הכנסת השמונה עשרה

הוועדה לקידום מעמד האישה

29.6.2011

21

הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 97
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

יום רביעי, כ"ז בסיוון תשע"א (29 ביוני 2011), שעה 09:30

הסכנה לסגירת מקלטים לנשים נפגעות אלימות

חברי הועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר

חנין זועבי

שלמה מולה

חה"כ עפו אגבאריה

חה"כ מוחמד ברכה

חה"כ אילן גילאון

חה"כ זהבה גלאון

חה"כ דב חנין

חה"כ אחמד טיבי

יעל הרמל

מנהלת השרות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד הרווחה

מיכל חנוך

מפקחת ארצית, אלימות במשפחה, מקלטים, משרד הרווחה

שולה אגמי

יועצת למעמד האישה, מרכז השלטון המקומי

שרון ישראל



רונית ארנפרוינד כהן
יו"ר ארגון העל של המקלטים לנשים נפגעות אלימות בישראל

נורית קאופמן

אחראית תחום אלימות, ויצ"ו

רבקה נוימן

מנהלת מקלט, ויצ"ו

שרון צ'רצ'סקי

ויצ"ו

רות רזניק

מנהלת עמותת ל"א

דניאלה קהת

סמנכ"לית עמותת ל"א

דלית אשורי

מנהלת מקלט חדרה, עמותת ל"א

חיה בורשטיין

מנהלת מקלט ראשון לציון, עמותת ל"א

שרון שמש

עו"ס, מקלט תל אביב, נעמ"ת

עאידה תומא סלימאן
מנכ"לית עמותת נשים ונערות נגד אלימות

רואן אבותאיה

חברת הנהלה, אית"ך – משפטניות למען צדק חברתי

עידית מלמוד

אורלי אלמגור לוטן
מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דלית אזולאי

רות לובין
סכנה של סגירת מקלטים לנשים נפגעות אלימות

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הועדה לקידום מעמד האישה בנושא סגירת מקלטים צפויה. הדיון הזה הוא חשוב ביותר. שלושה עשר מקלטים לטיפול בנשים מוכות נמצאים במדינת ישראל ובשבוע שעבר –על פי מידע שהגיע אלינו מן המפעילות שלהם, המקלטים האלה עמדו בסכנת סגירה בגלל ביטול העברת תקציב.

הדבר הזה מבטא את יחס המדינה למקלטים שהם למעשה המפלט האחרון של האישה שחייה נמצאים בסכנה. בעקבות הענין הועדה כינסה את הדיון הזה כדיון חירום, דיון שבא כדי לראות מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המציאות הקשה הזו שבה נמצאים המקלטים.

ולא די בכך כי עלינו למנוע את העוול הגדול ביותר שנעשה כאן והוא, שהמקלטים נדרשים פעם אחר פעם להוכיח את עצמם מחדש וזאת למרות שבמשך שנים ארוכות הם מהווים מקלט לנשים ושהמטפלים בהן התמקצעו, צברו ידע ויכולת שאיתם הם עושים את העבודה בצורה הטובה ביותר.

ראינו את זה גם בהקשר של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ושם, כמו כאן, אנחנו רואים את היחס של המדינה למקומות האלה, יחס לפיו הם אמורים להוכיח את עצמם פעם אחר פעם ולהראות שהם ראויים לתקציב שהמדינה נותנת.


הנוכחות של חברי הכנסת כאן מעידה על חשיבות הנושא בעיניהם ואני רוצה לפתוח בסקירה קצרה של הגב' רונית ארנפרוינד כהן. ארגנתן כינוס חירום. פָּרְטִי את המציאות.

בוקר טוב. מבחינתי זה יום עצוב כי היום נראה שהעמותות המנהלות את המקלטים נמצאות בצדו השני של מתרס מול משרד הרווחה, במקום לעמוד אתו ביחד ולשנס מתניים כדי להתמודד עם הענין הזה. אני מדברת בשם כל העמותות, כיו"ר ארגון העל של כל העמותות שמנהלות מקלטים במדינת ישראל.


בכוונתי למסור את העובדות, אחרי כן הגב' עאידה תתן את ההיבט היחודי של המגזר הערבי כי הוא שונה לחלוטין ואז נפתח את הדיון.

יש עשר עמותות במדינת ישראל שמנהלות שלושה עשר מקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן. העמותות הקימו את המקלטים במדינת ישראל לפני שלושים וארבע שנים. היוזמת של הרעיון היא רות רזניק, שיושבת אתנו כאן, ומאז במשך כמעט ארבעה עשורים עמותות פמיניסטיות וחברתיות מנהלות מקלטים. כפי שאמרה יושבת הראש, נצברו שם ידע ומקצועיות.

מזה עשר שנים מתנהלים מכרזים לניהול המקלטים וזה השלישי שניגשנו אליו. בשבעה עשר בינואר פורסם המכרז ומיד נפלה תדהמה בכל ארגוני הנשים והעמותות שמנהלות מקלטים כי ניסוח המכרז היה מאד בעייתי, עד כדי כך שאף אחד מן המקלטים לא חשב שהוא מוכן לגשת. הרמנו קול והשר כחלון - היה זה בתקופת המעבר של השרים, נענה לבקשתנו, האריך את תקופת המכרז, הנהלת המכרז ישבה אתנו ושינתה מספר סעיפים. לשיטתנו היה צורך לשנות סעיפים נוספים אבל אי אפשר היה לשנותם בתוך תקופת המכרז כך שניגשנו למכרז כפי שהיה.

כאמור, ב- 17 בינואר יצאו שני מכרזים: האחד לדירות מעבר והשני למקלטים. דירת מעבר היא אפשרות בחירה לאשה, לקבל כשלב ב' אחרי שהיא יוצאת מן המקלט לשלב שיקום נוסף. המכרזים היו גם למקלטים וגם לדירות מעבר אפילו ששניהם בניהול אותן עמותות.

אחרי ששינינו, ב 6 ביוני קיבלנו תוצאות של המכרז לדירות מעבר. מלכתחילה היו אחת עשרה דירות מעבר שהופעלו עלי די העמותות, שמונה מהן לא עברו. אף אחת משמונה קיימות לא עברה ואחת קיבל מענה אחר וזה אומר שהיום במדינת ישראל, במקום אחת עשרה דירות מעבר, שמלכתחילה היו צריכות להיות יותר, יש עכשיו ארבע דירות מעבר.

ב 22 ביוני, בשבוע שעבר, קיבלנו תשובה, בלי שום הכנה מראש, לפיה שבעה מקלטים מתוך המקלטים המופעלים לא עברו את המכרז. רשמית היו אמורים להיסגר בעוד מספר ימים, ב 1 ביולי, כולם קיבלנו הארכה עד ל 30 בספטמבר כדי שהדבר הזה יתברר - - -

מה העילה?

העילות הן שונות אבל קודם אדבר על התוכן של המכרז שהוא זה שהחטיא במהות.

אקדים ואציין שאני לא רוצה לומר שום דבר ביקורתי על חוק המכרזים, וכל משרד בוחר לעצמו איך לנסח את תכנית המכרזים שלו אבל, הקריטריון הכי גדול במכרז למקלטים הוא המבנה. המבנה קיבל 30% מתנאי המכרז. לעומתו, הנסיון המקצועי, קיבל רק 15%, מחצית מן האחוזים שניתנו למבנה.

זה בפני עצמו אומר הרבה ויותר מזה, על מנת על מנת לבדוק את שלושים האחוזים האלה, הועדה במשרד הרווחה מינתה צוות שיבדוק במקלטים עצמם את הגודל הפיזי לפי מטרים מרובעים אבל לעומת זאת, לא מינו צוות שיבדוק את חמישה עשר האחוזים שהוקצו לנסיון המקצועי והם הלוא הקריטיים: נסיון בעבודה כזו, מקצועיות של הצוות, האמינות שלו והידע שלו.

מעבר לכך, ההגדרה של הדרישה מן המטפלים בדירת מעבר היתה "נסיון בהפעלת מענים לאוכלוסיות מצוקה" וזוהי מראש הגדרה רחבה מדי כי טיפול בנפגעות אלימות הוא תת-התמחות רשמית וההגדרה למטפל בנפגעות אלימות אמורה להיות מדוייקת ולא מורחבת, על מנת למיין את בעלי הידע המקצועי המתאים.

לגבי הדרישה ממטפלים במקלטים היה רשום "נסיון בהפעלת מסגרת הגנה וטיפול בנשים נפגעות אלימות ו/או מסגרות חוץ ביתיות המטפלות באוכלוסיות דומות". מהי ההגדרה ל"מסגרות חוץ ביתיות"? הרי היא כוללת גם מסגרות בהן המטפל מסתפק במספר שעות ביום ובפעילות בודדת כזו או אחרת לסוגים שונים של אוכלוסיות אבל היא לא מותאמת לנדרש ממטפלים שמפעילים מקלט.

גם המלים "אוכלוסיה דומה" - מה הכוונה שלהן? הלוא זו הגדרה רחבה מדי והתוצאה היא –כפי שאפשר לראות בטבלה שכאן, שמשרד אדריכלים עבר את תנאי הסף וקיבל ניקוד מאד גבוה. הוא קיבל ניקוד יותר גבוה מזה שקיבלה העמותה שהקימה את המקלט הערבי הראשון בעולם ומנהלת אותו משך כמעט שמונה עשרה שנה.

משרד עורכי הדין שניגש התאכזב כי המכללה הטכנולוגית קיבלה ניקוד יותר גבוה ממנו.

לסיכום, המכרז נוסח באופן שלא היה נכון מלכתחילה ולא צריך היה כלל להוציא אותו, הניסוח שלו היה פרוץ מדי, רחב מדי והתוצאה שלו היא שאנשים שלא מתמחים בנושא ואין להם נסיון בו, אנשים שהם גם לא מחוייבים לנושא הזה באג'נדה שלהם עברו את תנאי הסף של המכרז וחלקם אף זכו בו.

אנחנו מבקשים היום להקפיא לאלתר את כל התוצאות של המכרז הזה, בגלל ההשלכות החמורות שלו לעתיד. אנחנו מבקשים לקבוע -בוועדה ציבורית, מהם הקריטריונים לניהול מקלטים, מה הניקוד במכרזים האלה ואיך הוא מחולק, איך בוחנים את המועמדים ואם בוחנים את גודל המבנים אז קודם לכן יש לבחון את הנסיון המקצועי של הניגשים למכרז, את התכניות הטיפוליות שלהם ולגבי המכרז הזה יש לבדוק גם מי עומד מאחורי חברות שהתחפשו לעמותות ולמה. כנ"ל לגבי המכרזים לניהול דירות מעבר.

לשאלת יושבת הראש, מדוע חלק מן המקלטים לא עברו אשיב שמדובר בטעות בירוקרטית; המסמכים המעידים על כך שהמבנים הם בבעלותנו לא הוגשו. יחד עם זאת, משרד הרווחה מחזיק מסמך ממכרז קודם, מסמך שמעיד על בעלותנו, ועל חכירה לארבעים ותשע שנים. הם הרי יודעים שאנחנו מנהלים את המקלטים האלה והם ידעו שמדובר במסמך שקיים ונשמט. מקובל בכל משרד ממשלתי שטובת הענין עומדת לנגד עיניו והיה עליהם לנהוג כך ולדרוש את המסמך.

אמרי שוב איזה מסמכים נשמטו?

מסמך לפיו אנחנו בעלי המקום. הוא לא נמסר אבל הבנין נמצא שם, תוכל לגשת ולראות אותו. נמצאות שם נשים, נמצאים שם ילדים ויש לנו חכירה לארבעים ותשע שנים.

השלמת מסמכים מקובלת בכל מכרז. במכרז אחר שהשתתפתי בו קיבלתי ארכה מיוזמת מגישי המכרז להגשת מסמכים. זה לא נוגד את חוק המכרזים כי זו טובת הענין.

על הבירוקרטיה הזו נפלו המכרזים ויצויין גם שחלק מן המקלטים שלא עברו את המכרז, כמו מקלטים של "אשה לאשה", ושל ויצ"ו, הם מקלטים ידועים ומוכרים במשך שנים וגם המסמכים שלהם מוכרים במשרד הרווחה.

ברור לכולנו ששום משרד אדריכלות לא יוכל להתחרות בידע של אלה שהקימו את המקלטים ומנהלים אותם במשך שנים.

פניתי בדחיפות לשר הרווחה בענין הזה אבל והוא לא נמצא בארץ כרגע. השאלה החשובה היא האם כרגע יש נשים שהן בסכנה כי אין להן מקום להיות בו?

המקלטים עדיין פועלים וקיבלנו הארכה לשלושה חודשים. אינני יודעת מה יהיה עם תום שלושת החודשים. ורק כדי להשלים את הדברים חשוב שעאידה תתן את הפן שלה ואז נפתח את הדיון.

בוקר טוב. העמותה שלנו, נשים נגד אלימות, הפסידה במכרז הזה. אנחנו הקמנו מקלט לפני תשע עשרה שנים ואנחנו מנהלות אותו מאז. הופעתי פעמים רבות בפני וועדות שונות ולא היתה אפילו ביקורת אחת על העמותה שלנו או על המקלט או על העבודה המקצועית.

המכרז נלקח על ידי מישהו שמפעיל עמותה שכל הנסיון שלה הוא להעביר קורסים של הכשרה מקצועית לכל מיני קבוצות באוכלוסיה. זה הנסיון שלה.

איך אפשר להשוות אותו לנסיון של תשע עשרה שנים של ניהול מקלט -ועוד מקלט שנוסד כראשוני בחברה שמעולם לא היה בה מקלט? במקלט טיפלנו במעל לאלף ושלש מאות נשים לפחות וביותר מאלפיים שש מאות ילדים אבל במכרז קיבלנו ניקוד השווה לזה שקיבלה המכללה הטכנולוגית. איזה נסיון יש לה? יש לשאול את משרד הרווחה: מהו הנסיון של המכללה שזיכה אותה בניקוד?

במכרז הזה יש משהו מאד מפוקפק, גם בדרך המדידה של הדברים, גם באמות המידה שנקבעו וגם במשקל שניתן בו לכל נושא.

כתוצאה מכך שעשרים וחמישה אחוז הוקצו לסעיף הנסיון המקצועי זכו גורמים שאין להם שום נסיון והם צוות גברים שמעולם לא עסק בנושא.

הם הציעו שאת חלק העבודה הסוציאלית יבצע גבר, שהפסיכולוג במקלט במקלט לנשים מוכות ערביות יהיה גבר, שעורך הדין יהיה גבר - - -

למען השוויון של הנתונים, רונית, האם תעבירי לנו את הנתונים שאתן מדברות עליהן?

ובסופו של דבר הוא מקבל ניקוד יותר גבוה מצוות שנמצא שם ועובד שם וכבר הוכיח את עצמו. הצוות האחר לא עבד אף פעם במקלט לנשים מוכות. נסיון המציע -שהוצע בתוך החומר של המציע עצמו לא כלל אפילו הסבר על העמותה אלא נתן חמש המלצות של ראשי רשויות מקומיות ומנהלי פנימיות שבהן העמותה נתנה הכשרה מקצועית לטיפול בנוער בסיכון. אפילו לא ציינו ניהול פנימיה כנדרש, אפילו לא נתנו "מענה" כפי שנרשם בדרישות המכרז אלא מכרו קורסים. כאילו כל מי שהיום עומד להעביר קורס יכול לגשת לעבוד במקלט לנשים מוכות.

זהו אבסורד שאין כדוגמתו.

או שזה אבסורד או שזה מושחת.

יש כאן התעלמות, ואני פונה לגברת הרמל, נציגת משרד הרווחה: שמעי, מזעזע אותי לראות קריטריונים שמייחסים 15% לנסיון המציע. מנגד, מדובר בארגונים שמעבר לעובדה שהם מובילים את הטיפול בנשים מוכות הם גם בעלי הנסיון והידע, אז איך אפשר לומר שאין שום משמעות לנסיון ולידע בחזקת "אנחנו נמציא את הגלגל מחדש"? יש כאן ארגונים עם וותק ועם מקצועיות וכל מה שצריך כדי שהמערכת הזו תפעל, הווה אומר, המינימום שהמדינה אמורה לעשות כדי לתת להם את האפשרות לתפקד נלקח מהם דרך כללי משחק שהם מעוותים מראש.

חוק חובת המכרזים מחייב אותנו לאפשר לכל אדם או גוף שהוא ראוי להתמודד עם המכרז. לא צויין שיכולות לגשת רק נשים, למשל. אסור לנו לכתוב במכרז שצריך נסיון בהפעלה של מקלטים לנשים מוכות כי מכרז ציבורי נותן אפשרות לגופים שונים לגשת למכרז ולהציע את שירותיהם - - -

את משווה למשרד אדריכלים - - -

משרד אדריכלים, שאגב, רגע, אשיב, מכללת הגליל, שזכתה במכרז - - -

מדברים כאן על הגיון, סליחה. מה זאת אומרת אין - - -

האם גודל הדירה שווה כפליים מאשר הנסיון המקצועי של המטפלים בה?

משרד האדריכלים לקח - - -

חברי הכנסת, כולם יקבלו זכות דיבור. חוזרת על השאלה של חבר הכנסת אילן גילאון, האם ייתכן שדבר טכני כמו מבנה יהיה שווה במכרז פי שניים מאשר נסיון מקצועי?

המבנה יש לו משמעות רבה מאד בהפעלה של מקלט. התחרות על המקלט היא לא על התעריף שהמשרד משלם כי הוא קבוע אלא שהתחרות במכרז היא על המבנה, שהוא דבר מאד מאד חשוב, כי הנשים צריכות מרחב מסוים ותנאי דיור מסויימים שיאפשרו לתת להן את הטיפול המקסימלי והטוב ביותר. חלק מן המבנים שניגשו לא עומדים בקריטריונים האלה.

מכללת הגליל - - -

לפי הניקוד שלכם המבנה של גינדי יותר טוב מן המבנה שמכללת הגליל הציעה אז - - -

המבנה שלו עומד ריק והכל מסתמך על הבטחתו שאחרי זכייתו במכרז הוא יתחיל - - -

הדוברת תסיים וכולם יקבלו זכות דיבור.

מכללת הגליל שהגישה מסמכים שעברו את המכרז הוכיחה שהנסיון והידע והכישורים של האנשים שעומדים להפעיל את המקלט -אם יזכו בו, הם טובים יותר מאלה של האנשים שמפעילים אותו היום - - -

איך אפשר להגיד דבר שכזה?

כללי הידע נקבעו בצורה אחידה לגבי כולם. כך מתנהל מכרז. אין הבטחה במכרז ולא יכולה להיות במכרז הבטחה שמי שמפעיל היום הוא שיזכה. אין שום דבר כזה.

רגע, רגע, לא אאפשר קריאות ביניים נוספות.

ראי, יש בזה משהו מקומם שמשרד הרווחה, שאינו משרד טכני אלא משרד שאמור לשקול שיקולים מתאימים, קובע מראש כללי משחק שהם לא רגישים לדבר המרכזי שמרכז לנשים אמור להביא אתו, שזה נסיון טיפולי, שזה היכולת שלו במשך שנים ארוכות ללוות את התהליך של טיפול בנשים מוכות.

הם קיבלו ניקוד גבוה יותר בנסיון- - -

רגע, רגע, הדוברת תסיים. אקריא את סדר הדוברים. כל חברי הכנסת נרשמו. יהיה סבב של חברי כנסת ואחריו סבב של אנשי המקצוע. כולם ידברו - - -

גם אנחנו אנשי מקצוע, גם לנו יש איזשהו ידע.

אאפשר לך לסיים אבל - - -

גם אנחנו אנשי מקצוע, גם לנו יש את הידע, גם אנחנו משכילים ויש לנו את הנסיון בענין - - -

רבותי, אני מבטיחה שאתם תדברו. יש לאפשר לדוברת לסיים - - -

יש כאן התלהמות כנגד המשרד - - -

חשוב להדגיש את הנקודה הבאה. במבחן התוצאה המכרז הזה כשל - - -

הוא לא כשל. הוא לא כשל.

אאפשר לך לדבר ברשות דיבור חוזרת.

את נמצאת בכנסת ולא תתאפשר כאן שום התלהמות.

נאמרים פה דברים שהם לא נכונים. המקלטים לא סגורים, המקלטים ממשיכים לפעול - - -

הדברים האלה לא נאמרו.

בתחילת דברייך אמרת את זה.

אמרתי שיש כאן מקלטים שהם בסכנת סגירה. לא אמרנו שהם נסגרו.

זה בדיוק הענין, שהם לא בסכנת סגירה. יש כאן טענות שהן - - -

אני מבקשת לומר, כדי שהדיון הזה לא יחטא לאמת: סכנת הסגירה נבעה מן העובדה שכללי המשחק על פי המכרז הותירו מחוץ למשחק מקלטים ותיקים עם ידע מקצועי ונסיון - - -

אבל המקלטים לא נסגרו.

זו המציאות.

הם לא נסגרו.

לא משנה. יש כאן מחאה ציבורית קשה שבעקבותיה יש כאן דיון והועדה הזו רואה עצמה אחראית לפיקוח על ההתנהלות הזו. העובדה שבפועל המקלטים לא נסגרו לא משנה את העובדה שאותם מקלטים לא עברו את כללי המכרז.

תודה רבה ליושבת הראש. הדיון הזה הוא דיון מיוחד מבחינתי, זה דיון חרום וקראתי בעיון את החומרים של מרכז המחקר והמידע ואת החומרים האחרים שבפנינו, גבירתי יושבת הראש, אנחנו חייבים לקבל בדיון הזה החלטות מעשיות מאד ברורות. אני שומע את נציגת משרד הרווחה ואני מבין שכשנראה עד היום לא הבינו מה הבעיה וכל עוד לא מבינים מה הבעיה גם לא פותרים אותה.

אציג את הגישה שלי ואעשה זאת בקצרה. אתם טועים קונספטואלית, מתחילת התהליך. לא רק בפרטים -ועליהם אפשר לדבר בהמשך אלא גם בראייה הרחבה.

נקודת המוצא שלי -ואני מקווה שלפחות על נקודת המוצא הזו אנחנו נסכים, היא שאי אפשר לעשות עסקים מרווחה. רווחה ורווח לא הולכים ביחד - - -

אין ויכוח אתך.

יפה. קריטריונים כלכליים יש להם מקום בעולם אבל תחום הרווחה הוא מיוחד וצריך להתנהל על בסיס פרמטרים של רווחה.

יש לי הרבה מאד ביקורת על כל הליך המכרז מראשיתו כי הוא לא נכון למהלכים כאלה אבל גם אם בוחרים בהליך מכרז, השאלה היא איך בונים אותו וכשאני רואה את הליך המכרז שאתם בניתם, שבו נתתם משקל ליכולת של גורם להביא מימון עצמי מן הבית -והרי הדבר הזה הוא שנתן קדימות למכללת הגליל המערבי, אז פה אנחנו טועים ואנחנו טועים "בגדול".

מצטרף לדברי יושבת ראש הועדה ובעיניי זו התבטאות מתונה: במבחן המעשה המבחן הזה כשל. אם העמותה שייסדה מקלט לנשים מוכות מן המיגזר הערבי והיא ראשונה בכל העולם הערבי והיא נמצאת במדינת ישראל עם נסיון של תשע עשרה שנים, אם העמותה הזו יצאה החוצה, ועוד על שברי נקודות ואתם לוקחים במקומה גורם שאין לו שום נסיון אז אני שואל את עצמי האם מישהו פה יצא מדעתו. כיצד, בגלל כמה נקודות, אתם פסלתם גוף שיש לו נסיון מוכח של שנים, שעשה עבודה חלוצית ובכך אתם מנסים על הנשים האלו מהלך חדש, כיצד? הרי זה מהלך שהוא מזעזע, ואין לי מילה אחרת, חברת הכנסת חוטובלי מכירה אותי כמי שמתבטא מאד במתינות אבל אין לי מילה אחרת, זה מזעזע.

יש פה תחום ידע שהוא מאד מיוחד ומאד ממוקד. לִבִּי עם נשים שסובלות מאלימות אבל אני לא יודע לטפל בזה, אין לי את הידע המדויק, ואין זה משנה שיש לי ידע אחר, כי יש לתת עדיפות מוחלטת לגורמים שיש להם ידע ממוקד בתחום הזה, כמו ארגוני נשים, למשל, וזה כל כך מובן מאליו שאני בכלל לא מבין איך נהגתם אחרת בשיקולים שלכם.

מכאן לנושא ההחלטות - - -

כנראה ששכל ישר לא תמיד נמצא בקריטריונים של כותבי המכרז.

זה נעשה בתום לב.

אני מציע שההחלטות שנקבל בישיבה הזו –ואני שמח שנמצאת אתנו גם הגב' סוויד, כי אני בטוח שגם לרשות למעמד האשה יהיה מעמד פה, אני מעז לבקש ממך, הגב' סוויד, ככל שהתקשורת מול משרד הרווחה לא תועיל, לפנות - במסגרת תפקידך הקודם במשרד ראש הממשלה, גם לראש הממשלה להתערבותו בענין.

את המכרז הזה צריך להקפיא, את תוצאותיו יש להקפיא ואת כל המהלך יש לבדוק לעומקו. הבדיקה צריכה להיות חיצונית. אני לא חושב שהאנשים שנמצאים כרגע במשרד הרווחה כרגע, ושהם מאד משוכנעים בצדקתם, שמעתי אותם כאן, אני לא חושב שהם יכולים לבצע את הבדיקה הזו. אני מציע שהועדה תבצע תהליך של מעקב שוטף אחרי מה שקורה בתחום הזה. את המדדים האלה צריך לשנות באופן יסודי, צריך מערכת אחרת של מדדים ולבדוק את תהליך המיכרוז.

אני מציע שבנושא הזה הועדה תקיים דיון מעקב בעוד חודש, בו נוכל לשמוע שינוי דרמטי לגבי מה שקורה במיגזר הערבי, שסובל יותר מבעיות של אלימות נגד נשים ושם הבעיה היא לפעמים קשה יותר בגלל הרבה מאד סיבות וגורמים וזה מחייב שינוי מאד מאד דחוף. תודה רבה.

הועדה משקפת קונצנזוס ציבורי וכל מי שאכפת לו מגורלן של נשים שסובלות מאלימות נמצא כאן סביב השולחן הזה וכולנו אחידים בדיעה שיש כאן דבר שלא נעשה ובעיקר אנחנו חרדים לעתיד של אותו מפעל חיים ויושבת אתנו כלת פרס ישראל שהגתה אותו והקימה אותו ובזכותך מיסדנו תחום ידע כל כך חשוב ומשמעותי.

לא מתקבל על הדעת שהגב' רות רזניק יושבת כאן בחדר, כלת פרס ישראל, שהקימה לפני שלושים וארבע שנים את המקלט לנשים מוכות, ושני המקלטים שהיא מנהלת לא זכו במכרז. אם אצלה לא נמצא תחום הידע, הנסיון או כל דבר אחר אז הם לא בנמצא בשום מקום אחר.


יושבת הראש אמרה את הדברים וגם חבר הכנסת דב חנין אמר את שיש לומר, המכרז נוסח כך שלא איפשר ולא יאפשר למקלטים להמשיך בדרכם ובכל הנוגע למיגזר הערבי הדבר זועק.


יש כאן אלימות של המדינה כלפי הנשים המוכות. מבקשת שזה ייאמר. זה המשך האלימות רק שעכשיו זו אלימות של המדינה.


מציעה הצעת החלטה, לעצור את המכרזים, מציעה לפנות אל מבקר המדינה, לבדוק את התהליך של המכרז ואני אומרת מראש, הקריטריונים שהוכנסו -ודיברו כאן כבר על האבחנות, לא מאפשרים לעמותות שנמהלות את המקלטים לזכות במכרז. זה מכוון מראש. הדבר הזה מצריך בדיקה רחבה.

אני דנה את משרד הרווחה לכף זכות בענין הזה כי אני חושבת שאף אחד לא התכוון שם להכשיל.

זה מה שאת חושבת אבל יש להתייחס למבחן התוצאה והוא כזה שמראה שאין סיכוי למקלט בנצרת להתמודד עם שאר הניגשים למכרז עם הקריטריונים שבו. מי שניסח קריטריונים כאלה - או שהוא אטום או שהוא עשה את זה בזדון, אני לא יודעת ואני רוצה לתת להם את כל הזכות להניח שזה נעשה מתום לב אבל במבחן התוצאה נראה שלא כך הוא.


לכן צריכה להיות דרישה להקפיא את תוצאות המכרזים לאלתר ועד שהדבר הזה ייבדק בדיקה מעמיקה חיצונית לא להמשיך בתהליך הזה.

מספר הערות קטנות. הערת הבהרה. יש כאן להבחין בין שני סוגים של הסיבות לאי מעבר במכרז. בתנאי הסף חמישה מקלטים לא עברו נפלו בשלב של תנאי הסף ולא הגיעו להתמודדות על המבנה. כלומר, ענין המבנה לא עלה ולא נבחן.

אחד מתנאי הסף שעליו נפסלו לא היה במכרזים קודמים והוא ענין ההוכחה על בעלות השכירות על המבנה למשך חמש שנים. מבלי להיכנס לשום דבר ערכי, הדרישה לבעלות של לפחות חמש שנים, ובמקלט של ל"א למשל, הבעלות היא לשלש שנים. המכרז הוא לשלש שנים עם אפשרות שהמדינה תאריך בשנתיים. לאחד המקלטים היה חוזה שכירות עד 2014 ושוב, הוא יכול היה לעבור את זה כי המכרז היה לשלש שנים. מכל מקום הדברים לא הגיעו למבחן הזה.

חבר הכנסת דב חנין הזכיר את ענין השיקול הכלכלי שפחות דיברו עליו כאן כי דיברו בעיקר על המבנה. 10% מתוך הניקוד כלומר, עשר נקודות ניתנות לענין של השתתפות המקלט בעלות האחזקה, כולם מחוייבים להשתתף ב 10% למרות שזה לא כתוב באופן ברור במכרז.

מי שמוכן להשתתף בסכום שבין 10% ל 15% מעלות אחזקת המקלט מקבל חמש נקודות נוספות ומי שיכול להשתתף בסכום שהוא מעל ל 15% מקבל עשר נקודות ולכן, בטבלה שיש לכם אפשר לראות שהמקלט בנצרת לא נפסל על סניף המבנה אלא על שני הקריטריונים הבאים, האחד, הצוות המקצועי והשני היה שקיבל אפס נקודות ביכולת להשתתף בעלות הפעלת המקלט.

הדבר האחרון הוא קריטריון שמעלה זה קריטריון שתומך בבעלי הון ולא - - -

זו מדיניות ההפרטה של שירותי הרווחה.

זאת אומרת שאם יש לי כסף אז כבר יש לי עשר נקודות יתרון.

הגברת רות רזניק, קודם כל אני מאד מודה לך שהגעת לכאן ואני יודעת שאין זה דבר של יום ביומו שאת מטריחה את עצמך להגיע לכאן אבל נראה שכאן נגעו ב"צפור נפשך" ואני אשמח לאפשר לך לדבר.

תודה רבה. יש לדעת שאם אני לא מגיעה אז זה רק מסיבות בריאותיות ולא מפני שאני "לא מטריחה את עצמי". אני מאד אוהבת לבוא לכאן ומשנת 79' אני משתתפת בכל הועדות שעסקו בנושאים של אלימות נגד נשים.

אני מאד שמחה שדוקא בבית הזה, נתקבלה –בזכות הלחץ שלי ושל נשים ערבות שהיו תושבות במקלט שלנו, נתקבלה ההחלטה, בלחץ חברי הכנסת, להקים את המקלט הערבי הראשון בעולם ואם יש משהו אחד שמדינת ישראל יכולה להתגאות בו בעשייה לטובת האוכלוסיה הערבית, הוא הקמת שני מקלטים לנשים ערביות, עם ידע שאין כדוגמתו בעולם.

הלב נכמר כאשר אני שומעת שמכללה -שאין לה שום נסיון ושום אמפתיה פמיניסטית, זכתה במכרז ויש לדעת שאי אפשר לעבוד במקלט לנשים בלי הזדהות מגדרית מוחלטת.

זה קצת מצמרר אותי כי גאוותנו אינה על כך שיש נשים מוכות גם במגזר הערבי - - -

אלא על כך שהוקמה מסגרת יחודית של שותפות גורל, שהנשים בה הן "שוות", מפני שעדיין מגיעות נשים ערביות ודרוזיות למקלטים הכלליים אבל הנסיון והידע שיש במקלטים הערביים הוא הרבה יותר ספציפי ומדויק.

יש לנו שלושה מקלטים ואנחנו בחרנו להקים שלושה מקלטים ולא מקלט אחד מפואר -עם שיש ועם תנאים אידיאלים, מפני שראינו את הצורך הרב בהקמת מקלטים כדי לקלוט נשים שנסות על חייהן.

איפה המקלטים שלכן?

בהרצליה, בחדרה ובראשון לציון. יושבות אתנו כאן שתי חברות שהן מנהלות המקלטים בראשון לציון ובחדרה.

כאשר הוקם המקלט בחדרה, לפני תשע עשרה שנה, בזכותה של אורה נמיר, הוא היה –ועודנו, בעיניי, מקלט אידיאלי לקליטת נשים. המקלט קטן, וילה נחמדה, ונכון הוא שמגיעות לשם רק שש נשים ונכון שהצפיפות בו גדולה אבל, יש חמימות משפחתית וביתית שמקלט גדול לא יכול לתת והלוא הטיפול בנשים לא מבוסס רק על הצוות אלא גם על האוירה שנוצרת בו ועל הדינמיקה שנוצרת בין הנשים במקלט.

קיבלנו את המקלט מקרן רש"י שרכשה אותו עבורנו לפני עשרים שנה. היא נתנה אותו לרשותנו כל עוד נפעיל אותו כמקלט לנשים. לפני כעשר שנים פנינו לקרן רש"י וביקשנו שיתנו לנו תקציב להרחבת המקלט, הם אישרו לנו חמישים אלף דולר ומשרד הרווחה אישר לנו שלושים אלף דולר נוספים להרחבת המקלט והנגשתו. או אז אמרנו: נגייס עוד חמישים אלף דולר ונרחיב את המקלט. יצאה הוראה מגברת יעל הרמל שיושבת אתנו כאן לקרן רש"י, לאלי אללוף, שלא להמשיך עם הפרוייקט. אלי אללוף עד היום לא רוצה להמשיך עם הפרוייקט למרות שיש למקלט יחסי שכנות טובים ולמרות שלא יהיו התנגדויות ואפילו ראש העיר הנוכחי וכל ראשי הערים, הסכימו שזה מקום אידיאלי ושיש אפשרות להרחיב אתו בעוד שלוש מאות מטרים מרובעים.

מה הסיבה שזה נפסל?

זה נפסל מפני שהמקום קטן וקרן רש"י דרשה מקום בגודל שניים או שלושה דונם. עירית חדרה מצאה מקום חלופי ומשרד הרווחה יודע שהתחלנו בהליכים לקראת הקצאת קרקע.

היתה נציגה של המשרד במקום הזה, נציגה שהיא מנהלת מחלקת רווחה והם יודעים טב מאד מהו הליך.

לגבי המקלט בראשון, לפני נשים רבות, ראש עירית ראשון דאז, מר מאיר ניצן, התחייב להעמיד לרשותנו מגרש ולהשתתף בעלויות של הקמת המקלט בסכום של מיליון וחצי שקל. ראש העיריה הנוכחי עומד מאחורי ההחלטה הזו אבל בינתיים החליפו את המיקום ויש היום הקצאת קרקע למגרש במקלט ראשון לציון והדבר הזה ידוע היטב למשרד הרווחה, אנחנו הפסדנו עכשיו תורם שרצה להשתתף במימון המקלט בראשון לציון, בסכום גבוה, השווה לשליש מן העלויות של המקלט מפני שאמר: "אין לנו כל בטחון שמשרד הרוחה ימשיך להתקשר אתכן". אמרה שם הגברת הנכבדה שיש לנו הסכם לשלש שנים עם המשרד עם אפשרות הארכה אבל היא שכחה להוסיף שכל שנה הם יכולים לבטל את ההסכם הזה. זה תת סעיף בתוך ההסכם. זאת אומרת, אני לעולם לא אוכל למצוא תורם שיהיה מוכן לתת מליון שקל כאשר בעוד שנה משדר הרווחה יכול להפסיק את ההתקשרות אתי. האם זו בדיחה? אותו הדבר חל על המקלט בהרצליה, יכול להיות שבעוד שנה נבנה שם ונתמודד עם התנגדויות ומשפטים, נשקיע חמישה עד שבעה מליון שקל ובעוד שנה משרד הרווחה יבוא ויגיד: "אתך אנחנו לא רוצים לעשות התקשרות" או עם מי שתבוא אחרי. הרי הדעת לא סובלת את זה. איך אפשר בכלל לעשות את זה?

אני כל כך מזועזעת, זה לא נתפס.

באתי למשרד הרוחה ושאלתי: גם באם לא תעזרו במימון ולא תתנו לנו matching אבל, אם אמצא מבנה מתאים -והיום באיזור מרכז הארץ לקחת מבנה כמו שהם רוצים עם חמש מאת מטר מרובעים וגינה גדולה זה ענין של לפחות חמישה עשר אלף דולר לחודש, האם תעזרו במימון של השכירות? התשובה של גב' יעל הרמל היתה חד משמעית: לא, נשתתף בשכירות.

אז מאיפה יהיה לנו כסף ? האם זה נושא של מסחר? אולי תשלחו את הבחורות האלה לעבוד כדי להשיג את תשלום השכירות ואתם יודעים בדיוק לאיזו עבודה אני מתכוונת. בושה וחרפה שהגענו ליום שכזה. ודעי, אנחנו נמשיך להפעיל את המקלטים גם אם משרד הרוחה לא יתן אגורה! לא נהיה תחת הפיקוח שלהן ונמשיך בעשייה מפני שהצורך קיים והענין הזה הוא ענין של פיקוח נפש אמיתי ומי שלא מבין שמדובר בפיקוח נפש ישמע את הדוגמה הבאה: יש אשה שילדה לפני עשרה ימים ויחד עם חב"ד חגגנו עבורה ברית מילה לילוד עם משטרת הרצליה שהיתה שם כדי להגן עליה מפני בן הזוג שלה, שהגיע לשם.

אין ספק שמדובר - - -

אתם לא מבינים - - -

אני לא רוצה שהמסר יהיה שאנחנו מתנערים מן האחריות שהמדינה אמורה לקחת. זה שאתם חייבים להמשיך לתפקד - בזה אין ספק אבל זה שהמדינה אמורה לקחת אחריות ולגבות אתכם גם בזה אין ספק, בעיני כל היושבים מסביב לשולחן הזה ואמנם אני היחידה מן הקואליציה - - -

בענין הזה אין שיקולים של קואליציה ואופוזיציה- - -

תודה. הדברים מדברים בעד עצמם. יש כאן –ואני מתלבטת בין המלים עוול ואיוולת אבל ייתכן שיש כאן גם וגם. חשוב להבהיר: אתם בעצם נותנים להן לעבור ויה דה לורוזה שלמה בגיוס משאבים ואתם מעמידים את כל המאמצים האלה בסיכון כי אתם לא מתחייבים לאשר ניהול מקלט למשך מספר שנים ארוך דיו. אתם מורידים לטמיון לא רק את הידע המקצועי אלא גם את כל ההשקעה הזו כל הפילנתרופיה שיש סביב זה.

שיפסיקו לעשות את זה עם היבטים אישיים. מבקשת ששמי לא יוזכר באופן אישי, גם ברדיו וגם פה, אני לא נתתי שום אישור לשום דבר שקשור למגרש בחדרה וגם לא בראשון לציון ואני מבקשת לא להגיע לפסים אישיים ושהשם שלי לא יופיע, - - -

למה?

אני נציגת משרד הרווחה, ורות רזניק, שמי, יעל הרמן לא יופיע ברדיו ולא פה כמי שאסרה עלייך לעשות מהלך כלשהו.

לא עליי אלא על קרן רש"י.

יש כאן ענין עקרוני.

אני נציגת משרד הרווחה ולצורך הענין אני לא יעל הרמן - - -

לרוב אני מתווכח עם קובעי מדיניות ולא עם פקידות ושום דבר הוא לא אישי נגדך ולא כלפי אף אחד אחר. אחד התסכולים הגדולים הוא –ובהקשר הזה רות אמרה שהיא אוהבת לבוא לכאן, ובכן, גם אני אוהב לבוא לכאן אבל אחד התסכולים הגדולים הוא לבוא לכאן ולהשקיע כל כך הרבה כדי לתקן דברים שמראש לא היו אמורים להיות קלוקלים.


בשלושה דברים אני חולק על חברי חבר הכנסת דבר חנין. הראשון הוא על אמירתו שזה דיון מיוחד, כי לצערי הרב זה לא דיון מיוחד משום שאתמול ניהלנו בדיוק את אותו דיון ושלשום ניהלנו בדיוק את אותו הדיון ואנחנו מנהלים דיון שהקונטקסט שלו הוא מדינה במכרז ולכן, הדיון, איך שלא נסתכל עליו - הוא ערכי.


הדבר השני שבו אני חולק על חברי חבר הכנסת דב חנין הוא אמירתו שאי אפשר לעשות עסקים מרווחה. האם אתה יודע כמה אנשים עושים עסקים ורווחים מרווחה? ההיפך הוא הנכון, כי המצוקה היא רווחה של הרבה מאד אנשים. ויש להבין באיפכא מסתברא שכן יש רווח.

הדבר השלישי שבו אני חולק עליך הוא המדיניות שם. אומר דבר פשוט: ראה, חכמה אחת היא להיות שר תקשורת ואולי חכמה אחרת היא להיות שר הרווחה, שם אולי הדרישה קשה יותר. האם יצאתם מדעתכם?

תארו לעצמכם שעכשיו אתם תעמדו במכרז על ניהול ענייני הרוחה של מדינת ישראל מול איי.די.בי. השקעות. עלפי תנאי המכרז שאתם נותנים פה לחברות איזה סיכוי היה למשרד הרווחה לזכות במכרז? הרי אם תנאי המכרז מדברים על יעילות של חברה כלכלית ואם תנאי מכרז הם ערך עליון אז לפי הדוגמה הזו משרד הרווחה היה מפסיד. תעשו את האנלוגיה הזאת. אם אנחנו בוחנים ניהול רווחה לפי הישגים אז מי שיש לו כלים עסקיים יותר טובים יזכה ולכאורה, מי צריך אתכם בכלל?

היה לנו ויכוח בנושא מוקד החירום, מי שחושב -ואני אומר את זה בפעם האלף, שמדינה מתנהלת כמו עסק אז שינסה למכור אותה במחיר שהושקע בה וכאשר תמצאו קונה אחד אז תספרו לי עליו ואז תהיו צודקים בדרך שלכם. כולנו יודעים שזה לא יקרה ולכן הענין איננו אישי.

אל"ף, המכרז הזה צריך להתבטל. בי"ת צריך לקבוע תנאים אחרים כדי להמשיך גם לגבי פילנתרופיה וגיוס משאבים, שיושבת הראש הזכירה.

הארגונים האלה עושים את תפקידה של המדינה. הרי כל המקלטים האלה אמורים להיות מקלטים של משרד הרווחה. ומקום שאותו המדינה נוטשת נמלא בארגונים שלוקחים על עצמם את הסיפור, זה סוג של הפרטה אבל אתם אומרים: בואו נלך על הפרטת ההפרטות. וזה החשבון האמיתי שיש לעשות.

צריך לתת להם תנאים כך שהמממן אותם ידע שזה לא מכרז לשנה או שנתיים. אני בא מן הרשויות המקומיות ואני יודע מה זה מכרז שרק הגבר המסוקס ויפה התואר עם מקטרת הטבק יזכה בו.

אתם חייבים –קודם כל, להזיז את המכרז הצידה. עוד עליכם להבין שמכרז אינו ערך עליון וגימ"ל, כדאי שהמדינה תבין את תפקידה.

ובעלי תפקידים, ראו, בפסח אנחנו קוראים לזה מרור, בפורים זה המן ובחנוכה זה אנטיוכוס, תמיד אוהבים להתנפל על הרוע שבדרג הגבוה אבל אף פעם לא ראיתי את שר האוצר או את שר הרווחה מוכנסים למקלט של משרד האוצר כשמכים אחד מהם ואומרים לו: כזה ראה וקדש! כך תקבל את המדיניות שלו!

לקחת את ראש הממשלה למקלט לנשים מוכות כדי שיכיר במצוקה ואחר כך יחליט.

ראש הממשלה היה במקלט לנשים מוכות אבל עד היום לא העביר את הכסף.

קודם כל מתנצל על שעליי לצאת מן הדיון, מדובר במחוייבות לבתי.

חוק המכרזים בא בעיקר, לפי כל הפרמטרים של בדיקת חוק כזה, לשרת את בעלי ההון. לא בטוח שהוא בא לשרת את הצרכנים.


כשאני מסתכל על הדוח שמונח כאן, בחלק המתייחס לשנת 2010, למשל, אני רואה שפנו ארבע מאות ושמונה עשר נשים, מתוכן מאתיים ששים ושבע נדחו ורק מאה חמישים ואחת נשים התקבלו למקלטים. אני לא יודע, מתוך 267 כמה נשים נקלעו לאיזו מצוקה ואיזו אלימות הן ממשיכות לסבול אבל אני יודע שהמדינה מפקירה אותן וזה פשוט. אין הגדרה אחרת. זאת אומרת שמאתיים ששים ושבע נשים שנדחו –ואולי אחוז מסוים מתוכן אינן במצב קשה אבל כל היתר מופקרות וזו המשמעות של זה.

בואו נסתכל דרך הגרוש, דרך הכסף, במשקפיים של כסף, דרך אינטרס כלכלי של המדינה אבל אני מזועזע אפילו מן המחשבה הזו.

לגבי המכרז, אמנם לא נכחתי בכל הדיון מתחילתו אבל אני יכול להניח שאם התוצאה היא שהארגון של רות רזניק לא זכה במכרז אז יש כאן שאלה פשוטה ותשובה פשוטה כי מבחן התוצאה הוא משמעות המכרז.

והמכרז אמור לקבוע גם את המיומנות של האנשים שאמורים לטפל בנשים הללו ואת הנסיון שלהם. האם זה היה בתנאי הסף? השאלה היא מאד מאד פשוטה. הרי המדינה כבר הפקירה את הנשים אז הגיעו ארגונים שהתמחו בענין, הם מגייסים את רוב הכסף בכוחות עצמם, וכשהם מבקשים מן המדינה השתתפות איך ייתכן שגם על החלק שהמדינה אמורה לתת היא תערים קשיים? ואם כך, אז בשביל מה הקשר עם הגב' רות רנזיק ועם שאר הארגונים, תנתקו אתם את הקשר. שהמדינה תאמר בפירוש. לכן התוצאה היא רעה. אני חושב שבענין הזה -וכמו שאמרתי בהערת ביניים שאין חילוקי דעות בין קואליציה ואופוזיציה, אני מקבל החלטה ביום שני בבוקר, ומצדי אפילו מחר, שהשר כחלון יביא תשובות. והרי הוא הודיע שהוא התמודד עם הטייקונים ועם סלקום אז אדרבא, שיבוא עכשיו להתמודד עם הטייקונים של המכרז. שיתן לנו תשובות. אנחנו לא תוקפים אותו אישית - - -

אין כאן שום טייקונים שנלחמים. זו מדינה שנלחמת בעצמה. אלה כללי המשחק של משרד הרווחה.

מבחינתי -לצורך הדיון, המדינה היא הטייקונים מול הנשים שנמצאות במצוקה. שייתן לנו תשובות והסברים. אם צריך לשנות חוק המכרזים הוא יגיד: ידי כבולות, אני לא מסוגל, אני לא יכול, ואם חברי הכנסת יעזרו לשנות את חוק המכרזים אז נעשה את זה. ואת יודעת מה, אם יבקש פטור מחובת שירותי הרווחה לחוק המכרזים, שיואיל בטובו ויאמר לנו את זה אבל הדברים צריכים להישאל מולו ולא מול נשות המקצוע שנמצאות כאן.

מי שמסתכל על המספרים רואה את הדברים והענין כולו מזעזע.

כשאני רואה את העולות מאתיופיה שמגיעות לשם, נשבר לי הלב, אני יודע מאיזה תנאים הן באות ולמה הן מגיעות לשם, מהם השיקולים, מה קורה בבית, איזה מעבר בינ-תרבותי הן עושות ואנחנו, כנבחרי ציבור, לא יכולים להשלים עם זה. תודה רבה.

אני מברך על עצם הדיון ואני מקווה שבעקבותיו נצא למסלול מעשים ולא למסלול שהוא רק הצהרות של כוונות ושל תרעומת ושל הזדעזעות אלא פשוט ללכת למהלך רציני שסופו כלא.


אני עקבתי אחרי הקמתו של המקלט. לא מקרוב אלא במסגרת פעילותי הציבורית וראיתי איזה מאמצים, סליחה, מבקש לסיים, ראיתי איזה מאמצים הושקעו על מנת להקים את המקלט לנשים מן המיגזר הערבי. הרבה אנשים הרימו גבה ואנשים התנגדו ואנשים תקפו ואנשים פקפקו וזו היתה עבודת גבורה -לא פחות ולא יותר. אני לא משתמש בסופרלטיבים לחינם אבל זו היתה עבודת גבורה של שחייה כנגד הזרם. הם מיסדו את הענין הזה והוא הפך לחלק לגיטימי מן המאבק על זכויות נשים והגנתן מפני רודנות של בעלים אלימים ואנשים אלימים. היום, לראות את הדיון הזה זה פשוט מקומם וגם מכמיר לב. זה לא ייאמן.

אני מצטרף, כמובן, לדברים של חבר הכנסת אילן גילאון ושל חבר הכנסת דב חנין וגם של אלה שדיברו לפני אבל, בעיקר, יש לי בעיה אידיאולוגית בסיסית עם כל מה שקשור למכרזים. והממשלה זה לא כחלון כי זה גם לא בוז'י הרצוג ואסור להם לשכוח את העובדה הזו, וזו גם המשלה הקודמת ויכול להיות שזה גם הממשלה הבאה אבל תראו איזו גבורה כביכול הם מפגינים ועל גבו של מי.

ולמדנו כבר אחרי ענין תאגידי המים וראינו למה זה גרם, אבל עם שירותי התעסוקה אפשר לצאת גיבורים, ותראו על מי הם יוצאים גיבורים. יש גם דיבור על הפרטת בתי כלא ואתם רואים על מי הם עושים מעשי גבורה. כנ"ל לגבי הפרטת רפואה ציבורית, אתם רואים על מי הממשלה הזו עושה את הגבורות שלה והפרטת מקלטים לנשים מוכות זה פשוט בחזקת להיות גיבורים על חלשים. זה הדבר המאפיין. יש דברים, רבותי, שהם אינם סחירים. הם בלתי ניתנים למסחור, ולא ייתכן לשלוט בהם כאילו שזה נדל"ן. ויש דברים שבגלל התנאים שלהם הם לא יכולים להיכנס למכרז, בעקרון, מלכתחילה! זה צריך להיות שיקול מקצועי של רווחת החלשים שצריכים את העזרה ואת התמיכה. ולא שיקול שיתן לממשלה להיפטר מחובותיה ומן התפקידים שלה.

אקצר לטובת הזמן שיוקדש לחבריי. נאמר שהמכרז מתקיים, יש מתח בין תיקצוב לבין מקצועיות בכל מכרז אבל פה אין אפילו מראית עין של החלק הזה. אין מראית עין של החלק הזה, כי כאן, יש 10% ראשוניים למי שיש לו כסף. זהו, אם יש לך כסף אתה מתחיל את המכרז עם עשרה אחוז בכיס. זה לא ייתכן. חוץ מזה, הענין הוא מתח בין מקצועיות לבין תיקצוב ואני חושש שבמקרה הזה -ואני לא מפנה את הדברים כלפי הגברות שיושבת כאן אלא לשר כחלון וקודמו בתפקיד, אני חושש שיש כאן משהו שמריח רע! יש משהו מושחת! בעצם העובדה שיוצרים מערכת ניקוד כזו ובעצם העובדה שאחרי שנותנים את הניקוד לא טורחים לבדוק אם הנתונים שנמסרו הם נכונים. למשל, כתבו בפרוטוקול של ועדת המכרזים שהמציע לנהל יראה את הנסיון שיש בניהול מקלט לנשים מוכות למעלה מחמש שנים" והוא אמר שיש לו אבל, מתברר שאין, מי עוקב אחרי זה? המידע לא נכון ואף אחד לא הולך ובודק. ולוקחים את האנשים שיש להם את הנסיון והיכולת והפרסטיז'ה וזה הרי גם ענין של אמון, אמון של אותן נשים. נוצרה מערכת של אמון ואני מכיר מקרים ספציפיים מאנשים שהיו צריכים להתערב על מנת להגן על נשים ויש אפילו נשים שגם המקלט לא יכול להגן עליהן. אני הייתי מעורב ב - - -

חבר הכנסת ברכה, מצטערת שהדברים שלך נאלצים להיקטע.

אסיים, הדרישה היא לשים איקס על המכרז הזה ומיד. ואני מטיל את האחריות על השר משה כחלון ולא על הגברת כאן.

יש עשר דקות לסיום הדיון. על הדוברים הבאים לקצר.

חשוב לי לומר גם לָךְ וגם ליעל: אין לנו שום ענין לתקוף אתכן, יש לנו כתובת אחת והיא הכתובת של המשרד, המשרד שממונה ומופקד על כך שנשים נפגעות אלימות יקבלו את השירות הטוב ביותר ולצערנו זה לא קורה, כי ברגע שכל אותם מקלטים נשארים מחוץ עם דירות המעבר, אז בסופו של דבר ברור לכולנו שהמכרז הזה ונכון שהיועץ המשפטי והמנכ"ל והשר היו אמורים להיות כאן יחד עם כל הגורמים המקצועיים שהם קובעי מדיניות בנושא הזה, הם היו צריכים להיות כאן, וכרגע מוטלת עלייך האחריות לומר איך אתם תפעלו עכשיו לתיקון העוולה הנוראית שהיתה במכרז האחרון?

קודם כל יש לי כבוד והערכה מאד רבה לכל היושבות כאן מולי שאני מכירה אותן הרבה שנים ואני מעריכה מאד את הפעילות המקצועית שלהן.


חלק גדול מן המקלטים שהוקמו בחמש עשרה השנים האחרונות הוקמו ביחד אתנו, ביחד עם משרד הרווחה בשותפות מלאה. המקלטים התחילו והמשרד הצטרף. כבר הרבה מאד שנים שהמדינה לוקחת אחריות ומובילה ומחפשת את הגופים השותפים להפעלה של הפרוייקט החשוב הזה. המדינה לוקחת אחריות על טיפול בנשים נפגעות וילדיהן, כשחלק מזה הוא מערך מאד מאד גדול, חלק מזה הוא שלושה עשר מקלטים לנשים נפגעות אלימות. אף אחד לא מערער על רווחיותו והבנתו של המשרד. המשימה - - -

אתם מערערים על הרווחיות של המקלטים.

רגע, אף אחד לא מערער, המקלטים פועלים על פי תקנון עובדים סוציאלים, תקנון מאד ברור שמראה בצורה מאד מובנה, מקצועית ורצינית, איך פועלים ואין בזה ויכוח לא מן הצד הזה של השולחן ולא מצדו השני.


המשימה שלי בשנה וחצי שנתיים האחרונות היתה משימה לא פשוטה, היתה משימה מאד חשובה והיא לעשות מכרז פתוח. במדינת ישראל היום יש מכרזים פתוחים. לא באתי להגן או לא להגן על חוק חובת המכרזים אבל המדינה יוצאת למכרזים פתוחים כי מכרז "תפור" בעיני המדינה היום הוא דבר לא חוקי. אם אני אומרת שמי שיכול לזכות במכרז לנשים מוכות הוא זה שיש לו נסיון של חמש עשרה שנה בהפעלת מקלט לנשים מוכות אז עשיתי מכרז תפור וסגור. נקודה. ולכן המשימה שלי, רגע, רגע, חבר הכנסת גילאון, בבקשה - - -

אמרת שאין מי שחולק על המקצועיות והמיומנות שלכן אבל אני אומר שאם התוצאה היא שמשרד אדריכלים מקבל את ה- - -

רגע, רגע, חברי הכנסת! חבר הכנסת דב חנין! חבר הכנסת גילאון!

שאלה קצרה - - -

אני ביקשתי - - -

מה שגבירתי אומרת לנו בעצם הוא שהתנאים האלה למכרז והאופן שבו העסק נבנה הם לא שיקול הדעת המקצועי שלכם אלא הפרשנות המשפטית -שאתם קיבלתם, לחוק חובת מכרזים - - -

חבר הכנסת חנין, בבקשה! מיכל, אשמור על זכותך. סליחה, מבקשת לכבד את זכותה של נציגת משרד הרווחה.

זמני קצר. בחרתי מספר נקודות ואני מבקשת להתייחס אליהן. דיברתי על מכרז פתוח או סגור וצריך לתת הזדמנות כך שמכרז חייב להיות פתוח כדי להיות הוגן מן הבחינה הזו.


לגבי 10%, כל המקלטים כאן יודעים שהעמותות מחויבות -מעבר לצד השירותים שהוא מאה אחוז על חשבון מדינה, להוסיף חוגים לילדים, פעילויות קיץ לנשים ולילדים, סליחה, רגע, להדרכה לצוות והדבר הזה הוא הכוונה באותם עשרה אחוז, שאותם המקלטים מתחייבים להוסיף והם עושים את זה. שניה, שניה, יש עמותות ויש עמותות ולזה ניסינו לכוון באמות המידה שחייבות להיות מאד שוויוניות, מאד שוויוניות, אני לא יכולה לדעת מראש שאני נותנת עדיפות למשהו אלא אני צריכה שלא לזכור עם מי אני עובדת אלא לחשוב על המקצוע אבל - - -

זה כולל נסיון.

לא סיימתי. יש עמותות שנותנות הרבה מעבר לעשרה אחוז, גם במבנה, גם בפעילות עם ילדים, גם בפעילות עם נשים ומותר למדינה לעודד את הקצפת, רגע, מבקשת למצות את רשות הדיבור שלי.


המדינה עושה סדר ובונה קריטריונים לגבי השאלה מה המינימום הנדרש לאישה ולילדיה לקבל במקלט? אישה שנמצאת עם עוד שתי משפחות בחדר קטן - זה איננו המינימום הנדרש. אני לא מקבלת את זה -עם כל הכבוד לכל העושים במלאכה, אני לא מקבלת את זה משרד הרווחה בונה מדיניות שאומרת: יש קריטריונים ברורים שבהם משפחה צרירה להיות. הכבוד של המגורים ושל המבנה לא פחות חשובים מן השאר. כשאישה נכנסת למבנה, השאלה איזה מבנה היא רואה היא שילוב מנצח בין הטיפול, האווירה, המרחב הפתוח ומה שנעשה בו לבין השאלה איך המבנה נראה ומה הוא משדר.

פניות שנדחות ממקלט אחד מתקבלות במקלט אחר. בנתונים הארציים שלי אין פניות במצבי חירום שחייבות להתקבל ולא מתקבלות לאחד המקלטים. אם יש פניה שחייבת להתקבל ולא יכולה במקום אחד היא תתקבל ממקום אחר. את זה אני אומרת מידיעה.


יש הגיון בזה שהמדינה אומרת שחשוב לה שאנשים שנזקקים ונמצאים בתוך מסגרת המבנה שלהם יהיה קבוע במובן הזה שלא יצרכו כל יום להיות לא בטוחים, לא נשים וילדיהן ולא נכים ולא מפגרים וכו' - - -

ואם אותם - - -

אגיע לזה. כבר מסיימת. המדינה אומרת ויש הגיון בזה שהמדינה לא רוצה שכל חצי שנה יהיה שינו במבנה. המדינה מבינה - - -

האם כל חצי שנה מחליפים את המבנה?

לגבי עמותת "נשים נגד אלימות", היא לא זכתה משום שנפסלה בתנאי סף ויש לומר שחלק מן העמותות שנפסלו בתנאי הסף פשוט לא העבירו מסמכים אז אם מישהו קורא תנאי מכרז ורואה מהו הסף ושלפיו צריך להביא מסמך אז צריך להביא מסמך. נקודה.

ענין טכני ולא - - - .

סליחה, אני לא קבעתי, סליחה, רגע, סליחה, אני לא קבעתי אם מותר או לא. אני לא זו שמחליטה אם מותר להשלים אם לאו, אני רק מציינת. יש ועדת משנה שיושב בה חשב ויועץ משפטי - - -

מן הראוי, כשמדובר במקומות מוכרים, ראי, - - -

אבל - - -

מסמך של מחלקת המחקר של הכנסת אומר במפורש שגם המבנים של המקלטים לא השתנו בשנים האחרונות. זה לא שיש כאן איזו מציאות שבה כל שנה אנחנו בעצם מגלים מחדש את המפעל הזה שנקרא הגנה על נשים.

יש עמותות שנותנות יותר מעשרים אחוז ונותנות שירות יוצא מן הכלל וזה לא רע שמדינת ישראל מעודדת להוסיף קצפת - - -

העמותות האלו - - -

לא עברתם מבחן סף כי לא הבאתם מסמך.

לא ייאמן.

אף אחד לא ידבר! אף אחד לא ידבר! לא נקבל את המהומה הזו. סליחה, סליחה.

עכשיו יצא המרצע מן השק. הם לא הביאו נייר אז הם לא עברו את המכרז.

לי אין סמכות בתוך הועדה כדי לאשר או לא לאשר. יש וועדת משנה מסודרת שבה אני משקיפה. רגע, מבקשת לומר עוד משפט אחד, רגע, חשוב לומר, כשבונים את אמות המידה, העובדה ש"נשים נפגעות אלימות" לא זכתה אלא הפסידה בנקודה וחצי היא עובדה כואבת ועגומה, לא בגלל שאני רוצה עכשיו לומר משהו רע על - - -

האם זה לא מסייע לכן להסיק מסקנות לגבי הקריטריונים?

לא סיימתי. אני לא מכחישה עכשיו, שהיתה עובדת סוציאלית עם נסיון רב שנים שזכתה במכרז גם אם העמותה היא לא בעלת חזון בן עשר שנים כי זה לא תפקידי פה אבל, חשוב לומר, גם באופן אישי, מתוקף תפקידי במשרד, התוצאה הזו היא תוצאה שלא משמחת גם אותי, אני מעריכה מאד את העמותה הזו ומה לעשות, - - -

תודה שדיברת אז עכשיו הבנו. עכשיו פתרת את כל הבעיה. הבנו את הבעיה שאתם לא מבינים דבר וחצי דבר במה שאת עוסקים בו.

רק את השאלה הכי חשובה - - -

המקלטים לא ייסגרו והמדינה תחשוב.

השאלה הכי חשובה: מה יקרה עוד שלושה חודשים?

המדינה תמצא פתרון כדי להמשיך את הפעלת המקלטים. בימים אלה יש דיונים בענין הזה.

האם לא חבל על הכסף שכרוך בהוצאת מכרז חדש?

האם שוב יצטרכו לשלם כדי לגשת? אתמול דיווחה מרים ממרכז הסיוע בתל אביב שכל שנה עליה לשלם עשרים אלף שקל לרואה חשבון כי כל שנה מחדש היא צריכה לגשת, אז האם היא תצטרך שוב לגשת למכרז? שוב להראות את הטפסים? בגלל שהיה חסר טופס? האם אין שיקול דעת בוועדה שיושבת ויכולה לצלצל אליה ולומר: ראו, חסר לכם טופס?

האם יש כאלו שצלצלו אליהן?

עליי להפסיק אתכם. הדיון הזה משקף בעיקר את הפער ודב חנין אמר יפה בתחילת הדברים: אם לא מבינים שיש כאן בעיה אז אף אחד לא מנסה למצוא פתרון. יש כאן התנערות מן העובדה שיש כאן בעיית עומק בתפיסת המדינה את הנסיון המקצועי שהמקלטים האלה מביאים עמם ויש כאן בעיה בהבנה שתפקידה של המדינה לתת למקומות האלה –ואני לא מדברת על עדיפות אלא על המינימום שנדרש והוא, לתעדף את הנסיון המקצועי שמביאים כי אין קריטריון יותר מקצועי מזה. כשמדובר על מכרז מקצועי קריטריון הנסיון חייב להיות חלק מרכזי עם כל הכבוד - - -

יש מקלטים שיש עובדים סוציאלים אנשים שנכנסו - - -

יש מקלטים ותיקים שנשארו בסוף מחוץ למכרז, את יודעת מה, מיכל? לא מעניין אותנו אם מדובר בהיעדר מסמך או בקריטריונים שלא היו נכונים מלכתחילה כי בשני המקרים מדובר דבר שהוא פשוט לא ייעשה. לא ייעשה. אין אפשרות לזכות דיבור נוספת. ברור לכולנו שכללי המשחק צריכים להשתנות. הועדה קוראת לשר –ונוציא מכתב מסודר שפונה אל השר שמדבר על בדיקה חיצונית של מהלך המכרז האחרון, השר חייב להנחות על שינוי הקריטריונים, לא יתכן שהנסיון המקצועי לא יהיה חלק מרכזי ומובנה בתוך התהליך של הכשרת המקומות האלה.


לא ייתכן שבעוד שלושה חודשים אנחנו שוב נעמוד בפני סכנה בגלל מסמך כזה או אחר, צריך להימצא כאן פתרון עקרוני, שאומר שכל המקלטים האלה שמביאים את הנסיון חייבים לקבל את תמיכת המדינה ולא יכול להיות שהמקלטים האלה יצטרכו לחזר על הפתחים של משרד הרווחה שנה אחרי שנה כאילו מדובר בהמצאה חדשה שרק הרגע גילו אותה.


הנקודה היא הקריטריונים של המכרז, זה מה שצריך להשתנות ואנחנו נוציא מכתב חריף מן הועדה בעקבות הדיון הזה, שקור לשר להתערב ולשנות את הכללי המשחק.

להקפיא את ההחלטה. לעצור לאלתר את ההחלטה. להקפיא את ההחלטה בשלב הראשון.

אנחנו מבקשים לזכור שדירות מעבר הן חלק מן החבילה, מקלטים ודירות מעבר.

לבטל את המכרז גם לגבי המיגזר הערבי. לא יכול להיות שלגבי המקלט של המיגזר הערבי יש סכנת סגירה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05
PAGE
21