הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
20
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

13.7.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 188
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"א בתמוז התשע"א (13 ביולי 2011), שעה 10:00

פעילות ארגון "נפש בנפש"

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

ליה שמטוב

אלי לוי


- מנהל תחום מרשם דרכונים, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

מיטל הוברט-אשכנזי
- מרכזת בכירה בתחום בריאות וסיעוד, המשרד לאזרחים ותיקים

רחל שגיא

- אחראית על קהילה, קליטה ותעסוקה – אגף שיקום שכונות, משרד

הבינוי והשיכון

חנה קורן

- מנהלת אגף בכירה, עידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד הקליטה

דוריס קריאף

- מנהלת המחוז הארצית לתיעוד וזכאות, משרד הקליטה

אלעד סון

- דובר משרד הקליטה

טוני גלברט

- יושב ראש "נפש בנפש"

ארז חלפון

- סגן יושב ראש "נפש בנפש"

הרב יהושע פס

- מנכ"ל "נפש בנפש"

דניאל אוברמן

- סמנכ"ל "נפש בנפש"

זאב גרשינסקי

- סגן מנהל המחלקה לקשרי ממשלה, "נפש בנפש"

רננה לוין

- יחסי ציבור, "נפש בנפש"

יעל כצמן

- מנהלת שיווק ותקשורת, "נפש בנפש"

מישל קפלן-גרין

- מנהלת פרויקט 'עליה לצפון', "נפש בנפש"

דבורה מילגרם

- נציגת ארגון התאחדות עולי ארצות הברית וקנדה בישראל

טס פלורנס סוולו לי
- עלתה לארץ אתמול

מעיין דה גרנדיס

- עלתה לארץ אתמול

סריוה צריו

- עלתה לארץ אתמול

דניאל פול רובינשטיין
- עלה לארץ אתמול, סטודנט באולפן עציון

קורי רוס וקסמן

- עלה לארץ אתמול, סטודנט באולפן עציון

יהודה תמר

- כלכלן מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

פעילות ארגון "נפש בנפש"

אני פותח ישיבה של ועדת עלייה, קליטה ותפוצות, כשהנושא על סדר יומנו – פעילות ארגון "נפש בנפש". אתמול כולנו שמחנו, אני רציתי להיות בשדה התעופה ולקבל את העולים החדשים, אני לא יכולתי להיות, אבל עם ישראל צפה גם באינטרנט וגם ראה את הסיקור התקשורתי המכובד, של העולים החדשים שהגיעו רק אתמול. אז קודם כל אנחנו מברכים את העולות החדשות שנמצאות איתנו, שהן התוצר של הפעילות המבורכת של "נפש בנפש". נמצא איתנו מר טוני גילברט, יו"ר "נפש בנפש", ארז כלפון, הרב יהושע פס, דניאל אוברמן ועוד רבים וטובים שעושים במלאכה.

אני רוצה לומר מספר מילים באופן אישי לגבי "נפש בנפש". אני לפני הרבה שנים טוני, אנחנו כבר לא צעירים, אתה אולי נמרץ, אבל אנחנו גם מתבגרים, ושאל אותי יהודי מקנדה, זכרונו לברכה, מר איזי אספר, שנגשו אליו, אמרו לו זה הרעיון. הוא היה יהודי ציוני אמיתי. הוא אמר לי: תגיד לי, מה אתה חושב על הרעיון הזה? זה עוד לא בא לידי מימוש טוני, אני אמרתי לו תשמע: אם זה יביא עוד עולה אחד למדינת ישראל, זה מצווה חשובה ביותר. באמת אנחנו רואים שלאורך השנים הפעילות של "נפש בנפש" גדלה, מבורכת, אבל אנחנו רוצים היום בוועדה לשים את הדברים על השולחן.

קודם כל יש הערכה רבה לפעילות של "נפש בנפש" בחברה הישראלית, ואנחנו רואים את העולים האיכותיים שמגיעים ואת הקליטה הטובה. ועדת עליה וקליטה ברשותי, ונמצאת פה חברת הכנסת ליה שמטוב, שהיא הייתה יושבת ראש של הוועדה לפני, ואנחנו מסיירים הרבה מאד בשטח. סיירנו כבר, דנה, מנהלת הוועדה, אני לא ספרתי בכמה רשויות מקומיות, אבל אני חושב שלמעלה מ-40 יישובים במדינת ישראל, ואנחנו יכולים לראות בדיוק את ההצלחות ואת הכשלים ורק לפני כ-10 ימים ביקרנו בעיר מודיעין ושם נקודתית ראינו משפחות שעלו דרך ארגון "נפש בנפש". ראינו את ההצלחות, את הקשיים, אנחנו גם רוצים לראות את העתיד קדימה, מה החזון של הארגון מבחינת לצאת מה- אני אקרא לזה מהמעגל של צפון אמריקה לשאר היבשות, מבחינת שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית. יש פה נציגים של הסוכנות היהודים, משרד הקליטה, משרדי ממשלה שנמצאים פה, לחשוב קצת גם על השלב הנוסף, ולא רק להגיד – טוב לנו איפה שאנחנו.

לפני שאני אבקש מטוני לומר מספר מילים, אני רוצה לבקש ממר יהודה תמר, כלכלן מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שערך לנו סיכום נתונים, לתת לנו סקירה קצרה לגבי פעילות "נפש בנפש" מבחינת מבטכם. כמובן שאנחנו גם, דניאל ואחרים, ניתן לכם להציג את הנתונים שלכם, ואני מאמין שהנתונים, הם צריכים להיות דומים. לא זהים, אבל דומים. בבקשה, יהודה.

טוב, תודה רבה. קודם כל אנחנו מדברים על ארגון שפועל בקרב, כרגע, בקרב יהודי קנדה וארצות הברית וקצת בקרב בריטניה. קצת פרטים על הרקע. אנחנו מדברים על יהדות ארצות הברית, שמונה כרגע, לפי ההערכה של הלמ"ס, 5.3 מיליון יהודים, מה שאומר שלפי ההערכה מדובר פחות או יותר בשלושת רבעי מיהדות התפוצות. זה כרגע מאגר העלייה הגדול, הרלבנטי שעומד בפני מדינת ישראל.

עם השנים, לאורך השנים, הייתה עלייה מארצות הברית. העלייה לא הייתה בהיקפים גדולים. אנחנו מדברים על עלייה של כ-95,000 יהודים עד שנת 2009. עוד 10,500 מקנדה. בגדול אנחנו מדברים פחות או יותר על 105,000 יהודים שעלו עד היום מצפון אמריקה.

הממשלה הציבה בשנת 2005 יעד להגדיל את שיעור העלייה מארצות הברית, ולהעמיד אותו על 10,000 יהודים בשנה. זו הייתה החלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2005, ועל הרקע הזה, זה פחות או יותר הנתונים המספריים שאנחנו מדברים עליהם.

בשנת 2002 אנחנו מדברים על הקמת ארגון "נפש בנפש", שהארגון בא ביזמה פרטית, ובא לקדם את העלייה מארצות הברית, בא לסייע גם בקליטה שלה כאן ובעצם להיות כתובת אחת, שבאה לסייע לעולה משלב ההתעניינות בארצות הברית, דרך השלב של העלייה עצמה ואחר כך ליווי של העולה בשנים הראשונות שלו בארץ.

ביחס לעולים ממדינות אחרות, הפעילויות האלה מתבצעות על ידי גורמים אחרים. אם אנחנו מדברים למשל על דרום אמריקה ולא על צפון אמריקה, אז הפעילות בחו"ל התבצעה עד השנים האחרונות על ידי הסוכנות, כל הנושא של עידוד העלייה. אחר כך, בשלב העלייה עצמו - מהרגע שהבן אדם מגיע לארץ – הפעילות מתבצעת על ידי משרד הקליטה בעיקר. כאן אנחנו מדברים על מודל אחר, שמדבר על כתובת אחת שמלווה את העולה לאורך כל השלבים – מחו"ל – ועד לארץ.

הארגון מקבל תמיכה מהממשלה, אולי לא מספיק, אולי פחות מדי – יש טענות כאלה – אבל מקבל תמיכה מהממשלה בתקציב שלו, בשביל לעודד את הפעילות הזאת. הוא גם מאפשר, התמיכה הזאת מאפשרת, או גם הפעילות, האג'נדה שלו מאפשרת לתמוך בנוסף, ספציפית, בכל עולה, בנוסף לסל הקליטה. זאת אומרת הארגון נותן עוד סל שבעצם "נפש בנפש" נותן.

כתוצאה מהתמיכה הזאת יש גם בעצם מצב שבו עולים מקבלים תמיכות שונות, כתוצאה מזה שהארגון פועל בקרב יהדות ---

אתה יכול לפרוט לי את זה לשקלים?

כן.

מה ההבדל בין עולה שעלה דרך "נפש בנפש" לעולה שלא עלה דרך "נפש בנפש".

כן, אני יכול לפרוט את זה לשקלים. זה מופיע בטבלה 8, בעמוד 15. יש כל מיני תוכניות שאפשר לקבל בהן סיוע מ"נפש בנפש". הוא אפילו לפעמים סיוע מוגבל ביחס לסיוע ראשוני, אבל אנחנו רואים פה שלפי הטבלה, המענק הנוסף יכול להגיע ל-14,000 במקרה של רווק שמחליט לעלות לצפון הארץ. יכול להגיע ל-28,000 למקרה של זוג שעולה לצפון הארץ.

בשקלים אנחנו מדברים?

כן, כן, הכל בשקלים. בשקלים, נתוני 2010. וזה דברים שהם שונים ביחס לעולים אחרים שלא מקבלים את זה.

סליחה, עולים מאתיופיה לדוגמא.

דני, תן לבחור לסיים.

עכשיו, זה נכון שיש תוכניות שמיועדות לעולים אחרים. לפעמים זה מיועד לעולים לפי קבוצות מוצא. אתה הזכרת את אתיופיה, זה נכון גם לגבי צפון קווקז. לפעמים יש תמיכה מוגדלת בעולים האלה, וזה נכון שגם עולים לפי חתך רוחב, בלי קשר לזה שהם באו דווקא ממדינה מסוימת, יכולים להשתלב בתוכנית של עלייה קהילתית או משהו כזה ויש גם תמיכה ספציפית בהם. אבל ככלל אפשר להגיד שאם אנחנו מדברים על הכלל, הכלל הוא שאנשים לא מקבלים עוד, חוץ מסל הקליטה, וכאן הכלל הוא שאנשים מקבלים עוד. יש תוכניות ספציפיות שמוגבלות בזמן, מוגבלות בתקציב, שאנשים ספציפיים יכולים להיכנס אליהן. לפעמים פותחים תוכנית ל-75 משפחות שנותנים להם סיוע מוגדל – אם הם ילכו לירוחם – בסדר - אבל זה לא הנורמה, זה החריגים. כאן אנחנו מדברים על נורמה שהיא אחרת.

זה בגדול.

תודה רבה, אני מודה ליהודה תמר, שעשה סקירה כלכלית מעניינת. אני ממליץ לאנשים לקרוא את הנייר, הוא מעניין לכל מי שעוסק וחשוב לו הנושא.

אני מבקש מידידי, טוני גלברט, אני לא יכול להגיד שאתה בוקה רטון, טוני, כי אתה יותר בירושלים מאשר בבוקר רטון ---

נכון, נכון.

אז בעבר מבוקה רטון, שמבקר שם מדי פעם, שעושה רבות ואפשר לומר אחד היוזמים הגדולים של הפרויקט החשוב הזה, בבקשה טוני גלברט, יושב ראש "נפש בנפש".

טוב, תודה. באנגלית זה בסדר?

כן. למרות שהעברית שלך מצוינת, טוני.

אבל העברית שלי זה לא כל כך טובה.

(תרגום מאנגלית)

הקמנו את הארגון לפני 10 שנים וזה התחיל רק מתוך אהבה לישראל וציונות, זה הכל. התחלנו בגלל שראינו שיש אפשרות שאנשים מאמריקה רוצים לעשות עלייה, אבל שיעור הכישלון ושיעור החוזרים משנים קודמות, היו 50%-60% אחוזים אפילו בשנה הראשונה. אז החלטנו לראות מה אנחנו יכולים לעשות בעניין הזה.

היה איש עסקים אחד ואמרנו – בוא נעשה מחקר שוק תחילה, בואו נחליט מה הם הנושאים ואז נתקדם. כעבור שישה חודשים שערכנו מחקר שוק וערכנו חיפוש מידע על הסיבות שאנשים, בוא נגיד, בעיקר מצפון אמריקה - לא מצליחים בישראל - היו כמה סיבות, ואלה הן הסיבות שהקמנו את הארגון "נפש בנפש", לפני 10 שנים.

אז בשנה הראשונה שלנו, אני אתן לכם דוגמא, בשנה הראשונה הבאנו וסייענו בערך למשהו כמו 500 אנשים, והשנה אנחנו מקווים לסייע למשהו כמו 5,000 איש. אם נסכם, זה בוודאי 27,000 עד היום ואולי עד סוף השנה כמעט 30,000 איש. הנקודה החשובה ביותר שכולם צריכים לדעת היא, שאני מאמין שמשהו כמו 98% מהאנשים שבאו ... עד היום, עדיין כאן. כך ששיעור ההישארות הוא שיעור נפלא, וזה לא רק שהם מתרכזים בלעבור לירושלים או למודיעין, או בית שמש, אלא הם הולכים גם לאילת, הם הולכים לגולן, לגליל, לנגב, ולכל מקום אחר שהם רשאים לטייל בו.

יש הרבה סיבות בהתחלה, אני יודע שכאיש עסקים אתה לוקח צ'אנסים, אתה לוקח סיכונים כדי להתחיל משהו, כדי לבנות משהו, ואתה לא מצפה שאף אחד יעזור לך. בשנה הראשונה לא ציפינו לכל עזרה וגם לא קיבלנו כל עזרה. בשנה השנייה היו לנו תקוות גבוהות לקבל קצת עזרה, אבל גם לא קיבלנו כל כך הרבה וגם לא בשנה השלישית, הרביעית או החמישית. אבל כעת, אני יכול לומר תודה לאל שיש לנו שותפות טובה עם הממשלה. כמו שבאדון אמר, אנחנו מקבלים סכום כסף מסוים מהממשלה. אפשר להתווכח על המספרים, אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שיש לנו עולים כאן, והם גרים כאן ומאושרים, והם מעבירים את המסר לא רק לעולים אחרים, אלא גם לשאר העולם – שישראל היא המקום ליהודים – לבוא הביתה לגור וישראל היא מקום שיהודים תמיד באים לגור בו, ואף אחד לא יכול לעצור בעדם. אף אחד בעולם.

אני אספר לך סיפור קטן על כסף, בגלל שכסף נוגע תמיד ללב של כולם. החזר ההשקעה הוא עסק טוב. אם אתה רק בוחן את הסיבות הכלכליות הטהורות לעזור לעולים מצפון אמריקה וקנדה, תבחן גם את החזר ההשקעה. עד כה, נערך מחקר על ידי דילויט, כאן בישראל, ובתקופה של שש שנים, אני לא זוכר בדיוק באיזה שנים, אנחנו יכולים למסור לכם את כל הפרטים, אבל בתקופה של שש שנים – הנטו, מעבר למה שהמדינה נתנה, הנטו שחזר למדינת ישראל הוא מעל מיליארד שקלים, וזה רק בתקופה של שש שנים, וזה ערך נטו עכשווי.

אז אנחנו לא מדברים רק על מה שיקרה בשנה הבאה כשהם ישלמו מיסים או יקנו חלב, או יקנו גבינת קוטג', או יקנו קפה או כל מוצר יקר אחר. אם הם ימשיכו לעשות את אותם הדברים, זה יוסיף ערך למדינה, שלא להזכיר את הערך הכלכלי, הערך הדמוגרפי, יש גם את הילדים שהולכים לצבא, ויש עוד ערכים רבים נוספים בכל מקום.

השותפות שיצרנו כאן בין משרד הקליטה, כמובן הממשלה, הסוכנות - היום אנחנו עובדים הייתי אומר בדרך מאד מאד טובה, ואני מקווה שנמשיך לזכות להצלחה כזאת. וכאשר יהיה לנו את הכוח להתקדם לעוד 10 שנים ולהביא כמעט 30,000 איש, בעזרתו של דני ושל הקבוצות כאן, נמשיך להתחזק הרבה יותר ואני יכול להבטיח לכם שאם הכסף יהיה זמין עבורנו – נוכל להכפיל ולשלש ולרבע בכל שנה - יותר עולים לישראל.

יפה.

תודה.

תודה רבה טוני. יהודה, אתה לא התייחסת מבחינת תמיכות ממשלתיות.

כן.

כמה כסף מדינת ישראל מעבירה מדי שנה? יש הסכמה על זה או שזה-

יש לנו את זה בטבלה 5, את הנתונים.

באיזה עמוד?

טבלה 5, עמוד 13.

אתה רוצה לפרט בבקשה?

כן. אז אנחנו רואים כאן שהתקציב, קודם כל אנחנו רואים שיש גידול בעלייה. הגידול הזה לאורך השנים, התחלנו, אפשר להגיד שגם לפני כן רואים את הגידול הזה. התחלנו ב-1600, אנחנו מגיעים ל-3,000 ול-3,700 בשנת 2010. יש מגמה של גידול בעלייה. במקביל, התמיכה של הממשלה מגיעה מ-11 מיליון פחות או יותר, 11.3 מיליון בשנת 2008, אנחנו מגיעים בשנת 2010 ל-20.4 מיליון. אוקי? יש גם גידול בתקציב פר עולה, ממצב של 3,700 אנחנו עולים ל-5,500.

הנתונים האלה דניאל, הם מקובלים עליך?

בהחלט הסכומים בשקלים הם נכונים. מבחינת מספר העולים, יש דיון תמידי בנושא של המספרים של הלמ"ס, מול המספרים של משרד הקליטה מול המספרים שלנו, שלפעמים כוללים אנשים עם אזרחות ישראלית, כלומר שנולדו להורים ישראלים, מהם שילדו בגיל צעיר והם תושבים חוזרים, או לחילופין – אנשים שמשנים סטאטוס בארץ, שזה בערך קרוב ל-800 עד 900 איש בשנה. כך שהמספרים שעולים בהחלט ---

הם נספרים פה ב-3,700 או לא?

לא.

המספרים שלנו של שנת 2010, הם כ-4,800 נפשות שעזרנו להשבה, אבל זה אנשים שנכנסו למשרד שלנו ואנחנו מכירים ומסרו תעודות זהות. איך שהממשלה מגדירה עולה, האם זה מישהו ששינה מעמד בארץ ולא עלה בפועל מטוס; או מישהו שנולד להורים ישראליים בחוץ לארץ, אתה מבין? אז זה כבר דיון אחר.

תודה. אני רוצה לבקש ---

כל המספרים כאן הם מספרים של הלמ"ס. המספרים של העולים שאנחנו הלכנו עליהם, זה מספרים של הלמ"ס. יש הסבר במסמך למה יש הבדל - בגלל עיקוב בתאריך של ההכרזה על העלייה. לפעמים אנשים מגיעים באשרת תייר ואחר כך הם מודיעים שהם בעצם עלו. יש בעיה בקשר לילדים שאבא שלהם הוא ישראלי, ואז הם מקבלים אזרחות מכוח האבא בעצם, ולא מכוח העלייה ואז המדינה לא רואה בהם עולים, היא רואה בהם תושבים חוזרים, גם כאלה שלא היו פה אף פעם.

לא, לא, לא, סליחה. אני חייבת לתקן. אני ממשרד הקליטה. שמי דוריס קריאף, אני מנהלת מחלקת זכאות במשרד הקליטה. יש אזרחים ישראליים שאנחנו מכירים בהם, שדינם כדין עולה. זאת אומרת – נולדו לאחד מהורים ישראלים בחוץ לארץ, מעולם לא היו פה, או שהיו רק בביקורים, ודינם כדין עולה. יש עוד אוכלוסייה שדינם כדין עולה במשרד הקליטה, שהם קטינים חוזרים שהורדו מהארץ בגיל קטן, וחוזרים.

דינם כדין עולה בשבילכם, השאלה בלמ"ס איך הם סופרים אותם.

זה הפער.

כן, זה הפער.

אוקי, הבהרנו את הנקודה. אני רוצה לבקש, לפני שידבר סגן יושב הראש, מר ארז חלפון, יש פה כמה עולות שאני רוצה לשלב אותן בדיון. מעיין דה-גרנדיס. את מדברת עברית, אנגלית?

אני מבינה עברית, אבל העברית שלי לא כל כך טובה, אז אנגלית זה בסדר.

העברית שלך מצוינת. קודם כל ברוכה הבאה לישראל.

תודה.

ורציתי שתספרי לנו בקצרה על התהליך שלך, זאת אומרת איך התחלת עם זה, איך הגעת ל"נפש בנפש", בקצרה על התהליך שלך, עד שהביאו אותך אתמול למטוס שנחת בבן גוריון בשבע בבוקר.

ראשית, זה היה פשוט מדהים.

מאיפה את מארצות הברית?

מעיין דה-גרנדיס(תרגום מאנגלית)

דטרויט, מישיגן. בשבילי עלייה זה חלום של 5 שנים כבר, וזה מדהים בסופו של דבר להיות פה ולהבין שהימים הקרובים יהיו עבורי כהכנה לקראת המשך חיי בישראל, בדרך מאד קונקרטית וממשית.

"נפש בנפש" עזר לי בצורה נפלאה, ווידא שכל מה שאנחנו צריכים כעולים חדשים – יסופק לנו, ואני יודעת שזה בעזרת התמיכה והיחסים שיש להם עם ממשלת ישראל ומדינת ישראל. אני חושבת שלראות את כל העולים החדשים אתמול - כולם יחד - לראות את הילדים, לראות את המבוגרים, לראות את הצעירים, כמונו באים הנה, זו הייתה חוויה סוריאליסטית וזה משהו שאני תמיד אזכור, ואני מקווה שאזכה לספר על כך לילדיי ולנכדיי, ואני באמת מתרגשת להיות כאן כרגע כעולה חדשה ואני מקווה שהשותפות תימשך. אני באמת מקווה שמדינת ישראל תמשיך לתמוך בעולים, כמוני.

מעיין, אני מתרגש יחד איתך, ואני רוצה דווקא שתספרי לי על החוויה האישית שלך. איך הגעת ל"נפש בנפש", מה היה תהליך העלייה שלך, ומה את הולכת לעשות בארץ, אחרי שתירגעי מהחוויה המרגשת.

כן, סליחה, זה ממש מרגש. בהגיעי לפה אני מתכוונת ללמוד באולפן עציון בירושלים ואני אמשיך לשפר את העברית שלי, ואני מקווה שאעבוד ביחסי ציבור, תקשורת. יש לי ניסיון בחברת פולקסווגן אמריקה בארצות הברית ואני מקווה להמשיך לעסוק במשהו שנוגע ליחסי ציבור כשאני כאן, עבור חברה בינלאומית. אני אשמח לגור בירושלים. אני יודעת שזה שיש קושי למצוא עבודה בתאגידים גדולים כאן בירושלים, אבל אני מקווה שזה יתממש עבורי.

וכשרצית לעלות, את גלשת באינטרנט? הלכת למשרד של הסוכנות? איך התחלת את תהליך העלייה שלך?

אז, היו הרבה שליחים שבאו לקהילה שלי בדטרויט, מישיגן, ודרך השליחים שהסוכנות שלחה יכולתי ללמוד יותר על האפשרות לעשות עלייה. פניתי לשליח שלי בדרויט, וגם כשהייתי בוושינגטון הבירה, הם היו אלה שעזרו עם התהליך, וזה היה ישיר וקל במובן שהייתה לי המון תמיכה מהסוכנות. הם קישרו אותי עם האנשים ב"נפש בנפש" וזו הייתה שותפות טובה מאד בין שניהם וכל שאלה שהייתה לי עברה דרכם. אבל בעיקר, בתהליך העלייה נעזרתי רבות בשליחים שהסוכנות שלחה במובן שהם עצמם, מאחר שביקרו בכל כל הרבה מדינות שונות, ידעו על הדברים שאתמודד איתם בבואי כעולה חדשה לישראל, ולכן הייתה לי תמיכה רבה מהם. הם אלה שגם נמצאים כאן עכשיו, עוזרים לי לכל אורך הדרך בה אני מתחילה.

תודה רבה מעיין. אנחנו מאחלים לך הרבה מאד הצלחה ואין לנו ספק שתצליחי. את יודעת, הגעת גם יום אחרי הנחיתה לכנסת, אני מבין את המעמד, אבל אפשר לשתות מים ואם יש לך דברים בהמשך הדיון, שאת רוצה להשתתף, תרגישי חופשי.

אני מבקש מארז חלפון, סגן יושב ראש נפש בנפש, בבקשה ארז.

אוקי, אז קודם כל בוקר טוב. ברשותך, יושב ראש הוועדה, אני רוצה לפתוח את המילים שלי, זאת הזדמנות מבחינתי, הזדמנות ראשונה, להגיד תודה לאיש היקר שיושב לצדך – טוני גלברט. טוני גלברט, מי שלא מכיר, הוא יהודי ציוני, גר בפלורידה, בבוקה רטון. הייתי שם פעם אחת, אני רוצה להגיד לכם – מקום מדהים. הבעיות היחידות שיש שם זה לפעמים איזו מודעה בעיתון על כלב שהלך לאיבוד. וטוני קם בבוקר אחד ב-2001, והחליט שהוא רוצה לעשות מעשה ציוני מהלב, ומרגע זה הוא החליט לסייע לאלפי יהודים לעשות עלייה, מארצות הברית למדינת ישראל. פשוט לבוא, לעזוב ולהזניח עסקים פרטיים שיש ליהודי כמותו, ולתת 90% מזמנו לארגון "נפש בנפש" שהוא הקים במו ידיו, ביחד עם הרב יהושע פס, כדי לעזור לאלפי יהודים לעלות למדינת ישראל.

אני רוצה להגיד לכם, כשאני הכרתי אותו, עוד בתקופתי כמנכ"ל משרד הקליטה, אני חשבתי שהוא משוגע. זאת אומרת – לתת את כולו לצורך הדבר הזה, שהוא דבר כמובן יקר, ציוני, שלפי דעתי אין לו מספיק הערכה במדינת ישראל, אבל לבוא ולתת את כל זמנו להעלאת יהודים ארצה. הוא פשוט לקחת את הפרויקט הזה, הוציא הרבה מאד כסף, שאם יהיה לנו זמן נדבר על זה בסוף, למרות שטוני לא אוהב לדבר על כסף. הוא הוציא הרבה מאד כסף מכיסו, כדי לסייע לאותם עולים, ואנחנו נמצאים היום כמעט 10 שנים משהוא התחיל את הפרויקט הזה. אני חושבת שמדינת ישראל צריכה להצדיע לו. אני באופן אישי ביקשתי ממנו כמה פעמים להסכים שאנחנו נגיש אותו לפרס ישראל, כמובן שטוני סירב.

הוא עוד צעיר אבל.

טוני צעיר, הוא סירב, אבל אני רוצה להגיד לכם – מה שהוא עושה, לפחות, אני מדבר על 27,000 עולים שכבר עלו למדינת ישראל, המשפחות שלהם בארצות הברית בטוח יודעות להכיר ולהגיד תודה.

ארגון "נפש בנפש" בכמה מילים. תקציב לפני שנה סביב 80 מיליון ₪, ירד השנה בגלל, עוד פעם קיצוצים, לכיוון 65 מיליון ₪. מדינת ישראל מבחינת מדינה, זה הארגון הכי רווחי בשבילה. ולמה? כי אנחנו יודעים היום, אני הייתי מנכ"ל, יושבת פה חנה קורן, היא מכירה, ורותי ממשרד הקליטה. לא ראיתי פה עוד עובדי ממשלה, אבל יודעים. רוב הארגונים במדינת ישראל מקבלים תמיכה ממשלתית על פעילות. זאת אומרת באים, מציגים למשרד הממשלתי תוכנית, המשרד מתקצב את הפעילות וקדימה, יוצאים לדרך. לפעמים עושים מחקרי ההערכה, לפעמים לא עושים מחקרי הערכה.

התמיכה שנבנתה בארגונים מעודדי עלייה, שכאן המקום להגיד שאני מאד מצטער שלא קמו עוד אנשים כמו טוני ונרתמו לנושא הזה של עידוד עלייה, אין יותר. יש את 'תגלית' ו'מסע', שהכל טוב ויפה, שהן תוכניות חשובות, אבל זו לא עלייה. זה להביא בני נוער למדינת ישראל וכמובן הם חוזרים. אז לא נרתמו. הגיע ובא ונתן, זאת אומרת הארגון מתוקצב על פי תמיכה רק על פי מדד התוצאה. זאת אומרת, המדינה תומכת רק על בסיס מדד התוצאה - זאת אומרת - כשהעולה הגיע למדינת ישראל.

לצורך העניין, יכולה להיות חס וחלילה שנה שבה יש מיתון כלכלי, מלחמה במדינת ישראל, אני לא יודע מה, הארגון יוציא את כספו, כמובן מה שטוני והתורמים בארצות הברית נותנים, ויכול להיות מצב שבסופה של שנה יגיעו, כמובן נקווה שלא יקרה, יגיעו למדינת ישראל 10 עולים\ יגיעו 0 עולים, הארגון כמובן ישקיע את כל כספו בפעילויות לעידוד עלייה מעבר לים, ומדינת ישראל לא תתקצב אותו? וזה חשוב מאד להגיד, כדי שאנשים יבינו את השיטה. זו לא שיטת תקצוב על פי כל הפעילויות שעושים לעידוד עלייה וכל מה שעושים בחו"ל, אלא זה רק על בסיס מדד התוצאה. זאת אומרת, שהעולה הגיע למדינת ישראל, תעודת זהות, רק אז הארגון מתוקצב בכספי המדינה.

זה המקום להגיד שגם בשונה מארגונים אחרים, ואני מדבר בשם טוני כי טוני לא אוהב לקטר ולא אוהב לדבר על כסף, שגם בנושא של התקציב של המדינה, שמשרד הקליטה באמת עשה ככל שביכולתו להילחם ולנסות להגדיל ולהגדיל, אבל גם היום, כשאנחנו יודעים שארגון בה ונותן matching, אומר לי יש פרויקט, כמובן פרויקט שהמדינה רוצה אותו – אני בא, נותן 50%, מדינת ישראל אוטומטית שמה 50% על הפרויקט. בשונה גם מארגון "נפש בנפש", עד לפני שנה, עד לפני שנתיים, הבסיס היה כ-75% ארגון "נפש בנפש", מדינת ישראל 25% ---

היום ה-65 מיליון שציינת, מתוכם 20 מיליון מגיעים מהממשלה ---

נכון.

שאר הכסף מגיע מהסוכנות? מהתורמים?

תורמים, סוכנות.

מה החלוקה?

סביב, הסוכנות 3.5 מיליון, נכון יהושע? עם הטיסות, הסוכנות היהודים בהסכם שלה עם הממשלה, היא משלמת את ה-, בהסכם בין הסוכנות לממשלה ---

מיליון שקל.

מה מיליון שקל?

הסוכנות היהודית, אתה אומר כמעט ארבעה?

לא, הסוכנות היהודית, כולל טיסות. יש לסוכנות היהודית הסכם עם טיסות והסכם עם "נפש בנפש".

ברור.

שהוא פר על עולה והסכם הטיסות שהיא משלמת על כל עולה שמגיע ארצה. סך הכל, כל השלמת התקציב באה מהתורמים ומהסוכנות היהודית.

לא, השאלה שלי, בין התורמים לסוכנות היהודית – מה החלוקה?

מה הסכום שהסוכנות מתקצבת ומה התורמים?

כן.

סביב, הסוכנות היהודית כולל טיסות זה ---

זה 50% מכל התקציב.

בערך 4 מיליון דולר. לא, תוציא ממשלה, רק סוכנות יהודית.

4 מיליון דולר, כולל הטיסות.

כ-4 מיליון דולר, שזה כולל הטיסות, כל שאר הכסף זה התורמים.

כן.

ולכן חשוב לי להבהיר, זאת אומרת גם השיטה שבה הארגון, שהוא בא והוא, זאת אומרת בא לעשות את העבודה הציונית, הוא מתוקצב - הכסף ממדינת ישראל – על פי תוצאה. וזה אני אומר לך דני, אתה יכול לבדוק אותי, 70% מהארגונים שפועלים במדינת ישראל, מתוקצבים על פי פעילות ופה מודדים על פי תוצאה.

לגבי מה שאמר יהודה התחקירן וההשוואות שפה נעשו לגבי עולי "נפש בנפש" לעומת עולים ממדינות אחרות. אני אומר לך יהודה, מניסיון, גם כהיותי מנכ"ל משרד הקליטה, עולי "נפש בנפש" מקבלים הכי פחות משאר כל העולים. היות ואני יודע מה מקבל עולה, לצורך העניין, שמגיע מאתיופיה ---

לא, את תיקח את אתיופיה כדוגמא. בוא תיקח מדינה במערב, של אנגלוסקסים. דרום אפריקה או אוסטרליה.

בוא ניקח מדינה מהמערב, בוא ניקח מדינה שנייה. בוא ניכנס קודם כל, ניקח קודם כל מחבר העמים, שהם עולים מבורכים מאד. יש תוכנית מיוחדת שאני באופן אישי ---

לא, אבל הביקורת שאני שמעתי היא דווקא מעולים מהמערב, ממדינות שהיו רוצות ש"נפש בנפש" תפעל גם אצלן, והיא לא פועלת, כי יש לה תקציב מוגבל, ואומרים רגע, למה אני לא מקבל את הסל הזה. בוא תיקח מדינה מערבית ש"נפש בנפש" לא פועלת בה.

יושבת פה הגברת חנה קורן, מנהלת אגף בכיר במשרד הקליטה, והיא יכולה להגיד לך שעולים מהמערב שלא באים דרך "נפש בנפש", לצורך העניין אני אכנס איתך רק לתוכנית אחת, לא ניכנס לקליטה בקהילה, כי אריה לא יושב פה. על תכנית של עלייה קהילתית, שכל עולה שמגיע ממדינת המערב ונכנס לאותה תוכנית, בלי להיכנס כרגע לפרטים שזה סיוע בשכר דירה וסיוע בתגבור שעות עברית, שלא נפרוט אותן כרגע לכסף, אבל חנה, שאחרי זה תיתן לה להציג, יכולה להגיד לך שרק הסיוע, לצורך העניין של סיוע בשכר דירה למי שנכנס, זה יותר מעולה שמגיע ומקבל את התרומה מ"נפש בנפש". אגב, התוספת שהוא מקבל - אם זה מענק או אם זה משהו אחר – הכל מגיע כמובן מכספי התורמים ולא מכספי המדינה.

הדבר הנוסף, בלי להיכנס כרגע לתכניות שהן בנויות במשרד הקליטה לאוכלוסיות מסוימות בתוספות לשכר לימוד, וכמובן כל אוכלוסייה צריכה לקבל, כי יש אוכלוסיות שהן יותר חלשות וצריכות לקבל יותר, ואנחנו מברכים על כך, אבל אם אתה תעשה בסופו של דבר את השכלול ואת השורה התחתונה, אתה תראה שעולי "נפש בנפש", למרות המענק הנוסף שהם מקבלים מהתורמים, הם יוצאים בסופו של דבר פחות כמעט מכל עולה. בכל אופן ככה אני מכיר וככה אני רואה את הדברים. ואם תיתן לחנה אחרי זה, היא יכולה לתת ולהסביר. יש תוכניות של קליטה בקהילה שהעולים משתתפים בה ברשויות המקומיות שעולי "נפש בנפש" לא משתתפים בה ודברים נוספים, שכמובן הם עולים הרבה מאד כסף.

תודה.

רק משפט אחרון. אנחנו היינו בזמנו ביחד עם משרד הקליטה, היינו במשרד האוצר ולצערי הרב, כולם, מי שלא תשאל אותו, אומר – עלייה וקליטה – זה הדבר הכי חשוב, אבל כשמגיעים לביצוע ולהראות שזה הכי חשוב, וגם ליה יושבת פה כיושבת ראש ועדת הקליטה לשעבר, וגם שרי קליטה לשעבר יודעים שבסופו של דבר, האוצר שם את זה בסדר עדיפות אחרון.

לא יכול להיות, לא יכול להיות שארגון, ואני קורא לו – טוני גלברט, שמביא עולים למדינת ישראל, צריך להוציא מכספו כסף. העולים האלה לא מגיעים לבית בבוקה רטון, הם מגיעים למדינת ישראל ולא יכול להיות ש- אני בכוונה אומר משרד האוצר, שהלך איתנו ועם משרד הקליטה לכברת דרך, לא יכול להיות שאת המינימום, אני מדבר איתך שתתפוס פה כל חבר כנסת במשכן אומר פעילות כזאת. אגב, כל מה שאני מדבר איתך על זה, כמובן אני שם את ההנהלה וכלליות בצד, זה בכלל לא בחישוב, זה כמובן בצד.

לא יכול להיות שהמינימום של 50-50 בכזה ארגון שבא ומביא ועושה, גם זה לא ניתן אחרי שמשרד האוצר ראה וראה גם את דו"ח דלויט, וישב איתנו, ואמר אתם צודקים, ואני חושב באופן אישי שהוא אמור לתת מעבר לזה.

תודה רבה לארז חלפון, סגן יושב הראש. לגבי פרס ישראל, טוני, קודם כל הרב קיבל את פרס מוסקוביץ' והייתי נוכח בטקס המרשים בעיר דוד. אני מברך אותך על קבלת הפרס.

חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה.

תודה. אז, ממש לקחת את המילים שלי מפה, מה שרציתי להגיד.

סליחה.

אתמול אנחנו באמת ראינו בטלוויזיה איך יורדים עולים חדשים מהמטוס והיום בבוקר, בבית מלון, פגשתי את העולים החדשים. איך אנחנו יודעים שזה עולים חדשים? קודם כל תיק של משרד הקליטה וזה באמת דבר מבורך, כי מה שבתוך התיק זה כל הספרים על קבלת העולים החדשים, על הזכויות שלהם, על החובות שלהם.

כמו שארז אמר, עם כל התקציבים של המדינה ושל התורמים ושל כל הארגונים, כשמקבלים את העולים החדשים, אז כולם שמחים, כולם מרוצים, כולם רוצים פה לראות את העלייה. מלווים אותם במשך תקופה מסוימת, מוכנים לעזור בכל דבר, אבל אנחנו מכירים, כשתינוק נולד, בכל זאת כשהוא בן שנה, הוא רק מתחיל ללכת ואחרי שנה הוא עדיין תינוק. צריכים ללוות את התינוק יותר, מעבר לתקופה אשר המדינה לקחה על עצמה.

אני רוצה לברך את ארגון "נפש בנפש" ושמעתי על התוכנית יחד עם בנק הפועלים, על ליווי, בינתיים, של 1,000 משפחות שהעובדים של בנק הפועלים מאמצים את המשפחות, מלווים אותן מעבר למה שמגיע להן, וזה חשוב מאד. גם אני הייתי עולה חדשה, ואם הייתה איזו שהיא משפחה שהייתה לוקחת אותנו אחרי שנה בארץ והייתה מלווה אותנו, זה הרבה הרבה מעבר לעזרה. אבל 1,000 משפחות זה כל כך מעט. יש כל כך הרבה משפחות ואני אתן לכם דוגמא. כשאני הייתי יושבת ראש הוועדה וביקרתי דרך הסוכנות במדינות ובאוקראינה, אז דיברתי עם עולים שכבר הייתה להם ויזה לעלות לארץ והם שאלו אותי – על מה את ממליצה למשפחות צעירות? אמרתי, על פרויקט 'בית ראשון במולדת', כי זה טוב, קודם כל קליטה טובה גם בשבילכם וגם בשביל הילדים, בזמן של חצי שנה, בשנה הראשונה.

אז האנשים האלה שהגיעו לארץ, נתתי להם את מספר הטלפון שלי והם בקשר איתי. זאת אומרת, הם מספרים לי על כל שלב מה אחרי קבלת הפנים היפה, בכל זאת, באיזה שהוא שלב הם נשארים לבד. הם לא יודעים מה לעשות, לאן ללכת, איפה ללמוד. בכל זאת, הטווח הזה הקצר, זה מינימום שנותנים. צריכים לתת מעבר ומעבר. ואם עוד יש ארגונים, חוץ מהפרויקט הזה של בנק הפועלים, אם יש עוד מישהו שיכול להרים את הכפפה ולאמץ את המשפחות האלה, זה יעזור לקליטת העלייה והעולים הם השליחים שלנו בחוץ לארץ. איך שהם משדרים – ככה אנחנו מקבלים בחזרה את הפידבק, את הפרגון הזה.

אז אין לי מילים, או משהו, כי העבודה ש"נפש בנפש" עושים, זה פשוט מבורך, אבל צריך להרחיב את זה.

תודה רבה, חברת הכנסת ליה שמטוב.

אה, ועוד משהו. דרך אגב, בערוץ הרוסי, בערוץ 9, ישראל פלוס, יש עכשיו פרסומת על עולים חדשים. זאת אומרת, בדיוק כמו שירדו עולים אתמול מהמטוס, אז מראים את הפנים שלהם ואומרים – אחרי 20 שנה, אחרי 5 שנים, אחרי זה. מישהו יודע מה קרה עם האנשים האלה, איך הם הסתדרו. ואת זה, תשלחו לנו את המכתבים ואני גם ממליצה לכם לעשות את זה.

תודה רבה. אני רוצה לבקש מדניאל אוברמן להראות לנו את המצגת בקצרה אם אפשר וגם להתייחס במצגת לנושא שביקשתי, לגבי הרחבת הפעילות, כי אני מסתובב בעולם היהודי. מדי פעם אני שומע את טוני – "נפש בנפש" הגיעו לאנגליה ואחרי זה לא יודע מה קורה. אחרי זה בצרפת, הגיעו אלי שמועות, ארגנטינה. כל פעם באים אלי עם חצאי אמיתות. חשוב לי לדעת מה קורה בפועל; וגם מילה של ביקורת. קשה לי לבקר, כי אני תומך גדול של הארגון, אבל אני רוצה כן להיות פרקליט השטן בנושא הזה.

הטענה שאומרים שיש קהל שבוי בצפון אמריקה, של יהודים אורתודוכסים בעיקרם, ושם הפעילות היא העיקרית, ואין את היציאה מחוץ לקהל השבוי הזה. אז הייתי רוצה שגם תתייחס לסוגיות האלה, תוך כדי המצגת, אם אפשר.

רק ברשותך, על השאלה הראשונה, היות ודני לא מכיר את התשובה, לגבי הרחבת הפעילות, אז חשוב רק להגיד פה שאנחנו כרגע נמצאים בשלב של שיחות, בדיוק בימים האלה, גם עם נציגי משרד הקליטה.

כרגע עובדתית מדובר על ארצות הברית – קנדה.

ואנגליה.

כרגע ארצות הברית, קנדה ואנגליה. יפה. עכשיו, בגלל מה שקרה בסוכנות היהודית ובגלל שיחות עם משרד הקליטה, אנחנו כרגע נמצאים בשיחות, גם עם יושב ראש הסוכנות ומנכ"ל הסוכנות, אלן הופמן, גם עם משרד הקליטה, שחלק מהנציגים יושבים פה, כדי לבדוק אופציה שאנחנו נוכל להתרחב. כמובן יש פה הרבה ---

אתה יכול להגיד לי לשנה הבאה – איפה הכיוונים?

אנחנו צריכים לשבת. זאת אומרת, תראה, קודם כל, אם בסופו של דבר יבקשו מ"נפש בנפש" להתרחב, נצטרך לראות קודם כל אם אנחנו יכולים. בטח אם זה מדינות שהולכים והשפות שם הן לא שפת אנגלית. כי היום הארגון נותן שירות לעולים שהם דוברי השפה האנגלית. כמובן שהוא צריך, מבחינתנו, שינוי בתכנון, שינוי בגיוס של שליחים שכמובן דוברים את השפות. זה דבר ראשון.

הדבר השני הוא תקציבים, ולכן אנחנו כרגע נמצאים בשיחות, גם עם הסוכנות היהודית, גם עם משרד הקליטה. ברגע שיסתיימו השיחות האלה, כמובן אתה כיושב ראש ועדה תוכן לזמן, לבקש עדכון, לראות איפה אנחנו נמצאים. אנחנו כמובן נבוא וגם נדווח לוועדה. אבל כרגע הכל נמצא בשלבים של שיחות.

אוקי, בבקשה דניאל.

תודה רבה. תודה ליושב ראש הוועדה שהזמין את "נפש בנפש" להציג פה. קצת על הנתונים הדמוגרפיים ולמה העלייה מצפון אמריקה היא העתיד, וחברי יהודה תמר הציג פה את מספר היהודים בארצות הברית, ויש מחלוקת אם זה בין 4-5-6 מיליון, אבל עדיין זה המאגר הגדול ביותר של יהודים בעולם, כאשר הפוטנציאל לעלייה מצפון אמריקה זה המאגר העתידי למדינה.

קצת נתונים דמוגרפיים. הגיל הממוצע של העולים הוא 32, 32.5, כאשר הפילוח עם ההשתייכות, בערך 70% מהמשפחות מגדירות את עצמן בתור דתיים, כ-30% מהמשפחות קונסרבטיביים, רפורמים, או ללא שייכות דתית. מבחינת הרווקים של השנה, בערך 1,300 רווקים יעלו ארצה. הרוב המכריע ---

והטיסה של אתמול הייתה רק רווקים?

לא, לא, לא.

כי בתקשורת הייתה איזו מן מצגת. קודם כל העולות הרווקות, שתיכן רווקות?

חלקן.

אוקי, אז אנחנו קודם כל מברכים שהרווקים והרווקות יהפכו לנשואים במהרה ויקימו בית בישראל.

אמן ואמן.

כן, כן, אנחנו נעשה את כל המאמצים. כל עוד הם מציגים את עצמם בערוץ הכנסת וערוצים כאלה, הם בטוחים להצלחה בנושא הזה.

שלא יהיה פה רעיון לערוץ הכנסת, כי זה משודר, דניאל.

אני יודע, אני יודע.

שוב, בין הרווקים, רוב הרווקים אינם דתיים וזה כתוצאה של פעילות של 'תגלית', 'מסע', פעילות של הסוכנות, כל מיני פעילויות בארץ שאנשים מגיעים ואחרי זה חוזרים לארצות הברית ואחרי זה שוקלים לעלות. המצב הכלכלי בארצות הברית הוא גם כן גורם משמעותי היום. אנחנו מקבלים היום המון פניות של רווקים מארצות הברית, שמסיימים אוניברסיטה שם ואין להם עבודה. מצב האבטלה בארצות הברית מתקרב ל-10% לעומת פה, בערך 6%. פעם ראשונה בהיסטוריה שהמשק הישראלי הוא במצב יותר טוב מהמשק האמריקאי, וזה גורם מושך. אז אנחנו צפויים ליותר רווקים שיגיעו.

כפי שאמרתי, המשפחות הן מתפזרות בכל הארץ, מהצפון, מנהרייה עד קצרין, עד הדרום באילת. יש ריכוזים של המשפחות בעיקר במרכז הארץ – ירושלים, בית שמש, רמת בית שמש, מודיעין, כפר סבא, רעננה ויש לנו תוכנית עכשיו, בשיתוף פעולה עם המשרד לנגב ולגליל, ועם משרד הקליטה לעזור לאנשים לעלות לצפון, עם חבילות עידוד משמעותיות נוספות.

זה ממשיך? כי אני יודע שהייתה בעיה עם התקצוב של זה.

כן, זה ממשיך. ארז? התכנית של הגליל והנגב?

אנחנו כרגע בדיונים מול משרד הקליטה.

כן. קודם כל זו עלייה מתוך בחירה. לאנשים שבאים מארצות הברית יש הרבה מאד אופציות לאן הם רוצים לעבור, אם זה לעבור מניו-יורק לקליפורניה או למיאמי ויש להם גם אופציה לעלות לישראל. זה לא עלייה שנדחפת לפה. זו עלייה משכילה. כל העולים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, המבוגרים באים עם תארים ועם ניסיון מקצועי וטוני גלברט דיבר על התרומה הכלכלית.

אני רוצה להתייחס קצת לחסמים המשמעותיים שאנחנו הגדרנו כתוצאה ממחקר השוק הראשוני שלנו, לעלייה. אחד זה נושא של תעסוקה. אנשים שעולים ארצה מאבדים את הרשת החברתית שלהם, את הרשת שלהם, את ה- network שלהם, על מנת למצוא תעסוקה בארץ. אנחנו, "נפש בנפש" בנינו להם רשת חלופית, network תחליפי. יש לנו היום מאגר של בערך 3,500 שמות שאנשים, בעיקר עולים לשעבר, נקלטו בארץ בכל מיני חברות, מעל 1,000 חברות וברגע שמתפנה משרה בחברה כל שהיא, אנחנו מקבלים את הטלפון. היום אנחנו מקבלים בין 10 ל-15 פניות ליום למשרדים שלנו, של חברות שמחפשים עובדים. גם החשיפה התקשורתית של הטיסות שלנו, ההצגה בוועדה פה וכן הלאה וכן הלאה, שם את השם של "נפש בנפש" על המפה והחברות בהחלט פונות אלינו, להשמה. יתרון נוסף שלנו הוא שאנחנו לא גובים כסף עבור ההשמה, אז חברות פונות אלינו לפני שהם הולכים לחברת השמה.

נושא של הבירוקרטיה הישראלית זה דגל אדום, ענק, בשביל האמריקאים, שבצדק או שלא בצדק, הרבה פעמים הבירוקרטיה האמריקאית יותר בעייתית מהבירוקרטיה הישראלית, אבל מבחינת הפרספקטיבה של אותו עולה, הוא צריך להתמודד עם בירוקרטיה גדולה. עשינו שיתופי פעולה וצעדים ענקיים עם משרד הפנים, עם משרד הקליטה, עם משרד הבריאות, עם משרד הרישוי, על מנת לקצר הליכים, לשפר את התקשורת עם העולים, לתת להם מידע אמין וכך הם עוברים את החסמים הבירוקרטים בצורה, יחסית, מאד מהירה.

הנושא של השתלבות חברתית. יש לנו מאגרי מידע מאד רציניים באתר שלנו, על קהילות. מידע לגבי קהילות, מידע לגבי בתי ספר, עד לרמת פירוט של מה אחוז דוברי האנגלית בתוך בתי הספר, מה גודל הכיתות, מי השמות של האנשים החשובים בבית הספר – אם זה המנהל או סגן המנהל וכן הלאה וכן הלאה.

על עזרה כלכלית דיברנו קצת, עזרה לעולים מבחינת מענקים. עוד תחום שאנחנו עוסקים בו, זה נושא של יחסי ציבור. בארצות הברית היינו צריכים לשבור ב-2002 ---

תגובת הקהילה המקומית, אתה אומרת מקומית – בארצות הברית - לא בישראל.

אמת, נכון. היינו צריכים לשבור את המיתוס שהיה קיים עד שהתחלנו את הפעילות, שמי שעולה ארצה בשנות ה-70, 80, 90, זה אנשים שהעסק שלהם כשל, או ילד קצת בעייתי. היינו צריכים לשבור את המיתוס הזה ולהראות שאנשים באמת רציניים עולים ארצה. בגלל זה, ב-2002, ביזמת הרב יהושע פס וטוני גלברט, פעם ראשונה הביאו מטוס שלם, ג'מבו שלם של אנשים ארצה, והראינו את האנשים האלה. הייתה המון תקשורת בניו-יורק, מה-CNN וכל הרשתות האמריקאיות היו ב-J.F.K כדי להראות את הדבר המשונה הזה, באמצע אינתיפאדה – בעלי מקצוע – עורכי דין, רואי חשבון, בעלי מקצוע בכל מיני תחומים – עולים על מטוס ועוזרים לישראל, וזה נתן חיזוק לאלה שהתלבטו, שיוכלו אולי להגיד לחברים שלהם, לשכנים שלהם - תשמע, אני לא משוגע אלא תראה, יש אנשים רציניים אחרים שעולים איתי.

עוד דבר שאנחנו מצליחים לעשות, זה הנושא של כדור השלג של מגמות העלייה. רוב האנשים שעולים השנה הם חברים של, קרובים של, שכנים של אלה שעלו בשנים הראשונות של "נפש בנפש". הם מקבלים את התמיכה מאלה שנמצאים פה, ושוב זה עוד רעיון עסקי, שטוני גלברט הנחה לתוך הארגון של Success bring Success. אנחנו מאד מאד משקיעים בעולים פה, כדי שיצליחו, כדי שהם ידווחו בחזרה לארצות הברית שטוב פה והמודל הזה עובר. בגלל זה אנחנו רואים את הנהירה למודיעין ולבית שמש ולמקומות אחרים, בגלל שאנשים יודעים שטוב שם.

המצב שהיינו ב-2002, 2003, שהיינו צריכים לתת המון תמיכה חברתית לאחר העלייה, אנחנו מצמצמים את הפעילות שלנו בדבר הזה, בגלל שיש רשת חברתית מאד חזקה היום לאלה שעולים.

קצת נתונים אנחנו מציגים פה על ההתפתחות במשך השנים ועיקר העיקרים זה הנושא של ההסכם מול ממשלת ישראל בשנת 2005 לתמוך, וזו אחת מההחלטות האחרונות של ראש הממשלה אריאל שרון.

רק לזרז אותך.

אוקי, בבקשה. צמיחה במספר עולים – אנחנו מגיעים השנה לבערך 28,000 עד 30,000 עולים עד סוף השנה. הצפי של השנה הבאה הוא גם כן חיובי. ייתכן שיהיה גידול נוסף, אבל זה תלוי בתוכניות ההתרחבות ואיך השיחות האלה יתקדמו.

טוני הזכיר את הנושא של אחוז ההישארות בארץ, בסביבות ה-97% של האנשים שהגיעו מאז שהתחלנו את הפעילות שלנו, ועדיין נמצאים פה.

זו נקודה חשובה ביותר, כי אני הייתי גם שליח בארצות הברית ויש לי הרבה מאד חברים שעשו עלייה, אבל לא נשארו בארץ וזה נזק גם לאותו עולה וגם נזק הסברתי, שהמשפחה אומרת – הוא חזר, הוא חזר לפה, ולכן אני חושב שהנתון הזה הוא נתון חשוב ביותר.

נכון. אני גם רוצה להתייחס לפוטנציאל בארצות הברית. אנחנו רואים אלפי יהודים שמגיעים ארצה כל שנה בתוכניות של הסוכנות וב'מסע' וב'תגלית', וזה המאגר הפוטנציאלי שלנו לעתיד, וכמו שהתוכניות האלה הן קריטיות גם לעתיד שלנו להביא מספרים גדולים יותר, בגלל שבלי הביקור הזה בארץ, אין סיכוי לשכנע מישהו לעלות ארצה.

ברשותכם, אני אקח שתי דקות נוספות ואציג סרט קצר.

(מוצגת מצגת)

אפשר את הטיסה לארץ להאריך בכמה שעות, אם מכירים בטיסה ויש זוגות, אפשר שיטוסו מסביב.

בהחלט.

ויש את הרב פס בטח בנסיעה.


בואו נעצור פה, נשאיר את הקהל במתח.

אוקי. הם חיים באושר ועושר.

איפה גר הזוג הזה?

בגבעת שמואל, שניהם סטודנטים.

קצת על הפעילות שלנו בארצות הברית טרום עלייה. יש לנו 500 אירועים בשנה בארצות הברית. אנחנו נפגשים בערך כל שנה עם בערך 7,000 אנשים. אנחנו מנסים לשפר את אחוז האנשים שאנחנו נפגשים איתם, איזה מספר מהם בסופו של דבר עולים. כרגע זה בערך עומד על בערך 50%. השאיפה שלנו שזה יגיע ל-60% ויותר.

אנחנו מנסים למנף טכנולוגיה כמה שיותר, גם בתחומים של סקייפ, גם בתחומים של וובינאר (- מפגשים און ליין) שאנחנו עושים. יש לנו כל יום ראשון בערך חמישה, שישה וובינאר שמתקיימים, משודרים פה מירושלים ואנשים מצטרפים אליהם מכל העולם עכשיו, לא רק מארצות הברית.

התייחסתי לפני כן קצת לאתר שלנו, שהוא האתר הכי מעודכן ואנחנו רואים את ההתעניינות בעולם. חלק ניכר מהאתר כבר מתורגם לספרדית וצרפתית ואנחנו רואים את האנשים מהארצות האלה נכנסים לאתר על מנת לקבל מידע מעודכן על הליך העלייה.

פרויקטים מיוחדים – קרן עלייה לחיילים, שיש לנו תמיכה מיוחדת עם ה-FIDF – Friends of the IDf - בארצות הברית, לתת לחיילים שמתגייסים. יש לנו כ-500 חברי שהתגייסו השנה לצבא ואנחנו בקשר הדוק איתם במשך כל השירות.

מבצע 'עולים לצפון' – התייחסתי לזה לפני כן. וגם כן, פרויקט העלאת רופאים עקב המחסור של רופאים בארץ, יש לנו תוכנית מיוחדת לעידוד העלייה.

תודה אדוני. אני חייב לקטוע אותך. אנחנו פה בוועדה מלווים את נושא הרופאים. אנחנו מקווים, יש לנו פגישה עם מנכ"ל משרד הבריאות, אנחנו נעלה את הנושא הזה לדיון שיתקיים בשבועות הקרובים.

אני רוצה בקצרה, לקראת סיכום, רק מילה קצרה לחנה קורן, מנהלת אגף בכיר, עידוד עלייה ותושבים חוזרים במשרד הקליטה. חנה, אין פה הפרטה של מה שהמדינה צריכה לעשות?

לא, זו השלמה. אנחנו מאד מעריכים את העבודה של "נפש בנפש". זה ארגון מקצועי, אנחנו נהנים לעבוד איתם, אנחנו משתפים פעולה בצורה שהולכת ונהיית יותר טובה מיום ליום. אנחנו נשתף אותם השנה גם בתוכניות מיוחדות לעידוד הקליטה, שזה בעצם תוכניות שהן משווקות בחו"ל, שמהוות עידוד עלייה, כשאנחנו מדברים על מרכיבים תוספתיים לסל הקליטה. הרי משרד הקליטה מלווה את העולים במהלך 10 שנים ומעבר לזה יש לנו תוכניות מיוחדות, ששם אנחנו מסייעים בשכר דירה, בדמי הסתגלות. תפיסת העבודה שלנו אומרת שאם אנחנו מצליחים לגרום לעולה ללמוד עברית בחצי השנה הראשונה, אנחנו משאירים לו את הפתח ומגדילים את הסיכויים שלו, שהוא יצליח להשתלב בעבודה בישראל. ללא שפה אי אפשר להשתלב בעבודה.

לכן, כדי שהוא יוכל בשנה הראשונה להיות נקי מדאגות על הישרדות המשפחה, אנחנו נותנים לו את התשתית הכלכלית שתסייע בידו.

זאת תפיסת העבודה שאנחנו מאד מקפידים עליה, כי בלעדי העניין הזה, אנחנו לא נצליח בקליטה. אנחנו עושים הרבה מאד עבודה מול שותפים כמו משרד נגב-גליל. יש החלטת ממשלה של תכנית משותפת שאנחנו מפעילים. אנשים מגיעים - אני אשמח לשלוח לכם את הפרישה – לכל היישובים בגליל.

אני אשמח שהוועדה תקבל פרישה של עולי "נפש בנפש" מבחינת מקום מגורים שלהם. אני מניח שזה יותר אליכם, דניאל.

נכון.

בסדר.

בשנים האחרונות לראות איפה נפרשו כל העולים, מאד מעניין אותנו לראות את הפרישה הזאת.

ההדים שאנחנו מקבלים מהגליל זה שהתוכניות שלנו עושות שינוי דמוגרפי מאד משמעותי. הרבה מאד יישובים אומרים שזה פשוט מחייה את היישוב כתוצאה מהעניין הזה. כשאת השנה הראשונה יש להם מסודר, הם כבר נקלטים בתוך הקהילה.

תוכנית עלייה קהילתית כבר לא קיימת. אנחנו עושים את התכניות האלה במקומן, וכמוכן שזה הכל תלוי תקציב וזמינות התקציב, אבל אנחנו נמשיך ונעשה. אנחנו כרגע לפני, יש לנו שתי הוראות שעה שמוכנות לצאת לדרך. ברגע שנצליח לגייס את כל התקציב – אנחנו נצא איתם בתוכנית גדולה שתכלול את כל העולם – וכבר הודעתי גם לדני שם יהיו שותפים בתוך התכנית הזו גם.

אנחנו רק רוצים להודות ולהעצים את שיתוף הפעולה עם כל הארגונים שהם מעודדי עלייה, וכמובן עם "נפש בנפש" בראשם.

תודה. מילת סיכום קצרה, טס סוולו. ברוכה הבאה גם את לישראל. את מדברת עבירת?

תודה. לא מספיק.

אוקי. את תהי הדוברת האחרונה של הישיבה. אז אם בדקה אחת את יכולה לספר לנו על עצמך ועל חוות העלייה שלך.

(תרגום מאנגלית)

בהחלט. אני משיקגו, אלינו, אני בת 24. זה בהחלט היה תהליך הגעה ארוך הנה. באתי לכאן כשהייתי בת 16 ושהיתי שישה חודשים בקיבוץ צובה, דרך פרויקט חילופים בינלאומיים ובמכתבי הראשון לאימי, שכתבתי בלילה הזה בקיבוץ, הסברתי, אתם יודעים, איך אני מרגישה ומה ראיתי, ועל הריחות, המראות, כל דבר. וסיימתי את מכתבי עם – נ.ב. אני עושה עלייה. אתם יודעים, הייתי רק בת 16, והרגשתי יותר בבית כאן. זה לקח לי אמנם תקופה מסוימת לחזור, אבל אני גאה לעשות זאת ולכבוד הוא לי להיות מסוגלת לעשות זאת ולקבל את ההזדמנות הזאת.

ומה תעשי בעתיד הקרוב?

בעתיד הקרוב אני מתחילה ללמוד באולפן, ב-1 באוגוסט.

באיזה אולפן?

באולפן גורדון בתל אביב. אחרי זה אני מתכננת לחזור לעשות את התואר שלי בעבודה סוציאלית, ובינתיים רק אולפן.

אוקי. כשאת אומרת – לחזור לעשות, את מתכוונת לחזור לארצות הברית או לחזור חזרה ללימודים?

לא, לחזור ללימודים, סליחה. אני מתכננת להישאר לעת עתה.

אוקי. תודה רבה טס, בהצלחה.

אני רוצה ברשותכם להקריא את הודעת הסיכום של הוועדה -

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מברכת את ארגון "נפש בנפש" והעומד בראשו, מר טוני גלברט, על פעילותם למען עידוד וקליטת עלייה.

הוועדה התרשמה ומביעה את הערכתה. אין ספק שדפוסי הפעולה של "נפש בנפש" הביאו נורמות חדשות לפעילות מערך עידוד העלייה. הוועדה קוראת להגדלת פעילות "נפש בנפש" מעבר לתחומי פעילותה הקיימים היום, בשיתוף משרד הקליטה, הסוכנות היהודית וכל שאר הגורמים העוסקים בנושא.

הוועדה קוראת להגדלת תקציב "נפש בנפש", בקשר ישיר לגידול במספר העולים.

הוועדה מודה לכל העושים במלאכה חשובה זו. אני רוצה להודות לכולם, לאנשים שהגיעו מהארץ, מחוץ לארץ ובייחוד לעולים החדשים שבזכותכם אנחנו ממשיכים במפעל הציוני.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00