הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
36
ועדה משותפת של כלכלה וחוקה לחוק נתוני אשראי
28.6.2011

הכנסת השמונה-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי








פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת ועדה משותפת של כלכלה וחוקה לחוק נתוני אשראי
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"א (28 ביוני 2011), שעה 14:00

תקנות שירות נתוני אשראי (תיקון), התש"ע-2009

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

אברהם מיכאלי

עו"ד אסף תכלת

- ייעוץ וחקיקהאזרחי, משרד המשפטים

עו"ד רני נויבואר

- ממונה יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ניר גרסון

- ממונה משפט וטכנולוגיה, רשם שירותי נתוני אשראי וחוק נתוני אשראי

הילה בן-חיים

- סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

דוד עמדי

- מחלקת הסדרה מוסדית באגף שוק ההון, משרד האוצר

יניב פרץ


- אגף שוק ההון, משרד האוצר
עו"ד אתי אפללו

- חב' ויזה כ.א.ל
אילן כליפה

- מנהל מדור אשראי, חברת ויזה כא"ל
אוהד מימון

- לאומי כארד

גלעד מיניקס

- מנהל תיאום ופיתוח, ישראכרט
דן אבנון


- עו"ד, חב' בי.די.אי
ליאור אלעזרי

- סמנכ"ל מידע, חב' דן אנד ברדסטריט
ירון אליאס

- יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

שלמה בן שועה

- מנהל הבנקאות האישית, הבנק הבינלאומי
רן ונגרקו

- עו"ד של איגוד הבנקים
רפי רוס


- בנקאי מחלקת עו"ש, בנק לאומי

אתי בנדלר; ניר ימין

ורון לאה

אתי אפלבוים
תקנות שירות נתוני אשראי (תיקון), התש"ע-2009

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על-סדר היום: תקנות שירות נתוני אשראי (תיקון), התש"ע-2009. בעצם אנחנו בהמשך דיון.

אושר עד סעיף 8 כולל.

אנחנו בתיקון תקנה 16, תקנה מספר 9. נא להקריא ולהציג.

"תיקון תקנה 16

9. בתקנה לתקנות העיקריות אחרי ההגדרה "התראה בשל סירוב שיקים" יבוא:

"רמת חוב-" סכום כלל השיקים שסורבו ללקוח במועד מסירת הנתונים לבעל רישיון כאמור בסעיף 16(א)(4) לחוק או סכום החוב שבגינו הוצאה התראה על כוונה לנקוט הליכים לגביית חוב כאמור בסעיף 16(א)(5) לחוק שנתקיים בו אחד מאלה:

(1) אינו עולה על 1,000 שקלים חדשים;

(2) עולה על 1,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 10,000 שקלים חדשים;

(3) עולה על 10,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;

(4) עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;

(5) עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 200,000 שקלים חדשים;

(6) עולה על 200,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים חדשים;

(7) עולה על 500,000 שקלים חדשים."
למעשה, התקנה הרלוונטית מחייבת את הבנקים ואת מנפיקי כרטיסי החיוב להעביר לבעל הרישיון גם על גובה החוב שבגינו הוצאה התראת חוב בשל סירוב שיקים ללקוח. לפי תקנות שיקים ללא כיסוי ההתראה הזאת נשלחת לאחר שסורבו 5 שיקים או שבגינו נשלחה התראה ללקוח על כוונה לנקוט הליכים לגביית חוב.

גם כאן, כחלק מהתיקון שאנחנו מבקשים, אנחנו רוצים ליצור מדרגות של רמת חוב. לא מסירת סכום החוב במדויק אלא לאפשר בכל זאת איזה מדרוג שיאפשר לחברות הדירוג לתת מידע יותר מדויק.

יש הערות?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

אין הערות הסעיף אושר.

"תיקון תקנה 17.

10. בתקנה 17 לתקנות העיקריות -

אחרי פסקה (3) יבוא:

"( 4) רמת החוב."
זה למעשה הסעיף האופרטיבי שמאפשר להשתמש בהגדרה שנתנו קודם להתראת החוב.

הערות?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.

"תיקון תקנה 18.
11. בתקנה 18 (ב) לתקנות העיקריות אחרי פסקה (3) יבוא: -

"( 4) רמת החוב."
גם כאן מדובר באותו תיקון, באותו הקשר.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.

"תיקון תקנה 21


12. בתקנה 21 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), בסופה יבוא:

"ואולם מקור מוסמך לא יעביר מידע כאמור אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מן המועד שבו אמור היה החוב להיפרע וטרם נפרע".

(2) בתקנת משנה (ב), אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) רמת החוב".


(3) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:


"(ד) בתקנה זו, "רמת החוב" – סכום החוב למקור המוסמך, שמתקיים בו אחד מאלה:

(1) אינו עולה על 1,000 שקלים חדשים;

(2) עולה על 1,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 10,000 חדשים;
(3) עולה על 10,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;

(4) עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;

(5) עולה על 100,000 שקלים חדשים."
תקנה הרלוונטית, תקנה 21 והלאה, אותו סימן ה', עוסק בהעברת מידע ממקור מוסמך. מקור מוסמך הוא למשה עסק גדול כפי שהוגדר בחוק, בעל מחזור של מעל 25 מיליון שקל כאשר הרשומות שלו הן כשירות לשמש כרשומות מוסדיות. למעשה, לפי החוק, ניתן לבעל רישיון להתקשר עם אותו מקור על-מנת שיעביר נתונים שליליים.

כזכור, במסגרת תיקון מספר 3 ביטלנו את מגבלת 90 הימים שהיתה קבועה בסעיף 16 לחוק בכדי להעביר את אותו מידע, במטרה להמיר אותה בתקופה קצרה יותר בתקנות, שוב, כחלק מהמטרה להפוך את הדוח ליותר רלוונטי, ליותר אמין למי שמקבל אותו ומשתמש בו.

לכן, סעיף 1 לתיקון מציע להוסיף לתקנה 21 הוראה כי מקור מוסמך ימתין 30 יום במקום 90 בטרם יעביר את המידע על החוב לבעל הרישיון. 30 יום זה במטרה לתת ללקוח בעל החוב שהות להסדיר את החוב ובכך למנוע דיווח שווא או דיווח לא נכון על הלקוח.

גם כאן אנחנו ביקשנו להוסיף אינדיקציות של רמת חוב כאשר אני רק רוצה להפנות אתכם גם לתיקון שאנחנו נבקש לעשות בהמשך בתקנה 43(6), שבה על אף שמקור מוסמך מוסר את המידע לבעל הרישיון, בעל הרישיון אינו יכול להעביר את המידע במידה ורמת החוב היא מתחת ל-3,000 שקלים חדשים אלא אם הוא צובר מידע שלילי נוסף שניתן למסירה ללקוח.

זאת כחלק מהמטרה לאפשר מסירת מידע רחבה יותר ולא להעמיס על בעל הרישיון בקשה בעצם להצטברות של נתונים של 3 חובות שונים, כפי שנסביר באותו תיקון המוצע בתקנה הרלוונטית.

אני מבקשת להעיר.

התיקון הראשון שעורך דין תכלת הציג כאן הוא קיצור תקופת ההמתנה, דהיינו, שמקור מוסמך לא יעביר מידע אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מן המועד. כאן אני מדגישה את המילים "מהמועד שבו אמור היה החוב להיפרע וטרם נפרע".
אני מזכירה שמדובר כאן בחובות שנטענים ולא חובות מוכחים על-ידי חברות מסחריות. אנחנו יכולים למנות כאן את סוגי החברות המסחריות שהתקנה הזאת חלה לגביהן. מדובר כאן בחברות כמו סופרמרקטים למיניהם. כל מה שצריך זה שיהיה להם מחזור כספי שנתי של 25 מיליון שקלים, שזה מחזור כספי מאוד נמוך. כמובן כל חברות הסלולאר, חברות האינטרנט, מים, חשמל וכן הלאה.

דהיינו, מספיק שחברה כזאת טוענת שיש כלפיה חוב כלשהו – אני מזכירה לכם שברמת החוב גם מדובר על מקרה שהחוב אינו עולה על 1,000 שקלים חדשים, דהיינו, יכול להיות גם 30 שקלים חדשים, ובמקרה הטוב שלחו ללקוח התראה על החוב הזה. אבל כאן לא מדברים על 30 ימים מהיום שהלקוח קיבל התראה על קיום החוב לדעת המקור הזה, אלא מהיום שבו אמור היה החוב להיפרע. כמובן החוב היה אמור להיפרע - - -

בעצם זה דיווח מיידי.

זה כמעט דיווח מיידי.

קודם כל, תיקון ראשון שאני מציעה בעניין הזה, שזה יהיה מהמועד שבו קיבל הלקוח התראה מהמקור המוסמך שבה פורט החוב שאמור היה להיפרע, בדבר החוב הנטען ושטרם נפרע. אחרת זה "נו טיים" למעשה.

כלומר, מן הזמן שבו ניתנה התראה.

שהלקוח קיבל את ההתראה.

איך הוא יודע מתי הוא קיבל?

שישלחו את ההתראה הזאת בדואר רשום.


תיראו, דיברנו על זה מספר פעמים, כולל בשיחות מחוץ לוועדה. אנחנו מדברים על כך שיוצא דוח אשראי על לקוח שבהחלט עלול להכתים את שמו. לא רק לפגוע בסיכוייו לקבל הלוואה או אשראי אלא גם לא ישכירו לו דירה וכך הלאה. אני חושבת שבנושא הזה אנחנו צריכים להיות זהירים ואם רוצים לכלול סוג כזה של חובות בדוחות אשראי, אני חושבת מן הראוי שהלקוח יידע שטוענים כלפיו שקיים חוב כדי שיוכל להסדיר את התשלום, ככל שיש באמת חוב. זאת הערה ראשונה.

אני לא חושב שיש לנו בעיה עם העיקרון. בהשוואה לתקנות 17 ו-18 לגבי תאגיד בנקאי, שמדברות על מועד משלוח ההתראה ולא על מועד המסירה שהוא פחות בעייתי. על משלוח ההתראה יכולות להיות גם אסמכתאות בכתב ויכול להיות מועד הרבה יותר ברור.

אני רוצה לשאול: אני לקוח של חברת סלולאר והציגו לי חוב של 1,000 שקלים. זה גם מנוף עלי כדי לשלם ולא להתווכח. אם יש לי השגות לגבי ההתחשבנות, אם זה קנס יציאה או מה שזה לא יהיה ואני רואה דברים אחרת או זוכר דברים אחרת או יש לי טענה אחרת, למה שידווחו עלי? אם אני מתעלם מהחוב וממשיך הלאה אז אין כמעט ויכוח. אבל אם יש ויכוח עם החברה וזה יכול לקרות להרבה אנשים במהלך הרגיל של החיים, אז למה לשים עלי את הסימן הזה?

אני סגן היועץ המשפטי של בי.די.איי, אחת מבעלי הרישיון. התיקון המוצע הוא תיקון מבורך. ההסתייגות שמועלית כאן, שזה יהיה מהמועד שבו הלקוח קיבל את ההודעה, לא רק שהוא מעקר מתוכן אלא הוא גם מביא אותנו למצב רע יותר מבחינת המצב דהיום. אותו מקור מוסמך אף פעם לא ידע מתי הלקוח קיבל את ההתראה אלא אם אנחנו מחייבים אותו, בדלת האחורית, לשלוח התראות בדואר רשום ולקיים מעקבים אחרי הדואר הרשום הזה. במקום שתהיה לנו זרימה של מידע, אנחנו נימצא כאן באיזו מערבולת נוספת ובחוסר ודאות נוספת מתי אותו לקוח קיבל את ההודעה? האם הכתובת שהוא נתן היא כתובת נכונה? מה קורה עם מישהו ששלחו לו דואר רשום, אבל כמו שאנשים לא הולכים לקחת קנסות מסניף הדואר, הם גם לא ייקחו את הדואר הרשום הזה. כבר עדיף לנו להישאר עם ההגבלה של ה-90 יום ולא לגעת בכלל בסעיף.

אני מזכיר שסעיף 16 המקורי לחוק, שנעשה בו תיקון כדי לשפר את המצב הנוכחי, גם כן נקט במילים "מהמועד בו אמור היה החוב להיפרע".

נכון, אבל שם היה מדובר על 90 ימים.

לטעמנו, עדיף להשאיר 90 ימים אם וודאות מאשר להכניס אותנו ל-30 ימים שלעולם לא נדע על איזה ודאות, או להגיע לאיזו פשרה באמצע.

לגבי אותו לקוח שיש לו טענות והוא טוען שהחוב איננו חוב, יש לכך התייחסות בהמשך החוק. יש לו אפשרות להעביר השגה. ברגע שהוא מעביר השגה הדיווח נעצר.

למי הוא צריך להעביר את ההשגה?

לבעל הרישיון.

אתה יכול להפנות אותנו לסעיף שעליו אתה מדבר?

בעל הרישיון מעביר את ההשגה למקור הדיווח.

בינתיים את הדוח אתה כבר מסרת, את ההלוואה הוא כבר לא קיבל, את הדירה הוא פספס וכן הלאה, לכל המטרות שהדוח הזה אמור לשמש. אם לאחר מכן ההשגה תתקבל על ידי מוסר הדוח, אז יצטרכו לתקן את הדוח. אבל את העסקה שלו הוא הפסיד. שמו הטוב כבר הוכתם.

אנחנו נמצאים היום כבר כמה שנים טובות אחרי שהחוק הזה התחיל לעבוד ויש כבר סטטיסטיקה. תראו לנו בכמה מקרים הוכתם שמו של אדם לשווא ובכמה מקרים אנשים יכלו לברוח דרך אותם 90 ימים וכל מיני עיכובים. אנחנו כבר לא נמצאים ביום הראשון של חקיקת החוק. אנחנו רואים איך זה עובד. אני אומר לכם שמספר הטעויות בחוק ומספר ההשגות הוא מזערי ומינורי. הדברים מגיעים אלי. נמצא פה גם נציג של בעל הרישיון השני, זה כמעט ולא קורה. אז להכניס אותנו עכשיו לכך שבכלל לא נוכל לקבל דיווחים אלא ממי שמוסר התראות בדואר רשום, לא משנה אם חלפו 90 יום או 180 יום. לעולם לא תהיה לו אסמכתא לכך שאותו לקוח שלו קיבל את ההתראה או לא. אנחנו באים לעזור ויוצאים מקלקלים.

אני סמנכ"ל המידע של דן אנד ברדסטריט, בעל הרישיון השני. אני מצטרף לחלוטין לעמדה הזאת. צריך לקצר את 90 הימים או לקצר אותם ל-45. לא נוכל לקבל מידע ודאי מתי זה נשלח והאם קיבל.

אני מ"לאומי כארד". אני חייב להצטרף לדבריה של היועצת המשפטית של הוועדה. אני רוצה להזכיר שבנוסח התקנות דהיום, לא רק שמדובר על 30 ימים אלא שאותם 30 ימים מהווים כיום טריגר למסירת מידע חיובי.


על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים פה על שיק או דוגמה שנתתם על חברת סלולאר, 30 שקלים שחזרו מסיבה כזאת או אחרת ועוד לא ברור כלום. מאותו רגע ואילך חשוף גם המידע החיובי, המאוד מאוד פרטי שיש מחלוקות רבות ואנחנו עדיין חלוקים בשאלה האם צריך לגלות אותו ואיך צריך לגלות אותו. אבל, מאותו רגע, גם המידע החיובי על מסגרת האשראי שלו בחשבון הבנק או על הלוואות שהעמידו לו גורמים כאלה ואחרים, יהיה חשוף לעיניי כל. זאת הסיטואציה שמתמודדים איתה.

לדברי חברי, עו"ד חברי אבנון. אני רוצה להעיר 3 הערות: אנחנו ב"לאומי כארד" מטפלים או טיפלנו עד היום במספר תביעות שהוגשו נגדנו. אגב, למרות הפטור שנמצא בתוך החוק, על דיווחים שאנחנו דיווחנו בגלל הרשאות לחיוב חשבון שחזרו ואותם אנשים, למשל, היו בחו"ל. זה יכול לקרות. אנשים נמצאים בחו"ל, ממציאים להם את ההתראה, עוברים 50 ימים, הם חוזרים וזה חוב פעוט. חוב שיכול להיות של 250 שקלים. הם מגיעים לפה וטוענים ששמם נפגע.
אני גם מפנה ואני לא רואה פה נציג של מי שאחראי על הגופים האלה, אבל אנחנו מצאנו את הדוח של רשם שירות נתוני אשראי ושירותי אשראי על עוסקים - - -

אני פה.

אני מתנצל, סליחה.

אני רואה בסעיף 2.1 – למיטב ידיעתי היו 4 גופים שהם נותני שירותי אשראי. לגבי חברה אחת ישנה הודעה על פגם מהותי באופן איסוף המידע. לגבי החברה השנייה יש פגם מהותי על איסוף מידע חיובי. חברה שלישית יש ליקויי אבטחת מידע. חברה שלישית החליטו לסגור אותה. רבותיי, המידע הפרטי ביותר שאנחנו אוספים על הלקוחות עומד להיות מועבר לגופים האלה.

אולי אני מחמיץ גופים של הגנת זכויות האזרח, אבל אם יש משהו שאני מבקש מהוועדה הזאת, זה בכל לשון של בקשה, בואו נשמור על המרחק הראוי הזה כדי שהנתונים המאוד מאוד פרטיים האלה שלנו שלא היינו רוצים שיגיעו לאחרים, יגיעו רק במידה הראויה. תודה.

לנו אין בעיה עם אפשרות של התראה ללקוח במובן זה שאם מועד החיוב הגיע והוא לא שילם ועכשיו נותנים לו התראה, זה ייספר מהמועד הזה. יש לנו קושי עם קבלה ומסירה כי זה קושי שהולך לאורך כל החקיקה. קשה מאוד להוכיח מועדים של קבלה. בדרך-כלל אנשים לא אוספים דואר רשום כי הם יודעים שבדרך-כלל בדואר רשום מגיעים הדברים הגרועים. לכן לא היינו הולכים על המנגנון הזה.

באשר להערתו של חברי מ"לאומי כארד" הייתי אומרת שלדיון הבא בתאגידים בנקאיים אולי אני אביא את הדוחות של המפקח על הבנקים בדבר תלונות שמתקבלות בדבר פעילותה של "לאומי כארד". אני חושבת שזה לא-כל כך רלוונטי לדיון ואני מבקשת שהוועדה לא תתייחס לזה כי זה לא נוגע לסוגיה.

הנושא של אבטחת המידע במאגרי המידע לא נוגע לסוגיה?

זה לא נוגע לסוגיה כמה תלונות שנמצאו - - -

לא אמרתי מילה על תלונות, דיברתי רק על אבטחת מידע. מסירת מידע זה לא נוגע? זה בדיוק התלונות.

זה לא נוגע ישירות, זה לא נוגע לסוגיה שעל הפרק. אני לא רואה למה זה נוגע.

אני אסביר מדוע זה נוגע. אני לא חושבת שיש כאן מקום לעשות תחרות נגד מי יש יותר תלונות. כיוון שחברות בעלות הרישיון למתן שירותי אשראי אוספות את המידע, מדובר כאן על מידע פרטי מאוד של אנשים והחוק והתקנות נותנים את ההרשאה לאסוף את אותו מידע.

אני חושבת שתפקיד של כולנו לוודא שיגיע מידע אמין. כאן, ככל שמדובר בחובות נטענים על-ידי חברות מסחריות, אנחנו צריכים להיות זהירים כפליים בנושא הזה ולוודא שקודם כל, שמי שנטען כלפיו שקיים חוב, תהיה לו אפשרות, זמן סביר, לא ארוך מידי, להתגונן. קודם כל לדעת על הטענה הזאת ודבר שני להתגונן או להסדיר את החוב, אחד מהשניים.

כיוון שמדובר במידע כל-כך רגיש, שיש לו השפעה כל-כך מרחיקת לכת, דרך הפעילות של אותן חברות היא בהחלט רלוונטית.

בהחלט מקובל עלינו לאפשר התראה. בהחלט מקובל עלינו לספור את מניין הימים ממועד משלוח ההתראה.

במקביל אנחנו חושבים שיש המון יתרונות בחוק והחוק הזה הוחל כבר ב-2002 וממילא היו בו הסדרים שהיום בעצם אנחנו חוזרי ודנים בהם לגבי המנגנון של הפעילות, מאחר שהחוק הוא זה שהסדיר בעצם שנותנים את ההתראה 90 יום מהמועד שבו הלקוח היה צריך לפרוע את החוב. כלומר, במובן זה אנחנו בעצם לא מחדשים משהו שהיה קודם אלא ככל שנתקן את זה לכיוון שאנחנו מסייגים את מה שהיה בעבר, המשמעות היא שאנחנו הולכים לאחור.

עוד מישהו רוצה להתבטא בעניין הזה?

טוב, אנחנו נעשה 45 ימים למשלוח התראה לגבי חוב שטרם נפרע.

45 ימים מיום משלוח ההתראה?

כן. תמיד יש ויכוח מה זה מיום משלוח ההתראה? אם הדואר מטייל 45 יום אז הוא לא קיבל את ה התראה. לפי המקובל בסדר דין אזרחי, זה בדרך-כלל ביום המסירה.

אז זה מסירה ביד.

בסעיף קטן ב' צריך להוסיף את מועד משלוח ההתראה כאחד מהפרטים שיש לכלול.

כרגע זה יהיה "ממועד משלוח ההתראה" כי אם נחמיר יותר מידי, זה יכול לקחת 3 חודשים.

פה אני רק רוצה להוסיף. יש פה פרט טכני. למעשה אנחנו התקשרנו עם כמה וכמה גופים. אלה גופים מסחריים לחלוטין והם ביצעו פיתוחים כאלה ואחרים כדי לתת לנו את המידע. למעשה שינוי התקנות כרגע שולח אותנו חזרה לאותם גופים על מנת לשכנע אותם, מהלך שהוא אינו קל בכלל. דווקא גופים הממשלתיים והחברות הממשלתיות, שם הכי קשה לנו. הגופים הפרטיים ששכנענו אותם למסור לנו מידע, נצטרך ללכת אליהם פעם נוספת ולנסות לשכנע אותם שיבצעו עכשיו פיתוחים חדשים כדי למסור לנו את מועד שליחת ההתראה ולא את מועד היווצרות החוב. זאת המשמעות הטכנית של השינוי. לכן אני חושב שאולי בכל זאת עדיף להשאיר את הדברים כפי שהם היום, דהיינו, על 90 יום. 90 יום זה מספיק זמן. אם ההתראה הגיעה או לא הגיעה בדואר – נשאיר את זה על 90 יום ואנחנו יכולים לחיות עם זה. זה באמת מספיק זמן כדי להסדיר חוב.

אתה יוצא מתוך הנחה שהלקוח תמיד יידע על-כך שנטען - - -

אבל גם את היתרה הוא לא תמיד יודע.

בוא תבחן מה הסיכוי שנשלחה ללקוח התראה על-כך שקיים חוב והוא לא יודע לעומת זה שאתה לא כותב שום דבר ושאין חובה בכלל לשלוח לו התראה.

בואו נתקדם לסעיף הבא.

עכשיו שאלה שאני באמת תמהה ביני לביני. אין לי עמדה נחרצת בעניין אבל בתקנת משנה ד', סכום החוב מהמקור מוסמך זה כולל גם סכום חוב עד 1,000 שקלים. אני מדברת על פסקה 3 בעמוד 5.


ובכן, הרמה הראשונה היא חוב של עד 1,000 שקלים. זאת אומרת, לצורך העניין הזה באמת מביאים גם חוב נטען של אותם 30 שקלים שהזכרתי קודם. השאלה, האם באמת ראוי על חובות כאלה קטנים לאפשר שהם ייכללו בכלל בדוח נתוני אשראי.


אני מייד אגיע לתקנה 43 שידונו בה אחר-כך, אבל לכאורה, כיוון שמדובר על מינימום של 3,000 שקלים, חוב נטען שכולל כמובן ריבית והפרשי הצמדה, קל מאוד להגיע ל-1,500 שקלים מאותה חברה שטוענת שפעמיים שני חובות שלה לא נפרעו מאותו מקור מוסמך, וכבר יימסר גם דוח שלילי וגם דוח חיובי על אותו אדם. השאלה, האם ה-1,000 שקלים לא נמוכים מידי? האם, כשאנחנו מדברים על 3,000 – על זה אולי נדון כשנגיע לתקנה 43.

יש את סעיף קטן 2 ששם זה בין 1,000 ל-10,000 שקלים. את רוצה ליצור מדרגה באמצע?

השאלה האם ראוי ליצור מדרגה? זאת אומרת, אולי כשמדובר על מקור מוסמך ראוי להתחיל ב-1,000 שקלים או 5,000 שקלים, כדי שזה לא יהיה זוטי דברים?

השאלה, אם אין מקום, כשמדובר בחובות לחברות מסחריות, ליצור איזו מדרגה בין 1,000 שקלים ל-10,000 שקלים?

צריך לזכור שבמסגרת התיקון, אחד התיקונים המרכזיים למתן אפשרות ליצור דירוג אשראי, גם שהמשמעות של דירוג אשראי זה לא רק למסירת המידע אלא יכולת העיבוד שלו והבנה של הרלוונטיות שלו.

נכון.

נמצאים פה נציגי החברות ואני מניח שהם גם יוכלו בעצמם להבין את הרלוונטיות של חוב שהוא עד 1,000 שקלים.

כן, אבל איש לא יתקע לידך שעד 15,000 שקלים הם לא ייכללו בכל מקרה בדירוג A. זאת אומרת, שמי שיהיה לו חוב של 3,000 שקלים או 10,000 שקלים, כפי שאני אציע בהמשך וכפי שדובר באחת הישיבות הקודמות וכך הוצע גם על-ידי דרור שטרום, שמסתובב מאחורי הקלעים, והדברים נאמרו במפורש לפרוטוקול, אבל נדבר על זה בהמשך.


השאלה היא, אם יישאר שם 3,000, סכום נמוך מ-10,000 שקלים? האם דין 3,000 שקלים כדין 10,000 שקלים? אף חברה לא תגיד לכם שעל כולל נצבר של 15,000 שקלים או 20 שקלים, יתנו דירוג אשראי כזה שלא יאפשר לאדם לקחת הלוואות. זאת אומרת, הוא לא יהיה ב-BIG C אוD , אני מניחה.

את רוצה לבטל את המדרגה של עד 1,000 שקלים?

זה נראה לי כמעט נלעג. עד 1,000 שלא יהיה בכלל ולחשוב אולי יש מקום ליצור מדרגה נוספת בין 1,000 ל-10,000 שקלים.

זה צריך לחול גם על תקנה 18. גם לגבי תקנה 18 שחלה על התאגידים הבנקאיים ומנפיקי כרטיסי חיוב. יכול להיות שגם שם יש מקום לתקן את זה.

אני לא בטוחה. אני אגיד לך מדוע בכל זאת אני עושה את האבחנה. לראשונה מכניסים למסגרת התקנות את החברות המסחריות. זה לא שהבנקים הם צדיקים בעיניי אבל בכל זאת אני חושבת שהם נתונים לפיקוח הרבה יותר מהותי. יש רגולאטור שמפקח עליהם, שלא כך לגבי חברות מסחריות. לכן, אני לא רוצה להגיד שאני חשדנית, אבל אני ספקנית יותר בקשר אליהם.

אני מסכים עם גברתי. דיברו פה על הניסיון. מניסיוננו, התראות מהסכומים שאנחנו מדברים עליהם, דהיינו, עד 1,000 שקלים, לעיתים נובעות דווקא מטעויות. אני אומר שוב, ישנו שינוי מהותי פה בתקנות. השינוי המהותי הוא פתיחת האפשרות לקבל נתונים חיוביים, מקום בו ניתן לקבל גם נתונים שליליים. לכן אנחנו צריכים לבדוק היטב - - -

למה?

מכיוון שזה שונה מהמצב שהיה עוד לפני תיקון החוק.

אני לא יודע על סמך מה אתה מדבר.

לכן אני חושב שהתראות של עד 1,000 שקל הן לא התראות כאלה מהותיות שתאגידים בנקאיים ומנפיקי כרטיסי חיוב צריכים לדווח עליהם. אני אומר את זה מניסיוננו לכאן או לכאן.

למישהו יש הסתייגות מכך?

הצעת היועצת המשפטית היא ראויה. לעשות את האבחנה בין גופים מסחריים רגילים לבין הבנקים. מניסיון שלנו, הטענות לגבי טעויות שם הן הרבה יותר נמוכות מאשר מול גופים עסקיים אחרים. כאשר בגופים העסקיים להוריד את המדרגה של עד 1,000 שקלים. להשאיר את המדרגה הזאת כאשר אנחנו מדברים על בנקים ולהוריד את המדרגה הזאת כאשר מדברים על גופים עסקיים.

כאן מדובר רק - - -

אני מהבנק הבינלאומי. אני מסתייג ממה שנאמר. אתם מתעלמים מקיום הוראה 325 – איסור חריגה. איסור חריגה קובע במפורש שסכום של עד 1,000 שקלים זאת לא חריגה ולתקופה של 30 יום. אחרי 30 יום היא הופכת להיות חריגה לכל דבר ואז יש כללים ונהלים שבעצם בנק ישראל קבע. אני מוציא מכתבי התראה גם לסכומים קטנים מ-1,000 שקלים, זה לא משנה. אז אני נכנס לאיזה סד. אי-אפשר להתעלם מהוראה 325 בהקשר הזה של הסכום.

אבל אנחנו לא עושים שום דבר נגדם.

אמרתם שאתם מבטלים את המדרגה של 1,000 שקלים.

לא לגבי תאגידים בנקאיים. להיפך, נשאלנו אם אכן הוועדה תחליט לשנות את המדרגה כאן לגבי מקורות מוסמכים כאלה, האם אין מקום לשנות גם לגבי תאגידים בנקאיים וחיוויתי את דעתי שאני חושבת שלא.

לא ניתן לשנות. המדרגה הזאת צריכה להישאר, היא נכנסת בשלב יותר מאוחר.

אם זה לא חל על הבנקים אז מה הבעיה?

אם אין הערות נוספות אז אדוני צריך להכריע האם הוא מקבל את ההמלצה עד 1,000 שקלים - - -

לא שמעתי הסתייגות על המדרגה עד 1,000 שקלים חוץ מהבנקים וזה לא חל עליהם.

נכון.

אז נבטל את המדרגה הזאת.

זאת אומרת שהמדרגה הראשונה תהיה "עולה על 1,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 10,000". השאלה, האם לא צריך ליצור עוד מדרגה?

חבר הכנסת מיכאלי מציע 3,000 שקלים.

1,000 עד 3,000?

כן. במקום מדרגה ראשונה שהיתה עד 1,000 זה יהיה עד 3,000 שקלים.

המדרגה השנייה היא בין 3,000 ל-10,000?

כן.

זה רק לגבי מקורות מוסמכים?

כן.

מישהו העיר פה לגבי תקנה 18. התכוונת אולי לתקנה 16? אין סכומים בתקנה 18?

הוא דיבר על התקנות העיקריות.

גברתי היועצת המשפטית. יש סכומים דומים גם בתקנה 16 אבל שם מדובר על מסירת שיקים.

המדרגה הראשונה תהיה מ-3,000 עד 10,000.

זאת המדרגה השנייה.


יש מ-0 עד 3,000 - - -

האם הכוונה היא שחוב שעד 3,000 שקלים ידווח?

אם הוא מעל 1,000 שקלים.

זאת אומרת, עולה על 1,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 3,000 שקלים.

בתקנה ב', במסגרת הפרטים שנכללים בנתונים המועברים, להוסיף בדומה למה שנמצא בתקנה 17 ו-18, להוסיף את מועד משלוח ההתראה על קיום החוב מאחר והכנסנו את זה כמועד שהוא המועד הקבוע לעניין מסירת הנתונים.

על איזו תקנה אתה מדבר?

תקנה 21 ב'.

זה מה שקבענו כרגע, את ה-45 יום.

נכון. בהמשך לאותו תיקון להוסיף "מועד משלוח ההתראה על קיום החוב".

יש כבר את המועד שאנחנו מקבלים - - -

אפשר למחוק ב-3 את "מועד היווצרותו". במקום "מועד היווצרותו" צריך לכתוב "מועד משלוח ההתראה לחוק.

"מועד משלוח התראה על החוב."

שיהיה ברור לפרוטוקול איפה אנחנו עושים את זה.

לאור הערת בעל הרישיון, בתקנה 21(ב)(3), עצם קיומו של חוב במקום "ומועד היווצרותו" יבוא "ומועד משלוח התראה ללקוח על היווצרותו".

כל הסוגיה הזאת תיצור המון בעיות. זה כבר לא לקבל את נתוני הנהלת החשבונות של החברות השונות. זה כבר ללכת לתוך ה-CRM שלהם - - -

אבל נקודת ההתייחסות הופכת להיות משלוח המכתב.

כן, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה ישים. אני צריך ללכת למקור ולהגיד לו שייתן לי מידע. היום אני הולך אליו ושואל אותו: יש לך מערכת הנהלת חשבונות? אתה רואה את הדוחות שלך? תלחץ ותשדר לי אותם, על פי מה שמותר. עכשיו אני צריך ללכת אליו ולהגיד לו: אני צריך את מערכת ה-CRM שלך, מתי הוצאת לו התראה? אם זה סלולאר, אני מניח שהם יגידו שהם רק צריכים לפתח. אבל אם אני אלך לגופים שה-CRM שלהם הוא פחות משוכלל מסלולאר או מכבלים? אני כבר לא אוכל לומר לו שייתן לי ממערכת הנהלת החשבונות שלו, הוא יצטרך לספר לי מתי בדיוק הוא שלח את ההתראה. פה כבר זה מגביל אותי.

אבל מועד היווצרות החוזה מגמר אותו מועד שמופיע בהתראה, אז לא הבנתי מה הבעיה. למה שידווחו לך על זה מועד לפני, אם המועד עוד לא חלף. נוצר חוב רק אחרי 45 יום.

לא בהכרח הוא שלח אותו באותו יום שנוצר החוב.

אבל מהיום שהוא שלח יש לו 45 יום. למה שהוא לא ידווח לך לפי מועד היווצרות החוב, אחרי 45 ימים?

שינינו את זה הרגע.

איזה דיווח אתה רוצה שהוא ידווח לך?

אני גם אמרתי מרגע היווצרות היום 90 יום אבל דעתי לא התקבלה. יהיו פה בעיות תפעוליות שהיושבים ליד השולחן לא שותפים להם אלא בכלל גופים מסחריים.

הוא שואל איך הוא יכול לדעת על החוב אם אין לו את הדיווח על ההתראה?

הוא טוען שיצירת המערכת התפעולית שתדווח על משלוח ההתראה היא גם כך תעלה לו יותר מאשר השארת המועדים על כנם.

בחלק מהמקומות זאת אותה מערכת ובחלק מהמקומות זאת מערכת אחרת. יש מערכת פיננסית שהיא מחייבת. אני מניח שבסלולאר זאת מערכת משומנת ואולי שם יהיו פיתוחים. אבל לא אצל כל חברה זה כך.

אני לא מתנגדת להישאר עם ה-90 יום ממועד היווצרות החוב ולצאת מתוך הנחה שתהיה התראה. אני הייתי מאוד מוטרדת מההצעה כפי שהיא. אבל אם יש איזו הצעה שיכולה לפתור את הנושא ברוב המקרים, אני יכולה לחיות איתה בשלום.

אם לבעלי הרישיונות אין בעיה אז גם לנו אין בעיה. אני רוצה רק להסב את תשומת הלב שלמעשה מועד ה-90 מועבר כרגע מהחקיקה שבה הוא בוטל לתקנות. אין לנו בעיה מהותית בעניין.

בסדר. אני יכולה לומר לך בפירוש שהחוק תוקן. נאמר שלא רוצים לעשות את ההגבלה בחוק עצמו. יבדקו אחר-כך בכל מקרה מהם המועדים הרלוונטיים ויקבעו את זה בתקנות. לגבי דבר מסוים המסקנה היא שהמועד סביר.

אם בעלי הרישיונות אומרים שזה יותר קל להם, אנחנו בעד להקל.

אז 90 אבל לא מועד משלוח ההתראה אלא ממועד היווצרות החוב.

כמו שכתוב. לפחות מהמועד שבו היה אמור החוב להיפרע וטרם נפרע.

ואז אפשר את כל השינויים.

אבל אז יש בעיה עם חשבונות דו חודשיים.

למה? מועד הפירעון של החשבון הדו חודשי זה אחרי זה.

אסף תכלת


צריך לחזור בעצם מהתיקון שרצינו להגיד על משלוח ההתראה בתקנה ב' כי הוא לא רלוונטי.

הסכום תוקן ל-3,000 שקלים?

הסכום תוקן בשני אופנים: המדרגה הראשונה עולה על 1,000 ואינו עולה על 3,000. המדרגה השנייה תהיה עולה על 3,000 ואינו עולה על 10,000.

אין עוד הערות.

מי בעד תקנה 12 עם השינויים?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

אושרה פה אחד.


עוברים לתקנה 13.

אנחנו עוברים לתקנות 13 עד 19 בתיקון שלמעשה הן עוסקות בהרחבת המידע החיובי שבעל רישיון רשאי לאסוף ולמסור ללקוח. יש לזכור שכיום, כפי שקובע סעיף 17 לחוק הראשי, בעלת רישיון תמסור דוח שכולל מידע שלילי רק לאחר שאספה וכללה בדוח גם נתונים חיוביים, אם היו וכאשר לא קיים מידע שלילי, מידע חיובי נמסר רק בהסכמת הלקוח. הרחבת אותו מידע חיובי הינה בשני מישורים: גם הרחבת המקורות – במקור אנחנו רצינו גם להוסיף שם חברות ביטוח, קופות גמל. כרגע, לפי הסעיף הקיים, זה הרחבה למנפיקי כרטיסי חיוב. בהתאם, אנחנו הגדרנו תקנה המוצעת, כפי שתהיה בהמשך, מקורות נתונים חיוביים שמזה נגזרו תיקוני ההגדרה בהמשך. לאחר מכן, בתוכן המידע, כפי שאנחנו נבהיר בהמשך.

תיקון תקנה 25
13.
בתקנה 25 לתקנות העיקריות -

(1)

"" הלוואה - "אשראי לזמן קצוב העולה של שישה חודשים אשר הלקוח פרע את תשלומיו על פי תנאי הסכם ההלוואה;

(2)

""נתונים חיוביים" - מידע על הלוואות ומסגרות אשראי שנתן מקור נתונים

חיוביים ללקוח;"

(3)

"" רמת ההלוואה-" סכום הלוואה אחד מאלה:
(1)
אינו עולה על 25,000 שקלים חדשים;
(2)
עולה על 25,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים ;

(3)
עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;

(4)
עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים

חדשים ;

(5)
עולה על 500,000 שקלים חדשים."

(4)

""רמת מסגרת אשראי-" סכום מסגרת אשראי אחד מאלה: (1)
אינו עולה 25,000 שקלים חדשים;

(2)
עולה על 25,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;

(3)
עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים ;"

(4)
עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים חדשים;

(5)
עולה על 500,000 שקלים חדשים."
כאן יש מספר שינויים בהגדרות, כאשר השינוי המרכזי נמצא בהגדרת ההלוואה. הדברים האלה נאמרו על-ידי היועץ של משרד המשפטים, דרור שטרום, גם בדיונים קודמים ונעוץ בתוכן המידע, כאשר הובהר שעצם מתן הלוואה כפי שהיה עד היום, למעשה הוא מידע שהוא לא בטוח עד כמה הוא חיובי. לכן, אנחנו משנים את הגדרת ההלוואה. לא רק שההלוואה ניתנה אלא שהלקוח פרע את תשלומיו על-פי תנאי הסכם ההלוואה.

בנוסף לכך, אנחנו למעשה פותחים את האפשרות, כפי שאנחנו עושים בנתונים שליליים, לתת רמות הלוואה גם בנתונים חיוביים, גם לגבי הלוואה וגם לגבי מסגרת אשראי, על-מנת לאפשר לבעלי הרישיונות לדייק יותר במידע שהם יכולים לתת למבקשי הדוחות.

אלה השינויים העיקריים בהגדרות. כאמור, יש שינוי גם של מקור נתונים חיוביים כפי שציינתי קודם.

אני רק רוצה להעיר. דיברתי על-כך בשקט כרגע עם יושב ראש הוועדה ועם מנהלת הוועדה. ההגדרה של מקור נתונים חיוביים אושרה כבר ולכן, כדי לשנות אותה – בעצם, אין צורך כרגע. היא לא רלוונטית לתקנה הזאת?

היא רלוונטית מאחר שבהמשך אנחנו משנים הרבה פעמים מתאגיד בנקאי למקור נתונים חיוביים. ההגדרה של מקור נתונים חיוביים כבר אושרה.

נכון, והיא כוללת גוף מוסדי.

לא. במסגרת הנוסח המתוקן - - -

אבל צריכים לעבור הליך של בקשה לדיון מחדש כדי לשנות את ההגדרה של "נותן אשראי". לכן ההגדרה הזאת עדיין לא תשונה בישיבה הזאת. בישיבה הבאה תהיה בקשה לדיון מחדש ואז ההגדרה הזאת תיפתח.

בסדר גמור.

בעקבות הדיונים הקודמים, המטרה היא בהחלט להוריד את הגופים המוסדיים, כאשר גם הגופים המוסדיים הבהירו וגם בעלי הרישיונות הבהירו שהם לא מעוניינים כרגע להיכלל בהגדרת מקורות הנתונים החיוביים.

הערות?

אני מבקש להוסיף, או בדרך של תוספת למונח הלוואה קיים או להוסיף הגדרה נוספת של הגדרה עומדת הואיל וההצעה כאן היא רק הלוואה אשר הלקוח פרע את התשלומים. עלולה להיות פרשנות שזאת רק הלוואה שסולקה במלואה. יכולה להיות הלוואה לתקופה של 3, 4 או 5 שנים כשהלקוח עומד בכל התשלומים. הוא עדיין לא יהיה בגדר ההגדרה כי הוא לא פרע את כל התשלומים, כי עדיין יש תשלומים.

לא, הלקוח פרע את תשלומיו על פי תנאי ההסכם. זה לא אומר שנגמרו התשלומים.

את מה הוא פורע?

את התשלומים לפי תנאי ההסכם.

את התשלומים שעברו.

כל עוד הוא עומד בפירעון ההלוואה, בהתאם לתנאי ההסכם, זה עונה להגדרה.

הערות נוספות.

אדוני, אני הופתעתי. אני לא מכיר את העובדה שהורידו את חברות הביטוח ואת קופות הגמל. אולי יסבירו לנו למה הורידו אותם?

קודם כל זה הובא בנוסח שהבאנו לוועדה. בדיונים הקודמים הובהר בהקשר של מנגנון התשלום. מאחר ומדובר בגופים מוסדיים רבים, שכרגע גם הנתונים שהם נותנים, לא ברורה רמת התרומה שלהם לדוח האשראי הניתן. גם בעלי הרישיונות הבהירו שכרגע, בשלב הזה, הם לא רואים צורך מהותי בהוספה שלהם כמקור נתונים חיוביים. מצד שני, גם מקורות הנתונים החיוביים אמרו שכל עלויות הפיתוח כרגע הם גם גבוהות בהקשר הזה ולכן היתה הסכמה שאם גוף אחד לא רוצה לתת והשני לא רוצה לקבל, אין סיבה שמשרד המשפטים יכפה עליהם בהקשר הזה.

אז אני מבין שאחד הנושאים העיקריים הוא הנושא של עלויות הפיתוח.

אני מאגף שוק ההון באוצר.


הנושא העיקרי הוא הנושא של הרלוונטיות של אותן הלוואות. צריך לקחת בחשבון שהיום הגופים המוסדיים נותנים הלוואות בהיקפים מינוריים ביותר. הבטוחה שעומדת כנגד אותן הלוואות זה החסכונות של אותם עמיתים, כך שבכלל לא ברור מה האפקטיביות אם החזרת או לא החזרת, יש בטוחה מובטחת לכל אותה הלוואה.


לכן, מהניתוח הכלכלי שעשו חברות איסוף הנתונים וגם מההתרשמות שאנחנו קיבלנו, יכול להיות שהערך של הלוואה שהיא גם כך מובטחת לחלוטין במאה אחוז פלוס, הערך שלה אם פרעת או לא פרעת זה לא מידע חיובי אמיתי מכיוון שגם כך הכסף שלך בידי אותו הגוף אז אין לזה ערך.


בהקשר הזה כן נציין, בתקווה שהיקף האשראי של הגופים המוסדיים יעלה, אנחנו נבחן את זה שוב פעם.

בהתאם להערת היועצת המשפטית, אנחנו נעבור בקשה לדיון מחדש בהגדרה של תקנה 1 כדי להוריד את זה באופן רשמי.

עדיין לא הורדנו. אני לא שוכנעתי בזה, אני רוצה שתדברו איתי על זה.

אני מבולבל מהסעיף. מה קורה עם הלוואה שניתנה לתקופה של מעל ל-6 חודשים ולא נפרעה כסדרה?

אתה פה במידע חיובי.

כן, אבל היא גם לא תיתקל במידע שלילי כי היא לא עברה – יש כאן שטח אפור, זה יכול ליפול בין לבין.

זה מידע של לקוח שפרע הלוואות ושלא יסתבר – מצד אחד מידע שלילי והמידע החיובי זה הבסיס למידע השלילי. את זה לא תקבל. מה שתקבל עכשיו זה מי שניתן הלוואות ופרע אותן.

מה קורה אם הוא לקח הלוואה, לא עמד בתשלומים, קיבל מכתב התראה. לא עברו אותם 60 יום, הוא הסדיר את התשלום - - -

אבל זה לא מידע חיובי גם.

זאת הלוואה שלא יודעים עליה. אני מקבל דוח אשראי, אני רוצה לדעת שיש לו הלוואה. זה חלק מהמידע.

זה לא מוגדר כמידע חיובי וזה לא מוגדר כמידע שלילי.

למה מכלילים מסגרות? הרי מה זה מסגרת? מסגרת זה אומר שאיזה בנק הסכים לתת לו מסגרת. אני לא יודע אם הוא ניצל אותה, אני לא יודע אם הוא בניצול מלא אבל אני יודע שישב איזה בנקאי, שככל הנראה מכיר את הלקוח – אני לא בנקאי, ישב איזה בנקאי והחליט לתת לו 25,000 שקלים. אני רוצה לדעת שישבה איזו חברת כרטיסי אשראי והחליטה לתת לו הלוואה. אם הוא פרע את זה כסדרו או שלא כסדרו, שיציינו אם הוא פרע כסדרו או לא כסדרו. למה לציין רק את זה שהוא נתן הלוואה, כלומר רק כשזה חיובי ושלילי, זה רק אם נתנו לו התראה ועברו 60 יום. יש כאן איזה בין לבין שאני כקורא דוח לא יודע עליו?


יבואו חברות כרטיסי האשראי ויציינו אם נתנו הלוואה ויציינו אם פרע כסדרו.

אתה צריך להחליט אם זה שלילי או חיובי. אם לא תחליט איך תדע אם צריך הסכמה או לא צריך ובאיזה נסיבות אפשר לתת.

הסכימו לתת לו הלוואה במידע עודף - - -

ואני מציג לך הלוואה במידע חיובי שבו פרע כסדרו? זה מידע שלילי.

מזיכרוני מדיונים קודמים, הובעה דעה שעצם העמדת הלוואה, כפי שמר רוס אמר, בלי פירוט על התשלומים שלה, לא יודעים מה רמת החיוביות של אותו מידע. זה שאישרו לאדם 10 הלוואות ויכול להיות - - -

זה נאמר על גופים שנותנים הלוואה מכספי הצבירה ולא עושים שום בדיקה ליכולת פירעון הלקוח כי אין להם שום אינטרס ויש להם ביטחונות מלאים. פה מדובר על גוף שכל מי שעוסק בתחום יודע שזה המידע הכי חם שיש. איך שגונבים לך את כרטיס האשראי הם כבר יודעים, נכון? מדובר על גוף שכולם רוצים את המידע שלו ואנחנו מצמצמים כאן, רק אם נתן מעל חצי שנה ורק אם פרע כסדרו. יש כאן מידע שלם שאני מקבל תמונה חלקית כקורא דוח. מהבנקים כן דורשים מהם. נתת לו מסגרת, גם אם הוא לא ניצל שקל כבר תספר לי על זה.

השאלה היא, כשלקוח נותן הסכמה למידע חיובי – לא איסוף מידע חיובי כשיש נתונים שליליים – כשלקוח מסכים לאיסוף מידע חיובי. מה שאתה מדבר עליו ייכנס לזה או לא?

יכול להיות שהמידע הזה של "פרע כסדרו" או לא "כסדרו" צריך להופיע בפרק השני.

אין כמעט כאלה. איפה יש אנשים שפונים לחברות ומבקשים שיתנו להם מידע חיובי.

השבוע היה אחד. אמרנו שלא צריך להתעסק עם זה והשבוע היה אחד. אף אחד לא פונה בבקשה הזאת.

אנחנו רוצים לתת לציבור נותני האשראי, לציבור משתמשי החוק, את המידע שקיים בחברות כרטיסי האשראי. איך להגיד? המידע שלהם זאת הסחורה הכי חמה בשוק.

משרד המשפטים.

ההצעה שלנו נובעת כרגע מהמבנה החקיקתי הקיים. החוק מכיר בנתונים שליליים וחיוביים. אני מבינה שבעיקרון היית רוצה יותר מידע. לקוח שלא עמד בחיובים שלו כסדרם, אתה רוצה לדעת את זה כבר בשלב מוקדם יותר.

נתנו הלוואה ואם פרע כסדרו שיציין בצורה חיובית שהוא פרע כסדרו. זה רק מידע חיובי.

זה נכון, אבל זה לא תואם למבנה החקיקתי. המשמעות היא שאם הוא לא פרע כסדרו, אז הוא לא יוכל להצהיר לך שהוא לא פרע כסדרו.

זאת כבר הסקת מסקנות שלך.

איך ישכללו נתון כזה?

זאת בעיה של מי שעורך את הדירוג. כשיחליטו מה הנתונים, נושיב סטטיסטיקאים.

אנחנו לא שם. בעיקרון, מבחינתנו המידע השלילי הוא מידע מוגבל. אנחנו לא שם.

אנחנו לא מבקשים להפוך את זה למידע שלילי.

לא, אתם רק מקבלים את המידע. אתם כבר לא צריכים להפוך אותו. אם אני מעמיד הלוואה שלא נפרע כסדרו אז אתה יודע ישר. הדירוג עולה סיכון מ-1 ל-10.

אני יודע שהוא לא במסגרת המידע שלי, אני לא קיבלתי התראות על זה.

בשביל זה נתנו 60 יום כי נתנו ללקוח להסדיר את זה.

אז אני יודע שהוא לא במידע שלילי, אני יודע שאנחנו נמצאים באיזו תקופת ביניים. אנחנו מדברים על סטטיסטיקה, אפשר יהיה לשכלל את זה. אבל, המידע החיובי, כיצד הוא נולד? אמרנו שברגע שיש מידע שהגיע על אדם, בואו נאזן את זה עם מידע חיובי.

בוא נלך אם מישהו מבקש התראה. נתן הלוואה, עברה חצי שנה, נפרע כסדרו. עכשיו פתאום הוא מפסיק לפרוע כסדרו. מה קורה למידע? צריך למחוק אותו? אתם יודעים שאני צריך לתת התראה למי שרוצה התראות על שינויים, נכון? אז פתאום הוא רואה שנמחק המידע. הוא כבר יודע שהוא הפסיק כסדרו. יש בעיה בסעיף הזה שהוא גם לא משרת את המתבונן והוא גם משאיר אזורים אפורים על הלוואה שאף אחד לא יודע עליה. אני גם תוהה מה התכוון כאן המחוקק או מי שקובע את התקנות.


אני אומר, צריך לתת את המידע הזה לפחות ברמה שהבנקים מדווחים. נתנו הודעה, אני רוצה לדעת.

מה אתה מבקש שיתווסף לתקנה?

שגם יופיע על עצם מתן ההלוואה וגם יופיע אם כסדרו או לא.

זה מידע שלילי.

הגדרה של הלוואה תהיה הגדרה של הלוואה כפי שהיא מופיעה כאן. הסייג שהלקוח פרע את ההלוואה כסדרה, זה ירד כהגדרה נפרדת. אז יהיה לנו מידע על ההלוואה ויהיה לנו מידע אם ההלוואה נפרעת כסדרה או לא.

אני אומר שאני אקבל אותו כך או כך.

נא להקריא תקנה 14.

תקנה 13 לא הוכרעה.

"תיקון תקנה 26.
14.
בתקנה 26 לתקנות העיקריות -

(1)
בתקנת משנה (א) ,במקום "התאגידים הבנקאיים" יבוא "מקורות הנתונים החיוביים";

(2)
בתקנת משנה (ב), במקום "מתאגיד בנקאי" יבוא "ממקור נתונים חיוביים";"

(3)
בתקנת משנה (ג) , במקום "לתאגיד בנקאי" יבוא "למקור נתונים חיוביים;"

(4)
בתקנת משנה (ד) במקום "תאגיד בנקאי" יבוא "מקור נתונים חיוביים".

שוב, כאן זה נובע משינוי ההגדרות שביצענו קודם. אנחנו רוצים ליישר קו.

אין הערות.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

התקנה אושרה.

"תיקון תקנה 29
15. בתקנה 29 לתקנות העיקריות, במקום "למקור מידע" יבוא "למקור נתונים חיוביים".

"תיקון תקנה 38

16. בתקנה 38(א) ו-(ב) לתקנות העיקריות, במקום "תאגיד בנקאי" יבוא "מקור נתונים חיוביים ".
"תיקון תקנה 39

17. בתקנה 39 לתקנות העיקריות, במקום "תאגיד בנקאי" יבוא "מקור נתונים חיוביים".
"תיקון תקנה 40

18. בתקנה 40 לתקנות העיקריות, במקום "תאגיד בנקאי" יבוא "מקור נתונים חיוביים".
"תיקון תקנה 41

19.
בתקנה 41 לתקנות העיקריות, בהגדרה "סוג מקור מידע", אחרי פסקה (7) יבוא:

" (8) מקור נתונים חיוביים"."

יש הערות?

אדוני, בישיבה הקודמת נאמר על-ידי משרד המשפטים שתוקפם של התקנות יהיה מכאן להבא. ישנו תיקון לסעיף 38(א) כי כתוב כאן "ובלבד שאשראי לא ניתן ללקוח לפני מועד כניסת החוק לתוקף". אני מניח שלאחר התיקון אנחנו לא נידרש לתת מידע 5 שנים אחורה על הלוואות. אני חושב שזה מה שנאמר בפעם שעברה ואני מציע שיינתן לזה ביטוי בתקנות.

עכשיו אנחנו שומעים שנמצא הצדיק שבא וביקש מיוזמתו לתת כתב הסכמה לאיסוף מידע חיובי לגביו. אבל הוא ידע מה ייכלל במידע החיובי לגביו ומהם המקורות שייכללו. עכשיו, כשמוסיפים מקורות נוספים שלא היו כלולים קודם, אני לא חושבת שניתן להסתמך על כתבי ההסכמה שניתנו מתוך ידיעה מאיזה מקורות אוספים, מהם מקורות המידע.


לכן לא ניתן להחיל. התקנה הזאת המתוקנת צריכה לחול רק על כתבי הסכמה שניתנים מתחילת החוק המתקן ואילך.

אם כל-כך מעט ביקשו אז ממילא אין בעיה.

כן, אבל חייבים להבהיר את זה.

מקובל עליכם?

כן.

אדוני, אני הצעתי שתיקבע הוראת מעבר לגבי כתבי הסכמה שניתנו לפני הרחבת ההגדרה של מקור מידע חיובי. זאת אומרת, שהוסיפו בנוסף לתאגידים הבנקאיים גם חברות אשראי. אני מניחה שכרגע מדובר רק על חברות אשראי, כך שהתקנה המתוקנת תחול רק לגבי כתבי הסכמה שיינתנו מיום תחילת החוק ואילך.

אוהד, תקן אותי אם אני טועה. נדמה לי שהכוונה של אוהד היתה לסעיף 38א.

גם בסעיף 38 נצטרך לעשות את זה.

ברור שהמועד שצריכים למסור את המידע הוא מכאן ולהבא.

הערות נוספות?

לא כל-כך הבנתי. אותם שלושה-ארבעה שביקשו שנמסור עליהם מידע חיובי, לגביהם לא נוכל לתת את המידע אחורה? זה המשמעות של מה שאמרתם. רוב כרטיסי האשראי לא ימסרו אחורה.

בלי כתב הסכמה נפרד. זה מה שאמרה היועצת המשפטית.

אני מדברת כרגע על איסוף בהסכמה, נכון? תקנה 29 מדברת על הסכמה בלא סייג. "לקוח שנתן הודעת הסכמה כאמור בתקנה 27, יימסרו לגביו כל הנתונים החיוביים המצויים אצל בעל רישיון שירות נתוני אשראי". זאת תקנה 29, נכון?


אני נתתי כתב הסכמה כי ידעתי שימסרו רק מידע שיש לגבי בתאגידים בנקאיים. מרגע שמרחיבים את המקורות שמהם נאסף מידע חיובי לגבי, לא יתכן שכתב ההסכמה שנתתי קודם יתפוס. זה דבר ראשון.


כשנגיע לתקנה 38 נדבר על מה טעון תיקון בתקנה 38.

נהיה אמורים לפנות אליהם ולבקש את הסכמתם?

סליחה?

אבל הפנייה היא באמצעות משרד המשפטים. נגיד שיש שני בעלי רישיון. לא יתכן שאני אפנה אליהם ואגיד להם: תנו לי את הסכמתכם. אחד יסכים לתת לי והשני ולא יסכים לתת לי. אז המידע שלי יהיה שונה משלו?

כן. איך המנגנון היום?

אני קיבלתי את זה ממשרד המשפטים.

לא, אבל אפשר לפנות ישירות אליכם. זה לא אמור להיות שונה מהמנגנון של היום. כמו שעד היום לקוח שמתעקש - - -

אם הפנייה היתה דרך משרד המשפטים, משרד המשפטים יפנה עכשיו ויאמר לו: במחילה מכבודך תחתום על הסכמתם?

אמרת בעצמך שמדובר בבודדים.

אבל מה אני אעשה אם יש אחד שהוא לא מסכים.

ליאור, אז אי-אפשר יהיה לאסוף אחורה. זה דיון על שלושה אנשים.

שלושת האנשים האלה יעלו לי חודשיים פיתוח, זאת הבעיה.

כאשר אתה מקבל פנייה לנתונים חיוביים, אתה צריך להעביר אותה לרשם. זה החוק של היום.

נכון וזה אחיד. אין דבר כזה שאצלך יש נתונים ואצלי אין.

לא הבנו. מהותית ומשפטית זה בסדר. בסופו של דבר הוא נתן הסכמה על-מנת שיעבירו את המידע מהתאגידים הבנקאיים שהיו קיימים עד עכשיו. המשמעות היא שהוא מידע שלילי, גם ככה זה לא רלוונטי כי הרלוונטי זה המידע החיובי. אז אם יש לו מידע חיובי ומנפיקים זה רק מוסיף. אם יש מידע שלילי, גם ככה זה לא הנושא. לכן אני מנסה להבין מה בדיוק העוקץ של ההערה. משפטית אני מבינה וזה בסדר ואני מבינה שזה מעט אנשים. האם באיזו סיטואציה זה גם יכול לפגוע בו או שבעצם אני רק עוזרת לו כי אני נותנת לו גם את המידע החיובי של המנפיקים.

תמיד החברות יכולות לפנות אל אותו אדם ולתת כתב הסכמה מעודכן.

אבל במה את עוזרת לו?

לפי תקנה 27 לקוח יכול לפנות או אליך או לרשם.

אבל אם הוא פונה לבעל רישיון, בעל הרישיון מעביר את הפנייה למשרד המשפטים.

הוא פנה אלי ואני העברתי למשרד המשפטים. מאותו רגע כולם חייבים.

אני חושבת שבכל מקרה צריכים לתת לאדם את האפשרות. אני מסכימה שתמסור את הפרטים כשיש לי חשבון בנק אחד. יש לי 5 כרטיסי אשראי בשלוש חברות שונות, זה היקף שונה של מידע. אם אדם מתנדב שיאספו עליו את המידע, יכול להיות שהוא מסכים לזה שיאספו עליו מידע מוגבל לגבי מה שקורה אצלו בבנק ולא את כל הפעילות עם חברות האשראי.

אנחנו נפנה אליו ואם הוא לא יסכים לחתום אנחנו נפסיק להציג את המידע החיובי. אני אפנה אליו והוא יגיד שהוא לא רוצה לחתום.

אז תן רק את המידע שיש לגבי תאגידים בנקאיים, מה הבעיה?

בשביל שלושת האנשים האלה אני צריך לפתח מערכת שמבדילה אם חתם או לא. איך אני יכול לעשות את זה.

שיכניס הוראת מעבר שמי שלא מסכים תוך 30 יום - - -

הוראת מעבר? בסדר, תנסחו את זה לישיבה הבאה.

משרד המשפטים יעביר לישיבה הבא נוסח מוצע להוראת מעבר.

אין הערות לגבי 15 עד 19?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

אנחנו מאשרים את סעיפים 15 עד 19.

בכפוף להוראת מעבר שהם יציגו בישיבה הבאה.

גברתי, הוראת המעבר תכלול גם את מה שאמרנו לגבי תקנה 38? אני חושב שזה מוסכם, אסף?

לגבי ההלוואות הקודמות?

כן, שזה יחול קדימה.

למה?

כי זה נאמר בפעם הקודמת וזה הוסכם.

כמובן שתחולת החוק היא מעתה והלאה אבל במידה והלקוח מסכים מחדש אחרי שהשינוי בתקנות גם על הלוואות שתלויות ועומדות לו - - -

אני אענה את מה שחברי מדירוג האשראי ענה. זה פיתוח אדיר. אנחנו העברנו אליכם עלויות ואני חושב שעשינו בזה את מה שביקשתם. התמחור היה מכאן ולהבא. יש הבדל ללכת 5 שנים אחורה ולהוציא היסטוריה על הלוואות. זה הבדל משמעותי.


אני מתפלא מכיוון שיש פה הצהרה. במקרה הבנתי לפה את הפרוטוקול מהישיבה הקודמת ונאמרו הדברים האלה ברחל בתך הקטנה.

החוק נכנס לתוקף, זה היה מאותו יום. ב-1.8 התחלנו לצבור את כל ההלוואות ואת כל המידע החיובי.

יש הבדל בין מועד כניסת החוק לתוקף למועד כניסת התקנות לתוקף.

חוק שירות נתוני אשראי החל לעבוד ב-1.8.2004. משם התחלנו לבנות את המערכת על מנת שתאסוף.

אני רוצה להבין מה אתם מבקשים. אתם מבקשים שאשראים שניתנו בעבר ועדיין נפרעים, לא יהיו בתקנות.

לא, כן יהיו.

מה שבעיצומו ונפרע בוודאי שיהיו מידע. אני ביקשתי שמה שהיה ונגמר, אני לא אתן היסטוריה. אין חזרה רטרואקטיבית.


אגב, אני מזכיר את ההערה של היועצת המשפטית בדיון שעברה שאמרה שהיא סבורה שאין צורך ללכת רטרואקטיבית ממילא בתיקונים האלה. אין פה מקום ללכת רטרואקטיבית. הדברים האלה דוברו לא פעם.

ככל שמדובר על הלוואה שנגמרה, באמת אין מקום ללכת אחורה.

נכון, אני מסכימה עם זה. על כמה מקרים אנחנו מדברים, על הלוואות שניתנו בעבר ונפרעו.

זה חוסך סכומים מהותיים בפיתוח?

מהותיים, מהותיים. אגב, בוודאי בהיקפים שאתה מדבר עליהם.

שיהיה רשום בפרוטוקול שחסכנו להם סכומים מהותיים.

הכול בסדר. אנחנו מסרנו כבר את התמחור שהוא מתבסס על זה - - -

אדוני אישר את כל התקנות עד תקנה 19 כולל.

תקנה 20 באה לתקן את תקנה 43 שדנה בדוח האשראי. אנחנו נקריא אותה ואז הסביר את השינויים.

"תיקון תקנה 43


20.
בתקנה 43 לתקנות העיקריות -



(1)
בתקנת משנה (ב) -

(א)
בפסקה (2) אחרי "בפרק ב'" יבוא "למעט מספר התיק", ובמקום הסיפה המתחילה במילים ,ובלבד שהצטברו אצלו נתונים", יבוא "ובלבד שאם היתה רמת החוב מתחת ל- 3,000 שקלים חדשים, יימסר המידע בדו"ח האשראי רק אם היה מידע שלילי נוסף על הלקוח הניתן למסירה".;"

(ב)
בפסקה (3), בסופה יבוא " ובלבד שחלפו 60 ימים מיום קבלתם;אולם היה מקבל דו"ח האשראי נותן אשראי, ימסרו הנתונים כאמור אם חלפו 3 ימים מיום קבלתם.
(ג)
בפסקה (4), הסיפה החל במילים "ובלבד שהצטברו" - תימחק;

(ד)
בפסקה (6), במקום הסיפה החל במילים "ובלבד שהצטברו אצלו נתונים" יבוא "ובלבד שאם הייתה רמת החוב מתחת ל- 3000 שקלים חדשים, יימסר המידע בדו"ח האשראי רק אם היה מידע שלילי נוסף על הלקוח הניתן למסירה ";


(2)
אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב1)
היה המידע שברשות בעל רישיון מידע כאמור בתקנת משנה (ב) (1), (3), (4), (5) ו- (7), ימסור אותו בעל רישיון בדו"ח האשראי כאמור בתקנת משנה (א), גם אם אין מידע שלילי נוסף על הלקוח הניתן למסירה;"




(3)
בתקנת משנה (ג), במקום "מתאגיד בנקאי" יבוא "ממקור נתונים
חיוביים"."
כאמור, התיקונים שנעשו פה הם במסגרת המאמץ שלנו לבטל מגבלות ולהוריד חסמים על הנתונים שבעלי הרישיונות רשאים לכלול בדוח האשראי שניתן. בעבר, במסגרת התיקון נתנו להם כל מיני מגבלות מתוך רצון ליצור איזון בין הרצון לכלול כמה שיותר נתונים לבין הרצון שהמידע יהיה רלוונטי מדויק. נוצרה נקודת איזון מסוימת וכיום, כיוון שהבנו שהנקודה הזאת כנראה היתה יותר מידי מוטה לכיוון אחד, אנחנו רוצים לאזן אותה קצת יותר. לכן אנחנו הסרנו חלק מהמגבלות ואנחנו הצבנו במקומן מגבלות אחרות כפי שאני מפרט עכשיו.
לגבי תקנת משנה (ב2) מדובר על מידע שניתן בלשכות הוצאה לפועל. עד עכשיו, לפני התיקון, הפרטים שניתן היה להעביר היו מותנים בכך שהצטברו בלשכת ההוצאה לפועל נתונים לגבי תיקי פסקי דין על 3 תיקים לפחות ובתיקי שטרות על 5 תיקים לפחות. זאת מגבלה שלדעתנו היתה חזקה מידי ובעצם גרמה לכך שאנשים שהיו הולכים עם תיקי הוצאה לפועל פתוחים ועומדים, בעצם יכולים להמשיך ללא חשש שיימסר עליהם מידע שלילי. לכן אנחנו מבקשים לאפשר לבעלי הרישיון למסור מידע ללא הגבלות שהזכרתי, אולם, אם היתה רמת החוב מתחת ל-3,000 שקלים חדשים, אנחנו רוצים להתנות את מסירת המידע רק בקיום מידע שלילי נוסף שניתן למסירה. בצורה כזאת ליצור איזון חדש ולמנוע הכתמת שמו של אדם בגלל חוב פעוט שבשבילו נפתח תיק בהוצאה לפועל.

לגבי תקנת משנה ד', המבקשת לתקן את פסקה 6. אני מזכירה - - -

אני אסביר לגבי כל הסעיפים.

לגבי פסקה (ב3) לגבי נתונים מבנק ישראל. כזכור, אנחנו הורדנו בהתחלה, במסגרת התיקון, את מגבלת 60 הימים למסירת הנתונים מבנק ישראל לגבי לקוחות מוגבלים או מוגבלים חמורים שבעבר נמסרו בתוך 60 יום בעוד שלבנקים הם נמסרו בתוך 3 ימים, לפי הוראת בנק ישראל. אנחנו בעצם הורדנו את אותם 60 יום ל-3 ימים. לכן בעל רישיון יקבל אותם באותו מועד כמו הבנקים.

עכשיו אנחנו מדברים בתקנה הזאת מתי הוא יוכל לכלול את הנתונים האלה בדוח האשראי שהוא נותן. כאן, מתוך מטרה לצמצם את מטרת המסירה, אנחנו השארנו למעשה את מגבלת ה-60 יום בהכללת הפרטים בדוח, למעט מצב שבו מי שמבקש את דוח האשראי הוא נותן אשראי, כהגדרתו בתקנות, ואז, למעשה, הנתונים האלה נמסרים בתוך 3 ימים.

לגבי תקנת משנה 4, כאמור היתה הגבלה לגבי סירוב שיקים. היה תנאי של הצטברות של שתי התראות לפחות שנשלחו ללקוח למשך תקופה שאינה עולה על 12 חודשים. אנחנו מבקשים לבטל את המגבלה הזאת.

לגבי פסקה 6, לגבי מידע ממקור מוסמך.כאמור, כיום יש את הדרישה של הצטברות על 3 חובות שונים ממקורות מוסמכים. אנחנו מבקשים לבטל את המגבלה הזאת. שוב, על-מנת ליצור איזון מחדש בדומה לתקנת משנה 2, אנחנו אומרים שאם רמת החוב היתה מתחת ל-3,000 שקלים. יימסר המידע אך ורק אם היה מידע שלילי נוסף שניתן למסירה ללקוח.

לגבי סעיף (ב1), כדי לא להפוך את הדרישה ביחס לחוב בסך 3,000 שקלים לדרישה שבעצם יוצרת מכשלה לגבי כל הסעיפים, אנחנו מבקשים להבהיר שסעיפים (ב1), (ב3), (ב4), (ב5) ו-(ב7), אם יתקבל מידע לפי אותם סעיפים, ניתן למסור את המידע בקשר אליהם ללא קשר לגובה החוב בגינו נוצר המידע או לקיומו של מידע על חוב נוסף.

לגבי תקנת משנה ג', שוב מדובר פה על תיקון שהוא תיקון טכני במהותי, שנובע מתיקון ההגדרה של תאגיד בנקאי למקור נתונים חיוביים.

אני מוטרדת בעיקר מהתיקון המוצע לפסקה 6. זה בהמשך להערות שהערתי בתחילת הישיבה כאשר מדובר בנתונים ממקור מוסמך, שאלה כאמור חברות מסחריות. כאן מדובר על "ובלבד שאם היתה רמת החוב מתחת ל-3,000 שקלים". זאת אומרת שאנחנו דיברנו מ-1,000 ואילך, בהתאם לתיקון שאושר היום בוועדה, "יימסר המידע בדוח האשראי רק אם היה מידע שלילי נוסף על הלקוח הניתן למסירה". מידע שלילי נוסף זה חוב, עלול להיות חוב של חברה מסחרית אחרת או אף אותה חברה מסחרית.

הנושא הזה עלה גם בדיונים שנעשו מחוץ לישיבות הוועדה וגם במהלך הישיבות. הוא עלה לדיון ואני רוצה לקרוא מדבריו של עורך דין דרור שטרום שהכין את הרקע לתקנות המוצעות על-ידי הממשלה. כך הוא אמר בישיבה שנערכה ב-22.12.2009:

"לגבי מקורות מוסמכים. אני מודע לנקודה שהעלתה כאן היועצת המשפטית שסבורה, יתכן שבצדק, שלהסתמך על דיווח בודד של מקורות מוסמכים זה מרחיק לכת. לכן נדמה לי שכבר הגינו את הפשרה. סברנו שכדאי שיהיו שני דיווחים ולהעלות את הסכום כך שיהיה ריאלי יותר. דיברנו על מעבר מ-3,000 שקלים ל-10,000 שקלים. זה יהיה כמובן כפוף להערות שייאמרו כאן מסביב לשולחן".

ובכן, לפחות מסביב לשולחן הוועדה הוצהר שמדברים על כך שמדברים על סכום של 10,000 שקלים משני מקורות. כאן מדובר, כביכול, מידע שלילי נוסף אבל הוא יכול להיות גם מאותו מקור ועל 3,000 שקלים. בנושא הזה לא היתה שום הצעה לתיקון.

אני מזכירה שיכול להיות שזה כל המידע השלילי שיש על אדם. השאלה, איפה אתם עומדים בעניין הזה? עם הוצאה לפועל יש לי פחות בעיה כי כאן כבר ננקטו הליכים לגביית החוב.

אני מסכימה עם רוח הדברים והסכמנו גם שצריך שני מקורות. אני מבינה שהנושא לדיון הוא האם זה צריך להיות משני מקורות מידע נפרדים.

כן.

מבחינתי זה משהו שאפשר לשקול. אבל, האם אני צריכה להגיע לחוב של 10,000 שקלים מול כל אחד מהם?

לא, שניהם במצטבר. אם יש לאדם חוב של 10,000 שקלים משני מקורות שונים, אני מניחה שהוא בבעיה מבחינת יכולת הפירעון שלו.

זה אולי נראה כמו סחר מכר אבל אני רוצה לשאול. אם מבחינת הוועדה יש שני מקורות נפרדים? דהיינו, לצורך העניין, חברת הגיחון והמשביר לצרכן החדש. האם זה בסדר מבחינתך שזה יהיה במצטבר לגבי שניהם. לי אין בעיה עם שני מקורות שונים כי מבחינתי אני אומרת שזה אותו שיקול שאמרתם קודם, שמפחיד אתכם שזה יהיה מקור אחד. לצורך העניין, יש לי סכסוך עם "הוט" ולא על-פי "הוט" יקום ייפול הדבר. זה בסדר.


אני חוששת שאם יש לי 9,000 שקלים באחד ו-1,000 שקלים באחד, זה נראה לי לא חותר למטרה שאת חותרת אליה כי 9,000 באחד זה יכול להיות באמת "הוט" שאני בסכסוך איתה ו-1,000 זה המשביר לצרכן ששם אני חייבת להם 1,000 שקלים מטעות טכנית. האם מבחינתך זה היה בסדר שזה יהיה 5,000 ואז זה אומר שהחוב יותר משמעותי?

את מתכוונת לשני מקורות שכל אחד - - -

לא הייתי מצרפת אותם יחד כי יכולה להיות סיטואציה שמול אחד אני חייבת מעט ומול אחד אני בסכסוך ואני חייבת הרבה.

אני לא מבינה את ההצעה.

להגדיר שני מקורות נפרדים ולהרים את הגובה של הסכום, נניח ל-5,000.

אני חשבתי 10,000 יחד.

אלה סכומים מאוד גבוהים. קודם כל, התפישה שלנו שאומרת: למה יתלכלך שמו של אדם רק בגלל שיש לו חוסר הבנה עם חברת סלולאר.

רק בשביל לא להיכנס לחוק הוא ייאלץ לשלם להם אז הם ירוויחו מזה.

זה נובע מהמצב הנוכחי שאנחנו נמצאים בו היום שיחסית אחוז קטן יחסית מהאוכלוסייה יש עליו מידע. לכן פחות מבדילים. אתה לא נקי במידע הצרכני, אז בוא תעבור לאיזה דרך ייסורים אחרת ואנחנו נחליט אם לאשר לך אשראי או כל דבר אחר. באמת, הרוב יש להם, ואפילו מודלים מפותחים. אם אין לך מידע תמשיך במודל, אם יש לך מידע, לך לאיזה תהליך ידני. אם יהיה הרבה יותר מידע לא כך יהיה המצב.


אם לצורך העניין נכניס לתקנות מידע ממקור אחד מעל 10,000 אז אולי יהיו הרבה אנשים שיש להם ולא יתייחסו לזה כמשהו נורא. אם אנחנו כבר מדברים על שני מקורות, אני חושב שאם הוא חייב לשתי חברות סלולאר ולכל חברה הוא חייב 3,000 שקלים, אני לא רוצה להיות חברת הסלולאר השלישית. הוא חייב לשתיים ועכשיו הוא בא לשלישית והם לא ידעו.

יש לכם קושי עם מקורות מידע נפרדים? שזה לא חוב שלי לחברה אחת.


אתי, 3,000 שקלים.

שלכל אחד מהם יש לפחות 3,000. זאת אומרת, אתם מדברים על לפחות 6,000 שקלים.

נאמר פה שאנשים ישלמו אך ורק שלא יתלכלך שמם וזאת דווקא תוצאה חיובית.

תקנה 3 יוצרת לנו יצור חדש בחוק. זה אומר שהדוח לא יהיה זהה. יהיה לנו דוח אחד למי שמעמיד אשראי ודוח אחר למי שאינו מעמיד אשראי. זה גם יוצר בעיות תפעוליות ולדעתי זה גם לא נכון. אנחנו מדברים על נתונים מבנק ישראל. אלה הנתונים האמינים ביותר שקיימים. אנחנו מדברים על מישהו שצבר כבר, הוא כבר מוגדר כמוגבל או כמוגבל חמור, כאשר יש גוף אחד שזכאי לקבל, כי הוא מעמיד אשראי. אם זה, למשל, גוף שרוצה למכור לו מטבח בתשלומים, אז הוא לא יהיה זכאי לקבל את זה? מה ההגדרה של מקבל דוח האשראי, נותן אשראי? מכר בתשלומים?

ההגדרה כרגע של נותן אשראי כוללת: בנקים, גופים מוסדיים וכרטיסי חיוב כאשר אנחנו מבקשים להוריד את ההגדרה של גופים מוסדיים.

ומי שמוכר לו נכס בתשלומים?

חברת אשראי חוץ בנקאית לא נותנת אשראי.

נכון.

לא מדובר על חברות כרטיסי אשראי. אז הם מתחרים בבנקים כי כולנו רוצים שיתחרו בבנקים בחוק כרטיסי אשראי. אז הם יגידו אחרי 60 יום והבנקים וחברות כרטיסי האשראי ידעו אחרי 3 ימים.

חברות כרטיסי האשראי כן בפנים.

זה אחד האבסורדים של החוק מפני שמי שהיה הולך ומבקש דוח אשראי, היה מקבל מידע נקי על אדם, דוח נקי. אבל מי שהיה שנכנס לאינטרנט ומסתכל בפרטים של בנק ישראל היה רואה שאותו אדם הוא מוגבל או מוגבל חמור. היום קצת שינו את כל ההתייחסות אבל עדיין קיים מידע של בנק ישראל. אין ספק שהמידע הזה אמין. האדם הזה כבר הוגדר כמוגבל או כמוגבל חמור ואנחנו לא צריכים להודיע על זה.

יש לו 57 יום לרוץ ל"כלל" או לחברה אחרת שנותנת אשראי כדי לקחת אשראי. למחרת היום, כשהוא מוגבל, אם יש לו עוד חובות והוא רוצה "להתגלגל", הוא רץ לחברת אשראי חוץ בנקאי.

לגבי ההערה שלך, אני חושב שאין לנו בעיה מהותית להמיר את המילים "היה מקבל דוח האשראי נותן אשראי" אלא "היה מקבל דוח האשראי מבקש אותו לצורך מתן אשראי לפי סעיף 28(1) לחוק" ואז זה מכניס את אותן חברות הלוואות חוץ בנקאיות שאתה מדבר עליהן.

למה להגביל את זה? זאת קטגוריה מאוד מצומצמת של מי שרשאי - - -

מכיוון שמגבלת 60 הימים נוצרה מלכתחילה, לצורך נקודת איזון, כדי למנוע את האפשרות לפגיעה בשמו של אדם כאשר הדבר איננו הכרחי.

לכן באו טענות, שכאשר מדובר בנושא של מתן אשראי יש יתרון מובנה לבנקים מאחר והם מקבלים את זה בתוך 3 ימים. לכן אמרנו שמגרש המשחקים הזה, שהוא מגרש המשחקים העיקרי לצורך העניין, אנחנו משווים.

איך אתה תרגיש שאתה תרצה להשכיר דירה והשוכר שלך הוא חייב מוגבל אמצעים. אתה הולך וטורח ומקבל דוח נקי עליו אבל אחר-כך התברר לך שהוא בעצם מוגבל אמצעים. אם היית מסתכל באינטרנט לפי מספר תעודת הזהות שלו היית יכול לאתר את זה שהוא מוגבל אמצעים. לך לא מסרו את המידע ואתה התקשרת איתו ונתת לו להיכנס לבית שלך, לשכור אותו ועכשיו לך תרדוף אותו.


מי שרשאי לקבל את הדוח זאת רשימה מוגבלת של אנשים שקבועה בדוח. להם ניתן דוח אחיד.

בוא נדבר על חברת סלולאר. היא נותנת לו מכשיר ב-36 תשלומים. זה אשראי? היא מזמינה עליו דוח? אז היא כן תקבל? אז מי כבר לא יקבל? אני אומר שנשווה את זה למצב של הבנקים. למה לבנקים צריך להיות כאן איזה יתרון?


או שישנו שהבנקים יקבלו אחרי 60 יום, שבנק ישראל יחזיק את זה ואחרי 60 יום ימסור את המידע לכולם, מה שלא נכון לדעתי, או שכולם יקבלו אחרי 3 ימים.

לנו אין בעיה עם זה.

מה התיקונים שאתם מבקשים בסופו של דבר? לגבי פסקה 3 אתם מציעים תיקונים?

בעצם כל הפרטים שהוא קיבל מבנק ישראל לפי סימן ג' בפרק ב', לכאורה לא צריך להוסיף פה סייג.

אם לא נשנה את סעיף 4 זה לא רלוונטי. סעיף 3 הוא אות מתה אם לא משנים את סעיף 4.

אתה צריך לכתוב סעיף 3ב' ולמחוק את המילים "ובלבד שחלפו 60 ימים". להשאיר את ההמשך: "יימסרו לו נתונים כאמור אם חלפו 3 ימים".

אתם סגורים על זה? זאת אומרת שבפסקה 3 זה יהיה "נתונים מבנק ישראל, כל הפרטים שקיבל מבנק ישראל לפי סימן ג' בפרק ב' ובלבד שלא יימסרו נתונים אלא אם חלפו 3 ימים"?

כן.

ב-4 יש שינויים?

ועוד איך.

לא סיימנו את ד'.

מה זה ד'? בתקנת משנה ב(4), נתונים נגבים מתאגיד בנקאי - אין שינויים, נכון? ב-5 אין הערות?

רגע. ב-4 אנחנו מדברים על נתונים מתאגיד בנקאי בנוגע להתראות על סירוב שיקים?

כן.

זה מהפך הכי חזק שיש בכל החוק הזה. לקוח שהחזירו לו 5 שיקים, נכנס לתוך הדוח הזה בלי כלום. זאת אומרת, אם אמרנו קודם שלקוח שהוא מוגבל עם הכול אנחנו עוד נותנים 3 ימים, 60 יום לפי מה שהיה בהתחלה. אחר-כך, הוצאה לפועל שזאת רשות שיפוטית שעובר את כל ההליך ומוציא לו התראה. פה בסך-הכול החזירו לאדם 5 שיקים, פעם אחת. הוא הפקיד שיק בחשבון, נתן באותו יום איקס שיקים ובאותו יום חזר השיק שהוא הפקיד. עכשיו הוא "נשרף" ל-5 שנים.

מי מקבל היום את המידע הזה?

זאת הערה מאוד חשובה, אתם שקלתם את זה? זה שאתם הורדתם מכאן את כל הסייגים - - -

הישיבה נעולה נמשיך בישיבה הבאה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:40)