הכנסת השמונה עשרה

PAGE
20
ועדת משנה למאבק בסחר בנשים

28.6.2011


הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 26
מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים

יום שלישי, כ"ו בסיוון תשע"א (28 ביוני 2011), שעה 10:30

הצגת דוח הצוות הבינמשרדי לטיפול רפואי בקרבנות סחר בבני אדם ולזנות

חברי הועדה: אורית זוארץ – היו"ר

שלמה מולה

חה"כ מרינה סולודקין

דר' מיכאל דור

ראש אגף רפואה כללית, משרד הבריאות

שרה בואנו דה-מסקיטה

עו"ס, מרפאת לוינסקי, משרד הבריאות

רחל גרשוני

מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

עו"ד סיגלית זוהר

מנהלת המחלקה לסיוע משפטי, משרד המשפטים

עו"ד טל מימרן

יועץ משפטי, היחידה להסכמים בינלאומיים, משרד המשפטים

ורד פאר-סוויד

מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה, משרד ראש הממשלה

מיכל אסרף

רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

עו"ד אורלי שמואלי

רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

יעל בוקאי

מפקחת מחוזית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רפ"ק אורית חיימי-בריגה

ראש חולית מחקר אוכלוסיות, המשרד לבטחון פנים

בוסנה ירדני

עוזרת יועץ משפטי, המשרד לבטחון פנים

גנ"מ שמעון ביבס

מפקד סהרונים, המשרד לבטחון פנים

גנ"מ דיני אירקין

קרפ"ר, המשרד לבטחון פנים

רבקה לאופר

רפרנטית רווחה, משרד האוצר

ערן הכהן

רפרנט בריאות, משרד האוצר

ריטה חיימקין

מנהלת פרוייקט מאבק בזנות וסחר בנשים, "אשה לאשה" חיפה

ויקה גולצמן

מנהלת השירותים, מקלט לנפגעות סחר בנשים

שחר שוהם

מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד, רופאים לזכויות אדם

אבנר כבל

מנהל צע"ד ראשי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים

אריאלה אהרון

רות לובין

הצגת דוח הצוות הבינמשרדי לטיפול רפואי בקרבנות סחר בבני אדם ולזנות

בוקר טוב לכולם. אני מתכוונת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, על סדר היום הצגת דוח הצוות הבינמשרדי לטיפול רפואי בקרבנות סחר בבני אדם לזנות. יציג את המסמך דר' מיכאל דור אבל בראשית דברי אתייחס לדוח מחלקת המדינה שפורסם אמש והופץ לפחות לחלק מאתנו. הדוח יתורגם ויופץ בצורה מסודרת על ידי משרד המשפטים, על ידי היחידה להסכמים בינלאומיים, הוא יופץ בין משרדי הממשלה, ואם יש גורמים נוספים שמבקשים לקבל את ההתייחסות לדוח מחלקת המדינה והם מוזמנים להירשם ואנחנו נדאג להעביר אליכם את הדוח.

נמצאת אתנו חברת הכנסת מרינה סולודקין, שותפה למאבק בסחר בבני אדם בכלל ובנשים בפרט. אני חייבת לציין שלא ממש הופתעתי מהדוח האמריקאי כי יש בו התייחסות לסוגיות שעלו כאן בוועדה במשך השנה האחרונה, בעיקר הזרקור על הפליטים ועל הפליטות שמגיעות מאפריקה ומנוצלות במדבר, מועסקות בתנאי עבדות וכפייה, מנוצלות ומותקפות גם ברמה פיסית וגם ברמה המינית. חלק מהן מגיעות גם לארץ והיו כאן מספר שנים שהעידו בוועדה, על ההתעללות שהן עברו במדבר ועל היחס שקיבלו לאחר מכן. הדיון היום מאד מתחבר לאחריות של המדינה על הקרבנות שמגיעות לשטחה, גם אם העבירה לא נעברה בתוך שטחי מדינת ישראל אבל מעיון שלי בדוח ובהמלצות ראיתי שלא היתה התייחסות כזו או שההתייחסות לקרבנות שכלפיהן העבירה נעברה מחוץ למדינת ישראל לא נתקבלה, ואני חושבת שהסוגיה הזו דורשת חשיבה מחודשת.


אנחנו נקיים דיון על הדוח, דיון מקיף, לאחר שנלמד אותו קצת יותר קצת לעומק וביום ה 11 ליולי יהיה דיון, נאפשר לכם ללמוד את הדוח וכל משרד יצטרך להכין התייחסות לדוח וכמובן להכניס את ההמלצות בתכניות העבודה שלכם לשנה הקרובה.

תודה. קודם כל אני רוצה להודות לצוות שעסק בזה שעות רבות ושמענו הרבה אנשים שנוגעים לנושא, גם גופים ציבוריים וגם אנשי מקצוע. ברקע לדברים נמצא המקלט שאנחנו מפעילים כבר שש או שבע שנים, שהיה בתל אביב ועכשיו בפתח תקוה, מנהלת המקלט נמצאת פה, שנותן את המענה הרפואי לקרבנות סחר בנשים, שהוגדרו בהתחלה כעדות ולאחר מכן ההגדרה הורחבה והן נמצאות במקלט. זה בסיס שיש לנו, צברנו את הנסיון בנושא הזה לגבי סוגי הבעיות והתשובות שצריך לתת. רוצה לציין שבמקלט -בנוסף לשוהות עצמן, נמצאים היום ששה ילדים, ששה תינוקות וגם הם מקבלים מאתנו טיפול וביטוח רפואי מלא ואנחנו רוצים לתת את התשובה לנקודה הזו.


אקצר, גם כי יושבת הראש מכירה היטב את העשייה. ההמלצות של הצוות קודם כל התייחסו לטיפול הרפואי, להיקף שלו, לזכאות ולכל הנושאים האלה, אציין שבשלב מסוים התבקשנו לחכות עם ההמלצות עד שועדת חורב -שתטפל בכל הנושא הזה של חסרי זכאות תגיש את המלצותיה, והדוח שלנו מהווה פרק קטן בתוכן אבל דוקא בגלל הבעיה הזו ביקשתי לא לחכות, כי כמו שחששתי -והחשש התקיים, המסקנות הגדולות והרחבות טרם נכתבו ואני בספק רב, ופה יש בעיה של קבוצה לא גדולה, שמצבה חמור במיוחד שניתן לעזור לה מבלי לחכות, כמו שהצרפתים אומרים ש"המצוין הוא האויב של הטוב".


בבסיס של ההמלצות שלנו עומד הרצון לתת לבנות שירות רפואי כמקובל לתושבי מדינת ישראל, זו היתה הגישה הבסיסית שכולנו שותפים לה. רק בשביל 'הסדר הטוב' ביקשתי להחריג מן הזכאות שיש לאזרחית ישראלית שני נושאים: טיפול הפריה מלאכותית ואותם מקרים שבהם מדינת ישראל מכסה לתושבי המדינה טיפול רפואי בחו"ל. למעט שני הנושאים האלה ביקשנו טיפול לפי המקובל בסל השירותים לכל דבר, בלי שום אפליה במרכאות, בפירוש לא, טיפול מלא.


בתשובה לשאלת יושבת הראש, פה מדובר בכל הקרבנות, ואם אנחנו מדברים על שנת שיקום יש סיכוי סביר שחלק גדול מן הנשים לא יהיה במקלט. אנחנו מבקשים לתת הצעת תשובה שהיום לא קיימת.


לגבי הזכאות, ישנם תהליכים של משרד הפנים שקובעים את הזכאות, הענין שלי הוא בריאות ולא קביעת זכאות שהוא נושא של מדיניות, נושא משפטי ונושא שאינו בתחום שלנו. הועדה קבעה רק את העקרון או הצטרפה לעקרון.


לגבי משך הטיפול, בדעה שנתגבשה -וזה אחרי הרבה ויכוחים, הוחלט לגבי שנת שיקום, והיא השנה שבה אנו מטפלים, שאם במקרה חריג תהיה החלטה על הארכת שנת שיקום לתקופה נוספת, זה כמובן צריך ללכת בד בבד עם הביטוח הרפואי אבל זו התפיסה. היה ויכוח אחד שנראה לי בזוית שולית אבל בכל זאת הניחו כאן על השולחן, לגבי זכאות של ידועות בציבור וזה היה הרבה מעבר למכלול של הנושאים עליהם אנחנו מדברים.

האם הכוונה לבנות שנשארו בישראל וחיות עם בן זוג ישראלי?

כן, נכון.

וזוהו והוגדרו כקרבנות סחר, האם נכון?

בהחלט. זה הבסיס של כל הנושא. ידועה בציבור, בגלל - - -

למה כורכים את זה?

זה עלה בדיוני הועדה ושם הוחלט כך ברוב קולות, ורק רציתי שגם על השולחן הזה תהיה העובדה הזו, שהיתה בעמדת מיעוט וברוב דעות מכריע הוחלט שזה לא שייך לענין.


אלה הנקודות העקרוניות ובאופן מעשי התמונה שאנחנו ראינו היא שאנחנו מוצאים את הגוף שיתן את הטיפול כשעדיף לנו לעשות את זה בצורה מרוכזת, זאת אומרת, מכרז שבו –בין אם קופת חולים תזכה בו או גוף אחר כמו "ביקור רופא", "מגן דוד אדום" או כל מי שיש לו ענין לתת מענה, מבחינתי יש עדיפות לקופות החולים בגלל הפיזור הארצי שלהן. אוסיף שבתנאי המכרז מוסכם שאין לביטוח החרגה במקרה שהיתה לקרבן אסטמה, למשל, בזמן שהיתה במצרים, אלא היא תקבל טיפול השווה לזה של תושבי המדינה, ללא החרגה של בעיות קודמות.


נקודה שבה התלבטנו משך למעלה משנה, והתלבטנו בה גם כשהגשנו את הטיוטה הראשונה של ההמלצות למנכ"ל משרד המשפטים, היא תג המחיר ומשרד המשפטים ביקש כמובן לשים את המחיר. אני יכול לשים תג מחיר על טיפול רפואי אבל הבעיה שנלמדה מנסיון של קרבנות שהן נשים אומללות, שבמהלך העיסוק שלהן, לפני הגעתן, נדבקו במחלות נוספות, קשות מאד, יש לנו בטיפול משותף אשה -או שתי נשים אם לדייק, שיש להן –ואני לא רוצה לפרט, וכמו שיושבת הראש אומרת, כמו המחלות ברשימה הארוכה שיש בדוח, מחלות כמו hiv, hepatitis b וכו' - - -

אבל לא כל הקרבנות חולות בהן אלא מדובר בשני מקרים מאד חריגים.

כן, והטיפול במקרה חריג כזה עלול לעלות סדר גודל של 400,000 ₪, 500,000 ₪ לשנה וזה בהצעת תקציב לא ידעתי איך להכניס וביקשתי הערכה אקטוארית לצורך כך - - -

נכון להיום הן מקבלות טיפול, האם נכון?

הן מקבלות טיפול מתוקף צו של בית משפט.

מדינת ישראל ממילא נושאת בכל ההוצאות האלו.

בפועל מתוקף צו של בית משפט. בדיון האחרון עם הרפרנט של האוצר הוא הציע הצעה שאני חושב שאפשר לקבל אותה, שזה לא ייכנס לתקציב אלא יהיה כסף שיהיה כרזרבה למטרה הזו. באם ינוצל, ינוצל ובאם לא אז לא.

תקציב ייעודי לטיפול בקרבנות סחר?

במקרים המיוחדים האלה בלבד.

כן, כן, בחמש מאות אלף שקל לשנה ממילא ידרוש דיון פרטני ואישור פרטני. כן, בפירוש.

לא מדובר בנשים שהן צריכות כיסוי רפואי בזמן השהייה שלהן בארץ ואנחנו מדברים על שנת שהייה ושנת שיקום, במקרים אחרים מדובר על שנה נוספת. האם מדובר על שנה נוספת? על כמה מקרים אנחנו מדברים?

שני מקרים בשש שנים.

אלה שני המקרים החריגים, ולגבי שאר המקרים?

כתבתי בטיוטה הראשונה "פחות ממאה", תיקנו אותי ואמרו לי שיש כפי הנראה פחות מארבעים.

לפי הפּנִיות שאנחנו קיבלנו מדובר על מקרים קשים. הנתונים מן השנתיים האחרונות מדברים על פחות מעשרים נשים.

לגבי המחלות שציינת, נשים מקבלות טיפול ואני רוצה לדייק, לגבי אותן שתי נשים, נניח שמגיעה מחר קרבן סחר ללא זנות ומגלים אצלה גם הפטיטיס וגם איידס, האם היא מקבלת טיפול מלא?

כן. טיפול מלא.

בעלות של ארבע מאות אלף שקל.

הסכום שנקבתי בו לא מהווה את עיקר התשובה. כל מהמחלות שאת מכירה ישנן אצל אשה אחת במצב שקשה, ומדינת ישראל טיפלה על חשבונה גם בשחפת והכל כלול כאן. אבל זה מקרה חריג, שני מקרים בעשר שנים.

לרוב הנשים, לא רק במקלט, תמיד יש להן מחלות, או הפטיטיס או איידס ולרוב יש הפטיטיס C - - -

על כמה שנים אנחנו מדברות? מתוך קרבנות הסחר?

המחלות שאת אומרת במרבית המקרים לא צריכות טיפול אלא רק בשלב מאד מסוים ולכן, במהלך הרגיל, אם תהיינה נשאיות C או B או HIV זה נכלל בביטוח ואלה לא החריגים.

האם יש כבר היום תקציב או שכרגע זה רק המלצות והתקציב טרם אושר?

נתייחס בהמשך. גם משרד האוצר יתייחס לסוגיה הזו.

יש מקרים שנשים מקבלות מעמד הומניטרי, כי היא אם לשני ילדים, למשל, ועדיין שוהה במקלט או בטיפולנו, היתה קרבן סחר והמעמד שלה הוא הומניטרי ב1, האם תוכל לפרט?

נציגת משרד הפנים תענה על השאלה הזו.

התחולה של ההמלצות האלו היא רק על קרבנות סחר לזנות ולא על אלו שנכנסות מגבול סיני כי הן קרבנות עבדות בדרך כלל וייתכן גם לשירותי מין אבל הן לא קרבנות זנות. זנות היא ניצול מיני מסחרי אז זה לא חל עליהן.

האם זו היתה ההגדרה של הועדה מלכתחילה?

זו ההגדרה בחוק וזה המנדט של הועדה, המנדט של הועדה היה מצומצם לסחר לזנות, לפי ההגדרה החוקית. זה קם בתקופה שהיתה לפני שהיו לנו דברים כאלה והחוק לא צפה אותם אז צריך לדון על כך בנפרד.


דר' מיכאל דור הציג שזה חל על שנת שיקום, שבה הקרבנות מקבלות אשרות, אבל זה גם חל על קרבנות שקיבלו "אשרת עד" וזה אומר שהן קרבנות שמחליטות להעיד וזה חל מתחילת החקירה עד סוף העדות.

ויש להן אישור שהיה בארץ עד תום התקופה?

תלוי באישור של משרד הפנים. הוא מנפיק אשרת עד והיא מכוסה, עד תום העדות. שנת שיקום מכוסה עד תום שנת השיקום. זה חל על שני הסוגים האלה.


התקיים דיון בוועדת המנכ”לים והיו שסברו שועדת המנכ”לים אישרה את המסקנות האלו אבל אחר כך, כשהעברתי לתומי מסמך בין כל חברי הועדה נודע לי שחלה אי הבנה ונציגי האוצר לא אישרו את ההמלצות של הועדה או לא חשבו שדובר באישור סופי. בכל אופן הם יציגו את העמדה שלהם ואני מניחה שהם ניסו להגיע לאיזו פשרה אבל מה שכן צריך לציין הוא שהמסקנות האלו אושרו על ידי רוב ועדת המנכ”לים, עם תנאי - - -

העלות היתה סייג.

שני סייגים היו כאן. האחד, מנכ"ל משרד המשפטים, באישור הועדה, הציע שזה יוגבל לקרבנות שנפלו קרבן בתוך מדינת ישראל לא לקרבנות שנפלו קרבן במדינות אחרות. היתה מחלוקת וזה הנוסח שהתקבל. זה התנאי שהתקבל. העברתי בין חברי הועדה נוסח לשינוי ההחלטה הזו אבל הוא לא נתקבל פה אחד אז התנאי הזה עומד ולפיו זה חל רק על קרבנות סחר שנפלו קרבן במדינת ישראל ולא מחוצה לה, מתוך חשש לתיירות רפואית וכד'.


ענין נוסף, יש להעביר נתונים למשרד האוצר והאוצר צריך לתת את דעתו על הנתונים. אלה הדברים מן הפרוטוקול. מציעה -ואולי זה טוב שהעברתי לתומי את המסמך כי תארו לעצמכם שהיו מגיעים לפה ומתחילים להתווכח, אז נשמע את נציגי האוצר.

כדי להבהיר אומר שתפקידו של האוצר לתת מענה תקציבי להמלצות מקצועיות שנתקבלו.

במסגרת התפקיד שלנו אנחנו עוסקים הרבה בסדרי עדיפויות - - -

משרד הבריאות קובע את המדיניות יחד עם ועדת המנכ”לים ואתם אמורים למצוא מקור תקציבי. רחל, למה הענין עלה רק ברגע האחרון בסוף הדיון? למה זה עלה רק בחלק האחרון?

לפעמים אנשים מבינים אחרת את המושג 'מעמד' וזה קורה. אני הבנתי שכולם אישרו ואני שמעתי ממנכ"ל משרד המשפטים אומר שהמסקנות אושרו בכפוף לתנאי ולהעברת הדברים לאוצר. לא שמעתי את ההתנגדות.

האם לא היתה שום הסתייגות של האוצר במהלך הדיון?

אבל, רגע, אבל, הם הבינו את זה אחרת. הם הבינו שהם העבירו הסתייגויות. אני חושבת באמת ובתמים שהיתה פה אי הבנה כיון שהאוצר לא תמיד היה חלק מוועדת המנכ”לים, זו השערתי, ועדת מנכ”לים דנה במסקנות וכשמנכ"ל אומר שזה מאושר אז כולם יודעים שזה מאושר אבל לא כך זה הובן כי הם העלו הסתייגויות והם כנראה חשבו שזה נתון עדיין לדיון וזו היתה אי הבנה.

מה שאני עומד לומר מתואם עם הנהלת משרד המשפטים. הגענו השבוע - - -

התיאום הזה עם הנהלת משרד המשפטים היה באמצעות שיחת טלפון ואני חושבת שצריך לשבת עם המנכ"ל ושהוא יבין את כל ההסדר. אני לא מתנגדת אבל אני חושבת שתיאום באמצעות שיחת טלפון בלי שאני דיברתי אתו לא ייקרא תיאום אלא אי התנגדות כרגע.

היה תיאום מול מנכ"ל משרד המשפטים שראה טיוטת סיכום שאני ודר' דור הגענו אליה והיא מקובלת על המנכ"ל. הדברים לא תואמו רק בטלפון אלא גם באמצעות דוא"ל והשרשור נשלח גם אל רחל. נדמה לי שאפילו הגבת. בכל מקרה, שניה, רגע, זוהי טיוטת, רגע, אני מבקש לסיים, זו טיוטת סיכום והמלצות הצוות צריכות להיות מאושרות בוועדת מנכ”לים והן יאושרו בוועדת מנכ”לים עם שינויים קלים.

הסיכום הוא בערך מה שדר' דור הציג, המודל של אספקת השירות עדיין קצת לא מוסכם אבל זה לא קשור לענין האחריות של המדינה כי היא רואה את עצמה אחראית לטיפול רפואי למעט i.v.f. וניתוחים בחוץ לארץ.

אם אספקת השירות היא דרך קופת החולים או דרך המדינה ישירות או שחלק מן השירות יסופק דרך קופת החולים וזוהי, אגב, ההמלצה שלנו, אזי המקרים החריגים יסופקו מקרן רזרבה של משרד הבריאות וזה טוב כי אז לא תהיה סיטואציה שתלויה באישור הקופה אלא יוצא שאנחנו רוכשים ביטוח מהקופה והיא תספק את הכל, זאת אומרת שנפגעת הסחר לא תרגיש שהיא ממתינה לאישור הקופה, חוץ מן הדברים היקרים שאותם משרד הבריאות יממן וזה בכלל לא קשור לשאלה האם המדינה רואה את עצמה כאחראית, שזה משהו שרחל שאלה לגביו מה במקרה שהקופה לא תספק את הדברים היקרים וכך יוצא טוב יותר לנפגעת.

דר' דור הציג את הסיכום והפתרון התקציבי הוא לדעתי לא לשולחן הזה, כי ככל שהמדינה רואה את עצמה כמחוייבת אזי היא מחוייבת. משרד האוצר כרגע רואה עין בעין עם משרד הבריאות את הפתרון התקציבי וזה מתואם גם עם הנהלת משרד המשפטים.

אם אני מבינה אותך נכון אז אין שום בעיה תקציבית והאוצר מתכוון לכסות את כל העלויות התקציביות שהוצעו על ידי הצוות הבינמשרדי ואתם מקימים קרן לטיפול בקרבנות עם צרכים רפואיים נוספים.

אנחנו מתכוונים לתקצב את העלות של המלצות הצוות שהן כוללות דברים יותר רחבים ממה שעלו כאן. והקרן היא קרן רזרבה - - -

אני רוצה להבין ולא בקודים בהם אתם מדברים - - -

זה לא לשולחן הזה שהרי אם המדינה לוקחת על עצמה את האחריות - - -

זה כן לשולחן הזה ויש כאן משרדים ממשלתיים וצוות בינמשרדי שקבע איזשהו מתווה ומבחינתנו אתה צריך לספק מענה למתווה הזה בצד התקציבי. אם יש לכם הסתייגויות זה לא כל כך ברור לי.

הסכומים הם קטנים. אנחנו מדברים על סדר גודל של אלף דולר, שהם קרוב לארבעת אלפים שקל לשנה לאשה, ויש בין עשרים לחמישים נשים זה וכל הסכום שמדובר עליו בתוספת הרזרבה שצויינה, ולדון בזה זה בזבוז זמן.

זה ענין פנימי של הממשלה, מה זה משנה?

מי קובע את המתווה? המחלות? מה פרק הזמן שבו אפשר להתחיל לתת מענה לקרבנות שנמצאות בישראל?

ברגע שהיא תקבל את ההסכמה - - -

ועדת מנכ”לים צריכה סופית לאשר את ההמלצות.

היתה כאן הצעת החלטה וועדת מנכ”לים שקיבלה החלטה - - -

צריך לקיים עוד דיון של ועדת המנכ”לים.

ולאשר סופית את המבנה.

אבל עם זאת, הרי אם מדובר היה רק בדרכי ביצוע אז ניחא, אבל יש כאן עניינים שרציתי לשמוע לגביהם מה עמדתכם כי בסיכום שאני ראיתי אתם עמדתם על כך שהטיפול יהיה רק לשנה אבל זה לא מה שכתוב פה, כי כתבו פה שאם היא עדה וההליכים מתמשכים לשנתיים אז ההמלצות של הועדה חלות על התקופה הזו וזה לא שנה.

ההמלצות של הועדה לא באו לגרוע מן המצב הקיים.

אבל האוצר אומר ש"לא יותר משנה". זה שינוי מהותי. צריך להיות מודע לכך שזה שינוי מהותי.

רחל, זה קיים היום, את יודעת את זה.

אני מעלה את הדברים כדי שנלבן פה את הדברים וכדי שאוכל כתוב לוועדת המנכ”לים מה ההבדלים בין הטיוטות ולא מדובר רק ברזרבה הזו כי היא דווקא נראית ענין פשוט יותר - - -

יש פה הליך שאני חייב להתייחס אליו - - -

התקופה שכאן שונה מהמלצות הוועדה. גם בקשר לשנת שיקום יש מקרים חריגים בהם משרד הפנים מאשר יותר משנה. היו מקרים בודדים אבל היו. האם המלצות הועדה חלות למשך ההארכה הזו?

דבר שני, אם עושים את זה דרך חברות ביטוח, אם זו הכוונה, בדרך כלל חברת ביטוח - - -

קופות חולים מבטחות יותר מ 80% מהשירותים הציבוריים שניתנים לתושבי מדינת ישראל - - -

מהם, מהם - - -

לא נאפשר החרגה של מצבים קודמים. זה יהיה בתנאי ההתקשרות עם מי שיתן את השירות הרפואי ודבר נוסף, הועדה מעולם לא חשבה להקטין ממה שקיים היום, היום אנחנו נותנים טיפול במסגרת המקלט לקרבנות שהן עדות ללא הגבלת זמן. הועדה בשום שלב לא התכוונה להקטין את הזכות הזו.

קיבלתי הערות סיכום לפיהן הזכות היא רק לשנה וזו סתירה מהותית.

האם אפשר להבהיר את ההליך?

אני מבינה שיש הבדלים בהליך אבל אפשר לגשר פערים. רק אזכיר שלפני עשר שנים לא היה כלום, לא היה מקלט, לא היתה רפואה מאושרת וממומנת ואני זוכרת קרבן סחר שאני והעיתונאית בילי מוסקונה לרמן היינו צריכות לתת את הכסף האישי שלנו כדי לרפא את הקרבן.

אין בעיה רק מה שאני אומרת הוא שכשדנים במסקנות הצוות לעומת מה שהאוצר מציע אז הועדה הזו וגם ועדת המנכ”לים צריכות להיות מודעות להבדלים והבדלים הם לא רק בענין השאלות בטיפול באיידס או בהפטיטיס בי אלא שההבדלים הם גם בקשר לתקופה.

יש כאן בלבול בין הצוות לוועדת המנכ”לים. הצוות המליץ את המלצותיו לוועדת המנכ”לים, האוצר לא היה חלק מן הצוות, האוצר כן חלק מוועדת המנכ”לים ואנחנו נתכנס לישיבה אחרונה בוועדת המנכ”לים בשביל לסגור, בסופו של דבר, את המתווה המומלץ על ידי ועדת המנכ”לים. המתווה שכרגע דר' דור דיבר עליו, מתואם גם עם מנכ"ל משרד המשפטים ואין כמעט פערים בין הנהלת המשרד לבין האוצר והבריאות ואם גורמים בתוך משרד המשפטים חושבים שיש פערים אז שיציגו אותם בוועדת המנכ”לים.

מה בקשר לשנה? האם אתם עומדים על שנה כזמן?

האוצר הוא חלק מוועדת מנכ”לים שכאמור טרם סיימה את העבודה שלה ואנחנו לא - - -

לוחות הזמנים מאד בעייתיים כי מתום העבודה של הצוות הבינמשרדי ועד הנחת המתווה וסיכום העבודה עבר זמן ובדרך כלל אתם פחות סלחנים - - -

במקרה הזה גם אין פערים בענין הזה, אני מקוה שהענין יסתיים כמה שיותר מהר. לגבי השנה - - -

הויכוח עכשיו מהאוצר - - -

לגבי השנה, ולגבי העדות, ככל שהיא נשארת פה למתן עדות אז לגבי המקרים שמבוטחים על ידי קופת חולים הביטוח ימשיך כרגיל והמקרים הקשים והיקרים יהיו לשיקול של משרד הבריאות.

בתקופת העדות הקרבן תמשיך להיות מבוטחת על ידי קופת החולים - - -

בביטוח הבסיסי, נכון, ואילו בדברים היקרים הביטוח יהיה לפי שיקול של משרד הבריאות. אסביר. בשנת השיקום אין שיקול של משרד הבריאות כי הוא חייב לספק את הביטוח הבריאותי למרות שהקרן אצלו. והדבר מחמיר יותר לטובת הקרבן. בשנת השיקום משרד הבריאות יהיה חייב לספק את השירות. בהארכה לצורך מתן העדות הדבר יהיה לשיקולו. וזה גם המצב כיום.

למה?

למה מתייחסת השאלה?

למה להפסיק את הטיפול הרפואי אחרי שנה? למה לפתוח את זה שוב?

אף אחד לא אמר להפסיק אלא שבמקרים מאד יקרים הדברים יובאו לשיקול משרד הבריאות.

למה "לשיקול"? למה לפתוח את זה שוב לשיקול דעת אחרי שנה? אם היא נותנת עדות בשנת השיקום שלה ומקבלת אשרה להישאר בארץ שנה נוספת - - -

אם העדות היום נמשכת למעלה משנה וחצי או שנתיים האם היא מכוסה רפואית?

ברפואה הבסיסית.

אמרתי. הסיכום שלנו עם המשרד היא שברפואה הבסיסית בוודאי שהיא מכוסה ואם אחד משני המקרים היחידים שהיו בשנים האחרונות קורה שוב אז זה יהיה לשיקול משדר הבריאות.

למה צריך לפתוח את זה שוב לשיקול משרד הבריאות?

אם היא עדה אז אין ויכוח. היום יש לה את זה. היום המצב הוא שאם היא עדיין עדה היא נשארת ומממנים עבורה הכל כל זמן שהיא עדה. אין פה הגבלה.

למה צריך להשאיר את זה לשיקול דעת ולפתוח את זה מחדש? למה אחרי שנה צריך לפתוח את זה מחדש? מה ההגיון? האם אחרי שנה אין לנו אחריות עליה?

עליי לדבר על זה עם גורמים משפטיים במשרד. אין לי תשובה עכשיו. זה ייסגר.

כשמגיעים אל הועדה מכינים שיעורי בית.

סליחה, הכנו שיעורי בית. יש סוגיה מאד קטנה במחלוקת ויש ועדת מנכ”לים שעוד לא סיימה את ההמלצות שלה.

אפילו לא צריך להוסיף לזה תקציב כיוון שזה כבר קיים היום בתוך התקציב.

אני יודע ולכן - -

אם שמים הסתייגות לשיקול משרד הבריאות ויבוא שר אחר וישנה את דעתו, למה שנהיה תלויים ברצונו הטוב של מישהו אחר?

אבדוק את הדברים והם יעלו בוועדת מנכ”לים.

דר' דור, מי הגורמים שיקבעו לגבי הרזרבה? מה המלצה שלכם לגבי החריגים?

ההצעה היתה 700,000 ₪ לשנה.

מי יקבע?

הועדה הרפואית, אני.

אתה?!

כן, או מי שיהיה בתפקיד. הדברים אינם אישיים. הכוונה אליי כראש אגף הרפואה. עם שיקול מקצועי בלבד.

אבל יש פה גם אחריות שלנו כמדינה, זה לא רק שיקול מקצועי.

הענין שלי הוא מעבר ל - -

הערה נוספת למשרד הבריאות.

ריטה, האם היתה פעם שהתנגדתי בה למתן טיפול רפואי?

לא ניכנס עכשיו - - -

אוסיף לגבי הדברים של דר' דור, לגבי נשים שנמצאות במקלט, לא משנה אם הן עדות ולא משנה אם הן בשנת שיקום או במצב הבקשות, הן מקבלות את השירות הרפואי. ברגע שיש משהו יותר יקר אנחנו פונות אל דר' דור והוא נותן לנו מענה. עדיין נשארת השאלה לגבי הפטיטיס כי העלות היא מאד גבוהה ומדובר בעיקר בנשים שאין להן אשרה או שהאשרה שלהן עומדת לפוג וזו סוגיה אחרת ואם הפתרון יימצא בתקציב המוגדר, נשמח.

כל אשה שנמצאת במקלט חייבת לקבל שירותים רפואיים בלי קשר לשאלה אם היא בשנת שיקום, בעדות או בהמתנה לאשרה ויש לפעמים פערים, כשמסתיימת שנת שיקום וממתינים לתשובה, למשל.

אתייחס רק לנושא ואני לא יודעת באיזו ועדה יש להעלות אותו, מדובר בנשים ללא מעמד, אין להן שום טיפול, גם קרבנות סחר הן לעתים ללא מעמד ויש נשים ללא מעמד.

יש למקד את הדיון בקרבנות סחר. לגבי נשים ללא מעמד אנחנו נמצאים בקשר עם משרד הפנים.

אבל אני מדברת כרגע על משרד הבריאות.

עדיין יש למקם את הדיון. ייתכן שהמקום הוא ועדת העבדה, הרווחה והבריאות כי כשמדובר בנשים ללא מעמד שהן לא קרבנות סחר הענין שונה מזה שמכאן.

נכון. אעלה כאן רק מקרה של קרבן סחר ללא מעמד. יש נשים ללא מעמד גם כתוצאה מדרכי סחר או כתוצאה מכך שעזבו את ברית המועצות ולא את המדינות העצמאיות ואז הן לא היו שם בזמן כדי לקבל אזרחות והן נשארו ללא מעמד. הן לא יכולות לצאת מן המדינה ולא יכולות להישאר כי אין להן אזרחות וזיהוי. אותן נשים גם בדרך כלל כמו מקרה שיש לנו, שהיא חולה במחלות שונות ולא יכולה לקבל שום ביטוח רפואי כי אף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח אותה והיא לא יכולה לחזור כי אין לה אזרחות. המדינה שלה אמרה במכתב רשמי שהיא לא מקבלת אותה כי היא לא אזרחית, היא לא שהתה במדינה שלה בזמן שהמדינה קיבלה עצמאות.

מדינות הגוש המזרחי התפרקו ואלה שנשארו לתקופה מוגבלת בזמן מסוים קיבלו מעמד באותן מדינות ומי שלא היה שם באותה התקופה נשאר חסר מעמד גם אם נולד שם. אלו נשים ללא מעמד ברמה הבינלאומית.

זו קבוצה שנדונה בבג"ץ והאגודה לזכויות האזרח קיבלה והשיגה איזשהו מעמד בשביל קבוצה מסויימת אבל אותה אשה שאצלנו מטופלת על ידינו אבל אין לה שום ביטוח בריאות ואנחנו במצוקה מאד קשה. יש מקרה נוסף שלא בטיפולנו - - -

לא נרד לרמה הפרטנית.

השאלה אם יש פתרון?

מהי ההתייחסות שלכם לקרבנות חסרות מעמד שעברו סחר? יש נשים שנפלו בין הכסאות, שלא נוצלו לסחר אבל נוצלו לזנות. יתכן שמשרד הפנים יתייחסו לזה.

חלק מן הויכוחים על הדוח היה בשאלה מי תהיה אותה אחת שההמלצות יחולו עליה, ההמלצות לזכאות. ודנו בשאלה הזו ועלו שם דוגמאות. כמו שראית, ההחלטה היתה בסוף לגבי אלו שהוכרו כקרבנות סחר ויש שני נוהלים של משרד הפנים שחלים עליהם, האחד הוא הנוהל בזמן העדות והשני הוא שנת השיקום. זו היתה קביעה של הועדה. כמובן שהיו כאלה שהסתייג מן ההחלטה, שהיו במיעוט והם ביקשו שנחיל את המלצות הועדה על כל המקרים אבל היתה כאן דילמה, אי אפשר לקבוע שאני כמשרד הפנים אקבע לגבי אשה מסויימת שהיא קרבן סחר ואחר כך משרד הבריאות יאמר שעל פי התנאים שלו ההגדרה שלה היא אחרת. היה צורך "ליישר קו" ולכן קמה הועדה הבינמשרדית וקבעה שקרבנות סחר הן אלו שהוכרו על ידי המשטרה כקרבן, עברו לטיפול של הרשות וקיבלו מעמד של ב1 בהתאם לשני הנוהלים האלה.

לגבי השאר, במקרים חריגים, יהיה צורך לפנות לוועדה של משרד הבריאות.

לכן חשוב –וזה מבלי להיכנס לענין התקציב ולשיקולים של משרד האוצר אבל, על פי הנהלים שלנו ולפי איך שאנחנו מזהים קרבנות סחר אנחנו באמת לא רואות מקום להגביל את מתן השירותים הרפואיים לתקופה מסויימת אלא למעמד. ברגע שהאשה זוהתה כקרבן סחר ויש לה מעמד בישראל והיא שוהה במקלט או מחוצה לו אז התקופה שבה צריך לתת לה את השיקום וגם את השירותים הרפואיים היא התקופה שהוגדרה שם. וכל ההסתכלות בטיפול בקרבנות היא לא משהו חדש. אותו הדבר לגבי אשה שמשתפת פעולה עם הרשויות ונותנת עדות, ככל שהתקופה הזו מתמשכת וזה גם תלוי בנו במדינה, בדרך בה מתפתחות החקירות. לכן דבר כזה לא צריך להגביל טיפול רפואי בזמן כל עוד ההליכים מתמשכים.

איך אתם רואים את ההתייחסות לסוגיות שבהן אתם מטפלים במסגרת סהרונים, כשמדובר בקרבנות שמגיעות מסיני?

מאד מעריך את הפעילות של יושבת הראש כמי שמובילה את הענין הזה. הנגיעות שלך שמות את הדברים על סדר היום הציבורי.


לגבי הדברים של הגב' רחל גרשוני, על פי ההגדרה היבשה, יתכן שבמקרה הזה אנחנו מפספסים אבל זה דיון למקום אחר.

יש כאן איחור של שנתיים בין מסקנות ועדה אחת לאחרות.

אני לא יודע מהם המספרים שעונים להגדרות שהוגדרו בדוח הזה אבל אני כן יודע מהם המספרים של המקרים שלא נכללים בדוח הזה והמספרים שם הם מאד גדולים, לאו דוקא למטרות זנות אלא הסחר מסיני, מעשי זוועה שאני לא רוצה לתאר פה - - -

תפרט. יש כאן קטגוריות שמאד קל לנו לקטלג, זנות או לא זנות, תאר תופעות.

כליאה שלא מרצון, של כבילה, של סחר, ממש, נשים שעוברות מאחד לשני לצורך השגת הון כספי, ניצול מיני שנעשה שם, חלק מן הנשים מגיעות הריוניות, חלקן מרצון וחלקן שלא מרצון, ואני חייב לומר שאנחנו נערכנו ולא חיכינו להחלטות כאלו ואחרות כדי לקדם את היערכות הטיפול שלנו, הן הנפשית והן הרפואית, הנחנו מבעוד מועד, דהיינו, הכשרה של הצוות הסוציאלי, הוספת רוטינות רפואיות שלא היו בשיגרה כמו בדיקת הריון כדי לזהות את ההריון - -

האם זה משהו שכבר עושים בשוטף? כי לפני שנתיים זה לא נעשה.

עושים בשוטף. לפני שנתיים התחלנו להיוודע למעשים, גייסנו גם עובדות סוציאליות שמדברות בשפתן הנשים כדי לייצר אמפתיה ותקשורת עם הקרבן, עושים הרבה בהתמודדות שלנו עם התופעות. ההתערבות שלך לגבי המתקן כבר החלה לבוא לביטוי ושוב, אני לא בקי במספרים שהדוח מתייחס אליהם, אבל המספרים של המסתננות שמגיעות ממצרים הם הרבה יותר גבוהים.

הפער הנוסף הוא בטיפול פסיכולוגי או רווחתי שאמור לתת כלים והוא מסופק תקופות זמן מאד קצרות כמו שבועיים שלשה.

אנחנו בקשר רציף עם כל המתקנים ואנחנו יודעים מכוונים אותם והייתי באמת שמח לראות שירותי רווחה ממלכתיים של מדינת ישראל שנכנסים אל תוך המתקן, ונותנים את הטיפול שכרגע אנחנו נותנים, מתוך חובה מוסרית ולאו דוקא חוקית.

אני לא יודע מה קורה מחוץ למשטרה. הקשר היחידי שיש הוא עם הנושא הוא המתקן בפתח תקוה ויש עוד מתקנים בתל אביב, אני יודע לומר שמספר המיטות שם לא מספיק - -

בפתח תקוה יש חמישים מקומות- - -

שלושים וחמש מיטות ויש ששה או שבעה ילדים.

וכמה נשים יש עכשיו? אז יש עכשיו מקום.

לא, יש ילדים ששוהים אתן במקלט.

האם לספור אותם כמו את הנשים?

ילד במקלט, האם יישן על הריצפה?

לא אבל לא ידעתי שסופרים תינוקות כמו מבוגרים.

אומר כאן, גם כיועץ משפטי וגם כאדם וגם כאזרח, אנחנו עושים הרבה. אני חייב לומר שאני מאד נפגעתי באופן אישי כשקיבלתי מכתב בשבוע שעבר מאיזשהו ארגון שלפיו עלה כאילו אנחנו לא מטפלים היטב בהסתננות. נפגעתי באופן אישי. כשאני רואה ילד שמגיע זב דם ורעב ואני באופן אישי לוקח אותו עם הרכב שלי לבית החולים לאשפז אותו, ומוודא שכולם ישנים בלילה ומכוסים ועוד דברים אז באמת נפגעתי. מכל מקום, לא זה הענין כאן. המדינה צריכה לדעת לטפל כבר בתוך תחומי הכלא וללוות את הטיפול גם מחוצה לו. וכשם שידעו בסוגיית הקטינים להקצות שירותי רווחה מטעם המדינה, יש מקום גם להקצות שירותי הרווחה לאותן נשים שמגיעות למקלט. כי בפרק הזמן הקצר קשה לאבחן ולראות ויש מי שביקשה את העזרה שלנו באיבחון למשל ונתנו את הכלים, זאת אומרת - - -

האם מדובר בזיהוי קרבנות?

כן.

כן, זה צריך להיעשות בצורה מקצועית.

אני יודע לומר שאנחנו משקיעים המון משאבים גם על חשבון דברים אחרים. זה חרג מתקציב שתיכננו בכמויות שלא ידענו אפילו לקבל ואנחנו כבר מזהים ובחודשיים האחרונים יש מגמה של יותר נשים שנכנסות יותר גם מן השנה שעברה, - - -

מה החלק היחסי של נשים שאתן זיהיתן כנשים שעברו סוג של התעללות? הרי יש טווח מאד מאד רחב של התעללות. האם יש נתונים מספריים?

אני יודע לומר שהמקרים שמגיעים אלינו הם מקרים שהובאו לידיעתנו, יש מקרים שלא הובאו לידיעתנו - - -

מה זאת אומרת לא הובאו לידיעתכם, האם זיהיתם אותם בתהליך ה - - -

היום הכנתי תהליך עבודה שבו גם עובדת סוציאלית הגיעה למקום וגם קצין המודיעין והיום אנחנו יודעים לזהות לפי מבט העיניים אם הם עברו התעללות נפשית או גופנית. אנחנו גם יודעים על בסיס חתכים חיצוניים או פצעים חיצוניים לדעת ולאתר אותם, ולבצע איתם שיחות עומק.

נתונים מספריים. הערכות. עוד נבקש דוח מסודר.

כן, כל אשה שמגיעה - - -

כמה נשים נכנסות לישראל בחודש? בערך?

משנת 2007 עד היום כמה מאות מקרים, מעל למאתיים. שהובאו לידיעתנו. למקלטים הופנו למעלה ממאתיים. אפרט: שלושים וחמש נשים בהריון, גם כתוצאה מאונס, חמישים ושנים נשים בהריון שהגיעו לבד, - - -

שירותי רפואה כלליים ושירותי גינקולוג שהמשטרה נותנת, בניגוד למה שהאגודה לזכויות אמרה, אנחנו כן יודעים לתת שירותי רפואה, רופאים מומחים, רפואת שיניים וכמובן שירותי רפואה לילדים.

בהיבט הסוציאלי עם נשים כל אשה עוברת טיפול סוציאלי. יש לנו ארבע עובדות סוציאליות שאנחנו, בגלל שהדרישות גדלו אז ידענו להכשיר אותן, לבצע הכשרה לכל עובד סוציאלי במכללת אשקלון, ממש פתחנו קורס הכשרה.

קשר עם גורמי החוץ, אם זה קטין וכדו'. גם זה מטופל.

הפער היחידי שאני מזהה כאן כרגע מבחינת הצורך שלנו, לתקופת הזמן של עשרים ואחד הימים עד שמשתחררים הוא כלים יותר מקצועיים, כשם שמדינת ישראל ידעה להקצות עובדים סוציאליים לקטינים, יש מקום להקצות את אותו הטיפול בתחילת הדרך. אסייג ואומר שחלק מן המקרים הם מגמתיים כדי ליהנות מאותה חסות וצריך להיות מאד זהירים וזו העובדה שמשרד הפנים דורש לעשות את זה יחד אתנו ועם הטיפול המקצועי.

לגבי מספר נשים עוד מעט אקבל עדכון מן היחידה.

כל הנושא של מסתננים, מהגרי עבודה, פליטים הוא נושא מאד מאד כאוב. מכיוון ששב"ס מעונין לתת את השירות הכי טוב לאנשים שמגיעים אלינו, הומאני, מקיף, כל הדברים שתיאר שמעון ביבס, אבל אנחנו ארגון נורא קטן, הגודל של הארגון –מבחינת קליינטים, הוא בערך מרפאה וחצי של שירותי בריאות כללית ואני הגעתי משירותי בריאות כללית ובעצם, אנחנו רוצים להחזיק על כתפינו בעיות שהן בעצם בעיות חברתיות כוללות אבל אנחנו לא מתוגמלים ולא מתוקצבים בהתאם וכל נושא המסתננים נופל על כתפינו יום יום, הן בשאלת טיפול במסתננים חולי שחפת למשל שאי אפשר לשחרר אותם לקהילה מכיוון שאף אחד לא יידע היכן הם גרים ובאיזה תנאים ואנחנו נושאים את המסתנן על כתפינו רק כדי לא לזרוק אנשים אומללים לרחוב ומדובר במליוני שקלים לשנה שאין לנו אותם, אנחנו לא מתוקצבים לזה ואני שוב חוזרת, אנחנו ארגון - - -

מה קורה עם אותם - - -

אנחנו כרגע מממנים את זה אבל בנקודה מסויימת המימון הזה בא על חשבון משהו אחר שמגיע לאסירים. יש לנו תקציב כלשהו שאתו אנחנו מתנהלים וברגע שמשולם משהו אחד הרי לא משולם משהו אחר.

מסתנן שקיבל אירוע מוחי אצלנו ונמצא במוסד שיקומי.

אנחנו בהחלט יש לנו - - -

זה לא נושא הדיון.

זה לא נושא הדיון אבל זה נותן תמונה על נושא המסתננים. יש לנו אכן שוהה שקיבל אירוע מוחי -שלא קשור לעובדה שהוא היה בשב"ס. באוגוסט. האיש סיעודי, אי אפשר לשים אותו בשום מקום אחר ואין גוף שיקח אותו. לא אנושי לזרוק אותו לרחוב ומאידך אנחנו משלמים מאות אלפי שקלים בחודש מאוגוסט על השמתו במוסד סיעודי כיוון שאין לאן להעביר אותו. יש לנו מצב דומה עם חולה סרטן שבא עם סרטן וגם חולה איידס ש - -

הסוגיות קשות, הן הומניטאריות קשות והנציגים שנמצאים כאן יכולים לתאם אתכם עבודה משותפת כדי לתת מענה לקרבנות במצבים האלה.

אני מציינת את זה כי זה מתרחב לנושא שהעלה אותו שמעון ביבס שהוא הציפייה מאתנו למצוא גם את התקנים וגם את התקציבים לטיפול בקרבנות האלה ואני אתייחס רגע לכותרת הדיון כי כתוב "מטרות זנות" וההגדרה של מטרות זנות היא קצת מצמצמת כי יכול להיות שהנשים האלה עזבו את ביתן באריתריאה כי היו נרדפות אבל הפכו להיות שפחות מין והן עדיין לא בהגדרה אבל - - -

נתייחס לסוגיה הזו בסוף הדברים שלי כי היא מתחברת לנושאים האחרים.

פונים אלינו רופאים זכויות אדם, למשל, בכל הנושא של נשים הריוניות שבהחלט דורשות גישה מיוחדת, הן דורשות גם גישה מאד דיסקרטית מכיוון שאם ההריון הוא בלתי רצוי הן מודרות מן החברה שלהן וצריך לעשות את זה באופן מאד דיסקרטי ולא להשתמש למשל במתורגמנים מבני הקהילה שם מכיוון שאסור להוציא את זה וזה שוב דורש מאתנו וצריך להבין שכל משאב שאנחנו לוקחים, כל משאב נוסף שנלקח לכיוון הזה יוצא על חשבון משהו אחר שאפשר לתת לאסירים ולמסתננים.


אנחנו באים ואומרים כאן שאנחנו חייבים שמישהו ישמע ויבין שהתקציב שלנו הוא דבר מוגדר וסגור וכל דבר שאנחנו מוסיפים לצורך הזה יורד מצורך אחר.

יש בעיה לאומית במדינת ישראל, המסתננים מאפריקה או מכל מדינה אחרת, אני לא בטוחה שהתופעה שאת מדברת עליה -ויכול להיות שאני מדברת מחוסר ידע היא התופעה שאנחנו לשמה כאן, והיא, הסחר בנשים.

הערתי את זה בהערות לדוח. הסוגיה הזו תדון בצורה נפרדת ותיכף אתייחס גם לזה.

מקרה שמשקף חלוקת משאבים בתוך המשרד ואם המשאבים מנותבים לטיפול בקרבנות מסוג אחד אז קרבנות מסוג אחר מקבלים פחות.

לסיכום הישיבה, מברכת את הצוות הבינמשרדי ואת וועדת המנכ”לים ואת המתאמת על העבודה שנעשתה.

מבחינת לוחות הזמנים, הערתי לאורך הדרך את ההערות שלי, הצוות סיים את עבודתו לפני שנה, ההחלטה של ועדת המנכ”לים יצאה לפני חודשיים בערך ופער הזמנים הוא גדול ואנחנו רואים את זה בחומרה. מתום עבודתו של הצוות הבינמשרדי אפשר היה לקדם ישיבה של ועדת המנכ”לים ולדון בסוגיה הזו לעומק ולא להגיע -שנה אחרי שהועדה סיימה את עבודתה, לפתוח את זה שוב ולהתייחס להסתייגויות שלא לובנו במסגרת עבודת ועדת המנכ”לים.

אין ספק שאנחנו נמצאים בפיגור אל מול המציאות. ההתיחסות וההמלצות בדוח הן רלבנטיות לתופעות סחר שהיו נפוצות כאן בעשור האחרון אבל בשנתיים האחרונות אנחנו רואים שינוי בדפוסי הסחר, התקיים כאן דיון בסוגיית מהגרות העבודה שהגיעו מן המזרח וקבוצה נוספת היא הקרבנות והפליטים מאפריקה ואנחנו חייבים לבחון מחדש את הצרכים שלהן ולתת מענה.

הועדה מבקשת שועדת המנכ”לים תתכנס ותוציא נייר עמדה מסודר ברור. הדיון היום התקיים על רקע החלטות ועדת מנכ”לים ולא היינו מקיימים דיון אלמלא התבשרנו שועדת המנכ”לים קיבלה את הדוח ואת המלצותיו ולכן, הפער שנוצר בימים האחרונים הוא מאד מאד בעייתי, אנחנו מבקשים ודורשים שוועדת המנכ”לים תתכנס בחודש הקרוב ובסוף החודש תחזור הנה לוועדה עם סיכום ועם תכנית עבודה מוסדרת ומענה תקציבי, כמובן, ותצטרכו למצוא את המקורות שלו לטיפול בקרבנות האלו שנמצאות כאן, זמן ממושך מדי בלי טיפול הולם. הועדה תעביר את הפנייה למשרד המשפטים.

הועדה תגיע לסיור נוסף בסהרונים בחזקת "טוב מראה עיניים ממשמע אזנים" והארגונים שיש להם ביקורת חזקה ונוקבת על הטיפול של מדינת ישראל בקרבנות צריכים להגיע למתקן, עם נציגים מכל ארגון כדי לראות במו עיניהם מה נעשה ואנחנו נשמח לשמוע האם הערותינו התקבלו ומה נעשה מאז שהגענו לסיור הקודם.

ליידע גם את השב"ס בפעילות בנושא שקודם במסגרת הועדה בשיתוף משרדי הממשלה והחשיבה על יחידה שתטפל בקרבנות. זה נושא שעלה על סדר היום לפני מספר חודשים, יש צוות שבוחן את הנושא הזה במשרד המשפטים, במשרד הרווחה, במשרד הבריאות ובמשרד הפנים.

לגבי טיפול בקרבנות ובפליטים, קרבנות עבדות ופליטים שהוחזקו בכפייה ונוצלו, לאו דוקא למטרות זנות אבל נוצלו מינית למשל, כי יש לנו אחריות הומניטארית על אותם קרבנות ובסוף יולי יתקיים דיון בוועדה בשיתוף משרדי הממשלה והארגונים החברתיים בנושא הזה איך כל משרד רואה את הצרכים, איזה צרכים כל משרד מאתר וממפה, לטיפול, כשהחשיבה היא להקים איזושהי יחידה במסגרת המתקן הקיים וכמובן לבחון אפשרות להקים יחידה שתטפל בקרבנות, במתקן המתוכנן. חשוב להעלות את זה היום לסדר היום כל עוד המתקן לא נמצא בשלבים מתקדמים של תכנון אלא ממש בתחילת התהליך. הדיון יתקיים במעמדו של מנכ"ל רשות ההגירה ומנהל האוכלוסין ומנכ"ל המשרד לבטחון פנים. הם האמונים על הקמת המתקן ולכן חשובה ההתייחסות ההומניטרית. כמו כן ישתתפו בדיון נציגויות הארגונים ומשרדי הממשלה שמטפלים ובמעמד הזה נוכל להציג את הצרכים שעולים, להתאים את עצמנו למציאות ולא להיות באיחור של שנתיים. לצערנו הרב, לפי הדוח של מחלקת המדינה האמריקאית אנחנו "מיישרים קו" בסוגיה הזו של סחר בבני אדם, עם פקיסטן ורואנדה ולא עם מדינות אתן נרצה להתיישר. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50