הכנסת השמונה עשרה

PAGE
4
ועדת הכספים

21.6.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ט בסיוון התשע"א (21 ביוני 2011), שעה 13:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת מגלי והבה: הקצאת מגרשי בנייה לחיילים המשוחררים בני העדה הדרוזית

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

מגלי והבה

גבי וייסמן, מנהל מחוז הצפון, מינהל מקרקעי ישראל

לייב קיבליצקי, סגן מנהל חטיבה טכנית, מחוז חיפה, משרד הבינוי והשיכון

רן רידניק, אגף התקציבים, משרד האוצר

אשרה רודב, אגף התקציבים, משרד האוצר

אמין כמאל זהר, עמותת "אלסדק" להגנה על זכויות הדרוזים בישראל

ביאן קבלאן, יו"ר המועצה המקומית בת ג'אן

סלמאן הינו, יו"ר מועצה מקומית ג'וליס

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הקצאת מגרשי בנייה לחיילים המשוחררים בני העדה הדרוזית

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת מגלי והבה: הקצאת מגרשי בנייה לחיילים המשוחררים בני העדה הדרוזית.

חבר הכנסת ציון פיניאן מחליף את היושב ראש בניהול הישיבה

אנחנו ממשיכים את הישיבה. מגלי והבה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לפתוח בהערה לפרוטוקול וגם ליושב ראש הוועדה. ברגע שמתחייבים על סדר יום, צריך לעמוד בו. מצד שני, משרדי הממשלה שזומנו לכאן, אני רוצה לדעת האם נציגי האוצר, השיכון והמשרדים השונים אכן נמצאים. אם המטרה היא לדון בסוגיה או בהצעה לסדר רק בינינו לבין עצמנו, אני חושב שלא השגנו את המטרה.

משרד האוצר נמצא כאן? משרד האוצר הוזמן. משרד הבינוי והשיכון? את נציג המינהל אני רואה. עמותת אל צדק לא נמצאת. אריק ברמי, ראש ועדה קרואה ינוח-ג'ת. ביאן קבלאן נמצא. משרד ראש הממשלה? משרד הפנים?


אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שוועדת הכספים רואה בחומרה רבה את הזלזול של המשרדים הממשלתיים שהוזמנו לדיון, לא הגיעו ולא נוטלים חלק בנושא חשוב מאוד, במיוחד כאשר מדובר במגזר עם כל מה שקורא בנושא הקרקעות.


ידידי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני רואה את זה בחומרה רבה ואני מבקש שיצא מכאן מכתב. כל היום אני מחכה לתקציבים שלהם ומצביע, עוזר ומסייע, אבל אני רואה בהתנהלות הזאת זלזול בנו, בוועדה, ובאנשים שהוזמנו. זה אמור במיוחד לגבי המשרדים שיודעים שגם הם לא עומדים במה שמתחייב מהם מבחינת החוק ולא באים לישיבות.


לבעיית הדיור. אנחנו יודעים מה המצב במדינה וזה משליך על מגזר שלא מקבל את השוויון שמגיע לו לאורך כל השנים וכשאנחנו מדברים על החלוקה מבחינת המגרשים לחיילים המשוחררים, כשאנחנו מדברים על בעיות התכנון, כשאנחנו מדברים על הבעיות התקציביות, כל הסוגיות האלה, כשאני בא ומעלה אותן כאן, אני מפנה אותן לבעיה אחת ויחידה מבחינתנו והיא שרוב הישובים הדרוזים, לא נעשתה בהם חלוקת מגרשים לחיילים המשוחררים ובחלקם זה כבר 10 שנים ובחלקם 15 שנים. כאשר אנחנו מדברים על החיילים המשתחררים, משרד השיכון, מדינת ישראל צריכה להקצות להם את המגרשים בהתאם למספרם.


ההצטברות הזאת של אי חלוקה במשך השנים האלה גרמה לפערים רציניים. כשאני מדבר היום על 13 רשויות מתוכן שש או שבע רשויות בהן לא הייתה חלוקה של מגרשים במשך עשר שנים, זה אומר דרשני.


ראינו את הדוגמה קודם כאשר השר להגנת הסביבה בא ומתכנן תכנית של איכות סביבה בשווי מיליוני שקלים והוא לא לוקח בחשבון שיש גם אזרחים אחרים. איך משרד השיכון או מי שאחראי על המינהל לא מקצה במשך כל הזמן הזה מגרשים כפי שהחוק מחייב אותו.


אנחנו מדברים היום על 780 יחידות שמתוכננות השנה לחלוקה וכשאני מדבר על יחידת דיור, זה לא מגרש לחייל אלא שניים או שלושה אנשים יכולים לבנות על אותה יחידת דיור, שזה קרוב ל-500 או 600 מטרים. אי אפשר לחלק אותם כי המחירים של המגרשים, אף אחד לא יכול לעמוד בהם. נכון שממשלת ישראל קיבלה החלטה לסבסד את המחירים למגרשים ואושר תקציב לכך.

אתה מדבר על הפיתוח.

כן. אושר לכך תקציב של ארבעים מיליון שקלים אבל לצערי הרב נכון לרגע זה, גם הכסף הזה לא הועבר ליעדו. מצד אחד אין הקצאת מגרשים ואין תקציב לפיתוח ומספר החיילים המשתחררים גדל. אנחנו מגיעים לפערים שבסופו של דבר אין טיפול בסוגיית הזוגות הצעירים של המגזר הדרוזי והצ'רקסי.


העלינו את הסוגיה הזאת כדי שלוועדת הכספים יהיה SAY בנושא הזה. צריך להורות על העברת התקציב שאושר באופן מיידי. אושרו ארבעים מיליון שקלים, ואני שואל למה לא מעבירים את הסכום הזה.

תכף נשמע איפה זה תקוע.

נושא ההקצאות והתכנון. יושב כאן מנהל מחוז הצפון. בכוונה אני לא נכנס למספרים אבל אם ניקח למשל את הישוב בית ג'אן, משנת 1996 עד היום חילקו מגרש אחד - צר לי, אני מסתכל בעיני כל החברים שנמצאים כאן - לחייל שנמצא בעזה. ישוב עם 11 אלף תושבים – ותכף תשמעו את ראש הישוב – לא קיבל ולו מגרש אחד בכל התקופה הזאת. היום, כאשר אתה מדבר על הקצאה ותכנון, אין הקצאה ותכנון, כך שמגיעים למצב בו אין תשובה לחיילים המשוחררים.


אני הבאתי את בית ג'אן לדוגמה אבל אני יכול לדבר גם על ג'וליס שיושב ראש מועצת ג'וליס נמצא כאן. אספתי את הנתונים האלה. אם משרד האוצר לא כאן וגם משרד ראש הממשלה, אנחנו בבעיה.


אני מקווה שהדיון הזה והבקשות האלה לטיפול בסוגיה הזאת, להעלות אותה לסדר עדיפות כדי שנוכל לבוא עם בשורה ושינוי לאזרחים האלה, והם אזרחים נאמנים ושווים בחובות, אבל כשאנחנו מדברים על הזכויות, אנחנו עדיין רחוקים.

תודה רבה. ראשי המועצות רוצים להתייחס?

ראש מועצת בית ג'אן. בהמשך למה שהובהר על ידי חבר הכנסת מגלי והבה. ליתר דיוק, לפני כחודשיים חולקו עוד ארבע חלקות.

אתה אומר שעדיף שלא יחלקו, כי מדובר בארבע חלקות.

כן. בנוסף לכך המגרשים גם נמצאים במקומות מאוד קשים. אחד הזוכים איחר בשבוע. הוא היה צריך לשלם 140 אלף שקלים, וזה ללא סבסוד, והוא לא הצליח לארגן את הכסף תוך שלושה חודשים ובעקבות כך אמרו לו שהוא איבד את הזכות שלו והפסיד גם את ה-10,000 שקלים שהוא שילם כערבות, כך שהוא ניזוק מכל הכיוונים. הוא לקח הלוואה מהבנק וגם את ה-10,000 שקלים שאסף מהר מההורים ומהאחים ירדו לטמיון.


לגבי החלקות. כבר מ-1994 ועד היום אין חלקה שאפשר לחלק אותה לתתי-חלקות ותמיד יש תירוצים של המינהל, של רשות שמורות הטבע, וברגע שאנחנו מתכננים להוסיף חלקה לתכנית המתאר, באים ומציעים חלופות לתושבים שיש להם קרקעות בשטח השמורה, יש להם עניין בקרקעות האלה ורוצים להחליף את הקרקעות האלה. זה מטרפד את ההתקדמות שנים על גבי שנים.


לאחרונה הצלחנו יחד עם הרשות למנוע את החילופים בחלקה הזאת ולאשר אותה, אבל העניין לוקח זמן גם במשרד הפנים. צריך להוסיף את זה לתוכנית המתאר שגם זה תהליך שלוקח מספר שנים.


לאור המצב שנוצר והעיכוב הרב במשך השנים, אנחנו פונים לעשות תהליכים מזורזים על מנת לאשר את זה. יש כבר הצעות – ואני מאמין שכך גם בכפרים אחרים – ויש חלקות שצריך לזרז את הוספתן לתוכניות המתאר על מנת לקדם את פתרון הבעיה לחיילים שלא מוצאים את עצמם ולא יכולים להתפתח אלא נשארים תקועים. אם המצב יישאר כך, בסופו של דבר כולנו נכה על חטא.


הפנייה היא שהוועדה תפנה למשרדים הנוגעים בדבר בבקשה לזרז את התהליכים במידת האפשר. תודה.

תודה רבה.

ראש מועצת ג'וליס. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אני מסכים עם כל מה שאמר ידידי חבר הכנסת מגלי והבה וכל מה שאמר ראש מועצת בית ג'אן. בדברים האלה בית ג'אן במצב כמו של ג'וליס, כמו של חורפיש, כמו של בוסנן וכל הישובים. הכול אותו הדבר. בג'וליס לפני 15 שנים הייתה השכונה האחרונה שהוקמה ואין מקומות. חילקו כמה מגרשים בשנת 2005-2006 אבל אני אקרא לזה באונס. חילקו את המגרשים אחרי שאנשים פלשו לאדמות כי לא היו מגרשים ובנו בנייה לא חוקית. אותם אנשים שילמו הרבה קנסות ואז עשו הסדר בין המינהל לבין משרד השיכון ושיווקו את אותם מגרשים לאותם אנשים שפלשו.


בשנת 2009 הצלחנו יחד עם המינהל לאתר כמה מגרשים של המינהל ולחלק אותם כאשר היה מדובר ב-13 מגרשים אבל לצערי אחד הצליח לבנות, לקבל היתר אותו קיבל בדרך לא דרך, אבל כל היתר לא מצליחים להוציא היתר כי יש אנשים פרטיים שמתנגדים לבנייה שם כי האדמות שהמינהל חילק הן לא של מינהל מקרקעי ישראל נטו אלא הן בשותפות עם אנשים פרטיים שלא עשו חלוקה. יכול להיות שהאנשים הפרטיים מחזיקים בחלק מהאדמה, אבל לא עשו חלוקה.


אני מבקש מהוועדה המכובדת לפנות למינהל מקרקעי ישראל. בג'וליס כל האדמות הן בשותפות מלאה עם אנשים פרטיים ואין אדמות מינהל מקרקעי ישראל נטו. מינהל מקרקעי ישראל, שהוא בעלות במדינת ישראל, מתבקש לעשות חלוקה עם המדינה. האזרח הפשוט לא יכול לעשות כלום. אותו חייל משוחרר שהלך ושילם מאה אלף שקלים עבור חלקת האדמה, מגרש של 400 מטרים ו-500 מטרים, על מנת לבנות שתי יחידות דיור על אותו מגרש, במשך שנתיים לא מצליח להוציא היתר כי האדמה בשותפות עם אנשים פרטיים. את זה צריך לפתור.


בקשר לשכונת החיילים המשוחררים שמשרד השיכון מקדם שנים רבות ולא מצליח כי שוב קיימת אותה בעיה, יש שותפות עם אנשים פרטיים. מינהל מקרקעי ישראל הוא הבעלים יחד עם הפרטיים וצריך לעשות חלוקה. במשך שנתיים וחצי קידמתי הרבה ישיבות עם האנשים הפרטיים ביחד עם משרד השיכון והיו סיכומים אבל אחרי שהיו סיכומים, הם לא מקובלים על משרד השיכון הסיכומים האלה והוא חוזר בו מהם. הוא הוציא פרוטוקול על כך שהוא חוזר בו מהם. האנשים הפרטיים אומרים שהם מוכנים להחליף, הם מוכנים לחלק והם מוכנים למכור אבל הדברים לא מתקדמים. אנחנו מאוד מבקשים לקבל תשובות בנושא הזה.


לגבי אותו נושא עליו דיבר ידידי ראש מועצת בית ג'אן. שני מגרשים שחילק אותם משרד השיכון במשך שנתיים, אחד הצליח לבנות ואחד לא מצליח לבנות כי אותה בעיה קיימת גם לגביו. ידידי חבר הכנסת מגלי והבה מכיר את זה, את סמיר סובח.

כן.

הוא לקח את המגרש שלו אבל לא היו לו מאה אלף שקלים לשלם ולכן לקח הלוואות אבל אחרי יומיים בא משרד השיכון – למרות שהיה שבוע לפני תום המועד והיו לו חמישים אחוז מהכסף – אמר לו שצריך לתת מאה אחוזים של הכסף ולקח לו את הזכות לבנות על המגרש שלו. גם את הכסף שהוא שם כפיקדון לא החזירו לו . אנחנו בבעיה הזאת יום-יום וכראשי רשויות לא יודעים לתת תשובות לאזרחים שלנו.


אני לא רוצה לדבר על ההתייחסות של כל משרדי הממשלה שאני רואה אותה בחומרה רבה. גם ידידי ביאן מסכים אתי ואנחנו נקיים ישיבה בפורום של ראשי הרשויות הדרוזיות לגבי ההתייחסות הזאת של משרדי הממשלה שנציגיה לא הגיעו לכאן.

זה לא רק לגבי הדרוזים אלא גם לגבי היהודים.

זה חמור מאוד.

אתה לא לבד.

אני לא מדבר על הזלזול בוועדה.

אני עוד אדבר על הזלזול שלהם בוועדה.

אני מדבר על הזלזול בנו כי יש סעיף ספציפי לרשויות הדרוזיות ואני מדגיש את זה. זה חמור מאוד. תודה.

תודה רבה. נציג משרד השיכון. שם ותפקיד.

שלום. שמי לייב קיבליצקי ואני סגן מנהל חטיבה טכנית, מחוז חיפה, משרד הבינוי והשיכון.


אנחנו משתדלים כמה שיותר לשווק, אבל מחוסר אישור של התב"עות ובגלל שהקרקעות מעורבות בין מינהל מקרקעי ישראל ואנשים פרטיים, זה מקשה עלינו. אנשים שזאת קרקע פרטית שלהם באים אלינו בדרישות מיוחדות ואנחנו מקיימים דיונים במשך הרבה שנים. אם אני אתייחס לג'וליס, ניסינו איכשהו לקדם את התב"ע כאשר מדובר על כמאתיים יחידות דיור כאשר חלק מהקרקע הוא של בן אדם פרטי והוא לא כל כך מסכים.

מי לא מסכים?

הבן אדם הפרטי שזאת הקרקע שלו. ברגע שהוא לא מסכים, אנחנו עושים איחוד וחלוקה ללא הסכמה, אבל ללא הסכמה אומר שזה מקשה עלינו לקדם את התב"ע. לכן אנחנו תקועים עם התב"ע הזאת.


בג'וליס בשנת 2006 מכרנו 22 יחידות דיור, בשנת 2010 עוד שלוש יחידות דיור. בעצם אין לנו מה להציע לתושבים לקנייה.


אם אני אתייחס לבית ג'אן, שם הייתה לנו תב"ע ב-1990 ומשהו, אנחנו חילקנו את התב"ע ונותרו שם מספר מגרשים שמכרנו לא מזמן, שלושה או ארבעה. ניסינו להכין תב"ע חדשה, אבל הקרקע לא כל כך מתאימה למגורים. צריך להיות הוגנים ולציין שמסביב לבית ג'אן יש קרקע לא פשוטה מבחינה גיאוגרפית, מה גם ששם נמצאת רשות הגנים וכל מיני דברים שמקשים על הבנייה.


אני יכול לומר לכם בכנות שמשרד הבינוי והשיכון משתדל כמה שאפשר לבוא ולקדם את התב"עות.

ההשתדלות ומבחן התוצאה שונים.

זה נכון.

להשתדל זה תמיד טוב. המילה להשתדל היא מילה טובה בעברית, אבל במבחן התוצאה, זאת בעיה.

אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים להתיישר עם החוק. אנחנו לא יכולים לקחת את החוק לידינו ולומר שאנחנו כאן רוצים לבנות.


בנוסף לכך יש עוד דבר. אוכלוסיית הדרוזים נמצאת במקומות מאוד גבוהים והקרקע היא מאוד מאוד בעייתית.

לא יותר קשה מהכרמל.

זה נכון.

הערות ביניים, רק לחברי כנסת.

אני מתפלא עליך באותו הקשר עליו אתה מדבר. רק כאשר נוגע לישובים הדרוזים, אז יש בעיה. כשאני רואה את חורשים לידי, לב השמורה כל היום גדלה. אני יכול לתת לך רשימה. זה בדיוק הוויכוח והיית עד לוויכוח הקודם עם השר להגנת הסביבה. אתם צריכים לצאת מהקופסא ולהתחיל לחשוב על האזרחים כאנשים שווים שמגיע להם לחיות ולקבל מה שמגיע להם ולא למצוא סיבה וכל הזמן להסביר למה לא נותנים. אנחנו יודעים שבכל מקום כזה יש קרקע ואנחנו גם יודעים שאפשר להקצות את הקרקע הזאת. אנחנו רואים את מספר הישובים והמצפים שהתפתחו בגליל ואתה רואה שאתה נתקע במקום ואותו חייל שבסדיר שלו שמר על הישובים האלה בצפון, כשהוא חוזר הביתה, אין לו היכן לגור. זאת לא הערה אליך כפקיד שעושה את העבודה שלך, אבל זה בדיוק נושא המדיניות. לחיילים אין היכן לגור ובמדינת ישראל מחכים שהעסק יתפוצץ בפרצוף של מישהו. אזרחים שעושים את המוטל עליהם, מגיע להם לקבל את השוויון.

תודה. גבי וייסמן, מנהל מחוז צפון, מינהל מקרקעי ישראל.

אני אתייחס לכל הנקודות שהועלו כאן.

תתייחס גם לארבעים מיליון השקלים ותאמר לנו היכן זה עומד.

זה לא קשור אלינו.

אלא למי?

אליו.
אני יכול לומר על זה מילה. בעיקרון, על פי החלטות הממשלה, מי שמפתח, משווק ומתכנן את השכונות לחיילים המשוחררים במגזר הדרוזי, זה משרד השיכון על פי הרשאות לתכנון שהוא מקבל מאתנו. אנחנו נכנסים אחרי הרשאה לתכנון בשלב הסופי, כאשר יש תב"ע בתוקף ומשווקים. זה התהליך שקורה. יש מיעוט קרקע למינהל, וזה לא סוד. באזור של הכפרים הדרוזים יש הרבה קרקע פרטית ומיעוט קרקע מינהל ואם יש קרקע מינהל היא או בבעלות משותפת או שהיא שמורת טבע וכן הלאה.


התב"ע שמייצרים אותה, היא כשלעצמה יוצרת את החלוקה – בהסכמת בעלים או ללא הסכמת בעלים. כשהולכים להסכמת בעלים ולא מגיעים להסכמות, זה נתקע וזה מה שקרה בג'וליס. צריך ללכת ללא הסכמה, לדעתי, ושיגישו התנגדות. אני לא יודע אם אחר כך כשיעלו על הקרקע לא נמצא אלימות בשטח.

היו"ר משה גפני שב לנהל את הישיבה

אני אמשיך. בנושא פלישות. ציין כאן ראש המועצה של ג'וליס שפלשו למגרשים. יש ישובים שהפלישות נעשות בצורה מאורגנת. איך שמשרד השיכון מסיים לבצע תשתיות, המגרשים נתפסים על ידי התושבים. בחלק מהישובים זה מאורגן.

אתה מוכן לומר לנו מה מספר הפולשים עליו אתה מדבר? תענה עניינית. עכשיו אתה הופך אותנו לפולשים למגרשים. אין מגרשים אבל אתה אומר שפולשים למגרשים? קצת הבנת הנקרא. אני חי בישובים ולא באתי מניו-יורק. אני בתוך הישובים שלי. ישוב כמו בית ג'אן, כל המגרשים שחולקו חולקו לפי החוק לפני עשר שנים ומאז חייל אחד קיבל מגרש אחד. כל המגרשים עליהם אתה מדבר לא קיימים. אתה הופך בעיה של כמה פולשים שאפשר להעניש אותם לבעיית הכלל?

שודדי אדמות אנחנו.

באמת. תתייחס עניינית ותאמר למה בבית ג'אן אין מגרשים, למה בירקא אין מגרשים, למה בג'וליס אין מגרשים, למה בכיס רסמיה אי אפשר לחלק, למה בפקיעין אי אפשר לחלק והרשימה עוד ארוכה.

בכיס רסמיה כן מחלקים, גם בפקיעין חילקו וגם בבית ג'אן חילקו יותר ממגרש אחד.

אתה מוכן להגיד לי מתי בפעם האחרונה חילקו? משתמע כאן כאילו אני משמיץ את המינהל או משמיץ את משרדי הממשלה. תגיד לנו מתי פעם אחרונה חולק מגרש בבית ג'אן. נמצא כאן יושב ראש המועצה, נמצא כאן חבר כנסת ונמצאים עוד אזרחים. תן לנו תשובה ותגיד לנו מתי חולק מגרש בפעם האחרונה. אני לא רוצה להישמע כאילו אני מקטר ובוכה, אבל תגיד לנו עניינית.

בבית ג'אן, בשנת 2010 שווקו שלושה מגרשים.

ל-11 אלף תושבים.

זה על פי התב"ע. בבית ג'אן יש מספר מגרשים שפלשו אליהם ואי אפשר לשווק אותם. אחד המגרשים שכן שווק, שהתושב רצה לבנות, מסתבר שהשכן שלו עשה דרך גישה למגרש שלו והוא לא יכול לבנות.

פחות מאצבעות היד. חמישה.

אני לא רוצה למנות בכל ישוב, אבל יש לנו את זה בכל ישוב. אמרתי גם שיש לנו מיעוט קרקע כי אין למינהל קרקע והוא לא יודע מהיכן להביא אותה. אם מוסדות התכנון יאשרו לעשות שכונות שהן לא צמודות דופן, מה שהיום הן לא מאשרות וזה בכלל לא במגרש שלנו אלא במשרד הפנים ובמועצה הארצית לתכנון ובנייה, יש על מה לדבר כי שם יש קרקע, יותר רחוק מהכפר.


לגבי המחירים. יש מחיר קרקע.

אני מתנצל, לא הייתי בתחילת הישיבה, אבל מה אתה רוצה בדיון המהיר?

אני רוצה שני דברים. ראשית, לפי התמונה הכללית המתבהרת אין חלוקת מגרשים לחיילים המשוחררים ויש מקומות שלא מחלקים מגרשים כבר עשר שנים.

למה אין חלוקה?

זה מה שהם מנסים להסביר. לא הקצו קרקע, משרד השיכון לא קבע שהוא מקים שכונות לחיילים המשוחררים בהתאם לחוק, מספר החיילים המשוחררים גדל והפער בין החלוקה שהייתה לאחרונה הוא גדול.

תודה. תמשיך.

מחירי קרקע ומחירי פיתוח. כל אזרח שרוכש מגרש, משלם פעם אחת עבור הקרקע ופעם שנייה עבור הפיתוח. מחירי הקרקע במגזר הדרוזי, למעט הישובים שעל הכרמל שהם ללא אזור עדיפות לאומית, כולם נמצאים באזור עדיפות לאומית, בין קו עימות שם הקרקע היא אפס עד אזור עדיפות לאומית א' על פי שתי הנחות: גם אזור עדיפות ב' שמורידים אותם בהנחת גליל לאזור עדיפות לאומית א'. בנוסף לזה כל חייל דרוזי משלם אך ורק 65 אחוזים אחרי ההנחות הקודמות.

65 אחוזים ממה?

מהמחיר הנקוב אחרי הנחות אזור עדיפות לאומית.

על הקרקע

על הקרקע. כלומר, הקרקע היקרה ביותר במגזר הדרוזי, למעט יישובי הכרמל, היא בסביבות ה-30-40 אלף שקלים.

אדוני.

רגע. מגלי, תן לו להמשיך.

אני מדבר על הקרקע. עכשיו יש את נושא הפיתוח. נושא הפיתוח מגיע בעלות ריאלית לסדר גודל של כ-200 אלף שקלים ויש מקומות שם זה יותר. יש סבסוד של עד מאה אלף שקלים, בקו עימות יש סבסוד של חמישים אחוזים. החלטת הממשלה האחרונה לתת ארבעים מיליון שקלים – הסכום עוד לא נכנס כדי שאפשר יהיה להעמיס אותו על השיווק הקרוב.


במידה שישוחרר הכסף ויהיה אפשר לקדם את השיווק, כל המלאי ישווק. יש לנו בקיסרה 88 מגרשים, בסמיע יש לנו 30 מגרשים, בירקא יש לנו מספר מגרשים וכן הלאה וכן הלאה. גם בכרמל יש מגרשים. כל זמן שהכסף הזה לא משוחרר להוצאות הפיתוח, זה גורם לעומס כלכלי.

יש החלטת ממשלה על ארבעים מיליון שקלים?

כן.

אז למה הכסף לא משוחרר? מי נמצא כאן מהאוצר?

לא הגיעו, לא האוצר ולא משרד ראש הממשלה.

מה זה הדבר הזה? מה אתה מציע לעשות? לעצור את הדיון?

כן, בבקשה. תעצור. אין לי בעיה. גם הדיווחים שאני שומע כאן, אני מבקש שיבוא שר השיכון או מישהו מטעמו וייתן לנו נתונים מדויקים. בסך הכול, ספרתי את המגרשים המתוכננים, שחולקו ופלשו אליהם, משנת 1995 – יושב כאן ראש רשות ואני יושב באותו ישוב – חולק מגרש אחד.

אם יהיה דיון שני, אני מבקש גם את יושב ראש המינהל.

בבקשה. תזמין גם את יושב ראש המינהל. לג'וליס ובית ג'אן, והם חלק מהישובים, יש בעיה אקוטית. חברי פיניאן מסתובב בישובים האלה ורואה. עשרות חיילים, אין להם היכן לגור ועוד מעט זה יתפוצץ לנו בפנים, ואין תשובה. כל הסיפור שפלשו למגרש פה או שם, זאת לא התייחסות רצינית.

אולי בכל זאת אתה יודע לעזור לנו - אנחנו מגששים כעיוור באפלה – ולומר למה הכסף לא עבר?

אין לי מושג. שוב, אנחנו משווקים אחרי שמשרד השיכון, שהוא הגורם על פי החלטת הממשלה, מפתח.

מי נמצא כאן ממשרד השיכון?

אני.

אמרת קודם למה הכסף לא מגיע?

ההחלטה של הממשלה יצאה לא מזמן. ההחלטה הזאת צריכה להקל על המגזר הדרוזי כדי שהוא יקבל עוד יותר סובסידיות.

ההחלטה התקבלה בינואר.

אתה יכול לענות לשאלה שלי? אם אתה לא יכול, אז לא.

לא, אני לא יכול. אנחנו מסרנו למשרד האוצר ומשרד האוצר צריך לתת הוראה.

בסדר. אין כאן אף אחד ממשרד האוצר. מי ממשרד האוצר צריך לענות על זה? אתם יודעים?

אני מניח שזה רפרנט שיכון.

יש רפרנט שיכון. צחי. הוא לא נמצא.

בהמשך הישיבה יש פנייה של שיכון?

כן.

מי הולך להסביר את הפנייה על השיכון?

אני.

אתה יודע לענות על השאלה שלי?

לא.

אני לא מביא את הפנייה של משרד השיכון. אין לך מה להסביר על זה. אני עוצר כאן את הישיבה. באמת, ההתנהגות של משרד האוצר עולה לי כבר על העצבים. אני אקיים דיון על זה. את הפנייה של השיכון, להוריד מסדר היום. צריך להיות כאן רפרנט של האוצר. מנהל המחוז של מינהל מקרקעי ישראל טוען שהייתה החלטת ממשלה והוא לא יודע לענות למה הכסף לא עבר. אומר נציג משרד השיכון שאין לו תשובה. משרד האוצר צריך להיות כאן בישיבה, מישהו מוסמך צריך לתת לי תשובה על זה ואז נדע להתקדם או לא להתקדם.


אני ביקשתי תשובה על זה והיה צריך להיות כאן רפרנט של משרד האוצר שידע לתת תשובה, ואז אנחנו יודעים להתקדם. ללכת לראש הממשלה, ללכת לשר השיכון אבל כך אי אפשר לנהל את הוועדה.


אני עוצר את הדיון. אנחנו נחליט מה אנחנו עושים כשיהיה רפרנט לנושא השיכון. הרפרנט הוא צחי? כשצחי יגיע אני אבקש תשובות. אם הוא יגיע עוד היום, בבקשה, אז נשאל אותו עוד היום ואז נחליט מה אנחנו עושים. נשמע למה הכסף לא עובר ואז נראה איך להתקדם עם זה. אז נחליט אנחנו האם אנחנו הולכים לדיון עם שר האוצר, הולכים לדיון עם שר השיכון.

הבעיות הן רבות.

זה ממש פוגע בעבודת הכנסת.

זה חוזר על עצמו הרבה פעמים.

את הפנייה של השיכון נוריד. מי שידע להסביר את הפנייה של השיכון, שידע לתת תשובה. מי שלא יודע לתת תשובה, שלא יסביר את הפנייה של משרד השיכון. צריך לבוא רפרנט. דרך אגב, השלב הבא יהיה שאני לא מביא בכלל העברות. דיברתי באגף התקציבים כמה אנשים ואנשים צריכים לבוא לישיבות.


ברשותך, אנחנו עוצרים כאן את הדיון ונמשיך אותו. אני רוצה תשובות ממשרד האוצר.

גם ממשרד השיכון.

לא. אני יודע מה התהליך. קודם כל צריך לראות אם החלטת הממשלה מבוצעת ואם היא לא מבוצעת, מדוע היא לא מבוצעת. זה משמעותי מאוד כי זה משנה את המחירים. מסבסדים את זה בארבעים מיליון שקלים. אמר נציג משרד השיכון שברגע שיש לו את הכסף הזה, הוא יכול להעלות את רמת הסבסוד.

לתת חמישים אלף שקלים.

אם אנחנו פותרים את הבעיה הזאת והאוצר מעביר את הכסף למשרד השיכון, אז מתחיל הדיון האמיתי האם המינהל מקצה את הקרקעות או לא מקצה את הקרקעות. זה כבר דיון אחר ויכול להיות שנבקש את מנהל המינהל.

אני יכול לציין עוד דבר אחד. כרגע במשרד הבינוי והשיכון יש לנו קרקעות או שיווק של כ-500 יחידות דיור שאנחנו יכולנו מיידית. אני לא מדבר על בית ג'אן ועל ג'וליס, שזה נושא מיוחד.

אלה אזרחי דרום לבנון.

לא דרום לבנון. יגיד ראש המועצה שאנחנו מתייחסים, מבקרים ומשתדלים להיות אתו כמה שאפשר בסדר. הבעיה היא שאין לנו תב"עות מאושרות.

ראש המועצה, מה אתה אומר על זה?

אדוני, תב"עות מאושרות, זה לוקח שנים על גבי שנים. גם משרד הפנים צריך להיות בוועדה. הפנייה צריכה להיות גם אל משרד הפנים שיעשה תהליכים מזורזים לשכונות חיילים משוחררים.

הרפרנט בקבינט הכלכלי. ייקח לו עוד עשרים דקות להגיע לכאן.

אם הוא יבוא לפני שנסיים את הישיבה, בסדר. זאת התנהגות מתחת לכל ביקורת.

גם משרד השיכון אחראי על הגשת התוכנית.

נראה מי יותר חזק, הממשלה או ועדת הכספים. שיתנהגו בנימוס. בוא נעצור את הדיון. סתם אני עכשיו אתחיל לדבר לא לעניין.

גם למשרד השיכון יש חלק בהכנת התוכנית.

משרד הפנים הוזמן? יש פנייה של משרד הפנים? מי שלא יבוא לדיונים, לא יהיו לו העברות. זאת התנהגות מתחת לכל ביקורת. אין פנייה של הפנים. בסדר, כשיהיה. לא להעביר שום פנייה של משרד הפנים עד שהוא לא מגיע לתת תשובות.

אם אין תב"עות מאושרות, זאת בעיה. מה יהיה?

אני רוצה להתייחס. בג'וליס יש תב"ע מאושרת. בג'וליס, השכונה שהולכים לבנות הוא בתוך המתאר.

בג'וליס יש תב"ע מאושרת.

לא. בג'וליס יש תב"ע שאנחנו הכנו אותה אבל מאחר שיש שם קרקעות פרטיות עם מינהל מקרקעי ישראל, לא הגענו עם בן אדם שהוא בעל קרקע פרטית להסכמות.

הם לא רוצים להגיע.

סלח לי, אתה לא יכול להגיד משפט כזה.

משרד השיכון אומר שאתה מדבר לא יפה.

סליחה, אני מתנצל.

זה בסדר. אמרתי בבדיחה. למה לפי דעתך הם לא רוצים להגיע להסכמה?

אני הבאתי את הבן אדם הפרטי, ישבנו עם משרד השיכון בכמה ישיבות ובישיבה האחרונה אותו אדם פרטי הסכים. בסימון המגרשים היה אפילו סגן מנהלת המחוז ובישיבה הגיעו להסכמה על מספר מגרש שהאדם הפרטי לוקח. אחרי שבוע שאלתי את משרד השיכון מה קורה עם הפרוטוקול של הישיבה אותו הביאו לחתימה, ונאמר לי שהמשרד לא אישר. במלים האלה.

אתה רוצה שאני אענה לך?

בוודאי. הוא דיבר מאוד בנימוס.

מאחר שזה נושא פרטי שישבו שם שלושה אנשים, אני לא יכול להתייחס לגופו של עניין. אני יכול לומר לך שאנחנו מוכנים לתת לך התייחסות בצורה ברורה וחדה תוך שבוע-שבועיים ולומר מה קרה שם. אני יודע שאנחנו מאוד מאוד רוצים לשווק את זה.

בסדר. לפי הערכתך, אדוני מנהל המחוז במינהל מקרקעי ישראל, התב"עות עליהן מדובר, בעוד כמה זמן זה הולך לקרות?

אין לי מושג. זה לא בתחום שלנו.

משרד השיכון, אתה יודע?

לא.

התהליכים הם מאוד ארוכים במוסדות התכנון ואני חושב שצריך שגם ראשי הרשויות וכולם יירתמו לדחוף את משרד הפנים ואת כל הגורמים האחרים. כל הבעיות של שמורות הטבע מסביב, טופוגרפיה קשה, תשתיות על ותשתיות לראש שטח, הכול קשה שם וכולם צריכים להירתם לזה.

בסדר. בואו נסכם שאני מבקש משני ראשי הרשויות.

אלה לא רק הם אלא יש עוד. הם מייצגים.

לא משנה. אתם כאן. אם אתם יכולים לתת לנו תזכיר. אתם הרי מכירים את החוקים במדינה ואתם עומדים בראש רשות שלטונית. תאמרו לנו מה לפי דעתכם קורה כרגע, מה לפי דעתכם צריך לעשות, מה המדינה צריכה לעשות, מה צריך לעשות המינהל, מה צריך לעשות משרד השיכון, מה צריך לעשות משרד הפנים, מה צריך לעשות משרד האוצר. תנו לנו תזכיר.


אני מבקש שמשרד השיכון ייתן תשובה לגבי ג'וליס. אתה אומר שבוע-שבועיים.

לא. שבוע, זה קצת קשה.

אמרת שבוע-שבועיים.

אני מבקש שבועיים.

שבועיים. קיבלת שבועיים. אני רוצה תשובה לוועדה מה קרה עם הקרקעות האלה. הרי יש קושי עם הנושא של התב"עות. כאן יש מצב שאפשר ואתם מעוניינים לבנות. אנחנו רוצים בתוך שבועיים תשובה מנומקת למה העניין הזה לא מסתיים, או שתאמר לי בתוך שבועיים שהעניין כן הסתיים ואז אני אשבח את משרד השיכון בוועדה. תוך שבועיים נקבל תשובה.


אני מבקש גם ממינהל מקרקעי ישראל – אני אמשיך את הישיבה הזאת יחד עם משרד הפנים שלא הגיע לכאן – מה התוכנית של המדינה. אני רוצה לדעת מה המדינה מתכוונת לעשות עם החיילים המשוחררים הדרוזים. הכול יתנהל שם עם טופוגרפיה קשה ועם זה שתב"עות לא מאושרות לאורך ימים? מה יהיה? המדינה עומדת בפני מצב שבו היא עומדת חסרת אונים בגלל בירוקרטיה או בגלל טופוגרפיה? זאת מדינה ששלחה טיל לחלל. היא לא יודעת להתגבר על בניית דירות?


כאמור, אני אמשיך את הישיבה הזאת. בינתיים אני לא אעשה העברות של משרד השיכון, עד שאני לא אקבל תשובה בעניין הזה ואני לא אעשה העברות של משרד הפנים עד שהם יתחילו להגיע לישיבות הוועדה מתי שצריך אותם.


תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45