הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
ועדת הפנים והגנת הסביבה
23
22.06.2011


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 404
מישיבת וועדת הפנים ואיכות הסביבה
‏יום רביעי, כ' בסיוון תשע"א (22 ביוני 2011) שעה 09:30

1. אזלת ידה של המשטרה בטיפול בבטחונם האישי של תושבי לוד.


2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): רצח ואלימות נגד נשים ערביות


בלוד ורמלה הצעותיהם של חברי הכנסת אברהים צרצור, חנין זועבי,


דב חנין של חה"כ אברהים צרצור.

חברי הוועדה: היו"ר – אמנון כהן

אבישי ברוורמן

אריה ביבי

דב חנין

אברהים צרצור

אחמד טיבי

מסעוד גנאים

עפו אגבאריה

חנין זועבי

סנ"צ דורון תורג'מן – מפקד תחנת רמלה-לוד, המשרד לבטחון פנים

רפ"ק אבישי גולן – ראש חוליית סמכויות, המשרד לבטחון פנים

רפ"ק הילה חמו – מ"מ דובר מרכז, המשרד לבטחון פנים

ניצב בנצי סאו – מפקד מחוז מרכז, המשרד לבטחון פנים

אבישי גולן – משטרה, חטיבת החקירות

יאיר רביבו – מנכ"ל העירייה, עיריית לוד

זהבה מלוביצקי – ס' מנהלת מח' ילדים ונוער, עיריית רמלה

ליאת גור – יועצת תקשורת לח"כ כהן

מהא אלנקים – תושבת העיר לוד

לרה צינמן – יו"ר, ארגון משפחות נרצחות ונרצחים

עו"ס סמאח סלאימה אגבאריה – מנהלת נע"מ נשים ערביות במרכז

נאילה עואד – מנהלת פרויקטים בעמותת נשים נגד אלימות

איריס מרציאנו – אחות של הנרצחת טלי עטר

ואאל דאהר – אבא של אחת הנרצחות

מרוה דאהר – אמא של אחת הנרצחות

מרווה ברגותי – אמא של נרצחת

פיני קבלו – המרכז לשלטון מקומי

חלילי ניבין

אורי טל-ספיר – מ.מ.מ.

אורלי לוטן-אלמגור – מ.מ.מ.

יפה שפירא

אתי בן שמחון

רצח ואלימות נגד נשים ערביות בלוד וברמלה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושאים – אוזלת ידה של המשטרה בטיפול בביטחונם האישי של תושבי לוד. יש לנו הצעות לסדר שהגיעו לדיון מהיר לוועדה, אנחנו משלבים אותן. הנושאים הם רצח ואלימות נגד נשים ערביות בלוד וברמלה. הצעות של חברי הכנסת איברהים צרצור, חנין זועבי, דב חנין. אלה חברי כנסת שיש להם דיון מהיר, לכן ניתן להם גם זכות ביטוי.



בגדול, אני רוצה לציין שמקרי הרצח הרבים שמתרחשים בתקופה האחרונה הסירו את תחושת הביטחון מהתושבים. היה גם מקרה רצח אתמול והיום יש תחושה שאדם יוצא מביתו מבלי לדעת לבטח שישוב מבלי לחטוף כדור בראש. כמובן, כאשר יש אלימות ויש יריות ברחוב, זה לא רק אותו נפגע, אלא גם אנשים שמסתובבים באזור. אכן, תחושה קשה מאוד, ולזה אנחנו צריכים לתת את הפתרון.



יש תחושה קשה שהמשטרה נכשלה בתפקידה בשמירה על ביטחון אזרחים. בעיר לוד המצב קשה ומדאיג במיוחד. מאז אוקטובר 2010 נרצחו 5 נשים. בממוצע רצח אשה בכל חודש. רציחות מזעזעות שהותירו 17 ילדים יתומים. רצח על רקע מגדרי הוא מתועב במיוחד ונובע מתפיסה שלאשה אין זכות על חייה ועל גופה. חמור מאוד שיש בלוד ובקומות נוספים גורמים קנאים שממשיכים להטיף לקנאות דתית ללא כיבוד זכויות הנשים. הטפות מעין אלה הן הסתה לרצח והן חייבות להיפסק. אני מצפה מרשויות החוק לפעול כנגדן.



הרשויות בלוד בסיוע המדינה חייבות להיערך לפעולות נרחבות על חינוך והסברה הן בבתי ספר שם צריך כבר מגיל קטן לשנות תפיסות מעוותות לגבי זכויות נשים, והן בקהילות ששם חייבים לשכנע את הציבור להתלונן ולשתף פעולה. שיתוף פעולה עם המשטרה אינו הלשנה, אלא הגנה על חיי בני המשפחה.


איך ייתכן שדווקא בעיר רוויית אלימות כמו לוד זהו מחדל חמור שתכנית עיר ללא אלימות מדשדשת ואינה פועלת במלוא הכוח והמרץ. אני מצפה, יותר נכון דורש מהמשרד לביטחון פנים לדאוג שהתכנית תופעל במלוא היקפה כבר בשבועות הקרובים. אני קורא כתבה בעיתון "הארץ" היום שעיר ללא אלימות בלוד לא מנהלים ולא מתקצבים, נבחרו 6 מנהלים שבפועל אין היום פעילות, וגם הפרוייקט של סיירת ההורים שגם היה עוד נדבך לטיפול בנושא הזה גם הוא לא ממומש, כנראה יש קשיים. אבל ללא הנדבכים האלה אנחנו לא רואים פתרון כולל לבעייה.


כמובן אנחנו יודעים מנתונים שהגיש לנו המ.מ.מ. שאציין מספר נקודות ממנו – כאשר גם הממשלה ראתה לנכון לתחזק, לטפל בעיר והייתה החלטת ממשלה ב-31 באוקטובר 2010 שקיבלה החלטה שמספרה 23/71 העצמה ופיתוח של העיר לוד, ששם למעשה נתנו גם נדבכים תקציביים, גם פרויקטים לטובת הנושא הזה, וזה בא כמובן על רקע שמינואר ועד אוקטובר 2010 8.2% ממעשי הרצח בארץ התרחשו בלוד. כלומר, פי 10 על הערך מהממוצע הארצי לאלף נפש.


בשלוש השנים שקדמו להחלטה, חלה ירידה של 5% בעבירות אלימות חמורות ביישובים גדולים בישראל, אולם בעיר לוד עלתה הפשיעה החמורה ב-8%. שיעור גניבות הרכב בלוד גבוה ב-30% מהממוצע הארצי ושיעור ההתפרצויות לדירות בלוד גבוה ב-66% מהממוצע הארצי - אלה הנתונים שהגישו לנו המ.מ.מ. של הכנסת. אני מודה לכם על העבודה הברוכה.

יש עוד נתונים נרחבים וחשובים שאנחנו נלמד אותם וכל אחד בנפרד נעשה עליהם דיון וניתן את הדעת על זה. כמובן אנחנו יודעים על פערים תרבותיים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי, חייבים להדק את הנושא של החינוך בבתי הספר, במועדונים, במתנ"סים בכל מקום אפשרי, תוך שיתוף של המגזר בפעילויות האלה. אנחנו רוצים לראות שגם במחלקות הרווחה באותן רשויות ייקלטו עובדות סוציאליות מהמגזר כי הן יכולות להיכנס למגזר. אני בעצמי טיפלתי כשהייתי סגן ממלא מקום ראש עיר בעיר רמלה לקלוט מספר עובדות סוציאליות מהמגזר שהן מכירות את אופי האוכלוסייה, יכולות להיכנס למשפחות, יכולות לדרבן, לדבר, למנוע דברים חשובים ביותר.


כמובן גם בתוך המשטרה אנחנו רוצים לראות שהמגזר משתף פעולה. זה כמובן צריך להיות יעד של המשטרה לגייס ולתת העדפה לתוך המגזר על מנת שהם יבואו ויסייעו עד כמה שאפשר למערכת המקומית.


יש נתונים של כמויות אדירות של נשק בעיר לוד שגם על זה דיברו מספר פעמים שעושים מבצעים לטובת ניקוי האורוות, או לאסוף את כל הנשק הלא חוקי במקום הזה, וכל פעם עושים משהו אבל זה כנראה טיפה בים. אנחנו נפתח את הדיון לא לפני שניתן לדבר לאלה שביקשו דיון מהיר בנושא, ונשיאות הכנסת העבירה לכאן לוועדה.


ראשון הדוברים חבר הכנסת צרצור. בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש, אתחיל כבר מההתחלה בכך שאני כמעט לא מאמין למראה עיניי ולמשמע אוזניי, אני מבקר לעתים קרובות בערים המעורבות. גם בעכו, גם בחיפה, גם ביפו, גם בלוד, וגם ברמלה וגם באר שבע שהפכה אט אט גם לעיר מעורבת. ממה שאני רואה דברים זוועתיים – עשרות אלפי אזרחים ערביים, אזרחי מדינת ישראל חיים במצב קטסטרופלי בכל התחומים. גם בתחומי כלכלה, גם בתחומי חברה, גם בתחומי רווחה, גם בנושא אלימות, גם בנושא חינוך, בנושא ספורט, בנושא תרבות פנאי וכו'. דהיינו, יש מחסור אדיר ומקומם בכל התחומים.


היושב ראש דיבר על החלטות ממשלה בסוגייה הזאת של לוד רמלה לפני תקופה קצרה מאוד. היינו עדים במסגרת החודשים האחרונים לכך שלוד ורמלה כיכבו באמצעי התקשורת בצורה הבולטת ביותר, לא על ידי הישגים של תושביה הערבים והיהודיים, אלא להיפך הגמור. הערים האלה כיכבו באמצעי תקשורת בכך שמספר הרציחות של נשים וגברים גם, רמת האלימות שגואה בערים האלה הגיעה לממדים שאני חושב שאדם רציונלי לא צריך ואיננו יכול לעבור עליהם בסדר היום.


לכן הנושא שאנחנו דנים בו היום, הנושא של רציחות נשים. לפי הנתונים שיש לפנינו הנתונים צועקים לשמיים יש להגיד. אני חייב להגיד שהנושא של הנשים באופן מיוחד הוא הנושא הבולט ביותר שצריכים לטפל בו באופן נקודתי בכל הרמות. אני מבין שהטיפול בבעייה של אלימות גם כנגד נשים גם כנגד גברים בכלל, צריך להיות טיפול מערכתי שכולל בתוכו את כל הגורמים גם ברמה של הממשלה וגם ברמה של העירייה, גם ברמה של האוכלוסייה הערבית ומנהיגיה באופן נקודתי. גם בגורמי רווחה, גם בעמותות שפועלות בקטע הזה. צריכים ללכד את כל הכוחות ולשלב את כל המוחות בכדי להגיע למצב, בו נציל, ואני אומר זאת במלוא הכנות, כדי להציל נפשות מסכנה מוחשית של רצח שרובץ בפתחים של אנשים בפינות של הרחובות וכו'.


הארוע האחרון שקרה בלוד, כבוד היושב ראש, הוא דבר שמבחינתי הגיע לשיא של הטרגדיה הזאת. משפחה שיושבת לתומה בפתח ביתה, לפני שקיעת החמה, עוברת מכונית, יוצא משם מישהו פותח באש מנשק אוטומטי לעבר משפחה שלמה – אבא, אמא, ילדים שיושבים לתומם בפתח ביתם. מה הסיבות לכך, הסיבות לכך שהמשפחה הזאת העירה למאן דהוא שעבר במקום לא לעשות חראקות, להתנהג בצורה נורמאלית, זה הביא את הפושע הזה לפתוח באש כנגד משפחה שלווה ולהביא לרציחתה של האמא, לפציעתו של האבא, ולפציעתם של אחרים. אני חייב להדגיש כאן, רבותיי, וגבירותיי, לפני יומיים שלוש ראינו בטלוויזיה, מישהו העביר קלטת של מצלמות שצילמו את הארוע בצורה מפורטת, העביר את הקלטת הזאת לערוץ 10. השאלה שנשאלת, למה הבחור הזה העדיף להעביר את הקלטת הזאת לערוץ 10 לפני שהוא העביר אותה למשטרה? אני חושב שהשאלה הזאת היא שאלה נוקבת ושאלה כואבת וטעונה מאוד שהמשטרה צריכה לתת את הדעת לגביה.


אני, הפרשנות שלי להתנהגות של הבחור הזה היא פשוטה מאוד. האנשים, התושבים האזרחים אינם עוד מאמינים ביכולתה, בכוונתה של המשטרה לטפל בנושאים האלה בצורה אינטנסיבית ורצינית ביותר. הנתונים שנמצאים גם בפנינו צועקים לשמיים. כמה מקרי רצח קרו בשנים האחרונות, כמה מהמקרים האלה פוענחו, וכמה מהמקרים האלה לא פוענחו עדיין. הרוב המכריע של המקרים לא פוענח לצערי הרב על ידי המשטרה וכל הגורמים הנוגעים לדבר.


על כן אני אומר דבר פשוט מאוד. הקלטת הזאת שהועברה לערוץ 10, הייתה צריכה לעבור למשטרה. המשטרה הייתה צריכה להשתמש בכל הכלים, הרי כולנו עקבנו גם אחרי הארוע הזה, שאחרי הירי שוטר שהיה במקום - דרך אגב, הארוע קרה קרוב מאוד לתחנת המשטרה בלוד, דבר מעניין מאוד. שוטר שהיה במקום רדף אחרי הרוצח, אפילו ירה כמה יריות, הוא טען שהוא פצע את היורה, את "הרוצח" הזה. אולי עכשיו באמת נקבל קבל נתונים עדכניים מהמשטרה לגבי הסוגיה הזאת.


לסיכום הדבר, הנושא הזה צריכים לטפל בו בכל הרמות, אני חושב שהממשלה שהשקיעה, או קיבלה החלטות לגבי השקעה של מיליונים, לא יודע כמה - מאות מליונים של שקלים, אני אומר לכם במלוא הכנות, הרוב המכריע, אם לא כל הסכום הזה שיוקצב לטיפול בבעיות של לוד הועבר לא לאוכלוסייה הערבית בעיר הזאת. אני עקבתי מאז ההחלטה של הממשלה ועד היום, גם חבריי עקבו אחרי הנושא הזה. ביקרנו במקום כי חשבנו שלאחר החלטת הממשלה אנחנו נגיע למקום הזה ונראה תהפוכות לפחות בנושאים הנוגעים לנושא של אלימות.


לא המרכז הקהילתי שופץ ונפתח בפני הצעירים הערביים בעיר לוד, לא מצב הרווחה השתפר, לא המצב של האיכלוס והדיור השתפר. לא המצב של התשתיות השתפר. לא המצב של ההריסות של בתים וזריקת משפחות שלמות לרחוב השתפר. המצב מתדרדר מיום ליום. אז מה בין החלטה של הממשלה לבין המציאות שם? זה דבר שמביא אותי גם כנציג האוכלוסייה, בנוסף לנציגים אחרים, לכך שהממשלה אכן קיבלה החלטות. אכן הקציבה מליונים של שקלים. אבל התקציבים האלה הופנו למגזר אחד שהוא המגזר היהודי ולא למגזר הערבי.


אני אומר לכם, כל עוד שסדר העדיפויות של הממשלה, סדר העדיפויות של המשטרה, סדר העדיפויות של העירייה לא מייצב או לא מציב את האוכלוסייה הערבית בעין הסערה אנחנו גם נהיה עדים בתקופה הקרובה למספר רב של רציחות ואלימות.


לכן אני מאוד מבקש מכבוד היושב ראש ומהוועדה לצאת בקריאה נועזת ולהקים מה שנקרא ועדת מעקב מחברי כנסת שיעקבו מקרוב אחרי כל ההתפתחות שם, אחרי החלטות הממשלה איך מבצעים אותם ולעדכן את הוועדה לעתים קרובות ולא רחוקות על ההתפתחות. רוצים להיות שלמים ובטוחים שאכן הכיוון הוא תזוזה למען פתרון אמיתי פעם ולתמיד של כל הבעיות בערים האלה כדי להציל נפשות. תודה.

תודה.

יש לך נציגות של עמותות, הורים של המשפחות שאיבדו את בניהם, נציגות של חברה ערבית, אף אחד, אני מבקשת לא לטעון את הטענה התרבותית, שיש וזה חלק זה פשוט לא נכון, זה מטעה, בא לכסות על האשמות ועל הצדדים שאנחנו צריכים לשים בפוקוס ולטפל באי היעילות של הטיפול בסוגייה הזאת, אתה לא מדבר על מקרים של רצח, אתה מדבר על חברה שמוקיעה מכל צדדיה את מעשי הרצח, ורצח הנשים, יש לנו בעיה כללית של אחוז גדול של רצח בחברה הערבית. אנחנו מדברים על דבר שהוא לא לגיטימי בעיניי כל החברה, בכל הלקסיקון החברתי שאתה יכול להשתמש בו.


לכן זה גם מקומם, וזה גם פוגע להשתמש בטענה של הבדלים תרבותיים, כאילו מדברים על תופעה שהיא מקובלת תרבותית. אתה אולי לא מכיר וגם המשטרה לא מכירים את השפה, כמה אנחנו מדברים על התופעה הזאת באמצעי התקשורת, כמה מאמרים, כמה עיסוק תקשורתי, כמה הפגנות, כמה כנסים לנוער. הסוגיה הזאת היא סוגיה שנמצאת בלב האג'נדה הציבורית של החברה הערבית, היא לא פחות חשובה מאשר הפקעת אדמות והריסת בתים.


אם אתה שואל כל גורם גם נציג של חברה, גם אדם ברחוב, גם אזרח פשוט, גם אזרחית, מהן הסוגיות שהכי נמצאות באג'נדה שלכם, ושהחברה הכי סובלת מהם, הם יגידו לך – הריסת בתים, הפקעת אדמות, אלימות בתוך החברה הערבית.


אני רוצה לשים על השולחן נקודה אחרת. אני סקרתי גם את הטיפול של הכנסת בבעיה הזאת, אני סקרתי את ההמלצות של ועדת הפנים, של הועדה למעמד האשה. יש המלצות שהן לא מיושמות, יש לפעמים המלצות שהן גם כן סותרות, ואני אסביר את עצמי. עצם העובדה שאנחנו רק במשך השנתיים האחרונות העלינו את הנושא הזה חמישה פעמים בוועדות, שש פעמים במליאה, עשרות שאילתות לשר, עשרות מכתבים לשר, אומר לא רק שהתופעה חשובה, שאנחנו מדברים בנושא חשוב, אלא אומר שהטיפול בסוגייה הזאת בתוך הכנסת הוא לא כל כך יעיל. למה אנחנו צריכים להמשיך ולהעלות את הסוגייה הזאת חמש פעמים רק בתוך הוועדות בשנתיים האחרונות – 6 פעמים במליאת הכנסת? זה לא אומר שהתופעה כל כך חשובה, ואנחנו מדברים על תופעה לא לגיטימית.


כבוד היושב ראש, צריכים גם כן לייעל את הטיפול שלנו בתוך הוועדה הזאת. לכן אני קוראת לך, בסופו של דבר לא כל כך חשוב, אנחנו נחזור על אותם ממצאים, אנחנו נחזור על אותו כאב, מה שחשוב ההמלצות והאופן שאתה מטפל בו ועוקב אחרי ההמלצות.


אני חושבת שמהאופן שבו אתה הצגת את הדברים, אנחנו צריכים להרגיש שיש רצינות עכשיו לגביך בצורה שאנחנו מטפלים בנושא הזה. אי אפשר עוד גם כן להבדיל בין התופעה של אלימות במשפחה, אלימות בחברה הערבית לבין הטיפול של המשטרה באלימות, אי אפשר להבדיל, זה הנושא. אתה אומר חינוך, אתה אומר להתעסק בנושא בתוך החברה הערבית, אתה אומר לדבר על זה בתקשורת, זה אנחנו עושים, אבל יש את הגורם של הענישה, יש את הגורם של ההרתעה. כאשר יש מצב חירום וכשיש אלימות, אז הגורם העיקרי, הראשוני זה המשטרה, ואי אפשר עוד להפריד בין שתי הסוגיות האלה. ויש הטענה על אי שיתוף פעולה, או הטענה שהחברה הערבית מפנה למשטרה, אי שיתוף פעולה.


אנחנו לא רק מדברים על אחוז גדול רצח שהוא גדול פי שלושה מהאחוז הערבים באוכלוסייה. אם אנחנו מדברים על 126 מקרי רצח בחברה הערבית ב-2009, אתה מדבר על 61 מקרי רצח בתוך החברה הערבית, כלומר, זה גדול שלושה פעמים מאשר אחוזינו באוכלוסייה. אבל אז אנחנו מדברים על אחוז גדול של תיקים, תיקי רצח שלא מפוענחים. אנחנו מדברים על איך מטפלים בתלונות, והם מדברים על מקרי רצח על בסיס מגדרי, יש הבדל גדול בין מקרה רצח לבין רצח נשים. רצח נשים הוא הרצח שהיית יכול לצפות בו מלכתחילה ולמנוע אותו, זה ההבדל. נשים מתלוננות, נשים מציגות תלונות למשטרה, אז ההבדל בין אחוז תיקי רצח שהוא ממילא גדול באוכלוסייה הערבית לבין רצח נשים, רצח נשים הוא רצח שיכולים לצפות אותו מלכתחילה ויכולים למנוע אותו. הפושע כמעט ידוע, מי שמאיים על האשה, הוא זהות שידועה למשטרה. לכן זה לא רק שתיקי הרצח לא מפוענחים, ולא רק שיש אחוז רצח גדול, יש אחוז מקרי רצח גדול שהיינו יכולים להימנע ממנו, זאת גם בעיה בפני עצמה.

גברתי מתי היית בלוד? הנאום שלך הוא קורע לבבות. מתי היית בלוד?

לפני חודש. הנשים מלוד יגידו לך. נשים בלוד, אתן תשיבו לו. בסדר. היא מתעסקת עם המשטים לא עם הערבים הישראליים.

למה אתה אומר את זה?

למה אתה אומר כזה דבר?

תגיד.

היא רוב הזמן עם המשט מתעסקת, בחייך.

אבל היא מדברת - - -

תבהיר את הכוונות שלך.


הדברים שלך לא יגרמו לי נזק יותר טוב שתשתוק.

אל תגידי תשתוק. אני נתתי לך לדבר. אני מציע שתתעסקי עם הערבים הישראליים, ולא תתעסקי עם המשטים.

היא מדברת לעניין למה אתה - - -

חברת הכנסת זועבי, אמרת משהו ואני רואה במסמך של המ.מ.מ. שזה קצת סותר את הנושא, באגף רווחה מדברים שיש קושי לספק פתרונות בקהילה או מחוץ לקהילה במגזר הערבי מאחר שהמענים הקיימים אינם תואמים מבחינה תרבותית את צרכיה של אוכלוסיה זו, וברוב הפעמים יותר מאשר הם מועילים, הם מעמידים את הנערה או האשה בסכנה רבה.

חוששני שהדברים הם לא כל כך מדוייקים, הם ביקשו מקלט ולא היה מקום. אני לא מומחית בדברים האלה, יש לך נציגות של העמותות, הן יגידו לך. המון פעמים ביקרתי ואני מכירה את הסביבה מקרוב. זאת אומרת, אם באה מתלוננת, אז חס וחלילה, הם כבר יאמרו, אה, הלכת להתלונן. רוב הנשים במגזר הנשי מסרבות לשתף פעולה ולצאת למסגרות אשר יספקו להן הגנה על חייהן בשל חשש מתגובת הסביבה הקרובה והעתיד הצפוי להן לאחר החזרה לקהילה.

המומחים מבחינתי זה משרדי רווחה, עמותות בסדר, הם עשו עבודה וולנטרית.

אין מקלטים, אין שירותים מספיקים מצד הרווחה.

אני רוצה לציין שבשעה דקה ל-11 יש לי שאילתה מהירה. אני הראשון לשאילתה. אני רוצה שנמצה את הדיון, שגם נשמע את הגופים שיקשיבו.

אני חושבת שאנחנו צריכים קודם כל לשתף, ואנחנו כן משתפים פעולה עם המשטרה ואנחנו כן פונים לקהל שלנו, לחברה שלנו לשתף פעולה עם המשטרה. אני לא חושבת ששיתוף הפעולה היא בעיה רצינית פה.


אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים פה מהוועדה הזאת לפנות בדרישה עם המשטרה, להגיש דוח שיעסוק באחוז פיענוח מקרי הרצח בחברה הערבית ומקרי הרצח בכלל.

אבל יש פה מסמך של מ.מ.מ. חדש.

אני קראתי את הכול.

יכול להיות שזה לא מספק.

לא רק שלא מספק, יהיה מעקב מטעם הוועדה הזאת כל שישה חודשים, לא רק אחוז התיקים שלא פוענחו, אלא למה לא פוענחו. שיתוף פעולה – קריאה למשטרה שיתוף פעולה עם המשפחות הנרצחות. אני בקשר למשל עם אמא של אלאא דאהר מעכו, עם אמא מרמלה שהם בוכים בטלפון. שהמשטרה, החוקר לא עונה להן על הטלפונים, לא מספק להן מידע אודות התפתחות החקירה. ואני זה שלושה חודשים מנסה להתאים מועד ביני לבין המשטרה לבין המשפחה על מנת להיפגש עם חוקר האחראי על תיק רצח מסויים. שלושה חודשים אני לא מצליחה, ורק אני מקבלת טלפונים מאמהות שהן בוכות. אז שהוועדה תעקוב כל שישה חודשים אחרי דוח זה – אחוז הרצח ואופן טיפול המשטרה בתיקים אלה.

תודה. רשמתי.


בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.

תודה רבה אדוני היושב ראש, על כינוס הדיון החשוב הזה. אומרים שהעיר לוד היא חברה בתכנית עיר ללא אלימות, ואתה פתחת בזה שאין פונקציונרים שממלאים את התפקידים בעיר לוד בתחום הזה, אבל בפועל הנתונים שנמצאים בפנינו מראים שזו איננה עיר ללא אלימות, זו עיר ללא רחמים. עיר ללא רחמים בכלל, ועיר ללא רחמים לאזרחים הערבים שלה בפרט, ועוד יותר עיר ללא רחמים לנשים הערביות ולאזרחיות הערביות שחיות בעיר הזאת.


הנתון, אדוני שאתה הצגת בפתיחת הדיון שכמעט 10% ממקרי הרצח בישראל קורים בעיר לוד, מה זה? כל מקרה רצח עשירי בישראל בעיר לוד, זה דבר מזעזע. זה מראה שיש לנו פה בעיה מדהימה, קיצונית ומטורפת לחלוטין. הנתונים שנמצאים בידינו, אדוני היושב ראש, ויש פה כמה וכמה ניירות מחקר מקיפים, הם ניירות שאנחנו לא יכולים עליהם לסדר היום. תיקי רצח בעיר לוד משנת 2007 רובם הגדול לא מפוענחים בעיר לוד. תיקי רצח בעיר רמלה משנת 2008 רובם לא מפוענחים. מספר מקרי הרצח של נשים בידי בני זוגם וקרובי משפחה נמצא במגמת עלייה משנת 2007. בקרב הנשים הערביות והדרוזיות, דרך אגב, שנת 2008 היו שני מקרים, זה איום ונורא. אבל בשנת 2010 כבר 10 מקרים. אם אתם תסתכלו על שנת 2011 אנחנו לצערי נשבור גם את השיא של 2010.


הנתונים, שאני לגמרי מסכים עם חברתי, חברת הכנסת זועבי, הכתובת הראשונה היא המשטרה, יש פה בעיה רצינית, משהו במערכת המשטרתית לא עובד, ואני אומר את זה בצער. יש בפנינו נייר עמדה מאוד חשוב של נשים נגד אלימות שמתאר את המקרים מאז אוקטובר 2010 של נשים שנרצחו על רקע מגדרי בעיר לוד מאז אוקטובר 2010. אני אקריא את הרשימה, הרשימה הזאת מזעזעת.


יאסמין אבו סעלוק, בת 30, אם לשישה ילדים, נרצחה בירי. גברת עביר אבו-קטפאן בת 30 אם לארבעה ילדים נרצח בירי. גברת אמל ח'אליל בת 27 אם לשלושה נרצחה מול ילדתה ואחיה. גברת סוהיר בלאוי בת 30 אם לארבעה ילדים נרצחה ונחנקה למוות מול ילדיה. גברת אלאא דאהר בת 19 מחיפה נרצחה בירי בעיר לוד.


אני רוצה מכל המקרים האלה לתת כמה משפטים על רציחתה של גברת יאסמין אבו סעלוק, כי זה בדיוק הדוגמה שמציקה לי ומטרידה אותי למרות שהדוגמאות האחרות הן גם כן קשות.


הסיפור הזה הוא סיפור של רצח ידוע מראש. היא נרצחה, ובוצע בה וידוא הריגה, אבל לפני הדבר הזה הייתה שורה ארוכה של תקריות קודמות. היא ובת דודתה אסמאן נורו מטווח קצר, אסמאן נפצעה קשה, יאסמין נפצעה בינוני, הן הוחזרו לביתו של אותו גבר אלים, הגבר הזה נחקר, שוחרר, אני מבין שאפילו זוכה, ושובו לבית אפילו לא דווח לגורמי הרווחה בעיר. החברות של אסמאן דיווחו על מצבה הקשה למנהלת עמותת "נע"מ", אבל נמנעו מלהתקרב לביתה ולהגיש עזרה מחשש לחייהם. חודשיים אחרי שהוחזרה הביתה ובמהלך חילוץ נערה אחרת בת אותה משפחה מביתה, התברר שאף גורם מקצועי לא פנה למשפחה עד אותו יום שבו נרצחה יאסמין. דברים שאי אפשר להעלות על הדעת, זה באמת רצח ידוע מראש, כאשר ישנה שורה כזו של התעללויות ופגיעות, אנחנו לא יכולים להתפלא ולא יכולים להיות מופתעים מזה שהסוף הוא כל כך טרגי וכל נורא.


אמרתי כמה מלים על המשטרה, אבל אני רוצה בכל זאת להגיב על מערכת הרווחה. אדוני היושב ראש, אני מכיר את הידע שלך קרוב מאוד למורכבות של רמלה וגם בוודאי של העיר לוד. כל מערכת הרווחה והחינוך עובדת במצב של איזושהי דיאטה חריפה, כאשר נשים סובלות מאלימות במשפחה ברמלה ובכל הבעיות בכלל, באגף הרווחה ברמלה, יש היום רק עובדת סוציאלית אחת דוברת ערבית, אבל לא במשרה מלאה, בחצי משרה. המרכז לטיפול במשפחה ברמלה, יש פה נתונים לגביו, אני לא אפרט אותם. שירותי הרווחה בעיר לוד – יש שתי עובדות סוציאליות בלבד שהן דוברות השפה הערבית, זה הפקרות, אוכלוסייה שנמצאת בתנאים של עוני, של מצוקה, של הרבה מאוד דעות חברתיות.

רוצים לגייס עוד אבל אין מועמדות.

אדוני, מתוך היכרות, ואני יכול להבטיח יש על כל משרה פנוייה של עובדת סוציאלית, יושב איתנו חבר הכנסת טיבי שהוא יושב ראש ועדת החקירה לעניין העסקת עובדים ערבים בשירות המדינה – על כל משרה, אני מבטיח לך אפשר להשיג 10 מועמדים.

כאן, אדוני היושב ראש, ישבה סמאח בדיוק במקום הזה בישיבה הקודמת, ובדיוק על הנקודה הזאת היא דיברה ואמרה שיש מועמדים ומועמדות ואנחנו חיזקנו ואמרנו יש מועמדים ומועמדות אבל אין תקנים זו הבעיה.

תקציב הנוער בעיר לוד עומד השנה על 60 אלף שקל, 60 אלף שקל זה נראה לי בערך שקל אחד לכל תושב בעיר לוד. דרך אגב, אני לא יודע איך זה מתחלק, כמה מזה מגיע לאוכלוסייה הערבית, וכמה לאוכלוסייה היהודית, אבל זה בכל מקרה אפס שמתחלק הוא בכל מקרה יהיה אפס בכל כיוון. לכן אדוני היושב ראש, אני מצטרף להצעת חבריי. אני מציע שאנחנו נקים ועדת מעקב קבועה לנושא של אלימות בדגש על העיר לוד והעיר רמלה, אחר כך נצטרך להרחיב את זה כי בעיות האלימות כפי שחבריי תיארו הם נגע פושה בחברה הישראלית ובחברה הערבית בפרט, אבל בואו נתחיל, ונתחיל בתכנית מעשית כי אחרת אנחנו נתכנס לעוד דיון איום ומצער כזה גם בעתיד.

אדוני, צר לי להסתכל לראות רק את המשטרה פה. לדעתי, המקרה כאן מאוד משולב. היה צריך להיות פה ראש העיר, היו צריכים להיות אנשי הרווחה, נציג ראש העיר. אני מכיר את האדון ומכיר את ראש העיר ואני יודע מה שאני אומר. לדעתי הנושא הוא לא רק משטרתי. הנושא הוא באנשי הרווחה בעיר, הנושא בעירייה עצמה, הנושא בכל הגורמים הסוציאליים, זה עסק מאוד משולב. הייתי אפילו רוצה לראות פה איזה קאדים מלוד, זה לא היה מזיק. כי תראו, אני לא אומר שרוב הרציחות היו על כבוד המשפחה, היו חלק מהרציחות.

חבר הכנסת ביבי אני מבקש שלא נשתמש במונח הזה.

אנחנו דוחים את המונח.

אין בזה כבוד ואין בזה משפחה ואין כלום. זה רציחות על רקע מגדרי בתוך המשפחה.

תקרא להם בתוך המשפחה, ברור שהרציחות האלה גם לא היו צריכות להיות. אני חושב שהמשטרה לבד לא תוכל למנוע את הרציחות האלה. אם לא כל העיר תבוא ומה שנקרא בשילוב, גם חינוך, גם סוציאלי, גם רווחה, העיר הזו היא עיר מעורבת לא רק מעורבת בין ערבים ליהודים, המצב הדמוגרפי שם בתוך הערבים הוא מצב קשה מאוד. יש שם ערבים שבאו מהנגב, יש שם ערבים שהם נולדו בלוד, יש ערבים שהיו פעם משת"פים ועשו להם בתים, ויש ערבים נוצרים שגם כן גרים בלוד. העירבוב הזה, לאחר מכן מה שקרה צריך לבדוק את השורש. כשהקימו את מודיעין ואת שוהם, הלכו הרבה חבר'ה טובים, אני לא אומר שלא נשארו טובים, עברו למודיעין ושוהם. המצב של לוד הפך להיות למצב סוציו אקונומי נמוך, גם ערבים וגם יהודים.


המצב הסוציו-אקונומי הנמוך נתן יד חופשית אפשר לומר לכל מה שקרה - אם בשכונת הרכבת היו מתעסקים רק בסמים, התחילו להתעסק גם בדברים אחרים. אם בשכונת אשכול, היו מתעסקים רק בסמים התחילו להתעסק גם בדברים אחרים.


משטרת ישראל, לדעתי, לא השכילה לעשות דבר אחד – יכולים להגיד עיר ללא רחמים, עיר עם רחמים, עיר ללא פשיעה, עיר עם כן פשיעה, בכדי לעשות מניעה, הייתה צריכה לשים כוח שיישאר שם. מה שקרה - התחנה סבלה מחוסר כוח אדם, מתגברים אותה בצורה מנופחת מאוד, אבל קורה משהו בירושלים לוקחים את הכוחות האלה לירושלים, קורה משהו ברמלה, לוקחים מלוד לרמלה, ואז עוד פעם התחנה מתרוקנת. הם צריכים לשים כוחות שיהיו כוחות שיישארו בלוד. זאת אומרת, אם התחנה היא תחנה רגילה היא עם 60 שוטרים, תחנת לוד היתה תקופה עם 100 שוטרים, צריכים לשים 200 שוטרים אבל שיישארו שם. להכריז על מקרה חירום לשנתיים, לשלוש שנים, לא לשבוע. כי באה פלוגת מג"ב הולכת אחרי שבוע, זאת אחת הבעיות הרציניות.


מדברים לא כבוד, כן כבוד המשפחה, על רצח בתוך הבתים, הייתי גם רוצה שבמסגדים וגם כל אנשי החינוך, שלא ייפגעו חברי הכנסת הערבים שהם חברים שלי, הייתי רוצה שכולם ביחד יילכו לשם אחת לשבוע, אחת לשבועיים ויתחילו גם להסביר שם לתושבים שייכנסו לכיתות. בנווה שלום בלוד, אני כשהייתי יושב ראש ועדה קרואה שנתיים וחצי, אני רוצה להגיד לכם, אולי מתוך חברי הכנסת פה ראיתי אחד או שניים בשנתיים וחצי, צריכים לבקר יותר. יש שכונה שנקראת נווה שלום, אנחנו שם בנינו בתים 136 מטר דירה שקיבלו, אני צריך כעירייה לשלם את הבולים.

על איזה שנים אתה מדבר?

2000-2002 בערך שנתיים וחצי, פלוס מינוס. אדוני היושב ראש, ישיבה כזו, אדוני, תחייב גם מישהי מעבודה סוציאלית צריכה להיות פה וגם מישהו מהרווחה.

לא שר הרווחה אבל הנציגים מהעירייה נמצאים פה.

שאף אחד לא יספר לי שאי אפשר לגייס עוד עובדים סוציאליים. צריך לשלב גם את החינוך בצורה רצינית. אלה נושאים שצריכים להיות משולבים, אי אפשר להגיד רק משטרה. רק משטרה זה לא נכון.

מתכוונים לגבי רצח, אבל זה ודאי נובע ממשהו.

היות ואין לנו זמן, אני לא רוצה לנתח את הדברים. זה רצח על נושא סמים, זה רצח על שליטה בעולם הפשע שם. זה אלף ואחד גורמים אם אתה מנתח את הדברים. אבל עוד פעם, בכדי למנוע את הדברים ושהדור הצעיר בכדי להדריך אותו, צריך גם משרד החינוך פה לתת יד, משרד הרווחה לתת יד, עובדים סוציאליים כי העיר נמצאת עם אוכלוסיית סוציו-אקונומי נמוך.

תודה. ארגון משפחות נרצחות ונרצחים. בבקשה.

אנחנו טוענים שאי אפשר להגביל את הדיון לדיון מגדרי או דיון מגזרי. אנחנו מייצגים כלל משפחות נרצחים, היה לנו קשר עם השייח' אמין מכפר ירכא ביתו נרצחה על ידי הבעל. הרצח הפך לתופעה בלתי נסבלת בחברה הישראלית, אנחנו לא יכולים להתמקד באחד המגזרים או אחד המגדרים. צריך לפעול במהירות ובנחישות כלים שלובים. למשל, בעיר רמלה, נרצח נער מור יוסף בטעות במקום מי שרצו לחסל במסגרת עולם תחתון. 10 ימים אחרי זה נרצח אריק קרפ באמצע טיול של המשפחה. הרצח הגיע לכל השכבות ולכל האוכלוסיות. אם הכנסת לא תתגייס לפעולה מאוד רצינית המצב יסלים ויחמיר.

אני איריס אחות של טלי עטר שנרצחה לפני שנה כשהיא בחודש השמיני להריונה. אני רוצה לחדד את הסוגייה של גורמי הרווחה שכן טיפלו ברוצחת של אחותי, שכן ידעו שהיא מסוכנת ולא דיווחו בזמן אמת למשטרה. באותה נשימה אני רוצה להגיד ששעה לפני הרצח, המשטרה ידעה שהרוצחת מתכוונת לרצוח את אחותי, גם שם לא נעשה כלום מבחינת המשטרה. אנחנו כנפגעי עבירה, מרגישים את הכאב הכי קשה כשנלקח מאיתנו יקירנו בצורה כזו זוועתית ונשארים היתומים שאיתם צריכים להתמודד. אני באה וזועקת, אני אומרת שאם בסופו של דבר אותם רוצחים שפלים מגיעים איתם להסדרי טיעון ואין עונש הרתעה עם שני נשמות שרצחה האשה הזאת, מגיעים איתה להסדר טיעון של 24 שנה, אחרי שליש אפשר לרצוח ולהמשיך חיים אחר כך. עונש ההרתעה במדינה הוא לא מספיק טוב כדי למנוע.

תודה, אנחנו מזדהים עם הכאב שלך.


חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה, אדוני. נמצאים איתנו כאן שלוש משפחות של נשים שנרצחו באזור לוד ורמלה, עביר ואמל ואלאא – אללה ירחמם. אני גם משתתף בצערך על מותה של טלי.


אדוני היושב ראש, זה הפעם אני לא יודע כמה, שאנחנו יושבים ביחד, אני מקווה שהנושא הזה יטופל ולא נצטרך לשבת יותר. כאשר אנחנו מנסים בישיבות האלה – אלף, להעלות את הבעיה על סדר היום, בית, לאבחן אותה ולהציע טיפול. יש יותר מקרי רצח באזור רמלה לוד, סטטיסטית זה מוכח מאשר במקומות אחרים. הבעיה היא לא גיאוגרפית, הבעיה היא ממסדית, חברתית, מערכתית. יש בעייה, כשלון במניעה, בטיפול ובענישה.


במניעה, המניעה היא מורכבת משלוש זרועות. הזרוע הראשונה היא המשטרה - המשטרה חייבת להיות הגוף האפקטיבי ביותר כדי למנוע מעשי רצח. הזרוע השנייה היא הרווחה - כדי לאבחן ולהדליק נורה אדומה שהמשטרה תוכל לתת הגנה. הזרוע השלישית זה אנחנו החברה. כלומר, אי אפשר שהמשולש הזה לא יהיה משולש רב זרועי. אחד לבד לא יצליחו, שניים לבד לא יצליחו, שלושה ביחד אולי יצליחו לתת טיפול אמיתי לבעייה.


לא במקרה נזרק כאן הביטוי רצח על רקע חילול כבוד המשטרה, למרות שבמקרים האלה כאן לא מדובר ברצח, מה שקרוי רצח על רקע חילול כבוד המשפחה. אדוני היושב ראש, הצעתי הצעת חוק שאוסרת על השימוש במושגים חיוביים בתיאור רצח נשים. אין כבוד ברצח וגבר הרוצח אשה אין לו כבוד, במיוחד אם הוא טוען שזה על רקע חילול כבוד המשפחה. אין רומנטיקה ברצח, גם מה שקשור רצח על רקע רומנטי הוא דבר נורא, לכן השימוש במושגים חיוביים בתיאור רצח יוצר סביבה מקלה לרוצח ולמניעים שלו, ולכן המשטרה צריכה להיות הראשונה שלא תשתמש בביטוי הזה.


תארו לעצמכם וזה כבר קרה דווקא בלוד, שמתברר שבסופו של דבר זה לא על רקע חילול כבוד המשפחה, כך שהיא נרצחת האשה ורוצחים את שמה הטוב אחרי שהיא נרצחת ואת הבת שלה ואת המשפחה שלה לדורי דורות, רצח חברתי, הכפשת שמה הטוב בפני החברה.


ולכן, במחי מלה, או במחי הודעה לתקשורת של דוברי משטרה עושים עוול. לכן אפשר להסתפק בביטוי רצח נשים או רצח בתוך המשפחה, אפשר, אבל המושג מקל, אין כבוד ברצח.


כדי לא לעשות חיים קלים לעצמי ולעצמנו, יש בחברה שלנו אנשים חשוכים שחושבים באופן גברי זכרי שגבר יכול ליטול חייה בגלל מחשבה מסוימת, בכיוון מסויים, זה כישלון מוסרי. הדבר הזה קיים. אבל הקול נגד התופעה הוא קול גבוה יותר, רם יותר, אמיץ יותר בשנים האחרונות. דיברת על מסגדים, שייח'ים מתגייסים נגד התופעה, זה לא היה כאן בעבר, חבר הכנסת ביבי, יש הפגנות רחוב נגד התופעות האלה, יש דיבור בבית ספר, בעיתונות, ועדת מעקב, חברי כנסת, מורים, מסגדים, אבל זה לבד לא מספיק. הגברת מודעות וביקורת עצמית חייבים. מנהיג יחטיא - או מנהיג דתי או חברתי או פוליטי יחטיא את המטרה ואת ייעודו אם הוא לא יצביע על התופעה הזאת. אבל אני שב ואומר - אסור לתת תיאור חיובי למעשים נוראים כאלה.


עכשיו דיברנו על המניעה. כאן ישבנו לפני מספר חודשים – סאמח אגברי, פעילה מאוד שם יחד עם חברות אזרחיות שמגיע להן כל התודות והערכה על עבודת קודש שהן עושות, התריעו גם כאן, אותן נקודות – רווחה, בעיות בתקציב, אין תקנים, אדוני היושב ראש, ודווקא במקומות האלה בעיר לוד שראש הממשלה אץ רץ לבקר בה לטפל בה באופן נקודתי עם הקצאת תקציבים, עשרות מליוני שקלים. אגב, יש גם מקומות אחרים במדינה שקורעים תחת נטל הפשיעה והרצח, אני בא מיישוב כזה שסובל - טייבה, עשרות מקרי רצח.

חבר הכנסת טיבי, כיף לשמוע אותך אפילו עוד שעה, דברי טעם בדבריך.

תודה רבה. גם טייבה כורעת תחת הנטל אדוני, ושם אף אחד לא מעביר ולא שקל אחד את מה שמגיע לטייבה לא מעבירים, ולא מעבירים תמיכה כמו שצריך להעביר למקומות אחרים.

אבל להבטיח כן.

כל הזמן מבטיחים, דם הוא דם, וקורבן הוא קורבן, ואזרח הוא אזרח, ואשה היא אשה, אדוני היושב ראש, הוצע כאן שתוקם ועדת משנה. אני רוצה להציע, אדוני היושב ראש - - -

מעקב, אמרו שנעשה מעקב.

אני רוצה להציע משהו אחר. או שאתה עצמך תעקוב ותנהל את המעקב הזה, או שתוקם ועדת משנה בראשותו של חבר הכנסת אברהים צרצור, שהוא חבר הוועדה שעוקב מקרוב אחרי העניינים ברמלה לוד, אבל כל ועדת מעקב או ועדת משנה שתציע אני אקבל. אני מציע שמשפחות הקורבנות ידברו, לא רק אנחנו.

נשמע גם את הגופים. נשלב אותם, כרגע אני רוצה לשמוע מנכ"ל עיריית לוד, יאיר, שהגיע במיוחד.

אדוני, אני יושב פה בקשב רב, משטרת ישראל היא המטרה הגדולה ביותר שחוטפת וסופגת, אתה מציין שבשעה אחת עשרה הדיון הסתיים. אני מקווה שתשאיר לי את פרק הזמן. מה לעשות רוב החיצים מפנים למשטרת ישראל.

אנחנו נשתדל, לא הסתיים דיון בלי לשמוע אתכם.


זה דיון אחד מתוך הרבה דיונים שיהיו. הנושא כאוב, נושא אמיתי, חוצה מפלגות, מדובר בחיי אדם, אנחנו חרדים לחיי אדם, לכן פה אני חושב תהיה הירתמות של כל הגורמים ביחד יכול להביא לפתרון כולל המגזר עצמו ודאי וודאי. גם אנחנו כחברה, כסגני ראש עיר, כמנכ"לים במשטרת ישראל, משרד הרווחה, כולם ביחד, בשילוב העבודה זה תהליך, זה לא מחר בבוקר, כל זה תהליך, זה הסברה, זה מניעה. מנכ"ל עיריית לוד, אני מכוון אותך שתתמקד בנושא הסברה, בנושא החדירה לבתי ספר, איך עושים רווחה, איך מתבטא השיתוף שלכם כי אתם נכנסים לפיילוט, לשיטור קהילתי, איך הממשק הזה עובד, האם עכשיו יותר קל לאשה שהיא מתלוננת מבחינה קהילתית אם הדברים נענים כאשר התריעו, אלו הדברים שאנחנו רוצים לדעת, שיתוף הפעולה והנושא ההסברתי יותר.

שלום לכולם, אני מתנצל בשמו של ראש העיר מה מאיר ניצן שנמצא בדיון מבעוד מועד במשרד החינוך, אישור תכנית האב גם קשורה לעניין הזה. תכנית אב לחינוך שהוכנה בעיר, ובין היתר מטרתה לעשות מהפכה חיובית מאוד במגזר הערבי – הקמת בית ספר למדעים בתחום הרפואה, הקמת תיכון בתחום הטכנולוגי. אין ספק שבסופו של דבר אתם צודקים, נושא החינוך הוא הנושא שבסופו של דבר תמיד קושר אותנו לעניינים האלה.


אני רוצה לחלוק על חבר הכנסת צרצור, חלק גדול מהתקציבים שהקצתה הממשלה לתכנית המיוחדת לעיר לוד מופנים למגזר הערבי, וביניהם הקמתם של בתי ספר חדשים גם בשכונת הרכבת, יש פה עניין של אפלייה מתקנת שאחרי הרבה שנים שהמגזר הערבי למדו בקראוונים ובמבנים לא ראויים, גם בימים אלה בונים את בית ספר אל-זהרה, אל-מנאר, את התיכון הערבי החדש. בעניין הזה אני חושב שאנחנו נראה את האותות החיוביים של הדברים האלה בשנים הקרובות.


דיבר קודם חבר הכנסת דב חנין על תקציב הנוער, אני חושב שנפלה לו אפס כי לא 60 אלף שקל אלא 600 אלף שקלים שמוקצה לטובת הנוער, גם כאן חלק גדול כמחצית מופנה למועדוני נוער ופעילות שבמגזר הערבי. אין ספק שהעיר לוד זקוקה לעוד הרבה תקציבים, אבל אני חושב שאנחנו רואים את האור בקצה המנהרה גם לנושא חינוך הבלתי פורמלי בהחלטת הממשלה הוקצו סכום של 3 מליון שקל מתקציבו וביוזמתו של הרב ברוורמן שהיה עוד השר לענייני מיעוטים – 3 מליון שקלים לחינוך בלתי פורמלי על מנת לפתוח שלושה מרכזים קהילתיים במגזר הערבי, זה משהו שאני מקווה מאוד שייכנס ל-1 לספטמבר עם כניסתה של החברה הארצית למתנ"סים.

יש מתנ"סים שהיה שרוף זה תוקן? כמה שנים שעומד כמקום - - -

נכון, הוצע 2 מליון שקל מתקציב מפעל הפיס, ובחודש הבא יתחילו לבנות אותו מחדש, לשפץ אותו אחרי עשר שנים, היה עוול נורא של העניין הזה.

רק מזכירה שהעיר קיבלה את זה לפני ארבע שנים.

אני רוצה להתייחס לנקודה שעלו בנושא התקנים. אכן, אנחנו נתקלים בכך שפעם אחר פעם אנחנו מפרסמים מכרזים לעובדים סוציאליים ועובדים קהילתיים במגזר הערבי ולא מצליחים לקבל אף פנייה. בשבוע האחרון פירסמנו 5 תקנים.

3 מועמדות.

נכון, בשבוע האחרון לאחר מסע גדול כולל פרסום של תשדירים וקול ישראל בערבית לתקנים האלה הוגשו 3 מועמדים בהנחה שכולם יימצאו מתאימים מתוך החמישה כולל תמריצים מיוחדים לשכר של משרד ראש הממשלה בתכנית המיוחדת ללוד. צריכים להבין, נניח שאם יש עובדת סוציאלית שעושה את השיקול והיא דוברת השפה הערבית במגזר הערבי, אז יכול להיות שהיא חושבת פעמיים להגיע ללוד, אני חושב שכולנו פה מבינים את הבעיה. אבל אם אתם מקרב חברי הכנסת מכירים עובדים טובים, אנא הפנו אלינו עובדים טובים מהמגזר הערבי.

צריך עוד.

העמותה הפנתה שלושה אבל צריכים עוד, אנחנו מבטיחים שהתקנים לא תהיה בעיה, משרד ראש הממשלה – תביאו אנשים טובים מהמגזר הערבי, אנחנו נדאג לאייש את התקנים האלה.


לנושא השיטור העירוני – נמצאת פה משטרה, אני יודע שבדרך כלל גם אני הייתי דקות ספורות לאחר הרצח בבית משפחת אבו-גריבה. באופן טבעי, לא באופן טבעי, ישר המשפחה מאשימה את המשטרה. אני חושב שיש לנו פה משטרה מצויינת. במרץ הקמנו שיטור עירוני של 14 פקחים עירוניים בשילוב 17 שוטרים עובד מצוין. לפני שבוע פתחנו את המכרז, אני מאמין שבחודשים הקרובים יותקנו 120 מצלמות בעקבות תכנית הממשלה, אין לי ספק שגם המצלמות שישרתו את העיר הזו, יכול להיות שיגרמו לאותם רוצחים שפלים לחשוב פעמיים, כי רואים אותם בעיר לאן הם הולכים. 120 מצלמות במתכונת ה"אח הגדול", העיר לוד בהחלט בעניין

הזה - - -

מה עם הפרוייקט "עיר ללא אלימות"?

עיר ללא אלימות, פרוייקט שעובד בעיר. לצערי, יש בו קשיים גדולים כי מדובר בפרוייקט שבאופן טבעו זה גיוס כוח האדם על בסיס ארעי, וכל שנה צריך להשאיר אותו מחדש. למשל, חלק גדול מהפרויקט הקצה 4 מליון שקלים לשיפוץ מגרשים מוארים במגזר הערבי ובציבור היהודי. עכשיו יש לנו קייטנות בפתח, מאות ילדים מהמגזר הערבי השתתפו בקייטנות בתקציב סמלי. אני מאמין שכלל שאתה נמצא במסגרת ולא משוטט, אתה פחות חשוף לדברים רעים.

מה עם סיירת ההורים שגם מקרטעת? כל זה נדבך נוסף לשילוב כל המערכות ביחד. תחקיר של "הארץ" ראיתי על הבוקר, דרך אגב, תרשום לך, תבדוק את הנושא, גם עיר ללא אלימות, שאם יש לך בעיות תצביע עליהן, אנחנו כחברי כנסת יכולים לשלוט במשרדי ממשלה אם לא העבירו תקציב, אם לא העבירו תקציבים לתקנים, רק מדברים ולא מעבירים. אנחנו פה.

אין לנו מלים על המשרד לביטחון פנים שמלווה את תכנית "עיר ללא אלימות" בשלוש השנים האחרונות. יש בעיות שנובעות מהמערכת העירונית, ברגע שמדובר בעיר בתכנית הבראה היא איננה יכולה לממן את השכר, או את הפעולות מראש עד שאיננה מקבלת את הכסף, העיר לוד איננה יכולה לממן מימון ביניים כמו ברשויות אחרות, כמו בנתניה שהיא עיר ללא אלימות או בעיר אחרת. הדברים האלה ידועים, בסך הכול עיר לוד יוצאת מהמשבר הכספי שלה, והעיר מאוזנת בשנים האחרונות. יש לנו ראש עיר מצוין, צריכים להבין. הגיע אלינו ראש עיר מצוין שיש לו נסיון - - -

עבדנו קשה בשביל שהוא יהיה שם.

מי שמסתובב בעיר בחודשים האחרונים רואה שיפור גדול בתשתיות, כולל באותן שכונות שהזכרת, חבר הכנסת ביבי, ברמת אשכול אפשר לראות, גם בשיתוף המשטרה שנכנסים לבתים ומשפצים אותם. יש פה רוח חיובית בעיר, אני מקווה מאוד, ואין ספק שעשינו עשרה צעדים, הרצח הזה מחזיר אותנו צעד אחד, שניים שלושה אחורה. אני מקווה מאוד שכלל הדברים שדיברנו, גם בתחום התשתיות, גם בתחום החינוך והחינוך בלתי פורמלי יתנו את האותות שלהם בחודשים הקרובים. תודה.

לגבי התלונות של נשים עכשיו מוסדר יותר טוב אתה חושב?

נמצא פה מפקד המשטרה, רק בשבוע האחרון הוא התקשר אליי בלילה, אומר לי, תקשיב, נמצאת פה מישהי שההורים שלה סיפרו אותה וגילחו אותה, ואנחנו חושבים שהצעד הבא – הולכים להרוג אותה, תוציא לי עכשיו כונן רווחה. ואז אנחנו צריכים להוציא, ואז האשה לא רוצה ללכת למקלט, כמו שאמרתי, אין לך את העובדים הנכונים שיודעים לדבר בשפה הנכונה ובמנטליות הנכונה, אין לי ספק שנקלוט עובדים טובים ונשפר את התופעה.

אני שנים רבות ברמלה, אני משתתפת בצער המשפחות. אנחנו בעצמנו העובדים הסוציאליים טראומטיים ביחד אתכם, כי כל משפחה שאנחנו מכירים וקורה רצח, זה בשבילנו גם כן סוף העולם. בגלל שאני יודעת שהזמן קצר, אני ממש אהיה ממוקדת.

יש לכם קושי לגייס עובדים סוציאליים?

יש לנו קושי גדול. אני רוצה להתריע, יש כל הזמן מעברים מרמלה ללוד בין האוכלוסיות. לוד קיבלה תקציבים אדירים עכשיו ואני זועקת בשם ראש העיר שלי, ובשם התושבים שלי, והתושבים הערביים שרמלה לא קיבלה שום דבר בנושא של האוכלוסייה הערבית עכשיו. זה דבר ראשון.

אנחנו רואים ההתייחסות של מ.מ.מ. לנושא.

לא ייתכן שתהיה כזו הפרדה בין שני הערים. זה אותה אוכלוסייה, הם עוברים ממקום למקום, ואנחנו לא קיבלנו שום דבר. זה דבר ראשון שאני רוצה לשים בראש.


נעשית הרבה מאוד עבודה, כאשר יש לנו כוננות של 24 שעות יום ולילה שבתות וחגים. כל אשה שפונה למוקד העירוני או למשטרה, או לפלאפון של הכוננים והיא אומרת אני בסכנה, אנחנו מייד פועלים בשיתוף פעולה עם המשטרה. כאשר תמונת מצב נכון להיום, יש לנו מינואר 11 נשים ערביות ונערות במקלטים, אנחנו רק באמצע יוני, המקלטים הם פתרון לטווח הקצר והמיידי הם מוות לטווח הארוך. התרענו על כך למשרד הרווחה, בעקבות התראה שלנו, כינסנו נציגים הכי בכירים במשרד הרווחה, וביקשנו שתוקם ועדה בינמשרדית, משרד הפנים, משרד הרווחה, זה כולל את המשטרה ואת משרד המשפטים, והתחילו דיונים סביב הנושא הזה שהמקלטים הם לא פתרון, כי חלק מהאוכלוסייה הערבית של הנשים שמגיעות למקלטים, המקלטים לא ערוכים לענות על כל הצרכים שלהן.


מעבר לכך, המשפחות מחרימות את הנשים האלה, אין להם דרך חזרה למשפחות ולעיר. כידוע לכולם, המקלט זה מקום שאי אפשר לחיות בו, זה לטווח קצר. הנשים האלה מגיע להן לחיות לאחר המקלט חיים חופשיים, כרגע המדינה לא מצאה מענים. מעבר לכך, כאשר בלילה אני מחפשת מקלט וכל המקלטים מלאים, אני מתריעה על כך שאין מספיק מקלטים בארץ, בוודאי לא לאוכלוסייה הערבית. אנחנו נותנים עדיפות לכל עובד סוציאלי שיעבור את המכרז ויתאים להתקבל לעבודה סוציאלית אצלנו לאוכלוסייה הערבית. לצערנו, אנחנו נתקלים בבעיה מאוד גדולה, ונשמח לקבל עזרה.

יש עמותה, יש רשימה גדולה של עובדים.

אין עובדים סוציאליים מהאוכלוסייה הערבית שפונים אלינו במכרז. גם עובדים סוציאליים שכבר נקלטו, למשל המעון הרב תכליתי שזה מעון טיפולי, מגיעים מרחוק, הם לא מחזיקים מעמד והם עוזבים אחרי זמן קצר. אנחנו זועקים לעובדים באוכלוסייה הערבית.

אנסה לקצר. אני סאמח, אני מנהלת עמותת "נע"מ" נשים ערביות במרכז שהוקמה לפני שנתיים לטפל בנושא של קידום נשים בערים מעורבות רמלה, לוד ויפו. אני רוצה לחלק את הדברים שלי, כל מה שקשור למשפחות הנרצחות, ומקרי רצח החוזרים מדי שנה.


נמצאים פה שלוש משפחות, הטענה שלנו היום מאוד פשוטה. כל הנושא של השימוש כמו שחבר הכנסת טיבי אמר, השימוש במונח הזה כבוד המשפחה, אני מקווה שהוא הולך ומתמעט, וזה גם לפי הוראות המשטרה.


הטענה של אי שיתוף פעולה מצד המשפחות - נשמע את ההורים של אלאא, היא נרצחה בינואר, והיא הגישה תלונה על הטרדה. אותו מטריד נסע אחריה, היא סטודנטית לרפואה, למדה במולדובה, אותו מטריד נסע אחריה עד למולדובה והטריד אותה שם. היא הגישה תלונה, התלונה לא טופלה. הגיעה לחופשת חגי המולד בינואר, והיא נרצחה ביריות ברמלה. הבן אדם הזה שוחרר, ולאחר שבועיים חזר ליצור קשר עם המשפחה, עם החברות הנרצחת. הוא עשה חאפלה, הוא הזמין את כל הכפר על האש, וזה יצא לעיתונות, הוא חוגג אפילו. המסר הזה של בחור שנאשם ברצח, הוא חשוד מבחינת כל החברה הוא חשוד, אנחנו יודעים שיש לו זיקה כלשהי, המשטרה עם אוזלת ידה לצערנו לא הצליחה להוכיח שום דבר, על הקשר שלו עם הרצח הזה. אלאא, היא סטודנטית, היא פשוט ביקשה לנתק קשר עם הבחור הזה, היא לא רוצה להתחתן איתו, זה כל אשמתה בעולם. ההורים שלה יעידו על כך.


המקרה של אמל, אותו דבר. אשה שנרצחה, נסעה במכונית עם אח שלה, ועם אחותה, יושבת פה עורכת דין "ניבין ח'אליל" אחותה של הנרצחת. שתי עורכות דין, היא רואת חשבון, הנושא של קידמה ותמיכת המשפחה היתה תמיכה מלאה במשפחה, בנרצחת, גם היא הגישה תלונה לפני כן על הטרדות ואיומים. שבועיים אחרי הרצח של אמל, אחותה אמירה שהיא גם עורכת דין, קיבלה איומים על החיים שלה בטלפון.

מה הרקע?

אני מבקש שתצייני שזה טופל.

זה טופל. אני רוצה לענות על כל הנושא של הנעדרות. היום גם המשטרה ברמלה וגם בלוד יודעים שיש נערות ונשים מהחברה הערבית שנעדרו עקבותיהן. אנחנו יודעים שאשה ערביה לא עוזבת את הבית ונעלמת. ארץ ישראל היא קטנה, היא לא יכולה לנסוע לשום מקום בלי שמישהו יעלה על זה.

כמה יש נעדרות?

לי יש שלוש בשנתיים האחרונות, אני יכולה למסור את השמות. אני חושבת שהם גם יודעים. ההתנהלות בחקירה נמצאת על סדר היום של המשטרה כבר שנים, והם יודעים שנעדרת בחברה הערבית זה אומר נרצחת, אין גופה, אין כתב אישום. תחשבו על הזוועה היום.


גברתי, אני משתתפת בצערך, אבל במקרה של אחותך נעצר מישהו? נשפט מישהו? יש לך טענות על עיסקת טיעון. אנחנו מדברים על עשרות מקרים שאין נאשם, אין משפט, אין אפילו כתב אישום, זה לא מנחם שגם בקרב יהודים יש. זה שאומר שהבעיה היא עוד יותר חריפה.


אמרת דיווח על אלימות עולה כל הזמן, זה נתונים גם של הרווחה וגם של המשטרה. הידעתם, חברי הכנסת, אדוני היושב ראש, לפני שבועיים עיריית לוד עמדה להחזיר 65 אלף שקל לתכנית שעמד לרשותן, ולתכנית של נערות במצוקה. אנחנו מדברים על נערות ערביות במצוקה, על חוסר ניצול תקציב, אתם מבינים את זה? העירייה מחזירה מיליונים כל שנה, אני מקווה שהשנה עם כניסת ראש העיר הדבר הזה התהפך, היום אנחנו מדברים על משהו אקטואלי - מועדונית הנוער האחרונה בעיר עומדת להיסגר, אז שלא ידברו על תכנית, החליפו 6 מנהלים בשנתיים ואומרים שהעיר מתפקדת, העיר היא עם אלימות ולא בלי האלימות. אני רוצה להודות לך.

ישנם חברי כנסת שנרשמו, השר לשעבר שטיפל הערבי, שהוא מאוד רוצה לדבר. למרות זאת נתתי לך, כי חשבתי שיש לך דברים חשובים שאת מטפלת במגזר. אני אומר תודה על כל מה שאתם עושים, רוב הדברים בהתנדבות. אתם תאירו את עינינו זה חשוב מאוד. משטרת ישראל נאפשר לכם להתייחס בוודאי על כל הנושאים. תחושתי היא תחושה קשה שכביכול אין ביטחון לאזרחי המדינה ברמת הראייה הכוללת בדברים האלה. אנחנו עומדים פה לעזר, לא רק להשמיע את הטיעונים, אנחנו לעזר. אם לערים הספציפיות אלה שאתם אומרים כל מה שקיבלו החלטת ממשלה לא מתממש רק דיבורים בעלמא, פה המקום להגיד את זה שאנחנו נטפל. אנחנו נקיים דיונים בנושא הזה עם ראש הממשלה אם צריך, עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה כי הוא מלווה את הפרוייקט הזה.


הנושא הוא חשוב ביותר, אנחנו לא אומרים שזה רק אתם, אבל זה מערכת, כל נושא הרציחות, נושא של ביטחון אישי של אזרח זה אתם בוודאי. לכן פה הטיעון, אתם תתמקדו בנושא שלכם, אנחנו מי שצריך לעשות עבודת הסברה במערכות החינוך, אנחנו נפנה לעירייה, למנכ"ל העירייה שיעשו את העבודה. נושא הרווחה – הממשק שלכם מאוד חשוב. הממשק הזה שמיידית להוציא את האשה מהבית, כי לפעמים לא נותנים לה לצאת מהבית, אז פקיד סעד צריך להיכנס. השניות האלה מאוד חשובות, העבודה שלכם מאוד חשובה, ואני גם התייחסות שלכם לגבי כח אדם, כפי שציין פה חבר הכנסת אריה ביבי. האם יש לכם כוח אדם ייעודי שלא לוקחים אותו למשימות אחרות, זה מה שחשוב, שחייבים להישאר שם תקופה מסוימת להרגיע את הרוחות שכולם יידעו לגבי מצלמות שציינו כאן – 120 מצלמות, גם כוח שיטור, כוח מג"ב שיהיה באזור הזה, אני חושב זה יתחיל את המענים הגדולים האלה, וכמובן מלווה בהסברה ומניעה במקומות אחרים.


הייתי רוצה לדעת כמה כוח אדם יש, כמה אתם צריכים עוד כדי לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר. הייתי רוצה לדעת למעשה, אם האשה מתקשרת ואומרת אני כרגע בסכנה, מה ההליכים. דיברה פה זהבה מעיריית רמלה שהם יודעים, יש להם מקלט לנשים מוכות, אבל איך קורה בלוד, כל השלב הזה איך האשה יוצאת? קיבלתם קריאה, איך יוצאים אליה? איך עוזרים לה? איך מוציאים אותה מהבית? והנושא השני לגבי הנשק הרב שמצטבר מאוד בלוד, מה אתם עושים? כמה מבצעים היו, האם זה ממשיך, האם אתם עובדים בהפתעה, עושים מדי פעם, או יש תכנית מסודרת שאתם פועלים בכיוון הזה.

לא רק בלוד בכל האזורים.

האם אפשר להתחיל את עיר ללא אלימות בלוד בעיר בלי נשק בלוד?

אדוני, גם רמלה לוד זה אותו מצב גיאוגרפי, הגבול הוא רק דמיוני. שידברו גם על רמלה, המצב הוא אותו דבר, הגבול הוא רק דמיוני.

אני מפקד מחוז מרכז, שבתחום אחריותו האחריות להתמודד עם תופעות האלימות, עם בעיות האלימות בעיקר עם ארועי הרצח ברמלה ובלוד.


אדוני שאל אותי כאן שאלות שמחייבות סקירה הרבה יותר ממושכת מהזמן שהוקצב לי, לכן אני מזמין פה את הוועדה המכובדת הזו לביקור מסודר, שם תחשפו לנתונים, תתלוו לתהליכים. אני מזמין אתכם להתלוות לפעילות מבצעית כדי שתתרשמו במו עיניכם ולא רק מסקירות, ולא רק מכתבות בעיתון ה"ארץ", או בכתבות שמשודרות במהדורות החדשות.


בראש ובראשונה אני רוצה לומר לך שאני מאוד מברך את הוועדה על קיום הדיון המאוד חשוב הזה בראייתי. עוד לפני כן אני מבקש להשתתף בצערם ובעיקר בכאבם של בני המשפחות שנוכחות כאן. אני מבקש לערער על כותרת הדיון – כותרת הדיון הייתה, אוזלת ידה של המשטרה היא זו שגורמת לארועי רצח הנשים בעיר רמלה ולוד.


אני לא מעביר את האחריות ואני לא מסיט אתה אחריות ממני לאף אחד מהיושבים כאן, ולאף אחד מהגורמים הממשלתיים האחרים.


בפתח דבריי, אני רוצה לומר לך, שכל מה שהממשלה התחייבה, כל מה שהשר לביטחון הצהיר משטרת מחוז מרכז בנוגע לעיר לוד קיבלה. קיבלנו את כל המשאבים, קיבלנו את כל הכלים, אני רוצה לומר באופן חד משמעי, כל התקציב שממשלת ישראל הקצתה לטובת הפרוייקט של עיר ללא אלימות הועבר עד השקל האחרון לעיריית לוד. נמצא פה המנכ"ל, יכול לאשש את מה שאני אומר. לכן לא תשמע ממני טרוניות, לא תשמע ממני - - -

התכנית לא עובדת אדוני.

תרשה לי, אם היא לא עובדת, המנגנון העירוני אני לא הכתובת, אני מייצג פה את משטרת ישראל, ותרשה לי אני גם מייצג את המשרד לביטחון פנים, למי שנושא באחריות לעניין הזה. לכן אני אומר, כל מה שהמשרד לבטחון פנים מחויב, הועבר. כל מה שהוטל על משטרת ישראל הועבר לאחריותי. כך שלא תשמע ממני אמירות שלא קיבלתי. כל רצח הוא אירוע מזעזע חמור ולא משנה מה המניע. גם כאן לא תשמע ממני, אדוני חבר הכנסת, אמירות מהסוג הזה, שהרצח הוא על כבוד המשפחה או על כבוד אחר, או על נימוק אחר. רצח הוא רצח. אנחנו מתייחסים אליו כאל פשע חמור מאוד, זו ההתייחסות של משטרת ישראל, כך היה וכך נמשיך. אתייחס גם לרגישויות הנדרשות.

זו נקודה חיובית ואני מקווה שתעביר את ההנחייה הזאת לדוברים במחוז. כל הכבוד, שלא השתמשו בביטוי הזה.

הדוברת של מחוז מרכז נמצאת כאן לצידי, היא מקשיבה, היא הפנימה את האמירה אדוני.


משטרת ישראל מתמודדת עם מצב תוצאתי קשה. הוא כואב, הוא בעייתי, הוא עצוב, ואנחנו נושאים באחריות להתמודד איתו. אנחנו נושאים באחריות לצמצם אותו, ואני אומר לצמצם משום שאנחנו חיים בחברה ובכל חברה, בכל מדינה בעולם בגלובוס יש פשיעה, יש אלימות. תפקיד משטרת ישראל לצמצם עד למינימום את הפשיעה. תפקידה של המשטרה לאתר את הרוצחים ולהרשיע אותם. גם כאן אנחנו עושים לא מעט מאמצים, אני יכול לומר לך שרצח הגברת יאסמין אבו סעלוק פוענח. היום בשעות הצהריים אתם תתבשרו שגם הרצח האחרון בעיר קלנסאווה פוענח, העצורים בידינו, היום אנחנו נגיש את כתב האישום בצורה מסודרת. אנחנו נמצאים בתהליך של שיפור באחוז הגילויים בארועי הרצח בכלל במגזר הערבי באופן יותר ממוקד, וכלפי נשים בפרט. אנחנו מבינים את החשיבות, אנחנו פועלים בעניין הזה.

אני רק רוצה לשאול אותך.

מדובר באבא של נרצחת.

יכול להיות שבהמשך דבריי אני אתייחס למה שאתה רוצה לשאול. אני מתחייב שאם לא אספיק להשיב, אני אעמוד כאן לרשותו ואשיב לו אחר כך באופן אישי.


בשל רגישות הנושא, אני כאן מתמקד יותר בנושא רצח נשים בעיר לוד רמלה וגם במשולש. בשל רגישות הנושא אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להתמודד עם הארועים באופן שונה ובכלים שונים ואחרים מאשר במגזרים אחרים. פיתחנו מודל שנועד להציב סימנים מעידים שמצביע על סכנות. אני שמח מאוד שגברתי מעיריית רמלה ציינה כאן את העובדה. מתחילת השנה 11 מקרים בעיר רמלה. יש עוד עשרות מקרים בעיר לוד, שאני אומר כאן באחריות שאנחנו מנענו את הרצח בפעילות משולבת עם הרשויות ועם מנגנון הרווחה. יש גם מקרים שלצערי הרב לא לא הצלחנו למנוע. אני אומר בצורה הכי ברורה, בכאב רב, לא הצלחנו למנוע. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנחנו גם מנענו עשרות. דיבר כאן מנכ"ל עיריית לוד שרק בשבוע האחרון מקרים מטופלים בדחיפות גם בחצות הלילה, הדברים לא נדחים למחרת בבוקר. אנחנו עובדים 24 שעות, ואם צריך לצלצל בפעמונים ולמשוך בשרוול של הגורמים האחרים, משטרת ישראל עושה זאת.


ציינו כאן את הארוע הטראגי רצח של הגברת יאסמין אבו סעלוק. אומר את הדברים בצורה זהירה כדי לשמור על כבודה של המנוחה.


רבותיי, הארוע התחיל לפני כשנה, הגברת יאסמין אבו סעלוק בשל סכסוך בתוך המשפחה, לא על רקע כבוד המשפחה ואני לא רוצה להשתמש במושגים אחרים, בין בני זוג. סכסוך בין בני זוג קיים גם בכל הסקטורים האחרים. היא החליטה שהיא עוזבת את ביתה. אגב, היא הוגדרה כנעדרת, היא ובנה בן החמש הוגדרו כנעדרים. נאמר לנו שבנה נחטף מגן הילדים. הפעלנו מנגנון מודיעין כדי לאתר אותו בכל מדינת ישראל, איתרנו אותו החזרנו אותו לביתו. השקענו מאמץ לאתר אותה והצלחנו לאתר אותה. המלצנו בפניה לא לחזור לביתה משום שהערכנו שחייה בסכנה. אנחנו המלצנו בפניה יחד עם עובדי הרווחה, משפחתה שיכנעה אותה לחזור לביתה. היא חזרה לביתה. חלפו מספר חודשים היא ובת משפחתה נורו. פונו לבית החולים, אנחנו חיכינו שהיא תתאושש. אנחנו זימנו אותם לחקירה, עצרנו את בעלה כי ידענו שבעלה הוא זה שירה על בסיס מודיעין, אנחנו עצרנו את בעלה.

אז תגבירו את המעקב אחריה.

תרשי לי בבקשה, זה אירוע כואב שיכול להוות תיאור לסימפטום שאני מדבר עליו. עצרנו את בעלה. הגברת יאסמין אבו סעלוק זכרונה לברכה לא הסכימה להגיש תלונה במשטרת ישראל, לא היא ולא בת משפחתה שנורו על ידי הרוצח. הן לא הסכימו להגיש תלונה. בלית ברירה בית המשפט היה חייב לשחרר את בעלה שנחשד בניסיון הרצח, בלית ברירה, אין למשטרת ישראל, ואין למערכת בתי המשפט כלי אחר, למרות שאנחנו יודעים שהסכנה צפוייה אין לנו כלי אחר. גם אז שיכנענו אותם לא לחזור לביתה. גברתי יודעת שהיא חזרה לביתה בניגוד להמלצתנו ובניגוד להמלצת גורמי הרווחה בעיריית לוד.

איך גורמי הרווחה אומרים שלא ידעו על המקרה?

לצערי הרב, הגענו לתוצאה הטרגדית. אלה העובדות גברתי.

יש אינפורמציה לא מדוייקת, גורמי הרווחה לא אומרים כך, אפשר להתייחס לשאלה של האב של אלה?

אני אשמח להשיב. אני מציע לכולנו - - -

אני כבר חמישה חודשים מה-20 לינואר עד 21 ליוני – 5 חודשים אני לא ראיתי אחד מהשוטרים של הימ"ר או היחב"ל של מחוז המרכז, לא ראיתי אותם. אפילו בזמן שאמרו לי על הרצח באותו לילה, ביקשו ממני - הילדה שלי נרצחה בירי ברמלה, ביקשו ממני להגיע לתחנת המשטרה. אם היה המקרה שמישהו רוצה להתנקם בכל המשפחה, היה יורה בי והמשטרה לא עשתה חישובים על דברים כאלה, העיקר שאני אגיע אליהם, אבא של הנרצחת שיגיע למשטרה, לא המשטרה שתעשה את התפקיד, אני אעשה את התפקיד. אני אבוא מחיפה באמצע הלילה לתחנת המשטרה.

שלא לדבר על זה שהם ראו את הכתבה באינטרנט, השכנים ידעו על רצח ביתם לפני שהם ידעו.

דבר שני, כל העניין של הרצח של הבת שלי, אני לא ידעתי בכלל. ההתייחסות של התלונה שלה במשטרת חיפה הועברה למרכז, עשו ועדה אחרי שישה חודשים מהתלונה, סגרו אותה מחוסר ראיות לציבור. אחרי שהיא עלתה לתקשורת, פתחו בחקירה, עשו ועדה, אחרי 6 חודשים, אחרי שסגרו את התיק וטייחו את כל העניין, אחרי שנרצחה הילדה מה עזר לי?

אין שום מענה מהמשטרה.

אני חייב לסכם את הדיון, הדיון הזה לא הסתיים, זה יהיה דיון המשך, ואני מקבל את ההמלצה של מפקד מחוז מרכז, שאנחנו כוועדה נצא לשטח, נגיע כדי לתאם איתכם. נגיע לתחנת רמלה ותחנת לוד, גם נשמע סקירה מכם מורחבת יותר יחד עם המפקדים המקומיים, עם ראשי עיר מקומיים, כל אחד בעיר שלו. נרד לשטח, נראה את האזורים, נראה את הדברים. בלי שום קשר, בשוטף אנחנו נקיים דיוני מעקב בנושא הפעילויות הללו.

איך אפשר, הרווחה לא כאן היום?

אני יכול להציע הצעה אדוני, שאתה תתן לאחד מחברי הכנסת שהם חברי ועדה להמשיך את הדיון במקומך.

לא, יש תרגיל חירום שכל צריך להיות במקומו הוא. ישיבה זו תהיה ישיבת המשך. אני מציע שישיבת ההמשך תהיה במחוז, נלמד, נחליט ביחד. אני חושב שברמלה לוד נעשה מספר שעות כאן, ומספר שעות שם.

אדוני, אחותה של אמל הגיעה משפרעם, ואחותה של עביר.... אני רוצה לפחות לאפשר להם.

המשך דיון יהיה. לפי בקשתם של חברי כנסת אעשה גם דיוני מעקב פעם בכמה זמן לפי הצורך לגבי כל הנושאים שהעליתם היום וגם לגבי ערים אחרות. אם יש מקרים נוספים במדינת ישראל, גם בעכו, גם בערים אחרות הדיונים יהיו כל פעם בנושאים אחרים גם דיוני מעקב בנושאים שהועלו היום בוועדה.

חבר הכנסת ברוורמן, אני מצטער שלא יכולתי לתת לך זכות דיבור.

אני מציע שעדיף שמי שבא מרחוק ידבר לפני חברי הכנסת כדי שישמעו אותם. זה היה הרבה יותר חשוב מאשר חברי הכנסת.

אנחנו במרחב מוגן, נחדש את הישיבה לעוד מספר דקות.

אני לא אקח מזמנם של המשפחות כי חשוב שהקול שלהם יישמע. אני מעמותת נשים נגד אלימות, אנחנו כבר 18 שנים בקשר עם הנשים, אנחנו מפעילות את המקלט לנשים ערביות, וזה עניין של ההפרטה שהממשלה היום והמדינה הולכת ומתגברת, ואז הטיפולים והם מרשים לאנשי העסקים להפעיל את הבתים האלו, בסופו של דבר השרות שניתן לנשים הוא פגוע ופגום מטעם משרד הרווחה. אני לא מסכימה עם העניין של אין נשים ערביות נשות מקצוע שיכולות להגיע למשרות כי אנחנו כולנו יודעים ש-45% מהאקדמיות מובטלות, מתוכן נשים שהן עובדות סוציאליות. זה תלוי איפה מפרסמים, איך מגיעים, וזה העניין של הבעיה שאין מתנדבות.

אתם תעזרו למגזר, איפה שאתם רואים שמתפרסמת מודעה לגבי תקן כזה או אחר אז אתם או תפרסמו או תגישו בקשה. תגידו לאותן נשים שהן מוכשרות וטובות - האינפורמציה לא הגיעה אליהן.

זה מה שאנחנו עושות גם היום. בעניין של המשטרה 34 נשים נרצחו ברמלה לוד יפו, בעשר השנים האחרונות ועד כמה אנחנו לא יודעים כי אין פרסום לנתונים עד כמה פוענחו, כמה יש כתבי אישום. זאת שאלה, אחרי המעקב המשטרה חייבת לתת לנו את הנתונים. חוץ מזה וחוץ מהסיורים והמעקב, הבקשה שלי שתצא מפה המלצה לקיים ועדה, כמו שהיתה ועדה בינמשרדית אבל היום ועדה גם בינמשרדית וגם של ארגוני נשים וגם אפילו אם יש אפשרות להוסיף משפחות לבנות ולגבש תכנית טיפולית מערכתית שתדאג לכל העניין ולמיגור תופעת האלימות בעיר רמלה לוד במיוחד רצח נשים.

אני מרמלה, אחותה של הנרצחת אמל ח'אלילי שנרצחה לפני 8 חודשים בערך. במקרה שלנו היה רצח כפול, שדובר על משפחה נורמטיבית לכל דבר ועניין, שדוגלת בערכים ובכבוד. כבוד, לדאבוני הרב היום סוחרים בו. הרצח קרה, איבדנו אותה, ועם כל הכאב איבדנו עוד דבר חשוב שזה הכבוד. עם כל הכאב וכל הצער, באים ואומרים ומביאים שמועות ומתגלגלים. יש לי שאלה למשטרה, ברשותך, איך יוצא קצין אחרי 3 שעות מהרצח לעיתונות בקול רם ואומר, ומצהיר, כעובדה קיימת וכאילו שעבר כל החקירות, והוא אומר שהרצח הוא על רקע חילול כבוד המשפחה. זה אני רוצה לדעת, איך? פשוט הרצח אצלנו זה גם כאב בפני עצמו, גם הילדים היתומים וגם המשפחה השכולה עצמה.

מתוך כבודה - - -

זה קלון על כל בנות המשפחה.

איך יוצא – לפי שמועות, אני שמעתי שהוא פוטר, או התפטר, אני לא יודעת, לא זוכרת.

היות והתיק הזה עדיין בחקירה- - -

לא, היא שואלת משהו אחר, שהוא עוד לא חקר, לא בדק.

אחרי 3 שעות יוצא לעיתונות.

אני אשיב לך. אני לא מכיר את העובדה של יציאה לתקשורת אחרי שלוש שעות.

זה מצולם ומתועד באינטרנט.

שמעתם אותי, אני לא אחראי לכל מה שכתוב באינטרנט.

זה מצולם בוידאו - - - מפכ"ל המשטרה.

תראי לי את התמונות.

המפכ"ל בארוע רצח שנדון היה בחו"ל כך שהוא לא יכול להתראיין בתקשורת. נאמר פה מפכ"ל. רבותיי, שמעתם אותי כאן אומר בצורה מאוד ברורה, כל רצח הוא רצח, הוא חמור ולא חשוב מה המניע. מתוך כבוד, וגם לאור העובדה שהתיק הזה עדיין בחקירה, אנחנו ממשיכים לחקור את ארוע הרצח, ואני רוצה לומר אדוני, התיק לא נסגר, אני אומר לך באחריות משום שאני מנהל מעקב אחרי חקירת הרצח של בתך. התיק לא נסגר. לכן לא אתייחס לאמירה הזו, תרשו לי לא להתייחס לאמירה הזו משום שהתיקים הללו יש לנו מידע מודיעיני, אנחנו ממשיכים לחקור אותו, אנחנו ממשיכים לנסות ולמצוא. אם נאמרה אמירה כזו, אני מתנצל זו אמירה אומללה, שאין לה מקום.

ההתנצלות ממש לא מתקבלת עם כל הכבוד, כי כבר מה שנעשה נעשה, מה שנאמר נאמר, אנשים מאמינים בתקשורת.

גברת יודעת באופן אישי, היות ואנחנו גם כמשטרה טיפלנו במקרה פרטי של הגברת שנמצאת כאן.

מי יחזיר את שמה הטוב אחרי הרצח? - אף אחד.

אנחנו לא ידענו מהמשטרה או מי שהתקשר אלינו מהמשטרה, אנחנו רק ידענו מהתקשורת. קיבלתי טלפון מהעיתונאים שהוא רוצה רק את התמונה של אלאא.

אדוני, אתה לא איפשרת לי להשלים את התשובות שלי, ואני מותקף, משטרת ישראל מותקפת כאן. אני פתחתי ואמרתי שאני משתתף בצערם ובכאבם, והאירועים האלה הם ארועים טרגיים. אבל אי אפשר לירות את כל החיצים על משטרת ישראל, אתם לא מאפשרים למשטרת ישראל - - -

אתה לא עונה למשפחות של אלאא. הם רודפים אתכם כמעט - -

6 חודשים שאני לא יודע כלום. אני לא מכיר אף אחד, ימ"ר או מרכז שאתם אומרים לי. נותנים לי מספר טלפון להתקשר, אין מענה.

זו סיסמה לא נכונה.

תוכל לקבוע פגישת עידכון עם נציגי המשפחה שמבקשים פגישה.

אדוני, אני מחוייב. עוד השבוע תהיה פגישה כזאת.

שלא תטרטרו אותי לבוא לכפר סבא. מהנסיון שלי שטרטרו אותי שרוצים לעשות חקירה, טרטרו אותי לכפר סבא עם האשה. אתם תגיעו אליי, אני לא חייב לכם משהו. אתם חייבים לי להביא את האמת מי רצח את הבת שלי. אני לא הייתי במצב הזה. כל החיים שלי הייתי במצב ילד טוב, אני רואה הטוב לא הולך במדינה.

כבוד מפקד המחוז, רק תתייחס, להגיד בגדול איפה עומדים הדברים. מה רוצים לדעת? איבדו את יקיריהם, לפעמים ההתייחסות המינימלית לפחות להגיד, שמע, זה כרגע בשלב אלף, שלב בית, הרי יש דברים סמויים שאתם לא יכולים להגיד. יש דברים שאתם חוקרים, אבל ההתייחסות שאנשים שאיבדו את הכי יקר, גם מבחינת טעות שמישהו עשה והתראיין כשהוא לא היה צריך להתראיין, אבל אולי הוא רצה להראות את עצמו בטיפשותו, בוא נאמר באותו רגע. אבל רק להתייחס, להגיד למשפחה זה בשלב אל, שלב בית, שלב גימל. עד לרגע זה כל עוד לא אמרת, הוא לא יודע התיק נסגר או התיק פתוח בכלל. לכן האינפורמציה המינימלית הזו – אדוני זה בעבודה, אנחנו נעדכן אותך בהמשך. אם תרצה לבוא להתעדכן יותר תבוא לבן אדם אלף, בית, גימל ביום כזה וכזה, זו התייחסות לפעמים. לפעמים יחס צריך לא יותר.


אני חייב לסיים את הדיון. אנחנו נבוא למחוז, נבוא לרמלה ולוד, נשמע פרטים נוספים. בגדול, אנחנו רוצים לחזק את ידי משטרת ישראל. תעשו מלאכתכם נאמנה. העם אוהב אתכם, אבל יש לנו תחושה שיש פה איזושהי פגיעה וחוסר הרגשה של הביטחון האישי. שבן אדם יוצא בבוקר, לא בטוח אם הוא יחזור הביתה חס ושלום, כך התחושה. לכן זאת צריך לחזק, גם בנושא ההסברתי. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:15)
PAGE
23