הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
2
ועדת הכלכלה

27.06.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 554

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ה בסיוון תשע"א (27.06.2011), בשעה 09:30

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אחראי הקשר עם בני המיעוטים בשדה התעופה - של חה"כ אחמד טיבי.

חברי הוועדה: יצחק וקנין – ממלא מקום היו"ר

ישראל חסון

חה"כ מגלי והבה

חה"כ אחמד טיבי

שלמה אורן – סמנכ"ל מינהל וארגון, רשות שדות התעופה

אלי דהן – אגף השכר, משרד האוצר

לאה ורון

מיטל בר שלום

אחראי הקשר עם בני המיעוטים
בשדה התעופה - של חה"כ אחמד טיבי.

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. נשיאות הכנסת העבירה לוועדת הכלכלה נושא לדיון מהיר של חה"כ אחמד טיבי בנושא אחראי על הקשר בענייני המיעוטים בשדה התעופה. חה"כ טיבי, אתן לך להסביר מה עומד בדיוק מאחורי ההצעה שלך, ואחר כך נשמע את הגורמים הנוגעים בדבר.

אני מודה לך, אדוני היו"ר. לא סוד הוא שיש חיכוך מתמיד ותלונות של נוסעים ערבים, שמגיעים לשדה התעופה בלוד ובמקומות אחרים, שהם נקודות מעבר בשדות פנים ארציים ונקודות גבול שונות, על יחס ועל בידוק בטחוני סלקטיבי ומשפיל. אין כמעט ערבי שלא עבר את החוויה הזו. לאחרונה, לערבים מתווספים גם זרים, בעיקר זרים שיש להם רקע ערבי או פרו ערבי בצורה זו או אחרת. לפני כעשר שנים לערך, כדי להקל על החיכוך הזה, רשות שדות התעופה הציבה בשדה אנשי קשר עובדים ערבים, שמטרתם לקצר הליכים, להקל, לצמצם אפשרות של חיכוך בין הנוסע הערבי, בין משלחות שמגיעות לשדה לבי הבידוק הביטחוני בעת ההמתנה. מניסיוני ומניסיון רבים, הם עושים כמיטב יכולתם על מנת למלא אחר המשימה הזו, שהיא משימה קשה. לא הם מקבלים את ההחלטות לגבי איך ייערך הבידוק הביטחוני. נדמה לי, שאפילו לא רשות שדות התעופה מקבלת את ההחלטות, אלא מערכת הביטחון ושירות הביטחון, המתייחסים אל הנוסע הערבי כאיום עד שיוכח אחרת. זה קשה ביותר. זה מתבטא במקרים קשים ובוטים של אפליה בבדיקה והשפלה תוך כדי בדיקה.

בהיותי יו"ר הוועדה לקליטת ערבים בשירות הציבורי, אני תבעתי ותובע להגדיל את שיעור הערבים ברשות שדות התעופה ובמשרד התחבורה בכלל, לא רק כאנשי קשר אלא כעובדים של רשות שדות התעופה. משום מה, לאחרונה, במודעות לקליטת עובדים ברשות שדות התעופה יש תנאי של שירות צבאי או שירות לאומי. אני לא יודע אם זה חוקי בכלל. בג"צ כבר הכריע בנושא הזה של מודעות של קליטת עובדים בשירות האזרחי והצבת תנאי של שירות לאומי או שירות צבאי. רשות שדות התעופה היא גוף אזרחי, והיא צריכה לנהוג כגוף אזרחי. לכן, אם יש תנאי כזה, ראוי שהוא יימחק ותינתן אפשרות למי שמוצא את עצמו שם לגשת.

האם העובדה שלפני 10 שנים הציבו 4 עובדים זה שיפר את הבידוק?

זה לא ביטל את הבידוק הביטחוני, זה לא שינה את הבידוק הביטחוני, זה לא שינה את העובדה שהמדגם הוא מדגם של ערבי. תמיד הערבים עולים בדגימה. זו בדיקה סקטוריאלית. כל ערבי שמגיע נבדק אחרת מאשר נבדק יהודי. צורת הבדיקה שונה לחלוטין.

אנחנו חברי כנסת, ואנחנו לפעמים מודיעים מראש כאשר אנחנו מגיעים. כאשר אנחנו לא מודיעים מראש, יש אנשים שמבקשים ממך לעמוד בצד, למרות שאתה חבר כנסת. כך גם במחסומים של צה"ל וברשות שדות התעופה, במיוחד בשער הכניסה. לא תמיד אומרים להם שלחברי כנסת יש חסינות. אבל לא חברי כנסת הם העניין, אלא האזרח הפשוט, האזרח הרגיל המגיע לרשות שדות התעופה.

ארבעת העובדים האלה עושים את המקסימום. לפעמים הם מקצרים הליכים, לפעמים מונעים חיכוך. זה צעד בכיוון הנכון, אבל זה לא מספיק. המצב לא השתנה. הבעיה הקרדינאלית לא השתנתה. למרות זאת, לאחר בירור שעשתה הוועדה שאני עומד בראשה, הוועדה לקליטת עובדים ערבים, במסגרת הבדיקה הכללית בכל משרדי הממשלה, מתברר שארבעת העובדים האלה, כולל זה שנקלט לפני 10 שנים, הם ארעיים. הם לא קיבלו קביעות, ותנאיי העבודה שלהם לא הושוו לתנאיי העבודה של הקולגות שלהם. לכן, הוועדה מתבקשת להשוות את התנאים שלהם, להעניק להם קביעות ולהגדיל את שיעור העובדים, גם של אנשי הקשר וגם של אלה המעוניינים לעבוד שם, בלי תנאי של שירות צבאי, שאינו עולה בקנה אחד עם החלטות בג"צ.

אתה היית איתי בוועדת כספים כאשר דנו על אותם תקנים שמוסיפים למגזר בכל משרדי הממשלה.

ישנה עלייה קלילה.

ראינו את זה בצורה משמעותית בכל משרדי הממשלה.

היום שיעור הערבים בסקטור הציבורי הוא כ-7%. קצת פחות.

איך אומר גפני? יותר מהחרדים.

הממשלה הציבה לעצמה יעד: להגיע ל-10% בשנת 2012. היא לא תגיע לשם. כדי להגיע לשם צריך 1,300 תקנים. היא תקצה 1,300 תקנים? היא תקצה תקציב לכך? היום בצהריים הוועדה שלי תקיים דיון בוועדת חינוך עם השר סער. הידיעה בעיתון "הארץ" דיברה על כך שרק 2.7% מהעובדים בסגל האקדמי במדינת ישראל הם ערבים, כאשר 1.67% מהעובדים במינהלה באקדמיה הם ערבים. השיעור במינהלה הוא כמו בחברת החשמל. האקדמיה כמו חברת החשמל. זה מאוד מביך. לחברת החשמל יש סטריאוטיפ מוצדק, שהיא חברה סגורה, מיליטנטית עם דעות קדומות, ולאקדמיה יש שם של ליבראלית ופלורליסטית, למרות שבמספרים זה לא מתבטא. לכן, סטריאוטיפ לחוד ומציאות לחוד.

הבקשה כאן מתייחסת לאנשי הקשר האלה ותנאי עבודתם, וגם לאפשרות של קליטת יותר עובדים ערבים ברשות שדות התעופה, שיוצבו בכל הנקודות.

לפני שנמשיך הייתי רוצה לשאול: האם העובדים האלה הם עובדי קבלן או עובדי הרשות?

עובדי הרשות.

תתייחס בבקשה לדברים.

בשמחה. חשוב לי לציין, שרשות שדות התעופה מעסיקה עשרות רבות של בני מיעוטים בתפקידים שונים ומגוונים בתוך הרשות. הנושא הזה נמצא על סדר היום שלנו. אנחנו עוסקים בו, אנחנו עושים מאמצים לגייס בני מיעוטים, אנחנו עושים פעילות בתחום הזה, ובחלק מהמקומות אנחנו מצליחים. בתחומי הביטחון, בתחומי הכיבוי, בתחומי התפעול השונים, יש בני מיעוטים שעובדים ועושים. חלקם עובדים ארעיים וחלקם עובדים קבועים. הנושא הזה נמצא על סדר היום שלנו.

כמה עובדים ערבים קבועים יש ברשות שדות התעופה?

אני לא זוכר את המספר המדויק כרגע.

חבל שאתה לא זוכר. כאשר אתה בא לדיון בוועדה בנושא כזה אתה צריך לזכור.

יש עובדים קבועים ברשות שדות התעופה שהם בני מיעוטים. אני לא זוכר את המספר, אבל אפשר להעביר אותו אחר כך.

האם העובדים שלך מוכנים לברר תוך כדי דיון, כמה עובדים קבועים יש?

לא. זאת לא היתה מטרת הדיון, ולכן לא הכנתי את הנתונים האלה.

האם יכול להיות שיש עובד שעובד 10 שנים והוא ארעי?

בהחלט כן. ארבעת העובדים בהם מדובר, ארבעת העובדים המועסקים ביחידת הקשר לבני המיעוטים, מועסקים כמעט 10 שנים. אני מדבר על הוותיק שבהם, כי לא כולם נכנסו באותו זמן. הם מועסקים במסגרת חוזה ביטחון, כמו מאות רבות של עובדים.

מה זה חוזה ביטחון?

חוזה ביטחון הוא חוזה שבו מועסקים אנשים שעוסקים בתחום הביטחון, כאשר בהתאם להסכמים הקיבוציים שנחתמו, אנשים המועסקים בתחום הזה מועסקים בין 9 ל-12 שנים.

האם העבודה של ארבעת אנשי הקשר האלה היא עבודה ביטחונית?

כן. כאשר הם נכנסו לעבוד ברשות שדות התעופה, הם נכנסו במסגרת אותו חוזה ביטחון. הם נמצאים בתוך חטיבת הביטחון.

זה מוזר.

הם משתכרים ונהנים מתנאים זהים לחלוטין למקבילם – מאות אנשים אחרים העובדים יחד איתם במסגרת חטיבת הביטחון.

מה הגדרת התפקיד שלהם?

היחידה הזאת הוקמה כדי לפשט את התהליכים, כדי לפתור בעיות בכל מה שקשור בטיפול בבני מיעוטים המגיעים לנתב"ג, בגלל הרגישות וסוגית הביטחון.

את זה אני מבין. אני שואל, מהי ההגדרה של התפקיד.

הם אמורים לפתור בעיות.

מה זה לפתור בעיות?

אי הבנות שנוצרות בתקשורת שבין הבודקים לנבדקים, שאלות, הסברה של נושאים הקשורים בתרבות של האנשים וכו'.

זה לא תמיד ביטחוני, חה"כ טיבי.

הם לא אנשי ביטחון. אני לא רוצה שהם יועסקו בחוזה ביטחון.

למה לא? זה ביטחון שלהם.

שיעבדו ברשות שדות התעופה באותו תפקיד. המתשאל הוא איש ביטחון.

האם מי שעולה למטוס, ולמטוס קורה מה שקורה, חלילה, באוויר, מפריד בין המקום שאתה יושב ובין המקום שאני יושב?

חה"כ חסון, האנשים האלה הם אנשי קשר. המתשאל הוא איש הביטחון. הוא בודק.

הוא מסייע לאיש הביטחון.

זה לא התפקיד שלו.

אני מבין, שהגדרת התפקידים של העובדים ברשות שדות התעופה היא בתחום האחריות והסמכות שלנו. אני הבנתי שמטרתו של הדיון היום היא לבדוק, האם אנחנו באיזושהי דרך או באיזושהי צורה מפלים לרעה עובדים מסוימים בגלל המוצא שלהם. על כך התשובה שלי היא חד משמעית: לא. אנחנו נותנים להם את אותם תנאי שכר, את אותם תנאים סוציאליים, את אותן הטבות, אותן שעות עבודה, אותם החזרים, כפי שמקבלים כל האנשים האחרים העובדים בתפקידים דומים ברשות שדות התעופה.

חוץ מקביעות.

לא. גם תהליך הכניסה שלהם לקביעות הוא זהה לחלוטין לתהליך הכניסה לקביעות של אנשים העובדים במערך הביטחון.

האם יכול להיות מצב בו אדם עובד 10 שנים והוא לא קבוע?

בין 9 ל-12 שנים אנחנו מכניסים עובדים במערך הביטחון לקביעות.

חשבתי 4-5 שנים.

הרוב המכריע של העובדים במעברי הגבול היבשתי והאווירי במדינת ישראל, להוציא בודדים, הם אנשים העובדים בחוזים הללו. האם אני מדייק?

כן.

זו גם שיטת העבודה של אל-על. זו שיטת העבודה של המון חברות.

האם אפשר לשנות את שם התפקיד, ולהעביר אותם לאגף אזרחי ולא בטחוני? אני לא רואה איך הם אנשי ביטחון.

אבל הם נקלטו למטרה מסוימת.

אני נתקל בהם כאשר אני מגיע לשדה התעופה. הם לא בודקים אותי. לא הם שבודקים. הם לא שואלים אותי שאלות. הם לא בודקים את האזרחים כאשר הם מגיעים. הם רק מקילים על החיכוך ועל אמצעי הקשר והתקשורת. הם מקצרים הליכים. בעקיפין זה קשור לחיכוך של בודקי הביטחון עם האזרחים בתורים. זה לא תפקיד בטחוני. כיו"ר ועדה אני מתנגד לקליטת ערבים במשרד לביטחון פנים, במשרד החוץ ובתפקידים דומים, אבל דעתי לא מתקבלת. לכן, אני אשמח שיתקבלו אנשים לפונקציה אזרחית ברשות שדות התעופה ובמשרד התחבורה.

אתה מאוד רוצה שהוא ייקלט ברשות שדות התעופה.

בתפקידים אזרחיים ולא ביטחוניים.

עכשיו אתה בא לרשות שדות התעופה ואומר: סוג מסוים של אוכלוסייה שאתה קולט הוא לסקציה מסוימת. האם אתה היית מוכן לקבל את זה בתחומים נוספים במדינת ישראל? אם אתה מוכן, אני מוכן להתחיל לדבר על זה. זו אפליה על רקע מוצא.

אני מתנגד שערבים ישרתו בשירות צבאי, בשירות בטחוני או בפונקציה כזו.

הוא לא מבקש שירות צבאי.

דווח בגלי צה"ל, שרשות שדות התעופה מציבה את השירות הצבאי או הלאומי כקריטריון מחייב לעבודה.

אם הוא צריך להיות לוחם ובעל רקע כזה, כן.

אז אתה תדרוש להגן עליו, ולא אני. אני מדבר על ערבים אחרים.

האם אתה רוצה שרשות ממלכתית תקלוט אדם שמוצאו ערבי בצורה סלקטיבית לתפקידים סלקטיביים? אם כן, אנחנו פותחים פה דיון.

אני לא רוצה ערבים בתפקידים בטחונים וצבאיים. אני לא דורש. אחרים אולי יכולים לדרוש.

זו אולי משאלת לב, אבל זה דבר שאתה לא יכול למנוע אותו.

האם יש ערבים ברשות שדות התעופה שהם לא בתפקיד שאתה הגדרת אלא בתפקיד אזרחי, כמו תובלה?

יש כבאים.

האם כבאי זה משהו בטחוני?

כבאי הוא לא תפקיד בטחוני.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתה מקבל היום אדם לרשות שדות התעופה. מחר מתעורר צורך במחלקה אחרת. האם מותר לך לנייד אותו?

בעיקרון כן.

חובתך לנייד אותו. אם יתעורר צורך, חובתך לנייד אותו.

בהחלט כן.

חה"כ טיבי אומר: ביום שאתה מקבל לרשות שדות התעופה אדם שמוצאו ערבי, למחלקה מסוימת הוא לא ייגש ולא משנה מה יקרה. אם אני הייתי בא ואומר לו: אני רוצה לקחת אדם שמוצאו ערבי לגוף או גורם מסוים ואני נותן לו לעבוד רק בתחום הזה, כאשר תחומים אחרים לא פתוחים בפניו, הוא היה קופץ עליי.

אני לא קופץ. אני לא רוצה שהוא יהיה מנויד לשום מחלקה בעלת רקע בטחוני. כבאי או עובד תחבורה הם לא עובדים ביטחוניים אלא אזרחיים. בידוק זה משהו בטחוני. אני מלין על תפקיד הבידוק. על ההשפלה של הנוסעים הערבים.

הוא יכול למנוע את זה.

אין לו שמץ של השפעה למנוע צורת בדיקה. הוא לא משפיע.

אז בוא ותבטל את התקן הזה. בשביל מה זה?

אני מבין את דבריו. מי שהיה בארצות הברית ועבר בידוק, יודע.

כולנו עברנו. זה בידוק יותר קשה לכולנו. למה שם אני מסכים להיות נבדק ופה לא? כי שם בודקים את כולנו: אותו, אותך ואותי. כאן בשדה זה שונה. כאן בודקים רק את הערבים, ואת היהודים לא בודקים. זה בעייתי. זה עומד בפני בג"צ, ואני מקווה שבג"צ יקבל את ההחלטה הנכונה.

לפני שנתיים-שלוש, אישרנו בוועדה הזו תקציב של 300,000,000 שקלים לפרויקט שאמור כבר היה להיות מופעל. זה היה אמור לפתור את הבעיה שחה"כ טיבי מעלה. איפה זה עומד?

הפרויקט הזה בשלבים מתקדמים. אנחנו מעריכים שבמהלך 2012 הפרויקט הזה יסתיים. זה בהחלט מרכיב מרכזי בטיפול שלנו בסוגית הבידוק השוויוני, בהתאם להחלטות בג"צ.

זה ודאי? אני הבנתי, שהחברה מחו"ל, שהיתה אמורה לספק את האמצעים, נסגרה או נמכרה.

החברה המרכזית היא סימנס, ואנחנו עובדים איתה. הפרויקט בתהליך, והוא אמור להסתיים בשנת 2012. הוא נותן מענה לסוגית הבידוק השוויוני.

במידה ואתם מכניסים את זה, אתם לא מבטלים את היחידה הזו. היא ממשיכה לפתור את הבעיות.

עוד לא הגענו לדיון הזה, ולכן אני לא רוצה לענות לך. בעיקרון, הפרויקט הזה ממשיך ומתקדם.

חה"כ טיבי, לפני שנתיים וחצי אישרנו פה בוועדה תקציב של 300,000,000 שקלים להקמת פרויקט, שמטפל בנושא הזה כמעט בלי מגע יד אדם. אתה שם והולך לצ'ק אין.

זו היתה גולת הכותרת של כל מי שהתגאה שמצאנו פתרון.

כן, וזה יהיה. זו התארגנות, זה תהליך, ואני מקווה שהפרויקט הזה יצליח. חה"כ טיבי, אני חושב, שהחיכוך המרכזי שיש בשדה התעופה לאדם ממוצא ערבי, הוא חיכוך ביטחוני. זה לא חיכוך בצ'ק אין, זה לא חיכוך בדיוטי פרי. זה חיכוך ביטחוני. אני חושב, שאתם צריכים לקבל החלטה. אתם צריכים להחליט עם עצמכם לגבי עמדתכם. לדעתי, עמדת הרשות לא תשתנה. אתה צריך לומר: האם אתה רוצה להקל על נקודת החיכוך הזו, כן או לא. היא תהיה, משום שאני מחויב כלפיך להבטיח שהמטוס ינחת. כשאתה והילדים שלך ממריאים, אני מחויב כלפיך להבטיח שהמטוס הזה ינחת.

האם לדעתך יש בעיה שמתייחסים לקולקטיב שלם כאיום, וכל ערבי נבדק כאילו היה איום? ערבי זה כולל כל הערבים, כולל דרוזים.

תרשה לי להרגיע אותך. אני נולדתי בסוריה, כפי שאתה יודע. בסוריה לא יכלו לקרוא לי ישראל. השם שלי שם היה אדווי, כי נולדתי ביום העצמאות. כאשר אני מגיע לשדה התעופה אני נקרא: אדווי חסון, יליד סוריה, שהוציא את הדרכון בנצרת. באופן קבוע לוקחים אותי הצידה. אני שואל את עצמי, איך אני יכול להתמודד עם זה. אני לא יכול להתעלם מהאיום, ואני לא יכול להתעלם מהמחויבות. יש לי שלוש אלטרנטיבות: אלטרנטיבה מספר אחת היא לתת לו את האמצעי, את האינפורמציה, כדי שהוא יוכל להיכנס לראות ולחפש לפי אינפורמציה. אני לא רוצה לתת לו אינפורמציה. אני לא רוצה להעביר לו אינפורמציה. כאשר אתה תגיע אליי, אני תמיד יכול לבדוק במחשב שלי ולפי זה להעריך מידת סיכון. אני לא רוצה. השיטה שלהם אומרת: אתה מתייחס לכל הכלל , ולאו דווקא לקולקטיב מסוים. יש קולקטיב מסוים שהוא ברמת סיכון יותר גבוהה.

כמה אזרחים ערבים פוצצו מטוסים בנתב"ג?

זו לא השאלה.

כמה אזרחים ערבים ישראליים פוצצו או שמו מטענים בתוך מטוס? כמה ערבים רצחו ראשי ממשלה? סתם ככה להאשים קולקטיב שלם.

זה לא קנה המידה. אני לא חושב, שזה קנה המידה.

האם אתם מצדיקים בדיקה של קולקטיב שלם? אם אתה חושב שאני ספציפי עונה על פרופיל של מפוצץ מטוסים, מילא. הבעיה היא עם הפרופיל שמציירים לכל הערבים. זה נורא.

באמת נוראה מוזר.

זה נורא שמתייחסים אל קולקטיב שלם כאל מפוצץ מטוסים, שיכול לא להנחית את המטוס.

זה מוזר. אני באמת לא מבין למה הגענו למסקנה הזו.

האם אתם מתייחסים אל קולקטיב יהודי כאל רוצחי ראש ממשלה? "מעניין למה", אתה אומר בסרקזם.

האם קראת את דוח ועדת שמגר? מה הוא חייב את שירות הביטחון הכללי? תקרא אותו ותחזור אליי.

אני יצאתי הבוקר מוקדם מהבית, כדי להגיע לדיון הזה. אני מצטער שאין פה את כל חברי הכנסת, שידברו פעם אחת בצורה עניינית על הנושא שעבר את כל גבול הטעם הטוב. היה צריך להיות פה אחראי הביטחון של נתב"ג.

אבל אל על זה הדיון.

זה כן. אתה אמרת שהם בעלי תפקיד בטחוני. הוא צודק.

אני רוצה להגיד לך: אתה לא יודע מה שמתרחש אצלך. חה"כ אחמד טיבי מייצג אלפי אזרחים שפונים אליו ופונים אליי. כאשר אתה מגיע לש"ג הוא שואל: מאיפה הגעת אלינו? אני אומר: הגעתי מבית ג'ת. מיד מבקשים תעודת זהות. הבן שלי אומר: אבא, אני רוצה לעשות תרגיל לחבר'ה האלה. כאשר הוא מגיע, שואלים אותו: מאיפה הגעת, והוא אומר: מתל אביב. כאשר הוא חוזר שואלים אותו: מאיפה הגעת, הוא אומר: מיפו, ומיד אומרים לו: תעמוד ותביא תעודה. זו לא דרך לבדוק. יש יהודים יותר מסוכנים מאלף ערבים, שאנחנו מכירים אותם ויודעים איך הם מסכנים את הביטחון של מדינת ישראל.

אתה דיברת על חיכוך בטחוני. אנחנו מסתובבים בכל העולם. כאשר אתה עומד בשורה, בודקים אותך באופן אקראי ואומרים: "אנחנו רוצים לעשות עליך חיפוש".

ככה עושים באירופה?

ככה עושים באירופה, ולא שואלים אם אתה אחמד, יוסף או יענקל'ה. בודקים אותך לפי מדגם. אדוני היו"ר, האיש שנמצא פה הוא לא האיש שצריך לתת את התשובות. גיסי פרופסור מנהל מחלקה בבית חולים, וכאשר הוא מגיע ואומר ששמו ג'מאל זידן, אומרים לו לעמוד בצד. הוא אדם מכובד ומנומס, ומתחילים לבדוק לו את כל התיקים.

הוא לפי הפרופיל המאיים.

לא יכול להיות שהדברים האלה חוזרים על עצמם. אני לא מבין חברי הכנסת שהולכים ואומרים: אני חבר כנסת. אני בא ועומד בשורה כמו כולם. כאשר מסתכלים עליי, מתחילים לחקור. אני נותן להם, אני מקשה בכוונה, כדי שהם יבדקו, אבל זה הפך לאובססיה, לתפיסת עולם. מערכת הביטחון טועה, מי שהמציא את ההנחיות האלה טועה.

אדוני היו"ר, אנחנו בכנסת חייבים למצוא פתרון לסוגיה הזו. דיברו על הפעלת מכשיר, כך שאף אחד לא יידע מי נוסע, הציוד יעבור וייבדק בלי מגע ובלי שאלות. לצערי, הדברים האלה חוזרים שוב ושוב. יש מי שחושב שזה כיסוי על חשבון אותו אזרח ערבי הגון או אחר לפי הגדרות של הביטחון. אתה אומר שהשם שלך אדווי חסון. יש גם קצינים בכירים, שעושים עליהם חיפוש.

מה אתה מציע?

אני מציע שיבדקו את כולם או שלא יבדקו אף אחד.

בודקים את כולם.

בואו ניכנס ארבעתנו לשדה התעופה.

זו לא אותה רמת בדיקה, אבל את כולם בודקים.

אנחנו ניכנס, ואתה תראה שאת אחמד שמים בצד.

האם אין בזה היגיון?

אין בזה היגיון. אני בעד שיבדקו את כולם.

אתה חושב שאם לא יבדקו, מטוס לא יתפוצץ?

זה לא בסדר שאני הופך להיות חשוד בטחוני ברגע שאני מגיע לשדה התעופה. אני מסתובב בכל העולם, ואני לא נפגע כאשר אני מגיע לבידוק בתחנה באירופה או בארצות הברית.

למה במדריד הוא לא כועס? כי בודקים את כולם. גם אני לא כועס. אני מוריד ז'קט גם.

ברגע שאתה לוקח אזרחים שלווים, שבאים לחופשה, ועושים את זה בפני הילדים הקטנים שלהם...אני ראיתי חיילים עם דמעות, שאמרו להם תעמדו בצד. איפה אנחנו, בגרמניה? אני מודה לך חה"כ טיבי, שיזמת את הדיון הזה. הדברים האלה חוזרים על עצמם ופוגעים בנפשו של איש שעובר בשדה התעופה. תעשה בידוק לכל התעודות, ואם מישהו חשוד תשים אותו בבידוק.

נושא הדיון הוא לא זה. נושא הדיון היה תנאי העסקה של העובדים.

אני מדבר על אזרח שבא להיכנס לשדה התעופה.

אי אפשר לנתק בין הנושאים.

אני נתקל בזה כל שני וחמישי. מתקשר אליי מג"ד במילואים ואומר לי: עכשיו סיימתי תרגיל, באתי עם משפחתי לשדה התעופה, ואיך שנכנסתי לאזור הבידוק והביטחון אמרו לי: "אתה והמשפחה שלך תעמדו בצד". הוא אומר לי: איפה אני צריך להיות, לחפש את עצמי מתחת לאדמה?

אם הנושא היה הבידוק הביטחוני, היינו צריכים לקבל פה שורה של חברי כנסת.

אני רוצה להעיר לדבריו של חה"כ מגלי והבה לגבי נושא הדיון. אני צריך את עזרתו.

אני התנדבתי לנהל את הדיון, ולא נותנים לי לדבר.

אם הדיון הוא הסוגיה הביטחונית, זו לא הכתובת. זה לא צריך להיות פה. אם הדיון הוא בסוגיה: כיצד מבצעים בידוק בטחוני, זה לא היה צריך להיות בשידור.

ברור. היינו צריכים לקבל פה שורה של אנשים אחרים, שאחראים על כל מערך הביטחון.

זה גם לא נושא של ועדת הכלכלה.

זה שייך אולי לוועדת חוץ וביטחון ולא לוועדת הכלכלה.

הבדיקה כן שייכת לוועדת הכלכלה, כי זה שייך למשרד התחבורה.

אבל הם מונחים על ידי השב"כ.

האם אנשי ביטחון לא משתתפים לפעמים בוועדת הכלכלה?

ד"ר טיבי, אני באמת חושב שהתחושות עליהן אתם מצביעים הן תחושות באמת נכונות. אי אפשר להתווכח עם התחושות האלה. אגב, אני חושב שזה גם לא נעים לצד השני, שאחראי לכך שכל מטוס שממריא ינחת. לפיכך, הוצע פתרון. אני חשבתי, שזה היה צריך להיכנס בשנת 2011. אני מופתע לשמוע שזה יהיה ב-2012. יכול להיות שאני לא זוכר טוב. תבינו מה יהיה בעניין הזה.

שיבדקו את כולם. את כולם או אף אחד.

בודקים את כולם, אבל לא באותה רמה. גם במדריד בודקים את כולם לא באותה רמה.

בואו נעשה סיור.

כאשר תושבים מגיעים, כולם מורידים...

לא תושבים.

האם אנחנו לא תושבים? הבנת מה שאמרת עכשיו? האם אנחנו בסטאטוס של לא תושבים?

האם אתה רוצה להתערב איתי עכשיו? בוא נבדוק איך בודקים את הבסקים. תבדוק, תחזור לוועדת כלכלה ונדבר. לך תבדוק טיסות לבסקים ומהבסקים ואנשים שמוצאים בסקי.

בואו נעשה סיור מבלי שנזדהה כחברי כנסת. נבוא לנמל התעופה כל אחד עם הפספורט שלו.

במדריד

גם במדריד. אנחנו מדברים על המדינה שלנו. בוא נעשה את הסיור. אתה תופתע. אתה תחשוב שאתה במדינה אחרת.

אני חושב, שסטינו מהנושא שהוצע לדיון מהיר. נושא הדיון המהיר היה: מעמדם ותנאי שכרם של האחראים על הקשר. לכן, כאשר אנחנו נכנסים פה לסוגיה ביטחונית, זה מחייב דיון במקום אחר, במעמד אחר עם אנשים אחרים: אנשי ביטחון ואנשי שב"כ. אני לא יודע גם אם אנשי השב"כ יבואו לפה. זה לא נושא הדיון. חה"כ טיבי – על השאלות שאתה העלית בנושא של מעמד העובדים, הוא ענה כפי שענה וציין את מה שציין.

אבל חה"כ מגלי והבה לא היה פה.

אני יודע על העובדים.

הם ארעיים 10 שנים.

הם באותו הסכם כמו של כל העובדים במחלקת הביטחון.

האם אתה סנגור של הציבור או של חברות שדות התעופה?

אני שאלתי את השאלה. שאלתי את האחראי, סמנכ"ל למנהל שקולט את אותם עובדים: האם העובדים האלה אחרי 10 שנים עדיין ארעיים, והוא אמר לי שזו צורת העסקה, ככה זה לגבי כל עובדי הביטחון שמתקבלים לעבודה: היהודים ובני המיעוטים. זה לא משנה אם שירת בצה"ל או לא שירת בצה"ל.

זה לא נכון. אני יכול לתת עכשיו 10 שמות של יהודים, שהייתי שותף לזה שהם נכנסו לקביעות.

אחרי פחות מ-10 שנים.

פחות מ-10 שנים. האם אתה רוצה שמות? לא נעים לי. אני לא מתייחס בדברים שלי לאזרח יהודי או אזרח ערבי. אני יכול למנות שמות, ואתה יודע את זה היטב. אני יודע מי יושב שם בדירקטוריון ומי חברי המינהלת. אנחנו שני חברי כנסת ותיקים. אני הייתי מוכן למות למען המדינה הזו, אבל אני לא מוכן לקבל שתהיה אפליה הכי קטנה או עיוות הכי קטן כלפי אזרחים שנותנים את הכל למדינה הזאת. זה לא יעלה על הדעת. אנחנו נתקלים בזה בכל תחומי החיים. האם רשות שדות התעופה לא יכולה לספוג 4 עובדים כעובדים קבועים? אני מוכן למסור שמות ליו"ר. מפאת צניעות הפרט אני לא רוצה למסור שמות של יהודים, שנכנסו לעבוד בצורה ארעית והיום הם קבועים פה, בחיפה ובאילת.

בעניין הזה דעתי ועמדתי לא שונה משלך. כולם זכאים לאותה הזדמנות, כולם רשאים להתמודד, כולם רשאים להתקדם, כולם רשאים וראוי שיזכו בקביעות כאשר הם עונים על התנאים. בוודאי שיש יהודים שנכנסו לקביעות, אבל יש גם בני מיעוטים שנכנסו לקביעות.

כמה? הוועדה רוצה לדעת כמה ערבים שלא שירתו בצבא נכנסו לקביעות, וכמה ערבים שכן שירתו בצבא נכנסו לקביעות. לדעתי אין לא זה ולא זה.

יש.

מה זה יש? אנחנו רוצים לקבל מידע.

מספר בני המיעוטים ברשות שדות התעופה לא נגזר רק מאיזה רקע הם באים. זה קשור למקום המגורים, לרצון שלהם לבוא לעבוד ברשות שדות התעופה, הנגישות שלהם וכו'. כדי להיות עובד קבוע ברשות שדות התעופה צריך להתמודד במכרז על תפקידים שנפתחים. לא מזמן נפתח תפקיד של כבאי. התמודדו במכרז הזה מספר עובדים, כאשר לפחות 50% מהזוכים במכרז היו בני מיעוטים. נדמה לי, שמתוך 7-8 נבחרו 4 בני מיעוטים. הם התמודדו במכרז, הם היו שנתיים-שלוש עובדי ביטחון, ניגשו למכרז, זכו במכרז ויהיו עובדים קבועים בלי שום בעיה.

האם כבאי חייב להיות עובד ביטחון?

בוודאי לא.

הוא לא ענה בנוגע לשאלת הקביעות.

הוא ענה לך.

הוא לא ענה. הוא אמר: התקבלו לאחרונה. זו לא קביעות.

הם יקבלו קביעות. ברגע שהעובד יבחר להיות כבאי, הוא יהיה קבוע. למכרז הזה נגשו אנשים שבאו מהביטחון, באו מהתפעול, באו מהמשרד הראשי. עובדים ארעיים מרשות שדות התעופה נגשו למכרז. מתוך הזוכים למעלה מ-50% היו בני מיעוטים. הם נבחרו להיות כבאים, הם יהיו עובדים קבועים, וזה לא משנה מאיפה הם באו: יהודים, ערבים, בדואים, דרוזים. זה בכלל לא משנה.

האם אדוני מוכן לספק לוועדה מידע מדויק, כמה ערבים קבועים יש ברשות שדות התעופה?

אני מוכן לספק את הנתונים. הנושא הזה של בני מיעוטים עומד על סדר יומנו. אני באופן אישי, גם ברקע האישי שלי, עסקתי רבות עם המגזר הבדואי והמגזר הדרוזי. יש לי סימפטיה רבה אליהם. אני חושב, שהאנשים האלה ראויים להתקדם, ראויים לשאת בתפקידים בכירים. אנחנו עושים את כל הפעולות הנדרשות ואת כל המאמצים, כולל פעולות יזומות: אנחנו עושים ועדות קבלה, אנחנו שולחים את הצוותים שלנו לצפון, לכפרים, מפרסמים הודעות, מזמינים את האנשים לבוא ולהתראיין. כלומר, אנחנו עושים הרבה מאוד עבודות יזומות. אנחנו מעוניינים לקלוט בני מיעוטים. זה נמצא על סדר היום שלנו. בחלק מהמקרים, אנשים לא רוצים לבוא כי קשה להגיע לנתב"ג. העבודה היא יומיומית ויש בעיות של נגישות. אני אומר לוועדה באופן חד משמעי: המדיניות של רשות שדות התעופה, בהתאם למדיניות של הממשלה, היא לקדם בני מיעוטים. בכל אותם מקומות שבהם התנאים הם זהים ושווים, אנחנו מתעדפים את בני המיעוטים.

לפי הדברים שלך, אחוז בני המיעוטים צריך להיות פי שלושה. אל תגיד שאתם מתעדפים. אם אתה מדבר על אותם בני מיעוטים שאתה קיבלת, אני רוצה לומר שהם עולים עשרות מונים על הרבה מהעובדים סביבם. אני מכיר רבים מהם. עדיין הם נתקעים באותו תפקיד ובאותו מקום. אולי מדי פעם אחד מקודם.

אני לא יודע מאיפה יש לך את הנתונים האלה. נתוני מבחני ההתאמה הם נתונים חסויים. אני לא חושב, שהם ידועים. אני אומר עוד פעם: האנשים האלה נבחרו כי הם ראויים. הם עמדו במבחנים, הם נמצאו מתאימים. שאלת המוצא והדת שלהם לא עמדה במרכז הדיון. במרכז הדיון היתה שאלת ההתאמה שלהם. ברגע שהם נמצאו מתאימים, הם נבחרו. הם יהיו עובדים קבועים, וזה בסדר גמור.

מה הבעיה עם אותם 4 עובדים? ארבעתם משוחררי צה"ל. אחד מהם רב סרן ואחד סגן אלוף. אני מכיר את האנשים. מה הבעיה להכניס אותם? האם כאשר הם סיימו את השירות שלהם ועברו לקריירה שנייה, הם הפכו להיות שונים? תן להם את הקביעות כמו שאתה נותן לאחרים.

זה לא ראוי שאני אדון באופן ספציפי בקביעות של אנשים מסוימים. אני לא חושב, שאני אחליט פה החלטות לגבי אדם פלוני-אלמוני.

אני מדבר על מדיניות.

אני שאלתי קודם: האם יכול להיות שאדם עובד 10 שנים בבידוק הביטחוני ולא מקבל קביעות. כאן האירו את פניי ואמרו, שאכן הדבר הזה קיים במערכת של הבידוק. אותם עובדים מקבלים את הקביעות לאחר 10-12 שנה. זה הסטנדרט.

אגב, לא כל הארבעה שירתו בצבא.

לא משנה אם הם שירתו. עזבו את השירות הצבאי בצד כרגע. לא צריך לנפנף בדבר הזה. אם הם שירתו בצבא, הם שירתו בצבא. זה לא שייך. העניין הזה הוא הסטנדרטים והנהלים לגבי קליטת עובדים. אם הסטנדרט קובע, שעובד יהודי, מוסלמי, דרוזי, מתקבל לאחר 10 שנים, זה הסטנדרט. אין סטנדרט אחר. אני לא הבנתי משהו אחר מדבריו.

האם יש אנשים שאחרי 6-7 שנים קיבלו קביעות?

בתנאי שהם זכו במכרז על תפקיד קבוע.

שאלתי את השאלה בצורה ספציפית. הבנתי את מה שאתה מעלה, אחמד.

אם אתם חושבים שישנה הונאה ורמייה ברשות שדות התעופה, תביאו את זה לדיון כמו שצריך. נביא את הנתונים, ונפתח את זה. אני לא חושב.

אני לא חושב, שאפילו נעשה עוול לאותם 4 עובדים.

אני לא חושב, שאפשר לקחת עכשיו אדם בעל תפקיד ולהגיד לו: אדוני, אתה מעדיף את זה על פני זה. הוא נתן תשובה סדורה: "החוזה שהאנשים האלה עובדים על פיו זה החוזה שאני מעסיק לפיו מאות רבות של אנשים בתחום הביטחוני. זה חוזה אחיד, שהקביעות בו מתקבלת אחרי 9-12 שנה". האם אני מדייק?

אמת.

האם זה כולל את כל העובדים? הוא משווה את האנשים האלה לסטודנטים שבאים לעבוד במשמרות.

לא. זה חוזה אחיד.

לאו דווקא סטודנטים.

אנשים שבאים לעבוד שנה-שנתיים, בעיקר כאשר הם לומדים, ואחר כך הולכים. אם לא היית מרוצה מאלה שעובדים כבר 10 שנים, היית אומר: "תודה, הבנו". אם הם עושים את עבודתם נאמנה ואתה רוצה אותם, אני לא מבין.

כאשר אתה מקבל מאות רבות כאלה כעובדים קבועים... כאשר אתה ביכולת הניהול של הארגון שם הרבה מאוד אנשים ברמה של מסמר בלי ראש, אתה לא יכול מחר לנייד אותם אם הם לא מתאימים לך או אם יש לך סדר עדיפויות אחר. הבעיה הזו מוכרת גם בשב"כ בתחומי האבטחה. הבעיה הזו קיימת בהמון תחומים המקבילים לתחום הזה. אם יש בעיה של קיפוח בהעסקה, זה המקום לדבר עליו.

יש. אנחנו מזמינים אותך לוועדה לקליטת עובדים כדי שתראה.

אנחנו מדברים על רשות שדות התעופה.

כמה ערבים יש בהנהלה של רשות שדות התעופה?

רצינו למנות אדם לתחום הביטחון, והוא לא רצה.

אני מדבר על שירות אזרחי, ואתה מדבר על משהו אחר.

רצינו ברשות שדות התעופה להעסיק בן אדם עם רקע ביטחוני ערבי, ואתה לא רצית שהוא יעבוד שם.

אני לא רוצה שהוא יעבוד בתפקיד בטחוני. חה"כ מגלי והבה רוצה. אני לא רוצה. האם אי אפשר להעסיק אותו בתחבורה, במנהלה, במחשבים, בהנדסה, חשבונאות, כלכלה?

תגיד לו שאתה לו בדיון שלו.

אני מדבר על השוויון ועל העיקרון.

אתם לא באותו דיון.

בכלל לא.

דעתנו שונה בנושא הזה, אבל לגבי שוויון והשפלה אנחנו מדברים אותו הדבר. גם כאשר הוא ובני משפחתו מגיעים, משפילים אותם.

זה לא בסדר.

יש לזה פתרון, והוא יהיה בעוד שנה-שנה וחצי.

שנה וחצי נמשיך להיות משופלים?

אני לא אמרתי שאתם משופלים.

אני אומר לך: זה שלא בודקים את כולם, או שבודקים סלקטיבית רק בגלל השם והמוצא, זו תעודת עניות לא רק לך אלא לכל מדינת ישראל.

ידידי, אל תענה עכשיו כי אנחנו חוזרים על אותו דבר.

אנחנו מבקשים שהוועדה תקבל נתונים.

הנושא שאנחנו מדברים עליו הוא ברור: מעמדם ותנאי שכרם של אותם עובדים. קיבלנו תשובות לגבי הנושא הזה, שמספקות אותי כמי שמנהל את הישיבה הזו. הדברים נאמרו בצורה ברורה.

אני היוזם, ואני מבקש לדעת כמה ערבים עובדים בתפקידים אזרחיים ברשות שדות התעופה, ולכמה ערבים בכלל יש קביעות.

תקבל תשובה כזו. הם יעבירו תשובות לוועדה. הנושא שהיה על סדר יומה של הוועדה זה תנאיי עבודתם, מעמדם ושכרם של אותם עובדים שכבר עובדים בתוך המערכת.

אחרי שהופתעתי מהגדרת התפקיד אני שואל, למה לא להעביר אותם לתפקיד אזרחי. הם לא קשורים לבידוק בכלל.

קיבלת תשובות. אנחנו לא עוסקים בנושא הביטחון והבידוק. הבאנו לכאן אדם שתפקידו סמנכ"ל מינהל ברשות שדות התעופה. הוא בוא לענות על שאלות בנוגע לנושא שאתה העלית לסדר יום. נושא הביטחון יידון במקום אחר. מי שצריך לענות על הדברים האלה, זה מי שמתמחה בנושא הביטחון: הקב"ט של רשות שדות התעופה או כל גורם אחר. האיש הזה ענה תשובות בצורה ברורה. אני אפילו שאלתי שאלה נוקבת, והדברים נאמרו מפיו.

הצורה הנוקבת שיפרה את המצב? היא לא שיפרה את המצב. היא לא שינתה את המצב. אנחנו רוצים לשנות את המצב.

אני שותף שלך בהרבה דיונים בהרבה ועדות סביב הנושא של העסקת מיעוטים. אין ספק, שהדבר הזה ראוי להתייחסות. הוא מקבל את ההתייחסות. זה נכון שהיא לא מספקת. אמרתי לך, שבוועדת הכספים, בתקופה האחרונה, אישרנו עשרות משרות במגזר הציבורי לבני המיעוטים. אני חושב שצריך לעשות יותר, אבל מה שנעשה כרגע זה אור בקצה המנהרה שצריך לברך עליו. המגמה צריכה להמשיך, למצוא את כל הדרכים להעסיק יותר בני מיעוטים, בתנאי שהם עומדים באותם סטנדרטים ואותם קריטריונים של המשרות המוצעות. תודה רבה למציע, לחברי הכנסת ולמשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30