הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
8
ועדת החוקה, חוק ומשפט

27.6.2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 417

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, כ"ה בסיוון התשע"א (27 ביוני 2011), שעה 12:00

הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 97) (הריסת מבנה לא חוקי על חשבון המקים), התשע"א-2011

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר


אורי אורבך


טלב אלסאנע


ציפי חוטובלי


שלמה מולה


אברהם מיכאלי


אורי מקלב


חנא סוייד


יוחנן פלסנר

חה"כ אבישי אבישי ברוורמן

חה"כ נינו אבסזדה


יו"ר ועדת הכנסת חה"כ יריב לוין


חה"כ פאינה קירשנבאום


חה"כ זאב אלקין


יהודה אויור
- קצין מדור ארגון באג"ת, המשרד לביטחון פנים


חיים אמיגה
- עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים


אמיר גור
- ראש מנהל תיאום פעילות אכיפה, המשרד לביטחון



פנים


ציון סעד
- מנהל היחידה הארצית לפיקוח על הבניה, משרד

הפנים


בני זלמנוביץ
- לשכה משפטית, משרד הפנים


ציון אילוז
- פרקליט במחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, פרקליטות



המדינה


עלוה קולן
- מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח


שמואל דוד
- יועץ, שתי"ל

סיגל קוגוט



אלעזר שטרן

דורית ואג

רויטל יפרח

הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 97) (הריסת מבנה לא חוקי על חשבון המקים),

התשע"א-2011

רבותי, משרד המשפטים, זה לא בית המשפט העליון, פה תירגעו.


רבותי, ועדת הכנסת החליטה שהנושא איננו נושא חדש אבל היא ביקשה על זה רביזיה והרביזיה תתקיים בשעה 13:00, 12:50. לכן, המשך הדיון בחוק למניעת החרם תתקיים בשעה 13:15.

הצעת חוק התכנון והבניה - -

רגע, אמרנו שזה לא נושא אחר...

אני עובר לחוק אחר. בשעה 13:00 תתקיים הצבעה בחוק החרם, אחרי ועדת הכנסת. המשך הדיון בשעה 13:00. תודה רבה.


אנחנו נדון עכשיו בהצעת חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 97) (הריסת מבנה לא חוקי על חשבון המקים), התשע"א-2011.

על חשבון הבונה, על שם חברת הכנסת מרינה קירשנבוים. חברת הכנסת קירשנבוים, בבקשה.

חנא סוייד: אין לנו הנוסח, אדוני היושב-ראש

התפרסם אתמול באתר הוועדה.

אדוני

בית המשפט.

רגע. הם פשוט מאוד באים על מנת להיראות, שאם מפלגה מסוימת, מחוקקת חוקים מסוימים, אני אומר את הדברים האלה, ואני רוצה להדגיש שאני אל בעד בנייה לא

אבישי ברוורמן

לצערי רוב הציבור, כיוון שהציבור היהודי לא בא במגע עם הציבור הערבי, וזה גם נכון, לא מבין בכלל את הסיפור. הבעיה היא שאנחנו על פני שנים, מדינת ישראל, לא מאפשרת, אם בכפרים הדרוזים

ולכן, אדוני היושב-ראש, הוא, , גם האינסנטיב להריסה,

נכון. התבונה לא קיימת מאז שהפסקת להיות שר

אבישי ברוורמן

לא הצלחתי.

דאגתי, ולא הצלחתי מספיק עקב הממשלה. הפעם הראשונה בתולדות ישראל התחיל להיות ממומן

זהבה גלאון

את יודעת כמה שנים

אני יודעת שקיימת בחוק. זה שהיא קיימת בחוק זה ברור, מה שעכשיו מבקשים לעשות בהצעת החוק

מה פתאום

זהבה גלאון
ככה

מלבד בהתנחלויות.

רבותי, בהתנחלויות לא בונים בנייה בלתי חוקית ולא הורסים בנייה בלתי חוקית.

הצחת אותי.

זהבה גלאון

זה משפט השנה

מה הגזענות הזאת. פשוט גזענות.

זהבה גלאון

אדוני, אל תיתמם.

זהבה גלאון: אני מתנגדת לבניה בלתי חוקית אבל אני רק חושבת שצריך לעשות את האיזון הנכון בין הצורך לאכוף בניה בלתי חוקית לבין הצורך להגן על זכויות אדם, כשהמדינה לא מאפשרת להם לבנות בניה חוקית.


אני אומרת שוב שההצעה הזאת היא צעד נוסף, במסגרת הרדיפה נגד אזרחי ישראל הערבים, שהיום בכנסת הכל עובר.

זאת אומרת, את חושבת ככה, אני פשוט רוצה להבין את הדברים שאת אומרת - -

אני חושבת שהבנת מצוין, אדוני. אם אתה רוצה לחזור עליהם, אני אשמח.

אני רוצה לסכם כדי להיות בטוח שהבנתי: אם המדינה לא מאפשרת לאזרח לבנות והוא בונה בניה בלתי חוקית, לא צריך להרוס לו ולא צריך לחייב אותו.

אדוני, זו פרשנות מעוותת. אם המדינה לא מאפשרת בניה חוקית, ומדינה משתמשת בהריסה מינהלית כשיטת ענישה, אז המדינה מוסיפה חטא על פשע.

הבנתי. חבר כנסת טלה אלסאנע, בבקשה.

אדוני היושב ראש, רבותי, אני רוצה לציין שהצעת החוק הזאת היא מוזרה ותמוהה כי בעצם היא מענישה את האנשים פעמיים. התוצאה המעשית שהיא לא עושה אבחנה בין מצב של אנשים שהם קורבן של מדיניות לבין אנשים שמפרים את החוק כאשר יש להם את האופציה גם לבנות על פי חוק. כולנו יודעים, למשל, בישובים הלא מוכרים שהמדינה מזה שנים, בכל פעם מודעת לזה שיש בעיה אבל מקימה ועדה כדי לפתור את הבעיה שהיא בעצמה יצרה, ואחר כך היא לא מיישמת את ההמלצות של אותן ועדות. אז אני לא יודע מי מפר את החוק כי את הזכות לקורת גג, זו זכות יסוד. כאשר הממשלה לא מאפשרת לאזרחים לבנות על פי חוק, אז הממשלה ברגע כזה היא אשר מפרה את החוק. כאשר מדובר ביישובים ותושבים ששנים גורמי התכנון לא דאגו לתכנן ולא דאגו לאפשר להם לגור בצורה חוקית, ואנשים חוזרים ומבקשים: תאפשרו לנו, אז מי שעובר היא הממשלה. מי שרומס את החוק זה גורמי התכנון ואי אפשר לבוא לאנשים בטענות כאשר הם בונים בהקשר הזה, כי זה חוק התכנון והבניה לא יוצר את הזכות למגורים. חוק התכנון והבניה בא להסדיר את הזכות. זו זכות טבעית, זו זכות יסוד.

לכן, כאשר היום באים ואומרים שגם כשלא נותנים לך את האפשרות לבנות, לא מאשרים תכניות מתאר וגם מעמידים אותך במצב בלתי סביר, בגזירה שאי אפשר לעמוד בה ואתה בונה, אנחנו נהרוס את הבית שלך, יעני "בנחרב ביתך". יעני, נהרוס את הבית שלך וגם אתה תישא בתוצאות. זה דבר שהוא בלתי סביר לחלוטין.

לכן, לדעתי, צריך לבדוק ולבחון אם באותו מקום יש את האופציה לאותו אדם לבנותו בצורה חוקית. אם קיימת האפשרות זה דבר אחד, ואם אין אפשרות לבנות וגורמי התכנון לא דאגו לתכנן, ואנשים מבקשים ולא מאפשרים להם לבנות – זה מצב אחר לגמרי.

הענין הנוסף, אני לא רואה את החוק הזה, שמחילים אותו... אני מסתפק בזה.

תודה רבה. עוד מישהו רוצה לדבר? מר דוד משתי"ל.

אני חושב, אדוני, שבימים האחרונים אנחנו רואים את הממשלה ואת הדוח שמייצג גישה חלופית, היישום של דוח גולדברג. דוח גולדברג מדבר על עשרות אלפי בתים, אפשר להתווכח על מספרים אבל זה לא מענייננו כרגע, שנבנו ללא היתר. בא דוח גולדברג ואומר שיש שם בעיה עמוקה. היא לא מסתכמת בשאלה של לבוא ולהרוס אלא היא מצריכה פתרון מערכתי. בא דוח גולדברג ואומר שיש כאן אחריות של המדינה לאי קיומם של חוקי התכנון באזור, לא רק אחריות של התושבים. בא דוח גולדברג ואומר שיש אחריות של המדינה להמצאת - -

זה משום שהמדינה הפכה את הנגב לחצר האחורית של מדינת ישראל ולא ביצעה שם את החוק.

בניסוח שלך זה יכול להיות כך, אני יכול לקבל את הניסוח שלך ואני אנסח טיפה אחרת, ברשותך, אדוני: אני אומר שבכך שהמדינה בחרה לא להחיל על שטחים גליליים רחבים מאוד את החוק מחד גיסא, לא לייצר שם תכנון פרטני מפורט מאידך גיסא, יצרה כר שבו אנשים שישבו על הקרקע והיו בזיקה לקרקע במשך הרבה מאוד שנים, בין אם תקבל את המונח של "בעלות" ובין אם לא, אנשים ישבו על הקרקע הזאת. אנשים ראו לעצמם ובנו בתים באזורים האלה. לאורך זמן זה הוכר והותר באופנים כאלה ואחרים, גם אם על ידי רשויות השלטון הישראליות וגם כיום קיימת בהמלצות של ועדת גולדברג. למעשה, המלצה מאוד רחבה להלבנה, להכרה. יש מי שמתווכח עם גולדברג, מכוון להרוס שליש מהבתים או אם דוח היישום מתכוון להרוס 40 אלף מהבתים. יש ויכוחים על המספרים או על האחוזים והם פחות רלוונטיים לענייננו מאשר הענין של העיקרון, כמו בסיפור של ברנרד שאו. השאלה המרכזית היא העיקרון, והעיקרון שנקבע היה בצורה ברורה שהמדינה לוקחת על הסיפור הזה מידה של אחריות. מרגע שהעיקרון הזה נקבע, אני חושב שזה צריך להשפיע גם על החקיקה וגם על החוק שעומד בפנינו.

אני לא מנסה לטפח הפרת חוק אלא להיפך, אני חושב שהחוק צריך להיות מידתי והמלכות לא צריכה לגזור גזירות שאין לעמוד בהן כי התוצאות, אחר כך, הן תוצאות שמביאות לאלימות ולקונפליקט, הן לא מביאות לפתרונות שהמדינה תוכל להתגאות בהן, בלשון המעטה.

תודה רבה.

אני מהעמותה לזכויות האזרח. השינוי שהוצע היום על ידי הוועדה לחקיקה, כמו שהיא עברה בקריאה הקודמת, משווה את הענין של השתת ההריסה לצו השיפוטי. זה נכון שזה משווה את זה בנקודה הזאת, כלומר, בצו שיפוטי. כמובן שבית המשפט רשאי להחליט האם להשית את עלות ההריסה על המקים או לא. אבל זה לא משווה את הצו המינהלי ואת ההריסה לעוד שתי נקודות שהן מאוד מרכזיות בעיננו: 1. לא ניתנת האפשרות לבונה, למקים, להרוס בעצמו - -

סליחה, אנחנו עוסקים בסעיף 1 בחוק. אני יודע, בחוק הזה יש המון בעיות. בכלל, זה שצריך היתר בניה זו גם בעיה.

ממש לא...

אני אומר לך שכן. זה שצריך היתר בניה זו בעיה, וזה שאנשים בונים בלי היתר כי לא עשו להם תכניות מתאר, זו בעיה. אני לא עוסק עכשיו בצו השיפוטי ולא באפשרות לערער על הצווים. אני עוסק בסעיף אחד מצומצם, מי ישלם את הוצאות ההריסה. זה הכל. אני קראתי את חוות הדעת שלכם וייתר הנושאים לא קשורים לסעיף הזה.

מאוד קשורים לסעיף ולחוק הזה בגלל שאם קודם הורסים ורק אחר כך מבררים: א. האם ההריסה התבצעה בטעות או לא. ב. האם ניתן היה להכשיר בדיעבד את ההריסה, שזו המגמה היום לפי "הלכת קוואסמה", שהולכת בבתי המשפט. כלומר, אם יש תכנית ואם ניתן היה להכשיר בדיעבד את הבניה, אז מעכבים את הוצאת הצו עד להשגת ההיתר. החוק הזה מייצר את האפשרות הזאת.

כמו כן, בצו שיפוטי יש את האפשרות לבונה להרוס בעצמו, כשהמשטרה אמרה בדיון הקודם שמדובר על הבדלים של אלפי אחוזים בין עלות של הריסה שאדם הורס בעצמו לבין עלות של הריסה כשהמדינה הורסת. אז אם רוצים לשנות את הסעיף הזה, שאנחנו חושבים מלכתחילה שלא אמורים לעשות את זה אבל אם רוצים לעשות דבר כזה, אז צריך לכל הפחות לתת לאדם את האפשרות להרוס בעצמו בעלות נמוכה יותר - -

שיהרוס. הוא קיבל צו מינהלי?

הוא קיבל צו שיכול להיות ממומש תוך 24 שעות - -

בואי נאמר כך: ברגע שהוא קיבל צו מינהלי, הוא יכול להתחיל להרוס.

המבנה קיבל את הצו המינהלי. בצו מינהלי, בניגוד לצו שיפוטי, לא האדם שבנה, לא בעל המקום מקבל את הצו המינהלי. זה מודבק על המבנה. אם הייתי אצל הדודים שלי בנהריה במהלך 24 השעות האלה, לא ראיתי את הצו ולא יכולתי להרוס בעצמי. אם ההבדלים בעלויות, כשמדובר על אלפי אחוזים, יש מקום לשקול בבקשה את האפשרות לאפשר לבן אדם את ההריסה בעצמו, אם יש את האפשרות שהוא ישלם עליה.

הלוואי והרשויות היו כל כך זריזות והיו הורסות את זה תוך 24 שעות.

עכשיו אין להן אינטרס להיות כל כך זריזות.

תודה. משרד המשפטים, בבקשה.

רק אומר לגבי ההערות האחרונות: אנחנו סומכים על בית המשפט ולכן, כשאנחנו הסכמנו לתיקון הזה, סברנו שצריכה להיות בקרה של בית המשפט. אז אותו מקרה של נהריה שיובא בפני השופט, הוא יחליט לגבי עלות ההריסה.

לגבי העלות או לגבי עצם ההריסה?

רבותי, אני מבקש תוך דקה לגמור כי אני חייב לעשות הפסקה.

צריך לקרוא את התיקון הזה על הקונטקסט הכללי של צו הריסה מינהלי. הוא חוקק על ידי הכנסת בשנות ה-80, הוא חי וקיים ונושם. אנחנו מדברים פה על מצב שבו לאחר שצו ההריסה הפך להיות חלוט, לאחר שאפשר לתקוף אותו בבית המשפט הרואה עצמו נפגע, היו דיונים על גבי דיונים ומגיעים לבית המשפט העליון ובסופו של יום בית המשפט אמר שניתן להרוס, אין שום סיבה שבעולם שהרשות תישא בתשלום ההריסה הזאת.

אני רוצה לומר עוד דבר, לגבי דברים שאמרתי פה בפעם האחרונה: עבירת תכנון ובניה היא מכת מדינה והיא רלוונטית לכל המגזרים, באחריות מלאה.

כמה אתם הורסים במושבים וקיבוצים בשנה?

מה זה רלוונטי?

זה מאוד רלוונטי.

מאוד לא רלוונטי. זה ניסיון להסית את הנושא.

- - לא נכון לצבוע את החוק הזה לפי מגזר כל שהוא. אני אומר שוב: אין שום סיבה בעולם שהמדינה תישא בהוצאות, מה גם שאם רוצים להשיג איזה שהוא אפקט הרתעה במדינה הזאת, אז הכלי הזה הוא כלי נוסף למערכת הכלים הקיימת.

תודה רבה.

אולי תביאו לכאן אינפורמציה איפה אתם הורסים, כמה אתם הורסים.

תודה. הצבעה בשעה 13:20.

(הישיבה הופסקה בשעה 12:50)

(הישיבה חודשה בשעה 13:15)

רבותי, אנחנו מחדשים את הדיון בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם. אני עובר להצבעות.

אי אפשר להכניס דיונים תוך כדי דיונים תוך כדי דיונים.

אני אעשה דיונים תוך כדי דיונים. זה עושה לך בלאגן? יכול להיות. אני הודעתי לך שכך זה יהיה.

ומה עם ההסתייגויות שלנו?

תכף נדון בהסתייגויות של כולם. אני מיד מתחיל לדון בהסתייגויות. אני מצביע גם על ההסתייגות, שלא יהיה לך שום ספק.

סעיף 4, אקרא אותו: "הוראות בדבר מניעת הטבות." זה הנוסח של משרד המשפטים כרגע: "שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להחליט לגבי מי שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינית ישראל או לגבי מי שהתחייב להשתתף בחרם כי 1. לא יראו בו מוסד ציבורי לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה" זה הסעיף של ההטבות במס. "2. הוא לא יהיה זכאי לקבל כספים מהמועצה להסדר ההימורים בספורט לפי סעיף 9 לחוק הסדר ההימורים לספורט. הוא לא יחשב כמוסד ציבור לענין קבלת תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. הוא לא יהיה זכאי לערבות לפי חוק ערבויות מטעם המדינה. הוא לא יהיה זכאי להטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון ולפי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה. הפעלת סמכותו של שר האוצר לפי סעיף קטן (א)(2) תעשה בהסכמת שר הספורט, והפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3 תעשה בהסכמת השר שנקבע בידי הממשלה כממונה על סעיף התקציב, כאמור בפסקה (2) להגדרה "ממונה על סעיף תקציב" שבחוק יסודות התקציב, והפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (5) תיעשה בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. 4. שר המשפטים ממונה על ביצוע הוראות אלה."

תודה רבה. חבר הכנסת חנא סוייד, לאדוני יש הסתייגויות?

כן.

אדוני רוצה לנמק אותן או - -

אני רוצה להכניס הסתייגות לשם החוק, ואני מציע לקרוא לחוק: חוק לפגיעה, ולא למניעת פגיעה, במדינת ישראל באמצעות חרם. ולחילופין: חוק לפגיעה בחופש המחאה האזרחי וחופש הביטוי.

בסדר. משרד המשפטים, רצית להעיר משהו?

לגבי סעיף 4: ההערה הראשונה לגבי פסקה 1 ואחרי זה, אני אעיר הערה כללית. לגבי פסקה 1 – אנחנו מבקשים שלא יתייחס הסעיף - -

כתבנו 46. זה בסדר, הקראתי 46.

לענין סעיף 3: באופן עקרוני, אנחנו רואים כבעייתי, ודיברתי לפני כן על העמסת נושאים על חובת המכרזים. בנושא של תמיכות, אנחנו רואים בזה נושא עוד יותר רגיש, בפרט החשש שלנו, אני מודה שהוא גם חשש של משרד האוצר וגם חשש כייעוץ משפטי של משרד האוצר בפרט, שאנחנו נתקרב פה לעניינים של ביטוי אומנותי, ביטוי אקדמי, שלא יהיה אפילו חשש שאם יש הצגה שמועלית בתיאטרון, ומתוך ההצגה אפשר להבין שההצגה אוהדת חרם כזה או אחר או אם יש יצירת אומנות שתלויה במוזיאון, ולצורך הענין כל יצירת האומנות זה אדום על גבי לבן המילה "חרם", או אם יש מוסד אקדמי שבו יש קורס או הרצאה שמתייחסים באופן אוהד לנושא כזה או אחר, אסור לנו כמי שמנהלים את נושאי התמיכות, להתקרב לשם. תמיכה היא תמיכה. היא קשורה רק בקיום הפעילות ובשום אופן לא בתכני הפעילות. לכן, זו ההערה שלנו לענין סעיף 3א. לענין פסקה 4 – אני מבין - -

התערבויות המדינה. אתה מתכוון לסעיף 3א - -

עכשיו אני רוצה להגיד לגבי כל הדברים באופן כללי לרישא של הדברים: ההחלטה לתבוע את זה כהחלטות פרטניות של שר האוצר, זה גם מעמיס על שר האוצר, זה גם שם נושאים תקציביים בהחלטות פוליטיות פרטניות על התבטאויות ספציפיות. לכן, אנחנו מבקשים שכל הנושא הזה יובא בתקנות. לדעתי, בגלל הרגישות של הנושא ראוי שתקנות כאלה יהיו באישור ועדה, כמו שבדרך כלל אנחנו אוהבים לכתוב תקנות לבד, לדעתי תקנות בענין הזה, ראוי שיהיו באישור ועדת החוקה וכך זה צריך להיות. כלומר: שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, בהתאם לתקנות שיקבעו לענין זה באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי וכן הלאה.

תודה רבה.

אבל יש כאן משהו מעבר בגרסה הזאת. אני רוצה להבין. בגרסה הקודמת הוא לא היה גורם שיפוטי כי הוא אמר: הוא קבע הוראות כלליות. פה הוא ממש גורם שפוסק. אתה לא מקבל וכולי. הוא הפך להיות גורם שיפוטי.

זו ההערה שלי.

וששר האוצר לא יהיה הגורם שקובע - -

זה יהיה בהתאם לתקנות.

תודה רבה.

3 נשאר מה שסיכמנו.

בדברים הקודמים שאמר חבר הכנסת אלקין, נזכרתי למה חשבנו שיהיה חשוב "במקרים מיוחדים", ואתה אמרת שזה לא הוסכם במתווה שדובר עם היועץ אבל אני רוצה לומר לחברי הוועדה, שבסופו של דבר צריכים להצביע, כמו שאמרתי קודם לכן: מקרים מיוחדים או דבר אחר, זה בא, מבחינתנו, לאפשר יכולת הגנה יותר חזקה על החוק. מדוע? כי בסוף, כשזה בא לבית משפט ויגידו לנו כמו שעכשיו נאמר: שר האוצר ישקול מה שהוא רוצה בלי שום מבחנים, בלי שום דבר, הרי גם אתה מסכים, אמרת לי קודם לכן חבר הכנסת אלקין, שכשיקרה כזה מקרה, הוא יצטרך לקבל חוות דעת מקצועית מהגורם, הוא יצטרך לשמוע דעות ולכן, יש בעיניי כמה חלופות: א. לקבל מה שהוא הציע, שינויי תקנות. לקבל מתווה שכבר נקבע במה שקרוי "חוק הנכבה". זאת אומרת שממילא זה כתוב שם, שהגורם המקצועי, שר האוצר, מחליט אחרי שהוא מקבל עמדה מגורמים המקצוע, המלצת צוות מקצועי וכולי. הרי זה ממילא התהליך שיקרה. אז "מה אכפת לכם" אני שואל, אם ממילא הדבר הזה יקרה, נכתוב את זה ככה כדי לאפשר לנו יכולת הגנה יותר חזקה על החוק, שכמו שאמרתי קודם לכן, יכול להיות בעייתי בבית המשפט.

כך או כך, אם זה לא יהיה, אם לא יהיו מנגנונים כאלה, אז הרי היועץ המשפטי לממשלה הוא פרשן מוסמך של החוק. שום דבר לא ימנע מהיועץ המשפטי, אחרי שהחוק הזה יעבור, להנחות את שר האוצר - -

שינחה את מי שהוא רוצה איך שהוא רוצה.

· - כהנחיית מדיניות איך לפעול. אז לכן, תחשבו אם לא מנגנון כזה, כי זה מה שיקרה.

לקראת ההצבעה, בסעיף הזה לפחות אנחנו נצטרך כי עוד לא קיבלתי אישור, להסתייג. אנחנו נצטרך לשמור על הזכות להגיש הסתייגות.

הסתייגויות מגישים היום. מה שלא מגישים עכשיו הסתייגות ורק שר מוסמך, נגמר.


רבותי, תודה רבה. עכשיו שיבואו השרים שלכם - -

זו בדיוק היתה הטענה... אדוני היושב ראש, אם משרד לא ראה את הדבר הזה, עכשיו - -

תודה רבה. מותר לך לשמוע מה שאתה רוצה. תודה רבה.

נשמע מה ההסתייגות, ואנחנו נגיש. - -

תודה רבה לכם.

· - -

תודה רבה. אני עובר עכשיו להצבעה.

אפשר לשמוע מה ההסתייגות שלה?

סליחה, אני אתחיל לקרוא לכם לסדר ומי שלא חבר ועדה, יילך.

אתה לא עברת להסתייגויות.

רבותי, אני עובר עכשיו להצבעה.

למה להצבעה? יש הסתייגויות.

אני עובר עכשיו להצבעה. אל תלמד אותי איך עושים את זה, אני אלמד אותך.


אני מצביע על הסעיף וההסתייגויות שלו. עכשיו אתה יכול להעלות את כל ההסתייגויות שלך. בבקשה.

האם נוכל לשמוע במהלך הדיון גם את גורם המקצוע בסעיף הרלוונטי.

עכשיו אני לא שומע יותר כלום, אני התחלתי את ההצבעה.

לגבי 4, אתם צריכים להחליט מה הטקסט ומה ההסתייגות. לגבי "הסכמה או התייעצות עם שר המשפטים".

זה הזוי.

זה סותר את מה שיואל אמר אבל. בגדול אנחנו יודעים, אני מדברת על סעיף 4.

התייעצות עם שר המשפטים בהסכמת שר אחר, שר המשפטים יהיה בהתייעצות. השר האחר נשאר.

בסדר, התייעצות.


אני מציעה שתצביעו ככה: אני אגיד בגדול על כל סעיף מה יש - -

אבל מה עם הסתייגויות?

עכשיו הסתייגויות.

אלה ההסתייגויות שאני קיבלתי.

חבר הכנסת סוייד, אתה לא פעם ראשונה בוועדה הזאת. אנחנו נצביע על כל הסתייגות.

אפשר להצביע על קבוצה של הסתייגויות. אם ההצבעה תתקבל, נעבור אחת אחת.

יש כמה וכמה הסתייגויות על שם החוק. צריך קודם להצביע אם מישהו בעד הסתייגות כל שהיא על שם החוק. אם זה יתקבל, אני אעבור אחת אחת, על כל ההסתייגויות לשם החוק.

אני סיכמתי אתך שאני מגיש את ההסתייגויות שלי בעל פה.

בבקשה, בסדר. אני מציע שתציע מה שאתה רוצה.

החוק להעמקת בידודה המדיני של מדינת ישראל.

צריך לכתוב את זה.

שאלתי אותו מראש. מביאים לי בבוקר שיש דיון - -

יוחנן, תציע את הנוסח שלך וזה הכל.

· - -

· - -

אתה, בכלל, שמעתי את הנאומים שלך כשנבחרת למועמדים של קדימה. היה מביך - -

תודה רבה. יוחנן, פעם ראשונה אני קורא לך לסדר. אתה רוצה לנסח את ההסתייגות שלך? בבקשה.

החוק להעמקת בידודה המדיני של מדינת ישראל ולהאצת תהליך הדה-לגיטימציה העולמי.

אני מצטרף להסתייגות שלו.

יש עוד הסתייגויות לשם החוק? שם חדש?

אני מצטרפת להצעה של חבר הכנסת סוייד: חוק הפגיעה במדינת ישראל.

תודה.

אנחנו הגשנו הסתייגות אחת לשם החוק: החוק למניעת פעולה אזרחית, חברתית וצרכנית ולחילופין, מה כתבנו שם?

חוק שכל מטרתו למנוע חרם על מוצרי התנחלויות על ידי המתנגדים לכיבוש ונורמליזציה של ההתנחלויות. תודה רבה.

חוק הנותן תחמושת לפעילות אנטי-ישראלית.

תודה. רבותי היקרים, אני עובר להצבעה. מי בעד ההסתייגויות לשם החוק ירים את ידו.

קדימה לא יכולים להצביע.

רק שניים יכולים להצביע.

כל ההסתייגויות. יש לי גם הסתייגות לשם החוק.

יש לנו אותם.

רבותי, מי בעד הסתייגויות לשם החוק, נא להצביע.


בעד – 5


נגד – 7


נמנעים – אין


ההסתייגויות נפלו.

לסעיף 1 להגדרה יש כמה וכמה הסתייגויות. אני אגיד את כולן, אפשר להצביע עליהן כקבוצה.

למחוק את ההגדרה של "חרם", לחילופין למחוק את "האזור הנמצא בשליטתה". יש הסתייגות לשנות את הגדרת "הימנעות לכל מי שלא מקיים קשר". יש הסתייגות להשאיר רק את הנושא הכלכלי ולמחוק את התרבותי והאקדמי. יש הסתייגות לענין במקום "מחמת זיקתו למדינת ישראל על רקע גזע, מין או דעה פוליטית."


אלה ההסתייגויות שיש לסעיף 1.

יוחנן...

אני רוצה להוסיף: להשאיר רק את "הכלכלי" ולהוריד: "תרבותי אקדמי, אזור הנמצא בשליטתה". אני רוצה לצרף גם את מולה.

יש לי הסתייגות נוספת: חוק המשרת את מפלגת ישראל ביתנו.

תודה רבה.

זה שם החוק, זה לא רלוונטי להגדרה כל כך.

מולה, אתה צודק. אנחנו נצביע על זה גם.

אבל זה לא רלוונטי להגדרה.

זו ההגדרה המדויקת של החוק.

אני רוצה להוסיף עוד הסתייגות: להגדרה של מיד אחרי "חרם על מדינת ישראל", להוריד את כל מה שמופיע שם ולהוסיף: אי תמיכה בהתנחלויות המבודדות ובמתנחלים הקיצוניים תהווה חרם על מדינת ישראל.

אני מצטרף להסתייגות.

גם אני מצטרף.

תודה רבה. גם אתה מצטרף, גם את מצטרפת, גם חנא סוייד מצטרף.

רגע, רגע. מה, הפכת להיות הדובר שלי?

לא, אני שואל.

לא, אתה קבעת ולא שאלת. אתי תיזהר.

אני שואל: גם אתה מצטרף?

אני מתאפק.

אל תתאפק.

אתם רושמים אותנו להסתייגויות במליאה, כן?

על איזה הסתייגויות? חכה.

היא אמרה. למשל ההסתייגות שאני העליתי, להוריד את המלים: או האזור הנמצא בשליטתם.

כן, כן. בסדר גמור.


רבותי, מי בעד ההסתייגויות לסעיף ההגדרה?


בעד – 5


נגד – 8


נמנעים – אין


ההסתייגות נפלה. תודה רבה.

לסעיף2 – העוולה. יש הסתייגות למחוק את העוולה.

מי בעד סעיף 1 כהצעת הוועדה?


בעד – 8


נגד – 5


הסעיף אושר כהצעת הוועדה.

אתם יודעים שזה 8 על 5.

זה יכול להשתנות בכל רגע.

אנחנו נודיע כשזה ישתנה.

יש הסתייגויות: 1. למחוק את העוולה. 2. לכתוב "במתכוון" במקום "ביודעין" בכל הסעיפים שלה. במקום "אפשרות סבירה" תהיה "ודאות קרובה". תתווסף המילה "חרם כולל". יש הסתייגות להחליף את זה ב"חרם צרכני על קוטג'".

לא רק קוטג' אלא "המחרים את הקוטג' או את בנק המזרחי או עסקים הפתוחים בשבת עלול להיתבע על פי חוק זה."

בהחלט, זאת ההסתייגות. יש לה שם קוד אצלי.


"גרם הפרת חוזה" – יש הסתייגות למחוק את האפשרות הזאת. "פיצויים לדוגמה", יש הסתייגות למחוק. אלה ההסתייגויות על סעיף 2.

אני מצטרף להסתייגות של הורוביץ.

אין שום בעיה.


מי בעד ההסתייגויות לסעיף 2 ירים את ידו?


בעד – 4


נגד – 8


נמנעים – אין


ההסתייגות נפלה. תודה רבה.


לא שמתם לב שבוז'י הרצוג לא מצביע בעד ההסתייגויות שלכם.

לא, זה בסדר. אמרנו שזה 8-5 נכון?

8-5? אין בעיה, רבותי, לא צריך להצביע...

תרשום אותי וזהו.

רבותי, מי בעד סעיף 2 כהצעת הוועדה?


בעד – 8


נגד – 5


נמנעים – אין


הצעת הוועדה נתקבלה.

לגבי סעיף 3...

אני רציתי להוסיף פה הסתייגות אבל איחרתי. אני רוצה למחוק את המילה "בזדון"...

עדיף שלא.


סעיף 3 – יש הסתייגות אחת למחוק אותו, יש הסתייגות אחת לומר במקום "שר האוצר" יבוא "נשיא בית המשפט העליון".

אני מבקש להוריד את "מקרים מיוחדים".

הורדנו.

אדוני היושב ראש, שני דברים: 1. הייתי שמח כאן לשמוע את התשומה של משרד התמ"ת, שלא הכיר את הדבר הזה - - אפשר לשמוע את הגורם המקצועי.

היו"ר דוד רותם


אתה רוצה לשמוע את הגורם המקצועי? אחרי הישיבה, אחרי ההצבעה, אתה יכול לדבר אתו. אדוני היקר, עכשיו אני בהצבעה.

אני רוצה להוסיף הסתייגות...

רגע, סליחה. כל אחד יכול להוסיף הסתייגויות. פלסנר, אתה רוצה להסתייג ממשהו?

ברור. א. אני רוצה לבטל את כל הסעיף. דבר שני, להוסיף את "במקרים מיוחדים". זאת הסתייגות שניה, בהנחה של בוטל הסעיף. הסתייגות שלישית: אני רוצה לקבוע מכניזם שזה לא איש פוליטי שיש לו תפקיד מעין שיפוטי. כאן רציתי את העצה של משפטן כמוך, איזה גורם מעין שיפוטי יכול לקבוע את הדבר הזה.

מכיוון שהחזרתי את הרישיון שלי ללשכת עורכי הדין, אני לא יכול לענות לך. עכשיו מנסחים הסתייגויות. אדוני רוצה להסתייג, אדוני יסתייג.

ברור. לא היה לי איך להתכונן - - לא היתה לי דרך להתכונן.

היית - -

בסדר, אז אני אכתוב: בית המשפט על פי... לא צריך לקבוע איזה דין.

אנחנו מבקשים למחוק את הסעיף. לחילופין, להוסיף "במקרים מיוחדים" ולחילופין, כדי לתת לחוק את משמעותו האמיתית במקום "שר האוצר" שייכתב "יו"ר הקואליציה".

אנחנו מדברים על סעיף 3, כן?

יושב ראש מועצת יש"ע, אני גם רוצה להוסיף.

רבותי... אלקין, בבקשה.

שר החוץ ליברמן ביחד עם יושב ראש מועצת יש"ע רשאי בהסכמת שר המשפטים.

תודה.

אני מצטרף לזה.

ולא משנה באיזה תפקיד הוא יהיה... גם אני מצטרפת.

יש עוד מישהו שרוצה להסתייג?

זה ליברמן, בלי קשר לתפקיד שלו.

כן, זאת היתה הכוונה.

יושב ראש ועדת חוקה, לא משנה איפה יכהן, באיזה תפקיד, זה יהיה תפקידו וסמכותו הבלעדית. דוד רותם אישית.

היו"ר דוד רותם


דוד רותם, אישית? תודה רבה. אני מבקש עכשיו מכל חברי הקואליציה להצביע בעד ההסתייגות של טלב אלסאנע. להתאחד על זה...

אני אתמוך בהסתייגות הזאת.

במליאה.

מי בעד ההסתייגויות לסעיף 3?


בעד – 5


נגד – 8


נמנעים – אין


מי בעד הסעיף כהצעת הוועדה?


בעד – 8


נגד – 5


נמנעים – אין


הסעיף התקבל כהצעת הוועדה.

לסעיף 4 ההסתייגויות הן: למחוק את הסעיף. יש הסתייגות במקום "שר המשפטים" יבוא "שר החינוך". אלה ההסתייגויות.

אני מבקש למחוק את "במקרים מיוחדים".

זה נמחק ממילא.

אני רוצה להוסיף פה סעיף 4ג, כדי שלא יגידו לי אחר כך שלא הספקתי. אני מבקש להוסיף סעיף: חברה המקבלת על עצמה שלא לרכוש שירותים ומוצרים המיוצרים ומסופקים על ידי חברות היחידים הפועלים במדינת ישראל או באזורים הנמצאים בשליטתה או מתחייבת שלא להעסיק ישראלים, לא תוכל להתקשר בחוזה לאספקת מוצרים ושירותים עם מדינת ישראל - -

רגע, אבל זה המכרזים. זה 3.

סליחה, אני יותר קיצוני מסעיף 3.

הרי בסעיף 3 נכנסים הדברים האלה. מה השינוי? זה נוסח שלא שמענו ולא ראינו.

זה עכשיו נושא חדש עוד פעם.

זו הסתייגות. בהסתייגות אין נושא חדש.

ועוד איך יש בהסתייגות. נושא חדש חל גם על הסתייגות.

איך יכול להיות בהסתייגות?

מה לעשות? אי אפשר להכניס בהסתייגות משהו שהוא נושא חדש.

כחבר הוועדה, על פי סמכותי בסעיף 120 א, אני מבקש - -

אתה לא יכול - -

למה אני לא יכול? בוודאי שאני יכול. אם אתה מכניס נושא חדש, אני יכול. אולי תבטלו גם את המליאה ותעשו ועדת כנסת בזמן המליאה.

לא צריך ועדת כנסת, אפשר לעשות בוועדת החוקה.

· - -

יוחנן, פעם צריך ללכת לבג"ץ על התרגילים האלה. זה אף פעם לא היה הדבר הזה.

עושים פלסתר מכל הוועדה.

רבותי, גמרנו. אני ויתרתי על ההסתייגות. תראו מה אתם הרווחתם. תודה רבה.

אני רוצה להציע הסתייגות לסעיף 4: ביצוע החוק יידחה לחודש ינואר שנת 2211.

לא, זה אחר כך סעיף תחילה.

למה? זה בסעיף 4. שר המשפטים הממונה על ביצוע חוק זה...

לא, אנחנו עכשיו ב-4 חדש.

מה זה 4 חדש?

מה שהקראתי, כל הערבויות ו-3א.

הסתייגות ב-4א: שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט.

מצוין.

אנחנו מצטרפים להסתייגות של חבר הכנסת סוייד.

מחיקת הסעיף כבר יש לך, נכון?

יש.

תודה רבה.

רגע, יש לנו הסתייגות לסעיף 4 (5) ו-(ב): בכל זאת, זה סעיף שנוגע לשר התמ"ת. רק היום אנחנו מדסקסים - -

אין בעיה, תביאו הסתייגות. אני אתן לכם רשות להביא הסתייגות.

טוב ששר התמ"ת מעודכן. אני לא חושב שהוא תומך בחוק הזה - -

ומה הוא יעשה? הוא יאסוף את הקואליציה?

בא נאמר ככה: הוא כבר לא במפלגה שלך...

ברשימת הסנקציות, 1,2,3,4,5 – אני מציע להוסיף 6: הוא לא יהיה זכאי לאוויר זך.

תודה. עוד הסתייגויות רבותי? משרד האוצר?

· - לשר האוצר להגיש הסתייגות? - -

נצביע גם על ההסתייגויות שלכם עכשיו. מי בעד ההסתייגויות, כולל הסתייגויות השרים האוצר והתמ"ת?

רגע, אבל עכשיו אם זה נופל אז מה עם ההסתייגויות שלנו?

אתם יכולים להגיש אותם למליאה.

זו עבודה רשלנית של הממשלה.

אתה עזבת אותה אז היא מתחילה להיות רשלנית.

בדיוק. עד שעזבנו אותה לא עברו החוקים שלכם.

אתה טועה...

אתה עשית את ההסכם על החוק הזה.

לא על החוק הזה, אתה טועה. ממש לא על החוק הזה. רק על חוק אחר שמברכים עליו...

מי נגד ההסתייגויות ירים את ידו.


בעד – 8

אדוני, אפשר להצביע על הסתייגויות שלא הוגשו? זו שיטה חדשה? התמ"ת?

זה הנוהג והנוהל שהם הכניסו, שאפשר לשמור הסתייגויות לממשלה, אם הן נדונו בוועדה.

לא הבנו מה הרעיון.

שיהיו תקנות לסעיף 4 ושיימחק סעיף 3א.

רבותי היקרים, אני לא מתווכח עכשיו. מי בעד סעיף 4, כנוסח הוועדה. נא להצביע.

אי אפשר - -

בעד – 8

נגד – 4

נמנעים – אין

תודה רבה.

בדיון הזה אני אומר שטוב שיש בג"ץ במדינת ישראל.

אני לא יודע על מה אני מצביע. אני מבקש לרשום בפרוטוקול: אני לא יודע על מה אני מצביע.

על הסתייגות שלא הוגשה.

אם אתה לא יודע על מה אתה מצביע, זה סימן של הקשבת.

הקשבתי רב קשב.

הם הסבירו, גם באריס וגם - -

זה לא מספיק שאתה תגיד את זה. אפשר להגיד שכולם, אני עוקב אחרי הדיון מילה במילה. אני לא יודע על מה אנחנו מצביעים.

· - -

· - אמרו שיכול להיות שאם לא יגישו את זה למליאה אז תהיה החלטת השרים.

כל זה יילך לבג"ץ...

יש הסתייגויות על "תחילה" בתאריכים שונים.

זאת אומרת, על סעיף 5. אז יש הסתייגות אחת שמבקשת מחדש שזה יהיה 30 יום אחרי כניסתו לתוקף של הסכם השלום או 1.1.2020 או 1.1.2025 - -

התחילה תהיה ביום הולדתה ה-100 של מדינת ישראל.

עם בא המשיח.

מולה, אם אנחנו נלך בשיטה שלך, מדינת ישראל לא תחגוג 100.

אני גם מצטרף להסתייגות של מולה, ואני רוצה להוסיף הסתייגות גם: עם יום כניסתו של החוק הזה לתוקף, תסיר תנועת הליכוד ממטרותיה את השם "ליבראלית" ותישאר רק "לאומנית".

אני מציע לייעל את הענין ולהכניס הסתייגות שהחוק יחול שציפי לבני תהיה ראש ממשלה.

יריב לוין, תודה רבה לך. אתה מבין, אתה לא רוצה שהחוק הזה ייכנס אף פעם לתוקף. אתה מבין?


רבותי, מי בעד ההסתייגויות לגבי התחולה?


בעד – 5


נגד – 8


נמנעים – אין


ההסתייגויות לא התקבלו.

אני מציע שאתה ואני, אדוני, נגיד הסתייגות. אני רוצה להפיל אותה אבל אני רוצה שהיא תעלה למליאה כהסתייגות מפה.

על מה אתה רוצה להסתייג?

הוא עכשיו מכין לו נשק מול הממשלה במשא ומתן.

מאוד פשוט: אני רוצה להגיש הסתייגות שאי אפשר לטעון על זה "נושא חדש", כי זה היה בהצעת החוק הטרומית - -

לא, אפשר לטעון כי נושא חדש זה רק על ראשונה, ותרד מכל הנוסח התכלת. כל דבר אחר זה בסדר.

מה שהוסבר בדברי ההסבר בתכלת...

אתה רוצה להכניס את סעיף הענישה?

זה נושא חדש, אל תלך לכיוון הזה.

הסעיף הפלילי הוא לא נושא חדש. אנחנו דנו בו גם בראשונה - -

אבל הורדנו אותו - -

זה מה שקובע ולא דברי ההסבר.

למרות עמדת משרד המשפטים אתם רוצים להוריד?

אתה רוצה הסתייגות דיבור? קיבלת.


רבותי, הסיפא האחרון, "שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה". מי בעד הסעיף כנוסח הוועדה?


בעד – 8


מישהו רוצה להסתייג מהסעיף?

כרגע אמרנו אותן.

לא על סעיף הביצוע.

אני רוצה להסתייג: יושב ראש מועצת יש"ע.

התובע הכללי בבית המשפט הבינלאומי בהאג.

יושב ראש מועצת יש"ע ונציגי נוער הגבעות אמונים על ביצוע חוק זה.

אתה רוצה "התובע הכללי בבית המשפט הבינלאומי בהאג".

סנטור מקארתי.

אני רוצה: שר החוץ ליברמן.

אין שום בעיה.


אני רוצה להציע: יושב ראש מפלגת העבודה.

מועמר קדאפי אפשר גם להציע?

תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות ירים את ידו.


בעד – 4


נגד – 7


נמנעים - אין

נשאר 8.

7, אני לא הצבעתי.

סליחה.

רבותי, עכשיו אני עובר להצבעה על נוסח החוק לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד, ירים את ידו.


בעד – 8


נגד – 5


נמנעים – אין


החוק נתקבל ויעלה לקריאה שנייה ושלישית.

להתראות בבג"ץ.

תודה. רבותי, אנחנו ממשיכים בהצבעה על הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון 97) (הריסת מבנה לא חוקי על חשבון המקים), התשע"א-2011. אני עובר להצבעה.

רגע, יש הסתייגויות.

רבותי, אנחנו עוברים לדיון בהסתייגויות. נא להקריא את ההסתייגויות: חבר הכנסת חנא סוייד מציע: לאחר המלים: "פירוק או סילוק של הבנין החורג יבוא: וזאת לאחר סיום כל בירור משפטי סביב חוקיות הצו". בסעיף 2 למחוק את המלים: או את האחראי להקמתו לפי סעיף 208א.


רבותי, מי בעד ההסתייגויות של חבר הכנסת חנא סוייד וחברי סיעת חדש?

בעד – 2.

מי נגד?


נגד - 6

יש לי הסתייגויות...

ההסתייגות נפלה.

אתה כבר קיבלת הסתייגויות שלא דיברו עליהן.

אדוני מוכן להיגד לי את ההסתייגויות שלו?

לצורך הסעיף 238א(א), לגבי הפסקה הראשונה – "רשאי בית המשפט לבקשת נותן הצו לחייב..." שהסעיף הזה, (א) – ימחק.

חבר הכנסת אלסאנע, אי אפשר להגיש הסתייגות ששוללת את תוקפו של החוק. אי אפשר למחוק את כל החוק, זה מה שהתקנון קובע.

מאה אחוז. ובלבד שיש פתרון זמין וסביר ומיידי. ולחילופין: הוצאות הריסה והפירוק או הסילוק של הבנין יחולו על ועדת התכנון שלא דאגה לאשר תכניות מתאר במגזר הערבי. בהמשך – הוצאות ההריסה יגבו על ידי מוסד התכנון. הוצאות ההריסה יגבו על ידי הרשות המקומית. במקום "רשאי בית המשפט לבקשת נותן הצו" - לא ייתן בית המשפט צו אלא לאחר קבלת דוח סוציאלי משירותי הרווחה, ולחילופין - תזכיר שירות מבחן.

תודה. עוד משהו?

ההסתייגויות האלה בשם סיעת רע"ם-תע"ל. חברי הכנסת צרצור, גנאים טיבי ואלסאנע.

אני מצטרף.

מי בעד ההסתייגויות ירים את ידו.

בעד – 2

נגד – 6


נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

חברת הכנסת גלאון, בבקשה.

אדוני, יש לי הסתייגות לסעיף 238 2(א)(ב)(2): קבוצת מרץ ושלמה מולה - -

את לא יכולה להסתייג בשם שלמה מולה.

אני מבקשת להוסיף אותו להסתייגות שלי. כבר אמרתי את זה לייעוץ המשפטי. מוצע להוציא סעיף, ואני מצטטת: "במקרים בהם הבניה שנעשתה תואמת את תכנית המתאר המפורטת שחלה על המגרש" אז "יש מקום לדחות את מימושו של צו ההריסה ולמצות את הניסיון לקבל היתר - -

תודה. זהו?

לסעיף הזה.

כל החוק הזה הוא סעיף אחד.

לא, יש עוד כמה נקודות. אני מציעה: מוצע להוציא סעיף: "בית המשפט הדן בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי בבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי, רשאי לחייב את מבצע הבניה בהוצאות ההריסה אך ורק במקרים בהם ניתנה - -

זה מה שכתוב בנייר שלכם.

נכון, אני קוראת.

את לא צריכה לקרוא את זה.

רבותי, מי בעד ההסתייגויות של חברת הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, קבוצת מרץ ושלמה מולה?

אתם מסכימים שאנחנו נצטרף?

אז גם אנחנו מצטרפים, גם רע"ם-תע"ל מצטרפים להסתייגויות של זהבה גלאון.

בעד – 2

נגד – 6


נמנעים - אין

הסתייגויות לא התקבלו.

רבותי, אלקין מבקש להסתייג.

יש לי הסתייגות, אני מניח שלקראת סופו של החוק צריך להיכתב, ואתה תעזור לי בניסוח המדויק אבל ההסתייגות היא שלא ניתן להחיל חוק זה על אזור שנמצא בשליטת ישראל.

ברור, מה זאת אומרת?

מי בעד ההסתייגות?

אני רק רוצה להבהיר - -

זה זול.

בא נאמר ככה: מכיוון שאתה לא משלם לנו את המשכורת אז אל תדאג אם אנחנו עושים - -

אני מדבר משפטית ולא פוליטית. זה זול כי החוק בכלל לא...

אתם כל הזמן מדברים פוליטית.

אני רק אבהיר: החוק כשלעצמו לא חל בשטחי יהודה ושומרון. מה שחבר הכנסת אלקין רוצה למנוע זה שהחוק ימנע מהמפקד הצבאי באזור, שהוא זה שמוציא את הצווים.

הוא מכין את חוק החרם.

רק הבהרתי מה הוא מציע.

שתתמכו בריבונות - -

סליחה חבר הכנסת אלקין. מי בעד ההסתייגות?

בעד – 6

נגד – 2


נמנעים - אין

ההסתייגות התקבלה והיא תוכנס לנוסח החוק.

מה ההסתייגות?

רבותי היקרים, אני מציבע על החוק בצירוף ההסתייגות שנתקבלה. מי בעד?

בעד – 6

נגד – 2


נמנעים - אין

אין לכם אלוהים.

אני רק רוצה להבהיר - -

יש לי שאלה ליועץ המשפטי.

סליחה, אחרי ההצבעה אתה יכול לשאול אותו מה שאתה רוצה. החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית. הישיבה נעולה.

אפשר לאשר משהו שהוא בניגוד לחוק? מה שהוא אומר, שבעצם על דבר שהוא לא חוקי, לא עושים שום דבר.

מי בעד ההסתייגות של הממשלה שמבקשת להוריד את ההסתייגות של אלקין?

תן לנו להבין מה זה. כבר הצבעת.

נכון, אבל הם רוצים להסתייג על הסעיף הזה.

לא, אני רוצה שאלקין ימשיך.

תודה רבה לכם רבותי, הישיבה נעולה. תרשמו את ההסתייגות שאתם מבקשים שמה שהתקבל בהסתייגותו של אלקין יורד. תודה רבה. מי בעד?

בעד – אין

נגד – 1


נמנעים - אין

ההסתייגות לא התקבלה והיא תעלה למליאה.

תודה רבה. החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:50)