הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
27
ועדה משותפת לנושא סביבה ובריאות

4.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 55
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה

וועדת העבודה, הרווחה והבריאות
לנושא סביבה ובריאות

יום שני, ב' בתמוז התשע"א (4 ביולי 2011), שעה 14:00

סיכונים בטיחותיים וסביבתיים בעקבות השביתה בחיפה כימקלים צפון

חברי הוועדה: דב חנין - היו"ר

אמנון כהן

אורי מקלב

ד"ר יצחק דואר

- אגף חומרים מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה

אהרון חילמן

- אגף חומרים מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה

יבסיי רבינוביץ'

- ממונה חומרים מסוכנים וטב"ק, מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה

שמואל אייכלר

- מנהל תחום תעשיות, מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה

רס"ן יוליה גזיק

- פקע"ר-רמ"ד חומרים רעילים, משרד הביטחון

ארוין סני

- מפקח עבודה אזורי חיפה והצפון, משרד התעשייה, המסחר




והתעסוקה

אורנה הראל-פלג
- מנהלת המחלקה לתכנון ארוך טווח – מינהל ההנדסה, עיריית חיפה

סרג'יו ברקוביץ

- נציג אגף הביטחון ושירותי החירום, עיריית חיפה

עמיחי זיידר

- מנהל אתר צפון, מפעל חיפה כימיקלים

אלי לוטטי

- חבר וועד העובדים, מפעל חיפה כימיקלים

מרק אביב

- מנהל בטיחות, איכות וסביבה, מפעל חיפה כימיקלים

אייל סבג

- עובד, מפעל חיפה כימיקלים

אליהו אלבז

- יו"ר ועדת ע ובדים, מפעל חיפה כימיקלים

שלמה רואש

- עובד מפעל חיפה כימיקלים

ניצן תנעמי

- מקדם מדיניות, ארגון כוח לעובדים, חיפה

רונית פיסו

- מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור

דליה טל

- עמותת 'צלול'

צפריר גדרון

- רכז ים, עמותת 'צלול'

גיל יעקב

- מנכ"ל (יוצא) מגמה ירוקה

מור גלבוע

- מנכ"ל (נכנס) מגמה ירוקה

יפה שפירא

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

סיכונים בטיחותיים וסביבתיים בעקבות השביתה בחיפה כימקלים צפון

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות של הכנסת. סדר יומנו הוא – ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות המסוכנות שיש להתמשכות השביתה המתנהלת כבר אני מבין כ-60 יום, במפעל חיפה כימיקלים. אני מקבל בברכה את כל המשתתפים בדיון. אנחנו תיכף נקבל רשימת משתתפים.


אם כן, זה נושא הדיון שלנו ואנחנו נפתח בוועד העובדים. מי מייצג את הוועד כאן? אתם מייצגים את הוועד. ברוכים הבאים.

ברוכים הנמצאים.

אני ארצה שתציגו בקצרה את השביתה, מה בעצם קורה, בגדול קודם כל, כרקע כללי לדיון ולאחר מכן, אם תוכלו להתמקד בכל הסוגיה של צוותי החירום ומה המשמעות של מה שקורה בתחום הזה. בבקשה. רק מי שמדבר, אנא תציג את עצמך, שם ותפקיד.

אלי לוטטי, וועד העובדים, חבר וועד.

בבקשה.

השביתה פרצה לפני כ-63 ימים. השביתה פרצה בעקבות ניסיון של ועד העובדים לקדם כמה נושאים בתוך ציבור העובדים, שהנושא העיקרי שבהם היה השוויון בין עדות ובין- היו ארבעה נושאי ליבה שבהם התמקדנו במאבק הזה, שבעקבותיו יצאנו לשביתה. אחד הנושאים הראשיים זה היה בעצם השוואת תנאי העבודה של החברה' הצעירים, שנקראים החברה' הצעירים, שהם הדור ב', שהם מועסקים בתנאים מופחתים. אחרי 13 שנה כאלה, שרובם מועסקים ויש גם חלק שהגיעו ל-20 שנה, התאחדו שני סוגי הדורות והחליטו להתאחד סביב המטרה של שוויון בתנאי עבודה, בתנאי ההעסקה, מה שלא קיים כרגע.

כמה עובדים יש בסך הכל במפעל היום?

באתר?

בסך הכל באתר.

באתר אני חושב איזה 350.

וכמה מהם מוגדרים כדור א' וכמה כדור ב'?

אז אוקי, אנחנו נמצאים כ-250 מאוגדים בהסכם הקיבוצי, עוד איזה 100 ומשהו עובדים, 160 עובדי קבלן ועוד איזה 50 בערך כרגע באתר, 50 ויותר בהסכמים אישיים. זה ארבעה סוגי העסקה שקיימים כרגע – דור א' ודור ב' – שהם תחת ההסכם. זה נושא אחד. נושא שני היה החברה' הוותיקים שרוצים להוציא אותם לפרישה מוקדמת. על זה גם היה ויכוח, כלומר זה נושא שני. נושא שלישי היה התחולה. אנחנו תפסנו את הנושא, שבגלל צורת ההעסקה של הפירוט – הפרד ומשול, אז הכניסו גם את הנושא של עובדי קבלנים למיניהם ואז החלטנו לנסות לאחד אותם, או להכניס אותם לעבודה כעובדים מן המניין, כדי שיחולו עליהם כל מיני תנאים, שאין להם היום ולצמצם כמה שיותר את העובדים בהסכמים האישים, כדי שזה לא ישמש כנגף לנו. זה היה התחולה. הדבר האחרון היה הנושא של הרה-ארגון שהתבצע בחברה ללא ידיעתנו, רק תוך כדי השביתה התגלה לנו שהחברה עברה פיצול ורה-ארגון מחדש והרה ארגון הזה בהנהלת החברה, או המטה של החברה – עבר לדרום חיפה – ובאתר נשאר רק אתר העיצוב.

הבנתי. זה היה הרקע לשביתה ובעצם יצאתם לשביתה. השביתה התחילה לפני קצת יותר מ-60 יום.

באחד במאי.

הבנתי. מאז שהתחילה השביתה יש איזה שהוא משא ומתן?

מהיום הראשון ההנהלה ניהלה איתנו משא ומתן, מהיום הראשון. השביתה מתנהלת במקביל למשא ומתן, תחת משא ומתן.

אוקי. איפה עומד המשא ומתן כרגע?

המשא ומתן כרגע עומד לקראת שלבים, לדעתי, די מתקדמים, אבל עדיין זה לא, אין שם את הסגירות, עוד לא נסגר שום נושא.

הבנתי. מי מכם יכול להציג את כל הנושא של צוותי החירום, אדוני או מישהו אחר.

כן, אייל הוא עובד במתקן, הוא מכיר את זה.

בבקשה, אדוני.

שלום, שמי אייל. תפקידי – מנהל משמרת במתקן אמוניה – מתקן N, שהוא מתקן לייצור חומצה חנקתית. בפתח הדברים אני רוצה רק לציין שבימי שגרה אין שום בעיה של בטיחות, מקפידים על הנהלים ועל סדרי עבודה ראויים. הבעיה שלנו התחילה בשביתה. בעיקרון, צוות חירום אמור למנות 31 אנשים. כשהתחילה השביתה הוא ירד ל-24 אנשים וכרגע הוא עומד על משהו כמו 11-14 אנשים.

לדעתי, הדבר הכי חשוב שחסר זה צוות חירום של מתקן N, שזה בעצם צוות הגבה לאירוע אמוניה, אם מתרחש. זה אנשים ש... במיוחד ואני מדגיש את זה, כי אלה האנשים שעובדים עם האמוניה ויודעים לטפל בו ויודעים להתעסק איתו. הטענה של ההנהלה, הם הורידו את זה ל-2 דרך אגב וזה אומר בעצם ביטול של צוות חירום אמוניה. כי יש שלושה אנשים, כאשר מנהל משמרת מנהל את האירוע, שני אנשים מתלבשים בחליפות ויוצאים לנהל את האירוע. למה הדבר דומה? למה שני אנשים? זה כמו צוללנים שאחד מאבטח את השני, כי אתה יוצא עם בלון אוויר דחוס ויוצא למקום שהוא בעצם ענן של רעל והאחד משגיח על השני. ברגע שחסר לך אחד זה כאילו אין. הטענה של ההנהלה היא – תביא מישהו אחר ממתקן אחר.

רגע, ההנהלה היא זו שהפחיתה את צוותי החירום?

כן.

קיבלתם איזו שהיא הנמקה להפחתה הזאת?

לטענתם זה מספיק, אבל יש פה אחד המנהלים שלנו ---

לא, הם כמובן יציגו את עמדתם.

הם קודם כל לא מסבירים למה, זו זכותם. זאת אומרת, הם לא חייבים לתת לי הסברים, אבל תשאל פה, יש פה מישהו שיכול לתת תשובות טובות דווקא. אבל הרעיון הוא, אני אגיד לך על מה אני מלין, אני מלין על זה שהתשובה של להביא מישהו אחר ממתקן אחר, למה היא משולה? היא משולה לזה שתביא עכשיו צנחן ותגיד לו – בוא תילחם בטנק. שניהם לוחמים, אבל כל אחד יודע לעשות משהו אחר. הם לא יודעים לעשות את אותה עבודה וכל אחד מתמקצע ומומחה בתחום שלו. לכן התשובה הזאת לא מתאימה ולכן הסיכון הוא כזה גדול.

הבנתי.

עכשיו, דבר נוסף שאני רוצה לציין, זה שהממונה על הבטיחות במתקן שלנו, במפעל, הסיר את האחריות שלו מהעבודה, מאחר שכנראה מתבצעות פעולות שהוא לא מודע להן ולא יודע עליהן והוא פוחד לקחת סיכון. זהו, תודה.

אוקי, נציג ההנהלה.

שלום, שמי עמיחי, אני מנהל האתר. אני אתייחס גם לנושא של השביתה וגם לנושא הבטיחות, ברשותך. אז קודם כל, כמו שאלי ציין, באמת השביתה מתנהלת באתר 64 ימים, מאחד במאי, תאריך סמלי ולפני זה סכסוך עבודה שהוא התחיל למעשה, הוכרז עוד על ידי ההסתדרות, כשהיא הייתה הארגון היציג בתחילת 2011 ואחר כך כשזה הוחלף על ידי ארגון כוח לעובדים.

יש סכסוך די עמוק, מאד יצרי, עם הרבה מאד אמוציות. אני חושב שהוא די ייחודי במשק. זאת נקודה אחת. באמת, בסופו של דבר ה---

קודם כל, זו שביתה מאד ממושכת. במפעל, שביתה של יותר מ-60 יום?

נכון.

אז למה היא לא---

אני חושב שזה בעיקר בגלל האמוציות שיושבות מאחורה, אבל זה לא לישיבה כזאת. אחר כך עוד יכתבו על זה ספר, אני חושב.

דעות מאד חזקות משפיעות, השאלה היא האם ברמה המעשית, אדוני שמע פחות או יותר ואני מניח שאדוני לא צריך את הישיבה כדי לדעת מה הן הדרישות של העובדים. ברמה כרגע אובייקטיבית מעשית, כרקע למה שאנחנו בעצם צריכים לדון בהמשך, האם המרחק בין הצדדים, מתחילת השביתה ועד היום, קצת הצטמצם? האם אתם מרגישים שאתם מתקרבים לאיזה שהן הסכמות, או שאתם עדיין נמצאים במצב של ויכוח לאורך כל הגזרה?

המרחק קצת הצטמצם, אין פה חוכמות. זאת אומרת, אם כל צד בתחילת הדרך הציב גם עמדות שאולי הוצגו חלקן כחלק מדרישות על הנייר, אז העסק הזה מזמן ירד ואנחנו בעיצומו של משא ומתן, אבל לצערי עדיין יש פערים. עכשיו, הפערים בסופו של דבר הכל זה כסף, לא צריך להתחבא מאחורי מילים יפות. בסופו של דבר הפערים נגרמים מכסף. בהגדרה שלי ואולי ידידי ובאמת עדיין ידידי מוועד העובדים יחלקו עלי, אבל הוועד רוצה לעשות מהפכה. זאת אומרת, אם אני משווה את המצב עד 31 בדצמבר, שהיינו תחת הסכם עבודה קודם ואני מסתכל על מה שכבר היום ההנהלה מוכנה לתת, זה הרבה הרבה מעבר למה שהיה עד כה ועדיין, מה שוועד העובדים דורש זה, אם אנחנו היינו פה ואנחנו מוכנים לתת ככה – וועד העובדים רוצה ככה ועל זה עדיין יש מחלוקת.

אני רק אעיר, כמו שנאמר, שמבחינת עובדי הסכם קיבוצי יש לנו שתי אוכלוסיות – דור א' ודור ב'. אלה שתי אוכלוסיות שהן שונות במהותן. דור א', יחסית, הם עובדים שתנאיהם טובים, ממוצע שכר של קרוב ל-20,000 בחודש, ברוטו, ממוצע לחודש ועובדי דור ב', סדר גודל כמחצית. אמנם יש הפרשים מאד גדולים גם בותק בין שתי הקבוצות האלה. כלומר, דור א' בהחלט חברה' 20 שנה פלוס, חלקם גם הגיעו ל-40 שנות וותק במפעל, בעוד שעובדי דור ב' יש החל מחברי צעירים מאד, חודש-חודשיים ועד 12-13-14 שנים, אני חושב שזו הקבוצה הוותיקה.

אז יש פערים מאד גדולים. אולי אני נכנס פה ליותר מדי פרטים, אבל ההנהלה רצתה, או הייתה מוכנה מלכתחילה לשפר בצורה יותר משמעותית את תנאיהם של עובדי דור ב' ופחות את תנאיהם של עובדי דור א', שוב, בהמשך למה שאני אמרתי קודם. זה אחד מסלעי המחלוקת, אבל יש הרבה. זה בקטע של סכסוך עבודה.

המפעל הוא רווחי?

המפעל רווחי, כן.

כמה הרווחים שלו בשנה?

אני לא יודע.

אדוני מנהל ולא יודע את הרווחים.

אני מנהל מפעל, אני אחראי יותר על הצד התפעולי. אני לא מתעסק עם דו"חות רווח והפסד ומאזנים. זה לא התחום שלי.

אדוני אומר לי דבר שאני פשוט לא ---

זו גם חברה פרטנית.

ברור. אדוני אומר לי דבר שפשוט אני לא מבין אותו עד הסוף ברמה הכלכלית. יש לכם מפעל, המפעל מייצר רווחים בכל חודש, כרגע אתם כבר נמצאים בחודשיים של שביתה, אתם מפסידים את הרווחים האלה. עכשיו, ברור שהיענות לתביעות שלהם ואני אפילו לא עשיתי את החשבון, אבל ברור שזה עולה כסף. אבל אם המפעל הוא רווחי, אז עדיין ניתן ללכת לקראתם ולהמשיך להרוויח. ככה אני מבין את הדברים. אם המפעל לא עובד, אז כנראה שאי אפשר להרוויח. אני עוד לא מכיר, אולי אדוני מכיר את השיטה שבה מפעלים סגורים – גם מרוויחים. אני את השיטה הזאת לא מכיר.

אין מחלוקת שכתוצאה מהשביתה, המפעל מרוויח פחות. זה אחד. שניים, בהסכם עבודה---

אבל הוא מרוויח קצת גם כשהוא סגור.

בהסכם עבודה אנחנו מסתכלים לטווח ארוך. אנחנו גם רוצים לחתום על הסכם עבודה לחמש שנים עכשיו, אבל ברור לנו שכל הסכם עבודה משפיע לא רק לחמש שנים קדימה, אלא לכל אורך חיי המפעל. עכשיו, חיפה כימיקלים זה מפעל שקונה חומרי גלם, עושה איתם משהו ומייצר מוצר. אנחנו חיים על ההפרש בין מחיר חומרי הגלם שלנו לבין מחיר המוצר. אנחנו לא שולטים לא בזה ולא בזה. אתה מכיר את הפרטים, לא ניכנס לזה יותר מדי. יש לנו מספר חומרי גלם שחלקם אנחנו קונים בארץ, חלקם אנחנו מייבאים. הם כולם תלוי מחירי שוק עולמי וגם המוצרים שאנחנו מייצרים הם תלויי שוק עולמי. יש בשוק הכימיקלים בכלל וגם בשוק הדשנים, למרות שאין ספק שבשנתיים האחרונות, יחסית, השוק הוא טוב. יש תנודות שלא אני ולא אף אחד יכול לצפות אותם. אם אני רק אתן דוגמא, בשנת 2008, שנת המשבר הגדולה, בחודש אוגוסט היה כנס מאד גדול בחוץ לארץ, בקנדה, שאנשי השיווק שלנו היו בו בנושא של דשנים ותחזיות אופטימיות והכל היה – כולם מגדילים ומגדילים תפוקות וזה וזה – לא עברו חודשיים וכולם זרקו את הניירות וסגרו מפעלים.

התחזיות פה הן שוות את הנייר שלהן בדיוק ואולי עוד קצת מעבר לזה. הסכם עבודה או עלויות שכר, שהם אחד הדברים הבודדים שחברה שולטת עליה או מנסה לשלוט עליה, אז צריך להסתכל לטווח ארוך. להיות נחמד זה הכי קל, אבל אחר כך לבוא ולפטר עובדים – זה יותר כואב – ומזה אנחנו רוצים להימנע בכל כוחנו. דרך אגב, כמוש עשינו בשנת 2008, בשנת המשבר. למרות שבמשך שלושה וחצי חודשים, שבמהלכם גם נהלנו את מאבק האשלג בעזרת ובשיתוף מלא עם העובדים, אבל במשך שלושה וחצי חודשים המפעל עמד, לא ייצר, אבל אנחנו לא פיטרנו אפילו עובד אחד. אחד, וזה בניגוד להרבה מאד חברות במשק. אז אנחנו לא רוצים להגיע לסרט הזה עוד שנה או שנתיים כתוצאה מ ---

הבנתי את עמדתו של אדוני. אדוני יכול להתייחס להיבטים של הבטיחות של הצוות?

כן.

בבקשה.

רציתי לראות שהכל בסדר.

הכל בסדר. יו"ר ועדת הפנים, חבר הכנסת אמנון כהן.

רק לראות שהכל בסדר. אם יש בעיות – תגידו.

יש הרבה בעיות. בוא תצטרף אלינו. כן, בבקשה.

בנושא הבטיחות, קודם כל לגבי צוותי החירום. ראשית, אני שמח שאני שמעתי מאייל שהוא אומר שבזמן שאנחנו עובדים הכל בסדר. זה מנחם אותי, כי רוח הדברים שאני רואה בשבועות האחרונים, חשבתי שאנחנו הולכים לכיוון אחר מול העובדים שלנו, מול העובדים שלי. אז זה קצת מנחם אותי.

צריך פה לדייק בעובדות. בזמן עבודה רגילה, במפעל יש כ-30 עובדי משמרת. בחיפה כימיקלים, כמו ברוב המפעלים עם החומרים המסוכנים, יש כיסוי מלא מסביב לשעון, של צוות חירום. צוות החירום הזה אמור לתת את המענה הראשוני לאירוע, עד שמגיעים הכוחות החיצוניים, בהתאם לכל התיאומים שכולנו מכירים. מתוך 30 עובדי משמרת, שהם מפעילים את המתקנים, מתוכם מוגדרים X אנשים כצוותי חירום. יש צוות אחד לאירועי אמוניה, אירוע חומרים מסוכנים (חומ"ס) וזה בסופו של דבר האירוע היותר מסוכן שיכול להתרחש בחיפה כימיקלים. הנושא היחיד שיכול לצאת מגבולות המפעל וגם לסכן זה נושא האמוניה. הנושא השני, זה אירוע אש, כמו שלצערנו היה בהיסטוריה הרחוקה של חיפה כימיקלים.

ולכן, יש עובדים, מתוך 30 העובדים האלה, עובדים שמוגדרים כצוות חירום אמוניה וכצוות חירום אש. אלה עובדים שעוברים הכשרות מיוחדות, הדרכות, אימונים והם, במהלך המשמרת שלהם יכול לעבוד מפעיל מסוים בתפקיד כלשהו במתקן ולעשות את עבודתו הרגילה ולא להידרש לשום דבר שקשור לאירוע חירום ואז אם חס וחלילה מתרחש איזה שהוא אירוע, הוא מוזעק בכל מיני שיטות ונהלים שיש לנו ומשתתף כחלק מצוות החירום. עכשיו, המפעל מופסק כבר 64 ימים. במסגרת זה שהמפעל מופסק, אני קורא לזה שביתה דלוקס. למה? כי כמעט חצי מהעובדים משתכרים מלא. סליחה, אני אדייק יותר, חצי מעובדי המשמרת. כמעט מחצית מעובדי המשמרת מגיעים למפעל, יושבים רגל על רגל, משחקים טטריס, קוראים ספרים, אני לא יודע בדיוק מה הם עושים. או, אני יודע מה הם עושים, אבל בוודאי שלא עוסקים בשום פעילות יצורית. אבל הם מגיעים אך ורק כדי להיות צוות החירום. צוות חירום, אני אומר שוב, צוות חירום לאמוניה וצוות חירום לאש. ולמה אנחנו עושים את זה? כי כמובן שלמרות שהמפעל מופסק, החומרים המסוכנים הם בפנים. אין ספק שרמת הסיכון ירדה, אבל היא לא ירדה לאפס. ממצב נגיד של 100% במצב רגיל, ירדה ל-30-40% לדעתי, סדר גודל. אבל אנחנו לא נגענו בצוותי החירום, זה משהו שצריך לדייק.

עכשיו, מה שאייל מתייחס אליו זה מספר עובדי המשמרת במתקן N. במתקן N במצב שגרה יש לנו שלושה מפעילים, שהם מתפעלים את המתקן והם גם אחראים על כל השירותים, לא חשוב. והם, שלושתם, משתתפים בצוות החירום של האמוניה. אנחנו הורדנו את המספר הזה משלושה לשניים, בזמן השביתה. כמובן, אם וכאשר נחזור לעבודה, במהרה בימינו, אז נחזור לשלושה מפעילים, אין פה שום ספק בכלל. אבל כרגע, בזמן השביתה, אנחנו ירדנו לשניים. אליהם מצטרפים מפעילים ממתקנים אחרים, שמייצרים ביחד את צוות חירום האמוניה. זאת אומרת, במתקן N נשאר עדיין מנהל משמרת, שהוא ראש צוות חירום האמוניה ובכל משמרת יש מנהל משמרת. אליו מצטרף עוד מפעיל אחד ואליהם מצטרפים יתר המפעילים במתקנים.

עכשיו, אני רק רוצה לדייק, אני מניח שכיוון שאני ארחתי אותך במסוף האמוניה לפני לא זוכר כמה חודשים, אז אתה מכיר את זה. אבל צריך פה לדייק, כי אני לא בטוח שכל האנשים פה, שנוכחים באולם, אני לא מכיר אותם ---

אני זוכר היטב את ההסברים שלכם על חשיבות הצוותים של העובדים והכוננות והיערכות והיכולות. אני פשוט מאד התרשמתי מההסברים האלה ולכן אני מאד מודאג, כשאני שומע שהמערכת הזאת איננה עומדת באופן מלא לרשות בעצם הציבור כולו, שיכול להיפגע אם חס וחלילה קורית שם תקלה. בבקשה אדוני, תמשיך.

אז אני מקווה שמדבריי אתה תשתכנע שלא ירדנו בכוננות הזאת. אם צריך אז, לא יודע מה עוד צריך לעשות כדי לשכנע אותך, אבל, לי חשוב להסביר לנוכחים את האבחנה בין מסוף האמוניה, שהוא זה שבכותרות והוא זה שעושים עליו הרבה עיתונאים הרבה כתבות ובינו לבין המפעל.

ברשותך, יש פה תצ"א שאפשר אחר כך, כל אחד יכול להסתכל עליה. זו תצ"א שהיא אלכסונית והיא טובה כי רואים בה גם את המפעל וגם את המסוף. זה מיכל האמוניה המפורסם, זה הצ'ופצ'יק הקטן הזה. מי שרוצה יכול לבוא לראות אותו אחר כך. הוא נמצא בתוך שטח הנמל. שטח נמל חיפה, בתוך שטח מסוף הכימיקלים, מאובטח על ידי הנמל. במסוף לא השתנה שום דבר בזמן השביתה, מבחינת כוח אדם. היו שלושה מפעילים, נשארו שלושה מפעילים. להיפך. מכיוון שאנחנו ממלאים מכליות אמוניה במסוף, מכיוון שאין פעילות בתוך המפעל ובדרך כלל העברת האמוניה מהמסוף ללקוחות חיצוניים, לא לחיפה כימיקלים, כי חיפה כימיקלים המפעל נפסק, אבל ללקוחות חיצוניים – נעשית דרך המפעל – והעובדים, בסדר, אני מקבל את זה, כחלק מהשביתה הלגיטימית שלהם – עוצרים את זה. אנחנו ממלאים מכליות אמוניה במסוף ומעבירים את האמוניה משם ללקוחות שונים, חלקם לחיפה כימיקלים דרום, למפעל הדרומי שלנו וחלקם לדשנים וחומרים כימים, שזה מפעל אחר שנמצא פה, 800 מטר מזרחית לנו.

היקף שינוע האמוניה במסוף עלה?

בוודאי. לא, סליחה. מה זה עלה? עלה באמצעות מיכליות כביש, אבל ---

מאה אחוז. עלה.

אבל בוטל הצינור.

ברור.

במסוף היו שלושה מפעילים, נשארו שלושה מפעילים. במסוף, אני מזכיר, יש צוות אינטגרטיבי, שעובדי המסוף עובדים ביחד עם הצוותים של כרמל אולפינים ושל גדות והם אלה שאמורים לתת מענה ראשוני לאירוע. בנוסף, אנחנו, כתוצאה מפעילות מילוי האמוניה במכליות הכביש, אנחנו הוספנו בן אדם, שהוא מהנדס, שנמצא שם כל זמן שיש מילוי מכליות, זה בעיקרון מסביב לשעון, למעט סופי שבוע, כי הנמל סגור בסופי שבוע, נמצא שם מהנדס.

זה המיכל. במרחק 5.5 קילומטר מהמיכל הזה, נמצא המפעל. מה שאתם רואים בתחתית התמונה זה כל מתחם בז"ן (בתי זיקוק), מה שנקרא. את חוות המיכלים של בתי זיקוק, זה החלק הצפוני של המתקנים, מתקני הייצור של בתי זיקוק וחיפה כימיקלים נמצאת בתוך המשבצת הזאת. אנחנו נמצאים פה. למעשה השטח של חיפה כימיקלים, של האתר, כ-200 דונם, הוא מובלעת בתוך שטח בתי זיקוק. פה זה יער של גדיד, שנשאר חלק מבתי זיקוק. זה מתקן האתילן שכרמל אולפינים, גם כן חלק מבתי זיקוק וזה חיפה כימיקלים וזה המסוף. אלה שתי יחידות שהן כרגע נפרדות לחלוטין. מה שדובר קודם על צוותי החירום – זה פה במפעל – אז את זה היה חשוב לי להבהיר. אם יש שאלות לגבי הקטע הזה.

אוקי, תודה רבה אדוני. אנחנו עוברים לארגונים הסביבתיים. קואליציה לבריאות הציבור, בבקשה, גברתי.

צהריים טובים. אני רוצה להתייחס לא לסוגיה הנוכחית שהיא חשובה מאד ומהותית מאד וכמובן אנושית מאד, אלא לסוגיה של המכלול שנקרא מיכל האמוניה. אנחנו חושבים ואני חושבת שאני יכולה גם לייצג את שאר הארגונים, למרות שכולם מוזמנים לדבר בשום עצמם. הקהילה בחיפה, כולל חוקרים, אנשי אקדמיה, פעילים, מזה שנים מתריעים מהסכנות של מיכל האמוניה. אנחנו מדברים על סכנות ביטחוניות, בטיחותיות. אנחנו מדברים על מחדל תכנוני. היום אנחנו יודעים, בחודשים האחרונים מדברים על זה יותר ויותר. יש היום טכנולוגיות חדשות שנשענות על גז טבעי, שהיום כבר מגיע גז טבעי למפרץ חיפה, שאפשר באמצעותו להחליף את ייצור האמוניה ואת התלות שיש למדינה כולה במיכל אחד. במיכל הענק הזה, שאולי עכשיו הוא נראה כמו צ'ופצ'יק, אבל הוא בעצם ענק.

אנחנו יודעים שמידע על הטכנולוגיות החדשות הגיע למשרד להגנת הסביבה. אנחנו מאד נשמח למעורבות רבה יותר של הכנסת בנושא הזה, משום שהגיע הזמן לפתור את הסוגיה. מדובר כבר למעלה מ-20 שנה, של מיכל גדול ותלות של המדינה כולה באמוניה שמיובאת לארץ. תודה.

בבקשה, גיל יעקב, מגמה ירוקה.

כן, אז קודם כל חשוב פה לחדד איזו שהיא נקודה לגבי המצב הנוכחי והוא שבעצם גם העובדים במפעל וגם התושבים במפרץ חיפה, נמצאים כרגע בני ערובה בידי הנהלת המפעל, בידי מנכ"ל המפעל. בזמן שמנכ"ל המפעל מנסה לשבור שביתת עובדים באמצעים שהם מאד בעייתיים, לטעמנו, הפחתת תקנים, לנסות לייצר משבר בטיחות, לנסות כמובן להשליך את האשמה על העובדים ששובתים וזאת זכותם כנראה לשבות. בעצם הסיכון מונח גם מול העובדים וגם מול התושבים שבמפרץ חיפה.

אנחנו לא כל כך מצליחים להבין איפה הרשויות. מה קורה עם המשרד להגנת הסביבה, מה קורה עם משרד הבריאות ובאמת מה עם המחויבות לכאורה של הנהלת המפעל, לעמוד בתקנים ולעמוד בתקנים של בטיחות, בתקנים סביבתיים ויש כאן איזו שהיא סכנה שהיא מיידית, היא לא לגיטימית ואנחנו דורשים איזו שהיא התערבות מיידית. מעבר לכך, אנחנו חושבים שהתנהלות כזאת של מפעל, יכולה כמובן רק ללמד על המחויבות של המפעל לנושאים אחרים שקשורים להיבטים סביבתיים ואנחנו כאן, כמובן, גם מצטרפים לקריאה שכבר נשמעה בעבר, לגבי התפקוד של מיכל האמוניה, שלטעמנו מסכן בראש ובראשונה את העובדים במתחם של בתי הזיקוק. במידה ותקרה איזו שהיא תקלה חמורה, או פגיעה של טיל וכמובן תושבי מפרץ חיפה. נעשו על זה כל כך הרבה עבודות, יש את כל הנתונים ואת כל הדרכים כדי לפעול בנושא, אבל בראש ובראשונה אנחנו קוראים גם לוועדה וכמובן לשמוע, אני מקווה, את נציגי הרשויות, לגבי המחדל הנוכחי, שהוא בפירוש סכנה וצריך להבין שמדובר בסכנה.

צלול.

אנחנו נמשיך ברוח הדברים של חברינו. גם אנחנו חושבים שהמתקן הזה הוא- הוא הוקם לפני 25 שנה, עד היום טרם קיבל היתר בנייה. אין לו רישיון עסק. וועדות קמו ואמרו שהמתקן הזה הוא סכנה, חברי כנסת סיירו שם, שרים, נערכו אין ספור דיונים בכנסת ושום דבר לא קורה. המתקן הזה עדיין עומד שם, מסכן את העיר חיפה, מסכן את הקריות, מסכן את העובדים. אנחנו חושבים שהמתקן הזה הגיע זמנו, הוא הגיע לפרקו, במיוחד לאור העובדה שיש כבר טכנולוגיות חדשות. פשוט צריך לקום מישהו ובאומץ – להוציא צו סגירה למתקן הזה ולחייב, אני לא יודעת אם את חיפה כימיקלים או יזמים אחרים, או להציע להםד

פשוט לבחור בחלופות שיצילו את מדינת ישראל מהאסון הבא.

אני לא מנסה פה להלך אימים. יש עשרות מחקרים, אנחנו לא צריכים לחדש, אנחנו לא מחדשים לכם כלום. יש לנו כאן איזו שהיא עבודה שהיא מדברת על נתונים שמרניים ושכאן מדובר על זה שבפלאש הראשון, אני מדברת על מספר הרוגים, 17,000 הרוגים. זה לא מספרים שמדינת ישראל ערוכה בכלל להתמודד איתם.

בואו נחזור רגע לאסון הכרמל מהקיץ האחרון. ראינו שהמדינה שלנו לא יודעת להתמודד עם אסונות. אפילו לא עם שריפות אש ושריפות קוצים קלות, על אחת כמה וכמה שלא עם אסון אמוניה, שהוא גז איום ונורא ואני לא צריכה אפילו לספר לכם מה יהיו ההשלכות ואנחנו לא מדברים רק על מלחמה. מלחמה, שריפה, רעידת אדמה, צונאמי. המתקן הזה, כמו שאמרתי, הגיע לפרקו והגיע זמנו.

תודה רבה. מר רואש.

אני עובד כבר 35 שנה במפעל הזה ועברתי תקופות יפות במפעל הזה. אני מכונאי שמוסמך לעשות כל דבר במתקן האמוניה. עכשיו, מה שקורה, אני מתקן את כל הצרכים ואת כל הדברים, מה שצריך מסביב. אבל מה? היום במקומי יושב מר עמיחי ומחליף צינור, שאסור לו בכלל להחליף אותו, כי הוא צריך לעבור לחץ, לעבור טסט לחץ לפני שמחליפים אותו והם מצאו איזו שהוא צינור בדרום, הביאו אותו דרך איזה נהג משאית והרכיבו אותו. הוא לא יודע לסגור צינור, הוא לא יודע לעשות את הדברים. השסתומים שם, יש להם תקופה מסוימת שהם חייבים לעבור ביקורת. הם לא עברו ביקורת כבר מעל לחצי שנה.

עכשיו, אתה בא ומרתיע אותו, את מנהל הבטיחות, הוא יש לו הכשרה, אבל הכשרה מהמנכ"ל. המנכ"ל נתן לו הכשרה והוא החליט לעשות מה שהוא רוצה. זה ככה, לא ככה. בקיצור, אני יכול להגיד שכואב לי על הדברים האלה וזה מפחיד אותי כל הדברים האלה. יש שם עוד מנהל אחד ששמו אמיל לוגסי, שהוא גם החליף את הצינור הזה ועטף אותו באיזה סתם חתיכת בידוד, לא יודע מה הוא עשה שם. זה מאד מאד מסוכן. יש שם מדחסים שצריכים לעבור טיפול שמן וכל הדברים מסביב, יש שם ממש למטה ערימה של שמן והכל והם לא עושים, הם מביאים אנשים מבחוץ, קבלן. קבלן עושה חצי עבודה. זה לא כמו שאני בא ואני בודק את הדבר ואני מוסמך לזה ואני חותם. בסוף אני חותם באיזה תאריך תיקנתי ומה עשיתי ומה לא ואני מפחד מהדברים האלה. צריך להיות שם מכונאי שישגיח כל הזמן ומי שמחליף את זה היום זה הכל המנהלים, כדי לחסוך כסף על חשבון הגב שלנו.

תודה. אלה דברים מאד מאד חמורים, אדוני המנכ"ל. אתה רוצה להתייחס?

מנהל האתר.

מנהל האתר.

אני אתייחס, בוודאי. לדברים של שלמה – קודם כל – צינור האמוניה שהוחלף, הצינור הגמיש, המפורסם שהראו אותו בערוץ 2 וכל השטויות האלה, סליחה שאני אומר שטויות, זה צינור תקני לאמוניה, צינור ייעודי לאמוניה, צינור שנכון ש---

השאלה היא האם מישהו מבצע את ההחלפה עם אנשי המקצוע המוסמכים לכך?

מי שהחליף את הצינור, אני הייתי שם נוכח בעצמי, מי שהחליף את הצינור זה מהנדס המכונות של מתקן N שעובד במפעל, לא יודע, לדעתי מעל 25 שנה. 20-25 שנה. הוא עשה את זה בידיים שלו, שוב, בגלל הסיבה שלצערי אנחנו בשביתה. גם בעבודות בטיחותיות שאנחנו ... ... במפעל, נכון שהמפעל מושבת, אבל במפעל, מכיוון שיש חומרים מסוכנים, מכיוון שלמשל מערכת כיבוי האש עובדת כל הזמן, יש לחץ בצינורות. יש נזילות ויש דליפות. ככה זה במפעל שיש בו עשרות קילומטרים של צנרת. אז כשאני בא לבצע איזו שהיא עבודה, אני פונה לוועד העובדים, אני מבקש ממנו עובדים, אני אשלם להם. כל עובד שיעבוד – אני אשלם לו. אבל ועד העובדים לא רוצה, הוא רוצה 10,000 ₪ תמורת אישור לעבוד. אז מה אני עושה? אני מבצע את העבודה, אם באמצעות אנשים, קבלנים חיצוניים, יש קבלנים שמתפקידם למשל לטפל במדחסי אמוניה, חברת משאב, חברה שנותנת שירות לחיפה כימיקלים בכל נושאי המדחסים. זה התפקיד שלהם ואני פונה אליהם. אם היינו במצב עבודה רגיל, הייתי פונה לאיש המקצוע במפעל. אבל ועד העובדים לא מאפשר לי. זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה, חשוב לי להדגיש שצינור האמוניה שהוחלף, הוחלף בצינור ייעודי, תקני, בדוק. חדש מהניילונים, להובלת אמוניה נוזלית. אני אסתפק בזה.

תודה. הגברת תנעמי, בבקשה.

טוב, אני חושבת שחשוב לשמוע מהוועד עוד, כי העניין הוא לא רק מ-3 ל-2, רק הצוות הזה וכן אחרי שהוועד ----

יש לי פה נתונים על שורה ארוכה של צוותים שמספר האנשים בהם הופחת. יש את צוות N שהופחת משלושה לשניים, צוות K מארבעה לשניים, צוות P מארבעה לשניים, צוות SRNPK, אני לא יודע בדיוק מה הצוותים האלה עושים, אבל אני בטוח שלכל צוות יש משימה ייעודית, משניים לאחד. צוות MAP מאחד לאפס וכיוון שאדוני אמר שחומרים מסוכנים ממשיכים להיות בצנרת ויש נזילות וכל המערכת היא מערכת שפעילה במובן מסוים, כמובן שיש פה בעיה. בבקשה, גברת תנעמי.

אני חושבת שחשוב לשמוע עוד מהוועד עכשיו על הביקורת על הציוד ועל התקנים ואחר כך כן היינו שמחים לקבל תשובה – מה קורה עם הנהלים של המפעל שמדברים על 31 – ואיך הולכים לטפל בזה בזמן השביתה.

בבקשה אדוני.

שלום. שמי אלבז אליהו, יו"ר הוועד. אני רק רוצה להזכיר לאדוני שרק הבוקר אני נתתי אישור לטפל באיזה שתי בעיות במפעל ואנחנו לאורך כל הזמן מאשרים להיכנס לעובדים שלנו. זה הכל מתועד, עם קריאות מיוחדות, עם עובדים שבאים לטפל הן בצינורות כיבוי אש והן בכל תקלה. בכל תקלה שאנחנו מבקשים, כולל מזגנים, שאנחנו יושבים שם וחם לנו. אני רק רוצה להזכיר לאדוני שבמאבק של האשלג, כשאדוני תמך בנו ואני זוכר את התמיכה שנתת לנו.

אני זוכר את אדוני פה בכנסת ואז הייתם ביחד, נדמה לי.

נכון, שנייה, אני אגיע לזה. את המאבק של האשלג ---

ניצלו אותנו.

כשאנחנו יצאנו למאבק של האשלג ואני בין אלה שהובילו את המאבק ויכולים פה להעיד ולא הורדו תקנים. לא הורדו שום תקנים, שלמה. לא הורדו שום תקנים. אנחנו באנו לקראת ההנהלה ואיך שהסתיים המאבק של האשלג, הוא סיים להילחם באחים עופר, המנכ"ל התחיל להילחם בעובדים שלו ואנחנו שילמנו. שילמנו. את כל המאבק של האשלג אנחנו שילמנו בחופש שלנו. כל החופש של כל העובדים – נמחק. וזה נכון שההנהלה לא פיטרה, זה נכון, אבל, בחצי שנה הראשונה ההנהלה באמת, הם שיחקו את המשחק הזה, הם לא מפטרים, הכל בסדר, אבל אחר כך המצב היה טוב וגם לא מה שנקרא, לא פינקו אותנו. המשכנו להיות.

אני רק רוצה להזכיר שנושא הדיון הזה הוא לא שאנחנו רוצים לסגור את המפעל או רוצים נזק למפעל. נושא הדיון הוא איך ההנהלה רוצה להתמודד עם שביתת העובדים ומשתמשת בשלומנו אנחנו ובשלום הציבור. פשוט מאד. את כל הסיפור הזה של התקנים ופחות אחד יותר אחד, זה במשך כל השנה לא מתבצע. זה איך לשבור את העובדים לא לקבל שכר וזה לא נכון שחצי מהעובדים מקבלים שכר. זה שליש מהעובדים מקבלים שליש משכורת. זה שליש מהעובדים מקבלים שליש משכורת. 1,500. לגבי מה שמנהל האתר אמר לגבי השכר, אני רוצה להגיד לכם, אני בגיל 54 ואני הולך עם 5,200 ₪ הביתה ואני סבא לנכדים ואני דור שני במפעל ולא רק זה, אני גם 35 במפעל. פוטרתי, חזרתי לצמצם עלויות ואני 10 שנים דור ב'. לא התקדמתי לכלום. 10 שנים דור ב'. הולך עם 5,200 ₪ ואני נחשב בכיר, אחראי מתקן טיפול שפכים ואני נחשב עובד בכיר בחיפה כימיקלים, עם ניסיון ובשנת 2004 עובד מצטיין מעריב ועובד מצטיין נשיא מדינת ישראל ואני מרגיש כמו איזה עבד. אני אומר לך – אני מרגיש כמו עבד. מה רצינו טיפה? סליחה אדוני, רק להרים את הראש. להרים את הראש. לא רוצים להיות כמו דור א'. רוצים להרוויח. על מה נחנך את הילדים שלנו? רוצים להרוויח כמו בני אדם.

אדוני, יושב ראש הוועד, אני רוצה לשאול אותך בהזדמנות זאת אולי בעוד שני נושאים. כיוון שאנחנו עוסקים פה במפעל שהוא מפעל עם חומרים מסוכנים, האם העובדים אצלכם, באופן שיטתי, מקבלים את כל ההגנות הבריאותיות הנדרשות? האם אתם עוברים את כל הבדיקות באופן סדיר? יש לכם מרפאה במפעל? אנחנו כוועדה לסביבה ובריאות תמיד מתעסקים בשאלות האלה.

יש לנו מרפאה במפעל, כאשר פעם בשבוע היא פתוחה. מגיע רופא משעה מסוימת עד השעה 12:00 ואחות. עושים בדיקות דם, בדיקות שמיעה. בפועל המרפאה הזאת הייתה פתוחה במשך עשרות בשנים.

ובעבר היא הייתה פתוחה?

בעבר היא הייתה פתוחה כל יום מהשעה 07:00 בבוקר עד 16:00. נכון לעכשיו היא פתוחה פעם בשבוע, לכמה שעות. זה מפעל כימי. זה מפעל כימי. זה מפעל שמחייב, אם לא אמבולנס, לפחות חובש מיומן. הייתה אחות צמודה, גם זה איננו. המרפאה סגורה במשך כל השבוע. יום חמישי לבדיקות דם, בדיקות שמיעה, כאלה כמה בדיקות עושים אותן והבדיקות האלה, אני אומר לך, אין להן שום משמעות. אין להן משמעות מבחינת בדיקות שמיעה וכהנה וכהנה. דם, לוקחים לרמב"ם, זה נכון, זה בסדר. אבל כל הבדיקות מסביב, חדר סגור, חלון של 500 ₪, מפעל עובד. עכשיו לך תגיד לו 120341. מי מבין את זה בכלל? מי שומע את זה? לבדיקות האלה אין שום משמעות.

לדעתי חייבים, באופן מיידי, לפתוח את המרפאה מחדש עם חובש צמוד ואמבולנס צמוד.

תודה. אדוני רצה להוסיף משהו, כן.

אני רציתי להוסיף בקשר לעניין של המהנדס. המהנדס שהחליף את הצינור זה מהנדס שהביאו אותו ממתקן אחר. הוא בסך הכל חודשיים פה. הביאו אותו ממתקן ששייך לשינוע. הוא לא יודע שום דבר. אני עובד איתו. אני עבדתי איתו חודשיים. הוא לא יודע שום דבר, כל דבר הוא בא ושואל אותנו. אתה מבין? והוא מתעניין בנו בשביל לדעת כל מיני דברים. הוא לא עושה דברים, הוא לא מפתח דברים, עד שהוא לא שואל אותנו. כי הוא היה במתקן של שינוע. ממתקן של שינוע לעבור למתקן של אמוניה – זה לא הולך ברגל.

שנית, אנחנו זקוקים, מבחינת המרפאה, לבדיקות תקופתיות, שזה כולל, מעבדה של בדיקת ריאות. לא היה לנו מזה 10 שנים בדיקת ריאות.

10 שנים לא היו לכם בדיקות ריאות?

כן, 10 שנים. לא בדיקת ריאות, לא שלחו אותנו בכלל. אנחנו במתקן שלא שולחים אותנו לבדיקת ריאות. וקרו מקרים. קרה מקרה שבן אדם גמר את החיים שלו בגלל שהמרפאה הייתה סגורה. לא היה. חיפשו את החובש, החובש הזה עד שהריצו איזה אחד מהמתקנים שהוא חובש שרק ממלא את התיקים בחדרים וזה כל הסיפור שלו ואף אחד לא בא בתלונות וכשאנחנו באים להנהלה ההנהלה לא איכפת לה מהדברים האלה. תודה רבה.

עיריית חיפה, מי מייצג פה את העירייה? רבותיי, אנחנו שומעים פה טענות מאד קשות על הבטיחות. מי מכם מופקד על הבטיחות בעירייה?

אני ממונה על הבטיחות של העירייה, ממונה בטיחות עירוני.

מר ברקוביץ' אני מבין?

כן, נכון.

בבקשה, אדוני.

אני עוסק בבטיחות של העובדים ומייעץ לעירייה בתחום בטיחות כללי, כולל בתחום העירוני. אנחנו מודאגים מההימצאות של החומרים האלה ללא השגחה וללא יכולת לטפל בזמן אמת, עם כל הכוחות. צמצום של כוחות התגובה זה בטח ובטח פוגע. אם מישהו קבע שצוות חייב להיות מורכב מ-X אנשים – זה חייב להיות הצוות. אתה לא יכול לצמצם את הצוות, בגלל שזמן התגובה, היכולת לטפל באירוע, להקטין את הגודל, לשלוט במצב, בזמן אמת, בתוך זמן קצר ביותר זה הכרחי.

דבר נוסף, אם מפעל לא עובד, אני לא מבין למה לא מקטינים את הכמויות של חומרים מסוכנים שמוחזקים. גם את הנושא של שינוע של המשאיות בתחום הנמל, בתחום השיפוט של עיריית חיפה, כמובן זה מדאיג אותנו. אנחנו מצפים באמת להקטין את כמויות החומרים, עד שיימצא פתרון שהמפעל יתחיל לעבוד עם כל הצוות ועם היכולת שלו לטפל באירועים.

תודה רבה. גברת הראל, רצית להוסיף משהו.

כן, אני מבקשת להוסיף. שמי אורנה הראל-פלג, מינהל ההנדסה, עיריית חיפה. לגבי האירוע שקורה כעת, שצוין קודם שמכליות הכביש ממלאות אמוניה במסוף הכימיקלים ולא צריכה להיות בעיה. זו בהחלט בעיה. במצב רגיל, הצינור ממיכל האמוניה משנה את האמוניה תת קרקעית על המפעל והטעינה למכליות הכביש מתבצעת בתוך המפעל, במקום שמוקף מתקנים ומומחים שעוסקים בתחום הזה. מסביב יש מפעלי פטרוכימים אחרים ובחגורה ההיקפית אחרי זה יש שדות חקלאיים. לעומת זאת, המקום שממלאים מכליות כביש היום, מטעינים אותם במסוף הכימיקלים, זה מקום שנמצא בלב מטרופולין חיפה, שיש בו מאות אלפי אנשים ופעילות אזרחית. בצמוד, מרחק מאות מטרים ספורים, נמצא פארק השפך של פארק הקישון, עם פעילות של אנשים שבאים לכאן. מעגן הדיג, שגם בו יש פעילות אורבאנית ואנחנו בהחלט מוטרדים מכך שמכליות כביש ממלאות במקום הזה.

ידוע שהרבה מאד תקלות מתרחשות במיכליות כביש. בכלל, טעינה ופריקה למכלית כביש ידועה כמקום שיכול להיות בו כשל בטיחותי. אבל למעשה, הבעיה כאן היא הרבה יותר גדולה. הבעיה היא – מיכל אמוניה שתכולתו חומר רעיל – של 12,000 טון, שממוקם בלב מטרופולין, שהוא תלוי כפצצה מתקתקת מעל ראשם של תושבי המטרופולין ומקומו לא במטרופולין חיפה. המיכל הוא סכנה לציבור ואנחנו חוששים שיקרה משהו למיכל הזה. בשלום, במלחמה, באירוע פח"ע, ברעידת אדמה, בכל אירוע שיכול לקרות ועל כך אנחנו מתריעים ולכך אנחנו גם פועלים.

למיכל אין היתר בנייה ולמיכל אין רישיון עסק. עיריית חיפה פועלת ככל אשר לאל ידה להוצאתו של המיכל הזה מחיפה ואנחנו לא מתכוונים לתת לו רישיון עסק או היתר בנייה. הנושא הזה הגיע לוועדת ערר, מבחינת נושא של היתר בנייה. ועדת הערר עמדה לצדנו וכרגע הנושא תלוי ועומד בבג"ץ, שהמפעל לקח אותנו לשם ואנחנו ממתינים.

בנוסף לכך, ישנה ועדה שהוקמה על ידי המשרד להגנת הסביבה, על ידי השר גלעד ארדן, שאמורה לבחון את נושא חלופות למיכל האמוניה בהקשר הארצי. אנחנו מצפים שהוועדה הזאת תחליט על העברתו של המיכל הזה מלב מטרופולין חיפה, או להעברתו, או לתת פתרון של ייצור אמוניה בכמויות קטנות, או כל פתרון אחר ובלבד שהמיכל הזה לא ימשיך לתקתק מעל ראשם של התושבים.

אנחנו חושבים שנדרש לקבל את ההחלטה על הוצאת מיכל האמוניה כעת ולא אחרי אסון שיקרה חלילה, בעקבות ועדת חקירה שתקום. זה הזמן לעשות את זה.

תודה רבה. המשרד להגנת הסביבה. מי מייצג אותו כאן?

מספר מכובדים.

מספר מכובדים, אז מישהו מכובד מהמכובדים, אנא.

אני מאגף חומרים מסוכנים. אני אתייחס לקטע שאורנה סיימה בו וזה הנושא של אותה ועדה. אכן הוקמה ועדה כזו. זה נושא מאד מקצועי, מאד מורכב. אנחנו משתמשים ביועץ בעניין הזה. נדמה לי שזה כבר הוצג בשולחן הזה, אני לא בטוח, אבל בכל מקרה אני אחזור על זה. העבודה החלה ונעשית די באינטנסיביות. זו עבודה מאד מורכבת, משום שזו עבודה שאמורה לבדוק היבטים טכניים, היבטים כלכלים, את השילוב ביניהם. היבטים רגולטורים ודברים בנושא הזה.

אנחנו בהחלט בודקים את כל האפשרויות, החל מיכולת ייצור מקומית, דרך יכולת העתקת המפעל הזה וכלה ביכולת מתן פתרון כזה או אחר. שום דבר אינו נגרע בבדיקה הזאת ואני מקווה שלקראת סוף השנה תהיינה תוצאות סבירות ומקובלות. אנחנו בהחלט לא מסמנים את המטרה ואחר כך, זאת אומרת יורים ואחר כך מסמנים את המטרה, במקרה הזה.

אדוני לא התייחס לכל הטענות הקשות שהושמעו כאן. המשרד להגנת הסביבה הוא בין היתר הרגולטור והמפקח הסביבתי, מבחינת סיכונים סביבתיים על המפעל הזה, שהוא אכן מפעל מסוכן. איך אדוני חושב להתנהל עם כל הטענות שהושמעו כאן?

המשרד מתנהל, המשרד ---

מה תפקידו של אדוני בדיוק?

אגף חומרים מסוכנים.

ויש פה מישהו שמייצג את המחוז?

אכן כן, משמאלי, הם מיד יתייחסו לעניין הזה. אני חושב שזה בדיוק מה שהם יוכלו לומר, כרגע הן בשגרה והן ההתייחסות למצב הנוכחי.

בבקשה, מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה. מה אתם מתכוונים לעשות.

טוב, שלום. אני ממונה מחוז בחומרים מסוכנים ובטרור. אני כמעט כל הזמן מגיע, לפחות פעם בחודש וחצי, אני מגיע למפעל לבדיקה. נכון להיום אני יכול להגיד שגם, אדוני, גם מלאי באותו סגירת אמוניה, שפה דיברו על הקטנת מלאי, במקום 90 טון אמוניה, שלפי היתר רעלים אושרו, יש היום 33. זאת אומרת שבגלל שהמתקן לא עובד, גם ירדה כמות האמוניה והאחסנה. אני לא אמרתי שכל הסכנות נפתרו, אבל גם הכמות ירדה.

לגבי השינוע במכליות כביש, אנחנו בדקנו את הנושא ואני זה שנתן את האישור לשינוע במכליות כביש, בגלל שהרבה מפעלים מסביב קשורים לאספקת אמוניה ולמוצרים שאפשר לייצר מאמוניה. זה גם דשנים, זה גם בדרום ואנחנו בדקנו את הנושא הזה לא פעם אחת ונתנו אישור, אחרי שעשינו גם הערכת סיכונים וזה אחד מהתפקידים שלי.

עכשיו, אדוני תדע שאנחנו גם חושבים על עתיד המפעל, מבחינת הבטיחות וגם אותו צינור, שאני מאד מקווה שהגיעו לאיזה הסכם והמפעל התחיל לעבוד בגדול, אז גם אותו צינור היום, לפי הדרישות בהיתר רעלים, אחד מהתנאים זה מיגון הצינור אמוניה מהמסוף, שזה 5.5 קילומטרים למפעל עצמו. אני רק לפני כמה ימים אישרתי תוכנית שהוא יוצא למעשי, על מיגון אותות פיי, יחד עם צינור שמביא אתילן ממה שאתם הצבעתם פה, מהמסוף, לתוך הכוהל. יש אפשרות ששני צינורות הגיעו במקביל ולזה אפשר לעשות מיגון עוד יותר טוב ומבחינה כימית להעביר אמוניה יחד אם אתילן, אין שום בעיה.

תדעו גם דבר אחד שמאד טוב מבחינת צוותי החירום. בגלל שכל הזמן אנחנו צריכים לדעת מה יקרה, גם בלילה, אז זה המפעל הראשון שיש לו קשר ישיר, לפי הדרישות בהיתר רעלים, שאם חס וחלילה יקרה משהו עם אמוניה בשטח המפעל או במסוף, ההודעה מהגלאי מגיעה ישר למרכז מידע של המשרד ברמלה. ככה עשינו ניסוי פעם ראשונה ---

עכשיו אני יותר מודאג. כשאני שומע אותך, אני נעשה יותר מודאג, אני רוצה להגיד לך את האמת.

בסדר.

ממש.

אני לא הפרעתי לאף אחד.

ממש.

והם נמצאים בשטח. הם לא נמצאים בשטח מספיק, בטח שלא עכשיו, כשיש בעיות.

אתה בדקת את הסיכונים של המכליות שנוסעות לדשנים כל יום? איך אתה בודק את הסיכון הזה? שהכביש פקוק מהבוקר עד הלילה?

ועל איזה צינור אתה מדבר, בכלל צינור אחר.

אפשר להמשיך?

כן, אדוני ישלים את דבריו.

כן. אז גלאי אמוניה מהמפעל ומהמסוף, ישר, יכולים ומשדרים. אם חס וחלילה יקרה משהו, משדרים למרכז מידע שמאויש 24 שעות, כולל יום כיפור ובאותו רגע, כונני מחוז ואיגוד ערים חיפה, אם חס וחלילה יקרה משהו, יחד עם כל צוותי הביטחון וההצלה מגיעים, לא מגיעים, אבל יכולים להגיע למפעל. לא היה צורך בזמן האחרון.

אוקי. אדוני יושב הראש, בבקשה.

אני רק רוצה לבקש מאדוני לדרוש מהנהלת חיפה כימיקלים, באופן המיידי, להחזיר את התקנים של צוותי החירום וכל תקלה אשר תקרה במסוף אמוניה, יבצעו אותה רק עובדים כגון שלמה והחברה' שטיפלו משך עשרות בשנים בתקלות האלה.

כן, בבקשה, אדוני.

אתה מתכוון אנשי מקצוע, נכון?

אך ורק אנשי מקצוע.

סליחה, יש כמה דברים שנאמרו פה ורציתי להתייחס אליהם.

בקצרה אדוני, כי אנחנו חייבים לסיים.

ממש בקצרה. קודם כל נורא חשוב נקודה אחת שאני אמרתי אותה, אבל או שלא הבינו, או שהוא לא ענה כי לא הסברתי טוב, או שלא רוצים להבין. צוותי החירום לא נפגעו לא במסוף האמוניה ולא במפעל. כל מי שהוא צוות חירום, גם לאמוניה וגם לאש – היה ונשאר. 31 עובדים צריך כדי להפעיל את המפעל. זה שרוצים להשתמש בוועדה הזאת ככלי ---

בכל עת יהיו במפעל.

אני לא יודע מי את, גברת, אני לא יודע מה ההכשרה שלך בתחום הבטיחות ובתחום התפעול, אז אני לא רוצה להתייחס ---

אתה לא יודע? אני רק מצטטת את הנהלים שלכם, אין לי שום מומחיות.

הנהלים שלנו נמצאים גם בידי עיריית חיפה, נמסרו להם הנהלים האחרונים ב-2010, הם מוזמנים ויכולים לקרוא אותם והם יכולים לראות שם רשום שחור על גבי לבן כמה אנשים צריכים להיות בצוות חירום האמוניה וכמה צריכים להיות בצוות חירום אש ומי צריך להיות ומה צריך להיות. אז אני מבקש לדבר על עובדות.

צוותי חירום לא נפגעו במילימטר וזה כל אחד יכול לבדוק. זה דבר אחד. דבר שני, הוועד מצטייר פה כאיזה שהוא כוח חלש ומסכן ולא כך הוא. מדובר פה בוועד אלים, ועד קיצוני, שמשתמש ---

אני מבקש ממך לחזור בך ממה שאתה אומר.

אני לא אחזור בי. שמשתמש בכל מיני אמצעים ---

מי שהשתמש באלימות זה ההנהלה של חיפה כימיקלים, עמיחי.

את האמת שפשוט מאד אתה בובה של המנכ"ל ואתה לא יכול לדבר ככה. הבנת? אתה והמנהל שיושב על ידיך גם.

ג'ריקנים כדי לשפוך אותם על מנהלים. פגעו ברכב שלי.

אדוני המנהל, אני יודע שהדיון הזה הוא דיון מאד מאד טעון מכל הצדדים. אנחנו מנסים להתמקד בסוגיה מאד נקודתית כרגע. אני מניח שיש עוד ויכוחים ביניכם. אני מציע שכרגע לא ננצל את ההזדמנות של הדיון הזה לויכוחים שאינם שייכים לסוגיה הזאת. אם יש לאדוני משהו להוסיף או להתייחס לסוגיות האלה, בבקשה.

לא, כי חשוב שנבין את הקונטקסט של הישיבה הזאת.

הקונטקסט של הישיבה הזאת היא שביתה ממושכת שאתם ממשיכים ל---

לא, סליחה, אני קיבלתי איזו שהיא כותרת של נייר 'הועדה לעיתונות', אני לא יודע מה זה.

הודעות לעיתונות זה תברר עם העיתונות. טוב, תודה.

לא, אבל חתום פה הוועדה של הכנסת.

אתה קיבלת דברים מה שהמנכ"ל אמר לך לכתוב. אתה באת מפרוטרום, מפעל שאתה הרסת אותו לפני כן, אתה והמנהל השני א ותו דבר. אתם באתם ממפעל פרוטרום שהרסתם אותו לפני כן. גם היה שם בעיות של חומרים כימיים שאתם לא שמעתם עליהם. זו בושה וחרפה.

את ההתנהגות שלך, ובוודאי את של המנהל שלך אנחנו כבר ראינו. אז תעזוב, זה לא רלבנטי.

טוב, אדוני, יש לך עוד משהו להשלים לגופו של עניין או שאתה רוצה להתייחס להודעות לעיתונות?

לא, לא להתייחס להודעות לעיתונות.

אז לגופו של עניין.

אני רק רוצה להגיד שלהשתמש בוועדת הפנים והבטיחות והסביבה של הכנסת ככלי במאבק של ועד כנגד הנהלה, בסכסוך עבודה, כאשר המפעל מושבת כבר 64 ימים, ההנהלה מאפשרת את השביתה הזאת, יש משא ומתן ---

ההנהלה לא מאפשרת. זכות השביתה היא זכות יסוד בישראל.

בוודאי, בוודאי.

אז זה לא אתם מאפשרים.

לא, אבל מנסים, הרי דרך אגב זו גם תופעה מאד מעניינת, שפעם הרי היו שוברים מכוניות ושורפים מכוניות, היום נלחמים נגד ההנהלה בנושאים סביבתיים. זה מעניין, אבל בסדר.

אדוני, זו הערה שהיא לא ראויה ואני מציע לאדוני ---

לא, סליחה, אני אומר את זה לחיוב. אני אומר לחיוב.

אם זה לחיוב אז ---

כי זה מראה את המודעות של העובדים, שחברי הוועד הם עובדים.

הסביבתית. לכולנו. יפה. תודה רבה אדוני. מברקים. גברתי, עיריית חיפה.

כן, נשמעה כאן טענה לגבי הצינור הגמיש, שממנו פורקים את האמוניה למכלית הכביש, שנעשה עליה איזה שהוא תיקון, נראה כמו חבק. עכשיו, יבסיי מהמשרד להגנת הסביבה התייחס לצינור אחר, זה הצינור התת קרקעי שמוביל מהמיכל אל המפעל בעורף. אני מבקשת לקבל את התייחסות המשרד לגבי התמונה שהופצה, של צינור גמיש ממכלית כביש, ששמו עליו תחבושת חבק, או מה שזה לא יהיה. האם זה מקובל עליכם? האם בדקתם את זה? אנחנו, על פניו, אנחנו לא מומחים, זה נראה לנו מטריד מאד. מה תגובתך?

כן, אדוני, נציג להגנת הסביבה, נקודתית.

אני יכול להגיד לכם שבתמונה שיש לך, אני מחר אשלח לך תמונה אחרת, שאחרי יומיים הצינור הוחלף לתקני. יש לי גם תמונה לפני ו---

הצינור עבר טסט?

אדוני, אדוני.

למה אתם לא נוקטים בהליכים? יש לכם, תנקטו בהליכים.

רבותיי, רגע ---

... ולא בסמכות ובאחריות של המשרד להגנת הסביבה.

סליחה, סליחה. אדוני לא התייחס לשאלה. השאלה לא הייתה האם הצינור הזה עם אותו חבק שיש לו או אין לו, עדיין ממשיך לתפקד בצורה המשונה הזאת. השאלה הייתה – מה המשרד להגנת הסביבה עשה לגבי צינור כזה שהוא לא הדרך הנכונה, הראויה והמקצועית – לטפל בחומרים מסוכנים. מה עשיתם? אם לא עשיתם – מה אתם מתכוונים לעשות?

קודם כל דרשנו להחליף, זה דבר אחד. דבר שני, אם אנחנו רואים צינור שמהראייה שלי הוא לא תקין, זה לא אומר שיש פגיעה בצינור עצמו. בכל צינור יש גם בידוד ---

חקרתם את זה? אדוני, חקרת את זה?

לא.

למה?

בגלל שזה לא בסמכות שלנו.

בסמכות של מי זה?

וזה לא באחריות שלנו.

בסמכות של מי זה?

במשרד ה----

איזה משרד?

ממשלתי אחר.

איזה משרד?

הכל תלוי בלחצים והכל, זה משרד התמ"ת, זה לא אנחנו.

זה לא התפקיד שלכם?

לא.

טוב. טוב, מברקים, רבותי. צלול, מברק.

אני רוצה להגיד שאני אחרי הישיבה הזאת, באתי הנה מודאגת ועכשיו אני מודאגת פי כמה. אני רוצה להגיד משהו לעיריית חיפה. אני רוצה לראות שמישהו היה מקים דוכן פלאפל בעיר, או מרחיב את המרחב שלו ובמשך 25 שנה אין לו היתר בנייה ואין לו רישיון עסק ואתם לא הייתם מתנפלים עליו כבר 20 פעם. השתיקה שלכם פה, אתם מאד נחמד צועקים בכנסת, אבל השתיקה שלכם פה היא מקוממת. אני חייבת להגיד את זה.

זו המדיניות של עיריית חיפה ועובדה שעיריית חיפה פועלת לחסל את הדבר הזה.

איך פועלת?

יש חוק ואי אפשר ללכת להרים את המפעל או לסגור אותו. אנחנו פועלים במסגרת החוק.

תודה, תודה. הדברים נשמעו. אנחנו שמענו את עמדתכם, שמענו את ההערה. הגברת תנעמי, בבקשה.

מכיוון שהנהלים, כמו שאנחנו ראינו אותם, אתה אומר שהם לא עדכניים ושהוועד לא יודע, או העובדים לא יודעים מה הנהלים – רציתי לדעת ולכן אני שואלת – מה תקן המינימום של כוח אדם ואיזו הסמכה אמורה להיות לו, המינימום, כשמפעל מושבת, כדי שנדע אם אתם עומדים או לא עומדים בדרישות של עצמכם. מה התקן?

לענות?

אם יש לאדוני תשובה קצרה.

צריך להיות צוות חירום אמוניה וצוות חירום אש.

אמורים להיות חמישה אנשים במפעל הזה? זהו?

לא.

אז כמה?

זה שני צוותים נפרדים. כמו שאנחנו היום, עכשיו ---

כמה?

יש לנו 11 אנשים במפעל מסביב לשעון, פלוס מנהל תורן, סך הכל 12.

תודה. קואליציה לבריאות הציבור, מברק.

כן, במכתב תשובה של השר ארדן לצלול, לגבי האמוניה, הוא נקט בספטמבר כתאריך אחרון להגשת הדו"ח של חברת אתוסל אמוניה. עכשיו אתה אומר סוף השנה. אז ---

הוא אמר ספטמבר איזו שנה?

סליחה, בואו נשאר בצד הרציני של המטבע.

אנחנו כל הזמן בצד הרציני מדי.

אני שמח. עד כמה שאני מבין, ספטמבר זה חלק מסוף השנה, אם תסלחי לי, אני חושב שזה הרביע האחרון של השנה וכשאנחנו מדברים על סוף השנה, אנחנו מדברים על זה.

ועדיין ספטמבר.

ועדיין. אם השר ארדן ---

מאה אחוז, תודה.

אם השר ארדן כתב את זה ---

מר יעקב.

רק לציין שבזמן מלחמת לבנון השנייה, התקנים של החירום במפעל היו אחרים לגמרי. אז מה קרה פתאום שבמלחמת לבנון אפשר להיערך, ובזמן של שביתת עובדים, אולי מסיבות אחרות, לא ענייניות, בעצם מפחיתים את התקנים, עם 11 אנשים שמטפלים בנושא של אמוניה, זה פשוט לא יעלה על הדעת הדבר הזה ואני חושב שצריכה לצאת מפה גם קריאה ברורה לגבי הרשלנות של המשרד להגנת הסביבה בנושא הזה.

תודה רבה. תודה לכולכם. אדוני רוצה לומר משפט?

משפט אחרון.

אחרון.

צוות חירום אמוניה נותן מענה עד גדרה ואני שואל את הבחור מפה ואת המנהלים שלנו – אם קורה אירוע בדרך, לא בגדרה, קצת לפני – כמה אנשים יוצאים וכמה אנשים יישארו אחרי זה במפעל? וןהאם אנחנו נהיה חשופים לבעיות חדשות?

תודה רבה. אנחנו מסכמים את הדיון הזה ואני מודה לכולכם על ההשתתפות בדיון החשוב הזה. אני חייב לומר לכם שאני יוצא מהדיון הזה מאד מודאג. אנחנו מחליטים כך:

1. מיכל האמוניה הוא נושא שנמצא שוב ושוב על סדר יומה של הוועדה הזו. המפעל הזה מאד מדאיג את הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות ולא רק את הוועדה הזאת. קיימנו בנושא הזה דיונים לא מעטים. יש בנושא הזה ויכוח. הדיון הזה היום לא נועד להיות הכרעה בויכוח ההוא. יש לנו פה ויכוח, המתקן הוא מתקן מסוכן. לוועדה הזאת יש עמדה, אנחנו הבענו את העמדה הזאת בעבר ואנחנו לא מתכוונים לנצל את ההזדמנות של הדיון הזה כדי לחזור לסוגיה הכללית.
2. אנחנו בדיון הזה, מתמקדים בהיבט המיידי של שביתה מתמשכת, ארוכת זמן מאד, אני חושב שיותר מחודשיים מפעל מושבת בישראל, זה די נדיר. אני אומר את זה בזהירות. אני למען האמת לא זוכר מפעל שמושבת כל כך הרבה זמן. במקרה שלנו והדיון בוועדה הזו הוא רלבנטי, מכיוון שמדובר במפעל של חומרים מסוכנים. מפעל שהוא מסוכן מעצם טיבו וטבעו ולכן הוועדה הזאת חייבת להתעסק בכך. אנחנו קיבלנו את הפניות של הוועד ושל העובדים, אבל גם אם לא היינו מקבלים את הפנייה הזאת, זו הייתה חובתנו לקיים דיון בסוגיה הזאת, כי יש לה משמעות גדולה לגבי העובדים, לגבי האזרחים שנמצאים מסביב ולגבי כלל התושבים במדינת ישראל.
3. הקביעה שלנו, ההחלטה שלנו בוועדה היא שבאופן ברור המפעל הזה הוא מפעל מסוכן והוא מפעל שנמצא בתוך סביב מסוכנת. הוזכרו פה בדיון, רק לסבר את האוזן, בתי הזיקוק שנמצאים בסמוך, מתקן האתילן שנמצא בסמוך. יש לנו פה חומרים מסוכנים ומתקנים מסוכנים למכביר שנמצאים מסביב. ולכן, אי אפשר לדבר על קיצוץ כלשהו, צמצום כלשהו, בצוותי החירום ובנהלי החירום של המפעל במהלך השביתה. אי אפשר לדבר על קיצוץ - הקטן ביותר, צמצום - הקטן ביותר, בצוותי החירום ובנהלי החירום של המפעל בשביתה. למען האמת, דווקא במצב של שביתה, יש מקום לשקול הרחבה של צוותי החירום, כיוון שהמערכת איננה עובדת בצורה שוטפת. אנחנו כולנו שמענו בוועדה הזאת, באולם אחר, על בתי הזיקוק, אפרופו התאונה שהייתה שם, כמה דווקא תקופה של איך להגיד? תקופה שאיננה תקופת עבודה סדירה, דווקא התקופה הזו היא התקופה הרגישה ביותר, כי לא כל המערכות פועלות, לא נמצאים אנשים בכל החוליות, לא מפעילים ורואים – אה, אתם יודעים, הצינור הזה לא בסדר. זה לא קורה. ולכן, יש מקום דווקא לתגבר את צוותי החירום, כל עוד השביתה במפעל הזה נמשכת. יש מקום לתגבר את צוותי החירום ואת היערכות החירום של העובדים במפעל.
4. לגבי תיקונים – העמדה שלנו היא שבמפעל של חומרים מסוכנים, אך ורק העובדים המיועדים לכך, בעלי הניסיון המקצועי, הם אלה שצריכים לבצע את התיקונים ואת התחזוקה השוטפת. אני שמח לשמוע פה, מנציגי הוועד, שהם מוכנים, כוועד, להידבר עם ההנהלה בכל נושא שקשור לתיקונים ולתחזוקה, כדי שלא ייווצר מצב שמסוכן לציבור. אבל אך ורק הם, האנשים שצריכים לטפל בדברים האלה.
5. אני מאד מודאג ממה ששמענו כאן על המרפאה, או העדרה של המרפאה במפעל הזה. אי אפשר שבמפעל כזה תהיה מרפאה שפועלת יום בשבוע. אני חושב שהנהלת המפעל, אני לא יודע אם זה חלק מדרישות העובדים, אבל זה לפחות חלק מציפיות הוועדה שלנו, שבמפעל כזה תהיה מרפאה שעובדת יום יום, לפחות עם אחות או חובש, אמבולנס צריך להיות במקום. אני חושב שגם רופא צריך להיות במקום, יותר מפעם בשבוע. לא יתכן שדברים יתנהלו בצורה כזאת.
6. העובדים במפעל זכאים לקבל בדיקות רפואיות אמיתיות, בדיקות שמיעה זה חשוב, אני לא מזלזל בזה, אבל יש בדיקות מקצועיות, בדיקות ריאות ---

כמו של המנהלים.

כמו של עובדים שעובדים בחומרים מסוכנים וחשופים לשורה ארוכה של סיכונים סביבתיים. בדיקות ריאות – בוודאי, אבל לא רק בדיקות ריאות. אני חושב שצריכה להיות בטרייה של בדיקות רפואיות, שאתם צריכים לעבור באופן שגרתי כחלק בלתי נפרד מהעבודה שלכם.

7. אנחנו קוראים לעיריית חיפה, למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התמ"ת, לפעול בצורה מאד נחרצת, כדי להבטיח את שלומו, בטיחותו וביטחונו של הציבור, נוכח הטענות הקשות שנשמעות פה על איך להגיד, פתרונות ארעיים כאלה או אחרים שננקטים בזמן השביתה. אנחנו חושבים שישנם כמה נושאים שהועלו במסגרת הדיון של הוועדה, שצריכים להיחקר ואנחנו פונים מכאן למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התמ"ת – לחקור את האירועים האלה – ולחזור אלינו לוועדה בתשובה מפורטת, מה קרה, איך קרה, מי קיבל את ההחלטה שהתקבלה לטפל באירוע בצורה כזאת או אחרת ולמה התקבלה ההחלטה הזאת.
8. למשרדי הממשלה השונים ולעיריית חיפה ישנן סמכויות. לכם, בעיריית חיפה, יש סמכויות מכוח חוק רישוי עסקים. אני לא צריך פה לתת לכם ייעוץ משפטי מה הם הכלים והסמכויות שנמצאים בפניכם. למשרד להגנת הסביבה ישנן סמכויות, אדוני, לפחות מכוח היתרי הרעלים שאתם מוציאים. למשרד התמ"ת יש מערכת שלמה של סמכויות מכוח הפיקוח שהוא מפעיל על בטיחות וגהות במפעלים ובכלל זה במפעלים מסוכנים. אנחנו נוציא בהמשך לישיבה הזאת, מכתבים מהוועדה לשרים הרלבנטיים ולראש עיריית חיפה, מכתבים בבקשה לבחון אפשרות של שימוש בסמכויות שלהם, על פי כל ההוראות החוקיות האלה, כדי להבטיח הגנה אמיתית על בטיחותו, ביטחונו ובריאותו של הציבור הרחב, גם של העובדים במפעל וגם של האנשים שנמצאים מסביב.
9. אני מנצל את ההזדמנות, הדיון הזה הוא מבחינתי דיון חמור ודיון קשה, עם שאלות קשות ועם סוגיות קשות שאנחנו נמשיך ונעקוב אחריהן; אבל אני מנצל את ההזדמנות, שאנחנו כולנו נמצאים פה מסביב לשולחן בסיום הדיון הזה, כדי לקרוא לכל הצדדים, באמת לעשות מאמץ, לשבת באופן רצוף מסביב לשולחן המשא ומתן ואולי סוף סוף לפתור את השביתה הזאת בהסכם, שיוכל גם להביא מזור ופתרון גם לשאלות הבטיחותיות, הבריאותיות והסביבתיות המאד קשות שהועלו בדיון הזה.
אני מודה לכולכם.

אני רק יכול לומר משהו?

בבקשה, אדוני.

אני רק באתי וקפצתי לקראת סוף הדיון.

חבר הוועדה, חבר הכנסת אורי מקלב.

אני עקבתי אחרי חלק גדול מהדיון דרך האינטרנט, אבל לא יכולתי להשתחרר בגלל מחויבות קודמת, אבל באתי קודם כל שההחלטה שלך והסיכום שלך לא יהיה רק פה אחד, אלא יהיה על דעת כולם ולכן אני גם מחזק אותך בעניין הזה. באמת חשוב להגיד שההחלטה שלך, כי באת פה מהיבט של סכנת חיים ועל בעיות בטיחות, בלי להיכנס לגורם שגורם לסכסוך בין המפעל לבין העובדים. אנחנו באים לחזק את הפתרון, כמו שאמר יושב הראש. אנחנו לא נוקטים עמדה מבין הצדדים, אבל בוודאי אנחנו אומרים שאם ההשלכות הן סכנת חיים על העובדים וכמובן עוד על זה אנחנו באים להתריע ועל הציר הזה אנחנו קיבלנו את ההחלטה בנושא הזה.

תודה רבה, תודה רבה לחבר הכנסת מקלב. תודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15