן כולל לוח הזמנים שפורט כאן, מעוד עד ארבעה חודשים נדווח שלושה ציונים וכאמור נעשה את זה אחורה על 1.5 מיליון אנשים שנבחנו בעשרים שנה האחרונות וכל אחד יוכל לראות את הציונים שלו באתר של המרכז הארצי לבחינות והערכה. כאמור החל מאוקטובר 2012, אגב מועד אוקטובר 2012 חל בספטמבר, יחולו שינויים במתכונת הבחינה שפורטו.

ראשית, תתווסף מטלת הכתיבה שתופיע בתחילת הבחינה. למטלת הכתיבה יוקצו כ- 30 דקות. הדבר אומר שאם היינו רוצים לשמור על מתכונת הבחינה כמו שהיא היום הבחינה היתה מתארכת ב- 30 דקות. חשבנו שהמטרה שלנו היא לשמור על מסגרת הזמן שהוקצבה מראש ולכן נקצר את החלקים האחרים של הבחינה בשיעור של 20%. במקום 25 דקות שמוקדשות לכל פרק, לכל אחד משמונה פרקי הבחינה, יקדשו לכל פרק 20 דקות. כמובן שכשאשר מקצרים את הזמן מורידים את מספר השאלות שמופיעות בכל פרק.

בנוסף לזה, כפי שנאמר, ישנם כמה סוגי פרטים, אלה שעוסקים במבחנים מכירים אותם היטב, אנחנו מוציאים את סוגי הפריטים שקשורים יותר בשינון ובדברים שלא קשורים ישירות בעבודה אקדמית שזה מילים וביטויים, שינון אוצר מילים והחלפת אותיות, מי שמתמצא בבחינה יודע למה הכוונה. גם מפרק חשיבה כמותית חשבנו שנכון יהיה להוציא את הפריטים שיש להם פורמט מיוחד ייחודי לבחינה ואחר כך בעצם לא משתמשים בו יותר, אלו הפרטים של השוואה כמותית.

כאמור, אנחנו מחשבים שני ציונים חדשים, שני הציונים החדשים בנוסף לציון הכללי שקיים היום וימשיך להיות מדווח להבא, יענו על אותו סולם ציונים, בעיקרון בין 200 -800, כמעט ואין נבחנים שמקבלים ,200 באופן מעשי הציונים נעים בין 300 ל- 800. ממוצע שלושת הציונים מעבר לכל הנבחנים יהיה אותו ממוצע, כמובן שלאנשים שונים יהיו ציונים שונים וכל אחד יוכל להדגיש את הצד שהוא טוב בו יותר. אנחנו חושבים ששני הציונים הנוספים ישקפו בצורה טובה יותר את היכולות והמיומנויות הרלוונטיות לחוג בו הנבחן מעוניין ללמוד. אכן עשינו כמה ניסויים וכמה בדיקות בעניין הזה ומצאנו שיש יתרון קל להדגשת החלק הכמותי לקבלה לחוגים הנדסיים ויתרון - - -
השר גדעון סער
סליחה, אדוני המנכ"ל, מצגת היא הצגת עיקרי הדברים, היא בעצם לא כל מה שאתה אומר בעל פה וגם בכתב.
יואב כהן
אני מודה על ההערה.
השר גדעון סער
הצגת המיומנות, מאוד חשובה בחילוץ העיקר והצגת העיקרים, על מצגת אחת - שקף אחד, לא אמורים להיות יותר מארבע שורות.
יואב כהן
אני מודה לך מאוד על ההערה. חשבנו שנכון יהיה לשלוח לוועדת החינוך של הכנסת, זה מה שעשינו, את הטקסט כפי שאנחנו עומדים לפרסם אותו ולכן זה מופיע ככה. אתה בהחלט צודק בהערה הזאת, בהמשך אני חושב שאנחנו נציג את הדברים בצורה אחרת.

כאמור, אני חושב שכל מוסד קובע בעצמו כיצד לקבל את המועמדים לחוגי הלימוד שהוא מציע, לכן אנחנו לא קובעים את הציונים שבהם ישתמשו האוניברסיטאות והמכללות, כל אוניברסיטה וכל מכללה עושה זאת בעצמה.

יש כאן דוגמה למטלת כתיבה, שתי הדוגמאות שהכנו עד עכשיו תופענה באתר שלנו. זו אחת הדוגמאות הרלוונטיות יותר ליושבים כאן, זה מה שנקרא הנושא לכתיבה ועל זה הנבחנים מתבקשים לכתוב בין 150 ל- 300 מילה, בין 20 עד 30 שורות.
היו"ר אלכס מילר
מה אתם הולכים לבדוק? האם סטודנט חייב להבין בנושאים הנשאלים בבחינה או שאתם בודקים את הידע?
יואב כהן
כאן אנחנו לא בודקים את היכולת של מישהו להתמודד עם מערכת החוקה, חקיקת חוקים, מערכת משפטית וכן הלאה. אנחנו לא בודקים את התוכן.
היו"ר אלכס מילר
זה לא מעניין. אני מתכוון לדעתו של הסטודנט כבוגר בהתייחסות לנושאים כאלה ואחרים ואיך הוא מבטא את החשיבה שלו בחיבור מבחינת הנושאים ועד כמה השליטה שלו בשפה נבחנים בחיבור. האם אתם בודקים עד כמה הוא מתייחס ברצינות וכמה הוא מבטא את המחשבה שלנו בחיבור, האם זה חלק מהעניין או עד כמה כושר הביטוי וידע בשפה - - -
יואב כהן
יש כאן אלמנט של ידע שפה, אבל הדבר החשוב ביותר זה היכולת לארגון, התבטאות בצורה בהירה והעברת הדברים שהוא רוצה לומר לקורא.
היו"ר אלכס מילר
כלומר אתם לא מתייחסים לתוכן.
יואב כהן
לא נתייחס לתוכן.
היו"ר אלכס מילר
אתה מבין מה יכול להיות, הוא יכול לכתוב שזו לא השאלה ואז לכתוב - - -
יואב כהן
כמובן, שמי שלא מתייחס לנושא שהוא נשאל עליו לא יקבל ציון. יש גם קריטריון של רלוונטיות, זה חלק מהעניין.
היו"ר אלכס מילר
אני שאלתי את זה כקוריוז, אבל בסופו של דבר השאלה שנשאלת כאן, שאלה רצינית, עד כמה אלמנט התוכן יהיה השחקן בעניין ומה אתם מצפים מהנבחנים. עד כמה ניתן להתכונן. יש אנשים שבאמת לא חשופים לנושאים מסוימים שיתכן ויהיו נושאי החיבור. יש ציבור בישראל שלא חשוף לחלק מהנושאים והתחומים.
רונית תירוש
אני מציעה לך יואב לא להיבהל מהשאלה וכן לומר שכן תתייחסו למהות. לא המצאת את הגלגל בכתיבת חיבור. בבתי הספר התיכוניים לומדים חיבור והבעה ונדרשים בבחינת הבגרות להבעה ובהחלט נדרשים לאיזה רציונל שמשקף איזו מהות בהקשר לנושא שניתן ואי אפשר לענות לכל נושא שהוא. לכן אני מציעה לא להיבהל.
היו"ר אלכס מילר
תודה גברתי לפרשנות. אני חושב שהשאלה מובנת. רבותיי, אני כרגע מסתכל על הסטודנט הפשוט שצריך להתכונן למבחן הפסיכומטרי, צריך לכתוב חיבור, יש לנו כמה סקטורים, יש לנו אנשים שלא חשופים לנושאים שלדעתנו הם נושאים יומיומיים שנחשפים בתקשורת. עד כמה שאלת הנושא ועד כמה אתם תתנו אפשרות להתכונן לנושאים נדרשים שיתכן - - -
מוחמד ברכה
מה בעניין מעמד שפת האם בכל העניין?
היו"ר אלכס מילר
אתה כותב בשפה שלך.
יואב כהן
הנבחן כותב בשפת האם שלו. אני רוצה לצטט לך מתוך הקריטריונים שלפיהם אנחנו נבדוק את החיבור זה מידת הרלוונטיות של התוכן בנושא המטלה, לכן אי אפשר להתחמק מהנושא, המידה שבה הטענות מבוססות ולא עד כמה אתה מסכים איתן או לא, באיזה מידה הכותב מבטא חשיבה ביקורתית ובאיזה צורה הוא מארגן את הכתוב כך שהוא יעבור לקרוא בצורה קומוניקטיבית.
היו"ר אלכס מילר
בסדר גמור, אני רק מבקש שתעשו בדיקה אצלכם במערכת ותתנו דגש לנושאים שונים בהתאמה לסקטורים השונים שיתכן שיש להם קושי להיחשף לנושאים שהם נושאי החיבור, רצוי שלגופים שאחראים לנושאים תהיינה הנחיות לגבי הנושאים, זה לא חייב להיות ממוקד.
יואב כהן
בהחלט, רשמתי את ההערה ואני חייב לציין שאנחנו בודקים על איזו קבוצה כל נושא לפני שאנחנו מעבירים וזאת כדי לבחון אם קיימות בעיות מהסוג שציינת.

לגבי מהלך קבלת ההחלטות, כפי שצוין כאן, היו דיונים פנימיים, זה עבר בכל המוסדות של המרכז הארצי ולבסוף מגיע לכאן.

כמו שאמרתי, משך הזמן שיוקצב לחיבור הוא כ- 30 דקות. ההערכה, זה החשוב, תתבצע על ידי שני קוראים, תתבצע באינטרנט. היום אנחנו סורקים את כל החיבורים, מעבירים את החיבור ללא שם הכותב לבודקים, כך שהם רואים רק את הכתוב. ההערכה תהייה על שני ממדים: תוכן וארגון זה ממד אחד, ולשון ממד שני. בכל ממד תהייה אפשרות לקבל ציון מ- 1 עד 6. בסך הכול שני ממדים ושני קוראים זה ציונים מ- 4 עד 24 ולבסוף זה ישתקלל יחד עם הציון של החלק מילולי הסגור ויכנס לציון המילולי של הבחינה.
היו"ר אלכס מילר
התחלתם לגייס את האנשים שיעריכו. מהו התקציב, אתם יכולים להעריך את העלות ועד כמה תהיה תוספת את העלות?
יואב כהן
אנחנו כבר עובדים על זה כשנה. יש צוות גדול בהנהגתה של דוקטור נעמי גפני שבודק את כל האספקטים של המהלך הזה. עד היום, השקענו סכומים ניכרים בבדיקות האלה - - -
היו"ר אלכס מילר
זה שכר האנשים?
יואב כהן
כן, שכר אנשים.
היו"ר אלכס מילר
כלומר יש קבוצת אנשים, שהולכים לבדוק חיבור בתקציב הזה, אתם ערוכים לתקציב הזה והוא לא הולך להשפיע על גובה העלות של המבחן הפסיכומטרי.
יואב כהן
יתכן שעלות הבחינה הפסיכומטרית תגדל באחוזים בודדים כתוצאה מהפעלת הקוראים האלה, תוספת ביחס לעלות הבחינה.
היו"ר אלכס מילר
תחליטו, או שתעלו או שתספגו את הפער?
יואב כהן
אם נצליח לעשות את זה במסגרת התקציב הקיים כמובן שנעשה את זה, אבל מאחר ואין מימון למרכז הארצי לבחינות והערכה חוץ מהבחינות, אם תידרש העלאה של מספר אחוזים אנחנו נבקש לעלות.

אני יכול לעבור, אני חושב שזה פחות מעניין את הפורום הזה, כל הבדיקות הסטטיסטיקות שעשינו על מהימנות הבחינה ועל תוקף הבחינה. אולי אומר רק בקיצור, אשתמש במושג טכני של מהימנות, עד כמה הציון של הבחינה משוחרר מטעות. המהימנות של הבחינה כולה כאשר מוסיפים את מבחן הכתיבה, אנחנו חושבים, שהיא לא תיפגע למרות שאנחנו מוסיפים חלק שהוא קצת מהימן מהחלקים האחרים. אנחנו משערים שהמהימנות כולה לא תיפגע. אם תיפגע זה יהיה אולי בנקודה אחת או שתיים, זאת אומרת מנקודה 96 לנקודה 94, זה סדר הגודל של המהימנויות, זאת השפה הטכנית.

מבחינת תקיפות הבחינה, באיזו מידה הבחינה מסוגלת לנבא את הציונים באוניברסיטה, גם התוצאות של הסימולאציות וגם התוצאות מארצות הברית מראות שיש עלייה קלה ביכולת הניבוי באוניברסיטה, אבל כמו שנאמר בהתחלה, זה לא הרציונל לשנוי. הרציונל לשינוי היה התאמה של תכני הבחינה למה שנלמד באוניברסיטה ובזה אנחנו רואים את עיקר החשיבות.

כאמור יש לי הרבה נתונים, מי שמעוניין זה נמצא במצגת בפניכם. אני לא חושב שיש טעם כרגע לעבור על כל הטבלאות האלה תודה רבה. אני מתכוון אולי אחרי שנעבור בהצלחה את מבחני אוקטובר, נעשה על עניין החיבור.
יואב כהן
החיבור זה רק בשנת אוקטובר 2012.
היו"ר אלכס מילר
אחרי זה נראה את הציונים. התחלתם את שדרוג הציונים של המבחנים הישנים?
יואב כהן
לא. נעשה את זה עוד מעט.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת שהסטודנט מקבל שתי אופציות היום, אחד לפי המשודרג ולפי השיטה הישנה. כלומר, שאם היום הוא מתכונן ללכת למסלול ריאלי ואתה משדרג יתכן והציון שלו יעלה ואז יתכן שהוא יכול להתקבל למוסדות על פי הציונים המשודרגים או שהוא נשאר עם מה שיש לו והם תחומים אחרים.
יואב כהן
לכל אחד יהיו שלושת הציונים. מי שקובע את השימוש בהם זה לא אנחנו, זה החוג באוניברסיטאות.
היו"ר אלכס מילר
מתי זה יחול?
יואב כהן
החוגים והמוסדות הם אוטונומיים בעניין הזה, אולי פרופסור פייגין ירצה להתייחס.
היו"ר אלכס מילר
אני רוצה לשמוע עד כמה השיטה כולה הולכת להיות מיושמת במוסדות להשכלה גבוהה. עד כמה אתם הולכים לישר קו. האם באוקטובר אתם הולכים לעשות, כמו שהשר ציין, חלוקה נוספת ועד כמה המוסדות עושות את זה.
פאול פייגין
אני משנה בכיר לנשיא הטכניון ויושב ראש של צוות הבין אוניברסיטאי למדיניות קבלה. הקבלה לאוניברסיטאות נעשית בעצם בהכנה של שנה מראש, כלומר הידיעון לקבלה מתפרסם בדצמבר לקראת הקבלה לאוקטובר בשנה לאחר מכן. זה מה שמחייב את האוניברסיטאות. לא נכניס ציון אחר באף אוניברסיטה שאינו מדווח לפחות שנה מראש. לקראת נובמבר, אם השינויים האלה יחולו באוקטובר, נוציא ידיעונים למועמדים שיכללו את הנוסחאות החדשות בכל מוסד ומוסד, אם תהיינה,. לסטודנטים שמתקבלים באוקטובר 2012 תהיה להם שנה שלמה אם הם רוצים ללמוד אחרת לפסיכומטרי.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת שאתם לא הולכים באוקטובר לשנות את שיטת הקבלה אצלכם?
פאול פייגין
קיבלנו בעצם את רוב הסטודנטים לאוקטובר הקרוב.
היו"ר אלכס מילר
אני אשאל אחרת, בכובע אחד אתה מייצג את המוסדות ובכובע השני אתה מייצג כאן את הטכניון. אני יודעים שהיום הטכניון מקבל אפשרות על פי המצב שעולה כאן לשנות את קריטריונים הקבלה למסלול ריאלי, יפה. אתם יכולים לזהות את התלמידים על פי הפרמטר הריאלי שלהם ולבחור לעצמכם את התלמידים שלכם בזכות היכולת הריאלית שלהם שהיא גדולה יותר מהעיוני. אם זה מה שהולך להיות מאוקטובר, אתם הרי פותחים גם באמצע. למה שלא תתחילו לעשות את ההתייחסות לפרמטר השני כבר מהשנה הזאת? זה מה שאתם רוצים ואתם אומרים שאתם רוצים את הסטודנטים הריאליים ולשם אתם מכוונים, כאן נותנים לכם את האפשרות לזהות את הסטודנטים בהם אתם מעוניינים? למה לא לנסות את זה כבר עכשיו ולדחות לעוד שנה?
פאול פייגין
אנחנו מחויבים להודיע למועמדים מראש מהם תנאי הקבלה, אנחנו לא יכולים לשנות תוך כדי. לגבי אוקטובר 2011 זה לא רלוונטי, אנחנו דיווחנו להם מהם התנאים. אולי תתפלא לשמוע שאחת הבעיות שאנחנו נתקלים בהן בטכניון הוא בקושי הבעה בכתב של הסטודנטים של הנדסה ומדעים. זאת אומרת שהשינוי הזה בבחינה הפסיכומטרית הוא גם תואם את מה שאנחנו רוצים לראות כדגש חדש במבחן הפסיכומטרי. לא ברור מאליו שנרצה להקטין את המשקל של החלק - - -
היו"ר אלכס מילר
לדעתי, נושא ההבעה יכנס רק בעוד שנתיים, כי אומרים שהחלק של ההבעה יכנס רק באוקטובר 2012, הם לא יוכלו לפרסם את זה לפני כתנאי קבלה, בפועל זה יכנס כתנאי לקבלה רק ב- 2013.
מוחמד ברכה
אני לא הבנתי את ההתייחסות להבעה בכתב, לא הבנתי אם ההתייחסות היא חיובית או שלילית. אתה מחייב או שאתה חושב שזו מכשלה לאנשים שמוכשרים להנדסה אבל יש להם בעיות בהבעה בכתב.
פאול פייגין
הצלחה בהנדסה כוללת גם את היכולת להביע את עצמך בכתב מילולית. לכן אם זה יהיה החלק המילולי לא ברור שאנחנו נעדיף דווקא לשנות את הציון המסכם של הפסיכומטרי שיהיה דווקא ריאלי בטכניון.
היו"ר אלכס מילר
אני מבין שרוב רובם לא יפעילו את זה השנה, נמתין לשנת 2012. אני כמובן מציע למוסדות שכל מי פותח את המסלולים בסמסטר ב' אולי להכניס את זה. לגבי סמסטר א' לא ניתן כי המבחן רק באוקטובר, אבל אם הציון יתקבל ויהיה ניתן להכניס אותו שם יתכן שזה יהיה חלק מהחישוב. אתם עושים שינויים והם לא יכנסו למעשה אז מה עשינו?
היו"ר אלכס מילר
השינויים ייושמו בבת אחת או בשלבים?
יואב כהן
השינויים במבנה הבחינה ייושמו בבת אחת באוקטובר 2012.
מוחמד ברכה
לא בחנו קודם את השיטה?
יואב כהן
בוחנים אותה כל הזמן, היא נבחנת על קבוצות סטודנטים לצורך בדיקה.
מוחמד ברכה
לצורך העבודה שלכם, לא לצורך הקבלה למוסדות.
יואב כהן
נכון.
מוחמד ברכה
למה לא לבדוק?
היו"ר אלכס מילר
חברת הכנסת רונית תירוש בבקשה.
רונית תירוש
תודה רבה אדוני היושב ראש, אדוני השר. אני רוצה לפתוח בברכות לדוקטור יואב כהן וגם לצוות הבין אוניברסיטאי. לא היה קל לשכנע להתחיל במהלך הזה למרות שגם הם שמעו וידעו את הטענות הרבות שהיו לסטודנטים בהקשר לבחינה וספציפית ויותר לגבי הנושא המילולי, שינון מילים. אני זוכרת את אריאל שרון שתמיד השתמש במילה כפן ואז כולם ידעו מה זה כפן- רעב, מסוג המילים שהיו בבחינות הפסיכומטריות ולא היה להם שימוש אפילו לא באקדמיה. אני חשתי שיש כאן בזבוב אנרגיות של מאמץ מחשבתי ולצורך העניין גם כסף וזמן בוודאי במשהו שאין בו שימוש.

קצת להיסטוריה, ביקשתי שיחליפו את החלק של שינון המילים לפחות בהקשר דיסציפלינארי, כלומר אם אני מיידעת את עצמי ללימודי היסטוריה או תנ"ך, ספרות, כלכלה, מתמטיקה וכדומה, שההקשר של המילים שאני צריכה להשקיע בהן מאמץ ולשנן אותם ישמשו אותי לחוג אליו אני נרשמת. השתכנעתי מהדיונים הרבים שהיו שכל יצירה של מקבצי מילים דיסציפלינאריות שונים יביא לייקור עלויות הבחינה שתופלנה על כתפי הסטודנטים. לכן אני מברכת על המודל שמצא פתרון לבעיה בשני אופנים, אחד שהוא נתן מענה לבוגר בעל יכולות וכישורים הומניסטיים-עיוניים לעומת בוגר שיש לו כישורים מתמטיים-כמותיים-ריאליים.

בנוגע להבעה, אני חייבת לומר שזה הדבר שהכי מצא חן בעיניי. לא לזה התכוונתי ויצא רק לטובה. משרד החינוך בשנים המאוד אחרונות הבין ששפת המיילים, SMS בעצם פגעה ביכולת ההתבטאות והביטוי הן בעלפה והן בכתב של בוגרי מערכת החינוך שלנו. הדיבור מאוד קצר, מאוד ממקוד, עם הרבה מאוד סלנג וכשהם נדרשים להביע משהו הם מתקשים להסביר. לחיבור יש עקרונות, להבעה יש עקרונות, אתה נותן איזה קדימון ואחר כך מחבר את הרציונל, אתה מסביר וזה בעצם הקשרים לוגים שנבחנים גם תוך כדי הבעה, זה לא רק עניין הומניסטי, יש כאן הקשרים לוגיים איך אתה מציג את הטיעון שלך, מנמק ומגיע למסקנות וגם בסופו של דבר משכנע בטיעונים שלך.

משרד החינוך הפליא לעשות, ועל זה השר ידייק יותר ממני, בשנה-שנתיים האחרונות העבירו גם חידה או חצי חידה בהבעה בעלפה, כלומר לא הסתפקו רק בהבעה בכתב. השאלות הטובות שהצגת אדוני היושב ראש, טובות גם לבית הספר התיכון כי גם שם יש מבחן בהבעה בבגרות, גם שם אני שואלת מה הנושאים עליהם נבחנים התלמידים. אני מעריכה שהנושאים הם נושאים שמאפשרים לכל סטודנט מכל תרבות שהיא, מכל מוצא שהוא, מכל מעמד שהוא למצוא את הדרך להתחבר לנושא ולהביא את הטיעונים שלו על פי הנוסחאות או העקרונות שלימדו אותו הן בתיכון והן במכונים השונים המכינים את הסטודנטים הפוטנציאליים בנושא ההבעה.

אני רק יכולה לברך על כך ואני רוצה לומר שאני בטוחה שכשם שהאקדמיה תמיד משליכה לאחור על התיכון מה ללמד, איך ללמד, איפה לשים את ההדגשים, אני מעריכה שגם נושא של ההבעה יקבל יתר משקל ורצינות מצד התלמידים. בתיכון עושים שיקול, הבעה זה כולה יחידה אחת אז לא נשקיע יותר, מקסימום ניפול פה, אבל נשקיע במקומות אחרים. כשהם ידעו שיש לזה השלכות גם לפסיכומטרי בעתיד וגם ללימודים הגבוהים שלהם אני בטוחה שהרצינות והמאמץ שהם ישקיעו בתיכון יישאו יותר פירות מאשר היום.

הדבר האחרון שאני רוצה להציע, מאחר ואתם תיקחו לאחור עשרים שנה או עשר את הציון האחד ותפרקו אותו לשני ציונים לכמותי ועיוני או מילולי, הייתי רוצה שתמשיכו לעשות עבודה ותראו בדיעבד, האם עכשיו על פי השיטה של שני ציונים יכולת הניבוי של הצלחה אקדמית דיסציפלינארית היא אכן טובה יותר בזכות הציון אחד מהשניים לעומת הציונים שעשיתם - - -
יואב כהן
מבחני תוקף נעשים כל הזמן וכמובן ימשיכו להיעשות בעתיד.
רונית תירוש
בוודאי, אני סיימתי כבר ללמוד ואני רוצה לדעת האם אני על פי הציון הכולל שקיבלתי היה ניבוי שאצליח כך או אחרת לעומת המצב שהייתם לוקחים את הציון ההומניסטי שלי, האם הייתם יכולים לראות יותר טוב או פחות טוב את היכולת שלי להצליח.
היו"ר אלכס מילר
רבותיי, קיבלתי שני שמות של אנשים שביקשו רשות דיבור. אולי אצלכם במערכת זה עובד על פי הצבעות, אצלי זה לפי רישום. נתחיל עם נציג התאחדות הסטודנטים סתו ארז ואחריה חבר הכנסת ואורח לסירוגין. בשעה 11:10 השר ייתן תשובות לשאלות אם תעלה כאן ואז נשחרר אותו לעיסוקיו ונמשיך הלאה.
סתו ארז
תודה רבה. קודם כל בשם התאחדות הסטודנטים אנחנו מברכים על הרפורמה. אנחנו חושבים שזה יביא למתאם גבוה יותר בכישורים הנצרכים מהתלמיד-סטודנט בבחינה הפסיכומטרית ובלימודים שלו בפועל בהשכלה הגבוהה. אני רוצה לציין שהיו לנו כמה חששות והרגעתם אותנו, הם היו גם לגבי לקווי הלמידה וגם בנושא הקבוצות האתניות והשפות, אגב בנוגע למבחן הממוחשב. תודה.

שתי הערות, אחת, אני רוצה להצטרף להערתו של היושב ראש ולעלות את החשש שסטודנט שעשה את הבחינה הפסיכומטרית לפני כשנה, השקיע בה במידה מסוימת כדי להצליח בכל החלקים ופחות בחלק הרלוונטי לקבלתו החדשה למוסד להשכלה גבוהה, מה יקרה עכשיו אחרי שאנחנו משנים את השקלול, סטודנט שהיה מתקבל לא מתקבל עכשיו. איך בעצם אנחנו פותרים את הבעיה הזאת?

שנית, אם כבר ברפורמה עסקינן אני רוצה לעלות עוד נקודה אחת שנשמח לקבל עליה התייחסות, התאמת הבחינה הפסיכומטרית לסטודנטים לקויי שמיעה, חרשים. זו אחת מהבעיות הגדולות של הבחינה הפסיכומטרית היום, הבעיה הזאת מובילה לבעיה מאוד קשה בנגישות להשכלה גבוהה ללקויי שמיעה משתי סיבות פשוטות. האחת, השפה שונה, כלומר אם לנו יש משפט תחבירי בצורה מסוימת זה לא אותו משפט תחבירי של סטודנט לקוי שמיעה. הדבר השני, מילים נרדפות, יחסית אתם מתייחסים לעניין אבל זה לא נותן מענה מלא, כי בעצם אין מילים נרדפות ללקוי שמיעה. אנחנו כן נשמח שאם יש כבר רפורמה שמנגישה יותר, עוזרת אולי לגשר על פערים ריאליים הומאניים וכדומה כן תיתן תשובה לגם סטודנטים עם ליקויי שמיעה.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים.
מסעוד גנאים
תודה אדוני היושב ראש. אני מניח ממה שהבנתי שהעלאת המשקל של המילולי נותנת אפשרות נוחה יותר לאוניברסיטאות לבחון ולבחור על פי הכמותי ריאלי ועל פי המילולי לאיזה חוגים הסטודנט יכול להתאים ויכול ללמוד.
היו"ר אלכס מילר
האוניברסיטה לא בוחרת, הוא בוחר. אם אתה רוצה ללמוד הנדסה אתה מקווה שהציון שלך בריאלי גבוה מספיק כדי להתקבל, אם אתה הולך לעיוני אתה מתמקד בעיוני. כלומר בחוגים עיוניים אנחנו צריכים אנשים שיש להם את היכולת, הבחינה יכולה לזהות את היכולת העיונית שלך ובמוסדות אחרים כשנדרשת התאמה ריאלית יותר.
מסעוד גנאים
כשיצאה הרפורמה בתחילה, קראתי בעיתונות שהיא תאפשר לאוניברסיטאות לדעת יותר את הנטיות והיכולות של הסטודנט.

לשאלתי הבסיסית, השאלות שלי או הטענות שלי לפסיכומטרי אולי הם לחלק השני של הדיון משום שיש לי הצעה לסדר בנושא הפער בין היהודים לערבים. השאלה הבסיסית היא האם הרפורמה לקחה בחשבון שהבעיה הבסיסית של הבחינה הפסיכומטרית בכך שהבחינה תלוית תרבות, אפילו אם אנחנו מדברים על החלק המילולי ועל האנגלית ודברים אחרים, האם ניתנה הדעת שהפער הזה יהיה נצחי, פער בין ערבים ליהודים או ליתר המגזרים האתניים? האם במסגרת הרפורמה ניתנה הדעת כיצד להתגבר על הפער הזה?

שאלה נוספת, למה לא לערב, למה לא לספח אנשי מקצוע ערביים שיש להם את ההשכלה והידע כדי להביא לביטוי את הרקע התרבותי של סטודנטים ערביים המהווים שליש מהניגשים לבחינה הפסיכומטרית?
היו"ר אלכס מילר
זה מה ששאלתי בתחילה בעניין נושאי של החיבור ועד כמה לוקחים בחשבון את הסקטורים השונים ואת החשיפה שלהם לנושאי החיבור, זה נשאל והם טוענים שתהיה בדיקה נוספת על כל נושא ונושא ותהיה התאמה, כמובן שלא יתעלמו מהעניין.
איה בן עמוס
שלום, אני מקרן אברהם. אנחנו ארגון שפועל לקידום ושילוב של האזרחים יהודים וערביים בישראל.

אני רוצה להגיד בהמשך לדברים של חבר הכנסת מסעוד גנאים שיהיה חשוב באמת לראות עד כמה הרפורמה הזאת ואם בכלל מסייעת לצמצם את הפער. הוא דיבר עליו וזה מופיע גם במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הפרש הממוצעים בין הסטודנטים הערביים והסטודנטים היהודיים עומד היום על 100 נקודות . אם להכניס את זה לתמונה קצת יותר רחבה, בשבוע שעבר היה כאן דיון בנוכחותו של שר החינוך בנוגע לייצוגם של ערבים גם בסגל של האוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה בכלל וגם בקרב הסטודנטים שאמורים להוות עתודה לסגל העתידי. אין ספק שהנושא של הפסיכומטרי ועד כמה הפסיכומטרי מהווה חסם לסטודנטים שרוצים להגיע להשכלה גבוהה משמעותי. עד כמה נושא התרבותי של הבחינה משפיע. הדברים האלה ראויים לבחינה מעמיקה ובהקשר של הרפורמה זו הזדמנות טובה באמת לבדוק יותר לעמוק את הנושאים האלה וגם לאור השינוי וגם לאור הטענות הקודמות.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה בבקשה.
מוחמד ברכה
תודה רבה. עצם הניסיון לבחון את המצב של הבחינה הפסיכומטרית לדעתי מצביע על בעיה קיימת. אני חושב שהבעיה הזאת לא צריכה התייחסות אמפירית מעבדתית אלא אמפירית בשטח. לכן אני מקווה או מבקש לחשוב כמו שבכל רפורמות בחינוך מתחילים בקבוצת פיילוט כדי לבחון. מהדברים שאני שומע אני לא יכול להגיד שיש משהו חיובי בעצם הכנסת פרק נוסף בבחינה הפסיכומטרית. עצם ההתייחסות הדיפרנציאלית לפרקים השונים זה חשוב לקבלה לאוניברסיטה על פי החוגים. לדעתי עדיין יש מקום לבחון את העניין הזה כפיילוט בשטח ורק אחר כך להחליט איך ממשיכים.

בזמנו, אדוני היושב ראש, אדוני השר, היה ניסיון לקבל סטודנטים לאוניברסיטה על בסיס בחינות המיצב, שנה-שנתיים לאחר מכן זה בוטל כי מה שחשבו הוא לא מה שהיה ופתאום נכנסו ערבים. זה לא מצא חן בעיני מישהו במשרד החינוך או במועצה להשכלה גבוהה. צריך לטפל במקום שיש בעיה ולא במקום שאין בעיה. אני חושב שהטיפול בבחינה הפסיכומטרית צריך להתבסס על השאלה מה צריכה לבטא הבחינה הפסיכומטרית. האם היא צריכה לבחון יכולות אישיות ולבדוק אותן דרך הבחינה הפסיכומטרית או לבחון את הרקע הלימודי של התלמיד ואיך זה בא לידי ביטוי. אם אלו יכולות אישיות אני לא יודע אם זו השיטה ואם זה הרקע הלימודי אז אנחנו מתחילים מהפער שדובר עליו, יותר מ- 100 נקודות , זה בעצם 103 נקודות פער בממוצע בין ערבים ליהודים. אני חושב - - -
רונית תירוש
זה לא הרקע הלימודי, זה בפירוש יכול להיות - - -
מוחמד ברכה
מה שקורה הוא שהפער בממוצע בין התלמידים היהודים לערבים הוא לא פער מנטאלי, הוא לא פער גני, אלא פער שמתקשר לשעות לימוד, להקצאה ללימוד וכדומה - - -
רונית תירוש
אני לא רוצה לבדוק את זה, אני רוצה לבדוק את היכולות, את הפוטנציאל.
מוחמד ברכה
שמא אנחנו עושים לא זה ולא זה, שמא אנחנו עושים דבר שלישי. זו השאלה המרכזית. אנחנו בעצם מייצרים מיומנויות חדשות להצליח בפסיכומטרי דרך מכונים במקום שהסטודנט, כמו שנהוג ברוב מדינות העולם הנאור, נבחן באוניברסיטה עצמה דרך הלימודים האקדמיים ותהליך הבררה יהיה שם בתוך האוניברסיטה. הרי לא יתכן שמערכת החינוך שלנו יותר משוכללת מגרמניה, איטליה ומדינות אחרות ואפילו מירדן. לכן אני חושב שהשאלה המתבקשת היא השאלה של נחיצות המבחן הפסיכומטרי בכלל. לדעתי זה להיפך, זה ממוסחר. במקום שהכסף הזה יזרום למכוני ההכנה בבקשה שיזרום למוסדות להשכלה גבוהה, שילמדו שנה ראשונה.

אני מכיר מקרים אישיים מהסביבה שלי, אנשים שהיו בינוניים בלימודי התיכון והם אנשים בעלי שם בתחומים שונים, לפחות שני אנשים דגולים ברפואה, אני לא אזכיר שמות כאן, אני מכיר את הרקע הלימודי שלהם. תנו לאנשים לבחון את עצמם בלימודים אקדמיים שם במוסד האקדמי ולא לייצר מכשלה מלאכותית שהפכה מזמן למקור רווח לחברות פרטיות.

עניין נוסף אם מדובר על רווח, יש את העניין של הרקע הסוציו-אקונומי. זאת אומרת שאם אתה מרקע סוציו-אקונומי חזק אתה הולך למכון בעל מוניטין ואם לא אתה לא מגיע. כלומר יש פה מכשלה. הפסיכומטרי הוא לא מכשיר לאבחון אלא מכשיר מכשיל מכל מיני בחינות. לכן אני פונה לשר החינוך, לשר גדעון סער שמתייחס לעבודתו מאוד ברצינות, אני אומר את זה בצורה הברורה ביותר, גם שיעשה חשיבה מהפכנית בעניין הזה.
רונית תירוש
אתה מציע שתהיה שנה ראשונה לכולם?
היו"ר אלכס מילר
אני אגיד לך איזו עצה. אני אשאל שאלה כדי לדעת אם הבנתי אותך.
מוחמד ברכה
אם זה עניין של כסף אז שהכסף יזרום לאוניברסיטה ולא למכונים הפרטיים.
היו"ר אלכס מילר
יש שיטה שקיימת בעולם, בחלק מהמדינות, שאומרת שעל פי הממוצע השנתי שלך אתה מקבל תקצוב ממשלתי. כלומר אם הגעת לממוצע מסוים קיבלת ואם לא שילמת שכר לימוד מלא. זה קיים. השאלה היא האם היום המוסדות להשכלה גבוהה, מספיק גדולים לקבל את כל מי שרוצה.
מוחמד ברכה
אל תתחיל משם. זה נהוג בגרמניה, אל תתחיל מגרמניה, תתחיל ממשהו אחר.
היו"ר אלכס מילר
תודה הבנו. לינה רשף בבקשה, את מייצגת את "קידום".
לינה רשף
כן. נקבתם בכמה קריטריונים כמו רלוונטיות, חשיבה ביקורתית, תרגום הכתוב. מבחינתי מדובר קצת בסיסמאות, השאלה היא אם בסופו של דבר התלמיד יקבל איזה מדדים אובייקטיביים כי בסך הכל מדובר באיזה פרק מאוד מאוד סובייקטיבי שהוא חלק דומינאנטי בבחינה. האם הוא יקבל איזה פרמטרים אובייקטיביים שעל בסיסם הוא יוכל להגדיר לעצמו מה נכון ומה לא נכון? זו השאלה הראשונה של איך צריך להתכונן, איך צריך לבנות חיבור נכון מעבר ללימודים בבית הספר התיכון.

מאחר ומדובר בחלק מאוד מאוד סובייקטיבי, גם אם תגדירו קריטריונים כאלה ואחרים למי שבודק אותו, סתם כדי לשבר את האוזן ב- SIT בארצות הברית יש תכנה שבודקת את הפרק הזה. כאן אני מניחה שיבדקו אותו אנשים בשר ודם.

השאלה היא, אם בסופו של דבר כחלק מהציון התלמיד יקבל איזה משוב מעבר לציון על החלק הזה כך שהוא ידע באיזה מהפרמטרים הוא קיבל ציון נמוך יותר ובאיזה מהפרמטרים הוא קיבל ציון גבוה יותר, כדי שתהיה לו דרך להתמודד עם זה בפעם הבא שהוא ניגש לבחינה.

נכון שיש את בחינות הבגרות, אבל השאלה היא איך תתמודדו עם שאלת הכתב עד שממחשבים את הבחינות. זאת אומרת כל תלמיד והכתב שלו, איך בהקשר הזה בודקים אם לא התפספסו משפטים, מילים של תלמידים שיש להם כתב לא כל כך ברור.

לגבי נושא האובייקטיביות, אמרתם מחקרים, אמרתם שיש לזה תוקף - - -
היו"ר אלכס מילר
המבחן יהיה בכתב יד או הדפסה במחשב?
יואב כהן
נכון להיום בכתב יד, כאשר המבחנים יוסבו למחשוב זה יהיה על גבי המחשב.
לינה רשף
נשאלת כאן שאלה לגבי כל הפרק הזה בעניין האובייקטיביות, עד כמה באמת ניתן לבדוק בצורה אובייקטיבית חיבור של תלמיד ולתת לו משקל כל כך דומינאנטי בתוך הבחינה?
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה אם יש לך שאלה לשר, אני עוד אתן לך זכות דיבור מלאה אבל כדי לשחרר את השר.
ג'מאל זחאלקה
העקרונות שצריכים להנחות אותנו הם קודם הרמה הגבוהה והצדק חברתי עם מעט הטיות תרבותיות והטיות מסיבות סוציו-אקונומיות. אני חושב שיש כאן משהו טוטליטארי, משהו לא הוגן בכך שיש דלת אחת להיכנס לאוניברסיטה. אני חושב שצריכות להיות מספר דלתות כניסה.
היו"ר אלכס מילר
למה? יש מכינה.
ג'מאל זחאלקה
אני מציע את הדלת של הפסיכומטרי ובגרות, יש את הדלת של מצרף ויש דלת שהיא הכי הוגנת.
רונית תירוש
אין כבר מצרף.
ג'מאל זחאלקה
אני אומר שאני מציע שתהיה יותר מדלת אחת. יש דלת עם הפנים לחברה שהיא צריכה לבחור את התלמידים הטובים ביותר מבתי הספר הגרועים ביותר, זה מבחן שנעשה בכל מיני מקומות. לתלמידים האלה אין סיכוי להתקבל לשום מקום, אבל כשהם מגיעים לאוניברסיטה הם מהטובים ביותר. יש ניסיון גם בארץ בנושא הזה.

הובטח לנו מזה מספר שנים, מאז השרה תמיר, שתהייה רפורמה בקבלה לאוניברסיטה.
השר גדעון סער
אולי הובטח לך כמה פעמים על ידי השרה תמיר, לא הובטח לך אף פעם על ידי השר הנוכחי.
ג'מאל זחאלקה
גם השר הנוכחי אמר שהוא בוחן רפורמה.
השר גדעון סער
לא אמרתי איזה, אמרתי שאני בוחן את הדברים ותקבל כאן התייחסות לדברים. לא אמרתי אף פעם שאני מבטיח רפורמה לקבלה לאוניברסיטה.
ג'מאל זחאלקה
כבוד השר, אני העליתי את הנושא הזה לפניך ואתה אישרת שאין החלטות.

אני רוצה לומר שצריך לפתוח דלת וצריכות להיות שיטות קבלה המותאמות לארץ. בכל העולם עשרות שיטות קבלה לאוניברסיטה וכלן טובות, כולן מותאמות למציאות החברתית והלימודית בכל מדינה ומדינה וצריך להתאים גם בארץ, להתאים את המבחן הפסיכומטרי גם בארץ. מבחן הבגרות הוא מבחן חשוב מאוד והוא מדד. אני קורא לרפורמה ולא רק בבחינה אלא שהבחינה תהפוך לבחירה ולא חובה.
היו"ר אלכס מילר
הערה קטנה בנוגע לשרה יולי תמיר נשיאת "שנקר" היום, אני לא ראיתי שב"שנקר" היא שינתה את תנאי הקבלה לשנקר, מי שהולך לעשות שינוי דרמטי בכל הארץ יכול לפחות לעשות אותו אצלו במוסד.

בבקשה אדוני השר.
השר גדעון סער
אדוני היושב ראש, ראשית יישר כוח שזימנת את הדיון בנושא הזה. אני חושב שזה חשוב ונוגע להרבה מאוד צעירים במדינה.

אני רוצה להתייחס אך ורק לסוגיה אחת שהיא הסוגיה לא להתחמק מהסוגיה העקרונית, העלה אותה חבר הכנסת מוחמד ברכה וחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה אחריו . על השאלות הנוספות היותר נקודתיות יוכלו להתייחס אנשי מרכז הארצי להערכה.

אני אמרתי בהחלט לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, באחד הדיונים שהתקיימו במליאת הכנסת, שאני אבחן את עצם קיום הבחינה הפסיכומטרית. לפחות באחד מהשלבים הראשונים של כהונתי קיימי דיון בלשכתי לפני קצת יותר משנה, ב- 14 באפריל 2010 עם בכירי מל"ג ות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב), בכירים ממשרד החינוך, השתתף גם יושב ראש המזכירות הפדגוגית, מנכ"לית ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) שיושבת כאן. המסקנה שלי מהדיון היתה שלא ניתן לבטל את הבחינה הפסיכומטרית, לפחות לא כעת. אני אשתדל לשכנע אתכם שזו המסקנה הנכונה.
מוחמד ברכה
למה הוספת "לפחות לא כעת".
השר גדעון סער
כי שום דבר הוא לא נכון לנצח.
מוחמד ברכה
גם לגבי אלוהים זה נכון. אתה אמרת את זה בקונטקסט מסוים, לא בנצחיות האלוהית.
השר גדעון סער
אני הגעתי למסקנה, שאני בתקופת כהונתי אינני מתכוון לפעול לביטול הבחינה הפסיכומטרית. אני יודע שזו דרישה פופולארית, יש כאלה שאומרים פופוליסטית, אני לא מקל בה ראש, למה הגעתי למסקנה הזאת? כי השתכנעתי כי ניסיון רב שנים מראה שפסיכומטרי פלוס בגרות מביא לניבוי הטוב ביותר של הצלחה בלימודים באוניברסיטה ככלי סטנדרטי אחיד שהוא גם שוויוני והוגן.
רונית תירוש
אולי גם הפוך. לא שאני לא מסכימה איתך, אבל לא ניסו מצב הפוך שאם מי שלא התקבל על פי הנתונים היה יכול להצליח.
השר גדעון סער
אני אשתדל להשלים את הטיעון. אני מקווה, שאצליח לשכנע ואם הצלחתי טוב ואם לא אז לא. שנית, יש בבחינה הפסיכומטרית גם משום הזדמנות שניה למי שבשלב כזה או אחר לא השקיע או שלא הגיע לתוצאות המיטביות בשלב לימודי בית הספר התיכון. אני רוצה לומר שיש יסוד לסברה שלשכבות הסוציו-אקונומיות המבוססות יש יתרונות בבגרות יותר מאשר יתרונות בפסיכומטרי. למה? – יש לזה הסברים רבים ומגוונים משיעורים פרטיים ומסיבות אחרות מדוע מאותו שלב יש להם יתרון ניכר במרוץ, אבל יכולים להתבסס על הבסיס העובדתי כאן. אני חושב שבסך הכל הבחינה הפסיכומטרית אדם יכול במאמץ מרוכז לצמצם פערים שיכול להיות שהתבססו דווקא בתקופת לימודי התיכון.

השקלול של הדברים יוצר מצב יותר מאוזן. תבינו, תראו, תדמיינו מציאות שלא היו בחינות פסיכומטריות. אני די משוכנע שהאוניברסיטאות יתחשבו איפה למד אותו תלמיד, באיזה בית ספר הוא למד. הרי האוניברסיטאות הן המוסמכות לקבוע תנאי קבלה. אז הן תסתכלנה שהבגרות נובעת גם מהמגן. המגן הוא תמיד יסוד דיפרנציאלי, אולי בית הספר הזה יותר מקל, אולי הבית הספר הזה יותר מחמיר. אני סומך יותר על, אני אתן כדוגמה את בית הספר בו אני למדתי ואז לא אהיה חשוד בשום הטיה, אני סומך על בית הספר התיכון החדש בתל אביב ופחות על בית ספר אחר בישוב כזה או אחר. אני חושב שנכון להכניס ממד שהוא שיווני, שהוא סטנדרטי. אני חושב שבהעדרו יהיה משקל יותר גדול לאיזה בית הספר למד תלמיד שרוצה להתקבל.

המבחן הפסיכומטרי מבוסס על דברים שהם רלוונטיים לתרבות אקדמית ולכן אני לא בדיוק מקבל את הטיעון של הטיה תרבותית. היה ויש הטיה תרבותית משתדלים להתמודד איתה. העובדה שהוא מתבצע בכל כך הרבה שפות מלמדת על כך שיש כאן ניסיון לצמצם את אותו מרכיב שהוא תלוי שונות תרבותית. זה לא קיים במקומות אחרים ולדעתי צריך להעריך את זה.

זה לא אומר שיש לנו דלת אחת בלבד כפי שאמר חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. קודם כל כי אנחנו הולכים למהלך מאוד גדול של הרחבת מפעל המכינות הקדם אקדמיות. אני אשמח אדוני היושב ראש שנוכל להציג את המסקנות של וועדת אריאב ואת המהלכים ליישמו. אלו מסקנות שהוצגו לי ואומצו על ידי. בסך הכל הכיוון הוא להרחיב את מפעל המכינות הקדם אקדמיות וגם להתמקד בהרחבתן לאוכלוסיות ספציפיות שפחות משתתפות בלימודים אקדמיים.

אני חייב לציין שיש גם מפעלים אחרים, האוניברסיטה הפתוחה היא דלת כניסה נוספת שדרכה גם אחר כך בהסכמים כאלה ואחרים עם אוניברסיטאות אחרות אפשר להתקבל. אגב, היום בניגוד לעבר יש היום גם מכללות אקדמיות שלא מקיימות או לא דורשות בכלל כתנאי סף מבחנים פסיכומטריים. לכן אני אומר שבוודאי יש היבטים שצריך לדון בהם. אני ביקשתי מאנשי המרכז כשהם היו אצלי לפני כחצי שנה, להשתדל בנושא העלות לעשות את המרב כדי לצמצם את העלות השולית הקשורה למהלך הזה. יש כאן שאלות שנוגעות להיבטים כלכליים, אבל אם נסתכל על כל התקופה של התיכון לעומת כל התקופה שאדם בחייו ניגש לבחינה פסיכומטרית כך שמרכז הכובד לא נמצא על הבחינה הפסיכומטרית.

בסך הכול, לא השתכנעתי שיש אלטרנטיבה יותר טובה, יותר צודקת, יותר הוגנת גם מהבחינה החברתית.
מוחמד ברכה
למה לא בנוסף? אין ספק שהבחינה יכולה להוות אינדיקציה ליכולת, אבל היא לא האינדיקציה האחת והיחידה. אדם שלא מוציא ציון גבוה בפסיכומטרי, יכול להצליח.
השר גדעון סער
חבר הכנסת מוחמד ברכה, תראה את כל המכלול. יש בחינת בגרות שמתחלקת גם למבחן מגן שבו נותן כל בית ספר ספציפית ציון, אחר כך יש מבחן בגרות שהוא סטנדרטי, אחר יש מבחן פסיכומטרי ועכשיו המגמה במבחן הפסיכומטרי דווקא של ערבות בין היבט ההומאני להיבט הריאלי לתת מנעד יותר רחב של מיומנויות לשיקול המוסד האקדמי. זאת אומרת, אין כאן איזה דבר אחד בלבד שמכריע את הנושא - יש כאן שקלול. בסך הכל אני התרשמתי שאין כרגע על המדף אלטרנטיבה מוצעת יותר נכונה. לכן הגעתי למסקנה, הגעתי לעוד כמה מסקנות מה צריך לעשות, אבל לא נכון לבטל את הבחינה הפסיכומטרית. מעבר לכך אני חושב שאנשי המקצוע ירחיבו. לצערי התחייבתי למשרד ראש הממשלה ואני לא יכול להישאר עד סוף הדיון.
היו"ר אלכס מילר
תודה אדוני השר, אני עובר לאיתי ישורון.
איתי ישורון
יש לי כמה שאלות לאנשי המרכז הארצי להערכה סביב הרפורמה ובהוספת החיבור. שתי שאלות, האחת האם את החיבור יבדקו בשיטה הוליסטית או בשיטה אנליטית שבודקת רכיבים? סוגיה שניה, האם אתם מתכוונים לבדוק את החיבור באופן ממוחשב בעזרת המערכת שאתם עובדים עליה? האם יהיו תשעה פרקים בבחינה? כלומר האם הפרק יהיה בנוסף?

לגבי הערת האגב שלכם על מחשוב הבחינה בעוד שלוש שנים, האם אתם מתכוונים למבחן אדפטיבי כפי שאתם נותנים ללקויי למידה היום או למבחן שמופיע באתר שלכם שהוא ממוחשב אבל לא אדפטיבי?
היו"ר אלכס מילר
תודה. חבר הכנסת זבולון אורלב, אחר כך אתם תתייחסו לשאלות שעלו ואחר כך אסכם.
זבולון אורלב
למרות שנכנסתי מאוחר מפני חובות אחרות שיש לי כאן בכנסת. אני יודע על הרפורמה וגם קראתי עליה. באופן כללי אני מקדם אותה בברכה מפני הטענות הקשות שהיו על השיטה הקיימת. נדמה לי שלטענות האלה יש זקן מאוד ארוך. הוועדה הזאת קיימה דיונים רבים כדי לחשוף את חולשותיה, לכן אני מברך שיש חשיבה רעננה, מקצועית וחדשה איך לתת מענה.

אני מבקש רק דבר אחד, לא להתבצר מאחורי התכנית שהוצגה. גם היא צריכה להיות גמישה, קשובה וגם עשיית תיקונים תוך כדי על מנת לענות. אני לא יודע אם דיברתם על זה ואם דיברתם אני מתנצל, תמיד אני אומר שהמבחן של רפורמה הוא לא התכנית הראשונית המוצגת אלא מספר התיקונים שנעשים במהלכה. בסך הכל אני מסכים עם השר שזאת השיטה הפחות גרועה מבין כל השיטות הגרועות האחרות לקבלה לאוניברסיטאות שזה מצרך במחסור. לו היה ניתן לקיים חזון שכולם לומדים שנה א' ובסוף סיום שנה א' היה מיון, זה היה הרבה יותר נכון, הרבה יותר טוב, אבל אין לנו את המצרך הזה כי יש מחסור בתקציב. בנתונים האלה אני חושב שצריך לתת גיבוי, אבל לתובע תביעה חד משמעית עם עיניים פקוחות לראות היכן תהיינה נקודות התורפה והחולשה על מנת באמת לאפשר את הדבר הזה שיהיה שוויוני ככל האפשר, שייתן הזדמנות טובה יותר לסטודנטים להתקבל לאוניברסיטאות, כל אחד על פי כישרונותיו ויכולותיו.
ישראל גלעד
אני אתייחס לכמה נקודות יואב יתייחס לאחרות. לגבי הטיה תרבותית ראשית אני חושב שהבחינה הפסיכומטרית פחות מוטת תרבותית מאשר בחינות אחרות. המתמטיקה היא מתמטיקה ואנגלית היא אנגלית. לגבי החלק המילולי שבתרגום הבחינה מהעברית לערבית זה לא תרגום פשוט, זה תרגום שנעשה על ידי צוות מיומן שלוקח בחשבון גם את הנושא התרבותי.

לגבי נושא הקבלה כפי שנאמר כאן, הקבלה מורכבת היום מהנושא של היכולות - הבחינה פסיכומטרית, ידע - בחינות הבגרות. השילוב של השניים הוא המנבא הטוב ביותר. כל הנושאים החשובים וכן הלאה של העדפה חברתית וסגירת פערים אלה בהחלט נושאים שמצויים בידי המוסדות והם פועלים בהחלט בכיוון הזה.

לגבי הבקשה שהעלתם שהשקלול המחודש לא יפגע. קודם כל אפשר לפנות למוסדות ולבקש שבתקופת המעבר הגבוה מבין השניים הוא זה שיחשב. אין לנו ספק שבכל מקרה המוסדות האלה ייקחו את זה בחשבון כאשר הם מחליטים על קבלה או דרך וועדות ערעורים וכן האלה. לכן אני לא רואה כאן בעיה.
מסעוד גנאים
אני מבקש לצרף שאלה לגבי החלק המילולי, ממה שהבנתי מספר השאלות שהיו בחלק המילולי בעברית ובערבית. בעברית היו כ- 30 שאלות ובערבית 26, כך נאמר לי. בנוגע לרפורמה החדשה האם מספר השאלות יהיה שווה? אם מדובר על 30 מול 26.
היו"ר אלכס מילר
מילים ומשפטים יורדים, יש רק את החיבור.
מסעוד גנאים
הבנתי מהאנשים בשטח בעלי מכונים ערביים שיש.
יואב כהן
עלו פה הרבה שאלות. ראשית לגבי השאלה של התאחדות הסטודנטים בנוגע ללקויי השמיעה, כפי שאתם יודעים יחד עם חברים מהתאחדות הסטודנטים, אנחנו מקיימים דיאלוג עם כמה עמותות ומוסדות שמטפלים בלקויי שמיעה מתוך כוונה להתאים את הבחינה כמה שיותר להם. אנחנו נמצאים כרגע בשלב החלפת חומרים, אנחנו מעבירים להם בחינות, הם נותנים לנו הערות חזרה לגבי פרטי מבחן מתאימים ואלו לא,ואת מתוך כוונה לשפר ולעשות את הבחינה מותאמת. קיבלנו את כל הטענות בנושא הזה.

לגבי שאלות שעלו כאן מהמכונים, אני מבין שהם בהחלט אחראים לתת את האינפורמציה הטובה ביותר לנבחנים. ראשית אנחנו גם היום וגם בחודשים הבאים נפרסם את הדברים באתר שלנו כשאלות ותשובות כדברים מנוסחים מראש. השאלות שעלו כאן, ראשית לגבי הציון, שאלו אם זה אנליטי או הוליסטי, זאת אומרת האם מציינינים את החיבור כיחידה אחת או האם מפרקים לרכיבים, אנחנו מפרקים את מתן הציון לשני רכיבים, לשני מדדים ועל כל אחד מהם נותנים את הציון. לשאלה כמה פרקים יהיו מעתה בבחינה, יהיו תשעה פרקים בבחינה, הפרק הראשון הוא פרק הכתיבה, לאחר מכן שמונה פרקים כפי שהיה עד כה, קצרים יותר.

בנוגע לבקשה גם של קרן אברהם וגם של חברי הכנסת לצרף אנשי מקצוע לנושא החיבור בבחינות ולבדוק את הנושא של הביצוע של סטודנטים שנבחנים בערבית, אני חייב לומר שאני מקבל את זה בהחלט ואנחנו עושים את זה. יש לנו צוות מיומן של אנשי מקצוע.
היו"ר אלכס מילר
לא רק בערבית, בכל השפות.
יואב כהן
בכל השפות, אבל בערבית זה בוודאי ציבור הנבחנים הגדול ביותר בשפה שאינה עברית. יש צוות גדול של אנשים דוברי ערבית שזו שפת האם שלהם.
היו"ר אלכס מילר
גם לנבחנים בשפה הרוסית.
יואב כהן
אנחנו בודקים כל הזמן את הטענות בדבר ההפליה או ההטיה לכאן או לכאן. רק עכשיו סיימנו מחקר שיסתיים בקרוב ומראה שהנבחנים אינם מוטים לרעת האוכלוסייה הערבית. אכן יש פער גדול בציונים בין הנבחנים בעברית לנבחנים בערבית, אבל אני חייב לציין כמו שנאמר כאן בוועדת הקליטה לפני שבוע, שההפרש הזה הצטמצם בעשר השנים האחרונות ב- 34 נקודות. אנחנו מקווים כמובן שזה ימשיך להצטמצם.
היו"ר אלכס מילר
תודה. אני רוצה לסכם.
ג'מאל זחאלקה
אולי את ההצעה שלי לפני הסיכום. אני עכשיו ממתן את ההצעה המקורית שלי. אני מציע גם למל"ג גם בהחלטות לבחון דרכים אחרות להתקבל לאוניברסיטה ואפילו לבצע בפיילוטים בנדון. כלומר לקחת חוג מסוים ולומר שיתקבלו עשרה סטודנטים בשיטה ב'. יש ניסיון כזה שהיה באוניברסיטת תל אביב שקיבלו תלמידים שלא עברו לא פסיכומטרי וגם לא בגרות. הם היו הסטודנטים מהמצוינים ביותר, הם היו הכי טובים בבתי הספר שלהם. יש כאן משהו רודני בשיטה של המבחן הפסיכומטרי. אתה במישורת האחרונה בא וחותך את כולם, אתה לא רואה את המציאות. בחינה היא דבר יחסי וזו הפילוסופיה של הבחינות. בכל בית הספר התלמידים הכי טובים שווים, לא טובים אחד מהשני. צריך ללכת גם לתלמיד ולא רק לבית הספר, הציון שהתלמיד מקבל הוא לא רק שלו הוא גם של בית הספר שלו.
היו"ר אלכס מילר
חלק מהאנשים שכנעת וחלק לא.
ג'מאל זחאלקה
אני מציע, שהוועדה - - -
היו"ר אלכס מילר
את זה אני לא הולך להציע. אנחנו חושב שאנחנו לא דנים כעת בעצם קיום המבחן הפסיכומטרי אלא על השינויים. על זה אולי נקיים דיון ואם בכלל, אני חושב שההצעה הזאת שאתה מציע צריכה להיות כפוף - - -
ג'מאל זחאלקה
לא במקום הפסיכומטרי, אלא כדרך נוספת.
היו"ר אלכס מילר
זה לא הנושא לשמו התכנסנו לכאן. אילו היינו מדברים על דרכים היו מצטרפים לפה עוד אנשים שכל אחד מהם היה מציע דרך אחרת, אי אפשר לעשות את זה רק מרעיון אחד מסוים.

לפי שאני מסכים אני רוצה להכניס את כל הנוכחים ואת כל הציבור לפרופורציות.

הנושא של חלוקת הציונים נכנס למבחנים החל מאוקטובר 2011 ולפי מה שהבנתי מהמוסדות חלק מהשינוי יחל משנת 2012. החלק של החיבור יכנס לתוקף החל מאוקטובר 2012 על בסיס זה לדעתי לפני 2013 לא יכנס בתנאי הקבלה. כלומר לא תוכל לבקש את החיבור מסטודנט שנבחן באוקטובר והתקבל באוקטובר למוסד אקדמי בקיץ 2012.
פאול פייגין
אנחנו לא נדרוש את החיבור, הציון הפסיכומטרי הוא הציון שאנחנו מקבלים מהמרכז שיהיה מבוסס או על סוג א' או על סוג ב'.
היו"ר אלכס מילר
אתה לא יכול לקבל סטודנט על פי מצב ההבעה שלו אם הוא לא נבחן, מבחינתך הסטודנטים שנכנסים באוקטובר 2012 עדיין יכנסו בשיטת המבחנים הישנים.

רבותיי, אוקטובר 2011 מתחילים המבחנים, בסופו הציונים נכנסים לתוקף במוסדות בשנת 2012. החיבור נכנס בפועל באוקטובר 2012. לדעתי לפני 2013 לא יכנס למוסדות.
רונית תירוש
נקודה מאוד חשובה, מועד המבחנים, תעזבו עכשיו את מועדי הקבלה או תחילת שנת הלימודים. מועדי המבחנים הפסיכומטריים מתקיימים באוקטובר?
היו"ר אלכס מילר
כן. אומרים שכן באוקטובר.
יואב כהן
אוקטובר השנה.
היו"ר אלכס מילר
זה נכנס לתוקף מאוקטובר והלאה.
רונית תירוש
צודק היושב ראש, לקבלה באוקטובר זה לא יהיה.
היו"ר אלכס מילר
בפועל ב- 2012 הציונים במבחנים, באוקטובר 2013 חיבור, לא לפני.

בנוגע להתאמה, וועדת החינוך מבקשת מכם בכל הסוגיות הקשורות לנושאים שיהיו המטלות חיבור, לדעתי תקבעו קבוצת מיקוד ותבחנו במשך שנה-שנה וחצי עם מה שיש לכם עכשיו, להתמקד בקבוצות המיקוד כדי לראות איפה קיימת בעיה ואם הנושא הוא בעייתי לסקטור כזה או אחר.

וועדת החינוך מבקשת מהמרכז הארצי להערכה לא לעלות את מחיר הבחינה הפסיכומטרית. רבותיי, זה מבחן שאתם מרכיבים אותו למוסדות שלכם, הסטודנטים לא צריכים לספוג את עלות השינויים האלה. אם החלטת שבחינת יכולת ההבעה של הסטודנטים חשובה לכם יותר מהידע המילולי זו החלטה שלכם והסטודנטים לא צריכים לשאת את עלות השינוי הזה. לדעתי התשלום שהם משלמים היום מספיק גבוה במיוחד שיש את כל העלויות של ההכנה, רבותיי לקחת את זה בפרופורציה לתקופה של שנה וחצי. יש לכם אפשרות לחסוך מהמחיר שאתם גובים כעת כדי שתוכלו לממן את העלות העתידית.
רונית תירוש
הם הודיעו שהם מתכוונים לעלות את המחיר?
היו"ר אלכס מילר
הם אמרו שאולי. אני מבקש שלא תהייה עליה במחיר הבחינה.

לדעתי השינויים הם דבר לא פשוט ולפעמים החשש של התלמידים ושל הסטודנטים האלה גורם להם לבעייתיות בבחינה. אני מציע שאתם תעשו את זה בצורה חכמה ושזה לא יהיה במפתיע בבחינה, תעשו את זה הדרגתית. אני חושב שמקבלי ההחלטות צריכים להיות עם הבנה של הנושא ולהעביר להם מידע לתלמידים תוך כדי הכנתם לפסיכומטרי. זאת אומרת שיוצאו דוגמאות למבחנים. לא שמעתי תשובה לשאלה האם יהיה משוב לסטודנט על החיבור. זה חשוב כי אתה יכול לקבל ציון על החיבור, אבל אם אתה רוצה להיות מוכן להזדמנות נוספת צריך לקבל משוב איפה היה בסדר ומה לא היה בסדר. הפרשנות של מורי הלשון שונה לחלוטין. רצוי שהתלמידים יקבלו משוב כי זה חשוב ובמיוחד על חיבור. החיבור זה לא נוסחה ולא מבחן אמריקני. אני בטוח שיהיה לחלק הזה מנגנון ערעורים.

הוועדה מציעה שכמה שיותר מהר תעברו לשיטה ממוחשבת בתחום החיבור, כי כתב היד יכול לגרום לפסילה של תלמידים בגלל בעיות כתיבה שיכולות להביא להציון של החיבור תהייה נמוכה יותר. תבדקו את זה על קבוצת מיקוד האם צריך לעשות את זה כך או אחרת, תבחרו את השיטה הטובה ביותר, לא השיטה הטובה שמסננת את התלמידים אלא להיפך.
יואב כהן
אני רוצה להודות מאוד גם לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לשר ולחברי הכנסת שהיו שותפים לוועדה.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו מברכים אתכם על כך שאתם מחפשים דרך לנגישות ההשכלה הגבוהה.

תודה רבה, הישיבה הזאת נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים