הכנסת השמונה עשרה

PAGE
22
ועדת הכספים

22.6.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ' בסיון התשע"א (22 ביוני 2011), שעה 10:05

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי לפי ערך כינון), התשע"א-2011

זאב אלקין, אברהם מיכאלי, דוד רותם, זאב בילסקי, משה גפני, אורי אורבך, ציון פיניאן, אריה אלדד, רוברט אילטוב, דני דנון, מרינה סולודקין, אופיר אקוניס, מירי רגב

חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר

יעקב אדרי

זאב אלקין

אורי אריאל

אברהם מיכאלי

ציון פיניאן

ליה שמטוב

בנצי ליברמן, מנהל מינהלת תנופה, משרד ראש הממשלה

עו"ד איתי אהרונסון, היועץ המשפטי, מינהלת תנופה, משרד ראש הממשלה

עמיחי פילבר, עוזר ראש מינהלת תנופה, משרד ראש הממשלה

עו"ד שירה ברנד, מינהלת תנופה, משרד ראש הממשלה

עו"ד עדנה הראל, משרד המשפטים

עו"ד שי סומך, משרד המשפטים

עו"ד אסף תכלת, משרד המשפטים

דניאלה פרתם, אגף התקציבים, משרד האוצר

אופיר כהן, יועץ שר המדע

יוסי דיין, חבר ועד מפוני א.ת. ארז

חי וייץ, חבר ועד מפוני א.ת. ארז

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי לפי ערך כינון), התשע"א-2011

זאב אלקין, אברהם מיכאלי, דוד רותם, זאב בילסקי, משה גפני, אורי אורבך, ציון פיניאן,

אריה אלדד, רוברט אילטוב, דני דנון, מרינה סולודקין, אופיר אקוניס, מירי רגב

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי לפי ערך כינון), התשע"א-2011, הצעתם של חברי הכנסת: זאב אלקין, אברהם מיכאלי, דוד רותם, זאב בילסקי, משה גפני, אורי אורבך, ציון פיניאן, אריה אלדד, רוברט אילטוב, דני דנון, מרינה סולודקין, אופיר אקוניס, מירי רגב.


מי מציג את החוק? אני היחיד מבין המציעים. מה אני אציג?

גם אני חתום אבל אתה יכול להציג. הנה זאב אלקין.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה רבה על קביעת הדיון במהירות לאחר שהצלחנו להגיע להבנות עם נציגי הממשלה.


מדובר בהצעת חוק, חוק נוסף, שיזמה קבוצה גדולה של חברי כנסת שבאה ליישם בפועל את מסקנות ועדת החקירה הממלכתית. כבר דיברתי כאן מספר פעמים ואמרתי שבעיניי כמובן היה רצוי אם זה היה קורה יותר מהר ובחקיקה ממשלתית, אבל היות והגענו עד הלום, אנחנו כמעט שנה מאז פרסום מסקנות ועדת החקירה הממלכתית, ובוודאי לכן הגיע הזמן שהכנסת היא זאת שתדאג שכל הנושאים שצריכים להיות מיושמים בחקיקה אכן ייושמו, תוך הידברות והסכמות עם הממשלה.

למה זה קורה? זה מעלה את הסטטיסטיקה שלנו כחברי כנסת שאנחנו עושים יותר חוקים, אבל למה הממשלה לא עושה את זה? מדובר כבר בסדרת חוקים.

אני אגיד לך אדוני היושב ראש. גם אני בהתחלה התפלאתי ולכן גם חיכיתי, כי אנחנו התחלנו את הסדרה הזאת חצי שנה אחרי שהיו מסקנות ועדת החקירה. החוק הזה הוא השלישי או הרביעי בסדרה. הסיבה לכך, אני חושב שאני כן יודע לשים את האצבע, כי הרי מסקנות ועדת חקירה ממשלתית משאירות פתח לפרשנות כאשר זה בא לניסוח החקיקה. כל נושא הזה הוא פתח למשא ומתן לא פשוט שיש בו הרבה צדדים, הרבה משרדי ממשלה ונציגי המפונים כאשר הכלל של הממשלה – ואני מברך עליו – הוא לעשות דברים בהסכמה עם נציגות המפונים במחלוקות האלה על הפרשנות ולנסות להגיע להבנות כאשר לפעמים המפונים מוותרים ולפעמים הממשלה מוותרת. אז התברר שהפלטפורמה של החוק הפרטי היא יותר יעילה לניהול המשא ומתן הזה באופן זריז עם לוחות זמנים כי אחרת זה מתמשך.

אני מבין עוד דבר. אני מבין שאין עדיין הסכמה.

אני בדיוק מגיע לזה.


החוק הזה מלכתחילה היה צריך לעסוק בעיקר בסוגיה אחת, אמנם מאוד לא זניחה אלא מאוד מרכזית, והיא סוגיית ערך כינון שיש עליה המלצה של ועדת החקירה הממלכתית, אבל תוך כדי משא ומתן עם הממשלה הגענו- כמו שגם בחוק הקודם עשינו זאת כאשר הוא התחיל מנושא אחד והתרחב לעוד כמה נושאים שסוכמו – להבנה שרצוי מאוד שבמהלך חקיקת החוק אולי נצליח לעשות אותו אחרון בסדרה ולא הבא בסדרה ולנסות לסכם לקראת קריאה שנייה ושלישית את כל הנושאים שדורשים חקיקה שנשארו במחלוקת ועדיין יש עליהם התדיינות כדי לפרש את המלצת ועדת החקירה או אפילו מה שהוועדה לא המליצה אבל יש הסכמה בין הממשלה לבין המפונים שצריך לתקן אותה.


היות שהמשא ומתן הזה עוד לא הושלם – הוא בשלבים מסוימים אבל הוא לא פשוט ויש בו הרכבה מרכיבים ויש גם משא ומתן בתוך הממשלה, בין מינהלת סלע לאוצר, ויש הרבה שאלות פתוחות – מה שבאתי לבקש כרגע מהוועדה זה להמשיך בחקיקה עם הבסיס של מה שעבר את הקריאה הטרומית, עם תיקונים פה ושם שהיועצים המשפטיים של הממשלה ושל הוועדה יסכמו ביניהם, ולכתוב בדברי ההסבר רשימה די ארוכה של נושאים שתכף אציין אותם ואחר כך אולי נרחיב.

שגית תכף תאמר את עמדתה אבל אני לא חושב שצריך את זה.

לציין רשימה של נושאים כפי שכבר עשינו.

את זה אמרת אבל אני לא בטוח שצריך את זה כי זה גם לא יועיל.

לא, זה יועיל

לא יועיל כלום.

עשינו את זה בפעם הקודמת וזה עבד.

זה לא יועיל מכיוון שמישהו יטען נושא חדש. אני מקבל את זה, אני מעוניין להעביר את הקריאה הראשונה ואני מבין שיש דד ליין כי כולנו רוצים לגמור את זה עד ה-1 באוגוסט.

נכון.

לכן אתה מעוניין להכניס את זה בדברי ההסבר. תכף נשמע את היועצת המשפטית. דברי ההסבר לא מעלים ולא מורידים בעניין הזה. החשש שלך מנושא חדש, אתה תאמר את הדברים עכשיו, תאמר אותם טלגרפית, אבל אם מישהו יבוא ויטען נושא חדש, למשל משרד המשפטים יבוא לוועדה כאשר זה יגיע לקריאה השנייה והשלישית, אחרי שיסוכמו הדברים עליהם אתה מדבר, ואנחנו נרצה להוסיף את זה בחוק – אנחנו לא מוסיפים את זה בקריאה הראשונה אלא רק בדברי ההסבר, לדבריך – יבוא משרד המשפטים למשל או חבר ועדה ויטען נושא חדש. בכל מקרה נצטרך ללכת לוועדת הכנסת, גם אם זה יהיה כתוב בדברי ההסבר. אין לזה שום ערך וזה גם לא לעניין כי אם כותבים בדברי ההסבר, צריך לדון על הנושאים.

ברור.

אבל אתה רוצה להימנע מהדיון על הנושאים.

לא. ראשית, אני בעד שנדון כאן על הנושאים.

אז תגיד את זה לפרוטוקול.

בוודאי.

יש לך בעיה בוועדת הכנסת?

לא.

כי לי זה יהיה חידוש מרענן, אם יש לך בעיה בוועדת הכנסת. בחוק הקודם שאני מחכה גם עם הנושא של הקמת הקרן לסיוע למפעלים במצוקה אמרתי שאנחנו נניח את החוק הזה שוב, אנחנו הוצאנו את דמי ההבראה ואת זה אנחנו מביאים מיד בשבוע הבא בעזרת השם, ואז אני מחכה שוב עם כל סדרת החוקים וברגע שתתרופף הקואליציה, אביא את כולם.

קודם כל אדוני, כל עוד אתה עם הקואליציה, היא לא תתרופף.

אז מה הוא פוחד מוועדת הכנסת עכשיו?

שנית, אני חייב לאכזב אותך. באמת אין לי בעיה בוועדת הכנסת.

בוועדת הפנים יש לו קצת בעיה.

זה קשור לדיון אחר שננהל אותו היום. הנקודה היא אחרת. בחוקים בנושאים האלה – ואתה ציינת אדוני היושב ראש – יש משמעות ללוחות הזמנים.

נכון.

יש משמעות ללוחות הזמנים ויש כאן הרבה מרכיבים שמשפיעים על לוחות הזמנים, כמו משא ומתן מול הממשלה שהוא מורכב ואני למדתי שהוא עד הרגע האחרון.

על כמה נושאים אתה מדבר? בערך.

עשרה.

היועצת המשפטית.

לפני שאני מציג את הנושאים, תן לי להשלים בעניין זה שתי נקודות. אנחנו בטכניקה הזאת לגבי נדמה לי רשימה של כשלושה או ארבעה נשואים נהגנו בחוק הקודם בסדרה הזאת וזה הוכיח את עצמו. כל נושא שהזכרנו בדברי ההסבר, אכן הצלחנו להגיע לסיכומים לקראת קריאה שנייה ושלישית והוא נכנס פנימה.


יש לזה גם משמעות מעבר לנקודה של נושא חדש, של הצהרת כוונות, של נכונות לשאת ולתת כי הממשלה עוד לא קבעה שהיא תומכת בנושאים האלה, אבל נכונות לשאת ולתת בנושאים האלה וגם לזה יש חשיבות.


דבר אחרון. שאלת אותי ממה אני חושש בוועדת הכנסת ואני חושש מתסריט שאני מכיר אותו מצוין. נקבע כאן דיון ובגלל שזאת קריאה שנייה ושלישית והממשלה תבקש אורכה של עוד שבוע, כי האוצר והמינהלת לא יספיקו לסכם, וניתן להם את האורכה כי אנחנו מחויבים להעביר את זה בהסכמה, ואז נגיע לשבוע האחרון שהוא בשוליים של השוליים ואז נתכנס כאן לדיון שיהיה ביום האחרון שאפשר להגיש חקיקה פרטית כי אחרת זה לא יספיק לעבור לקראת סוף המושב, ואז פתאום יקפוץ מישהו ויגיד נושא חדש. אני מניח שזאת לא תהיה הממשלה כי ממילא נבוא בהסכמה אתה אבל אולי משרד ממשלתי מסוים שלא תהיה מקובלת עליו עמדה של יתר משרדי הממשלה. בגלל לוחות זמנים ניתקע ואת זה אני רוצה למנוע.

שגית, בבקשה.

בדרך כלל כאשר מגיעה הצעת חוק טרומית שהיא בתיאום עם משרדי הממשלה, יוצא שיש דין ודברים על הנוסח. אני מוכרחה לומר שבמקרה הזה אמרו לי מכל משרדי הממשלה שאין צורך בדין ודברים על הנוסח משום שאין לנוסח שום משמעות כי לקראת הקריאה השנייה והשלישית ייקבע מודל אחר לחלוטין.


אני יודעת שנעשו דברים כאלה בעבר, אבל אני עוד לא נתקלתי במקרה כל כך קיצוני.

החוק הקודם.

לכתוב בדברי ההסבר עשרה דברים שבעצם הם מודל אחר לגמרי שמחושב בצורה אחרת לחלוטין, מעבר לזה שבאמת אני לא רואה בזה טעם, כמו שאמר יושב ראש הוועדה, כי זה לא באמת ימנע נושא חדש, אבל אם יש כוונה לעשות את זה, בעיניי זה לא ראוי ולא נכון, צריך לדון בנושאים האלה בצורה מסודרת.

נדון בהם בקצרה.

אחרת פשוט יוצא מצב שאנחנו מפרסמים לקריאה ראשונה הצעת חוק שהיא אך ורק לצורך הפרסום לקריאה ראשונה ורק כדי שהיא תהיה בחוברת בכחול ותזרז את התהליך. זה נראה לי בעייתי.

אני מסכים אתך. צריך לדון על זה בקצרה כבר היום ואני אשמח גם לשמוע מבנצי.

יש לנו שלושת-רבעי שעה כי בשעה 11:00 יש לנו ישיבה אחרת.

אני מקווה שנסיים עד אז.

לעניין דבריה של היועצת המשפטית של הוועדה, אני רוצה להבהיר. אכן מבחינת הממשלה הנוסח שנמצא לעניין ערך הכינון איננו הנוסח שהממשלה מתכוונת להסכים לגביו. אנחנו מדברים על מודל אחר לחלוטין ואנחנו מבינים כפי שנמסר לנו, שיש הסכמה מלאה של המציע שההצעה תקודם אך ורק בהתאם לנוסח שיוסכם עם הממשלה שברור לנו שהוא שונה לחלוטין.

זה היה מלכתחילה.

לעניין נושאים נוספים שאנחנו מבינים שהוועדה מבקשת או המציע מבקש שיוזכרו כדי שאפשר יהיה לדון בהם בהמשך ולמנוע טענת נושא חדש. אין אפשרות לדון בהם כרגע כי אנחנו עדיין לא בשלים לדיון בהם. יתרה מכך, אנחנו גם לא בטוחים שלגבי כל אחד ואחד מהם יהיה צורך בחקיקה או שהממשלה תבקש חקיקה. מדובר אך ורק, ככל שאנחנו מבינים, מבחינת המציע, לחסום טענת נושא חדש, אכן בדרך שאני מסכימה, כמי שעוסקת בחקיקה לא מהיום, שהיא דרך מאוד חריגה, כי אנחנו אפילו לא יודעים מהו התוכן הקונקרטי ואנחנו התבקשנו להודיע באופן מפורש שלא בטוח לגבי מי מהנושאים האלה נידרש לחקיקה. זה לא שאנחנו מסכימים לחקיקה בכל אחד מהם כי יכול להיות שלא צריך יהיה חקיקה.

אני אומר לך את עמדתי והיועצת המשפטית תאמר את עמדתה. אני לא אחסום שום נושא חדש. זאת אומרת, אפשר לבוא ולטעון בכל מקרה, גם אם יהיה כתוב בדברי ההסבר וגם אם לא יהיה כתוב בדברי ההסבר. מדובר על מהלך באמת חריג לחלוטין. המהלך החריג הוא שאנחנו דנים עכשיו על חוק שכולנו יודעים שאנחנו לא נדון עליו בקריאה השנייה והשלישית אלא על משהו אחר לגמרי. מה שיהיה בחוק שמתאים לקריאה הראשונה, זה יהיה מפונים, ערך כינון, ורק הכותרות יהיו ולא שום דבר אחר. אני אאפשר לכולם להגיש נושא חדש.


אני איש פוליטי, אני יושב ראש הוועדה ולא נבחרתי על ידי הוועדה למינוי שופטים אלא נבחרתי על ידי הציבור ואני אומר את עמדתי. עמדתי הציבורית היא – וכך אני נוהג כל הזמן – שיש חוב מוסרי של המדינה למפונים בגוש קטיף. חוב מוסרי ועמדתי המדינית היא לא בדיוק עמדה שתואמת שם את המתיישבים.

לא תמיד.

כן. בנושא של שמירת שבת העמדות שלנו תואמות. אני סבור שהמדינה חייבת חוב מוסרי גדול מאוד. המדינה עשתה כאן דברים, היא פינתה אותם ממש בבת אחת ובסופו של דבר אני יודע על מקרים – אני הייתי שם בסיורים ואני יודע מה קורה שם – של משפחות שנהרסו, יש שם נערים ונערות שהנזק שנגרם להם הוא בלתי הפיך. כאן לא היו דפיקות על הרכב ולומר שיסדרו להם מיד את הדברים. נדמה לי שאני חתום על כל החוקים האלה ואני חושב שצריך לקדם את זה.


יש כאן בעיה ושכנעו אותי בבעיה הזאת. בזמן האחרון יש הרבה מאוד חילופים במשרדי הממשלה, כולל במשרד ראש הממשלה. זה לא קורה במשרד המשפטים כי במשרד המשפטים חוץ מאחד, כולם נשארים. אם אנחנו לא נגיע לאיזשהו תאריך שנסיים בו את הקריאה השנייה והשלישית, כולל מה שאת אומרת שיכול להיות שחלק לא יצטרכו בחקיקה אלא יכול להיות שיגיעו להסכמה שחלק ייעשה בנהלים או בתקנות או אני לא יודע במה, יבוא מישהו חדש ואז המישהו החדש הזה יתחיל את הדיון מחדש וזה מסובך ומורכב.


לכן אני יודע שאני כיושב ראש הוועדה הולך על חבל דק. מבחינה מעשית בכל חוק אחר, לא הייתי מסכים לדבר הזה כי זה דבר שהוא לא תקין. כולם באים לכאן ואומרים – גם מי שזה נוגע אליו – שלא רוצים את החוק הזה אלא משהו אחר. גם מינהלת סלע אומרת כך.

לא, זה לא מה שאמרתי.

אני אומר.

אתה הסכמת עם הממשלה.

בדיוק. אני אמרתי שאני לא אביא משהו שהממשלה לא תסכים לו.

תשמעי מה אני אומר לך. גם מינהלת תנופה רוצה שהחוק יהיה אחר. גם משרדי הממשלה מדברים על משהו אחר. אני לא זוכר תקדים כזה. היו מקרים בהם אמרנו שנאשר את זה בקריאה ראשונה כמו שזה ואת הדיונים והמחלוקות נשאיר לקריאה השנייה והשלישית.

זה המצב.

לא. דבר כזה לא היה. אלה דברים שנעשו. המקרה הזה הוא מקרה שאני לא זוכר כמותו. אני לא זוכר בכלל, אני גם הרבה שנים בחקיקה גם לא כיושב ראש הוועדה. אנחנו הולכים על מודל של חוק אחר. אני מודיע שגם אם נאשר את זה היום – ואני מקווה שנאשר את זה – זה לא יצור תקדים. יש כאן הסכמה מקיר לקיר ואני מדבר לא מבחינת המשפטנים אלא מבחינת חברי הכנסת, מבחינת משרדי הממשלה, מבחינת מינהלת תנופה, מבחינת משרד ראש הממשלה. זה לא תקין אבל אני מעריך שלא יקום אחד שיטען, כשזה יבוא לקריאה שנייה ושלישית, שזה נושא חדש. זה לא היה בעבר ולהערכתי זה גם לא יהיה עכשיו ואני לא חושב שצריך להכניס את זה בדברי ההסבר. זה להוסיף חטא על פשע. מה שכן צריך לעשות, צריך בשם כולנו, מציעי החוק, להגיד את הדברים, להכניס אותם לפרוטוקול, וכולנו נסמוך את ידינו על מה שאומר זאב אלקין, ולהשתמש בפרוטוקול.


חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

אני עדיין מבקש מאדוני להכניס את זה לדברי ההסבר מטעמים שחלקם אני אפרט לך לאחר הישיבה.


לגבי הנושאים עצמם. אני אמנה אותם באופן טלגרפי והייתי מציע, אם זה יהיה מקובל עליך, שראש מינהלת תנופה ייתן איזושהי סקירה ויאמר איפה בדיוק זה עומד ולמה יש צורך בחקיקה, כן או לא, כי הוא גם יודע טוב ממני מה הסיכוי שנסדיר בלי חקיקה. שוב, כאמור, אף אחד לא מחפש חקיקה בשביל חקיקה. מצד שני, אני חושב שכולנו מבינים ששנה זה די והותר, אדוני היושב ראש, כדי ליישם את זה ולכן, אם זה לא הולך אחרת, התשובה היא פשוטה ואומרת שצריך חקיקה.


אגב, לפי מה שאני יודע העניין הזה מתואם גם עם משרד האוצר.

היא רוצה לדבר ואני אתן לה. תגידי רק מה שאלקין רוצה לשמוע.

אני רוצה לומר שחלק מהנושאים שעומדים לעלות, אנחנו לא מכירים אותם. כמו שאמרה נציגת משרד המשפטים, אנחנו לא רואים מקום לדון בהם .

אנחנו עוד לא יודעים מה עמדת הממשלה.

בסדר. אמרתי, יש חוב מוסרי למדינה כלפי המפונים.

אני לא חושבת שזה קשור.

העמדה שלנו כוועדה היא לשמור על ההליך וההליך יהיה מסודר.

יש עוד מישהו שיכול לומר משהו על הממשלה?

אין נושא שמשרד האוצר לא יודע אודותיו. נכון שפרטי העניין לא סוכמו אבל משרד האוצר יודע אודות כל הנושאים לפחות חודשיים. אין מסמך שהוא לא מקבל. אין נושאים שמשרד האוצר לא שמע עליהם.

בסדר, אבל בוא נעשה את זה מסודר. את סיימת?

כן.

את אמרת את עמדת משרד האוצר. יש סעיפים שאתם לא מכירים. משרד המשפטים הביע את עמדתו, אבל את רוצה להוסיף משהו?

לא.

תודה. היועצת המשפטית, שגית, בבקשה.

בעקבות הדברים של נציגי הממשלה רציתי לומר שגם אתם יוצרים כאן מצב מאוד מאוד מוזר. מצד אחד אתם לא מוכנים לנוסח הזה שעוד מעט אנחנו נצטרך לדון בו ולאשר אותו כנראה כמו שהוא נוסח לקריאה הטרומית, ומצד שני אתם גם לא מסכימים לדברי ההסבר שיציגו איזשהו מודל אחר שככל הנראה בהמשך יתואם אתכם. זה מצב שהוא פשוט לא סביר, עדנה. גם את יושבת כאן כדי לסייע לוועדה לחוקק את הצעת החוק הזאת לקריאה הראשונה, אז איזה נוסח אנחנו בדיוק מחוקקים לקריאה הראשונה?

אם השאלה מופנית אלי באופן אישי.

לא, לא אישי.

למשרד המשפטים.

למשרד המשפטים. לממשלת ישראל.

לממשלת ישראל. אני חושבת שבנסיבות המאוד מאוד מיוחדות של העניין הזה, אכן יש הסכמה בין קובעי המדיניות לחברי הכנסת להליך שאני חייבת לומר שהוא באמת מאוד מאוד חריג ומעורר קושי מבחינתנו כאנשי מקצוע. יחד עם זאת, אנחנו מבינים שההסכמה המאוד מאוד ברורה – ולכן חשוב לי להגיד אותה לפרוטוקול שוב – היא שבעצם הדיון אחרי קריאה ראשונה יהיה כדיון אחרי קריאה טרומית בו יש הסכמה לקידום הליכי החקיקה אך ורק בתיאום עם הממשלה באופן מלא ויכול שאותם נושאים שמוזכרים, בכלל לא נידרש להם. אני מסכימה שזה אכן הליך מאוד חריג והנסיבות מאוד חריגות של דוח ועדת החקירה והרצון של הממשלה להשלים את היישום שלו כמה שיותר מהר. אני לא יכולה לומר שאני מכירה תקדימים להליך הזה.

תודה. זאב, תמשיך.

כמה הערות ואני אמשיך. קודם כל, הערה אחת לשגית. יכול להיות שיש אי הבנה. לא מדובר אך ורק במצב שיש פה מודל אחד והוא יוחלף במודל אחר, דבר שקורה הרבה פעמים. בגלל זה בהרבה מאוד חוקים אנחנו לוקחים את הנוסח של הטרומי, אם אין עדיין הסכמות.

בין הטרומית לראשונה אין בעיה לעשות את זה. בין הראשונה לשנייה ושלישית, להחליף את החוק לגמרי, יש בעיה.

לא, לא להחליף לגמרי. הרבה פעמים כאשר מטפלים בנושא מסוים, מוצע מודל ועוד אין הסכמות על השינוי שלו בקריאה ראשונה ויש הסכמות להתקדם עם המודל שהיה בטרומי. אז עוברים קריאה ראשונה ולפני שנייה ושלישית, אם הגיעו להסכמות על מודל אחר, מחליפים אותו כשזה באותו נושא.


הסיבה לכתוב בדברי ההסבר דברים נוספים לא נובעת מזה כי אז באמת לא צריך אלא היא נובעת מכך שיש עוד נושאים אחרים שהם לאו דווקא קשורים לנושא הזה, אבל קשורים להסדרה של כל נושא המפונים ולמסקנות ועדת החקירה, שהם לא יבואו במקום הנושא הזה אלא אלה נושאים נוספים. לכן אני כן חושב שצריך להזכיר אותם.

צריך לדון בהם.

בוודאי, בלי לחייב את הממשלה בעמדה כי היא עוד לא קבעה עמדה לגביהם. אני יודע את זה.

לפני שאנחנו מפרסמים חוברת כאשר הנוסח אומר משהו אחד ודברי ההסבר אומרים משהו אחר.

לא, דברי ההסבר אומרים שיש נושאים נוספים בהם ידונו לקראת קריאה שנייה ושלישית. לא מודל אחר על אותו נושא. לכן אני חושב שצריך לחדד את זה.


לגבי ההערה של דניאלה. אני כבר הלכתי לאיבוד כאשר מדברים על עמדת משרד האוצר. אני רק רוצה לציין שלפי מה שאני יודע, אתמול בלילה נאמר לי גם על ידי ראש אגף התקציבים אודי ניסן בכבודו ובעצמו – ואגב, הוא מאשר לי בהתכתבות SMS - וגם על ידי לשכת שר האוצר שמקובל עליהם ההליך הזה. זה לא מחייב אותם לתמוך אחר כך בכל אותם הנושאים.

היא לא אמרה אחרת.

זה בדיוק מה שהיא אמרה. היא אמרה בדיוק מה שקיבלת ב-SMS.

בסדר.

אני את ה-SMS האלה מכיר, כמו הפיקוח על המים. מה-SMS האלה לא יצא לי שום דבר והמחירים עולים.

כמובן, כפי שאמרתי, משרד האוצר שומר לעצמו זכות להתנגד בהמשך, אם לא נגיע להסכמות.

גם משרד המשפטים.

בוודאי. לכל אחד מהנושאים, אבל כן מקובל עליהם שהנושאים הוזכרו בדברי ההסבר כנושאים שהם פתוחים לדיון.

זה הוועדה צריכה להחליט.

לכן אי אפשר להגיד שהם לא מכירים אותם, וזה בהמשך לדבריו של בנצי. אתם לא מסכימים להם, אבל להגיד שאתם לא מכירים אותם – אי אפשר.

יש דברים שהועלו ממש בימים האחרונים.

נכון.

לכן זה בגדר שאין עדיין בכלל עמדה.

אתם רוצים להתפשר כדי שנדון על זה בעוד שנתיים?

עכשיו אני אזכיר את הנושאים ובכל זאת אבקש מאדוני שראש מינהלת תנופה ייתן לנו סטטוס קצר בכל אחד מהנושאים ויאמר היכן הוא נמצא.

בוודאי.

בלי לחייב את הממשלה בעמדה לגבי אחד מהנושאים האלה, כדי שנהיה כאן זהירים. ברור שהוא גם לא מוסמך לדבר בשם הממשלה על הנושאים האלה ועל עמדתה.

או אפילו לעצם ההכללה שלהם בחקיקה.

ברור.

אני כבר במתח שלוש שעות כדי לדעת מה עם עשרת הנושאים עליהם מדובר.

הנושא הראשון הוא נושא השומות, תיקון המסלול הפרטני והנורמטיבי. הנושא הזה היה כאן בדיון בהיבט מסוים שלו בחקיקה הקודמת ועכשיו מדובר על תיקונים נוספים בנושא הזה.

בנצי, אתה תתייחס לכל הסעיפים?

כן.

הנושא השני הוא הנושא של ועדה מיוחדת לגבי סמכויות שלה להסכמי פשרה וערעור מהותי על החלטות הוועדה המיוחדת בפני שלושה שופטים.


הנושא השלישי הוא למעשה לא תוספת אבל הוא קיים כאן בתוך גוף החוק וזה הנושא של ערך כינון, כך שלמעשה מדובר בתשעה נושאים נוספים.

למה ערך כינון?

כי הוא מופיע כאן. זה החוק.

למה אתה מוסיף אותו בנושאים?

לא, אני לא מוסיף. אני שם אותו בצד.

ערך כינון מופיע בחוק.

כן. נושא נוסף הוא נושא כבד ורחב, נושא החקלאים. לגבי הנושא הזה למשל אני סקפטי מאוד שנספיק לסיים אותו לקראת השלמה של החקיקה הזאת.

זה תלוי הרבה בך.

אם נספיק, כמובן זה יבורך. כל סוגיית נושא החקלאים או יישום מסקנות ועדת החקירה כפי שנאמרו בדוח או איזשהו הסדר על פיצוי כספי אלטרנטיבי שמקובל עליהם.


הנושא הנוסף הוא נושא של תביעת האגודות, ביטול זכות התביעה בגין מבני ציבור והסדרת תביעות בגין השקעות פרטיות מוכחות. אגב, הנושא הזה – אני רוצה לציין – חלקו לרעת המפונים אבל יש גם הסכמה שלהם להכניס אותו לכאן כנושא שדורש הסדרה סופית. רואה כאן אדוני שאני לא מכניס רק את הנושאים שאני רוצה להלביש על הממשלה.

אני אגיש הסתייגות על זה כי אני רואה רק את טובת המפונים.

הנה, זה ההבדל. טוב שיהיה הבדל בינינו.

יש הבדלים.

נושא נוסף הוא השתתפות בהוצאות משפטיות של מעסיקים שנתבעו בבתי דין לעבודה לשלם פיצויי פיטורים בגין הפסקת העסקה שנבעה כתוצאה מהפסקת פעילות בגלל הפינוי. זה נושא מפורסם, ידוע ודנו בו כבר הרבה פעמים בניסיון למצוא לו פתרון.


נושא נוסף הוא תיקון עיוותים בעניין הזכאים לגמול פרישה וקצבת התאמה.


נושא נוסף קשור לפיצוי לקרקע חקלאית למי שלא היה בעל עסק חקלאי פעיל, אותם 135 אלף שקלים. מדובר כאן על מקרים בודדים שבמסגרת הנורמטיבית הקיימת לא הצליחו.

רק רגע. את מכירה את מה שהוא מקריא עכשיו?

חלק.

את תוכלי להגיד בדיון הזה מה לפי דעתך בדברים האלה יצטרכו חקיקה ומה יהיה בלי חקיקה? סתם, את דעתך. תוכלי להתייחס?

אחרי שהוא יסיים את דבריו.

בוודאי, אחרי שהוא יסיים את דבריו.

אני אתייחס לאפשרות שלנו להתייחס לבקשה שלך.

עכשיו אתה מבין למה צריך חקיקה פרטית?

אני אומר לאדוני. הדברים הם שלובים בפתרונות הכוללים שמוצאים. בחלק מהדברים זאת לא רק התשובה המהותית.

בסדר. תגידי מה שאת יכולה להגיד אבל אחרי בנצי ליברמן אני מבקש את ההתייחסות שלך. אני פשוט מחפש דרך להקל עלי ועל הוועדה את החקיקה הזאת. לומר שחלק לא צריך חקיקה.

את זה נבין רק בסוף ולא היום.


הנושא הנוסף הוא נושא הפטור ממכרז במינהל מקרקעי ישראל. שוב, זאת דוגמה למשהו שיכול להיות שאפשר להסדיר אותו בלי חקיקה, אבל צריך לוודא את זה.

אתה באמת חושב שבמינהל מקרקעי ישראל אפשר להסדיר משהו בלי חקיקה?

אפילו החקיקה לא מועילה.

בדיוק.

אם נוהגים אליבא דחבר הכנסת וקנין, לוועדה הזאת אין בעיה לשתק את המדינה והכל יועיל. זה רק תלוי בכם.

הנושא האחרון שהוא נושא לא עשירי אלא תשיעי כי ערך כינון מופיע בגוף החוק, זה מס רכישה לחקלאים, שיפוי בגין מס רכישה לנחלות, שגם זאת סוגיה שהתעוררה ולא בטוח שניתן למצוא לה מענה הולם ללא מסלול חקיקה.

תודה. ציון, מה שעצרנו אתמול, זה היה של מינהל מקרקעי ישראל?

כן אבל עשיתם לי בלגן כי פורסם שעצרתם את כל ההעברות הכספיות של ועדת הכספים לתמיד בגלל העניין הזה ועכשיו כל חברי הכנסת שיש להם בעיות מול הממשלה באיזשהו נושא, כולם עומדים בתור אלי כדי שאני אשתמש בקשרים בינינו ואשתדל מולך שתעצור את הכול.

לא עצרנו את הכול.

אני יודע שלא עצרתם את הכול. אני בעצמי הצבעתי כאן בעד.

היה משהו של משרד השיכון.

אבל זה מה שפורסם.

בנצי, בבקשה.

אני רוצה לומר שני דברים מקדמיים. אני באמת רוצה להודות למשרדי הממשלה, בעיקר למשרד המשפטים ולמשרד האוצר, על כך שהסכימו למודל ולמבנה החריג הזה. כמובן אני מודה לוועדה אבל כאן משרדי הממשלה שיותר קשה להם להוציא את הדברים החוצה, הסכימו לתהליך מתוך ראייה של מדיניות ממשלה שצריך לסיים את הפרשה הזאת אחת לתמיד. מדובר כאן בחלק מכספים שאנשים שצריכים לבנות את ביתם והאנשים האלה כבר שש שנים מחכים. יכול להיות שאנשים פה ושם מתחלפים, אבל הדבר היותר מהותי הוא שפעם אחת סיום החוב המוסרי של המדינה כלפיהם. צריך למהר וזה דורש ישיבות אין ספור במהלך החודשיים – זה התחיל כבר לפני מספר שבועות – ובסך הכול אנחנו נענים בצורה סבירה גם מבחינת משרד המשפטים וגם מבחינת משרד האוצר בישיבות התכופות שהן לא קונבנציונאליות. באמת יש כאן ניסיון מאוד חריג ואפילו מרנין קצת להספיק בזמן כל כך מועט נושאים כל כך מורכבים, אבל איכשהו אנחנו בסך הכול נמצאים בשיח מול משרדי הממשלה לגבי התביעות המרכזיות.


ארבעת הנושאים הראשונים הם הנושאים המרכזיים. נושא שני, שלישי ורביעי, אלה נושאים שוועדת החקירה ביקשה להתייחס אליהם ונתנה אוריינטציה לפתרון.


לגבי נושא מספר אחד, שומות. מדובר כאן באופן עקרוני בנושא שכעיקרון נסגר אבל נפתח על ידי בית המשפט. בית המשפט ביקש מוועדות הזכאות לבחון מחדש את ערך השווי למטר מרובע. אני אומר את זה באופן מאוד מאוד כללי וגס. משרד המשפטים ביקש שההתייחסות תהיה התייחסות רוחבית גם לכל צורות הבחינה, גם לשומות הפרטניות וגם לשומות הנורמטיביות, ואנחנו עומדים כרגע בפני הבנה יחד עם המפונים בהרשאה של משרד המשפטים עם משרד האוצר לגבי הסכומים. אנחנו מציעים בפיין טיונינג האחרון לגבי אופן העברה – חלק מהדברים יצטרכו לעבור באמצעות בית משפט, לאחר מכן בחקיקה – אבל מדובר כאן באופן עקרוני בשינוי של ערך בית למטר מרובע, כאשר המשמעות העקרונית היא שבגדול כל מפונה יקבל תוספת לפיצוי הפרטי בגין הבית שלו, ונדמה לי שזאת בהחלט בשורה טובה למתיישבים.


לגבי הוועדות מיוחדות. מה שאמרה עדנה, והיא צודקת בעניין הזה בכך שהרבה פעמים מהתשובות לדברים החריגים, ניתן באמצעות ועדה מיוחדת לתת לזה פתרון. גם ועדה מיוחדת, גבולות הגזרה שלה הן מוגבלות ופעמים דבר שנופל בין הכיסאות, אנחנו מנסים כמה שיותר ללחוץ להעביר אותו באמצעות הוועדה המיוחדת, ואם אין אפשרות, אנחנו מעבירים אותו דרך חקיקה. לכן חלק מהדברים כאן הם דברים שאנחנו עוד לא יודעים בדיוק מה מקומם ומסלולם ואת זה היועצים המשפטיים יצטרכו לומר.


סמכויות ועדה מיוחדת. ועדת החקירה קבעה שלמעשה ועדה מיוחדת שהייתה מעין ועדה שיורית שאמורה לתת פתרונות לכל הבעיות החריגות קפצה את ידה והיא נתנה כמה בקשות או כמה המלצות בקשר עם הרחבת סמכויותיה שקשורות לסמכויות, הן של היועץ המשפטי והן של כפיפותה של הוועדה למסגרת המשפטית.


אנחנו סבורים – אגב, בניגוד לדעת המתיישבים ומפונים – שאנחנו לא צריכים לעשות שינויים מפליגים בעניין הזה. שני שינויים אנחנו כן מציעים לעשות כאשר האחד הוא לאפשר את הערעור כך שהערעור לא יהיה מינהלי אלא ערעור מהותי שיפוטי, והדבר הנוסף הוא לאפשר מסלול שנקרא מסלול של מתן פשרה או אפשרות לפשרה במסגרת הוועדה המיוחדת. זה פחות או יותר נותן תשובות סבירות לאחר מכן כשאנחנו נמצאים שמונים אחוזים בוועדות המיוחדות. כל פתרון אחר יוצר גם בעיות חוקתיות משפטיות, גם בעיות שיקומיות, בכך שנצטרך לפתוח אלפיים תיקים לאחור וזה לא שיקום. ערך כינון , זה עומד בפני הוועדה כך שהוא לא נושא נוסף אלא הוא נושא שמדובר בו בחוק כפי שעומד בקריאה ראשונה. חקלאים, מדובר בחקלאים שהייתה להם נחלה בגוש קטיף והם לא חזרו חזרה לעבודה חקלאית ולא קיבלו לדעתנו פיצוי מספיק בגין נחלתם. ועדת החקירה אמרה דברים מסוימים ומדינת ישראל, לפחות הממשלה, יכול שתתקשה. למשל, אחת ההמלצות היא לאפשר לכל אחד מהם לקבל ארבעים דונם ללא אבחנה בין מי שהיה פעיל לבין מי שלא היה פעיל. המדינה כנראה תתקשה למצוא כרגע ובאופן מהיר וסביר 4,000 דונם בסביבות המרחב של ניצנים ולכן כנראה הפיצוי יהיה פיצוי כספי.


אנחנו נמצאים בתחילתו של משא ומתן אתם בעניין הזה כאשר יש לומר ששלושת החודשים האחרונים אצל החקלאים, השיהוי דווקא בא מצדם. הם ניסו לבחון דרך אחרת, פתרון סולארי, אבל הפתרון הסולארי לפני יומיים או אתמול קיבלתי מכתב ממנכ"ל ראש הממשלה שהוא יורד מסדר היום כי הזמן הוא בלתי סביר, ולכן אנחנו נמצאים בתחילתו של משא ומתן כספי שהוא המשך שכבר מה שהיה. נקווה שנוכל לסיים אותו.


תביעות אגודות. האוגדות השיתופיות כאורגן בפני עצמו תבעו כ-82 מיליון שקלים בגין תביעות מסוגים שונים ומשונים. התביעות העסקיות שלהם, אין ספק שהן נדונות כמו כל דבר אחר. התביעות האחרות, מבחינתנו היות שהמדינה נתנה תשובה טובה וסבירה בכל מה שקשור במבני הציבור, נראה לנו שצריך לחסום את הדרך בפני קבלת פיצוי כפול, בעניין האגודות השיתופיות. אני אומר שהן תבעו כ-82 מיליון שקלים כאשר חלק ניכר הם מבני ציבור שהמדינה כבר נתנה עבורם.


לכן נראה לנו, כדי לא להסתבך עם כל מיני פלפולציות משפטיות, שנכון יהיה לא לאפשר את התביעות הללו ולהשאיר שני חריגים: חריג אחד, כנראה במסגרת הוועדה המיוחדת - או החלטת ממשלה יותר נכון - זה הריהוט של בתי הכנסת על פי מודל מסוים שכמובן יבוא בהסכמה עם האוצר ועם משרד המשפטים, והדבר הנוסף מאוד חריג הוא במקרה של הנצחה שלא קיבלו תשובה ודברים מאוד בודדים, יכול להיות שבמקרה הזה הוועדה המיוחדת את ההנצחה הזאת תוכל להעתיק למרחב הקהילתי החדש לאותו ישוב ו/או אגודה עברה אליו.


השתתפות בהוצאות משפטיות של מעסיקים. כאן מדובר במקרה ממש מגוחך - אגב, שעלה בוועדת הכספים טרם חקיקתי של החוק – כאשר הפלשתינאים שפוטרו מעבודתם בעקבות כך שלמעשה הייתה התנתקות, תבעו גם את האנשים על פיצויי פיטורים. אומרים החבר'ה: מה אתם רוצים מאתנו? אנחנו צריכים לשלם את פיצויי הפיטורים? גם את פיצויי הפיטורים האלה כשלא רצינו לפטר אותם? הבעיה הזאת עלתה בוועדת הכספים של הכנסת על ידי חבר הכנסת לשעבר הנדל וגם על ידי חבר הכנסת לשעבר אורון ולמעשה הוחלט לא להחליט. מדינת ישראל, אם היא הייתה לוקחת את האחריות על הדבר הזה, זה כיס עמוק. אין ספק שבהמוניהם הם היו תובעים והיו מקבלים את הכסף משום שבכלל לא ברור שמגיע להם ולא ברור שזה מוגדר כאקט של פיטורים.


כמובן שהם תבעו על ידי עורך דין אחד ישראלי ופלשתיני בדיל ביניהם. עשרות פועלים פלשתינאים תבעו עשרות חקלאים והם נדרשו לעמוד ולהוציא כסף בבית המשפט. עמדת משרד האוצר הייתה שפיצויי הפיטורים כבר כלולים – הכול כלול – בתוך הפיצויים.


השורה התחתונה. בית הדין הארצי לעבודה החליט: ראשית, האקט הזה איננו מהווה פיטורים ולא צריך לשלם פיצויי פיטורים. שנית, זה לא הכול כלול. אם היה צריך לשלם, הכיוון הכללי אומר שכנראה לא היו צריכים לשלם, כי הפיצויים אינם כוללים. הם באו בטענה שנראית לנו סבירה, שלא יתכן שההוצאות המשפטיות שיהיו ועוגמת הנפש שהייתה להם במשך שלוש השנים האחרונות.

הסעיף הזה מדבר על ההשתתפות?

סעיף 6.

עליו אני מדבר. הוא מדבר על מה שהיה?

כן. כספים שהם הוציאו. החקלאים כבר הוציאו את הכספים האלה. מדובר על כסף קטן מאוד יחסית. יכול להיות שנלך בדרך אחרת ולא בדרך חקיקה. אנחנו משתדלים מאוד מאוד.

זה למשל סעיף שאין בו צורך בחקיקה.

מנסים לפתור את זה שלא דרך חקיקה כבר זמן רב.

הבאנו הצעת מחליטים לממשלה שהייתה מוכנה. משרד המשפטים קבע שלדעתו מדובר כאן בפיצוי נוסף ומשום כך צריך לעבור את זה בחקיקה. בכל זאת מדובר במשהו שהוא שולי.

רק על הסעיף הזה לבד הייתי מתחיל עכשיו לקיים דיון עם משרד המשפטים. לפי דעתי זה אפילו לא בהצעת מחליטים.

סעיפים 7, 8 ו-9, איתי אהרונסון, היועץ המשפטי של המינהלת.

סעיפים 7, 8 ו-9 אלה סעיפים שנוגעים כל אחד מהם באיזה עניין פינתי שאנחנו צופים שעוד יישאר פתוח ובלי הסדרה כזאת או אחרת יחייב טיפול.


סעיף 7. זה דבר שכרגע עוד לא הסכמנו עליו עם משרד האוצר, האם הוא נדרש או לא. נדמה לי שמשרד המשפטים יותר אדיש בעניין הזה. פינה שנוגעת לקבוצה קטנה מאוד של אנשים שהם היו מעל גיל 55 ביום הקובע. יש תשלום שנקרא גמול פרישה, יש תשלום שמיועד לאנשים שגילם הוא נמוך יותר, מגיל 50 ומעלה ונקרא קצבת התאמה. כביכול בני ה-55 ומעלה מקבלים סכום גבוה יותר מבני ה-50 אלא שנוצר מצב פינתי שבו תשלומים בגין התקופה שקדמה לתיקון מספר 2 עשויים להיות נמוכים יותר דווקא למי שהוא מעל גיל 55 לעומת מי שהוא מעל גיל 50. את זה שוקלים לתקן.


לגבי 135 אלף שקלים, פיצוי לקרקע חקלאית לבעל נחלה שלא היה עסק פעיל. שוב, יש דבר שהמחוקק לא התכוון אליו אבל כך יצא בחקיקה וזה שבעל נחלה שלא היה לו עסק פעיל, כלומר, לא ניהל דוחות כספיים ולא העסיק עובדים, לא יהיה זכאי לפיצוי בגין החלק החקלאי של הנחלה שלו. אנחנו מציעים לתקן כך יש זכאות לפיצוי גם בגין החלק החקלאי של הנחלה. שוב, הנושא הזה בהידברות עם משרד האוצר ועם משרד המשפטים וטרם סוכם. נבחנת גם האפשרות להסדיר את העניין הזה בוועדה המיוחדת ולא במסגרת תיקון חקיקה.


לגבי סעיף 9, הארכת פטור למכרז. שוב, זה דבר שיכול להיות שמינהל מקרקעי ישראל יכול להסדיר אותו בהחלטת מועצה או בהחלטה של ועדת הפטור. יכול להיות שיהיה צורך בתיקון חקיקה. סעיף 142 מאפשר פטור ממכרז להקצאת מגרשים לעסקים ולאנשים. לאנשים פרטיים אין בזה צורך כי כולם מקבלים את ההקצאות במסגרת של הסכמי העתקה. לעסקים הצורך מדי פעם מתעורר. הסעיף קבע בחוק שתקופת הזכאות לפטור היא של שלוש שנים והתקופה הזאת הוארכה פעם אחת על ידי מינהל מקרקעי ישראל בכלים מינהליים לשלוש שנים נוספות וכרגע אנחנו בהידברות עם המינהל כדי לראות האם ניתן להאריך את זה פעם נוספת בכלים המינהליים או שיש צורך להגיע לתיקון חקיקה. אם המינהל יודע להאריך את זה בצורה שמתאימה לצורך, יתייתר תיקון החקיקה.

הסעיף האחרון הוא סעיף שכנראה אנחנו נפתור אותו באופן אחר והוא נכנס לכאן רק למען הזהירות והוא מס רכישה לחקלאים. גם בבתים וגם בנחלות של האנשים, אנשים בגין הרכישה משלמים מס רכישה ומקבלים שיפוי מהמדינה. כאן מפאת התגלגלות העניין, בסופו של דבר חלק מהחקלאים למעשה הלכו להסכם שנקרא הסכם מטעים, למעשה בהסכם העתקה. שם שכחו להכניס את הסעיף הזה. יש חוות דעת של היועץ המשפטי של המינהלה שכנראה הסוגיה הזאת תוכל להיפתר בוועדה המיוחדת. נראה שזה הולך לכיוון הזה, אבל אם זה לא ייפתר, נצטרך לעשות את זה במסגרת שינוי חקיקה. אגב, הסבירות שהסעיף הזה ירד מהצורך בחקיקה היא גדולה מאוד, אבל רצינו למען הזהירות להכניס אותו.

בסדר. חבר הכנסת אורי אריאל.

שאלה. מדוע בתיקונים האלה לא מכניסים את האגודות המרכזיות?

הדברים האלה נמצאים במסגרת שיג ושיח בוועדה המיוחדת. אני לראשונה שומע שיש איזושהי בעיה. אני לא מכיר את הבעיה הזאת.

החוק לא מאפשר לדון בתביעות אגודה. המודל שאתה הצעת אומר שהאגודות יוכרו במבני ציבור, אבל יש אגודות שיתופיות נוספות.

היות שרוצים לסיים את הישיבה, אני מבקש שתבדקו את זה ותביאו את זה לקראת הדיון בקריאה השנייה והשלישית.

תודה רבה. עדנה הראל, את רוצה להעיר על עשרת הסעיפים האלה? למיטב הבנתי, אני לא משפטן, חלק גדול מהנושאים הללו, עם ראש יצירתי ועם ניסוחים נכונים, אפשר בלי חקיקה.

זה כבר שש שנים.

קודם כל, אני אומר לך שחלק מהנושאים נמצאים כאן נציגי הגורמים המטפלים אצלנו במשרד. שי סומך בענייני עבודה וגם הנושא שאמרת שאתה חושב שאפשר לפתור אותו בלי חקיקה ספציפית. נדמה לי שהוא יכול להתייחס.

לא, אני לא נכנס לזה.

יש כאן הרבה עניינים של מקרקעין ונמצא כאן נציג מהמחלקה של שרית דנה. השאלות הן לא רק שאלות של האם יש פתרון בהיעדר חקיקה אלא גם האם הפתרון עליו מדובר הוא פתרון שמעורר קשיים משפטיים, שנכון לעשות יותר פתרון אחר. לצורך העניין, סמכויות הערעור שמוזכרות של הוועדה המיוחדת, זה עורר מחלוקת מאוד גדולה עם משרד המשפטים ועם השלכות רוחב. יש כאן שאלות שבחלקן יכול להיות שגם עצם העלאת הנושאים תביא להצעות לפתרונות מסוגים אחרים מאלה שהוצגו עכשיו.


לכן גם לעניין התוכן, זה לא רק עצם החקיקה, הצורך בחקיקה אלא גם סוגי הפתרונות. כולם נמצאים כרגע בדיונים פנימיים ואני מתקשה באמת להציג איזושהי עמדה בפני הוועדה. אני מתנצלת.

את לא צריכה להתנצל. זה בסדר גמור.

אני מבינה את המטרה.

אפילו מזדהה אתה.

עד כדי כך לא אמרתי.

בנצי, רק עם פיליבסטר אני מבקש לא לעכב את החוק. כמה דיונים של עשר דקות ואין חוק.


תקריאי את החוק.

הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון) (פיצוי לפי ערך כינון), התשע"א-2011

הוספת סעיף 70א(1).


לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, אחרי סעיף 70 יבוא:

70א.
מניעת חסרון כיס לעסק שהעתיק את פעילותו


(א)
בסעיף זה -

השקעה – לרבות השקעה לשם העתקה זמנית של הפעילות עד להעתקה הסופית ולרבות השקעות בשווי הכסף.

עסק שהעתיק את פעילותו – עסק שהעתיק את פעילותו כהגדרתו בסעיף 70, לרבות העתקת פעילות שאינה זהה אך דומה לפעילות העסק באזור המפונה ולרבות פעילות בהיקף גדול יותר בכפוף לאמור בסעיף קטן (ה).

(ב)
מצאה הוועדה המיוחדת שהפיצויים להם זכאי עסק שהעתיק את פעילותו בתוספת כל המענקים שהיה זכאי להם בגין הפינוי בהתאם לפרק זה אינם מכסים את השקעותיו של אותו עסק, תהיה הוועדה המיוחדת רשאית לאשר תשלומים נוספים שמטרתם להבטיח כי העסק הזכאי לא יימצא במצב של חסרון כיס כתוצאה מהפינוי.

(ג)
הוועדה המיוחדת רשאית לאשר תשלומים כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעבור השקעות עתידיות להפעלה מחודשת של עסק שהעתיק את פעילותו או להגדלתו על בסיס תוכניות שהגיש ובלבד שהתשלום בפועל בגין ההשקעות העתידיות ייעשה לאחר מועד ביצוע אותן השקעות ובמועד שייקבע על ידה וכן רשאית לדרוש אסמכתאות מתאימות על הוצאות בגין השקעות כאמור.

(ד)
לצורך חישוב ההשקעות לעסק שהעתיק את פעילותו ושפעילותו מבוססת על חקלאות יובאו בחשבון גם ההפסדים בגין הפסקת פעילותו בעונות השנה השונות. הוועדה המיוחדת רשאית למנות ממונה חיצוני בלתי תלוי לכל עסק כאמור שיהיה רשאי לטעון טענות בדבר הפסדים שנגרמו לו וכן להביא בחשבון נסיבות שונות שהשפיעו על אותו העסק.

(ה)
היה היקף הפעילות של עסק שהעתיק את פעילותו גדול מהיקף הפעילות של העסק קודם לפינוי, יחושבו ההשקעות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) כשהן מותאמות ליחס שבין היקף הפעילות של העסק לפני מועד הפינוי לבין היקף הפעילות שלאחר העתקתו.

(ו)
אין האמור בסעיף זה כדי לפגוע מסמכותה הכללית של הוועדה המיוחדת לפי חוק זה.

(ז)
על אף האמור בסעיף 13, המועד האחרון להגשת תביעה על פי סעיף זה הוא המאוחר מבין אלה:



(1)
12 חודשים מיום כניסתו לתוקף של תיקון זה.



(2)
12 חודשים מיום שניתנה החלטה אחרונה בנוגע לפיצוי העסק.

(3)
היה אחד או יותר מבעלי העסק שהעתיק את פעילותו כלול בהסכם להעתקה קהילתית לפי סעיף 85 או בהסכם להעתקה קהילתית אחרת שנעשתה במעורבות המינהלה, 24 חודשים מהיום בו קיבל בעל עסק קרקע המתאימה לבניית מגורי הקבע במקום הישוב החדש.

אני מדבר על הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון) (פיצויים לפי ערך כינון), התשע"א-2011 של מספר חברי כנסת בראשם זאב אלקין.

בתוכם גם אברהם מיכאלי, משה גפני ועוד.

אברהם מיכאלי, דוד רותם, זאב בילסקי, משה גפני, אורי אורבך, ציון פיניאן, אריה אלדד, רוברט אילטוב, דני דנון, מרינה סולודקין, אופיר אקוניס ומירי רגב.


יש כאן עשרה נושאים ואת עשרת הנושאים האלה אני רוצה להכניס לפרוטוקול. אני מודיע שעשרת הנושאים הללו, אנחנו נדון עליהם. אני ארצה לדעת, גם אם לא תצטרכו חקיקה על חלק מהנושאים או על רוב הנושאים, לא משנה מה, אני ארצה לדעת תשובות על עשרת הנושאים הללו שאני מבקש להכניס אותם לפרוטוקול כפי שהם הוגשו לוועדה על ידי מינהלת תנופה.

לא. אני אמנם התייעצתי עם מינהלת תנופה אבל כמובן הם הוגשו על ידי.

לא משנה. עשרת הנושאים הללו, אני מבקש להכניס אותם לפרוטוקול.

הם לא הוגשו על ידי הממשלה.

לא. על ידי המציע.

בסדר. על ידי המציעים. אתם מסכימים שהם יידונו.

ניסיתי לומר שאנחנו לא בטוחים שיהיה צורך לדון בהם. אם אתה קובע שאתה תרצה לשמוע מאתנו למה אנחנו לא חושבים שצריך לדון בהם, אז אנחנו נקיים את מצוות אדוני ונסביר למה לא צריך לדון בהם.

כן. אני אבקש.

אתם לא בטוחים שצריך לחוקק אותם.

יכול להיות שיהיה פתרון שייתר את הטיפול בחלק מהם.

ועדת הכספים מבקשת לדון בדברים הללו. חלק לא יצטרכו חקיקה, הנה מה טוב. חלק יצטרכו חקיקה, אנחנו נצטרך לדון עליהם לחקיקה. ועדת הכספים מבקשת לדעת תשובות על עשרת הנושאים הללו.

ניסיתי לומר שיכול להיות מצב שחלק מהנושאים ייותרו למשל בהסכמות. אז גם לא נצטרך לדון בהם מהטעם הזה.

אנחנו מצביעים על אישור הצעת החוק.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק אושרה פה אחד


הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00