הכנסת השמונה עשרה

PAGE
19
ועדת משנה לחינוך דתי ותרבות תורנית

22.6.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 13
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט

לחינוך דתי ותרבות תורנית
יום רביעי, כ' בסיון תשע"א (22 ביוני 2011), שעה 09:30

"מסע אל הדרשה" – תוכנית ייחודית לבני / בנות מצווה.

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

ליאור בירן

ילד דרשת הזהב

לבנת עומר

ילדת דרשת הזהב

זהבה בלטה

ילדת דרשת הזהב

חיים אלעזר

ילד דרשת הזהב

ליעם פפרמן

ילד דרשת הזהב

אור ארבל

ילד דרשת הזהב

שיר פרינץ

ילדת דרשת הזהב

טלי בירן

אמא של ליאור בירן

לבנת יפה

סבתא של עומר

לבנת נילי

אמא של עומר

ישי מירי

מורה של חיים אלעזר

דינה גניש

מורה של זהבה בלטה

יטנש בלטה

אמא של זהבה

טגה אלעזר

אמא של חיים

ענת שריג

מנהלת בית הספר "נורדאו" נתניה

אירית איזדורפר

מנהלת בית הספר "אוסישקין" כפר סבא

רינה אדיר דור

מחנכת ורכזת עברית בבית הספר "אוסישקין" כפר סבא

סמדר דורית

רכזת תרבות ישראל אשלים אנתרופולוגי ראשון לציון

הבוט מרים

מנהלת בית הספר אשלים אנתרופולוגי ראשון לציון

דליה לוין

סגנית מנהלת אשלים ראשון לציון

גלית דהן

מחנכת ורכזת שכבת ו' אשלים ראשון לציון

נועה שבי

תלמידת כתה ו' אשלים אנתרופולוגי ראשון לציון

טלי אבדי

מחנכת כתה ה' אשלים אנתרופולוגי ראשון לציון

דורית מתתיהו

מחנכת כתה ו' בית הספר ממלכתי א' תל"י גבעת זאב

יפית זראש

אמא של דביר זראש ממלכתי א' תל"י

יהודית גידלי

י.ח. – חבר המתרגמים בע"מ
"מסע אל הדרשה" – תוכנית ייחודית לבני / בנות מצווה

בוקר טוב. אנחנו מתחילים את השיעור קצת באיחור אבל נסיים אותו בזמן. ברוכים הבאים וברוכות הבאות גם, לתלמידות, לתלמידים וגם להורים המאושרים ואנחנו ממשיכים לקיים מסורת בועדת החינוך כדי גם לומר מסר ציבורי באשר לחשיבות של הפרויקט "מסע אל הדרשה", התוכנית המיוחדת להכנת בת מצווה ובר מצווה שהיא תוכנית חינוכית שאני חושב שהיא ראשונה במעלה ויש לה חשיבות רבה מאד, ומתוך הניסיון של שנים קודמות, אנחנו גם מאד התרגשנו כל פעם לשמוע מחדש את הדרשות שהתלמידות והתלמידים הכינו. אני באמת רוצה לחזק את הנוגעים בדבר את כל המטפלים בסוגיה הזו, כמובן את מכון "עתים" ואת העומד בראשו, הרב פרבר, על פעולתם בסוגיה החשובה הזו . אני יודע ששר החינוך גדעון סער הכריז כבר כמה וכמה פעמים שהמדיניות שהוא רוצה להוביל קשורה בקשר ישיר להעמקה של החינוך לערכים, גם ערכים ציוניים וגם ערכים יהודיים, ובוודאי הפרויקט הזה משתלב היטב במדיניות הזו.

אנחנו נשמע כמה דרשות אני מקווה שאחרי הראשון/הראשונה יתרגשו כבר פחות. תרגישו בנוח. אין מבחן ואין ציונים, אז ממש תרגישו בנוח כשאתם דורשים את הדרשות. אני יודע שעבורכם זה קהל חדש בפני כל מי שדורש או דורשת, זו הכנסת, ועדת חינוך, אבל כולנו בני אדם ואנחנו יודעים גם להקשיב היטב. אנחנו נתחיל עם זהבה בלטה וחיים אלעזר מבית הספר נורדאו בנתניה. אתם הכנתם את הדרשה ביחד. זהבה?

אני וחיים?

כן?

לא.

כל אחד בנפרד. אכלת ארוחת בוקר? תדברי קצת יותר בקול. זהבה, את ילידת הארץ או עלית לארץ?

עליתי לארץ בגיל שנה.

שכחת כבר, נכון? באיזו כיתה את?

כתה ו' עולה לכתה ז' בחטיבת ביניים.

איפה?

אלדד.

בהצלחה, תקריאי את הדרשה ומה שאנו מבקשים זה לאט ובקול רם.

הדרשה שלי, שמי הוא זהבה, נקראתי כך משום שכשנולדתי הוריי לא ידעו איך לקרוא לי. אבי טילפן לאחיו והזמין אותו מישראל לאתיופיה לכבוד לידתי. כשדודי הגיע מישראל וראה אותי הוא אמר להורי שאני כל כך יפה וזוהרת כמו זהב טהור. דודי חשב וחשב איזה שם כדאי לבחור לי ואז מצא ואמר ששמי יהיה זהבה כי אני טהורה ויפה כמו זהב. הוריי התרגשו מאד מבואו של דודי שמקום מגוריו הוא בישראל ולאות כבוד העניק לי שם שהוא בחר.

לשחק במחשב, להאזין למוזיקה אני אוהבת מאד שירים, כמו כן לבשל עם אימי או אחיותיי ולנקות. הורי עלו לארץ מאתיופיה לפני שנים רבות ואנו גרים בשכונת נאות גולדה בנתניה. חקוק בזיכרוני אירוע משפחתי משמעותי והוא חתונתו של אחי הגדול, אני מאד התרגשתי וכשהגיע יום חתונתו זה היה יום עמוס בשבילי, גם רגשית וגם הסידורים להספיק. הלכתי לעשות תסרוקת מיוחדת, לקנות בגדים, נעליים, תכשיטים ועוד. אצלנו בעדה אוהבים מאד לשמוח ובכל אירוע משפחתי משקיעים ומתכננים, מזמינים המון אורחים וזה כיף גדול. משפחתי מונה 11 נפשות כולל הורי, יש לי שמונה אחיות ואח אחד, אני הילדה לפני האחרונה, יש לי אחות קטנה ממני ויש לי שבעה אחים הגדולים ממני זה נעים לחיות בבית שיש בו גם אחים גדולים וגם צעירים יותר. אף פעם לא משעמם, גם אם לפעמים קצת צפוף. נחמד לי מאד שיש לי אחיין שהוא ממש בגילי, בן של אחותי רחל, ולומד איתי באותה הכיתה. במשפחתי יש מנהג שכל המשפחה המורחבת מאלו שגרים בארץ באים אלינו הביתה להתארח, זה צפוף אך נעים וכיף. חשוב לנו לשמור על קשר עם בני משפחתנו שפעם גרו באתיופיה בתוך כפר ואילו כשהגיעו ארצה התפזרו ברחבי ארץ ישראל . לפעמים גם אנחנו מבקרים אותם אני מאד נרגשת לראות את משפחתי המורחבת לאחר זמן רב שלא נפגשנו.

נולדתי בתאריך י"ח באלול תשנ"ח 9.9.1998, פרשת השבוע שלי היא פרשת ניצבים בספר במדבר. בפרשה הזו משה מסביר לעם כי התורה ניתנה גם לדורות הבאים ולא להם לבד. העם הוזהר שאם יעבדו אלוהים אחרים הארץ תהפוך לשממה, אך כאשר יתחרטו על מעשיהם אלוקים ישוב ויקבצם בארץ ישראל ויגמול להם על מעשיהם.

עוד בפרשה מסופר על כך שמצוות התורה לא קשות לביצוע וביצוע המצוות הוא בחירה בין טוב לרע, אך הבחירה בקיום המצוות תיתן להם חיים. בפרשה שלי אני מתחברת לערך של בחירה חופשית בין טוב ורע. גם אני בחיים האישיים שלי נאלצת לבחור הרבה בין טוב ורע, אך מה שמכריע את בחירתי הוא מבחן התוצאה. כמתבגרת עלי לחשוב על תוצאות מעשיי ולקחת אחריות על מעשיי, לימודיי וחיי, ובנוסף לפעמים אני גם מתחרטת על מה שאני עושה. אנו במשפחה מאמינים באלוקים ובכך שמעשים טובים מקבלים רק טוב.

לסיום אני מודה להוריי היקרים שהביאוני עד הלום, על עזרתם ועצותיהם הטובות. אני רוצה לברך את סבי וסבתי שיזכו לאריכות ימים שיהיה להם אושר ועושר, בריאות ויושר, ולמשפחתי אני מאחלת הצלחה ובריאות, שיזכו לחיים טובים ויצליחו בכל מעשה ידיהם.

יפה מאד. שכחתי להגיד שכנסת לא מוחאים כפיים. פעם אחרונה. זה חלק מהמנהג של הכנסת שלא מוחאים כפיים, כי אז יש בעיה למי כן ולמי לא, אז לא מוחאים כפיים. חוץ מזה זה לא מופע בידורי זה עניין רציני. יפה מאד. זהבה, תגידי מה את אוהבת לבשל עם אמא שלך? אמא שלך יושבת לידך?

כן.

מה את אוהבת לבשל ?

דברים שמכינים ביום שישי.

יפה מאד. בן כמה הבכור של המשפחה?

בן 29.

ואת לפני אחרונה מפונקת או האחרונה היא המפונקת?

האחרונה מפונקת ...

אני מאחל לך הצלחה רבה, ואמא יודעת עברית?

לא.

תתרגמי לה את הכול, אז תגידי לאמא שאנחנו אומרים שהיא יכולה להתגאות בך . בסדר? יפה מאד. גם יתר הציונים שלך ביתר המקצועות הם בסדר?

כן.

טוב, אנחנו עוברים לתלמיד הבא. מבית ספר ניצנים בשוהם, בירן ליאור' ליאור, שלום מה שלומך? אכלת ארוחת בוקר?

לא.

בדרך כלל אתה אוכל?

שוקו.

איזה כיתה סיימת?

כתה ו'

עולה לחטיבת הביניים? איזה?

יהלום שוהם.

איך התעודה, בסדר?

כן.

אתה הולך לתנועת נוער?

בתחילת השנה אני נרשמתי לצופים אבל במשך השנה לא כל כך הלכתי לפעולות, כי יש לי גם אימוני כדורסל בדיוק על השעות של הצופים.

יפה מאד. עבדת קשה על הדרשה?

כן.

אתה רוצה להקריא אותה? רק לאט ובקול רם.

רגע לפני בר המצווה הוא רגע גדול ומרגש עבורי, המסמל את המעבר מילדות לבגרות, יציאה לפרק חיים חדש בחיי. נולדתי להורי טלי וצביקה בירן בי"ז בכסלו תשנ"ט. הורי קראו לי ליאור, השם הזה מבטא את תחושתם, אשר הבאתי אור לחייהם. האור הוא סמל חיוביות, חכמה וטוהר. בשם ליאור טמונה גם ברכה שאזכה לראות בחיי אורות רבים של שמחה חכמה והצלחה.

השם ליאור אינו מופיע בתנ"ך אך רצף המילים מופיע בספר מיכה כאשר הנביא מצהיר שאין מאיר את דרכו ויושב בחושך, "אדוני אור לי" מיכה ז' 8. נולדתי בחג החנוכה המכונה חג האורים, בו חוגגים את ניצחון הטוב והאור על החושך בתקווה שכך יהיו חיי.

משפחתי הינה קיבוץ גלויות מצד אימי, סבי וסבתי נולדו בירושלים צאצאים של יהודים אנוסים מהעיר משט שבפרס. הוריהם עלו לארץ הקודש בדרך לא דרך עשו דרכם ברגל ע"י חמורים במסווה של עולי רגל שיעיים מעירק. משם המשיכו את הדרכם לישראל דרך סוריה ולבנון לנקודת הגבול בראש פינה. מצד אבי, סבי היה ניצול שואה וסבתי עלתה מעירק בהיותה נערה. הורי גם חגגו את הגיעם לגיל המצוות, לאימי ערכו חגיגת בת מצווה מפוארת לכיתה ולחברים ולאבי חגגו את עליית התורה בבית כנסת של סבו העירקי שהיה רב ולאחר מכן הם חגגו באולם באבן גבירול בתל אביב. קרובי משפחה וחברים באו לשמוח איתו.

המילה אחריות מתחילה באות א' ומסתיימת באות ת' מילה זו מבהירה שיש לקחת אחריות בכל מעשינו מא' ועד ת' ולהיות ילד בר מצווה פירושו להיות עצמאי בוגר ואחראי. נוספים לתחומי אחריות היכולת להבדיל בין טוב לרע ומותר ואסור כל זה מאפשר לי לקחת אחריות על מעשיי ומחשבותיי. במהלך היום יום אני נדרש לקחת אחריות ללמידה שלי ולהתנהגות היומית שלי, מצד זה קיבלתי כבוגר זכויות שלא היו לי קודם, לכן כמו ללכת לישון מאוחר, לבלות עם חברים, להשתמש ברשת חברתית תוך כדי הקפדה על הכללים ועם שיקול דעת. בצד הזכויות שקיבלתי כבוגר עלי לציין את החובות המוטלות עליי ומתמקדות בעזרה להורים, השגחה על אחותי הצעירה ממני, התעניינות בסבי שאינו בקו הבריאות ועמידה בלוחות זמנים ובמשימות.

הפרשה שלי בבר מצווה הינה פרשת וישב בספר בראשית פרק ל"ז פסוק א, עד פרק מ' פסוק כ"ג. בפרשה מסופר על יוסף ושנאת אחיו משום שיעקב אביהם הפלה את יוסף באהבתו אליו ובחלומות יוסף. בפרשה זו בפרק ל"ז פס' ד' כתוב: "ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום", מכאן לומדים שיעקב אהב את יוסף מכל ילדיו, דבר שגרם לקנאה ושנאה בין האחים וסופו של דבר הביא את מכירת יוסף למדיינים. ממקרה הזה חשוב ללמוד לקח, אהבת הורים לילדים חשוב שתהיה שוויונית. אם הורים רוצים שילדיהם יחיו בכבוד וזה את זה יעריכו יכבדו ובעתיד יהיו חברים טובים יש לתת להם דוגמא ולגדל אותם עם תחושות שכולם אהובים ובמידה שווה, אחרת שנאה, התנשאות וקנאה תהיה ביניהם לעולם. התנשאות וקנאה בין האחים היא דבר שלילי. לדעתי תפקיד ההורים מרכזי וחשוב ליצור אווירה טובה וכבוד בין האחים.

הפרשה שלי גורמת למחשבות על חיי היום יום במשפחות רעות. לעיתים במשפחתי יש קצת מריבות וויכוחים מיותרים שבאמת מזכירים מהפרשה שלנו, אך אצלנו במשפחה, לעומת הפרשה אנחנו סולחים, מבליגים, נותנים כבוד זה לזה וממשיכים הלאה יחד לחיות בכבוד. הבלגה ואיפוק מאפשרים ליצור דרכים להידברות ,להבנה, לפשרה ולהקשבה לזולת.

בפרשה יש פסוק מסוים אשר הביא אותי למחשבות רבות. הפסוק נוגע ברקמת היחסים העדינה ולעיתים השבירה בין בני האדם. כאן מדובר על אהבה לה זוכה אחד האחים מצד אביו אשר אינו צופה את הבאות, האחים כבני אנוש אינם יכולים להתגבר על יצר הקנאה שקיים בכל אחד מאיתנו אשר אנו כבוגרים אמורים להתגבר עליו עם רצון חזק. בעולם החברתי שלי אני נפגש לא פעם באפליה ושנאה כמו המתואר בפסוק שבחרתי, לדוגמא העדפה של מאמן ששחקן מסוים ישחק במשחקים יותר מאחרים, דבר הגורם רגשי קנאה בין שאר ילדי הקבוצה.

לדעתי אם אחי יוסף היו נחושים להגיע לשלום בית ולפתור את הבעיה, הדבר היה ניתן כי אין דבר העומד בפני הרצון שלא ניתן להשיג. אם הם היו מציבים לעצמם כמטרה את הדבר אז המקרה לא היה מידרדר.

כשאני מעמיד לעצמי מטרה כלשהי בתחום מסוים אני מבצע אותה הכי טוב שאני יכול ומסוגל. לדוגמא אני מנגן בגיטרה ובכל שיעור המורה נותן לי להתאמן על שיר וכל יום אני יושב יותר משעה, מנגן אותו, מדקלם אותו ומגיע לשיעור מוכן. גם כשהמורה שלי נותן לי שיעורים קשים משיעור לשיעור אני מצליח.

המשאלה שלי לעתיד היא שהמשפחה שלי תהיה משפחה יותר מגובשת, מאוחדת, פחות ריבים עם אחותי, שכל בוקר תהיה בבית תחושה נעימה ונוחה ובסוף נכבד איש את רעהו. אנו משפחה קטנה וחשוב שנהיה אחד בשביל השני ולא אחד נגד השני.

לאמי שתמכה בי לכל אורך הדרך ולמורתי ריבי יעקב, שהאירה לי נקודות חשובות.

יפה מאד. ישר כוח. כתיבה בוגרת. אני אולי במקום ההורים שלך הייתי שם את זה במסגרת ושם את זה ליד המיטה, שלא תשכח את מה שכתבת פה. המורים שלך גם פה או רק אמא?

כן, המורה והמנהלת.

וגם אבא וגם אחות.

שלום לאחות מה שמה?

רוני, ליאור ורוני שמחה גדולה.

תרוו נחת ממנו.

עומר לבנת מבית ספר איינשטיין בחיפה. גם את מסיימת כתה ו'?

כן.

והולכת לאיזו חטיבת ביניים?

אורט טבעון.

מה המקצוע הכי חזק שלך?

תנ"ך.

משתלב יפה. איזה ספר למדתם השנה?

מלכים א וב' .

יפה מאד. תשמעי אומרים שזו דרשה מצטיינת, מחייב הא? מי איתך?

אמא, סבתא ושתי אחיות שלי.

בתור סבא זה בסדר...

שתי אחיות ואבא.

יפה מאד. איך קוראים לאחיות?

עדי וענבר.

יופי, אז בבקשה, מרגישה בסדר? לא מתוחה? קצת זה טבעי אז כמו שאני מבקש, לאט ובקול

ראשית אני רוצה לספר על שמי ומשמעותו. לעומר משמעויות רבות כמו למשל ערימה או אלומה של שיבולים, יש ישוב ממזרח לבאר שבע, ואפילו בזמן שבית המקדש היה קיים בירושלים הוקרב העומר הראשון של השעורים כקורבן בחג הפסח ובקיצור עומר רב משמעויות.

בספר ויקרא נאמר "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן והניף את העומר לפני אדוני ממחרת וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה". סבתא שלי מצד אמא חגגה את גיל המצווה באירוע משפחתי שערכה בביתה ואילו אמא שלי גם עשתה למשפחתה בביתה ונסעה ללונדון. אני אחגוג את בת מצוותי בביתי עם המשפחה והרבה אוכל טוב כמו אמא וסבתא שלי.

כמו בכל שישי כשאוכלים ארוחת משפחתית סביב שולחן ערוך אני חוגגים את בת המצווה למשפחה בבית, כי אנחנו מאמינים שאם בישול בא מאהבה הוא תמיד טעים. אנחנו גם חושבים שהבית שבו נולדתי גדלתי עם החוויות שעיצבו אותי הוא המקום הכי נכון לחגוג בו את בגרותי, לכן את חגיגת בת המצווה שלי אני אחגוג בביתי במסגרת משפחתי המורחבת ועם מאכלים משפחתיים שאותם נבשל ביחד.

אצלנו במשפחה תמיד אומרים שככל שהזכויות גדולות כך גם החובות והאחריות גדלים. זה נאמר לי מגיל צעיר לכן כיום זה לא חדש לי, הקשר בין זכויות למטלות הינו קשר ברור ומובן. כאחות לשתי אחיות קטנות כבר תקופה ארוכה אני עוזרת להוריי בשמירה עליהן ולפעמים אני מרגישה ולא פעם שהם מסתכלות עלי כמודל לחיקוי, לכן האחריות אינה חדשה לי .

פרשתי היא פרשת במדבר מספר במדבר. הפרשה שלי מספרת על המעבר של עם ישראל מנשלט לעם השולט בחירותו. לאחר תקופה של הליכה במדבר והבנה כי צריך להקים רשויות שיסייעו בניהול וארגון של העם שמתהווה יוצר משה בעזרת ה' גופים דתיים וצבאיים שיסייעו בניהול העם. לדעתי, שלב זה של קבוצה לא מאורגנת ללא נטילת כל אחריות משול לשלבים הראשוניים של האדם בילדות שלו. הפרשה שלי לדעתי היא בדיוק המעבר של עם ישראל מילדות לבגרות בשלב הבגרות של העם הוא מארגן לעצמו מוסדות שיסייעו לו להמשיך ולהתקיים. גם בבגרות שלנו כבני אדם יחידים אנו ניצבים בפרשות דרכים רבות בהן אנו צריכים להכריע הכרעות אשר ישפיעו על המשך דרכינו כבוגרים.

אני חושבת שאדם הוא יציר הסביבה שלו, אירועים שמתרחשים בסביבתו משפיעים עליו על שאיפותיו ורצונותיו. בבית לימדו אותי שכשחולמים ורוצים להגיע ליעד מסוים וכאשר מתאמצים מספיק כדי להגיע אליו אז בסופו של דבר מגיעים אליו, גם אם בדרך יש אכזבות ומכשולים לא צפויים. כמו כן אני יודעת שמשפחתי היא דבר חם ואוהב עוטף ודואג ותמיד יהיה לצידי ויעזור לי, ולו רק במילה טובה כשצריך. אני יודעת היום שצריך לכבד את השונה ולעזור לחלש, מי שהיום חזק יכול למצוא את עצמו מחר זקוק לעזרה. אני רואה את עצמי גדלה ומתפתחת והופכת לנערה חכמה ומבינה עניין, אני שואפת להיות עורכת דין כמו הוריי.

לסיום אני רוצה להודות להוריי שהיו איתי תמיד וחוו איתי את החוויות שנקרו בדרכי. יש לי תמיד בבית אוזן קשבת לצרכי ואני מודה להוריי על האהבה שהם מעניקים לי ועל הבית החם שנתנו לי.

יפה מאד, עומר. ההשוואה שעשית בין העם לבין הבגרות של האדם היחיד זו השוואה יפה. כשבני ישראל יצאו ממצרים עוד אי אפשר היה לתבוע מהם כל מיני תביעות של עם כבר מאורגן ומסודר. תשימי לב שעל כל התלונות שהם התלוננו עד צאתם מהמדבר הם לא נענשו, כי הם עדיין צעירים, הם לא מאורגנים, אחרי זה מתחילים לקבל עונשים, ומבת מצווה מתחילים לשאת באחריות, מתחילים לשלם על שגיאות.

קצת מאיים, לא?

למרות שאני יו"ר ועדת המשנה לחינוך דתי ותרבות תורני אני גם יו"ר הועדה לזכויות הילד, אמרתי שצריך לשנות את זה לזכויות וחובות הילד. ההורים מסכימים, אגב. בקרב ההורים יש לי רוב מוחלט.

אנחנו נשמע את שחר רייס. מרגישה טוב? גם את בוגרת כתה ו'? אכלת ארוחת בוקר?

כן.

דברי בקול רם. את בית ספר שיטים, איפה זה?

מהערבה.

לאיזו חטיבת ביניים ?

ליד.

בסדר גמור, את לא מאלה שנוסעות עשרות קילומטרים מיטבתה וכד'. ממה מתפרנסת המשפחה? מחקלאות?

מחקלאות וגידול כבשים.

כבשים בערבה? לא חם להם עם הצמר וכל זה? אז את רועת צאן?

היא נוקדת.

יפה מאד, כל הכבוד לכם. את מרגישה בסדר? את לא ראשונה, אז רק בקול רם ולאט בבקשה.

שלום לכולם שהגיעו מקרוב ומרחוק, אני שמחה לראותכם בביתי ומודה לכם על המאמץ שעשיתם על מנת לחגוג איתי את בת המצווה שלי.

הורי בחרו לי לקרוא בשם זה מכיוון שעבורם אני האור הראשון שלהם. אני שמחה שהוריי קראו לי כך ומרגישה זכות להיות האור הראשון של חייהם. מילדותי ועד היום אני גרה במושב עין יהב. הורי רוני ואורן הכירו בעין יהב והתחתנו בשנת 1993 אחרי לידתי נולדו גיא ודן אחי הקטנים. סבי וסבתי מצד אימי נולדו בארץ ושנים רבות משנות ילדותה של אימי הם חיו בקניה שאפריקה ששם נולדה אימי. סבי וסבתי מצד אבי נולדו בארץ ונפגשו בכפר הירוק והיום הם מתגוררים בעין יהב. משפחתי המורחבת פזורה ברחבי הארץ, באזור המרכז במכמורת בתפרח ובערבה. אני אוהבת את המפגשים המשפחתיים שלנו שמתקיימים בדרך כלל בימי שישי בערב, בערבי חג ובימי הולדת. אבא שלי אורן עוסק בחקלאות ובגידול כבשים עם דודי. אבא מלמד אותי לתורם מעצמי למי שצריך ולעזור למי שזקוק לעזרה, אמא שלי היא מעצבת גרפית בחברה לפיתוח בערבה. עם אמא אני אוהבת לבשל ואני נעזרת בה בכל רגע שצריך. כבר שש שנים אני רוכבת על סוסים ונהנית מכך אני גם לומדת להתמודד עם פחדים וקשיים.

בפרשת השבוע שלי פרשת ניצבים וילך בשבת זו קוראים שתי פרשות, משה מכניס את עם ישראל וכורת ברית בינם לבין ה' ובנאומו האחרון הוא מבקש מהם לשמור על חוקי אלוקים. משה כינס את כל העם ולא רק את העשירים והמכובדים שבעם, הוא רצה שאפילו זקנים עניים וילדים ישמעו את נאומו ויהיו חלק מהברית.

מצאה חן בעיני הגישה שלו כי אני חושבת שבמעשה זה מגלה יחס של שוויון בין כל האנשים ולא מתייחס רק אל קבוצה ממעמד מסוים וגבוה. אני מסכימה עם דבר זה ואני יודעת שאינני צריכה לשפוט בן אדם לפי המראה או המעמד החברתי שלו אלא ע"פ ההתנהגות שלו, לא משנה אם הוא עני או עשיר, מקובל או פחות מקובל. משה מבקש מהעם לבחור בטוב, לבחור בדרך של אמונה. הרעיון של בחירות בחיים הוא מאד חשוב לכל אדם. אני חושבת שאני צריכה לעשות בחירות בהתאם למה שטוב ונכון לי ולא ללכת אחרי הבחירות של החברה או של הרוב, כשאני עושה בחירות אני צריכה לעשות אותן ברצינות ולקחת בחשבון לא רק את הצרכים שלי אלא גם להתחשב באנשים אחרים על מנת שלא לפגוע בהם.

אני רוצה לספר על משהו שאני ומשפחתי עשינו בשנה זו. מידי שבוע אני ואימי נוסעות לדימונה מיד אחרי הלימודים למשפחתון, יחד, ובו נמצאים ילדים בני חמש עד שתים עשרה שיש להם בעיות משפחתיות, כלכליות ואישיות, והם לא יכולים לגור בבית שלהם עם ההורים שלהם. להם אין בחירה, צו בית המשפט כפה עליהם פתרון זה. הוריי ואני בחרנו לעזור להם, אנחנו עושים להם כל מיני פעילויות שמלמדות אותם. למשל בביקור האחרון אמא שלי הכינה דף מצויר שבעזרתו לימדנו אותם מה זה הר גבוה ומה זה הר נמוך, ים רדוד וים עמוק, כהתחלה לקריאת מפה. התחברתי באופן מיוחד לילדה בת שלוש עשרה, היא רוקדת היפ הופ כמוני, היא אוהבת לשחק במשחקי קופסה, אז הבאתי לה במתנה משחקים ואני משחקת איתה. קשה לשוחח איתה על נושאים אישיים בגלל החשש לפגוע בה אז בעיקר אני משחקת איתה. לפעמים אין לי כוח וחשק לנסוע אך אבא אומר שזה חשוב ובכל זאת אני נוסעת. בסופו של דבר כיף לי ואני שמחה שנסעתי. קשה לי כי אני צריכה לוותר על אימון סוסים, פגישה עם חברות, הליכה לבריכה ועוד אני חוזרת מאד מאוחר בערב בשעה שמונה וחצי, כי הילדים במשפחתון מתעקשים שנישאר איתם לארוחת ערב. אני רוצה להמשיך איתם בשנה הבאה, למרות הקושי.

ולסיום, אני מודה להורי שתומכים בי ומגדלים אותי במשפחה חמה ואוהבת.

יפה מאד שחר, את הבכורה?

כן.

אני הבנתי מהפתיחה, את היית אור ראשון להורים. נדמה לי שאמא התרגשה יותר ממך. יפה מאד, זאת אחותך?

זאת חברה לכתה.

חברה לכתה. איזו חברות אמיתית, מגיעה מעין יהב לירושלים. כמה זמן נסעתם? שלוש ארבע שעות?

שעתיים וחצי.

אני מקווה שאתם נוסעים לפי החוק... טוב זה גם משמח אותי לראות שהפרויקט הזה הוא לא רק במרכז הארץ אלא מגיע גם עד עין יהב.

טוב. אנחנו סיימנו עם ההקראות של ארבעת הדרשות המצטיינות ואנחנו עכשיו עוברים לבתי הספר המצטיינים. הם לא מקריאים דרשות, אבל נאפשר לכל בית ספר לומר את דברו בקצרה. אגב אתם יודעים שהיום ב-11 יש תרגיל עורף ארצי אם שמתם לב כשנכנסתם לחדר כתוב שזהו חדר מוגן ואזור מוגן אז אם נישאר פה עד 11 אל תיבהלו, ייכנסו פה לחדר הרבה מאד אנשים אחרים. אתם לא יוצאים מהחדר אלא נשארים בזמן התרגיל פה ואחרי התרגיל כולם יצאו ואז אנחנו ניפרד, במידה ולא נסיים עד אז.

אם נסיים לפני 11 אתם חלק מהתרגיל ואז יכוונו אתכם לכל מיני מקומות ותישמעו למשמר הכנסת, שהם הסדרנים שמפקחים על הכנסת שנמצאת באחד המוקדים של התרגיל הזה.


אז אנחנו עוברים לבתי הספר ואני אעבור לכפר סבא, בית ספר אוסישקין, המנהלת אירית איזדורפר. כמה מילים על הפרויקט אצלכם.

הפרויקט אצלנו הוא בבית הספר שנה ראשונה כפיילוט, אני חושבת שזו דוגמא לעבודה מאד מעמיקה בנושא החשוב שאנו יודעים שעלה לסדר היום במטרות החינוך ובמטרות שאנחנו זקוקים להם. חיכינו הרבה זמן במערכת החינוך למטרות וקידום הנושא של יהדות ומורשת. תמיד היה בבתי הספר במדינת ישראל ככה נגיעות קטנות של לימודי התנ"ך ויוזמות פרטיות של בתי ספר. אני רוצה מכאן לומר ישר כוח למשרד החינוך שבאמת לקח את הנושא הזה של קידום לימודי מורשת ויהדות בראש מטרות החינוך. ישר כוח.

אנחנו מאד גאים על הפרויקט, אנחנו מעמיקים את הפרויקט בשנה הבאה, כמו שאר בתי הספר לכיתות ה' כיתות ו' ומקווים שנצעד בגאון לקראת יישום התוכנית בכיתות א'-ו' אנחנו מאד גאים שבית הספר שלנו נבחר כבתי ספר אחרים. כאן יש לנו ילדים מדהימים, כאן שיר , אור וליעם, עולה חדש מאוסטרליה שהגיע אך לפני שנה וזכה בכתיבה אישית שלו, אור ושיר, מצטייני בית הספר בנושא. אנחנו מאד גאים וישר כוח.

יפה מאד. איך קיבלו את זה הילדים וההורים?

אני מחנכת ורכזת שפה. מורשת ותרבות ישראל זה משהו שאנו עוסקים כל השנים. פעם נתנו לזה במה וההורים אני חייבת להגיד שבתחילת שנה הרימו גבה, איזו תוכנית נכנסת? אנחנו בית ספר ממלכתי, לאן אתם מכוונים ? מהר מאד הם קיבלו את התשובות שאנחנו מכוונים למקום של אהבת הארץ, להכיר את ספר הספרים שלנו ולקחת מתוכו את הערכים.

אני חושבת שלאחר בערך חודש וחצי שהתחלנו לעסוק בנושא הם קיבלנו רשמים מהבית כי נתנו שיעורי בית להורים וכן הם הפכו להיות שותפים לתהליך והם הגיעו לערב שמציגה קרן והעבירה להורים ולימדה אותם שיעור וזה הפך להיות חלק מהחיים שלהם, אז גם ההורים והילדים האחרים נהנו, והילדים הבינו שבעצם השכבה כולה זכתה, לא רק שלושת הנציגים כי כתבו דרשות מדהימות ואני לא יכולתי לבחור איזו דרשה ואף אחת מהמחנכות לא יכלה, אז נתנו לקרן את הזכות לבחור את הדרשות הטובות, ואני חושבת שכל השכבה עשתה עבודה יוצאת מגדר הרגיל.

טוב, בוא נאמר שקרן היא אחת המדריכות או המנחות של העמותה.

בית ספר נוסף הוא ממלכתי א' מגבעת זאב, שכנים של ירושלים. אני מבין שהמנהלת לא יכלה להיות והמורה האחראית על התוכנית בבית ספר, דורית מתתיהו, נמצאת כאן. מה את מספרת?

אני הגעתי עם אופק, רון ודביר ואמא של דביר.

שלום לאמא.

בית הספר שלנו הוא תל"י, מוגדר כלימודי יהדות, אך אני מוכרחה להודות שאני חדשה בבית הספר. אני עברתי את התוכנית הזו פעם ראשונה ועברנו את התהליך שהוא ארוך ויפה ולדעתי גם מאד מלהיב משום שכמו שנאמר כאן התחברו אלינו ההורים הסבים הסבתות ויתר בני המשפחה, הקשרים רבים וכל אחד כמובן מהמקום שלו מי יותר ומי פחות.

התהליך חשף את הילדים למקורות ולשורשים היהודיים ולזהות הישראלית שלהם ואני חושבת שהחוברת מדברת בעד עצמה, אני מקווה שכולם מכירים, היא פשוט מלהיבה. זו אסופה של תמונות, רשמים, חוויות, אפילו רגעי הלידה שהאמא מספרת או ברית מילה או זבד הבת, תלוי על מה מדובר, חוויות רבות ושונות. מה שאנחנו במיוחד הדגשנו בתהליך וחשפנו את הילדים לטקסי מעבר ולהתבגרות של הנערים ונערות בני גילם בעולם כולו.

בעקבות זאת ערכנו את ההשוואה ליהדות, מעבר מחיבור לטקסט ולספר הספרים, לתנ"ך, למקורות שלהם. הם בעצם הבינו שיש טקסי מעבר רבים ומגוונים בעולם, חלקם כרוכים בכאב פיזי חלקם כרוכים באיזה שהיא הצהרת נאמנות לחברה ולמסורת שבהם הם חיים ואני חושבת שזה נתן להם המון, חשף להם עולמות שונים וזה פתח בפניהם איזה שהוא צוהר לנערים בני גילם ומה הם חווים.

זה בתוך מערכת השעות? זה מחוץ למערכת השעות?

זה שעתיים שבועיות במערכת, ערכנו ערב עם הורים שבאמת עסק בטקסי מעבר בעולם כאשר הדגשנו את הטקס היהודי ואת כל ההשוואה, ובנוסף היה עוד ערב עם הורים, שבו עשינו למידה משותפת של פרשת השבוע האישית של כל ילד, ורק אחרי תהליך כזה התחילו לכתוב הילדים את הדרשות שלהם. הם בחרו מורה דרך, זה היה יכול להיות או ההורה או המורה או איזה שהוא מבוגר שהוא דומיננטי בעולמם, וכך הם כתבו את הדרשות שלהם, הם התחברו לנושא מסוים בפרשת השבוע והנושא הזה התחבר לעולמם.

יפה, מי היה מורה דרך שלך מה שמך?

אופק, היו ההורים.

ושלך, מה שמך? מי היה מורה הדרך שלך?

דוד שלי ראובן

למה בחרת את הדוד?

כי בהתחלה רציתי את אמא או אבא, אבל אמא שלי אמרה לי, אם את רוצה שהדרשה שלך תהיה "ואוו" תיקחי את רובי.

המילה "ואוו" מופיעה בתנ"ך?

מה שמך?

דביר.

מי המורה דרך שלך?

אמא שלי ועזרה מהדוד.

יפה מאד, טוב, כל הכבוד לכם.

רק להראות דבר אחרון, בבית ספר את הדרשות שלנו כל הילדים כתבו.

השעתיים שבתוך מערכת השעות, מאיפה הן? על חשבון מה? אלו שעתיים נוספות?

חלק מתוכנית הלימודים החדשה.

אני לא יודע אם מותר לי לספר, אבל שלשום או אתמול שוחח איתי שר החינוך גדעון סער, בין יתר הדברים הוא אמר לי שהוא גם אבא גאה כיוון שבתו סיימה את חוק לימודיה בכתה ו' או ח', אני לא זוכר והוא ראה בתעודה שורה חדשה 'מורשת ויהדות'. הוא גם קרא לי מה כתוב שם ואת זה אני לא אגיד לכם... הוא אומר, שמע אם יש תעודה בישראל שיש את מורשת ויהדות, אנחנו מתחילים להשיג את המטרה. אני חושב באמת שזה ראוי לעידוד וגיבוי מאד חזק, גם בעקבות הדברים שאתם דיברתם. בכפר סבא שמשום מה היהדות היא לפעמים מאד מבהילה אז עוד מעט יש אזעקה .. אפשר להרגיע באזעקת ארגעה עולה ויורדת שאין צורך לפחד.


אשלים אנתרופולוגי מראשון לציון, המנהלת מירי הבוט בבקשה,

בית הספר שלנו חוגג השנה בר מצווה 13. כשבנינו אותו קיבלנו ייחודיות, אנתרופולוגיה, ולא ידענו בדיוק איך לאכול את זה, לימדנו תרבויות קרובות ורחוקות, זמן ומקום, לימדנו על האצטקים והאדם הקדמון ובסוף השנה הראשונה בעצם ישבנו ויושבים איתי פה כל הצוות המוביל ואמרנו---

תציגי אותם.

סמדר, רכזת אנתרופולוגיה שמובילה את "מסע אל הדרשה", דליה הסגנית וגלית רכזת השכבה, וטלי מחנכת, ונועה יו"ר מועצת התלמידים של בית הספר

נועה, תתכונני עוד מעט לדבר..

בסוף השנה הראשונה עשינו בעצם חושבים ואמרנו רגע אנחנו מתעסקים עם תרבות של אחרים ורחוקים ומה עם התרבות שלנו? ובעצם שינינו את כל תוכנית הלימודים של בית הספר והתעסקנו עם התרבות שלנו, וכשנחשפנו לתוכנית של עתים זה ישב לנו בול על מה שרצינו. טקסים של אחרים, לוחות שנה, כשלימדנו לוח שנה תמיד לימדנו את של אחרים וגם את שלנו וטקסי בגרות וזה ישב לנו טוב, אז הזמנו את ליאורה, שנה שלישית, ובספר המחזור של ילדי ו' תמיד כתבנו איזה חמשיר קצר ומשעשע והחלטנו לשדרג והילדים בתוך ספר המחזור של סוף שנה כל אחד כותב מיני דרשה משלו, אז יש את ההיכרות עם פרשת השבוע והתאריך העברי ואיפה אני מתחבר לפסוק מסוים בתוך הפרשה שלי וכתבנו דברים מאד יפים ומרגשים והדרשה של נועה ממש מרגשת. אז נועה.

רגע, פה לא המנהלת קובעת... אנחנו מחלקים רשות דיבור. את לא תקראי עכשיו את הדרשה, את רוצה לקרוא את התקציר? את גם ב-ו' ? אז מה, שנה הבאה את עוזבת את בית הספר?

כן.

גם בחטיבת ביניים תתמודדי על ראשות מועצת התלמידים?

אם יש , בכיף.

בכל בית ספר יש, זה כיף להיות ראש מועצת התלמידים ?

זה גם כיף וזה גם כבוד מאד גדול לבית הספר.

אבל זו לא עבודה ושליחות ציבורית? לא באים בטענות ? לא כמו אצלנו בכנסת?

מנסים לרצות את כל התלמידים שמבקשים וגם את המורות ולמשל יש לנו בבית הספר שוק שהתלמידים בבית הספר מוכרים חפצים שלהם שהם כבר לא צריכים בבית ופשוט מוכרים לילדים אחרים.

יפה, טוב. תקראי בבקשה את התמצית.

פרשת השבוע שלי פנחס. פסוק מרכזי מתוך הפרשה "ותקרבנה בנות צלפחד ואלה שמות בנותיו מחלה נועה .. ומלכה ותרצה " מתוך ספר במדבר פרק כ"ז פסוק א'.

אם זאת פרשת השבוע שלך, אז היום הולדת שלך מאד קרוב.

כן, מחר. קישור לחיי האישיים בפרשה מסופר על מותו של צלפחד. לפי החוק המקראי נחלת אבות יורשים הבנים בלבד ולצלפחד היו רק בנות ובנותיו פנו למשה ודרשו לרשת את נחלת אביהם, משה הסכים והחוק המקראי שונה ובנות צלפחד נהגו באומץ לב ועמדו על שלהם.

כאשר נולדתי ואמי הביטה בפני, היא אמרה, זאת נועה. היא לא ידעה שפרשת השבוע שלי עוסקת בבנות צלפחד שאחת מהן היא נועה, היא גם לא ידעה שיש בי תכונות דומות לשל נועה המקראית, דבקות במטרה רצינות ועקשנות. בעתיד ארצה להיות גננת לילדים קטנים או בחינוך מיוחד.

יפה מאד. טוב, תשמעי אולי הביקור בכנסת יעשה לך תיאבון להגיע לכנסת. מתחילים ביו"ר מועצת התלמידים..

אנחנו עוברים לבית הספר האחרון כרמל בנצרת עילית מנהלת ליאה ורשיצקי. בואי שבי. מי איתך?

איתי מחנכת הכיתה ושלושה הילדים שמייצגים את תלמידי הכיתה. אנחנו באנו מנצרת עילית. נצרת עילית מוכרת כעיר קולטת עלייה ולכן כל נושא המורשת הוא מאד חשוב לנו. מכיוון שהרבה מהעולים החדשים אינם מכירים את המורשת שלנו, לכן כל השנים עבדנו וניסינו להקנות בדרכים שאנחנו יודעים את נושא המורשת ובשנים האחרונות אנחנו עושים את זה בצורה הרבה יותר מקצועית ומוסדרת. אנחנו עשינו עם תוכנית "קרב" שמדריכים מתוכה לימדו את הילדים את נושא בר/בת מצווה, את נושא ההתבגרות ובתוספת המחנכות שעבדו בנושא הדרשה. המחנכת אתי, הכתה שלה זכתה בכיתה המצטיינת. תמשיכי .

אתי, את רוצה לומר משהו?

כן דווקא באמת מנקודת מבטה של מורה בכיתה, למעשה אני עשיתי איגום משאבים מבחינת השעות, כי אין כל כך הרבה שעות ובאמת היה צריך להקדיש קצת יותר ובעצם שילבתי את מקצוע כישורי השפה, שזה אחד ממקצועות הליבה ושם אחד ההישגים הנדרשים זה תהליכי כתיבה, אז כשהגענו לכתיבת דרשה, ישבתי עם הילדים וחשבנו מה צריך להיות בתוך הדרשה. בנינו קריטריונים ובניתי איזה שהוא דגם בתוך המחשב, שילבנו גם את המחשב. נצרת עילית גם משתייכת לסיסמא לכל תלמיד, והילדים תוך כדי כתיבת הדרשות חקרו ופנו להורים, היה שיתוף של הורים, קריאת הדרשה, איך מתחברים לדרשה, פחות או יותר מבנה די דומה למה שהילדים קראו, ויצרנו ספר דיגיטלי. אם תיכנס לאתר של סיסמא לכל תלמיד נצרת עילית בית ספר כרמל, יש לנו ספר דיגיטלי של כל הדרשות ובסוף שנה אני אצרוב לכל ילד דיסק ותהיה לו מזכרת לכל החיים.

טוב, יש בית ספר עם ספר דרשות.

בעידן הטכנולוגיה.

אני לא רוצה לקלקל, אני מעדיף ספר יפה מאד, אני מאד מסכים איתך גברת ורשיצקי על המשימה המיוחדת בנצרת עילית, זה נכון. יש פה תלמידה, מה שמך?

מאי, ברנט

כתבת דרשה. מה פרשת השבוע שלך זוכרת?

בהעלותך

זה גם כן היה לך לא מזמן יום הולדת.

לפני חודש בת מצווה.

איפה חגגת?

באולם.

שם קראת את הדרשה?

לא, זה היה בתוך שיעור.

מי החברים שלך פה?

לירן ואור.

יש אור וליאור ואורלב... זה בסדר גמור.

אני רוצה להודות לוועדה, במיוחד לח"כ אורלב. אנחנו כמכון עתים מאד גאים בכל התלמידים, בכל בתי הספר, אנחנו שמחים שאנחנו נוטלים חלק בהתפתחות שלהם מול המסגרת של מורשת ישראל, כלומר מקווים שנוכל להמשיך הלאה יחד עם בתי הספר ועם ועדת החינוך ועם משרד החינוך בכל מה שקשור למורשת ישראל.

רק שתי הערות טכניות. למי שלא יודע, אני יו"ר מכון עתים שאול פרבר ומכון עתים, זו השנה החמישית או הרביעית שאנו כאן בוועדת החינוך, מסיימים את השנה והשנה זה היה יחד איתכם, אנחנו רוצים להזמין גם את התלמידים המצטיינים וגם את בתי הספר לעשות את זה, מהר עכשיו, להצטלם כאן עם ח"כ אורלב מוועדת החינוך ונבקש מכולם, לאחר התרגיל כנראה, לא נספיק קודם, להיפגש ליד המנורה מחוץ לכנסת לצילום עם כולם ביחד. זה מאד חשוב לנו, אז פשוט אני שוב מודה לח"כ אורלב.

בזה אתה יוכל להאריך...

מה הפרוצדורה , לפי בית ספר או לפי ילדים ?

הילדים איתך.

ילד שהרב פרבר קורא בשמו מגיע לכאן עם משפחתו והמחנכים שלו ואנחנו נותנים לו את התעודה ליד הדגל. נעשה את זה הכול בזריזות, ותגיד מי הבא בתור ונשתדל לסיים את זה בעשר דקות.

חיים אלעזר וזהבה בלטה

עומר

שחר רייס

בית ספר הכרמל מנצרת

בית ספר תל"י מגבעת זאב

בית ספר אוסישקין

אשלים ראשון לציון

בית ספר ניצנים

שוב אני רוצה להודות לכולם. אחרי התרגיל נצא למנורה.

שבו דקה אחת השיעור לא הסתיים עוד אין צלצול...

כאמור אני מלווה את הפרויקט כמה שנים אני חושב שיש לי כבר חזקה אם איני טועה על העניין ואני בהחלט כל פעם מתרשם מחדש על החשיבות הזו של החינוך של הילדים שלנו להתחבר למורשת, לתרבות ולמסורת המאוד חשובה, וצריך לזכור את הדבר הזה, כיוון שבשונה מעמים אחרים אפשר לומר שאנחנו עדיין מדינה מאוד צעירה שמקבצת עלייה מעשרות מדינות והחיבור שלנו למורשת היהודית, לדעתי, הוא מהיסודות החשובים והחיוניים ביותר להבטיח את העתיד שלנו. אין זה סוד שקמים עלינו לכלותנו ומקימים מערכת דה לגיטימציה מאד נרחבת בעולם על עצם הזכות שלנו כלאום יהודי לקיים פה מדינה ריבונית בארץ ישראל, לכן המורשת היהודית, החיבור למקורות שתלמיד בקי ויודע שהחיבור של העם היהודי הוא מברית בין הבתרים, אברהם אבינו, יהושע בן נון מכניס את העם לארץ, הוא קורא שמות למקומות שנכתבו לפני 3500 שנה ואז הוא אומר, רגע אני בעצם הולך בדרכי אבותיי, אני לא נולדתי, זה לא העם שנולד ב 1948, לפני 63 שנה כקפריזה או חוויה רגעית של משהו, אלא יש כאן שרשרת דורות מאד ארוכה.

אני חושב שזה עוזר מאד לגבש את הזהות היהודית הישראלית של אותם תלמידים ואין ספק שהצורך בחינוך הממלכתי הוא צורך מאד ניכר בעניין הזה, ואני מאד מברך את אותם בתי ספר שמקיימים זאת. לצערי זה רק 165 בתי ספר שנמצאים בפרויקט. אני יודע שיתר בתי הספר הם לא יתומים בסוגיית היהדות כולם, איכשהו קשורים בעניין הזה אבל בוודאי צריך תגבור וכמו שאמרתי, שר החינוך גדעון סער פועל מאד נכון, לפעמים דווקא שר חינוך שבא מהמגזר החילוני ואומר 'רבותי, צריך להתייחס ביתר רצינות למורשת היהודית' יכול להצליח יותר מאשר שר שחובש כיפה סרוגה.

אני זוכר שהייתי מנכ"ל משרד החינוך והתרבות בשעה שחלק מההורים עוד היו חלקם תלמידים, בשעה שהמר היה שר החינוך, אז אני זוכר שהוא היה כמה קדנציות ובראשונה הוא אמר שצריך להעמיק, שהתלמידים צריכים ללמוד את הסידור, לא צריך להתפלל אבל שיידעו מה זה סידור, סידור זה ספר מקור של תרבות ישראלית, ואז אמרו 'מה, הוא דתי, הוא רוצה להחזיר את כולם בתשובה', וככל שהתנצלנו ואמרנו שלא זאת הכוונה, אנחנו רק רוצים שתדעו שאלוקים שלח מכתב ותפתחו את המעטפה ותקראו את המכתב, רק זה מה שמבקשים מכם, שתלמדו את מקורות היהדות, ואני חושב שיש קורת רוח רבה שהיום יש יותר.

ולכן יש לי באמת קורת רוח רבה, כמו שאמרתי, ואני רוצה לברך שוב את בתי הספר ואת עמותת עתים ואת העומד בראשה הרב שאול פרבר ואני כל פעם שאני רואה את הנחת של ההורים אני אומר שהפרויקט הזה מצליח, כי אני חושב שחלק מההורים לא זכו ללמוד את מה שהתלמידים עכשיו לומדים. אני צודק?


הישיבה תמה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00