הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
31
ועדה משותפת לדיון בהצעות חוק בנושא זכויות הסטודנט

27.6.2011


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט והוועדה לקידום מעמד האישה

לדיון בהצעות חוק בנושא זכויות הסטודנט
יום שני, כ"ה בסיוון התשע"א (27 ביוני 2011), שעה 11:00

1. הצעת חוק התאמות וזכויות לסטודנטיות בהיריון ואחרי לידה (תיקוני חקיקה),
התשע"א-2011

של חה"כ רונית תירוש (פ/2877)
2. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 4) (התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה), התשע"א-2011

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר
ציפי חוטובלי - היו"ר

רונית תירוש

סגנית שר במשרד רוה"מ לענייני מעמד האישה וצעירים גילה גמליאל
אייל רק

עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

ניר ויינר

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ורד צבוצקי

סטודנטית מתנדבת, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שרית שטיינר

מנהלת מח' סקרים ומחקרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דני גלושנקוב

רפרנט השכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד חלי גיא אלדר

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שרית דמרי

לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

אתי נמרודי

מנהלת תחום אימהות, המוסד לביטוח לאומי

יעל אדיב

רכזת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

מור אפרת

רכזת זכויות אדם, התאחדות הסטודנטים

עו"ד מאירה בסוק

לשכה משפטית, נעמ"ת

לילך בן עמי

האוניברסיטה העברית

עו"ד פפי יקירביץ

יועצת משפטית, האוניברסיטה העברית ירושלים

פרופ' אסתי שוהמי

דיקן הסטודנטים, האוניברסיטה העברית ירושלים

עו"ד נדב שמיר

ממונה בתחום המשפטי, האוניברסיטה העברית ירושלים

דניאל שוורץ

מנהל פריפריה לסטודנטים ערבים, האוניברסיטה העברית בירושלים

אנה ליאה פרוסטני

הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

מעין גולדהירש

ס. יו"ר, הפורום המתאם של הסגל הזוטר באוניברסיטאות

ערן חכים

יו"ר, הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות

אסתי חפר

רמ"ד לימודי ערב ונשים במכללה האקדמית להנדסה

עידית חכם

יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת אורנים

עירית גזית

אחראית מערך הסיוע המשפטי, ויצ"ו ישראל

נועם גורדון

שדולת הנשים בישראל

מיכל רוזין

עוזרת פרלמנטרית לח"כ רונית תירוש

רבקה קנרי

דוברת הוועדה למעמד האישה

יהודית גידלי

מירב ישראלי

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

1. הצעת חוק התאמות וזכויות לסטודנטיות בהיריון ואחרי לידה (תיקוני חקיקה),
התשע"א-2011

של חה"כ רונית תירוש (פ/2877)
2. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 4) (התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה), התשע"א-2011

בוקר טוב. אנחנו בוועדה משותפת עם הוועדה לקידום מעמד האישה ואנחנו בשתי הצעות חוק, הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית; הצעת חוק ההתאמות וזכויות לסטודנטיות בהיריון ואחרי לידה (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, של חברת הכנסת רונית תירוש, והצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 4) (התאמה עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה), התשע"א-2011.

רבותיי, לפני שאנחנו פותחים דיון אנחנו צריכים לעשות הצבעה על איחוד שני החוקים, ולתת לחברת הכנסת רונית תירוש לעבור על השלב של הצבעה טרומית ולהגיע ישר להכנה לקריאה שנייה ושלישית יחד עם החוק הממשלתי. זאת אומרת אחרי ההצבעה של איחוד שני החוקים, אנחנו מכינים הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית ובכך אנחנו נתקדם. אני מתכוון לעשות היום דיון להוראות הכלליות כלפי החוק. במידה ותהיה אפשרות ונספיק להתחיל בהקראה של החוק, נעשה את זה.

באופן כללי אני רוצה להגיד שוועדת החינוך התחילה בחקיקת החוק הראשי, זכויות הסטודנט בכנסת ה-17, זו היתה הצעת חוק שלי ושל חברי כנסת נוספים שחוקקו חוק גדול שהיום אנחנו כבר עושים תיקונים שונים. התיקון הראשון היה הטבות לסטדונטים המשרתים במילואים, אחר כך היתה הגדרת הזכויות של סטודנטים הלומדים במוסדות קולנוע, תרבות ומוסדות מסוג זה, והיום אנחנו בחוק שהוא חוק חשוב מאוד, שלדעתי באמת הגיע הזמן, אני חושב היום על איך ב-60 שנה שאנחנו במערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל עדיין צריכים לחוקק חוקים מסוג זה. אבל אין מה לעשות ואנחנו מברכים כל חבר כנסת וכמובן את הממשלה על כך שראו לנכון לקדם את העניין הזה.

אני רוצה להעביר את זכות הדיבור גם ליושבת ראש השותפה שלי לנושא הזה, חברת הכנסת חוטובלי, אחר כך אנחנו נצביע ואז ניתן לחברת הכנסת רונית תירוש להציג את הצעת החוק לאחר האיחוד של שני החוקים וכמובן כאשר סגנית השר, חברת הכנסת גילה גמליאל, תצטרף אלינו אנחנו ניתן גם לה להתייחס, וכמובן, רבותיי, כל מי שרוצה להתייחס לנושא הזה באופן כללי, נא להירשם.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מודה לך מאוד על שיתוף הפעולה בחוק החשוב הזה שבהחלט נוגע לשתי הוועדות שאנחנו כרגע משתפים בהם פעולה. מדובר במהפכה תפיסתית ביחס לסטודנטיות. למעשה האקדמיה התעלמה, ראתה באופן עיוור את המציאות הנפוצה מאוד במדינת ישראל, שבה סטודנטיות יולדות במהלך תקופת לימודיהן. הדבר הזה הערים קשיים רבים על כל אותן נשים שכל חטאן היה בזה שהן הביאו ילדים לעולם בתקופה שבה הן ביקשו להשלים את התואר הראשון, התואר השני, התואר השלישי שלהן, ובמדינת ישראל שבה אנשים מגיעים למערכת ההשכלה הגבוהה מלכתחילה כאנשים נשואים בדרך כלל, שזה דבר שקורה, דבר מאוד מאוד נפוץ, ודבר שהוא חלק מההתמודדות היומיומית, למה ייגרע חלקן של הסטודנטיות מאותם אנשים שמשרתים את המדינה ועושים מילואים ומקבלים התאמות על פי האקדמיה, על פי חוק המילואים? למה ייגרע חלקן של אותן נשים מחברותיהן שנמצאות בשוק הפרטי וזכאיות לחופשת לידה? זה בעצם מה שעומד מאחורי הרעיון של הצעת החוק הזאת.

אני רוצה לומר שחברת הכנסת רונית תירוש הביאה בפנינו את הצעת החוק הפרטית שבה יש ציון מפורש של תקופה, של פרק הזמן שבה נשים תוכלנה ליהנות מחופשת לידה, לעומת הצעת החוק הממשלתית שאין בה אזכור של העניין הזה. אני חושבת שזה נושא שחשוב שניכנס אליו.

באופן כללי מה שחשוב בהצעת החוק, שיש השוואת תנאים בין נשים שיולדות לבין נשים שמאמצות או לוקחות ילד במסגרת של אומנה. זה דבר נוסף שהוא מאוד חשוב. וגם נשים שנמצאות בטיפולי פוריות.

שלום לסגנית השר, ברכות על הצעת החוק החשובה שאנחנו דנים בה היום. את דוגמה אישית, גילה, לנושא הזה.

הדבר החשוב באמת, לדעתי, כשאנחנו דנים בהצעת החוק הזאת, זה בסופו של דבר לייצר מציאות שבה האקדמיה נותנת אפשרות לנשים לקחת חופשת לידה, האקדמיה נותנת אפשרות לנשים להתאים את מועדי הבחינות. שמענו על מקרים מזעזעים שבהם לא אפשרו לנשים להיבחן במועד ג', כי לידה זה דבר שהיא היתה צריכה לתכנן ומה פתאום היא לא הצליחה לגשת למבחן במועד ב'.

אלה דברים שאנחנו לא רוצים לשמוע, אנחנו רוצים אקדמיה שמפרגנת לנסיבות החיים ונסיבות החיים כוללות לידה, כוללות מילואים, כוללות את כל הדברים שמדינת ישראל זקוקה להם ולכן הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק כל כך חשובה וכל כך משמעותית והיא תהיה בשורה לכל הסטודנטיות במדינת ישראל.

אני מודה לכל מי שידו היתה בנוסח הצעת החוק, לשר החינוך וסגנית השר גילה גמליאל ולחברת הכנסת רונית תירוש שמביאה בפנינו את הצעת החוק הפרטית.

רבותיי, חברת הכנסת וסגנית השר, גילה גמליאל. אנחנו עכשיו עושים הצבעה פורמלית על איחוד שני החוקים ואז את וחברת הכנסת תירוש תציגו בעצם את הצעת החוק ואנחנו נפתח בדיון כללי. במידה ונגיע להקראה של החוק אחרי הדיון הכללי, אנחנו נתקדם כמובן לפי הזמן.

גברתי היועצת המשפטית, אם תוכלי---

צריך להצביע על זה לפי הכוכבית שמאפשרת שילוב של הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית עם הצעת חוק ממשלתית שעברה קריאה ראשונה.

רבותיי, חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על איחוד שני החוקים. מי בעד?

הצבעה על איחוד שתי הצעות החוק

החוקים אוחדו
בבקשה, גברתי סגנית השר.

אז באמת יש פה סגירת מעגל, כי הכל התחיל בהיריון הקודם של הבת שלי. למדתי את התואר השני הנוסף שלי במשפטים באוניברסיטת בר אילן, הגעתי יומיים לפני הלידה שלי ואז התיישבתי על הכיסא עם השולחן שאמור להיסגר לי על הבטן ואני אמורה לכתוב מבחן, ועוד עם חומר פתוח. ואז התחילו התהיות, באמת מה הזכויות של נשים בהיריון, והתחלתי לבחון את זה לאחר הלידה עם התאחדות הסטודנטים בישראל ונחרדנו לגלות אטימות מצד המוסדות האקדמיים. בעקבות הפרסומים גם הגיעו אלינו הרבה מאוד פניות, גם של נשים, אבל לא פחות חשוב גם של סטודנטים, ועל כן החוק המוצע אכן כולל גם את הזכויות של סטודנטים וסטודנטיות. לסטודנט, בשבוע הראשון לאחר הולדת בנו/בתו, תהיה חופשת לידה, שזה מאוד חשוב בהיבט של הורות שוויונית, וגם במהלך שלושה השבועות הראשונים מתום---

אולי לקרוא לזה חופשות הורות?

נכון. כאן מדובר לא רק על הלידה, מדובר גם על אימוץ, מדובר על היבטים אחרים. גם המלה חופשה היא בעייתית, כי לאחר הלידה זה לא---

זה לא בדיוק חופשה.

גם זה ישתנה בעתיד, אבל אלה באמת הדברים הסמנטיים שגם הם חשובים. מה שחשוב לציין, ששר החינוך הרים את הכפפה והיו גם דיונים במועצה להשכלה גבוהה ולבסוף החלטנו לעגן את זה בהליך חקיקתי בחוק זכויות הסטודנט/סטודנטית שבו הדברים יעוגנו.

מה שאני מציעה, יושב ראש הוועדה, שבאמת נצמצם בדיבורים ונתחיל להקריא את החוק, שנוכל כבר להעלות אותו בשבוע הבא לשנייה ושלישית. חברת הכנסת תירוש הגישה גם הצעת חוק פרטית שהסכמנו בעבר לאשר אותה ולאחד אותה ביחד עם הצעת החוק הממשלתית, על מנת לקדם את הדברים.

יש שינויים מהותיים בנוסחים?

ההתניה היתה שבאמת יתאימו את ההצעה, כך שלא צריכה להיות בעיה.

שני ההבדלים המרכזיים; אצל חברת הכנסת תירוש יש פירוט של הנושאים שצריכים להיות. בהצעת החוק הממשלתית בעצם נקבע שיהיו כללים שייקבעו על ידי המועצה להשכלה גבוהה ועל בסיס הכללים האלה כל מוסד יקבע הוראות. זו המסגרת של הצעת החוק הממשלתית, אבל לא נקבע מה יהיה בכללים האלה. הוועדה צריכה להחליט מה הנוסח.

אנחנו עוד נגיע לזה, יש דברים שהם שונים וחברת הכנסת רונית תירוש, לפי מה שאני מבין, מחויבת לפי---

היא מחויבת להתאים את זה לממשלתית.

אני רק רוצה להגיד, אם כבר שאלת, הצעת החוק הממשלתית קובעת רק מסגרת, כשהצעת החוק של חברת הכנסת רונית תירוש גם מציינת נושאים שצריכים להיות בכללים. הדבר השני, בכללים האלה גם נזכר, כפי שנאמר פה, הנושא של חופשת הלידה, ואני מבינה שהנושא של דמי הלידה, לפי מה שאמרת במליאה, זה משהו שוויתרת עליו?

שיורד.

עוד לא פתחנו וכבר ויתרנו?

לא, אלה הנושאים ששונים. זה מה ששונה.

לא, זאת היתה ההתניה על מנת לקבל את ההצעה.

אין בעיה, אנחנו נגיע לכל סעיף וסעיף, נעבור על כל סעיף וסעיף ואם יהיה צורך אנחנו כמובן גם נכריע.

בבקשה, חברת הכנסת רונית תירוש.

תודה, אדוני היושב ראש, שני יושבי הראש. ראשית, אני מודה קודם כל לסגנית השר, חברת הכנסת גילה גמליאל, על כך שהיא באמת אפשרה את העברת הצעת החוק שלי בוועדת שרים. אני מודה גם לשר החינוך וכמובן לשני יושבי ראש הוועדות, קידום מעמד האישה והחינוך.

שתי ההצעות באמת דינן להתאחד. מאחר וגב' אסתר דומיניסיני, המנהלת הכללית של הביטוח הלאומי, בזמנו לא כל כך אהבה את נושא המענק, אז כדי לקדם את החוק ולאפשר דיון ראוי בו כמובן אמרתי שאם זה התנאי, אז אני מוותרת על התנאי, אבל אני חושבת שיש מקום לדון בעניין הזה, משום שנוצרת איזה שהיא אפליה ביחס לגברים שיוצאים למילואים ועדיין מקבלים את המענקים שלהם. שם מדובר עד שלושה חודשים יציאה למילואים, כאן אני מדברת על לפחות שישה שבועות-חודש וחצי חופשה או פגרה לטובת הנושא של לידה.

החוק שלי מייחד את עצמו בעיקר או רק לסטודנטיות בהיריון ואחרי לידה, כאשר החוק הממשלתי מרחיב אותו, בצדק, גם למשפחות אומנה, לאימוץ וכל מה שקשור בגידולו של ילד רך בשנים.

אני רוצה להציע שבמהלך הדיונים הללו נסמן לוועדה או למועצה להשכלה גבוהה, או לכל מי שאמור להתאים ולתת את ההתאמות, אל"ף, הייתי רוצה שתהיה אחידות בהתאמות ושלא כל מוסד אקדמי יחליט על התאמות משלו, כי פה זה לא כל כך ברור בנוסח, כשהצעת החוק הממשלתית משאירה את זה לדיון בכל אוניברסיטה ובכל מכללה או מוסד אקדמי. ודבר נוסף, הייתי באמת שמחה אילו הוועדה היתה מנחה את המוסדות להשכלה גבוהה ואת המועצה להשכלה גבוהה לקחת את הפירוט שאני נותנת בהצעת החוק שלי כמתווה שיאפשר פירוט גם בהתאמות שבסוף תינתנה במסגרת המועצה להשכלה גבוהה.

זה קצת מזכיר לי את חוק ההטבות לשירות במילואים.

נכון, בחוק סטודנטים למילואים יש את אותה מסגרת של כללים והוראות במוסדות, אבל שם יש איזה שהוא פירוט גם של הנושאים שהכללים צריכים להתייחס אליהם.

ומבחינת החיוב של כל המוסדות, ברגע שזה בחוק אין פה בעיה, כולם יהיו מחויבים, נכון?

הם יהיו מחויבים לפי הכללים שהמועצה להשכלה גבוהה ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה---

גם מוסדות שהם מוסדות לא מתוקצבים?

כן, חוק זכויות הסטודנט חל על כולם.

יש לנו כמה אנשים שנרשמו. גב' מעין גולדהירש, מסגל זוטר, בבקשה, גברתי.

החוק כולו עיוור לקבוצה אחת מאוד מאוד חשובה של סטודנטיות והן המלגאיות. מלגאיות הן הסטודנטיות לתארים מתקדמים, הן מקבלות מלגה לא גבוהה, בדרך כלל של 2,000 עד 4,000 שקלים לחודש והן עובדות 9 שעות ביום במעבדה, מה שאומר שהן לא זכאיות כשהן יולדות לדמי לידה והן לא זכאיות לכל ההגנות ש---

זה היה בחוק ש... הם דיברו על זה, הם לא אהבו את זה.

אבל אפילו אם לא פותרים את זה דרך הביטוח הלאומי, אפשר לפתור את זה דרך זה שמחייבים את המוסדות לשלם להם מלגה גם במהלך חופשת הלידה שלהם, וגם אם נגמרה המלגה שלהם בחודש השמיני והן עכשיו בחודש שמיני ובחודש תשיעי בלי שום הכנסה, ובמשך כל חופשת הלידה שלהם בלי שום הכנסה, לחייב את המוסדות להמשיך את המלגה עד תום חופשת הלידה.

או בעצם עד תום ההתחייבות, או עד תום התואר.

אבל תום התואר, אם היא בחודש שמיני, היא לא---

זה כמו שממשיכים העסקה ולא מפטרים.

זה עניין מאוד חשוב, העניין של תארים מתקדמים.

אנחנו מעבירים את העניין הזה לממשלה. תבדקו את הסוגיה הזאת, מי שאחראי על כך, כי אני מבין שזה לא חלק מהחוק.

יש עוד מישהו מסגל זוטר שביקש. בבקשה.

רק להוסיף דבר אחד למה שמעיין אמרה כרגע. ברגע שאתם מגלגלים את האחריות למועצה להשכלה גבוהה, אז אתם בעצם משאירים איזה שהוא פתח לאנשים שאני לא בטוח שעליהם צריך לסמוך בהקשר הזה. המועצה להשכלה גבוהה הקימה ועדה ויש לה מסקנות, אבל נניח בדיוק המקרה הזה של מישהי שמסיימת את הלימודים שלה בחודש שמיני לא מוסדר שם. השאלה אם לא ראוי ל... אם גם ככה זה מוטל על המוסדות---

עכשיו זו תהיה חובה על פי חוק, זה לא נתון לשיקול דעת. הם יהיו מחויבים לקבוע את ההוראות.

זאת הנקודה, כשהמועצה להשכלה גבוהה קובעת את ההוראות, אז יש הוראות של המועצה להשכלה גבוהה ואנחנו רואים מה היא מפספסת. זאת אומרת, ברגע שמפילים את זה על המועצה להשכלה גבוהה לוקחים פה סיכונים ובאמת היום---

אבל אם נדון בזה בחוק הזה אז זה יחייב גם את המועצה להשכלה גבוהה. ההערה שלה תיבדק על ידי הממשלה.

הדבר היחיד שאני מוסיף פה, זה שלתקנות של המועצה להשכלה גבוהה צריך לשים לב שמי שמסיימת את התואר בזמן היריון לא מוגנת, שלא יגידו לכם שיש תקנות והכל בסדר.

תודה.

מור, התאחדות הסטודנטים.

אני רוצה קודם כל להודות לסגנית השר וחברת הכנסת גילה גמליאל, שעשינו דרך מאוד ארוכה יחד ובשיתוף פעולה מאוד פורה בנושא הזה. אנחנו מאוד מעריכים את זה ושמחים על התוצאות של המאמצים האלה. אני כמובן רוצה גם להודות לחברי הכנסת המארחים.

אני רוצה לומר שלפי דעתי יש מקום להתייחסות כללית בחקיקה, כי בוועדה של המועצה להשכלה גבוהה, כמו שאנחנו יודעים היתה ועדה של המועצה להשכלה גבוהה שדנה בנושא, יש פירוט מאוד מאוד מאוד ספציפי לגבי מה ההנחיות של המוסדות כלפי זכויות סטודנטיות הרות ואחרי לידה, וכדי לאפשר להנחיות האלה באמת להתממש לפי ההוראות של המועצה להשכלה גבוהה, יש מקום שהחקיקה תהיה יותר כללית, כמובן עם התייחסות ספציפית למה שלא נכנס לשם, אבל כדי שלא ייווצרו סתירות בין החקיקה לבין ההוראות של המועצה להשכלה גבוהה, כן יש מקום---

כשיש חוק, ההוראות של המועצה להשכלה גבוהה הן כבר...

לא יכולה להיות סתירה.

כן, יש חוק, החוק הוא קצת מעל הוראות.

לא, ברור שהחוק מעל, אני אומרת שהתהליך הזה הוא תהליך משלים לתהליך שהתחיל במועצה להשכלה גבוהה וכן התכנסה ועדה מקצועית שדנה---

תאמיני לי, ברגע שיש חוק אנחנו מדברים כבר במה שכתוב בחוק ו---

המועצה להשכלה גבוהה התכנסה רק לאחר שהם ידעו שאני הולכת להגיש את הצעת החוק. זה לא היה קודם.

אנחנו גם נקבל את הדיווח מהמועצה להשכלה גבוהה, אנחנו נעשה כאן ישיבת מעקב, אנחנו עושים את זה כבר כמה שנים, אחרי שחוק זכויות הסטודנט חוקק באופן כללי, בודקים איך הדברים מתנהלים בפועל. תאמיני לי, לא תהיה בעיה.

אבל לדעתי מה שכן אפשר לקחת מהדברים שנאמרו זה שבחוק המועצה להשכלה גבוהה תצטרך לתת את הדיווח לוועדה, לוועדת החינוך, על מנת לבחון וגם להגביל אותם מבחינת הזמן שהם יצטרכו שהכללים ייצאו לפועל. גם את האוניברסיטאות, את המוסדות, לחייב אותם תוך פרק זמן, כי אם לא נגביל אותם בזמנים, אז באמת עלולה להיות אותה סחבת שלא סטודנטים וסטודנטיות ייהנו ממטרות החוק, וגם שיתנו דיווח.

אין בעיה, אנחנו נגיע לזה ונראה איך אפשר להסדיר את זה.

לילך בן עמי, האוניברסיטה העברית.

מהמסמך שכתבתם לא ראיתי התייחסות לנושא של הקצאת משאבים. יש במסמך של המועצה להשכלה גבוהה התייחסות לתפקיד של רכזת מגזר והורות, שאני מאיישת אותה באוניברסיטה---

רגע, סליחה, את מתייחסת לנוסח של החוק?

אני מתייחסת לחוק כשבחוק אין לי---

אז תתייחסי פורמלית. הנושא שאת מדברת עליו הוא הנוסח של החוק, זה לא מסמך, זה חוק. זה דבר ראשון. דבר שני, אם את מדברת על סעיף מסוים, אז אנחנו נתייחס לסעיף וסעיף, כל אחד וההערות שלו על הסעיפים המסוימים האלה. אם יש לך הערות כלליות---

יש לי שלושה דברים.

כרגע אנחנו בדיון כללי, אנחנו לא מתייחסים לסעיפים ספציפיים. כשאנחנו נגיע לסעיפים, כל אחד יקבל זכות דיבור ויתייחס לסעיף סעיף.

מהניסיון שלי באוניברסיטה העברית, אנחנו עושים הרבה מאוד, עצם זה שיש את התפקיד שלי, יש לנו גם את התינוקיות של האוניברסיטה העברית שמאפשרות לאמהות לשים את התינוקות שם ולשלב בין ההורות ללימודים, שזה מודל שאנחנו פיתחנו ומעתיקים אותו במכללות ואוניברסיטאות בכל הארץ. למשל הנושא של התינוקיות, הוא לא מתוקצב. כלומר יש יוזמות יפהפיות בשטח, ואני אומרת לכם, אלה דברים שממש מצילים שנות לימודים של סטודנטיות, גם דוקטורנטיות, שהן יולדות ואין חופשת לידה או שיש חופשת לידה מצומצמת, בעצם זה מאפשר לשלב, לבוא להניק בהפסקות וכן הלאה. אז הנושא של התקצוב הוא משמעותי גם מהמקום של התינוקיות שגם הוא אינו נמצא באף אחד מהמסמכים.

דבר אחרון, הביטוח הלאומי שעלה כאן. אני חושבת שאסור בשום אופן לוותר, כפי שיש באמת למילואימניקים. הנושא של הביטוח לאומי, לא צריך לתלות את זה באוניברסיטאות, בהמשך להצעה שאת הצעת, מהסיבה שאם החוקרת או החוקר צריכים לממן מכספם את חופשת הלידה של אותה סטודנטית, זה יכול גם לגרום לבעיה בלהתקבל. כלומר חוקר, כשעומדת לפניו סטודנטית וסטודנט, והוא צריך לבחור את מי לקבל למעבדה, הוא מסתכל על אותה סטודנטית ואולי היא גם דתייה ואולי היא עתידה ללדת שלושה ילדים ו'היא תעלה לי יותר כסף', כי בשלושה חודשים האלה... כלומר הנושא של הביטוח הלאומי, אותן סטודנטיות פנו אליי, הן אומרות 'אני משלמת ביטוח לאומי מדי חודש'... ולתלות את זה שהאוניברסיטה או החוקרים ישלמו לדוקטורנטיות את חופשת הלידה בחופשת הלידה זה נושא מאוד בעייתי שיש לו המון השלכות, גם השלכות שקשורות למערכת היחסים בין החוקרת או החוקר לבין הדוקטורנטית, שפתאום היא תלויה... בקיצור זו מערכת יחסים מאוד, אני לא אכנס אליה כאן, היא יכולה להיות בעייתית.

דבר נוסף, יש את העניין של התקציב. למשל במכון וייצמן החוקרות והחוקרים היולדות מקבלות את זה מהמכון. אצלנו למשל החוקרים צריכים לשלם, אז זה יכול ליצור בעיה מהבחינה הזאת בעצם הקבלה של חוקרות, וזה עומס על החוקרים והחוקרות כשהם מקבלים יותר נשים למעבדה. ובאמת יש מעבדות שיש בהן יותר נשים.

דבר נוסף, באות הדוקטורנטיות, שבאמת עושות עבודה כמו שאת תיארת, מהבוקר ולפעמים עד הערב, והן משלמות ביטוח לאומי, למה שהן לא יהיו זכאיות בדיוק כמו נשים עובדות לכסף בתקופת חופשת הלידה? זה נושא שמאוד מתבקש ואני חושבת שאסור לוותר עליו, הוא משמעותי, יש לו הרבה השלכות. תודה.

אני רוצה קצת לאזן את התמונה. אני מדברת פה מטעם ועד ראשי האוניברסיטאות ולא מטעם המוסדות האחרים, אני לא מייצגת את המכללות, אני מייצגת את האוניברסיטאות. ברובן ככולן יש בהחלט כללים. באוניברסיטה העברית יש כללים, כבר מספר שנים, שבאים להקל על סטודנטיות בהיריון, יש התחשבות, יש זכאות למועד ג'. זה פשוט לצורך התמונה שהוגשה פה, שהיא קצת מעליבה, אני חושבת, מבלי לבדוק לגופו, אם אכן יש פה איזה שהיא מגמה של התעלמות ואטימות כלפי הסטודנטיות בהיריון, או סטודנטיות עקב הורות. זה במישור העובדתי. אנחנו רוצים להדגיש שהדברים האלה נמצאים על סדר היום של האוניברסיטאות, ולהציג את הדברים כאילו פתאום אחרי 60 שנה קמה ועדת החינוך והוועדה למעמד האישה ונזכרה שיש סטודנטיות בהיריון ולנער את האוניברסיטאות האטומות מאדישותן, אני חושבת שזה קצת עושה לנו עוול וחבל. זה דבר שאנחנו רואים שחוזר על עצמו, גם בוועדה למעמד האישה בנושא של הטרדות מיניות, נזרקים לחלל האוויר דברים מבלי לבדוק.

שנסגור את הוועדה?

לא, אני רוצה לאזן את הדברים.

ננזפנו ברגע זה, אני רגילה.

לעניין הצעת החוק הממשלתית, אנחנו בעיקרון מברכים על הדבר הזה, כי אני מבינה שיש מוסדות, אולי מוסדות אחרים, יש היום עשרות מוסדות להשכלה גבוהה, יש מעל 50, אני מבינה, אני לא יודעת אם בכל המוסדות הדבר הזה קיים באופן מסודר כפי שהוא קיים ברוב האוניברסיטאות. יש לנו השגות לעניין סעיפים ספציפיים שאנחנו נביא, אבל רציתי להדגיש דבר אחרון, שהזכות של הסטודנטיות להיריון, כמו הזכות של נשים בהיריון בעבודה, אין זכויות מוחלטות, כל הזכויות צריכות לקחת בחשבון גם את האיזון. כמו שיש זכויות של נשים בעבודה, לדוגמה, יש זכות, למרות שאסור לפטר אישה בהיריון, יש תמיד זכות לפנות למשרד העבודה, לשר העבודה, ובמקרים ראויים וחריגים ניתן. גם בנושא של סטודנטיות להיריון צריך לקחת בחשבון שהתפקיד שלנו כמוסדות שמכשירים בעלי מקצוע ושצריכים להעמיד את דור העתיד של מדינת ישראל, אתם בוודאי לא תרצו להיבדק אצל רופאה שקיבלה פטור מקורס באותה מחלה שאתם בדיוק---

אף אחד לא דיבר על פטורים, לא מצוין פה פטורים, רק מצוין שאישה שהיא בהיריון בסיכון ולא יכולה לממש את הזכות שלה ללימודים ומשלמת על סמסטר, אני לא רואה שום הצדקה שהיא תשלם שוב על סמסטר מכיוון שהיא לא יכלה לממש אותו. וזה קרה בפועל, גם בהרבה אוניברסיטאות.

אני מסכימה איתך לחלוטין, אצלנו הסטודנטית הזאת לא משלמת. אני חושבת, אבל, שברמה העקרונית של החקיקה, הצעת החוק הממשלתית שקובעת מסגרת כאשר אותם הכללים נקבעים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, כשלדעתי צריכים אותם הכללים להיקבע גם בהתייעצות איתנו, זאת המסגרת הראויה. אני לא חושבת שהחוק ברמה עקרונית צריך להיכנס לפרטי פרטים של חקיקה, מה גם בואו נזכור בכל זאת את סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, שמשאיר בידי האוניברסיטאות את החופש האקדמי וצריך לאזן בין שני הדברים. הצעת החוק הממשלתית, לדעתי, כפי שהיא מוגשת פרט לתיקון קטן שיש לנו, לדעתנו עושה את האיזון הראוי.

תודה.

אנחנו ממשיכים הלאה, עורכת דין מאירה בסוק.

אנחנו צריכים פה להפריד בין שני עניינים בחוקים האלה. יש את העניין של ההתאמות והדברים שלא עולים כסף, ויש דברים שעולים כסף. אני בהחלט מברכת את סגנית השר ואת חברת הכנסת על הנושא הזה, על הנושא של להתאים את כל הנושא של חופשת לידה, הורות, כל הדברים האלה, מאוד יפה, אבל צריך להפריד בין סטודנטים של בי.איי, שהם משלמים ביטוח לאומי כסטודנט ובין אנשים שהם כבר עם תארים מתקדמים, שבדרך כלל מקבלים מלגות או שיש להם גרנטים, זאת אומרת הם לא נחשבים כעובדים, אבל, כמו שאמרה מעין, הם מקבלים שכר מינימום, או קצת יותר, והם לא נחשבים כעובדים לצורך, למשל, חופשת לידה. כמו שהיא אמרה, קורים דברים. אנחנו פה חייבים אחרי כל כך הרבה שנים להביא לאיזה שהוא מצב של לעגן את הזכויות ואת החובות של האם לפי חוק. מה שקורה היום, אין לאם חופשת לידה, היא ממשיכה לעבוד, היא לא מקבלת כסף. אני חושבת שלצורך העניין, כמו שלא מפטרים אישה בהיריון שעובדת, אסור לגרום לזה שהיא תפוטר, כי למעשה אם היא לא מקבלת כסף בחודש השמיני והתשיעי כי היא לא עובדת, או לחילופין בחופשת לידה, היא כאילו מפוטרת. איפה שהוא צריכים להתאים את החוק של עבודת נשים גם למלגאיות. הן למעשה עובדות. זה שהן מקבלות מלגה ממקום מסוים, הן למעשה עובדות, הן עובדות בשכר.

הן גם לא רשאיות, נדמה לי, לעבוד.

אבל אני לא בטוחה שנכון להתייחס אליהן כאל עובדות, כי הן סטודנטיות.

בסדר, אבל הן לא סטודנטיות, כי הן לומדות, הן עובדות במעבדה, הן מקבלות... אני אומרת בפירוש שיש פה בעיה שצריכים להתייחס אליה, לא יכולים להתעלם ממנה.

טוב, כשנגיע לבעיות נמצא את הפתרון.

דבר שני, הנושא של חופשת לידה. אני מבינה שביטוח לאומי מתנגד וכולי, צריך להגיע לאיזה שהוא---

עוד לא הגענו לזה, גברתי.

לגבי חופשת לידה, כמו שאנחנו היום נותנים חופשות לידה לגברים שעובדים, אפשר להביא למצב שאם אישה היא מלגאית, לצורך העניין, אז שהגבר יקבל את חופשת הלידה במקומה, כי בכל אופן היא משלמת ביטוח לאומי, זה לא שהיא לא משלמת ביטוח לאומי, אז שבן הזוג שלה יקבל את חופשת הלידה. מוכרחים להגיע לאיזה שהוא מצב שהם לא ייפלו בין הכיסאות.

אני חושבת שהנושא של תארים מתקדמים ברור לכולם.

אבל יש פה גם סוגיה שהיא לא פשוטה ואני לא הייתי מאחדת אותה עם החוק הזה מסיבה אחת פשוטה, שבהיבט של התפיסה האם מלגאים הם עובדים או לא עובדים, יש לזה השלכות מרחיקות לכת בהרבה מאוד היבטים, גם מבחינת המיסוי במלגות הרבה יותר גבוהות. יש עוד הרבה פרמטרים ואני לא חושבת שזה בדיוק המקום לנגוע בחוק. ההערה במקומה, הנושא צריך להיבחן, אבל כדבר שעומד בפני עצמו ולא---

רק אם אפשר בכל זאת לשאול את היועצת המשפטית של הוועדה, מבחינת היכולת שלנו להכניס לחוק הזה את הנושא של מלגאיות.

בעיקרון, אנחנו לקראת שנייה ושלישית, אז עלול להיטען שזה נושא חדש, וגם דבר נוסף, אנחנו נידרש לשאלת התקציביות. כרגע האוצר הודיע לנו שההצעה---

אני מציעה, וכך גם מקדמים חוקים בהליך יותר מהיר, מה שכבר מקובל ומוסכם על כולם, להעביר את זה כהליך חקיקה, כדי שהרוב המכריע, שלצערנו הם לא כולם בתארים מתקדמים, בתואר ראשון ושני כבר יוכלו ליהנות מהזכויות שהם יקבלו. לאחר מכן אפשר תמיד לבצע תיקונים לחקיקה ואם נצליח לקדם את זה כהליך של תיקון חקיקה, אז זה בטח לא יגרע ממה שכבר קיים כאן.

אני מבקש ממשרד האוצר, אם אפשר לישיבה הבאה שתהיה לנו, להביא אומדן תקציבי לתוספת המלגאים. אני רוצה לדעת כמה זה יעלה במידה ואנחנו---

הנושא של מלגאיות לתארים מתקדמים.

מהביטוח הלאומי יש פה כרגע---

זה רק מלגאיות, לא כל הסטודנטיות.

אני חייבת להעיר הערה, בתור דוקטורנטית לשעבר. הנקודה שבעצם התשלום יהיה על ידי מתן מלגה, אני חושבת שזה דבר נכון כי דוקטורנט במסגרת התפקיד שלו הוא לא מביא תפוקה פר חודש, הוא מביא תפוקה כוללת ולכן מלגה היא בדרך כלל מלגה גלובלית לתקופת המחקר שלו, ולכן כאן לא מבקשים להוציא תקציב נוסף, כי המלגה היא מלגה והיא ניתנת לו על המחקר. אני חושבת שהנושא של המשך מתן המלגה לתקופת ההיריון, זה פשוט עניין של החלטה, זה לא דורש מקור תקציבי.

אני אסביר לך איפה הבעיה. יש תקופה שהעניין אמור להתבצע, בתקופה מסוימת. בתקופה הזאת נותנים תקציב מסוים שזה המלגות. ברגע שאת מקפיאה את התקופה הזאת ואז את צריכה אחר כך להשלים אותה, זו בעצם תוספת של עוד שלושה חודשים בסכום מסוים, אם תהיה כזו. העניין הזה צריך להיבדק, קודם כל אלה שנותנים את המלגות, הקרנות הן קרנות אוניברסיטאות שפטרנו אותם ממסים, זה בעצם היה חוק שלי ושל חברת הכנסת רונית תירוש, וזה חלק מהעניין. אני חושב שאם תעשו איזה שהוא נוסח שנותן פתרון, אולי לא פתרון מלא במאה אחוז, אנחנו רוצים שיהיה גם רציונל מאחורי הדבר הזה, אבל אם יהיה פתרון שניתן יהיה לעבוד איתו גם בהמשך הדרך, נשמח לקבל אותו, אבל כמובן ביטוח לאומי והאוניברסיטאות, תעשו כמה שנים אחורה, כמה היו מקרים כאלה, שבמשך תקופת המחקר היתה בקשה או היתה הקפאה של המחקר בגלל שהסטודנטית או החוקרת נכנסה להיריון, על איזה כמות אנחנו מדברים, אם בכלל קיים דבר כזה. אם לא קיים, אז לנו אין פה מה להוסיף, אבל אם קיים דבר כזה, מה היו ההשלכות. זו לא בעיה לעשות את זה, תעשו את זה. במידה ואנחנו נראה שיש צורך בתוספת, נראה כמה זה עולה, אנחנו כבר נדאג שהנושא הזה יקבל את הפתרון הטוב ביותר.

זה קיים, כל הזמן.

בואו נקבל הערכה תקציבית של העניין.

אני מבין את העולם הכללי, אבל אנחנו צריכים להבין כמה זה עולה, אם זה עולה בכלל, על איזה כמות מדובר ומה בעצם השלכות הרוחב של הדבר הזה. ברגע שאנחנו רואים את כל הסיפור הזה, אפשר להתקדם. אם בכלל. אבל אי אפשר לדבר בכלליות, יש בעיה, אבל לא יודעים מה מהותה.

השאלה אם מטילים את זה על הביטוח הלאומי או על המוסדות.

מר ניר ויינר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בבקשה.

קודם כל אני מברך את כולכם על הטיפול בחוק ובקידום הנושא הזה. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה קשור לזה מכיוון שיש מכללות של המכון הממשלתי להכשרה וטכנולוגיה ובמדע, זה לא שייך למועצה להשכלה גבוהה, זה שייך למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

נכון, כי חוק זכויות הסטודנט מדבר גם על כל המוסדות ההנדסאים והטכנאים.

אכן. יש פה שתי הצעות שבעיקרון עומדות בפנינו, אחת משאירה את האפשרות גם למועצה להשכלה גבוהה וגם לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה לקבוע את הכללים ואחת נכנסת יותר לפרטים. הפרטים הללו, חלקם לא מתאימים, הם פשוט לא ישימים במכללות של התמ"ת, ולכן מבחינתנו אנחנו מבקשים, אנחנו חושבים שזה נכון, שהחוק יהיה ברמה הכללית ואם רוצים וחוששים מאיזה שהיא אפשרות אחר כך שלא יטופלו כל הנושאים, אפשר שהכללים והתקנות יובאו בחזרה לוועדה ואז יתקיים הדיון, כי פשוט יש דברים ונושאים שהם אולי מתאימים לגוף אחד, אבל לא מתאימים לגוף אחר, ולקבוע אותם בחוק יכול ליצור בעייתיות.

ברור. אנחנו מכירים את המנגנון של המבחנים של התמ"ת, שאלה מבחנים ממשלתיים שנערכים בתקופה מסוימת וכמובן שהגמישות שם היא קצת יותר קשה מבחינת העניין הזה. מה שאנחנו נעשה, אנחנו נתקדם עם הצעת החוק ובמידה ויהיו שם דברים מהותיים, ובאמת אנחנו כוועדה וכחברי כנסת נראה שאלה דברים מהותיים מבחינתנו בביצוע השינוי, אז בסעיף מסוים אנחנו נחריג אתכם ונבקש שתביאו תקנות לוועדת החינוך המשותפת עם קידום האישה בנושא שקשור למוסדות שלכם. אין בעיה, אבל כמובן הכל בפרופורציות ולא להתחיל כאן על כל דבר לבקש החרגה, בסדר?

אנחנו עם המועצה להשכלה גבוהה. בבקשה.

אני מעדיף שעורך דין אייל רק יתחיל---

אם אנחנו הגענו להצעת החוק, להציג---

אנחנו כרגע מדברים על הצעת החוק בצורה כללית ועוד מעט נתחיל בהקראה וכל אחד יכול להתייחס לסעיף. אם אפשר גם להתייחס לנושא שעלה כאן, שזה לא חלק מהחוק, הנושא של תארים מתקדמים, אם נעשתה איזה שהיא בדיקה כשהייתם בנוסח של הצעת החוק, אם עשיתם גם בדיקה על תארים מתקדמים, כי לא יכול להיות שזה לא עלה בדיונים הפנימיים.

קודם כל אני אתייחס ספציפית לשאלה שלך, שכן עלה הנושא של סטודנטיות וסטודנטים, במקרה הרלוונטי, לתארים מתקדמים, וההחלטה בתיאום עם משרד המשפטים והמוסד לביטוח הלאומי היתה שהנושא אינו ממין המאטריה של ההתאמות בלימודים, שזה נושא תיקון החוק ששר החינוך מבקש להביא---

לא הבנתי, משרד המשפטים והביטוח לאומי החליטו בשביל שר החינוך שזה לא מתאים?

לא, אמרתי בתיאום עם משרד המשפטים, אדוני היושב ראש, ולאחר שקיבלנו את חוות דעתם, שר החינוך ביקש לצמצם את הצעת החוק רק להתאמות שנדרשות לצורך הלימודים, בחינות, לא זכויות כספיות מעבר לכך הקשורות לחוקים אחרים, כמו חוק הביטוח הלאומי, פקודת מס הכנסה וחוקים ודינים אחרים שדנים בזכויות של סטודנטים לתארים מתקדמים.

בסדר גמור. משרד המשפטים פחות מעניין אותי בעניין הזה, אבל מה היו הטיעונים של הביטוח לאומי בסוגיה הזאת?

יש פה ביטוח לאומי, שידברו בשמם.

אנחנו נגיע אליכם.

לעניין האיזון של הצעת החוק הממשלתית, בין הצורך לקבוע בחוק את החובה של המועצה להשכלה גבוהה לקבוע כללים, שלפיהם כל מוסד ומוסד, לאחר התייעצות עם אגודת הסטודנטים באותו מוסד, יקבע את ההוראות שיחולו בנושא הזה, אנחנו מבקשים לתקן את החוק כך שתתאפשר קביעת הכללים לפי שיקול הדעת, קודם כל של המועצה להשכלה גבוהה. הכללים האלה, דרך אגב, הם כבר נקבעו ויעברו כמובן הליך של אשרור לאחר שהחוק יתקבל בכנסת, כדי שהם יהיו כללים מכוח החוק, אבל הם כבר קיימים היום והנציג של המועצה להשכלה גבוהה יוכל להרחיב לגבי התוכן שלהם, אבל הממשלה לא חושבת שצריך להיכנס בחקיקה ראשית לנושאים ספציפיים, בוודאי לא לקבוע זכויות ספציפיות, שזה גם לא קיים לגבי סטודנטים במילואים---

אני יכול לקבוע מסגרות.

אנחנו חושבים שההצעה של הממשלה קובעת את המסגרות. מעבר לכך אפשר גם לבחון את זה מול הכללים שכבר נקבעו, כבר אושרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

אני כבר אומר לכם שאנחנו נעשה זאת בצורה כזאת שגם העניין של שיקול דעת יהיה במסגרת מסוימת. זאת אומרת שלא ניתן פה עכשיו שכל מוסד ישתולל ובמוסד הזה נוח, במוסד הזה פחות נוח, במוסדות מסוימים יש יחסי עבודה של אגודת הסטודנטים והנהלת המוסד ברמה טובה מאוד, במוסדות מסוימים פחות, ואני לא יכול להשאיר את הנושא הזה להתייעצויות פנימיות בתוך המוסדות עד כדי כך פרוץ שאחר כך יהיה לי מוסד אחד שנותן הרבה ומוסד אחד שנותן את המינימום של המינימום. צריכה להיות פה מסגרת מסוימת, וגם אתה בעצמך מכיר מה אפשר לעשות משיקול הדעת. היינו כאן בישיבות אחרות על שיקול דעת, ותאמין לי, אם שיקול הדעת של אוניברסיטת חיפה לא להכניס את ראאד סאלח לתוך המוסד, זה שיקול דעת שלהם, ובאוניברסיטת תל אביב שיקול הדעת כן להכניס, לפי המלצה שלכם, לפי שיקול הדעת, אז מה שאני אומר, שגם שיקול דעת צריך להיות במסגרת של דבר שאנחנו קובעים כאן והמשחק צריך להיות מאוזן ואפשר, כמובן לפי צרכים, אם זה פקולטות מסוימות ששם יש בעיה כזו אחרת, מעבדות ששם צריך להיות משחק מסוים, אני יכול להבין את זה, אבל לבוא ולהגיד ש'אנחנו הפעלנו שיקול דעת ואנחנו רואים לנכון שכל הסטודנטיות שלנו צריכות להבין שבזמן שהן לומדות אצלנו, שישכחו מהמשפחה'... זה גם יכול להיות שיקול דעת של דיקן. צריך להיות פה מאוד זהיר בהגדרה של מה שרוצים לקבוע לשיקול דעת של אגודות הסטודנטים והנהלת המוסד. כמו שאתה מכיר את היחסים ביניהם, בוא נגיד שמערכת היחסים שלהם נותנת להם איזה שהוא מנגנון של משא ומתן על מה מובילים, על מה מוותרים, ואני לא רוצה שהנושא הזה יהיה קלף של משא ומתן בתוך המוסד האקדמי.

אני אסביר אולי, אדוני היושב ראש, את המנגנון---

אני צריכה לצאת להצבעה, אני רק אומר שאני כאן שותפה לדעתו של היושב ראש בעניין של מסגרת קשיחה שבמהלכה תהיה כמה שיותר אחידות בין המוסדות האקדמיים השונים. אני חושבת שזה הכרחי, זה חלק מהרצון שלנו לייצר מדיניות שוויונית בין הסטודנטים והסטודנטיות השונות.

גם אם אתם קובעים כללים, הכללים הם לכולם. אנחנו יכולים לתת לכם חופש בעצם שיקול דעת והגדרת כללים, אבל אם קבעתם משהו, זה לכולם.

אני חושב שהמנגנון הזה קיים בהצעת החוק, דהיינו לא כל מוסד יכול, בהתייעצות עם אגודת הסטודנטים, לקבוע איזה שהן התאמות שמתאימות לאותו מוסד, אלא לשם כך נקבע שהמועצה להשכלה גבוהה תקבע את הכללים והמוסד יצטרך, כמו שנאמר פה, 'המוסד יהיה, לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים באותו מוסד, ולפי כללים שתקבע המועצה להשכלה גבוהה'. דהיינו ההוראות שכל מוסד קובע לעצמו, לאחר התייעצות עם אגודת הסטודנטים, כפופות לכללים שתקבע המועצה להשכלה גבוהה ולכן המסגרת שאליה התייחסת בעצם תתקיים פורמלית לאחר חקיקת החוק, אבל היא אפילו קיימת כבר היום כיוון שהכללים כבר נקבעו על ידי המועצה להשכלה גבוהה. הם מחייבים את כל המוסדות להשכלה גבוהה, וכשכל מוסד בא לקבוע את ההוראות ולהתייעץ עם אגודת הסטודנטים, הוא כפוף לכללים שקבעה המועצה להשכלה גבוהה. כך מצד אחד מושגת האחידות שמוסכם עלינו שדרושה, ומצד שני נשמר בכל זאת הנושא של החופש האקדמי והמנהלי של המוסדות להשכלה גבוהה ושל המועצה להשכלה גבוהה, שהיא אמונה על הנושא, היא המוסד הממלכתי שאמון על ההשכלה הגבוהה ולכן היא זאת שמנחה את המוסדות להשכלה גבוהה בנושא זה, כמו בנושאים אחרים, ולא בחקיקה ראשית לקבוע למוסדות.

הבנתי. לא שכנעת אותי יותר מדי, אבל הבנתי.

כן, נדב, בבקשה.

אני רק אוסיף שצורת המבנה הזה הוא גם המבנה שחל בהתאמות שנעשו לסטודנטים במילואים. יש איזה שהיא מסגרת שהמועצה להשכלה גבוהה מתווה, על פי זה יש---

לא בדיוק. גם בהטבות לסטודנטים המשרתים במילואים, יש שם מסגרות. כתוב שם שהנושא של הצילום יהיה חלק מזה, כתוב שם ש---

יש את הנושאים הכלליים ועל פי זה המועצה להשכלה גבוהה קובעת את הכללים.

יפה, בדיוק כך זה יהיה גם פה.

המועצה להשכלה גבוהה למעשה במאי 2010 הקימה ועדה לצורך קביעת ההתאמות, באפריל 2011 כבר התקבלה החלטה שהיא מפרטת את כל הכללים.

אז יש לכם כבר נושאים?

יש לנו כבר כללים.

עשיתם לנו את העבודה. תביאו לנו את הכללים, נכניס את זה לחוק וקדימה לעבודה.

אני חושב שאם להכניס, כמו בזכויות הסטודנטים, איזה שהן כותרות, דהיינו נושאים שבין היתר המועצה רשאית להתקין בהם כללים, הייתי לוקח את הכותרות של הכללים שכבר קיימים, שהם מסדירים כבר.

אז מה שאנחנו נעשה, רבותיי, בעניין זה, תתחילו להתכנס לכיוון הנוסח שהוא הנוסח שמאחד את שני החוקים, כי כמו שהחוק הממשלתי הוא מצומצם מדי, החוק של חברת הכנסת רונית תירוש הוא רחב מדי, אז תיפגשו באמצע בכותרות ולפי זה אנחנו גם נשאיר סעיף אחד שהוא יהיה גמיש. נשאיר לכם סעיף שאתם תוכלו גם להרחיב, זאת אומרת שלא נגביל, זה לפי אותן הכותרות שנכניס לחוק, ניתן לכם אפשרות גם לעדכן את הכללים בישיבות הפנימיות. זאת אומרת, אם קבעתם שיש עוד עניין שעליתם עליו והוא לא מופיע בחוק, אז אנחנו ניתן לכם סעיף מיוחד בחוק שייתן לכם אפשרות להרחיב את ההטבות המגיעות לסטודנטיות שהן בזמן היריון.

המוסד לביטוח לאומי, בבקשה.

אני רוצה קודם כל להסביר כאן כמה מושגים. סטודנטיות משלמות דמי ביטוח לאומי כמו כל אזרח במדינת ישראל שמחויב לשלם דמי ביטוח לאומי. הן משלמות דמי ביטוח לאומי בשיעור מינימלי שהוא אפילו פחות מדמי ביטוח לאומי של מישהו שאינו עובד. זה אישור מיוחד לסטודנטים והוא לא כולל את דמי הביטוח הלאומי בעבור גמלאות מחליפות שכר. זה לא רק דמי לידה שזו גמלה מחליפת שכר, אנחנו מדברים גם על גמלאות אחרות, כמו נפגעי עבודה וכאן חייבים להדגיש את זה, שהן לא משלמות, זה לא שמחייבים סטודנטים במיוחד בדמי ביטוח לאומי, זה כמו כל אזרח מדינת ישראל ובשיעור מיוחד.

לעניין דמי לידה, זה כאן עניין עקרוני בחוק הביטוח הלאומי. דמי לידה זו גמלה מחליפת שכר. אישה שאינה עובדת, או גם היום גברים שזכאים לדמי לידה, לא זכאית, כי אין לה אובדן הכנסה שהיא מפסידה. לגבי המלגאים, אני יודעת שכאן יושבת איתי מנהלת תחום אימהות בביטוח לאומי שבמקומות מסוימים, כאשר מלגאיות משלמות דמי ביטוח לאומי באופן קבוע ומופרש להם, הם יהיו זכאיות לדמי לידה כי הם שילמו את הביטוח. מאחר ומלגאיות שלא משלמות את הביטוח לא יהיו זכאיות לדמי לידה---

אבל זה לא לבחירתן.

זה לא לבחירתן וכאן זו שאלה אם זה צריך להיות מחויב בחוק הביטוח הלאומי. שוב, אנחנו עומדים על זה שזה לא צריך להיות בחוק הביטוח הלאומי, כי כאן זו עמדה אידיאולוגית עקרונית וגם זו שאלה מה ההבדל בין סטודנטית שאינה עובדת לאישה אחרת שאינה עובדת.

מה העלות? כמה זה יכול לעלות?

העלות התקציבית לסטודנטים, אנחנו צריכים לדעת מה המספר של נשים בתארים מתקדמים. אנחנו עשינו עלות תקציבית שמחושבת על בסיס של 12,000 סטודנטיות בשנת 2010 שילדו. לפי החישובים אצלנו, 4,500 מהן כן קיבלו דמי לידה, זה אומר שהן כן עבדו באותה תקופה---

לתארים מתקדמים?

זה לא תארים מתקדמים, כי אין לנו נתונים. אם יתנו לנו נתונים נוכל לעשות חישוב מדויק, נעביר את הנתונים למינהל המחקר שלנו לעשות חישוב מדויק. אם אנחנו מדברים באופן כללי, אז 7,500 סטודנטיות אחרות, שלא קיבלו דמי לידה, והן תהיינה זכאיות לפי הנוסח הכללי היום, זו הצעה שנאמדת ב-48 מיליון שקלים בשנה. שוב, אני חושבת שההתנגדות שלנו היא גם התנגדות---

זה חלק מהחוק, כן?

כן, מה שכרגע בנוסח הנוכחי שלא מבחין בין---

ולזה אתם מסכימים, אין עם זה בעיה, נכון?

לא, אנחנו מתנגדים.

הם לא מסכימים ל-48 מיליון.

אנחנו מתנגדים וזו גם התנגדות משפטית, כי אנחנו חושבים שיש כאן נשים שהן לא עובדות שיהיו זכאיות לדמי לידה, למרות שהן לא---

הבנו, הבנו שאתם מתנגדים. השאלה היא כזו, אם אנחנו באמת הולכים על המהלך הזה ואתם מעלים את הגבייה של הסטודנטים באופן כללי, זה מקזז לכם את העניין?

שוב, זה לא עניין של גבייה, זה עניין של עיקרון. אם אנחנו עכשיו גובים---

את העקרונות תשאירי לנו. אנחנו מדברים על כסף.

לא, יש כאן גם שאלה של אפליה. מה ההבדל בין נשים כאלה שהן סטודנטיות, לבין אישה אחרת בבית שלא עובדת, עקרת בית שיולדת ולא תהיה זכאית? איך אפשר להסביר את הפער הזה?

אפשר להסביר את הפער בצורה מאוד פשוטה, כי יש מטרה למדינה, כאשר היא מקדמת לימודים לתארים מתקדמים . זה העיקרון, מפה אנחנו יוצאים הלאה. אני יכול להביא לך גם את המחקרים על החשיבות של צמיחה כלכלית של המדינה לבוגרים של תארים מתקדמים בישראל. יש הוכחה, יש עיקרון, יש מספר מצומצם של אנשים. אני מדבר כרגע על העניין שהוא מתמטי פשוט מאוד. במידה ואתם מעלים את הביטוח הלאומי לכלל הסטודנטים, האם זה מקזז לכם את העניין הכספי? אני לא בא כרגע לממשלה לבקש מכם הוצאה נוספת, תוספת תקציבית. את כרגע אמרת שהסטודנטים משלמים פחות ממה שמשלמים כלל האנשים, נכון?

הם משלמים פחות ממה שמשלמים אנשים שאינם עובדים.

תעלי את זה לשם. אני שואל מתמטיקה.

זו הלשכה המשפטית, אני לא יכולה להגיד לך, אין לי כאן ממישהו ממינהל המחקר שיכול לעשות חישוב.

רבותיי, אני מבקש מכם, לישיבה הבאה תביאו לי נתונים. תביאו לי נוסחה, אם אנחנו באמת רואים שיש פה איזה שהוא עניין רציונלי ויהיה פה קיזוז כספי, זאת אומרת אם כלל הסטודנטים ישלמו סכום מסוים שהוא שווה לכלל העובדים, ואם זה ישחרר לנו את ה-7.5, שאר הסטודנטים, לדעתי זה יהיה מהלך יפה שגם הסטודנטים יקבלו אותו בסופו של דבר. אבל על זה נדבר כאשר יהיו לנו נתונים. אני חושב שאם תעשו מחשבה קצת יותר גדולה על העניין הזה, זה יכול לעבוד.

אדוני היושב ראש, אני לא בטוחה שכלל הסטודנטים ישמחו שמעלים להם את דמי הביטוח הלאומי כדי ש-7,500 סטודנטיות---

השאלה בכמה.

חברת הכנסת רונית תירוש, אי אפשר לשבת על שני כיסאות. מצד אחד אפשר לבוא ולהגיד, 'אני רוצה' ו'אני צריך'---

אבל אני ירדתי מזה ואני אומר לך מדוע. אני ירדתי מזה כי הוסבר לי, צריכים גם להיות הגיוניים, שמדובר בגמלה מחליפת שכר, אין פה שכר. אין פה שכר, אז אין מה להחליף אותו, לכן אני גם השתכנעתי.

סטודנטים במילואים מקבלים.

צריכים להפריד, סטודנטיות שנה א' עד ג' באמת לא עובדות, ואז זה סיפור אחר. אנחנו מדברים על מלגאיות שהן---

לא דיברתי על מלגאיות, מלגה זה שכר. על מלגה אני מוכנה להילחם, כי זה שכר. הן גם לא רשאיות לעבוד, אם הן תעבודנה הן לא תקבלנה את המלגה. לא עליהן אני מדברת.

רבותיי, את הנושא הזה מיצינו עד שאני אקבל נתונים.

מלה אחת בנושא הזה.

יש לוועד ראשי האוניברסיטאות כסף למלגות הסטודנטים?

יש אולי פתרון מסוים. אני מסכימה שצריכים להפריד בין סטודנטיות לתארים מתקדמים שמקבלות מלגות והן לא עובדות. מי שעובד מקבל שכר, זה מלגה.

אבל זה כמו שכר, בעיניי.

זה ויכוח אחר, אנחנו סבורים שזה לא שכר. לגבי אותן הסטודנטיות, ניסינו לפנות למוסד לביטוח לאומי וביקשנו לבטח. המוסד לביטוח לאומי לא מסכים לבטח מי שאינו עובד או מתנדב, אין מעמד של מלגאים. אם אפשר היה ליצור מעמד של מלגאים, אנחנו מוכנים לשתף פעולה ולהפריש מהמלגה לצורך הזכויות בביטוח לאומי. את הכפפה הזאת אנחנו נרים, מהמלגה אנחנו נפריש, האוניברסיטה תשלם---

ואז יהיה לנו מס הכנסה על זה.

לא חייב להיות. כלומר אנחנו לא רוצים את המשוואה שאם אנחנו באים ואומרים שמדובר במלגה---

טוב, ביטוח לאומי יצטרך לבחור בין שתי האופציות.

לחדד קודם כל את הנקודה שאמרה חברת הכנסת תירוש לעניין דמי לידה בכלל, לא רק לתארים מתקדמים. התכלית של דמי הלידה זה לפצות על אובדן השתכרות, כשאין לנו את זה פה, וההתנגדות של הממשלה היא לא בראש ובראשונה התנגדות תקציבית, שזה גם כמובן, כי זה לא סכום מבוטל, אבל ההתנגדות היא התנגדות מהותית שמדברת על יצירת פער בין קבוצות מסוימות שלא משתכרות, קבוצות שונות שלא משתכרות ולתת רק לאחת מהן, השאלה אם יש הצדקה לעשות את זה, ואם כן, למה לבחור בקבוצה אחת על פני אחרות. יש פה שאלה שהיא באמת שאלה מהותית ומשפטית שהיא מעבר לתקציב.

לעניין בחינת המלגה. זה משהו שאנחנו נצטרך לבחון באופן הרבה יותר כולל, כי השאלות הן שאלות רוחביות מעבר רק לעניין הסכום. זו באמת שאלה של הסדרה בכלל של הנושא הזה והיחסים שלהם מול המעסיק. כלומר אלה שאלות משפטיות שעולות מזה, לא בהכרח רק מהתחום הזה.

אתה לא יכול להגיד שמלגה זה כמו שכר רק לצורך---

יכול להיות, אבל ההצעה שעל השולחן... יכול להיות שהגיע הזמן, אני לא נוקטת עמדה כרגע, זה לא משהו ש---

הבנתי. יש לנו כמה דקות להתחיל בהקראה של החוק ואנחנו נתחיל בהקראה. אני מבקש לישיבה הבאה, ביטוח לאומי ומשרד המשפטים, לבדוק את האופציה של הגדרת המלגאיות לעניין של גבייה מהם, האוניברסיטאות ייתנו ואז אתם תוכלו בעצם לתת את הגיבוי במידה ומישהו מקבל מלגה ולא מוגדר כעובד.

אולי למלגאיות יעלו את הביטוח הלאומי.

כן, רק למלגאיות.

אנחנו ניתן את החלק שלנו והם יתנו.

טוב, רבותיי, ההתייעצויות במשרדים שלכם, לא כאן. יש לכם זמן, תוכלו לשבת ולבדוק את העניין הזה. לדעתי זה יכול להיות אחלה בשורה, גם מבחינתכם, ביטוח לאומי, וגם מבחינת הסטודנטים.

אנחנו נשיג שתי ציפורים במכה, זה יעודד אותן להיכנס להיריון.

לתפארת מדינת ישראל.

אני מקריאה את הממשלתית .

אפשר להגיב על העניין של הביטוח הלאומי?

בישיבה הבאה, להירשם מראש.

את שלי לא מקריאים מהרגע ואילך?

יש סעיפים, ברגע שבאים ומגיעים להסכמה בין שני הסעיפים, אז הסעיף שהוא בהסכמה נכנס לנוסח הכללי.

אני קוראת מהממשלתית.

"תיקון סעיף 8. 1. בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8(א), במקום "לפי סעיף 19א" יבוא "לפי סעיפים 19א ו-19ב".

סעיף 8(א) אומר: 'מוסד יפרסם את הוראותיו של חוק זה וכן הוראות שקבע לפי סעיף 19א', אז צריך יהיה לפרסם גם את ההוראות האלה.

"התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ, או קבלת ילד כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה. 19ב. (א) מוסד יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים ולסטודנטיות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ, קבלת ילד למשמורת כמורה מיועד או קבלת ילד כהורה במשפחת אומנה; הוראות לפי סעיף קטן זה ייקבעו לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים באותו מוסד, ולפי כללים שתקבע המועצה להשכלה גבוהה, ואולם הוראות כאמור לעניין התאמות במוסד המנוי בפסקה (5)" -אלה של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה- "להגדרה "מוסד", לרבות מכינה במסגרת מוסד כאמור, ייקבעו לפי תקנות שיקבע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

"(ב) הכללים, התקנות או ההוראות לפי סעיף קטן (א), לפי העניין, יהיו בין השאר, בעניין התאמות לסטודנטים ולסטודנטיות הנעדרים מבחינות או מלימודים בשל אחת הסיבות המנויות בסעיף קטן (א) ובכלל זה -

"(1) היעדרות לצורך שמירת היריון;

"(2) היעדרות לצורך נסיעה למדינת חוץ למטרת אימוץ בין ארצי כמשמעות בסעיף 28א לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1983;

"(3) היעדרות בתקופה הסמוכה לאחר לידה, אימוץ, קבלת ילד למשמורת כהורה מיועד או קבלת ילד כהורה במשפחת אומנה.

"(ג) בסעיף זה -

"הורה במשפחת אומנה" – הורה במשפחה שאושרה לשמש משפחת אומנה, בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך;

"הורה מיועד" – כהגדרתו בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996".

הקראנו את הממשלתית. אני מבין שבחוק של חברת הכנסת רונית תירוש, אנחנו בסעיף---

למעשה סעיף קטן (ב), פסקאות (1) עד (9) קובעים נושאים שהכללים אמורים להתייחס אליהם.

זאת אומרת אנחנו יכולים להישאר בכותרת... אם אנחנו מרחיבים את זה, ייקבעו כללים להטבות לעניין של הזכות לחופשת לידה אקדמית, אחר כך נכתוב זכות לבחינה במועד מיוחד, אחר כך נכתוב זכות לדחיית מועד הגשת עבודה, השלמת חומר ומטלות, היעדרות משיעורים .

בעיקרון בשירות מילואים זה 'הכללים, התקנות או ההוראות לפי סעיף (א), לפי העניין, יהיו בין השאר', ואז זה גם משאיר את מה שאמרת, שיהיו עוד דברים 'בעניינים אלה', ואז אנחנו מפרטים את העניינים.

אדוני היושב ראש, אני רק מבקש שזה יהיה לפי ההצעה שלך, שזה ייעשה בתיאום עם חברת הכנסת תירוש, אותן הכותרות, כמו שקראנו להם, או שמות הנושאים, בחלקם הם לא נכללים בכלל בכללים של המועצה.

הבנתי, אז אנחנו נתחיל עכשיו להיכנס בכל העניין שבהסכמה. כל מה שלא בהסכמה, יש לכם שבוע-שבועיים, תשבו, תדברו ומקסימום מה שייצא, ייצא.

אבל לצורך כך אנחנו צריכים לעבור לכללים של המועצה להשכלה גבוהה, לראות מה הם הנושאים, לנסח מה הם הנושאים של הכללים.

אין לכם את זה כאן? אז קדימה. תעשה לי טובה, יושבים פה נציגים של המועצה להשכלה גבוהה, הכללים אצלם, אנחנו יכולים להתחיל עכשיו לעבור. מה שבהסכמה, נכנס, מה שלא בהסכמה, לא נכנס. תפסיקו למרוח את זה.

אני רוצה, ברשותך, להעיר הערה, אולי להקל עלינו.

אני חושב שגם נציג המועצה להשכלה גבוהה רוצה לומר---

אתה מנהל אותי כאן?

לא, אני שואל .

שאלת. תעשו לי טובה, משרד החינוך, אני הבנתי, קיבלתי, אנחנו כרגע עוברים על הכללים, אני לא מצביע ואני לא סוגר את הישיבה, אבל אם תמשיכו להתנהל בצורה כזאת אני גם אצביע. אז אני מציע שאנחנו נעבור עכשיו על כל דבר שהוא בהסכמה, ואני אתחיל עכשיו עם העניין הזה: הזכות לחופשת לידה אקדמית. זה בהסכמה?

לא.

ממשיכים הלאה. הזכות לבחינה במועד מיוחד. בהסכמה?

כן.

משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה, יש לנו בעיה עם זה.

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מוחרגים, התקנות יבואו לוועדת החינוך.

רק התקנות, או גם הכללים?

כן, הכללים בעניין זה. אני אסביר לכם למה, כי אם במידה ואדם נרשם לבחינה שהיא בחינת שלכם, נרשם ושילם. הרי אתם רושמים את זה, כמה זמן לפני הבחינה?

גם היום הסטודנטיות כבר מזוכות וניגשות עוד פעם.

בסדר.

אז למה יש לכם בעיה עם זה?

כי אין מועד מיוחד.

אז אנחנו נעשה שבעצם יהיה פטור מתשלום על המועד.

מועד מיוחד לא קובעים...

אם היא מקבלת מועד נוסף, אתם בעצם נכנסים לזה.

ההגדרה של מועד נוסף זה מועד נוסף שקיים והיא מצטרפת אליו ועם זה אין לנו בעיה.

ואם זה לא קיים?

הוא תמיד קיים. אבל לא תמיד הוא קיים חודשיים אחרי זה, לפעמים קיים חצי שנה אחרי זה.

לא, היא לא רוצה לתת מועד אקסטרה, מעבר למועדים שהם מפרסמים מראש.

היא תוכל ללכת למועד נוסף, לכשיהיה. זה יכול להיות אחרי שנה.

אבל זה לא משנה, אם הם מחזירים את הכסף, היא יכולה לשלם---

אבל זה לא מועד מיוחד.

בוודאי, זה קיים גם היום.

בסדר, אז אנחנו נסדיר גם את ההיבט הכספי.

אדוני היושב ראש, אני חושב שיש אי הבנה, גם של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. כל הכללים והנושאים שנקבעים פה כפופים להתקנת תקנות של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. זאת אומרת אין צורך בהחרגה של נושא ספציפי, בין היתר בנושאים האלה. אבל התוכן שלהם ייקבע בתקנות.

אבל לכאורה אם אתה אומר שיהיה מועד מיוחד, הם חייבים לקבוע מועד מיוחד. הם לא יכולים לא לקבוע אותו.

אני חושב שזה כמו בסטודנטים במילואים. זאת אומרת הם חייבים להתייחס להקלה הזאת.

אבל הם לא יכולים להגיד שלא יהיה מועד מיוחד.

אתה מייצג את משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה?

להיפך, אני מקל.

עזוב, תייצג את משרד החינוך. אנחנו הבנו. תשמע, אם הייתי רוצה לאשר את כל החוק ולכתוב בסוף על כל סעיף וסעיף 'ההתייחסות תהיה לכל הסעיפים בתקנות של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה', הייתי כותב את זה. מה שאני עושה פה זה משהו אחר. איפה שאנחנו נחליט זה יהיה בהחלטה כאן וזה יהיה בתוך משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ואיפה שאנחנו נחליט זה יהיה מחוץ לחוק ובהחלטה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

או שנעשה להם סעיף אחר, תיכף נראה. יכול להיות שנעשה להם התאמה בנושא הזה.

טוב. מועד הגשת העבודה? בהסכמה?

כן, צריך להוסיף את זה.

מה ההבדל בין (2) ל-(3)? הזכות לבחינה במועד מיוחד.

אנחנו עושים סעיף אחד, זכות לבחינה במועד מיוחד. פה זה מופרד לשני סעיפים, אנחנו עושים אחד והם קובעים את הכללים אחר כך.

הזכות לדחיית מועד הגשת עבודה?

צריך להכניס את זה, כי בסעיף (ב) של הממשלתי רשום רק על בחינות והיעדרויות.

בסדר. השלמת חומר ומטלות בקורס? זה בהסכמה, אני כבר אומר לכם שזה בהסכמה.

זה לא בהסכמה. אם רוצים לחזור ולדבר על זה, אפשר לדבר. כרגע זה לא סעיף פשוט בכלל. איך אפשר להבטיח דבר כזה? זה גם כרוך בשאלה---

כמו שזה מובטח בהטבות לסטודנטים שמשרתים במילואים. איך אתה מבטיח את זה שמה?

נקרא במילואים. במילואים יש ככה: זכות לבחינה במועד מיוחד, דחיית המועד להגשת עבודה, זה גם יש, ושהוא שירת בסמוך לפני מועד הגשתה, בהתחשב במהות ובהיקף העבודה. (4) השלמת חומר ומטלות בקורס לסטודנט שעקב שירות מילואים נבצר ממנו, בהתאם למהות הקורס ובתיאום עם המרצה. זה לא סתם.

רציתי להציע שנבחן את כל הכותרות של המילואים ונראה אם אפשר את כולן להחיל על ה---

אנחנו עוברים על כל אחד.

היעדרות מבחינה, יש פה.

כל הנושא של היעדרות.

ורישום מוקדם לקורסים וקביעת גורם.

הדבר היחיד שלא קיים כאן זה הנושא של חופשת לידה.

ויש גם תנאים מסוימים, כמו התיאום עם המרצה, שצריך להכניס.

אנא מכם, תביאו לנוסח בנושא של הזכות לחופשת לידה אקדמית.

מה המשמעות של חופשת לידה אקדמית?

תשבו ביחד.

אולי רק צריך להסביר את זה.

אין את זה בכללים של המועצה להשכלה גבוהה.

סליחה, חשבתם על זה? בדקתם את זה? זה היה חלק מהעניין?

כן, הדבר שנקבע בכללים זה שסטודנטית זכאית היא זכאית להיעדר מ-30% מכלל השיעורים בכל קורס בו חלה חובת נוכחות. לא חופשת לידה.

אוקי. רבותיי, כוונתי, אני חושב, מובנת כאן. שבועיים מספיק לכם לסגור את כל הפינות האלה?

אני חושב שאין לנו צורך לסגור כמעט פינות, מכיוון שאנחנו פשוט ניקח את הכותרות של הסטודנטים במילואים---

לא, אני לא אתן לזילות... סליחה, עם כל הכבוד להנחתה שהעבירו לכם כאן בחוק זכויות הסטודנט שחוזר ממילואים, יש הרבה דברים שאין התאמות בין יוצאי מילואים לבין חופשות לידה וצרכים אחרים על בסיס טיפולים. אני לא מוכנה לקבל את זה שייקחו את הקונספט הקיים היום במערך המילואים ולא יתאימו דברים שכן נבחנו. אני הייתי מאוד בהיבט בהצעת החוק הממשלתית להעביר למועצה להשכלה גבוהה לבחון את כל ההיבטים, כמובן כבוגרת אגודות סטודנטים, אז בשיתוף פעולה עם אגודות הסטודנטים, בהתייעצויות, מהסיבה הפשוטה שיש צרכים אחרים. אז אני לא מוכנה לקחת את המודל הקיים, אלא להתאים אותו.

ברור, ברור. רבותיי, אני רוצה לעשות סדר. אנחנו קבענו דברים שהם דברים מינימליים, שזה בעצם הבסיס של העניין הזה. בנוסף לכך אנחנו נוסיף גם, כמובן, את הסעיף הממשלתי, (ב) שהוא הכללים, התקנות בעניין זה, הוא גם יהיה חלק וכמובן שהוא ינוסח בהתאם. זאת אומרת, בלי שום קשר לאותן הכותרות שאנחנו קובעים, יהיה לכם למועצה להשכלה גבוהה את הסעיף שנותן להכניס את כל אותם הדברים, את כל המסקנות של הוועדה שאתם קובעים בלי שום קשר לדברים שאנחנו הגדרנו אותם כדברים מינימליים.

כן, רק אם אפשר שזה יחזור, להגביל בזמן את המוסדות, כי אחרת אנחנו נפספס את המטרה.

רבותיי, מה שאני קובע זה ככה; אני מבקש מכם, אנחנו קובעים את הישיבה הבאה, בעוד שבועיים אנחנו נעשה כאן דיון. בדיון הזה אנחנו נצביע. לדיון הזה אני מבקש שני דברים. קודם כל זה הנוסח שיהיה נוסח מוסכם בין המועצה להשכלה גבוהה, משרד החינוך, למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יש את התקנות שאתם תביאו, משרד המשפטים---

מצביע שם האוצר בצד.

הצעת חוק ממשלתית זה בסדר, אני מבקש שעל הדברים שהם רלוונטיים במערכת ההשכלה הגבוהה, שהם יהיו במסגרת המצומצמת לגופים שקשורים למערכת ההשכלה הגבוהה וכמובן שהם מטעם הממשלה וכמובן המציע. זה דבר ראשון.

לכל הנושא של ביטוח לאומי, כמובן שזה צריך להיות מוסכם בין משרד המשפטים, הביטוח הלאומי, משרד האוצר.

וכמובן למציעת החוק. היה מיותר לציין, אבל כל המשרדים ורציתי לוודא שזה ברור.

רבותיי, על הנושא של הכללים והכותרות, כמו שגם היועצת המשפטית של הוועדה הקריאה אותם, שכבר חלק מהם קיימים ככותרות וכמובן הסעיף שהממשלה תמכה בו, סעיף (ב), על זה אין לי שום עניין שהאוצר יהיה מעורב וכמובן גם משרד המשפטים, מסיבה מאוד פשוטה, כי זה כבר קיים בחוק שהוא מתייחס לנושא אחר. תנו את ההערות שלכם, אני מבקש בעוד שבועיים להגיע, רבותיי, המועצה להשכלה גבוהה עם כל הגופים הרלוונטיים, עם הכותרות וביטוח לאומי, תביאו לי עניין מספרי, אם בכלל אנחנו יכולים לחיות עם זה.

אני מציע גם שביטוח לאומי, אתם תעשו איתי ועם חברת הכנסת תירוש ישיבה, נעשה פגישה מוקדמת על העניין הזה---

אדוני, זה לא רק ביטוח לאומי, יש כאן גם את משרד המשפטים. יש כאן שאלה עקרונית.

גם משרד המשפטים, בכל מה שקשור לנושא של מלגות. אנחנו נעשה עם כל הגופים הרלוונטיים, משרד המשפטים, משרד האוצר, ביטוח לאומי, ועד ראשי האוניברסיטאות, סגנית השר גילה גמליאל וחברת הכנסת רונית תירוש---

גם משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה.

מה אתם קשורים?

שר החינוך, זה שאתה מבקש להוסיף לו פה סעיף בנושא הזה.

בסדר, אין בעיה, אבל אם אני עכשיו נותן ל---

העניין הוא שזה לא נושא שהיה בהצעת החוק.

ההסכמה היתה להצעת החוק ה---

אין בעיה, גם אתם בפנים.

על הנושא של ביטוח לאומי, אנחנו עם כולם נעשה מפגש---

זה נושא חדש, מקסימום נעשה תיקון לחוק.

רבותיי, אני אמרתי לכם, החוק הזה צריך לפגוע במטרה. אם נפספס כאן את המטרה, אז הוא לא שווה את זה. אני יודע וגם חברת הכנסת גילה גמליאל יודעת מה זה חופש הפעולה המלא כאשר המוסדות מקבלים אותם ובסופו של דבר אנחנו רואים אלה שלמעלה, ודרך אגב, היתה לנו כאן ישיבה על מילואימניקים במוסדות להשכלה גבוהה, הייתם כאן וראיתם שאפילו כשיש את הסעיפים, יש אחד למעלה ויש אחד למטה, יש לו שיקול דעת. אז אני אומר שגם בעניין הזה אני עוד איכשהו יכול להכניס דברים לפרופורציה, אבל לבוא ולעשות את זה בצורה כללית, שכל אחד יעשה מה שבא לו, ואז אנחנו נתחיל לרדוף אחרי כל מוסד ומוסד, זה עשה פחות, זה עשה יותר, רבותיי, כך אנחנו לא עובדים. אנחנו עושים פה חוק, חוק מסודר, אנחנו נקבע כאן כותרות שהן כותרות, אפילו שהן כלליות אבל עדיין באיזה שהיא מסגרת, ניתן לכם סעיף מסודר לחופש פעולה ולהרחבה, כפוף כמובן לוועדה שאתם עשיתם עם הכללים שאתם קובעים, עם כל אותם היבטים שחברת הכנסת גילה גמליאל, סגנית השר, העלתה אותם, שאנחנו לא מודעים להם והם לא מופיעים כאן, ועל זה אנחנו נצביע. זה בעצם מה שיהיה בעוד שבועיים.

תודה רבה, הישיבה הזו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30