הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
22
ועדת הכלכלה

28.6.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 562
מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שלישי כ"ו בסיוון התשע"א (28 ביוני 2011) בשעה 12:45

הפיקוח על הבטיחות בענף הגז (גפ"מ).

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

ישראל חסון

ליה שמטוב

גבי דהן – מ"מ מנהל האגף לבטיחות, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד גל נוי אפרת – לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד אחמד עמר – לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות

זיו אטיאס – מהנדס במנהל הדלק הוגז, משרד התשתיות הלאומיות

רומי אבן דנן – אגף חומרים מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה

אוה פכט – אגף חומרים מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה

שמשון רוט – אגף חומרים מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד יעל בן עמוס – לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

סנדרה מוסקוביץ' – ראש תחום חומרים מסוכנים וחילוץ מיוחד, נציבות כבאות והצלה, המשרד לביטחון

הפנים

עו"ד חנה מזור – לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שרון בן גל – מנהלת בכירה, תחום חקירות ואכיפה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יורם טמיר – יו"ר חברות הגז הקטנות

אבי פרל – חבר חטיבת חברות הגז הקטנות

ניר קנטור – מנהל איגוד הכימיה פרמצבטיקה ואיכות הסביבה, התאחדות התעשיינים

עו"ד אינה צוקרמן – יועצת משפטית, המועצה לצרכנות

חיים קרטן – ראש ענף הנדסה, סופרגז

חיים זילבר – סמנכ"ל כספים, פזגז

אלי פיימן – מנכ"ל פזגז

שלמה אביטן – מנכ"ל חברת גז יגל

עידן בן-ארי – מנכ"ל חברת אמישראגז

אביגדור ג'יאן – סמנכ"ל אגף מבצעים, חברת אמישראגז

תמים חרזאללה – מנהל פיתוח, חברת אובק גז

ליאור דגול – סמנכ"ל חברת אמישראגז

מיכל אוגולניק – אחראית רגולציה, חברת פז

יוסי זינגר – מנהל אגף טכנולוגי, חברת פז

פול ויטל – מהנדס העיר נתניה

איציק לוי – מנהל מחלקת תפעול, קצא"א

עמיחי אברבנאל – רכז תקינה, מכון התקנים הישראלי

יהודה דורון – חבר ועד הבניין שנפגע בנתניה

משה שרביט – דייר בבניין שנפגע בנתניה

אסתר שרביט – דיירת בבניין שנפגע בנתניה

חנניה עזרן – דייר בבניין שנפגע בנתניה

יהונתן דוידוביץ' – נפגע

ולנטינה דוידוביץ' - נפגעת

לאה ורון

שרון רפאלי

הפיקוח על הבטיחות בענף הגז (גפ"מ)

צהריים טובים. אנחנו פותחים ישיבה רביעית היום של ועדת הכלכלה. על סדר היום הפיקוח על הבטיחות בענף הגז (גפ"מ). הוועדה עקבה אחרי שורה של אירועים חריגים שאירעו בשנים האחרונות, ובעיקר בחודשים האחרונים; החל משנת 2000 קצב הולך ועולה של אירועי כשל בטיחותיים שנגמרו בסוג של פיגועי גז. האחרון שבהם הוא, כמובן, דליפת הגז בבניין מגורים בנתניה – 4 הרוגים, למעלה מ-60 פצועים; פחות מחודש לפני כן – שריפה בדירה בירושלים כתוצאה מדליפת גז – פצוע קל; בפברואר השנה – פיצוץ גז ושריפה בבניין מגורים בבת-ים – הרוג אחד; בפברואר באותה שנה, כמה ימים לפני כן – פיצוץ בלון גז בחדרה שגרם לקריסת תקרת המבנה בבית – שוב הרוגה אחת. אני פשוט לא רוצה להלאות את הנוכחים, אבל יש רשימה של אירועים חמורים כאלה. נדמה שבישראל – מצד אחד זה אולי קצת חיובי - יש יותר פיגועי גז מאשר פיגועי טרור. לכן כוועדת הכלכלה שאחראית על משרד התשתיות שאחראי לפקח על בטיחות משק הגז בישראל יזמנו את הדיון הזה כדי לשמוע איך הדברים האלה קורים, איך אנחנו יודעים עליהם, מה המשרד עושה כדי למנוע. בין לבין אנחנו שומעים על אותן תופעות של גניבת מתכות שגורמות לכשל בטיחות, אנשים שלא מורשים לעסוק בגז ועוסקים בגז, ובעצם מסכנים חיי אדם וגם רכוש רב. כל הדברים האלה צריכים לעלות כרגע על השולחן בדיון הזה, ובהתאם לנתונים שיוצגו לנו נמשיך הלאה. כמובן, הכתובת הראשית היא משרד התשתיות. מה העמדה שלכם לגבי כל אירועי הגז האחרים?

אני ממלא מקום מנהל אגף הפיקוח על הבטיחות, אני כבר חצי שנה בתפקיד. אכן אנחנו מרגישים עלייה באירועי הגז. כל אירוע נבדק לגופו; יש מהנדס שיוצא עם חוקר ומבצע חקירה ראשונית בשטח. ברוב המקרים כאשר יש נפגע אנחנו אוטומטית מתחברים למשטרת ישראל או לצח"מ שמשטרת ישראל מקימה, ואנחנו מתנהלים מולה בחקירה. ברגע שהמהנדס מגיע למסקנה מסוימת על כשל אנחנו מגישים אישום, והדבר עובר לבית המשפט.

אתה אמרת במילים שלך שיש עלייה בתדירות המקרים. גם כשמסתכלים על התאריכים רואים שמ-2003-2000, לא היה שום אירוע חריג, ואחרי אירוע ב-2003 האירוע הבא היה ב-2005, אבל מ-2008 – כבר שלושה אירועים באותה שנה, ב-2010 – שני אירועים, ב-2011 - ארבעה אירועים, כולל נפגעים ופגיעה ברכוש. יש מגמה שנעוצה בתהליכים בשוק הגז?

אני שוב חוזר ואומר, אני לא הרבה זמן שם, אבל ממה שאני למד השוק הזה שואב לתוכו הרבה עברייני גז.

תפרט, את זה אנחנו רוצים לשמוע.

אני מדבר על מילוי לא חוקי, על שינוע, על התחברות. העבריינים האלה נמצאים כל הזמן בסביבה. אני לא רואה שבשיטת הענישה הנוכחית זה מרתיע חלק. יש אנשים שיש נגדם כמה וכמה תיקים, והם נתפסים כל פעם כאשר הם מובילים גז בצורה אימפרוביזורית ולא חוקית לכל מיני מקומות.

אתה רואה קשר בין עבריינות הגז הזאת לבין אירועי הגז?

יש אירועים שהם כתוצאה מההתחברות לאותו חאפר או אותו אדם שפועל באופן לא חוקי. למשל, באירוע בחדרה לא היה חיבור לחברה מוכרת, מוסמכת ומאושרת ולא נעשתה שם בדיקה תקנית, והיה שם חור בצינור שגרם לפיצוץ. אבל יש הרבה אירועים של חברות מוכרות שנבדקות על ידינו.

מה הפיקוח התקופתי שמחייב החוק?

אני לא רוצה להלעיט אתכם בפריסה של המשרד הקטן הזה, אבל בתוכנית העבודה החודשית והשנתית אנחנו מביאים לידי ביטוי גם את מתקני המילוי שאנחנו מבקרים אותם, מחסנים ומחסני עזר; אני מפקח על כל הצוברים מעל 10 טון – פחות מ-10 טון לא שייך לי; אני בודק במכלים את תקן 70; תחנות תדלוק בגפ"מ, סניפים וסוכנויות שאני עושה שם בדיקות – גם התאמה לרישוי וגם תקן 158, בדיקות תקניות שאני עושה על-ידי המשרד שלי, ואני מביא אותן לחברות; אני בודק גפ"מ בתחבורה, גפ"מ כללי, דיגום בבתי זיקוק.

השאלה היא האם אפשר להציג לוועדה נתונים, כמה בדיקות ערכתם, באלו תאריכים ערכתם את הבדיקות. הבדיקות שבהן מחויבות חברות הגז לבצע אצל הצרכנים – האם אתם אוכפים את זה, האם אתם מקבלים רשימות היכן נערכו הבדיקות – לזה חותר היושב ראש.

כמה תקלות קורות בבנייה החדשה?

יש לי נתונים לגבי מספר הבקרות השנתיות שאני עושה מול כל דבר ודבר. במתקני מילוי תדירות הבקרה היא פעמיים בשנה, ובסך-הכול אני עושה 46 ביקורות.

בשנת 2010 נערכו 46 ביקורות במתקני המילוי?

כן.

כמה מתקני מילוי יש בארץ?

23 מתקני מילוי.

כלומר בדיקה חצי שנתית.

אני מהנדס במנהל הדלק והגז. אגף הפיקוח עורך בדיקה בכל סניף או סוכנות של כל חברות הגז פעם בשנה, ובמסגרת הביקורת בסניף ובסוכנות גם הספק צריך להציג את הבדיקות התקניות והתקופתיות שהוא עורך, גם רשימת צוברים שיש לו, גם רשימת מתקנים. הדברים האלה נבדקים גם במשרד וגם יוצאים לבדיקה בשטח כשלוקחים אקראית מספר דוגמאות ובודקים שיש התאמה בין מה שמוצהר בסניף לבין מה שקיים בשטח. יש הרבה מקרים שרואים שיש בעיות בטיחותיות, והדברים האלה מטופלים.

יש גם בדיקות שעורכים בתשתית משקי הבית בבנייני מגורים?

נכון לסוף החודש שעבר אני עומד על 3,400 בדיקות כאלה שאני יוזם מול כל החברות, וכאשר אני מוצא ליקויים אני מעביר לחברות לתיקון.

3,400, מאיזה תאריך?

מתחילת השנה.

מתחילת 2011.

כן.

קצב שנתי של 7,000 בערך.

כן, יש לי יעד שאני אמור להגיע אליו. אני עושה את הבדיקות האלה ביוזמתי. את חלקן אני עושה לפני ביצוע הבקרה בסוכנות, ואני בא עם החומר לסוכנות ובודק אם גם הם ביצעו ובודק את ההתאמה – איך היה אצלם, ואיך היה אצלי. בחלק מהדברים אני נותן להם גם "להמשך טיפול" או "לתיקון".

יש כבר מסקנות לגבי האירוע האחרון בנתניה? ממה הוא נבע?

באירוע האחרון בנתניה אנחנו התחברנו אוטומטית לצח"מ גדול של משטרת ישראל, ואני בעצם לא רוצה להיכנס לחקירה כי אני יודע שלמשטרת ישראל יש נתונים.

בגדול, בלי להיכנס לפרטים, מדובר בכשל של תשתית?

כל מה שאגיד זה כניסה לפרטים, ואני לא רוצה להרוס את החקירה. אני מעדיף להשאיר את זה ככה.

ממה שפורסם בתקשורת? למה שכבר גלוי אתה יכול להתייחס?

לא. אני יכול להגיד שצירפתי ארבעה אנשים לצח"מ הזה במשך שבוע, ואני בעצם מגבה את הצח"מ הזה בעבודה מול התשתית עצמה ובחקירה מול הגז, מול ספקיות הגז, מול הצנרת שהייתה שם, והם מתעסקים עם החקירה הפנימית.

הבנתי. החקירה של הפיצוץ שאירע בבניין מגורים בבת-ים כבר הסתיימה?

הפיצוץ בבת-ים, עד כמה שאני יודע, לא קשור לגז, אלא לניסיון התאבדות שמישהו שפך על עצמו חומר דליק, וכתוצאה מזה גם מערכת הגז ניזוקה.

כלומר זה לא התחיל מהגז.

זה לא התחיל מהגז בוודאות. זה גם אחרי בדיקה של מכבי האש.

יש משהו נוסף שאתה רוצה לומר?

יש לנו משרד קטן מאוד עם משימות רבות, שוק שסופג הרבה פשיעה בתחום. אני יודע שאני נוגע מעט, אבל אני סוחט את כל האנשים. המשרד הזה גם מתעסק עם כל מיני אירועים בקנה מידה ארצי.

כמה משאבים עומדים לרשותך? מה התקציב על הפיקוח והבקרה על שוק הגז?

אין לי בעיה בכסף, יש לי בעיה בכוח אדם מקצועי, בתקינה. כסף זה לא הבעיה. הבעיה היא שאני עומד היום עם 10 אנשים- -

כוח אדם זה גם כסף.

אין כוח אדם, צריך לתקנן.

חסר כוח אדם במשק הישראל שאפשר לגייס או אין לכם תקציב לזה?

לא, אין לי תקציב לזה. עם 10 אנשים שחלקם מנהלים וחלקם חוקרים אני צריך- -

זה כל הצוות, 10 אנשים?

10 אנשים זה אנשי שטח, ויש אנשי מטה. זה אנשים שמבצעים את הרישומים מול החברות, קנסות, טיפול בפניות הציבור. פניות הציבור זה נתח אדיר שאני משקיע בו משאבים. כל אזרח שמדווח על אזרח שמחזיק בלון בתוך הבית או בלון שלא נראה לו או צובר שלא נראה לו – אני צריך לשלוח מפקח שיבדוק, יעשה רישום ויצלם, ואני פונה לחברה בדרישה לתקן. זאת כמות אדירה של עבודה.

האם פניתם לשירות המדינה או אצלכם במשרד לקבל תגבורת של כוח אדם?

יש עבודה שנעשית, המנכ"ל מעורב ומנסים לפתור את הבעיה.

איזו תוספת דרושה לך, לפי דעתך?

תלוי כמה המדינה רוצה לתפוס. אני בא מעולם המשטרה.

את כל העבריינים.

אם אתה רוצה לתפוס את כל העבריינים אתה צריך להגדיל את היחידה באופן מהותי. היחידה הזאת נבנתה לפני הרבה זמן, היא קטנה, ונפח העשייה בה בתחום הגז רק הלך וגדל.

היחידה לפשיעה כלכלית לא עוזרת לכם?

אני עוזר לה יותר משהיא עוזרת לי. כלומר כשהיא מתעסקת עם מישהו מתחום הגז היא שואבת אותי לטובתה כדי שאני אביא חוות דעת ואני אתפוס. אבל אני נעזר בה, אני נעזר בשוטרים בשכר שאני מביא דרך המטה הארצי וגם תחנות המשטרה מסייעות לי המון גם בתפיסה של עבריינים, בתפיסה של מכוניות ובהחרמות.

מעבר לנושא של שיפור מצבת כוח אדם חסרות לכם סמכויות, על-פי חוק – סמכויות בדיקה, סמכויות חקירה?

לא הייתי אומר שחסרות לי סמכויות, אבל אין ספק שיש הרבה אלימות ברגע שאתה נתקל בעבריין.

כלפי האנשים שלך.

כן.

כמה אירועים כאלה יש בשנה?

לא ספרתי, אבל יש אירועים. לכן אני תמיד נעזר במשטרת ישראל כשאני נערך לתקוף. למשל חאפר שמוביל 40 בלונים מהדרום לכיוון מרכז הארץ, ואתה צריך לעצור אותו.

המשטרה משתפת פעולה.

ברוב המקרים כן.

משתפת פעולה בשכר.

טוב, אמרתם שכסף לא חסר לכם.

מי הנציג של המשרד לביטחון הפנים? לא הגיע? סגן ניצב קלוד גוגנהיים לא הגיע? וסנדרה מוסקוביץ', ראש תחום חומרים מסוכנים?

אני כאן.

את מנציבות כבאות והצלה. לא מהמשטרה. הם אישרו הגעה, נכון?

אנחנו מיד נברר את הסיבה שהם לא נמצאים.

משה שרביט, בבקשה.

אני חבר ועד הבית בכיכר העצמאות בנתניה. בעקבות הפקרות האחזקה של חברות הגז שכל אחד מטיל על האחר כחבר ועד הבית אנשים פנו אליי ואמרו שהם מריחים גז.

מה עשית עם זה?

התקשרתי לחברת הגז "פזגז", והם תמיד אומרים, תיקנו, והתקלה הזאת חוזרת כל יום שני וחמישי. בעקבות כל הדברים האלה אירע הפיצוץ הזה שמנסים היום להדביק אותו לאיזשהו חאפר. חאפר לא יכול לגרום לפיצוץ בנזק אדיר כזה. זה צובר של מאות קילוגרמים שגרם לפיצוץ הזה שגרם להרוגים ולפצועים. היום אנשים שלנו נותרו ללא דירות, ללא פרנסה וזרוקים ברחוב. אנחנו מבקשים, אם יש אפשרות לעזור לנו לדבר עם העירייה שתפטור אותנו מאגרות, שתזרז את הנושא של תוכניות הבנייה וזירוז תוכניות ההריסה כדי שלאנשים יהיה מקום לגור ומקור פרנסה.

כשהתלוננתם התלוננתם לחברת הגז, לא התלוננתם אף פעם למשרד התשתיות.

לא.

לא ידעתם שיש כתובת כזאת.

לא ידענו שדבר כזה קיים.

דרך העירייה נתנו לנו מקום לגור במשך שבוע וזרקו אותנו. מה אנחנו יכולים לעשות? גם לשלם משכנתאות וגם שכירויות? אף אחד לא לוקח שום דבר על עצמו, כלום. תלכו לביטוח לאומי, תלכו לעירייה – ושום דבר לא קורה, אף אחד לא עושה כלום.

זה לא נושא הדיון, אבל אני מוכן לייעץ לכם.

פשוט היינו לוקחים מסמר, דופקים, והכול היה נופל. ביקשנו מהעירייה שייתנו אישור להרוס ולבנות, שיעזרו במשהו. כלום.

דורון יהודה, בבקשה.

אני רוצה לגעת בנקודה שהדיירים עצמם פנו לחברות הגז. היה שם טכנאי שהגיע, ולמרות זאת הריחו ריח של גז שממשיך לצאת. פנו שוב לחברת הגז, פנו למכבי-אש, ולקח 40 דקות עד שהם הגיעו בכלל למקום כאשר הפיצוץ כבר קרה. היה פה מה שנקרא כשל בקשר בין הגורמים השונים שהיו צריכים להגיע ולטפל בנושא.

גם לי יש חלק בבניין הזה – אמנם חלק קטן, אבל יש לי ולשותפי פה. החדר שלנו ממש קרס למטה; זאת אומרת כל הרצפה שלו קרסה, אי אפשר להיכנס ואי אפשר לשפץ. אני אומר לזכותה של עיריית נתניה שמהנדס העיר כבר התריע ואמר שצריך לעשות שם שינוי בכל המבנה. ישבנו איתו מספר ישיבות, והוא הלך לקראתנו לפני הפיגוע. זאת אומרת היום אני מאמין שאחרי הפיגוע העירייה תיתן כתף כדי להגיע לשלב שאנחנו מתקדמים קדימה, ואולי פותרים מהר יותר את הסבל של כל האזרחים.

אני רוצה להגיד משהו חשוב: יש הרבה יזמים שמוכנים לפתור את הבעיה של הדיור. זה המקום הנדל"ני הכי יקר בנתניה- -

אנחנו לא עוסקים עכשיו בשאלת הנדל"ן.

אני רק אומר שהפתרון יכול להיות מהיר. את מי להאשים בנזק – לפי הסיפורים ששמעתי מכל הדיירים שצלצלו לחברת הגז ולמכבי אש, לדעתי, יש פה מחדל וחברת הגז צריכה לתת תשובות איך קרה שבמשך 40 דקות הגז המשיך לדלוף מהצובר הגדול.

תודה. ניר קנטור, התאחדות התעשיינים.

תודה. אני מנהל את איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים. אנחנו מייצגים את ארבע חברות הגז הגדולות יותר בענף. ברשותך, אדוני, הייתי רוצה להתחבר לדברים שנאמרו קודם ולדבר על אותו מכלול אירועים שעלולים לקרות באירועי גז כאלה מתוך ההבנה או ההכרה של אותן גניבות שקיימות בענף הזה. אני מתחיל מתוך אותו בית. בבית עצמו כשמנתקים את הבלונים אוטומטית יש לנו אירוע גז פוטנציאלי – יש ניתוק. זה יכול להיות של כבלי הנחושת ויכול להיות של הבלונים עצמם שנגנבים לאחר מכן כדי למלא אותם ולהשתמש בהם בשלבים נוספים. יש פה גם היבטים כלכליים, אבל אני מתעלם מזה לחלוטין כרגע. בשלב הזה זה אירוע גז פוטנציאלי משני ההיבטים הללו של הגניבות. משם הלאה אנחנו עוברים לשלב השינוע. כשי לנו מכל גז כזה, והוא משונע באמצעות חאפרים ולא בצורה מוסדרת, כמובן, יכול להיות אירוע גז בכל מקום בכבישי ישראל, ואנחנו לא יודעים מי מפקח ואיך מפקחים, וכנראה שלא מפקחים כי שוב – זה חאפרים.

אותם בלונים מגיעים למתקני מילוי ומתמלאים בצורה לא חוקית כי חשוב להדגיש בהקשר הזה שלבלון גז יש בעלות. בעיקר מסיבות בטיחותיות נקבע שמי שמספק את הבלון הזה הבלון הוא ברשותו, הוא בבעלותו, הוא גם מסומן בסימון שלו. לכן מתקן מילוי יכול לסמן רק כאלה שעובדים איתו, רק כאלה שהוא הספק שלהם. לכן במקרה כזה, כאשר הספק מקבל בלונים שהוא לא מכיר אותם, הוא לא השגיח עליהם ולא ידע מה איכותם כיוון שהוא לא עושה ביקורת עליהם, אז גם פה עלול להיות אירוע גז.

לאחר מכן יש שינוע המשכי, ויש התקנה של הבלונים האלה בצורה חאפרית בבתים. לך תדע איפה הם מפוזרים, אצל מי ואצל מה. לכן לכל האורך יש אירועים פוטנציאליים כאלה ואחרים שלצערי, נראה שלמשרד התשתיות, גם בהיבט של כוח אדם, אבל לא רק מהיבט של כוח אדם, אין היכולת והסמכות לראות את המסה הגדולה של אירועים שיכולים לקרות פה. צריך להבין שהחאפריות נמצאת בכל מקום, וכמה תקנים שיותקנו למשרד הזה, אני לא מעריך שהוא יוכל לבצע את זה. לכן צריך לעשות מערך כוחות יחד עם המשרד לביטחון הפנים ועם הרשויות המקומיות כדי שתהיה עצירה של אותם אירועים שקורים כל הזמן כדי למנוע את הישנות המקרים הללו.

תודה. חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני עכשיו שומעת שמדברים פה על חאפרים, על משרד התשתיות שאין להם מספיק כוח אדם למצוא את החאפרים. השאלה שלי היא אחרת: אתם ראיתם פעם בנייה של שנות ה-60-50, ובמיוחד בפריפריה – איך זה בנוי? איפה מונחים בלוני גז? זה שקל מאוד לגנוב משם ולברוח, זה קורה כל יום. אני מקבלת הרבה פניות מאנשים שגנבו להם והם חושבים שמישהו יכול לעזור להם ולהביא להם בלון חדש. זאת במיוחד האוכלוסייה הכי חדשה. אני כבר לא מדברת על נתניה – חס וחלילה שמקרים כאלה יקרו. פה מדברים על פוטנציאל כי זה קרקע יקרה ואפשר עוד לבנות על זה – אני מדברת על בתים שמשרד השיכון בנה ונתן את זה לחברות משכנות כמו עמידר, עמיגור, וכל החברות האלה שמכרו את הדירות האלה היום, ואין להם חלק בכלל בדירות האלה. על כל דבר הדייר אחראי – הוא אחראי על בלון הגז שלו, על הדלת שלו – הוא אחראי על כל דבר. בבניינים האלה אני לא יודעת אם אפילו אחוז אחד מהדיירים עושים ביטוח על התכולה שלהם.

במקום לדבר על זה, אולי לחשוב. זה המון כסף, אני יודעת שהמדינה צריכה לקחת על עצמה, וגם העיריות, וכולם אומרים – הדייר אחראי על זה. צריך להסתכל קדימה, צריך לראות שמה שקרה בנתניה יכול לקרות, חס וחלילה, בכל מקום. וזה לא חאפרים – זה ילדים שמשחקים עם גפרורים. זה קורה כי הכול גלוי ומאוד מסוכן.

הממשלה, חברות הגז והעיריות – שאני לא יודעת אם הן קשורים לזה – לעשות משהו שחאפרים לא יבואו, שאחרים לא יבואו. בגלל זה אני שואלת, מה קורה בבנייה החדשה? איזה סטנדרטים? מה קורה שם? אפשר להגיע לבלונים בבנייה החדשה? כמה מקרים כאלה קורים? על מה מדובר במבנה חדש? אז נדע מה לעשות.

תודה, חברת הכנסת ליה שמטוב.

חברת אמישראגז, בבקשה.

אדוני, אני מנכ"ל החברה. אני רוצה לומר מספר דברים בנושא הבטיחות. בשנים האחרונות נתקלים במספר תופעות קשות שהולכות ומקצינות. התופעה הראשונה היא המצב הסטטוטורי והפיזי בשטח מהווה גורם משיכה לגורמי פשע לכניסה לענף- -

כניסה לענף, זה אומר שהם פעילים כחברות?

לפעמים נכנסים כפעילים בחברות, בסוכנויות, במפעילים בכל מיני אזורים. כשאתה בא - -

אתה לא מדבר על התחום של גניבת מתכות, בלונים ודברים כאלה. ממש פעילות - - -

כן, נכנסים לעבודה. חלק מהמקרים מפורסמים בעיתונות, חלק לא מפורסמים בעיתונות. אלה מקרים שהאנשים שלנו מתמודדים יום-יום. כמובן, האנשים האלה לא פועלים לפי התקנים.

אדם בעל רקע פלילי יכול לנהל חברת גז?

יש עשרות רכבי גז לא מורשים שבן אדם בא, מעמיס על האוטו שלו אפילו מכוניות פרטיות, ממלא מכלים באופן לא חוקי, ומתחיל למצוא את קהל לקוחותיו. המכלים שהוא משתמש בהם הם מכלים גנובים, הוא לא עושה את הבדיקות הבטיחותיות, הוא לא משתמש בציוד תקני, הוא מוכר את זה בחצי מחיר. והוא בא ללקוח, והרבה פעמים הוא מסתובב בשכונה.

אתם מפנים תלונות בעניין הזה?

כן, כל הזמן.


הדוגמה הקלאסית זה מה שקרה בחדרה. מה שהתפרסם בעיתונות הוא שמישהו קונה מכל ממישהו לא מורשה, לא עושים לו בדיקות, לא עושים לו התקנה תקנית, ובסוף קורה אסון.

נושא שני – הגניבות של המתכות והמכלים קפצו בממדים אסטרונומיים בשנים האחרונות.

פי כמה או בעשרות אחוזים?

במאות אחוזים. אין יום שאנחנו לא נדרשים להשלים צנרת שנקרעה ונגנבה בכמויות אדירות; גניבות מכלים הם עניין שבשגרה, ובכמויות.

אני רוצה להתמקד במכלים כי מעבר למתכת יש להם ערך לגורמים שגונבים אותם ומשתמשים בהם מאחר שהם לוקחים את המכלים, ממלאים אותם ומספקים אותם באופן לא חוקי וחאפרי. יש כל מיני סוגים של גופים כאלה.

הבעיה היא שבשביל למלא מכל אתה צריך מתקן מילוי. יכול להיות מתקן מילוי מורשה – יש פה 23 מתקני מילוי מורשים, ויש עוד כמה מתקני מילוי שהם לא מורשים. אבל בלי שיש מקום למלא את המכלים פעילות מילוי המכל הלא חוקי תיעצר, הכמות של הפעילות הזאת תרד בצורה משמעותית כי אין לו מה לעשות עם המכל. לכן המאמצים צריכים להיות ממוקדים בסיכול האפשרות של מילוי המכלים הבלתי חוקיים. זה קל יחסית – לא מאוד – יחסית. משרד התשתיות משקיע מאמצים ובודק, אבל הוא צריך עזרה כאן מהמדינה ומהמשטרה.


אני אתן דוגמה קלאסית עד כמה המצב החוקי הקיים לא מספיק. היום אנחנו מקבלים הרבה פעמים מכתבים. משרד התשתיות עושה בדיקות ורואה לפעמים מכל אחד של אמישראגז ומכל אחד של חברה אחרת או מכלים שלא סופקו על-ידי אמישראגז, והוא חושב שהמקום הזה לא תקני, ומבקש לקחת את המכלים. המכלים הם של אמישראגז ונגנבו. למשרד התשתיות אין סמכות להיכנס לבית של הבן אדם שלקח את המכלים. אין לו סמכות חוקית לעשות את זה, ולנו בטח אין סמכות כי זה הבית של הבן אדם.

ברור.

זאת אומרת יש פה בעיות בסיסיות שהמצב הרגולטורית לא פתר. בזמנו נעשתה רפורמה בשנת 2008-2007 וסוכם שבצד הרפורמה תשונה החקיקה שתאפשר הגברת הפיקוח. משרד התשתיות הפיץ עכשיו תזכיר חוק להגברת העניין, אבל זה בתהליך. יש הידרדרות. אם אנשים לא יתעוררו, המדינה לא תעשה צעד, הדברים הולכים לכיוון של החמרה. חד משמעית.

יש לך מושג כמה בלוני גז נגנבים בשנה בישראל? מאות? אלפים?

אלפים רבים. רק מאתנו זה אלפים.

מה נתח השוק שלכם?

כשליש.

אז מדובר בסך-הכול- - -

זאת תופעה כללית. אתה תראה את המכלים של - - - אנחנו רואים את המכלים של אמישראגז. יש מקומות שאנחנו הולכים לבתי משפט, מקבלים צווים, נכנסים לחברות רשויות ולא רשויות – חלק מהחברות הרשמיות וחלק לא רשמיות. חאפרים רשמיים וחאפרים לא רשמיים. יש פה בעיות מכל הסוגים, זה עולם מורכב. יש פה פיתיון כלכלי מאוד קל כי לקחת מכל בלי התחזוקה של המשרד, בלי בדיקות, כסף מהיר, שחור, אף אחד לא רואה.

הפסיקו לגנוב טלוויזיות ווידיאו, וגונבים עכשיו בלונים.

נכון.

אבי פרל, בבקשה.

אבי פרל, "מרכז הגז".

מה זה?

חברת גז שנוסדה בעקבות הרפורמה במשק הגז ב-1989.

איך קוראים לחברה?

"מרכז הגז". כמעט 20 שנה שום דבר לא קרה בנושא התחרות. בוועדה הזאת קבע יושב ראש הוועדה דאז שהתחרות תשפר באופן ישיר ומשמעותי את הבטיחות, קרי ברגע שנכנס ספק גז חדש הוא מחויב להחליף את הציוד, לבדוק את הציוד, ובכך לראות איפה אנחנו עומדים.

לתדהמתנו, אנחנו מגלים יום-יום, שעה-שעה שהציוד המותקן כרגע בבתים, כמו שאמרה חברת הכנסת הנכבדה, באזורי הפריפריה הם באמת קטסטרופה; צנרת לקויה, ישנה. אני יכול לומר, אדוני, שגם ברמת-גן – אני לא יודע אם היא פריפריה – גם שם נראה התקנות בבניינים ישנים שאינן עומדות בתקן – הנושא שמעלה אמישראגז, "הקוזאק הנגזל", נושא של מכלים, חאפרים וכל מה שקשור.

אני מבקש, ברשותך, להחזיר את הנושא למקום שבו אנחנו נמצאים.

אתה חולק על האמירות שלו?

אני חולק עליו, ובגדול. מה שקרה פה בישראל במשך 60-50 שנה הוא שהחברות האלה מכרו את המכלים ללקוחות בשקר עדין וקראו לזה "פיקדון". גם מכרו ולקחו כסף עבור הציוד וגם השאירו את המכל הזה בבעלות החברה. כמובן, על הנושא הזה אנחנו נלחמים מאז הרפורמה. אני עבדך הנאמן מ-76' בענף, אז אני מכיר את כל הסיפורים. מה קורה בעצם? הלקוחות המסכנים שילמו עבור המכלים שלהם, והחברות הגדולות שמנהלות- -

איך זה קשור לבטיחות?

בוודאי, אדוני, זה העיקר.

אתה מדבר על צרכנות, אני מדבר איתך על בטיחות.

אני מדבר כרגע על בטיחות.

אוקיי, איך?

האדון הנכבד מאמישראגז דיבר על בטיחות כשממלאים את המכל הזה. אני אסביר מה השקר בסיפור: אנשים שילמו עבור המכלים, והחברות הגדולות שמנהלות גם את משרד התשתיות – ואני אוכיח את זה, אדוני. כפי שאדוני ביקש, שיראו, בבקשה, את הדוחות של האכיפה הסלקטיבית שקיימת. אחר כך נגיע לזה, ברשותך- -

משרד התשתיות הלאומיות עורך אכיפה סלקטיבית?

כן, גברתי.

אצל איזה חברות?

כן, אני אומר את זה לפרוטוקול, וזה בחקירה כרגע.

לחלוטין לא.

זה נכון מה שהוא אומר – לא ימלא ספק מכל של חברה אחרת שרק רשום עליו שהוא של חברה אחרת. אתה יודע מה, קחו את המכל של הלקוח שרוצה לעבור מספק לספק ותחזירו את הפיקדון, הספק החדש ישים את המכלים שלו, ובא לציון גואל. לא – זה מכלים גנובים, הם לא מוכנים להחזיר פיקדונות, ובכך באיזשהו מקום הם מעודדים את הפרצה הזאת, הם מעודדים את האנשים האלה ללכת ולהילחם- -

אני רוצה למקד אותך. יש גניבות של מכלים?

יש גניבות של מכלים בלי שום קשר. יש גם גניבות של מכלים, יש גניבות של ציוד, ויש גם גניבות של צנרת. עם זה אנחנו מתמודדים יום-יום, שעה-שעה, לצערנו הרב- -

גם אתם מגישים תלונות?

מגישים תלונות. לצערי הרב, פנינו לא פעם אחת. שמנו מצלמות סמויות, גילינו את הגנבים, הבאנו אותם למשרד התשתיות ולמשטרה, והמשטרה אמרה שאין לה עניין. לצערי הרב, אני מקווה שלאחר האירוע בנתניה המשטרה תיכנס קצת יותר גם לאכיפה הזאת של הגניבות שבאיזשהו מקום הביאו אותנו למצב שהגענו אליו.


אדוני, ברשותך, אני רוצה ללכת מהטפל לעיקר: העיקר זה צוברי הגז הטמונים במדינת ישראל. חברה כמו אמישראגז, לא עלינו, שאלפי מכלים שלה טמונים מתחת לאדמה בבתים שאינם עומדים על-פי תקן מחייב, שהאביזרים שלה פזורים – התרענו, ואנחנו מתריעים ומבקשים- -

פניתם למשרד התשתיות?

פנינו למשרד התשתיות לא פעם אחת. אלפי צוברים שפג תוקפם טמונים בתוך האדמה ולא אוכפים את זה; אלפי בניינים שאין להם קווי פריקה- -

עצור. שמעתם את שני המשפטים האחרונים?

אני לא מכיר את זה.

אתה לא מכיר את התופעה.

אדוני, המנהל החדש הוא מנהל חדש שהחליף את הקודם. לא הבנתי מה זה "ממלא מקום" – הוא בתפקיד או שהוא ממלא מקום? אולי יש אחרים כי שם הצוות התחלף באמת, אבל אנחנו התרענו ומתריעים ומבקשים ואומרים. הבעיה היא שצובר תת קרקעי עם 3-2 טון גז – חס וחלילה תהיה לו תקלה זה כבר יהיה מגה פיגוע. מה שקרה פה בנתניה, אדוני, שעל זה אדוני בעצם הזמין אותנו – זה לא ממכל, ושיפסיקו לחפש פה חאפרים; שיגידו שאוטובוס עם 50 נוסעים התהפך והנוסעים נהרגו, ולא עלינו קרה אסון גדול, ובחקירה התגלה שהגלגל-סְפֶּר שלו לא התאים לארבעה האחרים. נקרא לילד בשמו: כמות הגז בבניין הזה הייתה למעלה מ-300 קילו. זאת כמות אדירה, זה לא כמות של מכל. זה לא חאפרים ולא לחפש את ה-ש.ג. פה הייתה תקלה. לדעתי, אני לא בטוח שהצובר עמד בצורה תקינה. כל המערכת לכל אורך הבניין הייתה לא תקינה כי התקן והחוק מחייבים שרק ספק גז אחד יספק גז לבניין מרכזי, וזה היה בניין מרכזי אחד. כך שחלילה לא יכול היה לקרות מקרה שחברה אחת באה לתקן את מה שתיקנה – יכול להיות שהיא תיקנה את מה שתיקנה, אבל יכול להיות שהייתה תקלה מספק גז אחר שהמשיך להזרים את הגז. אני עוד לא יודע בדיוק מה נגמר שם. אני קורא גם למשרד התשתיות ואומר להם, אנחנו החברות הקטנות שנולדנו ליישם רפורמה שתשפר גם את הבטיחות, שישתפו איתנו פעולה- -

​- - -

אני אומר לך, הבטיחות תשתפר, ונראה להם דברים שלא נצטרך להגיע לפה.

אדוני, אני מבקש להתייחס.

מגיע לך.

בוא נדבר על עובדות ולא על השערות. מר פרל כבר מכיר את כל מה שקרה באירוע בנתניה כשכל עם ישראל מחכה בתשומת לב לשמוע מה היה. הוא כבר יודע הכול, וכולם מנהלים את משרד התשתיות.

לא אמרתי שאני יודע, אמרתי שזאת השערה.

אני מבקש לא להפריע לי.

אל תגיד "יודע".

אל תפריע לי.

אל תכניס מילים שלא אמרתי.

כבוד היושב ראש, אני מבקש- -

מר פרל, הוא לא הפריע לך, ואמרת דברים לא פשוטים כלפי החברה.

כן, אבל הוא לא יכול להגיד דברים שאני לא אמרתי.

הוא יסיים את דבריו, ואתה תוכל להתייחס.

תודה.

העובדות הן פשוטות: נקבע בשנה וחצי האחרונות שלוש פעמים בבית משפט שמר אבי פרל והחברה שלו לקחו מכלים של אמישראגז ומילאו מכלים של אמישראגז שלא כחוק.

בפסקי דין?

בפסקי דין חלוטים. הם ניסו לערער על זה ומשכו את הערעור כי בית המשפט העליון אמר להם שימשכו את הערעור, אחרת הם יפסידו. הדברים האלה ברורים, ואם יש צורך אני אשלח מחר את כל פסקי הדין האלה לכל חברי הוועדה. אלה עובדות ברורות שהחברה הזאת, והאיש הזה וכל מי שעובד איתו, עבד בניגוד לכל החוקים. זה כבר בית המשפט פסק, זה לא בתיאוריות ולא השערות. כשמדברים על בטיחות – מי האנשים שמדברים על בטיחות? אנשים שבעצמם לא עובדים לפי הבטיחות של מדינת ישראל. זה חברה שמשרד התשתיות בעצמו המליץ לשלול לה את רישיון ספק הגז.

אכיפה סלקטיבית.

בטח אכיפה סלקטיבית. בית המשפט הוא סלקטיבי, אמישראגז מנהלת גם את בית משפט, גם את משרד התשתיות. אני ממש מרגיש טוב כבר פה.

הרישיון נשלל או שזה בתהליך?

אני לא יודע. תשאל אותו, שיגיד.

משרד התשתיות יגיד, למה שהוא יגיד?

משרד התשתיות המליץ. זאת עמדה, זאת כבר פוזיציה של הרגולטור.

עורכת הדין גל נוי, בבקשה.

אני מהלשכה המשפטית במשרד התשתיות הלאומיות. צר לי שאנחנו נאלצים להגיע למקרים פרטניים, אבל כיוון שנשאלתי, ולא אני כיוונתי את השאלה, אז הרישיון של החברה, כמו של חברות נוספות אחרות לא חודש, וההחלטה נהפכה בבית המשפט – שם הגענו לאיזושהי הסכמה בין הצדדים.

שהרישיון יחודש?

היום החברה פועלת על-פי רישיון כדין.

שבית המשפט הורה לנו לתת לה.

בניגוד לעמדה של הרגולטור.

זה אותו בית משפט שאתה ציינת?

לא, אלה מקרים נפרדים.

בתי המשפט בישראל הם בית משפט אחד.

אין ויכוח.

אותה מערכת בית משפט שאתה אומר שהיא קבעה שהם לא בסדר, קבעה להחזיר להם את הרישיון.

אני לא יודע מה השיקולים, אפשר לבדוק.

בניגוד לעמדתנו.

בניגוד לעמדת משרד התשתיות.

יפה, אוקיי, אדוני. אז יש פה שיקולים שונים שהעמדה של הממונה על הבטיחות היא לא לחדש. אנחנו רואים את זה על עצמנו, וראינו את זה במקרים שלנו פעם אחר פעם שהיו הצדקות. שנית, האמירות של האדון המכובד שהצוברים של החברה הם עם אביזרים מפוזרים ולכן הם לא תקניים, אלה דברים שלא היו ולא נבראו. זאת אמירה בעלמא, וזה יוכח גם במקום שהאמירה הזאת צריכה להיות מוכחת.

לכן מספקולציות אני מציע שניכנס לדיון בעובדות. חברה כזאת שממשיכה לפעול בניגוד לעמדת הרגולטור קיבלה את הגנת בית המשפט, ואני מכבד את זה. אבל אמרתי שיש בעיה בחקיקה במדינת ישראל. זה מה שאני אומר.

אז אתה אומר שיש בעיה בחקיקה.

יש בעיה בחקיקה. אמרתי כבר קודם.

תזכיר החוק שהופץ פותר את הבעיה?

נדמה לי.

מה קורה עם תזכיר החוק, גל?

תזכיר החוק הופץ על-ידינו בחודשים האחרונים. אנחנו עדיין ממתינים להתייחסות ממספר משרדים ממשלתיים שמסרו לנו שיש להם מה לומר על תזכיר החוק שהופץ. ברגע שנקבל את כל ההערות נוכל להתקדם.

ההערות של תזכיר החוק זה לא תהליך שמוגבל בזמן?

הוא מוגבל, אבל נמסר לנו שיש הערות, והם טרם הועברו אלינו.

מי המשרדים המשיגים?

אנחנו יודעים שלמשרד המשפטים יש עדיין הערות מכמה מחלקות שונות שטרם הועברו אלינו, וקיבלנו מכמה משרדים אחרים.

אבל העיקרי הוא משרד המשפטים?

המשרד העיקרי שאנחנו ממתינים להערות שלנו הוא משרד המשפטים.

נציג משרד המשפטים נמצא פה? הוא זומן? לא נמצא.

אני מבקש רק את האפשרות להגיב.

משפט אחד.

להבדיל מההאשמות על בתי משפט, למי שהיו עשרות אירועים עם הרוגים ונפגעים זה לחברות האלה. ברוך השם, אנו הנאשמים, כפי שהוא מציין והמורשעים כפי שהוא מציין – ברוך השם, ללא אף אירוע. האירועים וההרוגים אצלם. שנית, מילוי מכלים – זה היבט לא בטיחותי, זה מכיוון שזה רשום כך או כך. בהסכם החלפת שירותים זה או אחר הם יכולים להחליף את המכל. המכל עצמו הוא מכל תקין, זה פשוט איזשהו סיפור.

תודה.

והדבר האחרון: הוא כבר מציג תזכיר ויודע עליו, ואני מודיע, אדוני שהקשר בין החברות הגדולות לבין המשרד הוא קשר, שאנחנו לא קיבלנו שום תזכיר, לא קיבלנו שום דבר, כולל האכיפה- -

התזכיר הופץ באתר קשרי ממשל של משרד המשפטים, והוא פתוח לכל הציבור וגם לחברה שלכם.

בזמן שמשרד התשתיות יוכל לאכוף ברצינות גם את החברות הגדולות, ולא יאמר שאי אפשר לסגור חברה קטנה – אף על פי שהיו לה אירועים, אף על פי שהיו לה נפגעים, אף על פי שהיו לה הרוגים, אף על פי שהם עושים דברים, אלפים. אדוני, שוק הגז נשלט על-ידם. 95% משוק הגז עדיין בידי ארבע חברות הגז הגדולות. אדוני, על מה אנחנו מדברים? בואו ניכנס לפרופורציה. אין 25 חברות על הנייר – אנחנו בסך-הכול ארבע חברות גדולות שמחזיקות 95% מהשוק, ו-5-4-3 חברות קטנות שמחזיקות את השאר, את ה-5%.

תודה רבה.

העובדות האלה הן לא סתם.

יורם טמיר, איגוד לשכות המסחר, יושב ראש חברות הגז הקטנות.

הוא גם מנכ"ל החברה שלנו.

אתה המנכ"ל של חברת מרכז הגז?

אני רוצה להתרכז בעובדות. אני מבקש להזכיר שלפני כחצי עשור השר שלום שמחון בשבתו כראש הוועדה הזאת ניהל סבב של ישיבות בנושא בטיחות במשק הגז. הוא סיכם ואמר שיש קשר הדוק בין כישלון הרפורמה לבין מצב הבטיחות הרעוע במשק הגז. ניתן למצוא את זה בפרוטוקול.

אני רוצה להגיד שהממונים על הבטיחות במשרד התשתיות לדורותיהם, שהם כולם מינויים אישיים של השרים לדורותיהם, לצערי – ואני לא יודע מה הסיבה, אולי כוח אדם – לא אוכפים, אין אכיפה נכונה ויעילה. אני לא רוצה להשתמש בביטויים אחרים שנשמעו.

כדוגמה אני רוצה להציג 4-3 עובדות שהן כשל בטיחותי קרדינלי. ראשית, מתוך כ-6 מיליון מכלים מיטלטלים במשק הגז, חצי בערך אינם עומדים בדרישות תקן 70 שהוא תקן למכלים מיטלטלים, והוא תקן רשמי. יש אלפי צוברים טמונים שאינם עונים לתקן רשמי אחר, תקן 158. תקן 158 מדבר גם על התקנות, ויש אלפי עמדות אספקה במכלים מיטלטלים שאין להם מכסים שנדרשים על-פי התקן. אין להם לא הגנה על הברזים ולא מכסים. היעדר ההגנה על ברז מכל זה בעצם הבטן הרכה של המכל, והוא עצמו פצצה מתקתקת.

היעדר אלפים ועשרות אלפי קווי ניקוז בבתים משותפים שבהם יש עמדות אספקה של גז מרכזי. נושא הבדיקות התקניות החמש שנתיות המחויבות על-פי החוק לא נאכפו במשך שנים רבות. היום עדיין יש פער ולא מדביקים את הפער כי הכמויות הן אדירות. אין לשכוח שכשמדברים על משק הגז הביתי אנחנו מדברים על 2 מיליון בתי אב. כ-1.1 מיליון מקבלים שירות במרכזיות והיתר במכלים מיטלטלים. התרופה, לדעתי, היא בשכלול הרפורמה. יש לעשות עוד שדרוג קטן בתקנות ההסדרים – סעיף 17א, 17ב המפורסמים. וכן שמשרד התשתיות יתחיל להתארגן לאכיפה נכונה ויעילה. אלה השניים יפתרו את בעיית הבטיחות במשק הגז.

דוברת אחרונה, עו"ד אינה צוקרמן, המועצה לצרכנות.

אני רוצה להדגיש שתי נקודות מדברים שאנחנו למדים מתלונות של צרכנים שמתלוננים בין היתר על ליקויי בטיחות בגז. הנקודה הראשונה היא שהתקן מחייב לעשות בדיקות אחת לחמש שנים ולוודא שהברזים והכול מתוקן כמו שצריך; אותן הבדיקות נעשות כשלצרכן יש תנור או כיריים גז חדשים. הצרכנים מציינים בפנינו שיש, כנראה, מחסור בטכנאים שיכולים לאשר את התקינות של הבלונים ושל החיבורים. לכן כשצרכן רוכש כיריים הוא נאלץ להמתין כשבועיים-שלושה עד שמגיע הטכנאי מחברת הגז שמאשר לו את החיבורים. בהרבה מהמקרים נמסר לצרכן שהברז לא תקין וצריך לשנות את המיקום, ואז הוא נאלץ להמתין עוד שבועיים-שלושה. אנחנו מניחים שזה מביא את הצרכנים בהרבה מקרים להביא מישהו אחר שיעשה את התקנה הזאת, וזה לא מישהו שהוא מוסמך או מורשה על-ידי חברת הגז. לפי מה שאנחנו מבינים, כנראה, יש מחסור בטכנאים שיכולים לאשר את ההתקנה של גז. אם יהיו יותר – צרכנים ימתינו פחות ולא יצטרכו לקרוא לבן אדם אחר שאינו מורשה.


דבר נוסף הוא בלוני גז בבתי פרטיים. אלה בלונים קטנים שנמצאים בתוך בתים של אנשים, ואנשים לא יודעים איך לשים אותם. צרכנים מדווחים לנו שלשכן שלהם יש בלון כזה שמונח בצורה לא טובה, ומישהו בא ומחליף. הבלונים האלה גם לא נמצאים בכלובים אז מאוד קל לגנוב אותם ולשחק איתם. יש אולי מקום להסדיר בדרך מסוימת שבלוני גז לא יהיו גלויים לכל אחד, ושכל אחד יוכל לבוא לקחת, לגנוב, להחליף, לשנות. זה בעצם מפגע בטיחותי שצרכנים לא יודעים איך להתגבר עליו.

תודה. אנחנו צריכים לסכם את הדיון. יש שלוש נקודות ברורות לנו כוועדה שהיינו רוצים לבקש ולהציג: אנחנו כמובן תומכים בבקשה וברעיון של הגדלת מצבת כוח האדם לצורך הגברת האכיפה ובדיקת משק הגז הביתי; אנחנו, כמובן, גם קוראים למשרדי הממשלה, ובראשם למשרד המשפטים, לקדם את תזכיר החוק במהירות האפשרית.


הוועדה מפנה בקשה למשרד התשתיות להניח על שולחננו דוח סיכום פעילות אכיפה ובדיקה, לרבות בעניין בירור ומיצוי חקירת תלונות שהוגשו לכם בשנה האחרונה. אנחנו מודים לכל המשתתפים בדיון. זה סיכום הדיון, ונקווה שלא נדע עוד מקרים כמו שהיו באחרונה. תודה.

הישיבה ננעלה ב-13:40