PAGE
11
ועדת החוקה, חוק ומשפט
12/07/2011

הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 429
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' בתמוז התשע"א (12 ביולי 2011), שעה 14:00

1. תקנות שמאי מקרקעין (תיקון), התשע"א-2011;

2. תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים) (תיקון), התשע"א-2011;

3. תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון), התשע"א-20112;

4. תקנות המפלגות (אגרות) (תיקון), התשע"א-2011.

חברי הוועדה: >
מ"מ היו"ר אברהם מיכאלי

>
עו"ד עמיר הרן

- עוזר ליועץ המשפטי למשרד, משרד המשפטים

יעל פרומן

- ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אפרת חקאק

ואג דורית

תמר פוליבוי צדיק

1. תקנות שמאי מקרקעין (תיקון), התשע"א-2011;

2. תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים) (תיקון), התשע"א-2011;

3. תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון), התשע"א-20112;

4. תקנות המפלגות (אגרות) (תיקון), התשע"א-2011

שלום לכולם, למי שנמצא פה, אני רואה שאין פה הרבה אורחים היום. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. היום יום שלישי, י' בתמוז התשע"א, 12 ביולי 2011. יש לנו מספר נושאים ומספר תקנות לאשר. נתחיל בתקנות שמאי מקרקעין (תיקון), התשע"א-2011.

יש לנו פה ארבע תקנות לאישור, במסגרת מהלך שנעשה במשרד המשפטים בשנה האחרונה לעשות אחידות בהוראות ההצמדה למדד, שקבועות בתקנות שונות. למה הכוונה? יש תקנות אגרות שקובעות סכומים של אגרות שמשלמים בכל תחומי העבודה של משרד המשפטים, בטבו, בבחינות לשמאי מקרקעין, על עבודת הרשם לענייני ירושה וענייני ירושה בבתי הדין הדתיים.


אנחנו עשינו איזשהו מהלך בתיאום עם משרד האוצר וועדת האגרות הבין-משרדית ליצור אחידות באופן ההצמדה, שיהיה יותר ברור ויחסוך עבודה רבה של עדכון ופרסום הסכומים מספר פעמים בשנה, וגם יהיה יותר נוח לציבור לדעת – זה יהיה רק פעם בשנה ולא יצטרכו לבוא. אמרו להם ביוני השתנה, במאי השתנה, לכו ותשלמו עוד שני שקלים.

וזה פעמיים בשנה?

עכשיו נלך לפעם בשנה.

האגרות מתעדכנות פעם בחצי שנה?

אגרות טבו עד עכשיו היו פעם בחצי שנה. זה יהיה בסמכות ועדת הכספים, זה אושר בוועדת הכספים.

בסדר, אנחנו הולכים לתקן גם משולב, לא?

לא, יש אגרות שהן בסמכות ועדת הכספים ויש אגרות שהן בסמכות ועדת החוקה, חוק ומשפט. אם יש הוראה ספציפית, אם כתוב "התקנות באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט", זה מגיע לכאן. אם לא כתוב, בחוקים ישנים יש הוראה בחוק יסוד: משק המדינה, שכל שינוי של אגרות יבוא לאישור הכנסת ואז לוועדת הכספים. בנושאים שפה, אלה חוקים יחסית חדשים או תיקונים חדשים, ואז נכתב בהם במפורש שהאישור של התקנות הוא בסמכות ועדת החוקה, חוק ומשפט, ואז זה מגיע - - -

לא שחסר לנו פה "פרנסה", ברוך השם, אבל - - -

שאל את זה גם חבר הכנסת גפני בוועדת הכספים, אז הסברנו לו שזה עניין טכני לפי החוק.

פעם חשבו שבוועדת החוקה, חוק ומשפט לא יושבים אנשים רציניים...הם כנראה לא מעודכנים במשרד המשפטים, שאנשים פה התחלפו, אז כדאי להעביר את כל התקנות לפה...

בגלל שבנוסח הישן של חוקים כתוב: שר המשפטים יקבע תקנות האגרות - - -

אם זה אגרות, אתם מעדכנים פעמיים בשנה היום מלבד האגרות - - -

היתה רשימה של 16 אגרות פעמיים בשנה, מתוכן 9 הובאו לוועדת הכספים ואושרו.

שזה בעצם הפך לשנתי?

זה הפך לשנתי: תקנות רישום שמות עסק, סימני המסחר, המדגמים. למשל רשות הפטנטים, משרד המשפטים, המדגמים וסימני המסחר, בגלל שאלה פקודות מתקופת המנדט – ועדת הכספים; ופטנטים, בגלל שאלה חוקים שתוקנו, הם כאן. רואי חשבון, בתי הדין הדרוזיים, השרעיים – בוועדת הכספים. מה שבסמכות ועדת החוקה, חוק ומשפט זה שמאי מקרקעין, תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים) וכן (אגרות הרשם לענייני ירושה) ותקנות המפלגות. בנוסף, יש עוד שתי תקנות שהונחו על שולחן הוועדה בנושא פטנטים.

מה עם אגרות בתי המשפט?

אגרות בתי המשפט מטופלות על ידי הנהלת בתי המשפט. אני חושב שפעמיים, אבל אני לא בטוח.

לרוב כן, אבל לא בהכרח.

זה לא בסמכות המשרד.

אני חושב שההיגיון אומר, שבאמת אכן אם כבר הולכים על פעם בשנה, כל האגרות בכל הסוגיות, כי האינפלציה, ברוך השם, לא גדולה ואפשר לספוג במשך שנה את עליית המדד, אם בכלל. ולכן כל תקנות האגרות, לפחות מה שקשור לוועדת החוקה, חוק ומשפט – לדעתי כדאי לבדוק את כולן ואז לאשר אותן שיהיו חד-שנתיות ולא דו-שנתיות.

זה מה שעשינו.

יש רק ארבע?

לא, יש גם הפטנטים, אבל אנחנו כרגע לא מטפלים בפטנטים.

זה הונח על שולחן הוועדה. יש היסטוריה רצינית לפטנטים.

אם אנחנו לא מטפלים, כנראה יש סיבה, זה בסדר.

בכל מקרה, גם האגרות האלה התעדכנו באחד ביולי, ואם הוועדה תאשר, התיקון הבא יהיה בינואר ואחר כך זה יעבור למסלול.

המהות של הבקשה היא קודם כל להפוך את זה במקום לדו-שנתי לחד-שנתי?

כן, ותיקוני נוסח שונים.

ומה הבקשה הנוספת?

אין עוד בקשה.

אני הבנתי שעיגולי סכומים.

העיגולים הם קיימים.

לא, אבל אתם מבהירים שכשזה חצי שקל, מעגלים למעלה.

אז עשינו הצמדה.

הכול למעלה, לא?

אני גם חשבתי ככה, אבל - - -

היתה הוראה בחקיקה בעניין הזה - - -

יש חוק עיגול סכומים, התשמ"ו-1985. החוק קובע רק את האגרה לתשלום, כלומר אם היתה אגרה למשל 50 שקלים ו-20 אגורות ו-50 שקלים ו-20 אגורות, אז אתה מחויב פעמיים 50 שקלים ו-20 אגורות ורק בתשלום הסופי יעגלו את התשלום. אנחנו רוצים לקבוע מראש את המחירון, שיהיה מעוגל, שיהיה נוח לציבור. היום יש בעיה רצינית במערכות הממוחשבות. רוצים להוריד את זה, ואז שבמקור הסכום יתעדכן.

בוא נגיד שהחקיקה לגבי עיגול כלפי מעלה מחצי שקל ומעלה קיימת, אנחנו לא משנים כרגע שום חקיקה.

זה העיקרון שבחקיקה.

יפה, ולגבי 20 אגורות זה יורד כלפי מטה. זה גם מופיע בחקיקה?

כן, זה סעיף 3 בחוק עיגול סכומים.

כי אנחנו בתקנות הולכים לפי החוק, נכון?

כן, זה העיקרון שגם מנחה את ועדת האגרות ואת מחלקת חקיקת משנה במשרד המשפטים.

בסדר גמור, אז האזרחים פה לא נפגעים?

ברוב המקרים זה גם מה שהיה מקובל.


אם הזכרת את האזרחים, יש לנו עוד עניין שהיה לנו עקרוני ומובא פה. ברוב התקנות היה מנוסח, שעלה המדד, יעודכנו הסכומים כלפי מעלה, אבל אם בשנה מסוימת ירד המדד, הסכומים יישארו קבועים. אין לזה הצדקה כלכלית, כלומר: אם בשנה מסוימת ירד ערך הכסף, היה מן ההיגיון שגם ירדו האגרות, וזה תוקן פה גם בהסכמה של משרד האוצר.

זה כמו היבואנים, מה שנקרא כשיורד הדולר, הם לא מורידים את הרכב, אבל כשהוא עולה, הם מעלים.

אז אנחנו תיקנו את זה.

אתה מכיר את עורכי הדין, שמייצגים את בעל הבית בשכירויות? הם עושים ככה לטובת בעל הבית, לא כמוך, דואגים שאם הכסף יורד, זה נשאר - - -

בעל הבית שלנו זה הציבור.

פה אנחנו קובעים, שאם המדד יורד, זה משתנה גם כלפי מטה.

כן, זה ענייני נוסח.

ואולי תסביר גם את הוראת המעבר?

מכיוון שהתקנות האלה הותקנו באחד ביולי, ההוראה הקבועה תקבע שזה יותקן ממדד חודש אוקטובר שמפורסם בנובמבר, כדי לתת זמן. יש תהליך שלם עדכון אגרות. יש מחלקה במשרד האוצר במינהל הכנסות המדינה, שמגישה דוח כמה להעלות ואז זה עובר אצלנו, ובודקים שלא השתנה החוק או התקנה, ואז זה מאושר, מובא לחתימת השר ולפרסום במחלקת חקיקת משנה ולרשומות. זה עובר תחנות רבות בדרך.

חצי שנה.

אז לא הבנתי מה עוזר לכם מדד אוקטובר?

יש תקנות מסוימות, שהיה מדד שפורסם בדצמבר. הנוסח הוא המדד שקדם ליום השינוי, ואז צריך לחכות ל-15 בדצמבר לפרסם, ואז זה יוצר אי-בהירות, לא יודעים כמה לגבות. ככה יהיה זמן לעדכן מראש ולהודיע את זה לציבור.


מה שחשוב זה שיש ציבורים שאין להם כרטיסי אשראי, והם נדרשים לשלם בבנק הדואר. הם הלכו לשלם 300 שקלים בבנק הדואר, והם יבואו בשני בינואר ויגידו להם: צריך 305 שקלים. את זה רצינו למנוע.

אבל אם הוא שילם באוקטובר והוא יבוא אחרי עליית המדד?

השאלה טובה, אבל לכאורה הוא צריך לשלם את האגרה בנוסחה במועד שהוא בא לבקש את השירות.

אם הוא הקדים את התשלום, הוא יצטרך לשלם את ההפרש, כי תמיד הבעיה שאזרחים באים כשמטרטרים אותם עוד פעם ללכת ועוד פעם ועוד פעם בגלל שלושה שקלים. הפתרון הוא במקום אחר אולי, כי ההפרשים שחלו פתאום באותו יום כשהאזרח לא ידע, בגללם מתחילים לשגע אותו.

עד היום היה שיקול דעת בנושא, אבל מערכות ממוחשבות חדשות, למשל במקרקעין, היום אם הפקיד לא מזין את שובר התשלום שהוא שווה ערך, המערכת לא תיתן את הנסח במערכות החדשות, כלומר יש קשר אוטומטי.

בולי הכנסה כבר לא תופס?

בולי הכנסה בוטלו על ידינו.

אין כבר בולי הכנסה?

זה בוטל בשנה שעברה על ידינו, גם בגלל תופעה של זיופים, גם בגלל שהכנסנו עמדות תשלום.

זה היה גם טרטור נוראי, בולי ההכנסה האלה.

לא, זה היה במקום.

היתה תופעה נרחבת גם של זיופים.

אני זוכר שהיה זיוף אחד לפחות בהיסטוריה של 30 שנה.

לא, מסתבר שהיו הרבה.

אחר כך למדו והשתכללו...

ולכן היום יש עמדות בכל משרד ממשלתי, אצלנו במשרד המשפטים, בטבו, במקומות הגדולים שנותנים שירות יש עמדת תשלום במקום וגם באינטרנט.

נצטרך לעשות סיורים - - -

זה עניין הוראת המעבר, שהעדכון הבא יהיה על בסיס המדד של חודש מאי, שעל בסיסו בוצע העדכון האחרון.

חד-שנתי זה עובר לסוף שנה.

נעשה עדכון באחד ביולי.

התחילה של התקנות תהיה אז, אבל אני מבין שאתם תעשו את השינוי רק בנובמבר.

העדכון של האחד ביולי נעשה לפני כניסת התקנות לתוקף, על בסיס המדד שפורסם בחודש מאי. השינוי הבא יהיה באחד בינואר. אנחנו צריכים את הוראת המעבר, זה יהיה על בסיס המדד שהגענו אליו עד עכשיו, המדד שפורסם במאי, לעומת המדד שבנובמבר, ואחר כך זה ייכנס לעדכונים השוטפים.

העדכונים השוטפים, שאז כבר יהיו פעם בשנה.

עוד הערה אחת לפרוטוקול. העבודה הזאת נעשתה רוחבית לגבי כל תקנות האגרות. יש שינויים בתהליך, גם הוגשו לוועדת החוקה, חוק ומשפט תקנות שמאי מקרקעין - אגרות, תקנות חדשות בנושא.

הם פשוט הגיעו רק אתמול או שלשום, וזאת הסיבה שהן לא על סדר-היום. יכול להיות שעשיתי טעות.

בסדר, אנחנו נתקן את זה למה שקיים. רק רציתי להעיר, שלא תהיה אי-הבנה, יכול להיות שיש הליכי חקיקה ותיקונים בתקנות שונות, הם יגיעו, וזה לא סותר, כי בפרוטוקול נכתב תיקון לתקנות.

יש עוד תקנות?

הגיעו אגרות של שמאים.

שמאים מונח פה.

אלה התקנות הישנות.

ברגע שתעשה תיקון שם, זה אוטומטית יחול גם שם.

כן, זה אותו עיקרון.

צריך להשאיר אותן בכל מקרה.

בסדר, אבל לא תצטרך לעשות שוב את האישור הזה.

בסדר.

אבל אלה יהיו תקנות חדשות. אנחנו מבקשים לאשר.

צריך לקרוא אותן?

לא, זה לפי הנוסח המעודכן ששלחתם.

איך אני אדע מה זה נוסח מעודכן? צריך להיות נספח, להם יש דף אחד ולנו יש דף אחר.

הם מופיעים באתר האינטרנט. הם שלחו לנו, וזה מופיע באינטרנט.

אז איך הפרוטוקול יודע שזה הנוסח המעודכן?

בפרוטוקול לא מכניסים את הנוסח עצמו, אבל מי שרוצה, לוקח את הפרוטוקול והולך לאתר ועדת החוקה חוק, ומשפט. באתר יש נוסח שהם שלחו ואת הנוסח המעודכן.

אז אני מציע, למען הסדר הטוב וכדי שלא יהיו אי-הבנות, שהנוסח המעודכן הזה יהיה סרוק.

בוודאי. יותר מזה, ברגע שהם מפרסמים, באתר הוועדה יש גם הנוסח המפורסם, ששם אי-אפשר לטעות בכלל, כי הנוסח המפורסם זה הנוסח הנכון.

אם כך, אנחנו מאשרים את הבקשה של משרד המשפטים לגבי תיקון אגרות לעניין תקנות שמאי מקרקעין (תיקון), התשע"א-2011 בנוסח שמוצג כעת באתר הוועדה. מנהלת הוועדה גם אומרת, שהצו שייחתם בפועל גם עובר לאתר הוועדה, כדי שהאזרח יוכל תמיד להסתכל בו. אתם מפרסמים גם את נוסח הצו.

הפרסום ברשומות עצמו סרוק באתר הוועדה תחת הכותרת.

יפה, אז אין לנו בעיה לקרוא את כל תוכן הטקסט.

יש מכתב, אנחנו מקבלים מכתב.

ברגע שאתם עשיתם שינוי בנוסח מהנוסח ששלחתם לנוסח שאנחנו מאשרים, במכתב אישור אני כותבת: בנוסח המצורף בזה, ומצרפת את הנוסח שאושר, כך שאי אפשר לטעות.

הבנתי, יש להם איזשהו מכתב נלווה?

הם יקבלו.

כשאת אומרת לנוסח שהם שלחו באיזשהו מכתב, איזה תאריך זה? זה ישן, ממאי.

האופן הפורמאלי לחקיקת המשנה – אנחנו צריכים אסמכתא.

אני כותבת להם מכתב של יושב-ראש הוועדה - -

בהמשך למכתבכם מיום ולנוסח - - -

- - בישיבתה ביום, אישרה הוועדה את התקנות, עם הנוסח המצורף.

יפה, למכתב שצורף והנוסח שאושר.

ככה אנחנו עושים בכל הצווים.

יפה, אם כך אנחנו שוב נחזור לפרוטוקול. הוועדה מאשרת תקנות שמאי מקרקעין (תיקון), התשע"א-2011 בנוסח שהוגש לוועדה - -

- - תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים) (תיקון), התשע"א-2011, בנוסח שהוגש לוועדה; תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון), התשע"א-2011, בנוסח שהוגש לוועדה ותקנות המפלגות (אגרות) (תיקון), התשע"א-2011, בנוסח שהוגש לוועדה.

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות שמאי מקרקעין (תיקון), התשע"א-2011, תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים) (תיקון), התשע"א-2011, תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון), התשע"א-2011 ותקנות המפלגות (אגרות) (תיקון), התשע"א-2011, נתקבלו בנוסח שהוגש לוועדה.

פה אחד.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.