ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 22/06/2011

הצעת חוק קרן לסיוע לעסקים במצוקה, התשע"א-2010, חוק לביטול תשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א-2011

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה עשרה

PAGE
20
ועדת הכספים

22.6.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ' בסיוון התשע"א (22 ביוני 2011), שעה 09:15
סדר היום
הצעת חוק לביטול תשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א-2011

הצעת חוק קרן לסיוע לעסקים במצוקה, התשע"א-2011

הצעתם של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אדרי,אורי אורבך, אורי אריאל, יצחק וקנין, שי חרמש, שלי יחימוביץ, אמנון כהן, ראלב מג'אדלה, אלכס מילר, ציון פיניאן, פניה קירשנבאום, מירי רגב, רונית תירוש
נכחו
חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר

ציון פיניאן

ליה שמטוב
מוזמנים
חמוטל בן דור, סגנית הממונה על השכר, משרד האוצר

ברק שטרוזברג, סגן הממונה על השכר, משרד האוצר

עו"ד ענבל רונן, הלשכה המשפטית, אגף השכר, משרד האוצר

אהוד אבירם, משפטן, משרד האוצר

אורן משה, רכז תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד שי סומך, משרד המשפטים

עו"ד רמי יפרח, המוסד לביטוח לאומי

רבקה ורבנר, סגנית ממונה על יחסי עבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

עו"ד אלי יריב, ההסתדרות החדשה
ייעוץ משפטי
שגית אפיק
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רשמה וערכה
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק לביטול תשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א-2011

הצעת חוק קרן לסיוע לעסקים במצוקה, התשע"א-2011

הצעתם של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אדרי,אורי אורבך, אורי אריאל, יצחק וקנין, שי חרמש, שלי יחימוביץ, אמנון כהן, ראלב מג'אדלה, אלכס מילר, ציון פיניאן, פניה קירשנבאום, מירי רגב, רונית תירוש
היו"ר משה גפני
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום שני חוקים בסעיף הראשון והשני של סדר היום.


לפני שאני מביא את החוקים, אני רוצה להקדים ולומר מה גרם להבאת החוקים הללו. הסיפור הוא שבאישור התקציב לשנים 2009 ו-2010 וחוק ההסדרים הובא חוק שאמר שיפחיתו את דמי ההבראה מהעובדים במגזר הציבורי ואכן הפחיתו אותם בשתי פעימות – חצי ב-2009 וחצי ב-2010 – כאשר במקביל במגזר הפרטי היה מדובר על כך שיקזזו יום עבודה מהעובדים וכל הכסף שיצטבר כתוצאה מהקיזוז הזה ומההפחתות יעבור לקרן לסיוע לעסקים במצוקה.


הממשלה הסבירה כאן בוועדה את העובדה במצב כלכלי עולמי קשה וכי צריך לגבות את הכסף הזה כדי להקים קרן והקרן הזאת תסייע לעסקים במצוקה.


בשנת2009 קיזזו מחצית מדמי ההבראה כפי שנקבע בחוק ובשנת 2010 קרו כמה דברים. לחלק מהעובדים לא קיזזו, היה איזה הסכם קיבוצי, ולחלק אמרו שיקזזו ב-2011 ולחלק קיזזו גם ב-2010. במהלך שנת 2010 קיימנו כמה דיונים על מנת להביא לכך שתוקם הקרן הזאת, קרן הסיוע לעסקים במצוקה, כפי שהממשלה טענה שזה מה שהיא הולכת לעשות עם הכסף, אבל התברר לנו שהקרן הזאת לא הוקמה, הכסף נגבה ובסופו של דבר הוא נכנס לקופת האוצר, שנכנס ב-2009, והחלק שאני לא יודע מה חלקו היחסי שגבו ב-2010.


נתקלתי כבר כמה פעמים בתופעות כאלו. אני לא יודע אם זה נכון, אבל נתקלתי כמה פעמים בתופעות שכאשר הממשלה או משרד האוצר רוצים לגבות כסף מהציבור, הם מוצאים לזה כל מיני תירוצים שלא היו ולא נבראו ובסופו של דבר הם גובים את הכסף אבל לא מבצעים את המטלות עליהן הוחלט. כשהסיפור הזה של הפחתת דמי ההבראה, לנו הייתה התלבטות מאוד קשה מכיוון שזו פגיעה של ממש בעובדים. זאת זכות שמוקנית להם, זה כסף שמגיע להם, אבל מכיוון שהמצב הכלכלי היה קשה ובאמת אז לא ידענו מה עומד להתפתח והיה חשש שהעסקים יתמוטטו, המטרה לשמה זה נעשה הייתה נראית מטרה ראויה.


אנחנו קיימנו כמה דיונים בשנת 2010, נדמה לי שני דיונים, וכשראינו שהממשלה לא רצינית והיא לא מתכוונת לעשות את זה, הנחנו הצעת חוק – כל חברי ועדת הכספים – כאשר החוק מחולק לשני חלקים. החלק האחד הוא לא לגבות את דמי ההבראה או להחזיר את דמי ההבראה, שהוא החלק השני של הצעת החוק, והחלק הראשון שלו הוא הקמת קרן הסיוע שמשרדי הממשלה טענו כאן שיש קושי בהקמתה וכי יש ויכוחים בין משרד האוצר לבין משרד התעשייה. לכן הונחה הצעת החוקה הזאת ואנחנו ביקשנו להעביר אותה.


בינתיים הממשלה גם קיבלה החלטה שמחזירים את הכסף של דמי ההבראה, לא גובים את מה שהיה צריך לגבות על פי החוק בשנת 2010 ונדחה ל-2011, ומחזירים את הכסף לאלו שאכן גבו מהם.


אני ביקשתי להביא למליאת הכנסת את הצעת החוק של ועדת הכספים. הייתה התלבטות בוועדת השרים לענייני חקיקה ולאחר דין ודברים שהיה לי עם נציגי הממשלה, סוכם שאנחנו חברי ועדת הכספים, בהצעת החוק הפרטית, נחלק את החוק. זאת אומרת, אנחנו נדון רק על חלקו שעוסק בהפחתת דמי ההבראה ואת החלק השני הממשלה לא מקבלת נכון להיום ולכן אנחנו נוציא את זה מהצעת החוק. אני הבטחתי -ואני מתכוון לעמוד בהתחייבות הזאת – להיות צמוד בחלק הזה של דמי ההבראה כי אני סבור, וכך גם כל חברי הוועדה – זה עבר במליאת הכנסת פה אחד – שצריך להשיב את דמי ההבראה ולא לגבות מאלה שלא גבו מהם.


אני יכול לעשות דבר מאוד פשוט אבל אני לא מתכוון לעשות אותו כי זה יהיה מנוגד להתחייבות שלי. אני הייתי יכול עכשיו לדון על הנושא הזה של הצעת החוק, הצעת חוק קרן לסיוע לעסקים במצוקה, לפצל את החלק של הקמת הקרן ולדון רק על דמי ההבראה, אבל מכיוון שזה יהיה מנוגד להתחייבות שלי, זה כאילו אני מקדם את זה לקריאה ראשונה אם אני מפצל, אני לא דן על זה ואני מוריד את זה מסדר היום. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה לנסח את ההצעה מחדש. זאת אומרת, לקחת את החלקים שאנחנו מוציאים ולהניח אותה. אנחנו נדאג להחתים שוב את כל חברי הוועדה. אנחנו נניח את ההצעה על שולחן הכנסת, נתחיל את כל ההליך מחדש ונמתין שוב לשעת הכושר, או שהממשלה גם תקבל החלטה שצריך לעשות את זה כי כך היא התחייבה ואז נקדם את החלק הזה של הצעת החוק, או שהקואליציה תתחיל להתרופף ואז במסגרת כל החוקים שאני מכין לאותה תקופה, אני מכין גם את החוק הזה. יש הרבה חוקים שיעברו באותו זמן כמו הפיקוח על המים וכל הדברים שאנחנו ממתינים אתם ובעזרת השם הם יעברו, ברגע שתתרופף הקואליציה ויתחילו לדבר על בחירות.


אני עומד בהתחייבותי. אני אהיה צמוד להחלטת הממשלה. אני לא מתכוון לשנות מהעניין הזה. אנחנו נדון על החוק ולכן את החלק הזה אני מבקש להניח מחדש ועליו נחתים את כל חברי הוועדה כפי שעשינו קודם לכן.


מכיוון שזאת ההודעה שלי, אני מבקש לאחד את שני החוקים, גם את החוק הממשלתי וגם את החוק הפרטי ואז נדון רק על נוסח אחד.


אני מדבר על הצעת חוק קרן לסיוע לעסקים במצוקה, התשע"א-2011 של כל חברי הכנסת שהם חברי ועדת הכספים שהם יוזמי החוק והצעת חוק לביטול תשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010 (הוראת שעה), התשע"א-2011. אנחנו נראה בסופו של דבר גם איזה שם ניתן לחוק כי אני לא מבין למה זאת הוראת שעה אבל תכף נשמע. ניכנס לפרטים. למה בכלל צריך לעשות הוראת שעה, למה צריך לעשות על אף האמור בחוק הזה. אפשר לבטל את החוק ושלום על ישראל. הרי הסיפור הזה נגמר, אבל על זה נדון לגופו של עניין יחד עם נציגי המשרדים.


אני מבקש לאחד את שתי הצעות החוק להצעת חוק אחת. אנחנו מצביעים על זה.

ה צ ב ע ה

פה אחד הוחלט לאחד את שתי הצעות החוק להצעת חוק אחת


שתי הצעות החוק אוחדו להצעת חוק אחת.
שגית אפיק
שתי הצעות החוק מוזגו. אנחנו נעביר את המיזוג לאישור ועדת הכנסת.
היו"ר משה גפני
בסדר. יש לי ישיבה עם יושב ראש ועדת הכנסת בשעה 11:00, אז אבקש ממנו.
ענבל רונן
אדוני, הן מאוחדות כי הצעת החוק הלכה למעשה לא פוצלה אבל אני מבינה שהן מאוחדות לדיון בשעה זו בסעיף 9 של ההצעה של אדוני.
היו"ר משה גפני
נכון.
ענבל רונן
לאחר מכן אתם תגישו את הצעת החוק לגבי הקרן מחדש.
היו"ר משה גפני
כן. אין לך מה לחשוש. אני לא אשנה מהתחייבותי. להפך, אם ועדת השרים לחקיקה לא הייתה מאשרת את הצעת החוק הפרטית, והייתה מחשבה כזאת, אז כאן היה מאוד מעניין. הייתי לוקח את הצעת החוק הממשלתית וקורע אותה לגזרים כי הממשלה כאן התנהגה כמו אני לא יודע מה, אבל עכשיו אני מדבר במתינות כי הלכו לקראתי וזה בסדר. אני אעמוד במילתי עד המילה האחרונה.
ענבל רונן
אנחנו מברכים על זה. תודה אדוני.
היו"ר משה גפני
נתחיל עם הנוסח המאוחד.
שגית אפיק
הצעת חוק לביטול תשלום חלקי של די הבראה בשירות הציבורי בשנת 2010.
היו"ר משה גפני
תעזבי את השם. לשם נחזור בסוף.
שגית אפיק
למעשה זה כמו שאמרת, זאת הצעת חוק חדשה, זה חוק חדש שכבר בסעיף 1 אפשר לראות שהוא מדבר על אף האמור בחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי לשנים 2009 ו-2010 (הוראת שעה), שהתשס"ט-2009.
היו"ר משה גפני
למה זה?
ענבל רונן
השאלה היא מדוע אנחנו לא מקבלים את החוק המקורי או מבטלים אותו?
שגית אפיק
כן.
היו"ר משה גפני
הרי הוא רק ל-2009 ו-2010.
ענבל רונן
אסביר, וזה בהיוועצות עם ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. הלכה למעשה, אם אני מבטלת את החוק המקורי, אני אומרת שהפחתות משכורת או דמי הבראה שבוצעו ב-2010 בוצעו שלא כדין כי לא היה להן מקור סטטוטורי. החוק בוטל. מה שהופחת ב-2010 הופחת כדין אלא שאנחנו הבחנו בניצני צמיחה – אל תצטטו אותי באגף התקציבים, אנחנו תמיד במצב קשה – ומכיוון שהעיקרון שלנו כפי שאדוני אמר בענייני עובדים הוא ליפו, הם האחרונים בהתערבות בתנאי העבודה והם יהיו הראשונים לצאת מהתערבות בתנאי העבודה אם קצת ירווח.
היו"ר משה גפני
אבל לא יפריע לך אם אנחנו נמצא נוסח שיבטל את החוק ולא יאמר מה שנקבע או מה שקוזז היה לא חוקי. זה יהיה בסדר. את רק רוצה לשמור על החוק.
ענבל רונן
כן.
היו"ר משה גפני
נמצא נוסח. אני אגיד לך ממה אני חושש. אני חושש שהממשלה מכינה איזה תרגיל, שלשנת התקציב 2013-2014 היא תבוא לכאן ותאמר שהחוק ההוא קיים ונמשיך ליישם אותו. זה חוק רע, זה חוק שעשינו אותו בלב כבד, הייתה לו מטרה והמטרה לא הושגה. יש דברים שאנחנו כאן בוועדה רוצים למחוק.
ענבל רונן
אני רוצה להיזקק שנייה לנושא של המטרה לא הושגה. אכן חלק ממטרת החוק לא הושג עד ליום הזה, אבל החוק עצמו היו לו בעצם שתי מטרות וצריך לראות את זה בצוותא עם פרק י"א לחוק ההתייעלות הכלכלית. רוצה לומר כך: בחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה, אמרנו שמעסיקים במגזר הציבורי יפחיתו מחצית מדמי ההבראה המשתלמים לעובדים בתקופה שבין 23 ליוני.
היו"ר משה גפני
זה ידוע. עברנו את זה.
ענבל רונן
מכירים. שירות המדינה וכל הגופים המתוקצבים או גופים אחרים במגזר הציבורי שיש לנו צינור ישיר, צינור תקציבי, הרעיון שם היה לפנות מקורות מהתקציב ולא להעביר לקרן לסיוע. הקרן לסיוע במגזר הציבורי, אם תסתכלו בסעיף 48 לחוק ההתייעלות הכלכלית, המטרה הייתה שרק גופים במגזר הציבורי שאין להם ערוץ תקציב, היה אמור לצאת צו שר האוצר. זה חלק מהכסף ולא מרבית הכסף. לתקציב המדינה נחסכו 600 מיליון שקלים שהשתמשו בהם ב-2009, אבל התוכנית התחילה להתגבש ב-2008, כדי לקדם את פני הרעה שהייתה צפויה אותה עת.


אני אשמח לשבת עם שגית ושלומית ולעבוד בנושא.
היו"ר משה גפני
אין לנו הרבה זמן. אני רוצה לסיים את החוק מהר. אם את יכולה לעזור לי בזה, להוריד לי את הטראומה הזאת, אני מאוד אודה לך.
ענבל רונן
בסדר. אני רק רוצה לומר שהחוק דיבר על תקופה מסוימת, החוק המקורי. אם תראו, מדובר שם באיזה קושי אנחנו מתערבים וכולי, ואדוני עמד על כך. קטונתי, אין לממשלה שום כוונה להפלות את החוק הזה.
היו"ר משה גפני
אז נמצא את הנוסח.
שגית אפיק
איזה חוק היה התקציב הדו שנתי?
ענבל רונן
לא, החוק לתשלום חלקי של דמי הבראה 2009-2010.
שגית אפיק
אגב, בדברי ההסבר היה כתוב למיטב זיכרוני לפחות שמדובר באמת בשתי מטרות ולא במטרה אחת. מה עשיתם לגבי המגזר הפרטי? הזכרת את זה, לגבי ניכוי יום חופש. זה בוצע?
ענבל רונן
אני אבקש מהחברים מאגף התקציבים להתייחס כי זה לא אגף השכר.
שגית אפיק
זה בוצע?
קריאה
זה לא המגזר הפרטי אלא מגזר החברות הממשלתיות.
שגית אפיק
אני מדברת על ניכוי יום חופש. אני שואלת על המגזר הפרטי. הרי לצד החוק של דמי הבראה הבאתם את חוק ההתייעלות.
אורן משה
אני לא יודע מה קרה לגבי המגזר הפרטי. אני יודע להתייחס למגזר הממשלתי ולמגזר הממשלתי הרחב.
היו"ר משה גפני
החליטו היום לדרוך לי על היבלות? לא יודעים מה עושים.
חזקיה ישראל
לגבי המגזר הפרטי, זה לא בוצע.
היו"ר משה גפני
טוב שאתה כאן, בגלל שממשלה אין.
שגית אפיק
וב-2010 כשלא ביצעתם לגבי עובדים במגזר הציבורי למרות שהיה חוק, איך עשיתם את זה? האם את יכולה לפרט?
ענבל רונן
כן.
היו"ר משה גפני
למה צריך את הדיון הזה? אני רוצה שזה ינוסח באופן כזה שבאמת כפי שאמרה ענבל לא יהיה מצב שמישהו יבוא ויטען שהכסף שנגבה ב-2009 הוא לא חוקי. זה מקובל וזה בסדר גמור.
ענבל רונן
גם ב-2010.
היו"ר משה גפני
כן, בסדר. זה מקובל עלי לחלוטין.
שגית אפיק
זאת אומרת, אתה מבקש במקום ליצור חוק חדש, להיכנס לחוק שנחקק בשנת 2009.
היו"ר משה גפני
כן, ולמצוא את הפתרון. אם אין פתרון, ללכת בדרך הזאת אבל לפי דעתי יש פתרון.
ענבל רונן
ניסינו לעשות אבל זה לא צלח.
היו"ר משה גפני
אנחנו כאן יצירתיים מאוד. התברר לנו כאן בוועדה שמבחינה משפטית, בכלל חוות הדעת הן מאוד גמישות.
חזקיה ישראל
אין הכוונה מבחינת המגזר הפרטי להפעיל את הסעיף הזה.
היו"ר משה גפני
אנחנו גם לא מבקשים.
חזקיה ישראל
לכן צריך לבטל אותו.
שגית אפיק
הסעיף הזה של המגזר הפרטי נמצא בחוק ההתייעלות. הוא לא כאן. הוא לא על שולחן הוועדה כרגע. הוא כנראה לא בוצע ואני לא יודעת איך לא בוצע החוק ואני מקווה שעשיתם צו או משהו אחר.
ענבל רונן
עשינו.
שגית אפיק
הסעיף הזה לא נמצא כרגע על השולחן. רציתי פשוט להבין.
חזקיה ישראל
לא ניתן לבטל אותו.
היו"ר משה גפני
לא חשוב. נעזוב את זה.
שגית אפיק
ניתן לבטל אותו.
חזקיה ישראל
לבטל אותו בתיקון עקיף.
שגית אפיק
ניתן לבטל אותו בתיקון עקיף.
חזקיה ישראל
זה מה שאני מציע, לבטל אותו בתיקון עקיף כי אנחנו לא מתכוונים לממש אותו.
ברק שטרוזברג
בשים לב ללוחות הזמנים כמו שהזכרת, אנחנו נמצאים ב-22 ביוני והתשלום של דמי ההבראה המלאים אמור להיות ב-1 ביולי. אם אנחנו לא נעמוד בלוחות זמנים, גם להודיע למערכות השכר בזמן, יש בעיה.
היו"ר משה גפני
מה אתה רוצה להגיד לי?
ברק שטרוזברג
אני רוצה להגיד שצריך לגמור עם זה בדחיפות והייתי שמח אם היינו עושים זאת אפילו היום, את הפרק של נוסח החוק. סליחה על הביטוי, אבל אנחנו מתברברים עכשיו ואנחנו מסכנים את תשלום דמי ההבראה.
היו"ר משה גפני
אני רוצה לומר לך. אני קיבלתי את הצעת החוק ממליאת הכנסת ביום שני.
ענבל רונן
הייתה קריאה ראשונה.
היו"ר משה גפני
כן. אז קיבלתי את הצעת החוק. ברגע שזה אושר במליאת הכנסת, נתתי הוראה להנהלת הוועדה לשים את זה מיד על סדר היום. הוצאתי את השופטים מסדר היום ודחיתי לעוד שבועיים, והכנסתי את הסעיף הזה. שעה 9:15 בבוקר, נתקעתי בפקק ואיחרתי בשבע דקות, ואני מתנצל על זה. אמרתי ליועצת המשפטית אתמול בלילה, מאוחר בלילה כאשר דיברנו על העניין הה, שאנחנו היום רוצים לסיים את זה. אם הממשלה לא הייתה מתברברת שנה וחצי, אם הכול היה בדיון בוועדת הכספים, כאן אין ברבורים. חוק בנק ישראל שהיה צריך להידון שנתיים, אושר כאן בשבועיים. חוק המיסוי על רווחי הנפט והגז שדיברנו עליו עשר שנים, אושר כאן בשלושה שבועות.
ברק שטרוזברג
אני לא בא בטענות לאדוני.
היו"ר משה גפני
אני רק מספר לך את העובדות. הדיון הזה יתקיים ותאמין לי שבעזרת השם נעמוד בלוחות הזמנים. רק תגיד לה שתהיה גמישה. אנחנו מתקדמים.


תעשי גם מיסוי עקיף לנושא של המגזר הפרטי.
שגית אפיק
לבטל את הסעיף בחוק ההתייעלות?
היו"ר משה גפני
לבטל, כן. אני חושב שהיא תרצה את זה. ענבל, נכון?
ענבל רונן
לדעתי זה כבר בוטל.
היו"ר משה גפני
לא חשוב. אם זה לא בוטל, זה יבוטל.
שגית אפיק
בטוח שזה לא בוטל בחקיקה ראשית.

1.
ביטול הפחתת דמי הבראה בשנת 2010

על אף האמור בחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 20090 ו-2010 (הוראת שעה), התשס"ט-2009 – ככל שניכנס לחוק הזה לא נאמר על אף האמור אלא נתקן בתוך החוק – (להלן – חוק לתשלום חלקי של דמי הבראה), הפחתה של דמי הבראה שהייתה אמורה להתבצע בשנת 2010 לפי החוק האמור ואשר במועד תחילתו של חוק זה טרם בוצעה, לא תבוצע.

2.
תשלום בשל דמי הבראה שהופחתו בשנת 2010

(א)
על אף האמור בחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה, מעביד אשר ביצע הפחתה של דמי הבראה או משכורת בשנת 2010 בהתאם לחוק האמור, ישלם לעובד שלגביו ביצע הפחתה כאמור, תשלום בגובה הסכום שהפחית.
היו"ר משה גפני
כולל הצמדה כמובן.
שגית אפיק
אנחנו נוסיף את זה.
ענבל רונן
מהמועד שזה הופחת.
היו"ר משה גפני
כן. ברור. הממשלה לא רוצה לקחת סתם כסף מאנשים.
שגית אפיק
תרשמי מהר כי לסגן הממונה על השכר אין סבלנות.
שגית אפיק
אבל לך יש המון.


צריך לקבוע את מועד ההחזר שיינתן? כי זה כאילו יוצא כללי.
ענבל רונן
אני התלבטתי ואני אבקש להתלבט אתך האם בצו שר האוצר או בחקיקה ראשית לגבי המועדים.
שגית אפיק
לעשות את זה בצו? למה לא לעשות את זה בחקיקה?
היו"ר משה גפני
אני מעדיף בחקיקה.
ענבל רונן
מכיוון שמדובר בהרבה מאוד מעבידים ציבוריים, גם גופים נתמכים מתוקצבים יש לנו 700, אני לא יכולה לבדוק אתם מתי כל אחד מהם ישלם, אך ברי שהם ישלמו עם הצמדה למועד התשלום. אנחנו יכולים לחשוב על מרווח זמן שיאפשר לגופים להתארגן.
שגית אפיק
אנחנו ממהרים עכשיו בעצם לחוקק את זה כדי להספיק את ה-1 ביולי.
ענבל רונן
ההשבה של הכספים או התשלום על 2010.
שגית אפיק
תתבצע לאורך השנה, אבל אפשר לקבוע דד ליין סופי כלשהו.
היו"ר משה גפני
אנחנו מסמיכים אתכם לקבוע.
שגית אפיק
לא. אני רוצה שזה ייקבע בוועדה. תגיד חצי שנה, שלושה חודשים, משהו.
חמוטל בן דור
אין בעיה.
היו"ר משה גפני
מה אין בעיה? שלושה חודשים?
חמוטל בן דור
אני חושבת שכן. אנחנו נוציא הוראות ביצוע ונכתוב שלושה חודשים.
היו"ר משה גפני
אני רוצה שיהיה בחקיקה. כלומר, מה לכתוב בחוק?
ענבל רונן
אנחנו לא מתנגדים שיירשם אם אפשר ארבעה חודשים.
היו"ר משה גפני
ארבעה חודשים. בסדר.
שגית אפיק
עד ארבעה חודשים ואתם תוציאו הנחיות והוראות ביצוע.
היו"ר משה גפני
בסדר. יפה.
ברק שטרוזברג
אני מתחיל לחשוב על כמה גופים שיקפצו עלי בגלל ארבעת החודשים האלה. ראיתי את ההתלהבות ולא הפרעתי.
היו"ר משה גפני
ממשיכים.
שגית אפיק
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) -

(1)
חלו לגבי עובד הוראות סעיף 4(ב)(1) לחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה, ובהתאם לכך לא שילם המעביד לעובד דמי הבראה בשנת 2010 או שילם את ההפרש לפי סעיף 4(ב)(1) האמור בלבד – ישלם המעביד לעובד תשלום בגובה מחצית סכום דמי ההבראה שאותה לא שילם כאמור.

(2)
חלו לגבי עובד הוראות סעיף 4(ב)(2)(א) לחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה, ובהתאם לכך לא שילם המעביד לעובד דמי הבראה בשנת 2010 או שהפחית את חלקם, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(א)
אם הועסק העובד אצל המעביד בשנת 2009 ולא שולמו לו דמי הבראה בשנת 2010 – ישלם לו המעביד תשלום בגובה מחצית סכום דמי ההבראה שאותם לא שילם כאמור.

(ב)
אם הועסק העובד אצל המעביד רק בחלק משנת 2009 ולא שולמו לו דמי הבראה בשנת 2010 בתקופה שאורכה כתקופת העסקתו בשנת 2009 – ישלם לו המעביד תשלום בגובה מחצית סכום דמי ההבראה שאותם לא שילם בתקופה האמורה, ולגבי התקופה הנותרת בשנת 2010 – אם הפחית המעביד את דמי ההבראה המשולמים לעובד באותה תקופה, ישלם לעובד תשלום בגובה סכום דמי ההבראה שהפחית כאמור.


תני לזה הסבר קצר.
ענבל רונן
אני אתמצת את העניין. בעיקרון יש לנו שני סוגי מעסיקים באופן גס. מי שמשלם דמי הבראה ביוני כתשלום חד פעמי ויתר הגופים שמשלמים לפני יוני או משלמים את זה במשכורת של העובד כרכיב נפרד או בתוך השכר הכולל.


החוק חוקק ביוני 2009 וכל מי שלא שולם לו במשכורת יוני 2009, לו היו אמורים להשתלם כתשלום אחד, אנחנו אמרנו שאנחנו לא רוצים להתחיל להתחשבן מה כבר שילמת ומה לא, אנחנו פוטרים אותם מההפחתה ב-2009 ותפחית את כל המנה ב-2010. כדי ליצור שוויון אנחנו אומרים שמי שהפחית ב-2010 רק בגין 2009 לא ישיב את הכסף כי הוא עשה מה שהוא היה אמור לעשות ב-2009. מי שב-2010 הפחית דמי הבראה גם עבור שנת 2010 וגם עבור שנת 2009 ישיב את מה שהוא הפחית בגין 2010, כך שכולם יישאו בחצי מנה דמי הבראה הפחתה.
היו"ר משה גפני
בסדר.
שגית אפיק
יש כאן שתי תוספות שביקשתם להוסיף ואני אקריא אותן ואת תסבירי.

(3)
חלו לגבי עובד הוראות סעיף 4(ב)(3) לחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה, ובהתאם לכך פחתה המשכורת ששילם המעביד לעובד בשנת 2010 – ישלם לו המעביד תשלום בגובה מחצית סכום המשכורת אשר הפחית בשנת 2010, בהתאם ליתר הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(4)
חלו לגבי עובד הוראות סעיף 4(ב)(4) לחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה, ובהתאם לכך הופחתו דמי ההבראה בשנת 2010 – ישלם המעביד לקופת הגמל את הסכומים שהופחתו כאמור.
ענבל רונן
יש לנו נוסח קצת יותר מתוקן ואני אעבור עליו עם שגית. הגיונם של הדברים בשני הסעיפים האלה הוא בזה: יש סעיף קטן (3) לסעיף (ב)(2) שעניינו שמי שמשתלם לו רכיב דמי הבראה כחלק מן השכר הכולל. היינו צריכים לייחד כאן להם הסדר דומה למי שזה משתלם לו כרכיב נפרד, לפי תקופת העסקה ב-2009 וב-2010 ולומר רק שזאת משכורת ולא דמי הבראה. אמרנו שהוא ישיב לו את מה שהוא הפחית לו מהמשכורת בשינויים המחויבים כמו הסעיף

הקודם, אם הוא עבד את כל 2009 ואת כל 2010.סעיף (4) זה הסדר לגמרי אחר. סעיף (4) מדבר על קבוצת גמלאים בפנסיית גישור. פנסיית גישור, רוצה לומר, המדינה מוציאה לפנסיה, לא קרה אירוע מזכה לפי תקנוני הקרנות או שלא הגעת לזכאות בפנסיה תקציבית והמדינה משלמת לך פנסיית גישור מכיסה כאשר קרן פנסיה מהווה שלמות, צינור תשלום. גם את ההבראה משלמת קרן הפנסיה. המעסיק מעביר את הכסף.
הנוסח המתוקן שלנו אומר
הקרן תשלם לעובד את מה שלא שולם לו, דמי ההבראה, והמעביד יעביר לקרן את הכסף שהוא לא העביר לה כדי לשלם. אני ברורה?
היו"ר משה גפני
כן.
שגית אפיק
לא הבנתי בנוסח המתוקן ולכן גם לא הנחתי אותו. את אומרת ישולם לו.
ענבל רונן
תשלם לו הקרן. בסדר? הקרן תשלם לו.
היו"ר משה גפני
כמה כאלה יש?
ענבל רונן
בפנסיית גישור?
היו"ר משה גפני
בערך.
ענבל רונן
בסך הכול מעט מאוד. זה יותר מאפיין את שירותי הביטחון. בשירות המדינה לא הופעל באופן גורף נושא של פנסיית גישור או כל הסדר אחר דומה.
שגית אפיק
אם כן, זה יהיה: תשלם הקרן תשלום בגובה הסכום שהופחת והמעביד ישלם לקופת הגמל את הסכומים שהופחתו כאמור.

3.
סייג לעניין תשלומים שונים

תשלום ששילם מעביד לפי סעיף 2, יראו אותו כדמי הבראה לכל דבר ועניין, ואולם התשלום האמור לא יובא בחשבון לעניין חישוב כל אחד מהמפורטים בסעיף 7(1) עד (9) לחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה.


אפשר לראות את הפירוט אבל חסכנו לך בזמן ובמקום. אם ניכנס לתוך החוק ההוא, זה יהיה. כדאי שתסבירי.
ענבל רונן
כן. אני רוצה להסביר את החשיבות.
היו"ר משה גפני
לפני כן, יחזירו עכשיו כסף לאלה שגבו מהם. זאת אומרת, סך הכול המשכורת תהיה גבוהה יותר, אבל בעצם הוא מקבל את דמי ההבראה של 2010.
ענבל רונן
נכון.
היו"ר משה גפני
למשל סבסוד במעונות יום, זה הולך לפי גובה השכר. זאת אחת הדוגמאות. איך ייקרא הכסף הזה שהעובד מקבל עכשיו?
ענבל רונן
דמי הבראה.
היו"ר משה גפני
הפרשים ל-2010.
ענבל רונן
כן. הוא יתנהג כמו דמי הבראה ל-2010 לכל דבר.
שגית אפיק
זה לא ייחשב לו לצורך מבחן ההכנסה.
חמוטל בן דור
זה ישולם כהפרשים.
היו"ר משה גפני
אלה לא הפרשים רגילים. זאת חקיקה. אנחנו מעבירים את זה בחקיקה והמשמעות של העניין היא שאלה הפרשים על דמי הבראה של 2010.
ענבל רונן
כן. אני רק רוצה לומר שזה לא מייצר איזושהי בעיה מיוחדת כי בבסיס השכר דמי ההבראה לאו דווקא מחושבים למעונות.
היו"ר משה גפני
כך הנוהל, אבל את לא מכירה את משרד התעשייה.
שגית אפיק
תסבירי בבקשה את סעיף 3.
ענבל רונן
כשהופחתו דמי ההבראה, שולמו רעיונית כל התשלומים שמשתלמים לו לא היו מופחתים ואני אתן דוגמה בביטוח הלאומי וכך יתר הדברים.


המעסיק התחייב לשלם ביטוח לאומי כאילו שולמו דמי הבראה, ומדוע? אם קרתה תאונת עבודה לאחר מכן ומתחשבים ברבעון האחרון, אני רוצה שהגמלאות שלו על עבודה יהיו כאילו שילמו לו את כל דמי ההבראה. זאת הייתה הכוונה בחוק המקורי. לא רצינו שיהיו לזה השלכות ארוכות טווח. רעיונית לכל המיסוי, קרנות פנסיה, פנסיה תקציבית לגמלאים, הכול רעיונית כאילו שולמו דמי הבראה. מכיוון שרעיונית כבר שולמו התשלומים האלה, כעת אני אומרת שהם לא יראו אותם כדמי הבראה לצורך הזה, שלא תהיה הפרשה כפולה של דמי הביטוח הלאומי.
היו"ר משה גפני
בסדר.
ענבל רונן
הסעיף הבא מדבר על ביטוח בריאות. ביטוח בריאות לא הופרש על הסכומים האלה. יש פה תשלום חדש של כסף ואנחנו צריכים להפריש דמי ביטוח בריאות ממלכתי.
היו"ר משה גפני
הבנתי.
שגית אפיק
זה היה גם בחוק הקודם?
ענבל רונן
לא. יושב כאן שי סומך שכתב על זה חוות דעת. בחוק הקודם לא כתבנו שלעניין דמי ביטוח בריאות יראו את זה רעיונית כשולם. אז לא שולמו אז דמי ביטוח בריאות. אין לזה משמעות כי לא מחשבים על פי זה גמלאות. מה שהיה לך ביטוח בריאות, קיבלת ביטוח בריאות.

כשהופחתו דמי ההבראה, שולם ביטוח בריאות על השכר ששולם בפועל.
שי סומך
מה שקרה זה שבהתחלה ניכו דמי ביטוח בריאות מדמי ההבראה שלא שולמו.
שגית אפיק
זאת אומרת, עוול כפול.
שי סומך
כן. אז זה הובא אלינו וקבענו שזה לא היה חוקי ולכן דמי ההבראה הופחתו.
שגית אפיק
הוחזר ההפרש.
שי סומך
דמי הבריאות הוחזרו לפי החלטה שהייתה. ב-2010 לא נגבו דמי בריאות.
ענבל רונן
עכשיו משלמים, אז חייבים.
שגית אפיק
זה חייב להיות.
ענבל רונן
כן, כי לא שולם רעיונית.
היו"ר משה גפני
בסדר. סעיף 4.
שגית אפיק
4.
חובת ניכוי דמי ביטוח בריאות

מתשלומים שמשלם מעביד כאמור בסעיף 2, ינוכו דמי ביטוח בריאות לפי סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

5.
תחולת הוראות מחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה

הוראות חוק זה יחולו גם על מי שחלות עליו הוראות סעיף 10 או 11, לפי העניין, לחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה.
ענבל רונן
זה השלמת המהלך. סעיף 10 אמר שדין חייל בשירות קבע כדין עובד רק לחוק הזה. אנחנו אומרים שאנחנו פוטרים גם את חיילי הקבע. דין עובד חברת כוח אדם שיש לה התקשרות עם אחד המעבידים, גם אצלו יפחיתו כי יש השוואת תנאים מכוח חוק פרץ. ברור שאנחנו עושים להם דין שווה. הפחיתו לחייל או לעובד קבלן.
שגית אפיק
גם לגביו זה יחול.
ענבל רונן
כן.
שגית אפיק
6.
שמירת דינים

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לעניין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוק האמור.
ענבל רונן
לא תמצאו אותנו לא כותבים את סעיף 29 בחוק לצורך או לא לצורך.
שגית אפיק
זה השכר החריג.
ענבל רונן
כן. חריגות שכר. פיקוח על חריגות שכר במגזר הציבורי. סעיף 29 לחוק יסודות התקציב לא יונהג ולא יוסכם שכר.
היו"ר משה גפני
מה זה קשור לכאן?
ענבל רונן
אני אומרת. יש טעם ענייני. ברגע שאמרנו את החוק, לכאורה נתנו הנחיות והכשרנו את כל הסידורים שיעשו מעסיקים. אני רוצה לשמור לי את האפשרות שאם מעסיק מסוים יחזיר לו את הכול והיה צריך להחזיר חצי, אני אגיד לו שהוא חרג.
היו"ר משה גפני
לא מפריע לי. זה בסדר.
שגית אפיק
7.
ביצוע


שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.


הכוונה היא לאחריות ביצועית בלבד או גם לעניין תקנות?
היו"ר משה גפני
אין כאן תקנות.
ענבל רונן
אין כאן תקנות.
שגית אפיק
גם לא יהיו צווים.
ענבל רונן
אם נכתוב את המועד בחוק.
היו"ר משה גפני
נכתוב. סיכמנו כבר.
שגית אפיק
8.
סייג לתחולה

הוראות חוק זה לא יחולו על הפחתה של דמי הבראה או על הפחתה של משכורת לפי הסכם קיבוצי מאושר כמשמעותו בסעיף 3 לחוק לתשלום חלקי של דמי הבראה.
ענבל רונן
ארגון עובדים יציג שיתגייס שכם אחד אתנו והסדיר את כל ענייניו בהסכם קיבוצי, אנחנו מכבדים את ההסכם הקיבוצי אליו הוא הגיע. הלכה למעשה ההסכמים הקיבוציים מבצעים בדיוק את מה שיש בחוק, אבל כל ההסדרים במסגרתם, אנחנו מכבדים.
שגית אפיק
אתה רוצה להוסיף סעיף שמבטל את הסעיף בחוק ההתייעלות?
היו"ר משה גפני
לא. אני אסכם את מה שהסכמנו. הסכמנו שהוועדה מסמיכה אתכם לנסח את החוק וגם את שם החוק באופן כזה שמבטל את החוק הקודם ובתנאי שזה לא יפגע במצב שבו עלול להיות כאילו ההפחתה הייתה לא חוקית.
שי סומך
יש לנו קצת בעיה עם זה. אני מציע לבדוק את האפשרות הזאת כי יש לי תחושה שזה בלתי אפשרי מבחינה ניסוחית.
היו"ר משה גפני
אין ויכוח בינינו. אני מאוד מעוניין בשם הוועדה שהניסוח יהיה כזה שזאת לא תהיה הוראת שעה ושלא יהיה על אף האמור. היה מצב כלכלי קשה ואני עכשיו לא תוקף את הממשלה, אני אעשה את זה אחר כך. אגב, הסיכום שלי עם הממשלה היה שאני הולך אתה יד ביד אבל מותר לי לתקוף אותה. המשמעות של העניין היא שאנחנו רוצים גם ציבורית. אז היה באמת מצב כלכלי קשה, לא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים, והוועדה אישרה את זה. המצב ברוך השם הוא טוב ואנחנו רוצים למחוק את זה. זה מה שאנחנו רוצים ציבורית. לגבי הניסוח, אני ביקשתי מהיועצת המשפטית של הוועדה ביחד עם הייעוץ המשפטי שלכם, וגם אתה יכול להיות בעניין ואפילו רצוי שתהיה בעניין, למצוא את הנוסח. אם לא נמצא, אישרנו את זה, אבל אני מקווה שתמצאו את הנוסח.
ענבל רונן
ייעשה שמאמץ כן ותם לב לנסות.
היו"ר משה גפני
אני לא נתקלתי בתופעה שאין מציאות של ניסוח משפטי כאשר הרעיון הוא אחיד. לא מצאתי דבר כזה.
ענבל רונן
אדוני, עשינו סלטות ובמשקלי לא קל היה לי לעשות סלטות ולא הצלחנו, אבל אולי תבוא לנו הישועה מהייעוץ המשפטי שלכם ואנחנו נכונים לבחון.
היו"ר משה גפני
בסדר גמור. זה לגבי העניין הזה. הניסוחים, כפי שאתם הצעתם אותם וכפי שהוקראו כאן, מוכנסים בגוף החוק. המועד הוא עד ארבעה חודשים.
ענבל רונן
והצמדה.
היו"ר משה גפני
התשלום לאלה שהופחת מהם יהיה צמוד למדד. הנושא של המגזר הפרטי, אנחנו נוסיף את הסעיף הזה שזה מבטל גם את הסעיף של המגזר הפרטי כפי שביקש חזקי. נכון?
חזקיה ישראל
כן.
ענבל רונן
לעניין הזה אני מבקשת שייכתב בפרוטוקול שאנחנו ניוועץ בלשכה המשפטית של משרד האוצר כי זה לא בסמכות הלשכה המשפטית שלנו.
היו"ר משה גפני
כן, אבל הכול היום.
ענבל רונן
אנחנו נעשה זאת.
היו"ר משה גפני
הם ייתנו תשובה שלילית, אבל בסדר.
שגית אפיק
אני צריכה לדעת איך אני מנסחת.
ענבל רונן
אם אדוני רוצה, אני יכולה לצאת ולנסות להתקשר. הם בטיול בצפון.
שגית אפיק
הסעיף הזה בוטל בצו. לא צריכה להיות מניעה משפטית לבטל את זה בחקיקה ראשית. זה בוטל בצו ואין צורך שהסעיף הזה יישאר אות מתה בספר החוקים.
היו"ר משה גפני
אנחנו מאשרים את זה. אם את תבואי ותאמרי שיש בעיה, נמצא את הפתרון החוקי אבל אנחנו מאשרים את זה.
ענבל רונן
ביטול סעיף 48(א) לחוק ההתייעלות.
היו"ר משה גפני
זה אני לא יודע. המגזר הפרטי.
שגית אפיק
הפסקה שמתייחסת למגזר הפרטי.
ענבל רונן
סעיף 48(א).
היו"ר משה גפני
הצעת חוק, וכמובן זה כפוף לאישור ועדת הכנסת על איחוד שני החוקים, השם של החוק ינוסח בהסכמה. אנחנו מצביעים על אישור שני החוקים האלה שאוחדו לחוק אחד.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד


החוק אושר. תודה רבה. הייתם מאוד יעילים.
ענבל רונן
תודה לאדוני ולכנסת על הטיפול המהיר בחוק.
היו"ר משה גפני
כן. אפשר להודות לכל הכנסת על כך. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 09:50

קוד המקור של הנתונים