הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
14
ועדת משנה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

21.6.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 56
ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

יום שלישי, י"ט בסיוון התשע"א, (21 ביוני 2011), שעה 13:30

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) התשס"ח 2008

פרק ה – סימן י"ב – נגישות לשירות בספריות (תקנה 70)

חברי הוועדה: אילן גילאון – היו"ר

עו"ד דן אורן – הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

בלה רדונסקי – עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

עו"ד מיטל שרעבי – לשכה משפטית, משרד התרבות והספורט

כפיר מצוינים – רפרנט באגף תקציבים, משרד הפנים

מעין כץ – סגנית מנהלת השירות, משרד הבריאות

ויקטור בן נעים – מנהל המחלקה לספריות, משרד החינוך

נדב ענבר – מנהל מחלקת תרבות ופנאי, אקי"ם ישראל

צביה אדמון – ריטיינרית של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

אורנה ערן – ריטיינרית של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

ישראל אבן-זהב – יועץ נגישות, רכז תחום נגישות, מטה מאבק הנכים

אחיה קמארה – נציב שוויון זכויות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

טל לב – יועצת נגישות, המרכז לעיוור בישראל

זהבה ארליך – ספרנית ראשית, הספרייה המרכזית לעיוורים

עדי ניר-לבון – אחראית קשרי חוץ, הספרייה המרכזית לעיוורים

ד"ר נורית נוי – יועצת נציבות ליקויי ראיה

ד"ר שירה ילון-חיימוביץ' – יועצת נציבות שוויון למוגבלות שכלית

עו"ד נטעלי סגל קופילוב – עמותת נגישות ישראל

גלי כוכבי-רונן – רכזת פורום הארגונים לתקנות נגישות

עידו גרנות – מנכ"ל בקול

עו"ד שאול שרצר – התאחדות ענף הקולנוע

רפאל כחלון – נגישות, איל"ן

וילמה מאור

אייל לב-ארי

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) התשס"ח 2008

פרק ה – סימן י"ב – נגישות לשירות בספריות (תקנה 70)

שלום לכולם, היום יש לנו ישיבה שלווה, שקטה, ספריות, הכול מוסכם. אנחנו נתחיל בהקראה ישר, אלא אם כן מישהו רוצה להודיע משהו.

סימן י"ב, נגישות לשירות בספריות.


יש כאן הגדרות שאמורות להיות בתקנה אחת וחלקן מופיעות כבר בתקנה אחת, רק לשם הנוחיות של הסימן אנחנו החזרנו אותן,וחלקן גם קצת עוברות שינוי או התבקשו להתבטל, כמו בעצם הגדרה של אדם עם מוגבלות דפוס. את ההגדרה הזאת הנציבות מבקשת כעת למחוק מתקנה אחת שכבר אושרה.


לגבי מגדלת אלקטרונית, יש נוסח חדש שמוצע על ידי הנציבות. אתם יכולים לראות בעצם את הנוסח המקורי בלי הקו הכפול, זה בעצם הנוסח שעוד אושר בנובמבר 2009.

כמגדלת אלקטרונית, טלוויזיה במעגל סגור, מכשיר אלקטרוני המגדיל טקסט ותמונות, תוך אפשרות לשינוי גופן, צבע, דמות ורקע, ניגודיות, רמת האור ואלמנטים נוספים על פי צרכי המשתמש.

בנושא המגדלת האלקטרונית יש גם הערה של ראובן. הוא בעצם ביקש להגדיר את זה טלוויזיה במעגל סגור, מכשיר אלקטרוני המגדיל קלט חזותי ומציגו על צג. בדרך כלל ניתן לווסת את עוצמת האור, עוצמת ההגדלה או גוון בניגודיות בתצוגה.

אני לא הבנתי את ההבדל בין מה שאתה מקריא ובין מה שכתוב בנייר.

הוא מדבר בעצם, המגדיל קלט חזותי ומציגו על צג.

קלט זה דפוס, אני מבינה. לא כדאי לסבך במילים.

לאותו עניין, אין פה התייחסות של אנשים שהם עיוורים מוחלטים, לכן צריך להיות איזה שהיא השמעה קולית גם, בנוסף. המילה קלט חזותי, גם לי היא לא מובהרת. היא יותר מתבהרת לי באמת כעניין של דפוס.

אנחנו מוסיפים בעצם גם את ההגדלה של טקסט ותמונות לפחות פי 10.

לפחות, הייתי אומרת פי 20, כי 10 זה מכשירים מאוד קטנים והם מכשירים ניידים.

לפחות פי 20 שהיא מגדילה.


יש עוד תיקון קטן בספר אלקטרוני, בהגדרה ספר אלקטרוני. קובץ מדיה דיגיטלי שהוא שווה ערך לספר מודפס רגיל וניתן לקראו באמצעות מחשב או מתקן אחר.


ספר מוקלט גם שונה. הקלטת טקסט של ספר על ידי מקליט מקצועי. הקלטה, יכול שתהיה על גבי קלטת, דיסק או כל מדיה אחרת המתאימה לטכנולוגיות הנפוצות בעת ההקלטה.

המילה "כל מדיה אחרת", היא מרחיבה ומאפשרת להכניס טכנולוגיות עתידיות. זה בסדר גמור.


אגב, אני אקח שנייה מזמנכם ואספר לכם על טכנולוגיה חדשה ביותר שאני מכירה על קריאת כל חומר לאנשים ליקויי ראיה ועיוורים. יש עכשיו ברקוד חדש ששמים אותו בראש עמוד, ריבוע 2 סנטימטר על 2 סנטימטר. בפנים רואים איזה קשקוש, לא ברקוד רגיל שאנחנו מכירים, ואם טלפון חכם מצלמים את זה, וזה אינסטנט מתחיל להקריא את כל מה שיש בעמוד או להראות על צג הטלפון, ואפשר לשלוט בגודל הדפוס. טכנולוגיה שמיוצרת בדרום קוריאה בכל השפות, להוציא עברית לצערי הרב, אבל זה רק בכוחנו לגייר אותה. משרד התקשורת, השירותים לעיוורים או מישהו אחר שרוצה להרים את הכפפה, ואז כל ספר שאדם קונה בחנות ויש בו את הטכנולוגיה הזאת מוטבעת בדפוס בסך הכול, יכול לקרוא כל ספר ככל אדם. לא צריך שירותים מיוחדים.

התאמות נגישות בספריה 70 (א)
חייב בהתאמות נגישות בספריה יבצע התאמות הנגישות לפי תקנות 9 עד 35 לפי העניין ובשינויים אלה:

(1) היה ושטח המקום בספריה שניתן בה שירות לציבור אינו עולה על 150 מ"ר, יהיה פטור מביצוע התאמות במעברים לפי תקנה 17.

(2) יסופקו בספריה מושבים לציבור, 10% מכלל המושבים יהיו מושבים מותאמים כמפורט בת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.10.2 ולפחות מושב אחד.

אפשר הערה? אני חושב שלא צריך לפטור מנגישות לגמרי במעברים. לפחות עד הספרנית צריך להיות נגישות, ואז אם מישהו באמת, הספרייה קטנה ולא יכול להסתובב במעברים, אז לפחות להחליף ספר הוא יוכל.

זה מוסדר בתקנות מקום קיים, מקום חדש. זה לא שייך לתקנות האלה. אלה תקנות שמעבר לכניסה והגעה למודיעין. זה לא החלק שלנו. החלק שלנו הוא מעבר לזה.

מה מקום קיים אומר?

מקום קיים למיטב זכרוני, זה כניסה עד עמדות המודיעין והשירות. אני לא חושבת שהכוונה שלך ישראל, היא לנגישות לכל ספרן וספרנית שמסתובבים בספרייה.

לא, הוא אומר לספרנית הראשית.

אמרתי בפירוש, לראשית.

מה שצריך רק לוודא, זה שבאמת בתקנות מקום קיים זה מכסה את זה עד עמדת הכניסה.

אני חושב שפה זה המקום להכניס.

סעיף 17 אצלנו מדבר על כך שאסור לשים במעברים הנגישים עצמים שיעצרו את הדרך. זה מה שהסעיף הזה אומר. עצם הנגישות המקום הוסדר במקום אחר, לא פה, כי אין לנו סמכות לגבי זה.

כן, אבל השאלה היא מה שכתוב פה לא סותר את השני ואומר, אני מקבל פטור על סמך הסעיף הזה. מקום פחות 150 מטר, אני לא צריך שיהיה נגיש.

לא, לא, תקנה 17 מתואמת עם תקנות מקום קיים.

לא יודע, אני חושב שצריך בכל זאת לחשוב על זה.

אנחנו נבדוק בעצם את ההתייחסות במקום קיים לגבי הספריות. יש שם גם פטור לגבי גודל או חדר עיון אם יש שם. פשוט זה לא מולי, ונבדוק בעצם שתהיה קורלציה, אם יש שם את הפטור.

אז כדאי לבדוק את זה.

3. הוצאו למכירה בשוק הפתוח ספרים בשפה רשמית, בפורמטים נגישים כגון ספרים אלקטרוניים, ספרים עם פישוט לשוני, תרכוש ספריה שניתן בה שירות קריאה והשאלה כל ספר כאמור, ולפחות בשיעור של 1% מתקציב רכש הספרים של הספרייה. הספרים יוחזקו במקום מרכזי בספריה אליו מגיעה דרך נגישה.

אני רוצה להעיר. אני חושבת שלא צריך להגיד כל ספר כאמור או לפחות בשיעור של 1%. הניסוח הוא מאוד מאוד מעורפל. אני חושבת שלא צריך להיכנס לשיקולים של ספרייה, איזה ספר לקנות. צריך לעשות לפחות חלוקה בין ספרים חדשים לספרים ישנים. אם למשל היא רוצה לחדש את המלאי של הספרים הישנים או שהיא קונה ספרים חדשים, אז באמת צריך לבדוק אם יש פורמט נגיש. הנושא של בשיעור של 1%, הוא גם בעייתי. למשל אם יש ספר שהוא מאוד פופולארי, הארי פוטר, ואותו קונים יותר מאשר ספרים אחרים---

דווקא כאן זה משאיר לרשות הספרייה להחליט.

אני רוצה להזכיר שנגישות ישראל לא היו בישיבת השולחן העגול.

לא היו בגלל שאני חדשה.

אני אגיד לך למה, משום שהנושא הזה נדון שם בהרחבה. אנחנו דנו על כל השיקולים בנושא הזה.

אבל בסדר, אני באה ממקום שאני קוראת את זה ובעיניי זה לא בהיר ולא ברור.

אני מניחה שנציגי הספריות כאן יסבירו לך ואני אסביר לך גם. ספרים נגישים יש כיום בשוק מעט מאוד כותרים. מעט מאוד שאפשר לספור אותם על אצבעות הידיים. הספריות עצמן בדיון אמרו שאין להן שום בעיה לקנות כל ספר נגיש שייצא. אמרנו להם רגע, מה יהיה בעתיד? בעתיד יהיו מאות כותרים. תקנו את כולם? אז אמרו טוב, תגביל את זה ב-1%. זה הניסוח שלהם, ההצעה שלהם.

השאלה אם זה לא אומר שכל כותר שיוצא שהוא בפורמט נגיש, הם יצטרכו לקנות?

כן.

ואם זה ספר שהספרייה לא רוצה לקנות?

לעניין איזה ספרים לרכוש, לזה אנחנו לא יכולים בכלל להיכנס. אם הם לא ירכשו וזה יהיה סערה ציבורית שספרייה מצנזרת ספר מסוים, זה כבר לא עניינו. אנחנו לא יכולים לומר לספרייה אם לקנות יותר עותקים של ספר כזה או אחר. אנחנו אומרים להם שכל כותר, ואולי אם לא השתמשנו במילה "כותר" אייל, אז אולי כדאי לומר את זה במפורש שזה יהיה ברור, שמדובר בכל כותר שיוצא בארץ, נגיש, בשלב הזה ואני מעריכה שבשנים הקרובות, ייקנה על ידי כל ספרייה ציבורית.

איך הם יודעים על כל פורמט נגיש שיוצא באמת לספר?

גם זה נדון בישיבה, והוסבר לנו, אני לא זוכרת את ההסבר, אבל שאין שום בעיה כיום לדעת את זה.

גם לגבי ספרים שהם רוצים לחדש את המלאי בהם?

אין מה לחדש את המלאי, משום שיש מעט מאוד ספרים כאלה.

אם יהיו חדשים, הספריות יקנו אותם. יש לנו אינטרס בספריות הציבוריות לכל האוכלוסיה, לא רק לאוכלוסיית העיוורים או לכבדי ראיה, לקנות אוספים דיגיטליים מדברים. מאוד נפוץ בספריות בחוץ לארץ. בעברית יש לנו מעט מאוד כותרים ולכן אמרנו שעד התיקון הבא של החוק בעוד 15 שנה, יש לנו אינטרס לקנות כל דבר שיוצא בעברית.

שפה רשמית.

שפה רשמית. ערבית, ערבית, מה שיוצא בישראל.

טוב. כן בקשה.

יש לנו שתי הערות לסעיף הזה. השגה אחת, שנראה לנו שהרף של 1% הוא רף מאוד מאוד נמוך. הוא יכול בהיקפי התקציבים, אני לא יודע מה היקפי תקציבים, אבל אם ספרייה תהיה בהיקף תקציב קטן, יכול לצאת שיוכלו בשנה לקנות ספר אחד או שניים, כותר אחד או שניים. היינו מבקשים שהרף יהיה יותר גבוה, שהוא יהיה משהו כ-10%. זו בקשה אחת שלנו.

הבקשה השנייה שלנו, שיהיה גם חיוב שיהיה אמצעי האזנה, כלומר שתהיה גם את

הטכנולוגיה.

יש את זה. לגבי הרף, אז אנחנו דנו בזה כאמור ארוכות בישיבת השולחן העגול. למיטב זכרוני, אקי"ם לא התנגדו לכך. בכל מקרה אנחנו לאחר דיון ארוך בנושא והגענו למסקנה שבמספר הכותרים שקיים כיום, 1% יהיה הרבה מעל ומעבר למה שצריך אפילו.

תקציב הרכש, את מתכוונת לתקציב שנתי?

תקציב הרכש השנתי, כן.

זה לא מהווה תחליף לאותן ספריות עירוניות ומיוחדות לעיוורים. זה ברור הרי.

החובה היא כל ספר שיוצא בצורה דיגיטלית ולפחות 1%.

ויקטור, זה לא רק דיגיטלי, זה גם ספרים שיוצאים בפישוט לשוני.

אוקיי, אז זה אמור לענות לצרכים האלה. אתה צודק ש-1% זה יחסית לא גבוה. ספריה קטנה כמו במטולה, התקציב שלה השנתי לרכש הוא כ-30 אלף שקל. ספרייה הראשון לציון, התקציב שלה הוא כמיליון וחצי. אז זה כבר יותר משמעותי, 1%, אבל אם אנחנו כללנו בריישא שזה ספרים דיגיטליים או בפישוט לשוני, שלצערנו אין לנו מספיק בעברית, אני חושב שזה מכוסה.

כמה עולה ספר כזה, ויקטור?

ספרים דיגיטליים, מה שיצא בעברית עכשיו, של סטימצקי, זה 54 שקלים. אנחנו קנינו לכל ספריה ציבורית מכשיר אחד לפחות שמתחיל להקריא את זה בספריות הציבוריות, וכמה כותרים בעברית. חלק מהספריות כבר קנו יותר. עדיין לא יודעים איך בדיוק נתקדם עם הנושא. זה מכשיר שעולה כאלף שקל. להשאיל אותו, לא להשאיל אותו, לתת רק לקרוא בספרייה, אין לזה טעם, וגם לא היה לחץ, לא הייתה דרישה. לא באו קוראים ואמרו, נו, איפה הספר הדיגיטלי העברי.

גם לא יודעים.

יש אופציה להקראה קולית במכשיר הזה?

שאלה טובה. אני לא זוכר אם יש לו אופציה קולית או לא.

אני ראיתי את המכשיר הזה בשבוע הספר, השבוע, את המכשיר עברית. אין בו אופציה להקראה. אתה יכול לקרוא בעצמך. יש לו מסך בגודל בערך 10 סנטימטר. אפשר להגדיל.

אנחנו מדברים על מה? על זה אנחנו מדברים? על הגדלות?

עוד לא הגענו למכשירים. דיברנו כרגע על ספרים נגישים.

כאשר את מדברת על ספרים נגישים, מה הספקטרום של הספרים הנגישים האלה? מה זה?

ספרים מוקלטים, שמישהו מקריא בקול את הספר, גם ספרים אלקטרוניים שהם יכולים להיות נגישים. הם בשביל כל אחד, אבל אנשים עם מוגבלות ראיה יכולים להיעזר בהם ואנשים ליקויי למידה, וגם ספרים עם פישוט לשוני שנועדו לאנשים עם מוגבלות שכלית, קוגניטיבית וכן הלאה.

צריך לקנות כל מה שבשוק הפתוח, אפילו אם זה יותר מ-1%.

פה הניסוח הוא קצת בעייתי. אני אומר לך. אתה אומר, כל מה שיוצא בהנגשה, ואם יוצא פחות מאשר 1%, אז לקנות יותר מאותו מה שיוצא. זה מה שאני מבין.

כן.

אבל אנחנו דיברנו גם מה יקרה בעוד 5 או 10 שנים.

אז אני חוזר בי. אם את אומרת, צריך איזה רף הגיוני מבחינה חברתית-כלכלית---

ויקטור, שאלה לא קשורה, אבל אתה כבר פה, אז בוא ננצל את זה. הרבה אנשים שואלים אותי איפה אפשר להתנדב כדי להקריא ספרים. יש מקום מסודר?

לא ידוע לי. מישהו הציע לספרייה לעיוורים. אמרו לו, תודה.

שמי זהבה ואני הספרנית הראשית בספרייה לעיוורים. המרכז שלה הוא בנתניה, ואנחנו עושים ספרים. אנחנו מייצרים ספרים מוקלטים, ספרים באותיות גדולות וספרים בברייל. יש לנו אולפני הקלטה מקצועיים לחלוטין. יש לנו את הידע, יש לו את הטכנולוגיה. תמיד אין לנו את הכסף לעשות את מאה אחוז הספרים שיוצאים, ואנחנו מאוד היינו רוצים לעשות את זה.

זאת הקראה של מקצוענים, או כל אחד יכול לבוא ולקרוא ספרים?

לא, זה מקצוענים, וכל קריין עובר אצלנו מבחן קול, ואנחנו מאוד היינו רוצים שכל הספרים יהיו נגישים לקוראים שלנו. אנחנו נלחמים על זה כל השנים. לנו יש את כל הידע וכל הטכנולוגיה.

כן, אבל המטרה פה זה ליצור אפשרות של שילוב בקהילה ולא רק דרך הספרייה המרכזית.

כן, אבל אנחנו מקבלים גם כאלה שיש להם כל מיני מוגבלויות, לאו דווקא עיוורים.

בקשה.

שמי עדי, אני אחראית קשרי חוץ של הספרייה המרכזית לעיוורים. שני דברים, דבר ראשון לגבי השאלה של התנדבות. אנחנו מאוד נשמח לקבל קריינים בהתנדבות, אך הם חייבים להיות מקצועיים.


דבר שני, מדברים על קניית ספרים מסטימצקי לדוגמא, כפתרון לאנשים עם מוגבלויות שונות, לאו דווקא עברים. אנחנו 60 שנה כבר עובדים והבנו שהספרים שאנחנו מקליטים לעומת ספרים שאפשר לקנות בחנויות, הם לא ספרים שניתן להשוות ביניהם מבחינת האפשרויות של אנשים עם מוגבלויות להתרכז בקריאה הזאת, ברגע שיש מוסיקה, ברגע שהעריכה היא אחרת. אנחנו מפשטים את הקריאה.

הקריאה היא כמעט כמו קריאת ספר דפוס. אנחנו מנסים לא לתווך בין הקורא לספר. אנחנו קוראים אותו כמו שהוא.

אין שום ויכוח על זה. הדיון לא על זה, אלא על ספרים שבשוק הפתוח. כל מה שהספריות לעיוורים בישראל עושות מיוזמן ובתקציב משרד התרבות, מבורך, אבל פה כתוב בשוק הפתוח ואנחנו אומרים, מעבר לשירותים המיוחדים שרשויות המדינה, לא משנה מי, נותן, יש גם חובה על הספריות הציבוריות.


התעוררה השאלה ואני באמת בספק, האם יש איזה מספר, איזה אחוז, ודברים אחרים שאומרים שהם 2% של האוכלוסיה, 3% מהאוכלוסיה ואז היו אומרים, ולא יותר מ-3% מהתקציב או שאין דבר כזה.

מאוד קשה לכמת את זה, כי 3% מהאוכלוסיה זה לא אומר בהכרח 3% מהספרים.

אז אני רוצה להיות זהיר, לא לכתוב בצורה בטוחה יותר, ולפחות 1%, בשלב הזה.

צביה, תבהירי את זה בדיוק. תמחישי, תדגימי. יצאו 40 כותרים.

40 ספרים נגישים בישראל, 40 כותרים.

את אומרת, כל כותר שיוצא, וזה עושה רושם שכל כותר בישראל. יוצאים 6,000 כותרים בשנה. אז צריך להדגיש את המילה "נגישים", זה הכול.

אז אני חושבת שהריישא ברור. הוצאו למכירה בשוק הפתוח ספרים בשפה רשמית בפורמטים נגישים כגון ספרים מוקלטים, ספרים אלקטרוניים או ספרים בפישוט לשוני, תרכוש ספרייה שניתן בה שירות קריאה והשאלה כל כותר כאמור.

להבהיר את הכוונה, אחרי זה אפשר לנסח. יש פה, א', הנקודה שעלתה פה, של שיקול הדעת. אם רוצים לקבוע שלא לחייב את הספרייה לרכוש ספר מסוים שהוא נגיש, אז צריך לדאוג שהניסוח יהיה ככה, כלומר כל ספר שהספרייה החליטה לרכוש והוא נגיש, מחייבים אותה לרכוש. זה דבר אחד.


דבר שני שצריך להבהיר, זה העניין של התקרה. איך שאני מבין את הניסוח פה, אבל אני לא בטוח שהבנתי את זה נכון, זה אומר כל ספר שהוא נגיש, בכפוף לעניין הזה של שיקול הדעת, הספרייה חייבת לרכוש, אבל אם זה עולה על התקציב, אז היא כבר לא חייבת. כלומר, זה כל ספר בכפוף למגבלה הזאת של התקציב. הרי מה העיקרון בנגישות? העיקרון בנגישות הוא שאנחנו לא חורגים מעבר לתחום הנגישות. אנחנו לא נכנסים לכל מיני שיקולים מעבר. אנחנו אומרים, אתה עושה פעולה איקס שהחלטת לעשות anyway לכל הציבור, תנגיש אותו. אז פה החלטת לקנות ספר anyway והספר הזה נגיש, אז תרכוש אותו.

מה שמחבר פה, זה זה שאנחנו אומרים, כל מה שיוצא. אולי לא צריך כל מה שיוצא, אבל צריך כמות מסוימת.

יש דברים שיוצאים ספציפית לאנשים עם מוגבלות ולא יוצאים לציבור הרחב, ואנחנו רוצים שגם הם יהיו בספריה.

אני רוצה לתת דוגמא אחרת, קופות בסופר. סופרמרקט אנחנו אומרים, אם יש 8 קופות ומעלה, אחת מהן תהיה מונגשת. מה שפה אנחנו אומרים, שאם יש לנו מאה אלף כותרים, אנחנו רוצים שאחד או שניים אחוז מהם יהיו כותרים מונגשים. מה היו הכותרים? הספרייה תבחר. אם היא רוצה 8 "הנסיך הקטן" ו-6 "לילות בוקצ'ו", או היא רוצה רק "ערוגות הבושם של הרב שאול".

אילן, מה שאפשר לעשות, זה להשאיר את הקביעה בגלל מה שצביה אומרת, שיש ספרים שיוצאים, שהם נגישים, שהם מיועדים לאנשים עם מוגבלות.


אני הייתי מציע להשאיר את הכלל של כל ספר נגיש ולכלול בו סייג לגבי אופיו ומהותה של הספרייה.

רפי.

מה שאני רוצה לומר, שבעצם אם אנחנו מדברים על השוק הפתוח וקושרים אותו לביקוש, אז השוק הפתוח יודע מה מבוקש והוא יעשה את הסלקציה הזאת והוא יבנה אותה, ולכן הספריות פטורות בעצם מלהתעסק עם הקטע של ה---.

א', זה נכון, אבל גם נכון שספריה קובעת את המדיניות שלה והיא רוצה ספר מסוים, אז להנחיל אותו. מדובר פה גם בחינוך לקריאה ולא רק בקריאה, ולכן שני הדברים האלה גם יחד, הביקוש מצד אחד ומה שאנחנו מעוניינים מבחינת אופי המקום לדחוף מן הצד השני, הם בסופו של דבר מייצרים את האחוז.

אני בהחלט יכול להתחבר לעניין של להוריד את הכלל הזה שאומר, את כל הכותרים, אבל רמת האחוז היא מאוד נמוכה, כי מדברים על תקציב של 30 אלף. מדברים על רכישה של 5-6 כותרים.

מישהו יכול להגדיר לנו כמה אנשים יכולים לצרוך באופן חוזי את הדבר הזה, את המוצר המסוים הזה, את הספר המונגש? מישהו יכול לעשות הערכה כזאת?

היקף האוכלוסיה הוא אדיר. זה קשישים, זה עולים חדשים שלא הצליחו לרכוש את השפה על בוריה, זה אנשים עם לקויות למידה. זה אנשים עם פיגור שכלי קל. אני מניח שמדובר פה בעשרות אלפים. זה שהם עדיין לא מתדפקים על דלתות הספריות, היות והן לא היו נגישות והיות ששנים הם למדו לא לצרוך את השירות הזה.

אולי רבים מכירים אותנו כספרייה לעיוורים, אבל בעצם אנחנו משרתים את כל בעלי המוגבלויות. השאלה שלנו היא למה, אם אתם מתווכחים על אחוז אחד או לא אחוז אחד, אם אנחנו היינו מצליחים לקבל את מאה אחוז מכלל הספרות בישראל, כולם היו יכולים---

אחת הדרכים להשריש את העניין של הנגישות, זה לא לעשות את זה במוקד אחד וייחודי.

אני רוצה להזכיר מאיפה הגענו לניסוח של כל כותר. זה בעצם היה איזה שהוא ניסיון למצוא פתרון לעובדה שאנחנו באיזה שהוא מעגל קסמים, בהתייחס לעניין של הביקוש וכו' שכמעט לא קיימים ספרים שאמרנו שאנחנו מבחינת התקנות של הנגישות לא יכולים לחייב ייצור של ספרים.

אילן, אתה חיפשת את המקום של הכמות, שמתוך כלל הכותרים יהיה כמות מסוימת או אחוז מסוים, ואז אמרנו שאנחנו לא יכולים לחייב את זה, כי אין מספיק כותרים כאלה, ומשם הגענו למקום של הכול כאיזה שהוא כוח מניע שיתחיל התהליך הזה של ההנגשה, בלי לחייב לכמות מסוימת.

אילן, יש לי הצעה לפתרון. במקום כל כותר נגיד ככה-תרכוש ספרייה שניתן בה שירות קריאה והשאלה כותרים כאמור, בשיעור של לפחות 1% מתקציב רכש הספרים השנתי.

כמה אתה מציע, ויקטור?

2%.

אנחנו נסגור על 2% וסך כל הכותרים יהיו כאלה.

ומורידים את המלה "כל"?

מורידים.

מה במקרה שהספרייה רכשה את כל הספרים שכבר יש?

אם זו ספריה תורנית, אז 2% מתוכה יהיה ככה. אם זו ספריה חילונית, זה ככה, וכל מנהל ספריה גם יחליט על פי מה שהוא רוצה לכוון.

לא, אבל אם היא מכוונת ל-2% מתקציב הרכש של הספרייה, היא כבר רכשה את הכול כי יש מעט מאוד. אז אין לה יותר מה לרכוש למעשה.

בגלל זה הגדלנו. לא אמרנו, תקנה את כל העותקים. אמרנו, תקנה ב-2% סך הכול.

לא, היא אומרת אם אין 2%.

2% מתוך סך הכול הספרים שנרכשים על ידי ספריה, אם זה 100, יהיו 2 ככה, מונגשים. אם זה 200, יהיו 4.

הרצפה אומרת שגם אם אין אפילו בן אדם אחד שמשתמש בספרים האלה והוא יקנה 2%, אולי מחר יבוא מישהו. זה הרעיון.

נקרא את זה עוד פעם.

הוצעו למכירה בשוק הפתוח ספרים בשפה הרשמית בפורמטים נגישים, כגון ספרים מוקלטים, ספרים אלקטרוניים או ספרים עם פישוט לשוני, תרכוש ספריה שניתן בה שירות קריאה והשאלה כותרים כאמור, ולפחות בשיעור של 2% מתקציב הרכש השנתי של הספרייה. הספרים יוחזקו במקום מרכזי בספריה, אליו מגיעה דרך נגישה.

אנחנו ממשיכים.

4. תחזיק בספריה אמצעי עזר אלה:

1. מגדלת אלקטרונית, טלוויזיה במעגל סגור, אולם ספריה אשר מספר הביקורים הממוצע בשנה בה, 5 השנים שלפני כניסת תקנות אלו לתוקפן, אינו עולה על 30 אלף. ספריה ביישוב שבו פחות מ-20 אלף תושבים, תהיה פטורה מהספקת אמצעי עזר זה.

אני רוצה בשם ישראל, שנאלץ לצאת מוקדם, להעיר פה שתי הערות. ישראל סבור שזה צריך להיות לפי דרישת אדם עם מוגבלות, ההחזקה של האמצעים המתוארים בסעיף, ולא באופן אוטומטי. מצד שני, לגבי סעיף קטן א, הוא סבור שזה לא נכון לתת פטור גורף לספריות קטנות.

אנחנו מדברים שלפי המימד הזה, מדברים על ספריות שיש בהן פחות מ-100 מבקרים ליום.

הטענה של ישראל, היא שאם יש ישוב שיש בו למשל אחוז מאוד גבוה של אנשים עם מוגבלות, אתה נותן להם פטור אוטומטי בגלל כמות האנשים ביישוב. זה יכול להיות בעייתי.

אבל אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להיות סטטיסטיים בכל מקרה. ברגע שאתה יודע שיש פחות מ-100 מבקרים ליום, באופן סטטיסטי יש לצפות שהמוגבלים הם במספר כזה שלא מצדיק את הכמות, לכן אין מה לעשות, זה אחד.


שניים, כשאתה אומר לפטור מציוד כזה, אני לא יודע, הציוד הזה הוא יקר במהותו, מאוד יקר?

10,000 שקל למכשיר בממוצע. יש יותר ויש פחות, אבל כ-10,000 שקל.

אני רציתי להעיר הערה בקשר לסעיף הזה. יש ספריות שמגבילות את הכניסה או את השימוש בהן עם תעודות תושב. אני חושב שברגע שאתה לא יכול להיכנס, הספרייה הזאת לא נגישה בגלל שאתה ביישוב שהוא פחות מ-20 אלף, אתה לא יכול בעצם לקרוא ספרים כאלה ולכן צריך לתת לזה פתרון במקום אחר, שתהיה כן גישה.

זה נכון ויקטור שזה המצב?

כן ולא. לא מגבילים את השימוש בספריה. את השאילה כן, בגלל שזה חינם.

המכשיר הזה עולה 10,00 שקל והוא יהיה רק בספריות. אני מניח שהחוק הזה לא נכתב לעשר שנים הקרובות.

הם מסבירים לך ככה-לגבי ספרים נגישים, הם חייבים לזה. במילא מדובר רק בספרים שאתה יכול רק בספרייה לקרוא אותם, אם אין לך את המכשיר.

אילן, עם הפנים לעתיד, המכשיר הזה יכול להיות כמו שיש היום. אני ראיתי את זה השבוע בשבוע הספר. יש כזה דבר שאתה יכול לקחת אותו הביתה ולקרוא ספר אלקטרוני.

זה לא קשור לדיון הזה בכלל.

טוב.

(ב) מכשירים להשמעת ספרים מוקלטים שניתן לווסת בהם את עוצמת הקול וכן אוזניות.

(ג) היו בספרייה מחשבים לשימוש אישי של המבקרים, יותקנו לפחות במחשב אחד תוכנת הגדלה ותוכנת פלט קול ויסופקו אוזניות לשימוש המשתמש. החייב בביצוע התאמה זו ישלים ביצועה תוך 72 חודשים לכל המאוחר, לאור כניסת תקנות אלו לתוקף.



5. יספק לאדם עם מוגבלות שירותי עזר אלה:




(ב) הדרכה ושימוש באמצעי העזר המוחזקים בספרייה.




(ג) סיוע במציאת ספרים ונשיאתם לפי העניין לבקשת אדם עם מוגבלות.

(ד) לבקשתו של אדם, מתן השירות תוך שימוש בשפה פשוטה ובאופן ודרך המותאמת למוגבלותם של מקבלי השירות.

(ה) כל שירות עזר סביר אחר, בהתחשב במוגבלותו של האדם, ברצונו ולפי נסיבות העניין.

3. מתקיים בספריה אירוע בפני קהל, יבצע החייב בביצוע התאמות נגישות לספרייה, התאמות נגישות לפי הוראות סימן ט'.

4. מפעילה ספריה חוגים ופעילויות חברתיות קבועות לציבור, יספק החייב התאמות לפי תקנה 73(ב) ולפי העניין.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30