הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
33
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

28.6.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 182
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ו בסיוון התשע"א (28 ביוני 2011), שעה 13:00

הסללת תלמידים יוצאי אתיופיה לבתי ספר נפרדים

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר
חיים אמסלם

שלמה מולה

מרינה סולודקין

יעקב פרידברג

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דוד יאסו

מנהל אגף א' לעולי אתיופיה, המשרד לקליטת העלייה

שרי פייר

מנהלת תחום בכירה בחינוך, המשרד לקליטת העלייה

גנאדי בורשבסקי

מחזיק תיק הקליטה-עיריית פתח תקווה, המשרד לקליטת עלייה

מאיה שריר

מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

יפת דרכי

מפקח עולים חדשים בחמד מחוז מרכז, משרד החינוך

סולי נתן

מנהלת מחוז מרכז, משרד החינוך

יעקב עמר

מפקח על יסודי מחוז ירושלים בחינוך הדת, משרד החינוך

יהודה פינסקי

מנהל אגף חינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך

איציק יצחק דסה

מנכ"ל, טבקה-מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

דנה מכניאן

מנהלת, טבקה-מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

עופר דהן

מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

דוד מהרט

מנכ"ל, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

אברהם רמי הופנברג

מנהל מינהל החינוך, עיריית פתח תקוה

אתי אלוני

ראש מינהל חינוך וחברה, מרכז שלטון מקומי

מרדכי זפט

מ"מ ראש העיר ואחראי על החינוך הדתי, עיריית פתח תקוה

איציק עובדיה

חבר מועצת העיר פתח תקוה

גבי נגוסי

עיריית חיפה

הודיה סאלם

רכזת נוער במוקד קליטה, עיריית ירושלים

זהורית וילנצ'וק

מנהלת מח' בתי הספר, עיריית רמלה

אמיר וידר

מנהל מחלקת הקליטה וההון האנושי, עיריית רמלה

סיגלית הללי יאראק

מנהלת אגף חינוך יהודי, עיריית פתח תקוה

מזל שטרית

מנהלת ביה"ס 'נר עציון', עיריית פתח תקוה

ישעיהו תמנו

מנהל מחלקת זהות יהודית ליוצאי אתיופיה, עיריית פתח תקוה

לב ברדני

מנהל מחלקת עלייה וקליטה בעיריית אשקלון, עיריית אשקלון

גדי יפה

יו"ר ועד הורים עירוני, עיריית פתח תקוה

עו"ד יוסף פייט

חבר הנהלת הארגון, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

הרב מנחם ולדמן

ראש המכון, מכון 'שבות עם'

אברהם נגוסה

מנכ"ל, ארגון מכנף דרום לציון

גיל סימה

דניאל חיא

נדב טללא

תושב פתח תקוה

פלורה קוך

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

הסללת תלמידים יוצאי אתיופיה לבתי ספר נפרדים

אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת עלייה, קליטה ותפוצות. חלק מהאנשים כבר יצאו לחופשת הקיץ, אבל אנחנו נערכים לשנת הלימודים הקרובה והנושא שאנחנו מדברים עליו היום בוועדה הוא הסללת תלמידים יוצאי אתיופיה לבתי ספר נפרדים. הנושא הזה הגיע בעקבות ביקור וסיור של הוועדה בעיר פתח תקוה, נמצאת פה גם מנהלת בית הספר 'נר עציון' שאירחה אותנו למופת בסיור ואנחנו שמענו בסיור דברים רבים, גם ממנהלים, גם מאנשי משרד החינוך, גם מהתלמידים עצמם ולא גובשה מסקנה. ההחלטה היתה שאנחנו ניפגש בכנסת ונגבש מסקנות בנושא, כאשר אני רוצה להרחיב את היריעה. למרות שיש פה רבים מפתח תקוה, הדיון הוא לא רק על פתח תקוה, הדיון הוא כללי, הוא מהותי, על ההשתלבות של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ומה אנחנו עושים לקראת שנת הלימודים הבאה. אנחנו גם ביקשנו מהמרכז למחקר ומידע של הכנסת לערוך דוח, שמוגש בפני כל החברים פה, שמסכם את כל הממצאים בנושא.

לפני שנפתח את הדיון אני רוצה לבקש מפלורה, שערכה את הדוח, לתת לנו סקירה קצרה של הנתונים המרכזיים בדוח.

סוגיית קיבוצם של תלמידים יוצאי אתיופיה במוסדות לימוד, בכיתות מסוימות, בעצם מכילה בתוכה מספר גורמים וביניהם הפניה של תלמידים לחינוך הממלכתי דתי, בשל חלק מתהליך הגיור, והפניה למסלולי לימוד טכנולוגיים מקצועיים. אני אפרט כמה מהנתונים המרכזיים במסמך שלנו.

כיום לומדים במערכת החינוך בישראל קרוב ל-43,000 תלמידים יוצאי אתיופיה, כשליש מהם הם ילידי אתיופיה. למרות שאין בידינו נתונים לגבי מוסדות הלימוד ברחבי הארץ ולגבי ריכוז אוכלוסייה זאת בהם, נמסר לנו ממשרד החינוך---

למה אין את הנתונים? אי אפשר לקבל אותם?

הם לא התקבלו לפני מועד הגשת המסמך, אבל יש לנו נתונים משנה קודמת, שבעצם מהם אפשר כן ללמוד לגבי הפיזור. אנחנו יודעים שהשנה יש לנו 10 גני ילדים ובית ספר יסודי אחד שבהם כל התלמידים יוצאי אתיופיה.

באיזה יישובים 10 גני הילדים?

אני אשמח אם משרד החינוך יספק את הנתונים האלה.

למה שהיא לא תציג? אולי יש יותר?

את יודעת את הנתונים?

לי אין את הנתונים.

אז תיכף גב' שריר תפרט.

כמו כן ישנם 75 גני ילדים, 17 בתי ספר יסודיים, 4 חטיבות ביניים ו-7 חטיבות עליונות בהם שיעור יוצאי אתיופיה הוא יותר מ-50% מכלל התלמידים. סדרי גודל; סוגי המוסדות האלה שבהם מדובר על יותר מ-50% מקרב כלל התלמידים, בשנה שעברה הכילו כ-3,000 תלמידים יוצאי אתיופיה.

מבחינת שיעורם של יוצאי אתיופיה בפילוח לפי סוג הפיקוח הממלכתי דתי והממלכתי. ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) מצאה בשנת הלימודים הקודמת כי שיעור התלמידים יוצאי אתיופיה בחינוך הממלכתי דתי הוא כ-50% מקרב כלל התלמידים, בעוד ששיעור התלמידים מכלל התלמידים במערכת החינוך הוא כ-17%.

עוד נתון אחד הוא שנראה שבמעבר בין בית הספר היסודי לחטיבה העליונה והתיכונים, ישנו מעבר של יוצאי אתיופיה מהחינוך הממלכתי דתי לחינוך הממלכתי.

לגבי הישגים של יוצאי אתיופיה בבחינות - אנחנו רואים שמבחינת ההישגים שלהם במיצ"ב, ראמ"ה לא מצאה הבדל משמעותי בין הפיקוח הממלכתי דתי לפיקוח הממלכתי, אבל נתון נוסף הוא שבשני סוגי הפיקוח ההישגים הם נמוכים ביחס להישגי כלל האוכלוסייה.

מבחינת הנתונים לשיעורי הזכאות לבגרות - בדקנו בפילוחים לפי הנתיבים הטכנולוגיים והחקלאיים, ראינו שבנתיבים האלה שיעורי הזכאות לבגרות בקרב האוכלוסייה הזאת נמוכים במיוחד, הם עומדים בין 21% ל-27% וכפועל יוצא מזה גם הקבלה לאוניברסיטאות היא קשה יותר והעמידה בסף הקבלה הוא נמוך.

תודה.

אני אבקש מגב' מאיה שריר, מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים להשלים את הנתונים קודם, לפני שניגע במהות, מבחינת איזה אותם 10 גני ילדים ובתי ספר, באיזה יישובים הם נמצאים.

כמובן שגני הילדים נמצאים בהתאם לשכונות. חשוב להבין כיצד נוצר מצב כזה של גן או בית ספר שהוא עתיר יוצאי אתיופיה. כמובן שהבסיס הוא המגורים בשכונות, ומכיוון שיש ריכוז בשכונות מסוימות, יש נטייה של המשפחות לגור ביחד, בתי הספר כמובן, וגני הילדים, מן הסתם לא מסיעים ילדים בגנים, זה תהליך חברתי. זאת אומרת מערכת החינוך פה משקפת את פני החברה. המצב בשטח של השכונות, מכיוון שאין פיזור של אוכלוסייה, אין משכנתאות, דיברנו על זה כבר אתמול, זה לא מאפשר אינטגרציה והגנים באמת משקפים את המצב בשטח. יש מקומות כמו באר יעקב, חדרה, פתח תקווה, ראשון לציון, שכונות מסוימות שבהם באמת הגנים הם 100%. ברחובות גן אחד גם כן.

אבל צריך לקחת בפרופורציות קצת. כמובן שדבר ראשון חשוב זה פיזור האוכלוסייה ולדעת שהכל נובע ממקום המגורים ומהשכונה. דבר שני, ברגע שחברת הכנסת לימור לבנת, היום שרת התרבות, לשעבר שרת החינוך, כן ניסתה לקבוע מדיניות של פיזור, איזה שהוא מינון מסוים, היה בג"צ. יש לנו את הבג"צ משנת 2002, שאוסר על הפיזור ועל הסעות ועל קביעת מינון. אנחנו רואים כולנו את הנחישות של שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער, שבשנת תש"ע, תחילת שנת הלימודים, כאשר היתה בעיה בפתח תקווה, שלושה בתי ספר שלא הסכימו לקבל, הוא הפסיק את התקצוב, הם עמדו בפני סגירה והם קיבלו את הילדים. אז בהחלט הנטייה של משרד החינוך היא כן לפזר ולגרום לאינטגרציה.

ראוי לזכור עוד דבר, הנטייה של העולים היא ללכת לחינוך הממלכתי דתי. יש מקומות שהחינוך הממלכתי דתי הוא מאוד מועט לעומת הממלכתי ורואים את זה היטב בנתונים. אם מספר הילדים ביסודי בממלכתי ובממלכתי דתי הוא כמעט זהה, זה 18,000 לעומת 22,000, הרי שמבחינת האחוזים בממלכתי דתי זה 8% ובממלכתי זה 2%. זאת אומרת הממלכתי מאפשר הרבה יותר פיזור.

לגבי הבג"צ, זו נקודה שבעבר התייחסנו אליה, לא להגיד להורים, 'אתם חייבים לשלוח את הילד, יש מכסות', אבל אם אתם מחליטים לסגור את בית הספר או הגן ומאלצים את הפיזור, יש בעיה משפטית עם זה?

אני לא יודעת. ראוי לפנות ללשכה המשפטית, אבל אני יודעת שבית ספר שלא עמד בתפקוד, ויושבת פה מנהלת מחוז מרכז, דר' סולי נתן, בית ספר בלוד, שלא עמד בקריטריונים כנראה לשביעות רצונה, נסגר, בית ספר 'הבנים'. וגם בית ספר 'נר עציון' בפתח תקוה. אין הסעות של ילדים בני הקהילה לבית הספר ויש פתיחה של אזורי רישום. זאת אומרת כן יש אפשרות לנסוע ולעבור מעבר.

יוזמה נוספת של שר החינוך היתה לאפשר בתי ספר ממלכתיים, עם תוספת של לימודי יהדות, אבל פה זה לא התאפשר רק בגלל החינוך הממלכתי דתי, הדרישות של הדת. מכיוון שאין אפשרות כזאת אנחנו עושים מאמצים לחזק את בתי הספר עתירי העולים, השר הנחה את המנהל הכללי לחזק את בתי הספר עתירי בני הקהילה, יש לנו תכניות. היינו ביחד בחיפה, בסיכום שלנו עם בית ספר 'יבנה' בחיפה קיבלנו תכנית להפוך את בית הספר למצוין בספורט ובאמנות. תכנית שתופעל. גם בבאר יעקב הכנסנו תכנית. הכוונה היא לחזק את בתי הספר האלה, שיהיו גם אבן שואבת לסביבה, כי בית ספר שיהיה מצוין בספורט ובאמנות, אנחנו מצפים שייכנסו עוד תלמידים מהאזור.

תודה.

יש פה נציג משרד המשפטים, אולי אתה תוכל להתייחס לשאלה לגבי הנושא של התגברות על פסיקת בג"צ על ידי סגירת בתי ספר או מוסדות חינוך?

עד כמה שאני מכיר את המצב המשפטי, יש חקיקה שמסדירה את הנושא של אזורי רישום וכן הלאה, כמו שהוצג, וצריך יהיה לשנות חקיקה כדי להביא למצב שבו ילדים בגן ילדים לא לומדים על פי אזור הרישום שלהם.

לא, זה לא מה שהתכוונתי. אני התכוונתי, נגיד תהיה החלטה היום בוועדה שהשר יחליט לאמץ אותה, שבאופן מודע רוצים לפזר את מוסדות החינוך בעלי אחוז מסוים, אי אפשר לחייב את ההורים לשלוח את הילדים למוסדות אחרים, אבל אם אתה מחליט לסגור מוסדות מסוימים ובעצם הסגירה אתה מאלץ את ההורים לפזר את הילדים למוסדות אחרים?

נדמה לי שזה ייצור בעיות משפטיות מורכבות מאוד. הזכות לשוויון בחינוך היא זכות חוקתית וחלק מהזכות הזאת אומרת שיש לך גם מוסד שהוא קרוב לבית שלך, שהוא לא רחוק. אני אומר את זה אינטואיטיבית, זה דורש התייחסות מאוד---

אם תהיה יוזמת חקיקה שמגבילה.

אני רוצה לבקש מדר' סולי נתן, את היית איתנו בסיור בפתח תקוה וגם התרשמנו מההשקעה בילדים, מההשקעה של המשרד, וראויה לציון הפעילות של המשרד, אבל מצד שני, כשדיברנו עם הילדים, דר' נתן, ושאלנו אותם 'הייתם רוצים ללמוד עם ילדים לא אתיופים כבר עכשיו, לא כשאתם עולים לחטיבה?', זה לא היה סקר מייצג, אבל התשובות שקיבלנו היו שהם היו כן מעדיפים והשאלה היא מה המשרד עשה מאז הסיור עד היום בנושא הזה.

ראשית, כפי שאמרה גב' מאיה שריר, המדיניות של שר החינוך ושלנו היא כמובן ליצור אינטגרציה כמה שאפשר. שר החינוך נותן תשומת לב רבה, כפי שאמרתי גם בפעם הקודמת, לנושא הזה, והוא נמצא איתנו בקשר מתמיד ובשיחות תמידיות לגבי התנהלות העניין. אני יכולה לתת לך מספר דוגמאות מה נעשה מאז. היתה לי שיחה עם מחזיק תיק החינוך, למשל, ברחובות, שיש שם בית ספר מצוין, בית ספר 'הדרים', שנמצא בשכונת קרית משה, בית ספר שגם המחוז משקיע משאבים רבים כדי לקדם את התלמידים, אבל גם את כישוריהם, ליד אותה שכונה בונים עכשיו שכונה חדשה, בשיחה שהיתה לי עם זוהר בלום נאמר לי שבהחלט יש חשיבה לגרום לכך שהתושבים שיגיעו לשם יופנו וישובצו בבית ספר 'הדרים'. קבענו שאנחנו מקיימים פגישת עבודה בשנת הלימודים הבאה מפני שעדיין לא אוכלס המקום, כדי לקדם את העניין הזה לשנת הלימודים תשע"ג.

יחד עם זאת, אם אנחנו תמיד חוזרים לפתח תקוה, קיימנו שם ישיבה, אתה ראית את בית הספר, השקעה רבה בתלמידים, בפתח תקוה עצמה אנחנו קבענו דבר כזה; שר החינוך בראש ובראשונה חייב את כל מוסדות החינוך, את המוכר שאינו רשמי, להשתתף במשימה הלאומית של קליטה נאותה של תלמידים שהם יוצאי אתיופיה. כפי שנאמר כבר, ואמרנו את זה גם בעבר, אכן בשנת הלימודים הנוכחית המדיניות של השר והיוזמה של השר הוחלה על בתי הספר כולם. בית ספר 'נר עציון' נמצא בשכונה שהיא מאוכלסת בתלמידים יוצאי אתיופיה, כפי שנאמר כאן, אזור הרישום של התלמידים האלה, בית ספר 'נר עציון', זה חוק מדינת ישראל, הרשות קובעת את אזור הרישום, יש בית ספר שכונתי---

אם בית הספר ייסגר בשנה הבאה, מה יקרה לתלמידים?

אם אנחנו הולכים לעניין של סגירת בית ספר, אנחנו צריכים לשבת עם הרשות המקומית ועם הפיקוח ולתכנן איך אנחנו עומדים במשימה הזאת, אבל אני אומר לך את המהלכים שעשינו וחשוב לדעת אותם. נתנו אפשרות בחירה להורים, ולהתחיל מן הקל אל הכבד: ראשית לא נתנו לתלמידים ממוצא אתיופי שהם מחוץ לאזור הרישום ללמוד בבית ספר 'נר עציון'. בעבר התנקזו לתוך 'נר עציון' תלמידים שהם לא מהשכונה והם היו יוצאי אתיופיה. אז ראשית פיזרנו אותם לבתי הספר האחרים, הממלכתיים או הממלכתיים דתיים, בהתאם לרצונם של ההורים. הפעילות השנייה והדרך השנייה שפעלנו זה לאפשר לכל הורה שמבקש ללמוד בחינוך הממלכתי לבחור את בית הספר שלו, בחירה חופשית של ההורים, הם יבחרו גם את בית הספר הממלכתי. וכך היה, נרשמו הרבה תלמידים לחינוך הממלכתי בשנת הלימודים הנוכחית. לא תלמיד אחד, אני מדברת על קבוצה גדולה של תלמידים. הדבר השלישי, אנחנו מקיימים ועדה, והוועדה הזאת היא ועדה שקיימת בכל יישוב ויישוב אבל גם בפתח תקוה, תלמידים שרוצים ללמוד מחוץ לאזור הרישום, מתקיימת ועדה שדנה בפנייה של כל אחד ואחד. בוועדה הזאת, של תלמידים מהשכונה שרוצים ללמוד מחוץ לשכונה של 'נר עציון', יש גם נציגות של המחוז ושל הפיקוח הממלכתי דתי אבל גם נציגות של הפיקוח הממלכתי. הוועדה דנה לגופו של עניין על כל מקרה ומקרה.

מי שרוצה לעזוב את בית הספר?

כן.

אני מספרת על הפעילויות שאנחנו עושים כרגע. אני חושבת שאלה שלושה נושאים מאוד מאוד רציניים, שאפשרנו להורים בחירה, ללמוד מחוץ לאזור הרישום שלהם כפי שמחייב הסמכויות של הרשות המקומית וחוק מדינת ישראל.

אבל, דר' נתן, לפי הנתונים שאת מציגה בפנינו נשב פה גם עוד שלוש, חמש, עשר שנים ובאותן שכונות עתירות עולים יוצאי אתיופיה עדיין יהיו מוסדות חינוך על טהרת יוצאי אתיופיה.

אני רוצה לומר לך עוד דבר אחד, יש הורים שמאוד שבעי רצון מ'נר עציון' ולא רוצים ללמוד בבית ספר אחר. כשסגרתי את בית הספר 'הבנים' בלוד, סגרתי אותו בראש ובראשונה מפני שלא הייתי מרוצה מתפקודו של בית הספר, מההישגים הלימודיים של התלמידים ומההתנהלות שלו. ואכן, בשל כך קיימנו קשר עם הקהילה של יוצאי אתיופיה, עם ההורים, עם המורים, עם הרשות, והילדים היום נמצאים בבתי ספר אחרים. זה בית ספר ממלכתי, אבל גם אפשרנו להורים לבחור את בית הספר שלהם מחוץ לאזור הרישום.

בכל אופן, אם אנחנו חוזרים ל'נר עציון', 'נר עציון' מונה היום לשנת הלימודים הבאה כ-300 תלמידים.

עם תלמיד אחד שהוא לא יוצא אתיופיה.

שניים, אם לדייק.

זה שיפור של 100%. כשאני הייתי שם היה תלמיד אחד, בטח זו האחות הקטנה.

אבל גם תושבי השכונה הם 100% אתיופים.

אחד מהם זה הבן של המורה שמלמד בתוך בית הספר.

לא, עכשיו יש שניים.

ואלה התלמידים שגרים בשכונה.

שוב, הנתונים ב'נר עציון'; כמה תלמידים בשנה הבאה?

אומרת המנהלת 300.

מתוכם שניים הם לא יוצאי אתיופיה.

יחד עם זה, אנחנו משקיעים, על פי יוזמתו של השר, משאבים גדולים מאוד לתוך בית הספר, גם הרשות וגם משרד החינוך. אני מוכרחה לומר לך ששר החינוך נתן את כובד משקלו בעניין ואני חושבת שהתלמידים מקבלים מעל ומעבר למה שהיו מקבלים אם היו משובצים בבתי ספר אחרים שפזורים ביישוב.

מה ההישגים שלהם?

ההישגים הם בהתאם ואני מרשה למנהלת על ההישגים.

בהשוואה לבתי ספר כמו שלנו, אנחנו---

אל תיקחי אותי למקומות שיש 100% אתיופים ותשווי, אני רוצה שאת תיקחי את בית הספר שלך מול בית ספר איכותי בשכונה אחרת בפתח תקוה. שם אני רוצה את ההשוואה הזאת.

אנחנו בממוצע טוב ואנחנו רק בעלייה וזה מאוד חשוב.

תודה.

אני רוצה לבקש מעורך דין יצחק דסה, המנהל הכללי של 'טבקה'. בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה על קיום הדיון הזה, אם כי ציפינו שהדיון הזה יתקיים, לאחר החלטה של כבוד היושב ראש, בשיתוף עם ועדת החינוך.

צריך לומר, הבעיה לא נוצרה סתם, לבעיה יש אבות ויש בנים. האבא הוא משרד החינוך והבנים הם הרשויות המקומיות. על פי הבדיקה שלנו אין רצון אמיתי וכוונה אמיתית להתמודד עם הבעיה. בעבר משרד החינוך ניסה להתמודד עם הנושא על ידי קביעת מכסות, שזה בניגוד לחוק שכנסת ישראל חוקקה אותו, שאומר שאסור להפלות ילד בגלל מוצאו, או מעמדו הסוציו אקונומי. הנושא הגיע לבג"צ, בג"צ פסק את מה שפסק ומשרד החינוך היה צריך להתמודד עם הבעיה. עד היום אנחנו לא רואים התמודדות אמיתית של משרד החינוך עם הבעיה עצמה.

הבג"צ הזה עשה רע מאוד. הוא לא נתן אפשרות למשרד החינוך ללכת עם ההחלטה הזאת של להגיע למצב של 10%, 6%, 7%, להגיע למצב של פיזור. הבג"צ עשה שירות רע. בוא נסכים קודם כל על הנקודה הזאת.

תפקידו של בג"צ לבדוק אם פעולה מסוימת היא בהתאם לחוק או לא. בג"צ קבע שזה בניגוד לחוק. משרד החינוך היה צריך להפיק את הלקח, כי אם יש לך באג ויש לי באג, הקריטריון לא צריך להיות צבע, הקריטריון לא צריך להיות המוצא, הקריטריון צריך להיות ההישגים הלימודיים של אותם הילדים. אם משרד החינוך קובע שהמכסה היא הפתרון---

אני רוצה לקדם אותך, המצב הוא רע, אין פה אחד בחדר שאומר 'מעולה, כך צריך להיות', מה אתה מציע כדי לשפר את המצב? או יש דוגמאות למקומות שעליהם אתה יכול להצביע ולהגיד 'פה עשו 1, 2 ו-3 והמצב שונה'?

אני חייב לומר שגם בהתעסקות שלנו עם 'נר עציון' ההשוואה שלהם לגבי ההישגים של התלמידים זה בהשוואה לילדים יוצאי אתיופיה אחרים, לא בהשוואה לבתי ספר אחרים. נכון שהעמדה שלנו באה ואומרת שצריך לצאת מנקודת הנחה שילדים יוצאי אתיופיה אינם חלשים מטבעם. ההסתכלות והסטיגמות והדעות הקדומות הקיימות הן אלה שבעצם יוצרות את הבעיה עצמה. התפיסה היא שילדים יוצאי אתיופיה הם שווים חולשה---

מה אתה מציע?

אל"ף, תסתכלו על ילדים יוצאי אתיופיה כילדים שווים בין שווים. בי"ת, משרד החינוך, לפחות כך הוא אמר, פותח את אזורי הרישום ברשויות המקומיות לילדים יוצאי אתיופיה והורה יוכל לבחור. מה שקרה זה שבעצם יש לנו הורים שאינם יוצאי אתיופיה שמוציאים באופן מכוון את הילדים שלהם מבתי הספר והמחלקות של הרשויות המקומיות משתפות פעולה עם הורים שיש להם דעות קדומות וגזעניות, כשהרשויות המקומיות יכולות לווסת. הרי התשובה הכי קלה זה לומר 'יש לנו בית ספר עם אחוז גבוה של אתיופים, בוא נסגור אותו'. הראייה צריכה להיות הפוך, אם יש בית ספר כזה, הרשות המקומית ומשרד החינוך יכולים לפעול באופן אקטיבי ולראות איך הוא מווסת את זה בחזרה. ב-'נר עציון', הייתי כן מצפה שבשנה הקרובה יבואו ויגידו 'יש לנו לא רק שני ילדים לא יוצאי אתיופיה, אלא בואו נראה איך אנחנו מצליחים לגייס הורים אחרים מאותה שכונה ללמוד בבית הספר הזה'. אם 'נר עציון' לא הצליח לשווק את עצמו כבית ספר הישגי ולהביא ילדים שאינם יוצאי אתיופיה לאותו בית ספר, זה כישלון. אני כן רוצה לראות במהלך השנים, גם אם אני לא סוגר את אותו בית ספר, שילדים שאינם יוצאי אתיופיה יחזרו לאותו בית ספר או ייקלטו תלמידים חדשים ללמוד באותו בית ספר.

נקודה נוספת, ברשותך, אנחנו רואים, וזה הופך להיות גם דמגוגיה, בילדים יוצאי אתיופיה כנכס, כמקור להשגת משאבים, אם אנחנו באים ואומרים, בואו נפתח בתי ספר שבהם יש ריכוז גבוה, כך נוכל בעצם לסחוט מהמדינה, מהממשלה, ממשרד החינוך, כספים, כך בעצם נשביח את אותו בית ספר. אני חושב שצריך לבוא ולהגיד שבית ספר חייב להיות מבוסס... אם בעבר הייתי בדעה שחשוב, ולא אכפת לי אם בשם האינטגרציה, ולא צריך לפגוע בהורים, כרגע צריך לכפות על הרשויות המקומיות שהם יבואו בתכניות מפורטות איך הם מתכוונים לפעול כך שבבתי ספר יהיה ויסות נכון.

תודה.

אני רוצה לפנות לממלא מקום ראש העיר פתח תקוה, מר מוטי זפט. ראשית, מוטי, תעשה לי קצת סדר; אזור הרישום פתוח היום ליוצאי אתיופיה בפתח תקוה, השאלה היא אם מעבר לזה, אתם מממנים הסעות? אם אתם מקיימים פעילות הדרכה או עידוד להורים? ראינו את זה בעיריית חיפה, עיריית ראשון לציון, שיש פעילות יזומה כדי לעודד את ההורים לשלוח את הילדים מחוץ לבתי הספר או מוסדות החינוך האלה. מה קורה היום בפתח תקוה?

היום בפתח תקוה כל הורה של ילד יוצא אתיופיה מוזמן לאגף החינוך אצלנו, יושב עם מנהלת האגף, סיגלית, או עם סגניתה, היא מדברת איתו ופותחת בפניו את כל האופציות, ממלכתי דתי וממלכתי שאינו דתי וגם פרטיים. דיברו פה על מה שהיה בזמנו, אני חושב שמותר לדבר על חצי הכוס המלאה, אולי לא חצי, אולי שלושת רבעי. כולנו זוכרים את הסערה לפני שנתיים-שלוש, מאז, אני יכול להגיד ברוך ה', בשנה שעברה שנת הלימודים נפתחה ללא כל בעיה ובמהלך כל השנה הזאת לא היתה שום בעיה בקליטת תלמידים, גם בבתי הספר הפרטיים והעסק התייצב ואינשאללה ימשיך כך גם הלאה. אז בואו נזכור גם את זה לטובת פתח תקוה.

אני רוצה לדבר על 'נר עציון'. היית אצלנו בבית הספר, ציינת שהתרשמת. האדם מטבקה דיבר וגם חבר הכנסת מולה דיבר על ההשוואה בין 'נר עציון' למקומות אחרים, אני חושב שכשמווים צריך להשוות---

זה לא מפריע לך שיש 98% תלמידים יוצאי אתיופיה? אמרו שיש שניים.

התשובה שלי, מפריע לי. אני אגיע לזה. תן לי שלוש דקות ותשמע.

מה שטוב, אנחנו נשמע, אבל קודם כל תגיד לנו איזה פעולות אתם עושים בצורה יזומה בעניין הזה, לא רק להביא את ההורים ולדבר איתם, והאמת גם תלוי איך מדברים איתם ואיך מעבירים את המסרים.

תן לי את השלוש דקות לדבר, הגעתי מפתח תקוה, ביטלתי פגישות בשביל הפגישה פה.

דיברו על ההישגים של 'נר עציון'. אני מודד הישגים, אתה יודע איך? לאן הילדים הבוגרים הולכים? ההכוון בתוך היסודי, לאן הם הולכים. בוגרי 'נר עציון' הולכים לישיבות התיכוניות הכי טובות, ישיבת בני עקיבא בנחלים, ישיבה של שי פירון אצלנו, הבנות לאולפנת 'ישורון', ל'כפר אברהם', למוסדות, כמו שהילדים האליטיסטיים מ'כפר גנים' הולכים. לאותם מקומות הם הולכים.

שתיים, ראש ישיבת 'כפר אברהם', הרב שמעון שושן, ויושב ראש הוועדה שמע את זה מפיו, אמר שהילדים יוצאי העדה בוגרי 'נר עציון' מגיעים אליו לישיבה יותר מוכנים לחטיבה מאשר ילדים יוצאי העדה שלומדים ב'כפר גנים', בבית הספר האליטיסטי.

אתה בעד להניח את המצב הקיים, אם הכל טוב.

שאלת אותי, חבר הכנסת מולה, אם אני אוהב את המצב שיש בית ספר שכולו ילדים יוצאי אתיופיה. התשובה היא במפורש לא, אבל יש לי גם תכניות להמשך. קודם כל, אם הגענו לקונצנזוס שהעירייה משקיעה את כל נשמתה, חלדה וכספה לטובת העניין הזה, בסדר.

היא לא עושה חסד.

אמרתי חסד? אנחנו עושים את זה באהבה וברצון.

אני מדבר על העירייה, לא על בית הספר.

על העירייה. העירייה משקיעה בבית הספר ובכל ילדי אתיופיה הרבה יותר מאשר היא משקיעה פר ילד, מאשר בבן שלי, ועושה את זה מתוך תפיסה שצריך לעזור קודם כל למי שצריך את הדחיפה למעלה. הילד שלי, אני אסתדר עם מה שיש לי. וכך היא נוקטת בשיטתיות, בהכוון ראש העיר. דיברו על השר, אז גם ראש העיר שלנו דוחף את העניין הזה.

צריך להבין, ואני שמח על ההזדמנות שניתנה לי פה, אני עושה הבחנה בין ילד עולה מאתיופיה, או עולה מסקנדינביה, זה לא משנה, שמגיע לישראל בגיל 11 ואתה שם אותו בכיתה של ילדים ישראליים בגיל 11, בלי שהוא יודע להגיד שלום בעברית, בלי שהוא מבין מלה שהמורה מדברת, ולא באשמתו, הוא בא בלי הרקע הזה, לבין ילדים יוצאי אתיופיה ילידי הארץ. ילד יוצא אתיופיה, שההורים שלו עלו מאתיופיה, הוא נולד בישראל, היה בגן ילדים וכדומה, מבחינתנו הוא אותו דבר כמו הילד שלי ושלה. אין שום הבדל. ולכן אם אתה שואל אותי לגבי 'נר עציון'---

תתקדם, לגבי מה הולך להיות בעוד שנה, שנתיים, שלוש.

לגבי 'נר עציון', אם אתה שואל אותי לדעתי, לילדים שמגיעים עכשיו, זה מקרוב, ממרכז הקליטה, בלי שום ידע, אין שום---

אני לא מסכים איתך. לא, הם מגיעים---

הילדים שנולדו בארץ הם נולדו, מה השאלה.

אדוני היושב ראש, אני לא בכנסת, אני לא רגיל שמפריעים לי.

אני יודע שבמועצת מליאת העיר פתח תקוה הדברים לא יותר שקטים מפה.

הבאת את איציק עובדיה שיעיד על זה?

יש שלושה חברי מועצה.

מר זפט, מבט לגבי העתיד.

מבט לגבי העתיד - אנחנו רואים את המגמתיות, כיוון שהשכונה כנראה נסגרה לקליטת משפחות חדשות, בטח במסות גדולות, אז לא צפויים הרבה ילדים חדשים שמגיעים למקום ולכן מספר הילדים בכיתות א' וכדומה יהיה יותר מצומצם. במקביל אנחנו, תוך שבועות ספורים, ועכשיו הגיעו חבריי ממשרד החינוך, עומדים להתחיל לבנות שני בתי ספר ממלכתיים דתיים בעיר, אחד במתחם נחלים ואחד בשכונת נווה גן. אני מעריך שתוך שנתיים, אם תימשך המגמה הזאת שדיברנו, אנחנו נוכל לקלוט את הילדים האלה במגוון בתי הספר הממלכתיים דתיים. כיוון שהיום יש מספר מצומצם. ברגע שיש לנו עוד שניים, אנחנו כולנו מעריכים ומקווים ומאמינים שלא תהיה בעיה לקלוט אותם בכל המוסדות.

תודה.

דר' נגוסה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. בואו נצא מהמדיניות המוצהרת של משרד החינוך. המדיניות המוצהרת של משרד החינוך אומרת שילוב עולי אתיופיה, גם עולים אחרים, שילוב במערכת החינוך. מה שאנחנו רואים בשטח זה לא שילוב, זו הפרדה, זו התבדלות ברורה והסללה לשולי החברה, לא למרכז החברה. הקהילה כבר נמצאת בשולי החברה הישראלית ומגבירים את המצב הזה יותר בזה שאנחנו מפרידים את גני הילדים ואת בתי הספר. איך אנחנו יכולים לשלב מבחינה חברתית? איך אנחנו יכולים לשלב את הילדים בעתיד בתיכון ובצבא, באוניברסיטאות ובתעסוקה אם אנחנו מתחילים להפריד אותם ולשלוח אותם לשולי החברה ולהפריד אותם מגן הילדים ובבית הספר היסודי?

אני חושב שצריכים לבוא ולהגיד שהמדיניות פה והמעשה בשטח אחר. לכן המדיניות המוצהרת נכשלה. גם התפיסה של קליטת עלייה של מדינת ישראל כקולטת עלייה לאינטגרציה, זה נכשל.

דר' נגוסה, יש לך דוגמה לעיר אחרת שבה הפעילות של הרשות ומשרד החינוך היתה שונה והביאה לתוצאות שונות?

אני חושב שדוגמה נכונה שאנחנו היינו בסיור בראשון לציון למשל. בעיר ראשון לציון ארגנו הסעות, הם פתחו אזורי רישום והם הסיעו אותם ופיזרו את ילדיהם למערכת החינוך ואין לנו ריכוז חוץ מגן ילדים אחד ברמת אליהו, והם גם הולכים לפזר את זה. אז ראשון לציון, עיריית ירושלים, כדוגמה. יש ערים אחרות שהן הצליחו.

אני חושב שאתה נותן יותר מדי קרדיט לראשון לציון.

מה שמגיע מגיע.

אני רק מזהיר אותך.

אבל אתה לא ראש העיר. אני חושב שנלך לפי המדיניות המוצהרת, מה שעושים זה פגיעה בשוויון, פגיעה באינטגרציה, פגיעה בשילוב הקהילה ולכן חייבים לפזר את הילדים בהסעות. עיריית פתח תקוה לא רוצה להוציא כסף להסעות, היא לא רוצה לעודד את הדברים האלה. אני לא מדבר על הישגים, רבותיי, ההישגים יהיו מה שיהיו, אסור לנו לקבל את המציאות הקיימת של להפריד בית ספר רק לשחורים. זו פשוט בושה למדינת ישראל.

מר זפט, שאלה לגבי ההסעות. היום יש הסעות חינם למי שרוצה לצאת וללמוד במקום אחר?

בוודאי, כן.

במאות אלפי שקלים לשנה.

אגב, משרד החינוך, כשזה מתחת לשני קילומטר או שלושה קילומטר, לא מכיר בהסעה הזאת, אבל אנחנו לא עושים את החשבון הזה.

אתמול מישהו מכוכב יאיר אמר לי שהוא שמע מראש המועצה שם שהוא רוצה לקלוט תלמידים יוצאי אתיופיה מפתח תקוה והוא יסיע אותם הלוך וחזור כל יום. זה נראה לי הזוי, אבל...

אנחנו מממנים גם את שכר הלימוד עבור הילדים שלומדים בחינוך הפרטי.

כמה כאלה יש?

המון, בסביבות 40 תלמידים שלומדים בחינוך הפרטי. אנחנו מממנים שכר לימוד והסעות ואת כל הצרכים של הילדים שחלקם נחשבים גם למעוטי יכולת, שזה כולל לבוש והנעלה וכל הכרוך בהוצאות הלימוד.

תודה.

חבר הכנסת מולה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. קודם כל זה נורא מתסכל אותי, אני מוכרח לומר לכולם, זה מאוד מתסכל שיותר מ-15, 18 שנה מתקיימים דיונים דומים בדיוק, מה שנקרא הכלבים נובחים, השיירה עוברת, שום דבר כמעט לא משתנה, זה מן סוג של מחזוריות של דיונים באותן אמוציות וכן הלאה. ברמה האישית זה מאוד מתסכל אותי.

דבר שני, אני לא חושב שאנחנו צריכים לשים על המזבח את המורים, את צוות העובדים של בית הספר. לא משנה אם זה 'נר עציון' או בכל בית ספר אחר. לי באופן אישי יש הערכה רבה מאוד לאותם עובדים, אנשים שמשקיעים כדי לתת את כל המיטב בתנאים הקיימים, כך אני מאמין. אני מקווה שאני לא אתבדה. לכן הבעיה שלנו צריכה להיות מול משרד החינוך, קובעי המדיניות, והרשות המקומית וקביעת מדיניות של הרשות המקומית בעניין הזה, שהיא בעצם מייצרת את התוצאה ההפוכה, ואני אפתיע אתכם, גם בני הקהילה לא פטורים מהבעיה הזאת. אברהם, גם אתה לא פטור כמו שאני לא פטור מזה. אני אומר לכם כאן, אדוני היושב ראש, אני חוזר על זה עשר פעמים, בכל דיון, כל עוד אנחנו לא נגיע למצב שבו אם יש במדינת ישראל 70% לומדים בבית ספר ממלכתי, אצל יוצאי אתיופיה בדיוק הפוך, אז אנחנו כל הזמן נתעורר בבוקר ונבוא ונגיד, איפה אנחנו נמצאים? צריך להגיע למצב שבו גם העולים שגדלו כאן, או הגיעו לכאן, לא רק ילידי הארץ, גם הוריהם שהתגיירו, אף אחד לא צריך להפחיד אותם, הם צריכים להשתלב בבתי הספר הממלכתיים. מי שחפץ בכך שהילדים שלו לא ייסעו רחוק אלא ילמדו בבתי הספר בסביבה, בבתי ספר איכותיים, אני חוזר ואומר בבתי ספר איכותיים, אף אחד לא צריך להפחיד את ההורים ש'אם הבן שלך לא ילמד בבית ספר ממלכתי דתי', הוא עלול לקחת לו את תעודת הגיור. הדבר הזה הוא לא עניין של רק של הרשות המקומית, אברהם, זה תפקידך, תפקידי, תפקיד של יוצאי אתיופיה, בעיקר שהוא צריך לתת עוגן. זה פתרון אחד.

יש מצב שמפחידים אותם? אם יש, אנחנו נילחם בזה.

אתה רוצה להתווכח איתי?

למיטב ידיעתי, אין מי שמפחיד אותם. אם יש, נילחם.

אל תתווכח איתי, תלך תעשה אספה בראשון ובפתח תקוה, תגיד להם 'תילחמו בבתי הספר הממלכתיים', אל תבוא לכאן, אל תעשה הצהרות לכאן כאילו שאתה פטור מזה. אני מוכן לבוא איתך ואני רוצה לשמוע שאתה אומר להורים 'תרשמו את הילדים שלכם בבית ספר ממלכתי'. לא צריך להיות פה גיבור.

למה אני צריך להגיד להם? הם צריכים לקבל את ההחלטה. אם יש מישהו מפחיד, זו כפייה, ולכן אנחנו נילחם, אבל אם ההורה בוחר, אני לא יכול לכופף אותו.

אני מציע לא לזרוק הכל רק על המדינה.

אבל אני רוצה לבקש, אדוני היושב ראש, בקשה משר החינוך, דרישה מינימלית שלנו כוועדה, לבקש ממנו להקים ועדה שתמצא פתרון לאותם 17-24 בתי ספר שיש בהם אחוז גבוה מאוד של יוצאי אתיופיה. יש סל פתרונות אפשריים. אני חושב ששר החינוך, עם הצוות המקצועי שלו, יכול לתת פתרונות וכלים בהידברות עם ההורים, עם אנשי המקצוע, עם בני הקהילה, עם הארגונים, אבל בשום פנים ואופן אנחנו לא נוכל להשלים גם ציבורית שיהיו אחוזים גבוהים של תלמידים יוצאי אתיופיה. אני מסכים עם דבר אחד שמישהו אמר כאן, אסור לכרוך את ילידי הארץ, שנולדו בארץ, בגלל שהם יוצאי אתיופיה, לבין העולים. לכן צריך לתת גם לנקודה הזאת ביטוי ואז יכול להיות, בסופו של דבר, גם אם יש יוצאי אתיופיה בעלי צבע חום גבוה, אם רובם הם ילידי הארץ, נמצאים באותה שכונה, צריך לדבר על העצמת בית הספר, מתן יותר כלים לבית ספר כדי שהילדים יהיו הישגיים, לאו דווקא רק עולים. אבל בשום אופן אנחנו לא נוכל לקבל את המצב שיהיו בתי ספר סגרגטיביים.

אני מציע שכולנו, בלי לעשות איזה שהן עסקאות פוליטיות עם ראשי הרשויות המקומיות או עם מחזיק תיק בעל צבע כזה או אחר, או בעל עניין פוליטי כזה או אחר, לא נעשה את הסחר מכר הזה, נלך בגישה טהורה שעושה צדק. אני מדבר על כולם, כל מי שעוסק בעניין הזה.

תודה.

מר דוד מהרט, המנהל הכללי של מרכז ההיגוי, בבקשה.

אני חושב שההסתכלות צריכה להיות הסתכלות ברמת מקרו, ברמה הארצית. אני חושב שהמצב בפתח תקוה איננו דומה למצב בבאר יעקב והמצב בבאר יעקב איננו דומה למצב בנתניה. אגב אני רוצה להגיד שברמה הכללית בתי הספר שיש בהם את האחוז הגבוה ביותר של בני הקהילה זו העיר נתניה ולא פתח תקוה. אנחנו יכולים לדבר על פתרון ואנחנו יכולים לדבר על יישוב ויישוב, אבל הפתרונות אינם אחידים. זו הערה אחת.

הערה שנייה, חינוך זה לא רק ציונים, חינוך הוא חינוך להישגים לימודיים, אבל גם יש מרכיבים חברתיים ואם הילדים יוצאי אתיופיה יקבלו אותי בנתוני המיצ"ב או במבחנים ציון גבוה אבל ירגישו רע, ירגישו ממודרים, ירגישו מנוכרים לחברה הישראלית, בעיניי הציונים האלה אינם שווים כי בסופו של דבר יהיו אנשים שאולי מרגישים מצטיינים, אבל מרגישים מתוסכלים מבחינה חברתית.

נקודה שלישית שצריך לשים לב אליה; על משרד החינוך אפשר להגיד הרבה דברים, אבל אני חושב שאפשר גם להגיד משהו על החברה הישראלית, חברים. בסופו של דבר אם יש הורים שכשרואים ילדים יוצאי אתיופיה מוכנים לעשות תרגילים ולעשות כתובת פיקטיבית ולרשום את הילדים שלהם בבית ספר שאין בהם ילדים יוצאי אתיופיה, זו בעיה של החברה הישראלית ולחברה הישראלית יש קושי עם העובדה שאנחנו אנשים בעלי צבע עור שונה. אגב, היא לא מבחינה בין הילדים שלי, שלמה, והילדים שלך, שנולדו פה, לבין מי שהגיע אתמול. מבחינתם כולנו עולים מאתיופיה. זו נקודה נוספת.

נקודה אחרת שאני רוצה להגיד; אני חושב שאנחנו צריכים להיזהר בדברים שלנו, כי לכל ילד שאנחנו מדברים עליו יש הורים. אני חושב שכל דבר וכל פתרון שנציע, הוא צריך להתחשב בדעתם של ההורים. בסופו של דבר מי שצריך להגיד את המלה האחרונה אלה ההורים. ההצעה שלי, ואני הגשתי מסמך למשרד החינוך, צריכה להיות מורכבת על כמה עקרונות. עיקרון אחד הוא שצריך להציע מגוון של פתרונות להורים וההורים צריכים לבחון בפתרון שנראה להם.

אני פותח סוגריים קטנים ולהגיד שלפני כמה שנים היה בית ספר, שעדיין קיים, רמב"ם בנתניה והיה הרבה רעש. ישבנו עם מנהלת מחוז ממשרד החינוך ועם נציגי ההורים. אמרנו להם שיש שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא לחזק את בית הספר, אפשרות שנייה היא לסגור אותו ולפזר. ההורים אמרו לנו 'חברים, אנחנו לא רוצים לרוץ אחרי הפרנג'ים', הפרנג'ים זה הלבנים, 'שלא רוצים אותנו, הם עזבו את השכונה ואנחנו לא רוצים את זה, תחזקו לנו את בית הספר'. בסופו של דבר מה שנקבע זה לחזק את בית הספר.

סל הפתרונות שאני מציע הוא כזה; למשל פתח תקוה, אם יחליטו לסגור את בית הספר 'נר עציון', עיריית פתח תקוה יכולה לפתור את הבעיה הזאת בבתי הספר הקיימים. יש הרבה בתי ספר דתיים בפתח תקוה. רק בית ספר מורשה, שיש שם 1,300 תלמידים, אם תוסיף עוד 100 תלמידים יוצאי אתיופיה לא יחושו אותם. אבל אם תיקח את היישוב באר יעקב, שיש רק בית ספר ממלכתי דתי אחד, וההורים רוצים חינוך דתי, אז הפתרון---

אני רוצה להקשות עליכם, אתה צריך לבחור בין לחזק את בית הספר לבין לסגור אותו, מה אתה מעדיף? זה לא רק ליוצאי אתיופיה, אנחנו נדבר תיכף על כך שבפתח תקוה יש בית ספר על טהרת עולים מחבר העמים, של 100%, וכל אחד יגיד 'אני אחזק אצלי בבית' וכל אחד יגור לבד. המלה 'לחזק', אני חייב לומר לך, אני לא אוהב אותה, כי זה נותן הרגשה טובה, אנחנו מחזקים את יוצאי חבר העמים ומחזקים את יוצאי אתיופיה, וכל אחד מחזק את המגזר בנפרד.

אני אגיד לך, יש לי פתרון כתוב בעניין הזה, אני רק רציתי להניח איזה שהם עקרונות. אגב, הנושא של עולי חבר העמים, אני חושב שלא הייתי מערבב אותו בדיון הזה, כי היבדלות מבחירה והיבדלות מחוסר בררה זה לא שתי היבדלויות, אלה שני דברים שונים. אולי התוצאה היא אותה תוצאה, אבל הכוונה והרעיון שעומד מאחורי זה הם שני דברים שונים, ואנחנו, היהודים הדתיים, אומרים שלא המעשה חשוב אלא הכוונה שעומדת מאחורי זה. בני הקהילה מתבדלים, כי החברה לא רוצה אותנו. עולי חבר העמים מתבדלים כי הם רוצים להיבדל, כי הם חושבים שהם יותר טובים מהחברה הישראלית.

אדוני, לא חזק.

תאמין לי, לך למופת, תשאל אותם למה הם שם.

מר מהרט, משפט סיכום, בבקשה.

אני בעד אינטגרציה, בעד אינטגרציה שההורים רוצים אותה. לכן אנחנו צריכים להציע פתרונות, כולל בתי ספר דתיים. אני נגד שיכפו. כמו שאני לא רוצה שיכפו עליי לאיזה זרם יילכו הילדים שלי, אני לא רוצה שלא יכפו על אף עולה מאתיופיה לאיזה זרם הילדים שלו יילכו.

הדבר השני, אני לא בעד חיזוק בתי הספר, אני חושב שצריך ללכת על מודל. מה שאמרת, מאיה, בחיפה, אני בעד לשנות את מעמדו של בית הספר. חיזוק בית הספר זה עוד כסף, אני מדבר על שינוי. למשל להפוך בית ספר למדעי, ואז זה מאפשר לך גם שינוי של כוח אדם, הכנסת מעבדות וכולי. ללכת על משהו שבאמת יכול להיות אבן שואבת במקומות שזה לא מתאפשר. אבל מבחינתי הבררה הראשונית והטבעית היא אינטגרציה. זה מה שאנחנו רוצים.

תודה.

חבר הכנסת חיים אמסלם, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. האמת, שמענו כאן דברים מרתקים ויש פנים לכאן ולכאן ובאמת, שיקולים נכבדים. אבל, אדוני היושב ראש, צריך להיאמר בצורה הברורה, גם אם מתוך אותו בית הספר יש, ואני מאמין שיש הישגיות ויש תוצאות מצוינות, הדעת לא סובלת שבמדינת ישראל של שנת 2011 יהיה בית ספר על טהרת העדה האתיופית, גם אם ייצאו משם כולם לקורס טיס, או כולם ראשי ישיבות. זה לא מקובל. זה לא יכול להיות מקובל.

אני יודע שהלבטים הם קשים, ואני מאוד מעריך את עיריית פתח תקוה ואת המאמצים הנעשים, אבל אני רוצה לומר מלה דווקא למשרד החינוך. מכיוון שהדיון כאן הוא על האפליה, או על העשייה בנושא של האפליה, אל תספרו לי את הסיפור של משרד החינוך, כי אני מכיר אותו היטב ואני מכיר את סיפור המכסות היטב ופרשת עמנואל הזכורה לרע עוד טרייה במוחנו, וכאן נדרשת מחשבה מעמיקה ורצינית מצד משרד החינוך, בשיתוף עם ההורים מקרב העדה לעשות לטובתם, לטובת חינוך הילדים. אני לא מקל ראש בשיקולים שנאמרו כאן, ואני לא חושב שהפתרון הוא פתרון הוקוס פוקוס, ואני מקבל בהחלט שעולה חדש שנקלע לארץ זרה, לשפה זרה, יעדיף להיות בחוג שלו, כי זו חממה, אבל יש פה טעות אופטית. בשלב הראשון זה אולי נוח, אבל בהמשך זה חוזר כבומרנג.

לכן אדוני היושב ראש, אני חושב שאם הוועדה בראשותך תיזום שילוב של אנשי מקצוע מכל ההיבטים שיחשבו באמת ברצינות, לפעמים יש עת לקרב ולפעמים יש עת לרחק. אי אפשר לדון בנושא הספציפי הזה באבחת חרב, זה לא שחור ולא לבן. הלוואי ודיונים כאלה יהיו פחות ופחות בוועדה הזו.

תודה רבה.

חבר מועצת העיר, מר גנאדי בורשבסקי. אני רוצה התייחסות שלך עכשיו, כי אמרו שלגבי עולים מחבר העמים, שאתם מתבדלים מרצון. זה המקרה בפתח תקוה?

שלום לכולם. לפני זה כמה דברים. כמו שאמר הדובר הקודם, עורך דין, שלכל דבר יש אבא ובן, אז בפתח תקוה הכל הפוך, אבא זה עיריית פתח תקוה ובן זה משרד החינוך. גם כמו שאמר חבר הכנסת שלמה מולה, שכבר 18 שנים אנחנו מדברים על זה וכולם מציגים את ההישגים וכן הלאה, בפועל לא קורה שום דבר. כל אחד אומר את הנתונים, כמה טובים, אבל אני אומר לכם, לצערי, ששני החבר'ה האלה, שני חברים שלי, כמו שאומרים, כמו שכולם משתמשים בזה 'חברים שלי', הם אשמים בכל הדברים האלה. הם גם יכולים להחליט שהם לא יהיו ביחד באותו בית ספר 'נר עציון', למה? כי זה פוליטי. לצערנו. כמה שקשה לי להגיד, אבל פוליטית זה לא טוב להם, זה לא טוב לציבור שלהם, ובשנת 2011 לצערנו זה מה שקורה.

היום גם יש דבר חדש, עדיין החבר'ה לא דיברו, אבל בטח ידברו על זה, בבתי הספר הממלכתיים דתיים בהפסקות אוסרים על הילדים לדבר באמהרית. הם מציגים את זה כהמלצה בלבד---

קשקוש בלגוש.

אני הקשבתי.

אם היית מחובר למכונת אמת עכשיו, היא היתה מתפוצצת.

סליחה, אתה התלוננת שלא נתנו לך לדבר, אז צריך קצת סבלנות גם לשמוע דברים שלא מקובל עליך. אני עושה את זה כל היום פה.

זה לא שזה לא מקובל, זה לא נכון.

תוכלו להגיב על זה.

חבר הכנסת דני דנון, הם פשוט רגילים, עוד פעם, 18 שנה, לבוא לכאן לחמש דקות ויאללה, בפעם הבאה נבוא עוד פעם ונספר סיפורים.

גם ביקשתי ממך, כשהיית בסיור בבית ספר 'נר עציון' ואמרו לך ילדים ש'זה לא טוב לנו להיות ביחד', וביקשתי ממך ליזום ביחד את ועדת החינוך וועדת הקליטה של הכנסת, שוועדת החינוך כבר דיברה עשרות פעמים על בית הספר 'גורדון' בפתח תקוה. מה שיש לחבר'ה האלה, יש להם מסר כפול. שם הילדים, 90% שנולדו בארץ, מגדירים אותם כרוסים, לא יוצאי חבר העמים, מגדירים אותם כרוסים, ואלה שלומדים---

את אלה שנולדו?

90% נולדו כאן, אפילו 98%.

אפילו אלה משנות ה-70 הם רוסים.

בית הספר שהם עושים הכל כדי לסגור אותו, כי הם מציגים את זה שזה גטו של הרוסים, כולם כבר מכירים את הסיפור הזה, והם סגרו בית הספר היחידי בארץ שאין לו אזור רישום מוגדר. עוד פעם, מספרים סיפורים שאפשר מפה, אפשר משם, והם כל פעם...

סליחה, רמי, צר לי, הבנתי שזה קשה לשמוע, אבל התרגלת כבר לשמוע. אתה יודע את זה מבפנים.

לא יודע עד אם זה מעשי ומה אתם, ככנסת, יכולים לעשות, אולי ליזום איזה שהוא חוק, לא יודע, לחוקק חוק, בדיוק נגד כל... בעיניי זו עבריינות לשמה, ועושים את זה בתמיכה של משרד החינוך. כאן לפחות הם הגיעו, לוועדת החינוך של הכנסת הם בכלל לא מגיעים, אין להם מה להגיד. אין להם מה להגיד. המיצ"ב של בית ספר 'גורדון' האחרון, כל ההישגים של הילדים בבית הספר, שעושים להם מוות, פשוט עושים להם מוות, לא נותנים תקציבים, שום דבר, הילד בא להירשם לבית ספר, אז אומרים במינהל החינוך להורים 'לאן אתה שולח את הילד שלך? המורים אלכוהוליסטים, רק רוסים', וכן הלאה, קשה פשוט לשמוע את הדברים האלה.

והיבדלות מרצון.

בדיוק, ולמרות זאת הילדים מגיעים לשם בהמוניהם, ההורים מביאים את הילדים לשם. כולם מספרים, שום דבר לא השתנה מלפני שנתיים---

במינהל החינוך של עיריית פתח תקוה אומרים להורים שהמורים אלכוהוליסטים בבית הספר הזה?

לא היה ולא נברא.

ממש ככה.

לא היה ולא נברא.

יש מכתבים של ההורים, הצהרות של ההורים, עם השם של הבן אדם שאמר את זה. ואתם מספרים שהכל טוב ויפה, כולם מציגים כל מיני דברים שתסלחו לי, לא שווים כלום.

לא יודע מה הפתרון המעשי, אבל אתם חייבים להעמיד אותם במקומם ולפתור את הבעיה הזאת פעם אחת ולתמיד, שלא עוד 18 שנה נבוא לכאן ונשמע את הסיפורי םהאלה. תודה רבה.

תודה.

חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

קשה לי לומר, אני לא מכירה את המצב במקומות, אבל מה שאני צריכה לומר, אני שומעת עכשיו בשורות ודברים חדשים ואני מאוד אהבתי. אזור רישום שיהיה פתוח, אני חושבת שזה מאוד נכון. חבר הכנסת דנון, יחד איתך אנחנו היינו בגדרה וראינו איך הם פתרו את רוב הבעיות של ריכוז האתיופים בבית ספר אחד או שניים, פתחו אזורים וגם נתנו ללמוד בכל המקומות שההורים רצו.

אני רוצה לומר שזה לא משרד החינוך ולא הרשויות המקומיות שעשו טוב. אני חושבת שעשו טעות אלה שאמרו 'רק ממלכתי דתי', ומיד יש בעיה בנושא הזה. אני חושבת שאם זה נכון אולי, גם זו שאלה, לאלה שמגיעים, הדור הראשון של עולים, בטוח שזה לא נכון לילידי הארץ.

מ-94' בני הקהילה רשאים לבחור לאן הם רוצים ללמוד, חוץ מאלה שעוברים תהליך השבה ליהדות.

גם בתהליך השבה ליהדות, אלה שעברו, יכולים לבחור. אף אחד לא צריך לכבול אותם.

אמרתי, בתקופת ההשבה.

לא צריך לתת לזה לגיטימציה, דוד. עד שעוברים, אין בעיה. אחרי שעברו, הם יכולים לבחור, לא צריך להפחיד אותם.

אני רוצה לומר ששמענו כאן, לפתוח אזורי רישום של ילדים גם ל-20 בתי ספר שיש לנו ריכוז מאוד גדול. זה רק צד אחד. יש צד שני, ואתם דיברתם כאן וחבר הכנסת מולה אמר שזה גם תלוי בקהילה. אני יודעת שהקהילה האתיופית שלא אהבה את התופעות והדברים בנושא של בדיקות הדם, עשתה, בראשות אדיסו מסאלה, שעכשיו הוא לא בכנסת, עשתה דברים ואין אפליה בנושא הזה, נכון?

למה אין אפליה? יש אפליה, עדיין לא מקבלים את הדם.

אני מדברת על המחאה, אני אומרת שכמו בקהילה שלי, שאין לנו דיור ציבורי לזקנים שלנו, גם אנחנו אשמים. בגלל שזו מדינה דמוקרטית. אפשר בצורה, או מדיניות נכונה או במחאה, הפגנות וכל מיני דברים אחרים להגיע למצב שאי אפשר... שאם הקהילה לא עומדת על ריכוז של ילדים, כמעט 100%, שזה רע מאוד לכולם, לילדים, לסביבה, לעיר, אם שותקים בנושא הזה...

בנושא של היבדלות מרצון, אני אגיד לך שזו טעות דרסטית, בגלל שאלה שהתבדלו כאילו מרצון, לא קיבלו איתם, ויש הרבה בעיות בנוער שלא קיבלו אותם לחברה הישראלית. הם מאוד סובלים וזו הפגנתיות, התבדלות כאילו מרצון. אז בגלל זה לא כדאי לומר שאלה בחרו היבדלות מרצון ואלה מתבדלים כאפליה. אני חושבת שהשילוב והאינטגרציה הם דברים אחרים לגמרי.

דבר נוסף, אני רוצה לתמוך בך, חבר הכנסת מולה, שאתה אומר ששר החינוך והמנהל הכללי, שאני מאוד מאוד מעריכה, צריכים לשבת ביחד ולתת פתרון לבעיה של 20 בתי הספר עם ריכוז גבוה.

תודה.

מר גבי נגוסי, מנהל תכנית שילובים בעיריית חיפה. גבי, בקצרה, מה קורה היום בחיפה?

קודם כל תודה, כבוד יושב הראש. צהריים טובים, כולם. אני אומר שגם בעיריית חיפה אנחנו פותחים את אזורי הרישום לגנים, לבתי ספר יסודי, חטיבות ביניים וחטיבות עליונות. אפילו בבתי הספר הפרטיים, הריאלי וליאו בק, שיש לנו קרוב ל-70 ילדים שם. אבל זה ברמה של האינטגרציה ואני חושב שזה שלב ראשון.

כמה יש לכם בליאו בק?

60 ומשהו בליאו בקר ובריאלי ביחד.

מצוין.

אבל פה לא הייתי עושה הפרדה בין אינטגרציה לבין הישגים לימודיים, כי אני חושב שברגע---

יש לכם ריכוזים של יוצאי אתיופיה במוסדות החינוך?

יש לנו בבית ספר 'יבנה', לא יודע להגיד באחוזים, אבל רוב הקהילה, 120 ומשהו, הם יוצאי הקהילה, כשבית הספר מונה בסביבות 130. אז יש לנו אתגר שם. ודיברו פה על העצמה וכלים לבית הספר---

רגע, למה במקומות אחרים אתם עושים ושם לא?

דיברתם על זה וזה חלק של משרד הדתות, שיש שם בעיה של תהליך גיור ורישום.

זה בית ספר ממלכתי דתי ויש שם ריכוז גבוה וזה בית ספר שקיבלנו תכנית להפוך אותו---

גם תלמידים ממשרד הקליטה שמגיעים לשם.

התלמידים האלה שלומדים הם בהליך השבה?

כן, גם.

הייתי אומר שהאינטגרציה ופתיחת אזורי הרישום זה שלב ראשון שהרשות לוקחת אחריות. וכמו שלקחו בחיפה ואני שמח לשמוע שעשו עוד ערים בשלב ראשון, בשלב שני לא הייתי עושה הפרדה מההישגים הלימודיים. גם אני, כיוצא קהילה, כששולחים אותי לבית ספר שהוא אליטיסטי וחזק, אני צריך את הכלים והכלים יכולים להיות כלים להתמודדות, חברתית, מבחינת הישגים, מבחינה לימודית, לא הייתי עושה הפרדה, כי גם אם אנחנו שולחים, זה החלק הראשון, צריך לדעת שאם אתה שולח ילד, מה אני עושה לתחושה הרגשית והחברתית שלו והייתי נותן תמיכה גם לימודית, גם חברתית וגם רגשית. אז הפתרון שלי שאני מציע הוא קודם כל לפתוח את אזורי הרישום, והחלק השני, שברגע שפותחים את אזורי הרישום, צריך לתת מתן הזדמנות שווה בין אם זה כלים חברתיים, בין אם זה כלים חינוכיים ובין אם זה כלים לימודיים.

תודה.

מר גדי יפה, יושב ראש ועד ההורים. גדי, אני שומע קולות שאומרים, אתם באים ומדברים, בפועל ועד ההורים והעירייה מנווטים את המציאות למצב כזה ומנציחים אותה.

ועד ההורים העירוני בפתח תקוה רואים את כל תלמידי העיר ולכן אנחנו צריכים לקחת בחשבון את כל המשמעויות שקיימות בנושא הזה. אף אחד מתושבי העיר לא שמח על מה שקורה עם בית ספר 'נר עציון' מבחינת אופי האוכלוסייה שם.

אבל איך אתם מסכימים כוועד הורים?

חבר הכנסת מולה, אף אחד לא יכול להגיד עליי את הדברים האלה מפני שלפני שלוש שנים אני עמדתי בראש המאבק בנושא של בתי הספר הפרטיים שיקבלו את התלמידים האתיופים.

נכון, מסכים.

ולכן אני בא ואומר לכם פה שמצד אחד אנחנו לא ששים על העניין הזה ומצד שני אנחנו צריכים לשים לב טוב טוב לכל מערכת החינוך הממלכתית דתית שנמצאת היום בפתח תקוה, על כל שלוחותיה והפרטיים שלה ובתי הספר שלה. קודם דיברו על בית ספר 'מורשה'. כן, בית ספר 'מורשה' הוא בית ספר גדול, אי אפשר להכניס שם היום אפילו תלמיד אחד. צריכים עכשיו לחכות לבית הספר החדש בשביל שיהיו שם תלמידים, ויש שם קרוונים ויש שם 1001 דברים, אז בואו נכניס לשם עוד תלמידים אתיופים... אז זו לא הנקודה, הנקודה פה צריכה להיות שגם אם מקימים ועדה וגם אם בודקים את הילדים וגם אם מקבלים פה החלטות, לבדוק את כל ההשלכות של מערכת החינוך הממלכתית דתית בפתח תקוה. אין לנו בעיה, אם זה במערכת החינוך הממלכתית, יש לנו 25---

מה, אתה רוצה לפתור את בעיית החינוך הממלכתי דתי על גבם של הילדים האתיופים? אתה עושה טעות. הם לא צריכים להיות---

חבר הכנסת מולה, יש לנו 25 בתי ספר ממלכתיים---

אני יכול להגיד לך מבחינתי שבתי הספר הממלכתיים, אם זאת הבעיה של עולי אתיופיה, בית ספר מסוים יצטרך להיסגר, לי אין בעיה עם זה. אני אומר לך. יכול להיות שיש לך בעיה, כי אתה מייצג פה אולי מישהו, אבל אני לא.

חבר הכנסת מולה, אנחנו מוכנים לקבל ב-25 בתי ספר ממלכתיים שלנו את כל התלמידים האתיופים בחלוקה.

זה חלק מהפתרון.

אני אומר את זה וזה קיים וזה מובטח וזה מוקלט עכשיו. העניין הוא לגבי הנושא של הממלכתיים דתיים.

אתה הבטחת, אבל לא הבטחת לקיים. זה הבדל עצום.

סליחה, אני יכולה לומר שיש לי מספרים של תלמידים רבים שלומדים בחינוך הממלכתי, על פי בקשת הורים. כל הורה שביקש לעבור לממלכתי קיבל וגם בחר את בית הספר.

אני אומר לך, אדוני יושב ראש הוועדה, חד משמעי, כל תלמיד שירצה ללמוד בחינוך הממלכתי, 25 בתי ספר עומדים פתוחים לקבל אותו.

פלוס הסעות.

כולל הכל, כולל מה שצריך, כולל חיבוקים, כולל הכל.

אז למה אתה מתנגד שתוקם ועדה כזאת?

אני לא מתנגד, אני אומר, בואו נקים את הוועדה, אבל אל תקבלו החלטות ש---

אבל יש מספיק בתי ספר דתיים לקלוט את בני הקהילה ב---

אין.

זה לא נכון.

אתה דיברת למשל על 'מורשה', ב'מורשה' יש 1,242 תלמידים, הם לא יכולים לקבל, לא ילד אתיופי, הם לא יכולים לקלוט ילד אחד, לא אתיופי גם.

למה אתה לא מעלה, במקום 100% ב-'נר עציון', למשל, זה 25% במורשה. תעביר את אלה לאלה ואת אלה לאלה.

במורשה 150 ילדים יוצאי העדה.

150 זה פחות מ-10%. תכניס 25% ופתרת את כל הבעיה בפתח תקוה.

משפט סיכום בבקשה.

לכן אני בא ואומר, אנחנו צריכים להיזהר, מצד אחד לא לשפוך את התינוק עם האמבטיה, ומצד שני למצוא פתרון לבעיות, כי יש בעיות ואף אחד לא מסתיר אותן, ואנחנו כהורים מוכנים לעמוד בראש.

שאלה תיאורטית, אם מחר בבוקר משרד הבריאות יחליט שגילו בעיה תברואתית בביוב של 'נר עציון' ואי אפשר ללמוד מחר בבוקר בבית הספר, מה יקרה לאותם תלמידים? מה הייתם עושים כוועד הורים? מה היה קורה בעיר פתח תקוה?

אם היו מחליטים לסגור את בית הספר הזה באופן סופי, היינו לוקחים את אותם תלמידים, ואני אומר לך בלב מלא, לבתי הספר הממלכתיים ומקיימים אותם שם. אי אפשר לקיים את התלמידים האלה בבית הספר, היינו מוצאים פתרונות.

אתה לא יכול לכפות על ההורים.

חבר הכנסת דנון אמר כרגע איזה שהוא עניין היפותטי, היינו מוצאים לזה פתרונות, אבל אנחנו לא יכולים לקחת את אותם תלמידים... אנחנו גם לא רוצים להסיע, למה להסיע? הוא דיבר על הסעות, למה להסיע? אנחנו בפתח תקוה הולכים נגד הסעות, הסעות זה לא טוב, זה לא בריא, זה לא בשביל השכונה, זה לא בשביל התלמיד, ואנחנו מבטלים הסעות בפתח תקוה. בשנת הלימודים הקרובה הולכים להתבטל עשרה אוטובוסים שמסיעים תלמידים ברחבי פתח תקוה. זה לא בריא להסיע, גם החוק אומר, תלמיד צריך ללמוד באזור מגוריו מהגן ועד י"ב. לא צריך להסיע.

רק מלה אחת, חבר הכנסת דנון, מה שהוזכר פה לגבי בית ספר 'גורדון'. בעשר השנים האחרונות נסגרו בפתח תקוה ארבעה בתי ספר בגלל מיעוט תלמידים. רק בית הספר הזה פתאום צריך להיסגר בגלל מיעוט תלמידים, אז קובעים שמדובר בבית ספר של רוסים. לכן אני רוצה להגיד לוועדה, גם בנושא של בית ספר 'גורדון', הוא נסגר בגלל מיעוט תלמידים ולא בגלל שום סיבה אחרת. תודה.

תודה.

עורכת דין דנה מכניאן. בבקשה.

חשוב לי בכל זאת לשבור כמה מיתוסים שעולים פה פעם אחר פעם. אף אחד שהוא גזען לא חושב על עצמו שהוא גזען ותמיד לגזענות יש הצדקות שהן כאילו הגיוניות. המיתוס הראשון שנאמר כאן, בין השורות אבל חשוב לי לחדד ולשים את הדברים על השולחן; אין היום אפשרות להורים יוצאי אתיופיה שרוצים ומבקשים לשלוח את הילד שלהם מחוץ לאזורי הרישום, לא מאפשרים להם את זה, וזה בניגוד למדיניות שהיתה אמורה להיות, של משרד החינוך. אם אדוני שואל מה אנחנו יכולים לעשות כבר מחר---

אני לא הבנתי, מה זאת אומרת לא מאפשרים להם את זה?

אמרה כאן דר' סולי נתן שהורים שרוצים לשלוח את הילד שלהם לחינוך הממלכתי, יכולים לבקש ולעשות את זה. הורים שרוצים להעביר את הילד שלהם לבית ספר מחוץ לאזור הרישום, תתכנס ועדה. הוועדה הזאת היא ועדה לפי חוק, כמו כל תלמיד בעיר.

וכל הבקשות מאושרות.

אין כאן העדפה מתקנת.

אם כל הבקשות מאושרות, למה צריך ועדה?

אין גם בקשות כאלה, דני.

דנה, האם את מכירה רשויות שבהן יש פטור לוועדה הזאת?

כעיקרון יש הנחיה של משרד החינוך ולפחות כך נאמר שלרשויות המקומיות בכל מה שקשור ונוגע לילדים יוצאי אתיופיה, הם פטורים מאזורי רישום. יש רשויות מקומיות שמתעלמות מההנחיה הזאת ולא מאפשרים להורים לרשום את ילדיהם מחוץ לאזורי הרישום, פתח תקוה ועוד כמה מקומות.

ב'טבקה' יצא לי לדבר עם הורים, לא רק בפתח תקוה, גם בנתניה, שאמרו 'אני ביקשתי להעביר את הילד שלי מחוץ לאזור הרישום', אנחנו ב'טבקה' לא בעד כפייה ולא בעד סגירה של בתי ספר, אבל כן יש כאן בעיה, ודיבר פה היועץ ממשרד המשפטים על שוויון, השוויון כולל גם העדפה מתקנת. בגלל מניעים גזעניים, וצריך לקרוא לילד בשמו, נוצרה הבעיה הזאת, אז עכשיו, כאקט של העדפה מתקנת, אני חושבת שצריכה לצאת מכאן קריאה שהורה שרוצה לשלוח את הילד שלו לכל בית ספר מחוץ לאזור הרישום ובית הספר בשכונת גנים האליטיסטי הוא במרחק קילומטר אחד בלבד---

סליחה, הוא במרחק 5 קילומטר, הוא בדיוק בצד השני של העיר, זו הטעיה.

אני מזמינה כל מי שכאן לחזור הביתה, להיכנס לגוגל ולראות בדיוק---

'כפר גליל' נמצא 4-5 קילומטרים---

אם הורה עושה את הבחירה ולא רוצה שהילד שלו ילמד ב'נר עציון', ורוצה שהילד שלו כן ילמד בממלכתי דתי אחר בפתח תקוה, צריכה להיות לו את האפשרות. הרי כולנו יודעים שאותם הורים שהוציאו את הילדים שלהם מבתי ספר בגלל המניעים הפסולים, שלא רצו שהילדים שלהם ילמדו עם תלמידים יוצאי אתיופיה, אותם הורים כן הוציאו את הילדים שלהם למקומות מרוחקים.

ומיתוס שני, ואני מפנה את כולם גם לנייר העמדה שלנו, גם בשכונה שבה יש בית ספר באותה שכונה, באשקלון, עדיין מתקיימת ההפרדה.

זה לא נכון. אני אגיד לך דבר מאוד פשוט. הנתון פה לא נכון---

תן לה לסיים ואני אתן לך להגיב.

עוד כמה מלים. עניין הבג"צ של המכסות. באותו עניין היה תלמיד שרצה להתקבל לבית ספר. הוא היה יליד הארץ ואמרו לו 'אתה לא יכול להתקבל לבית הספר, כי יש כאן כבר יותר מדי אתיופים', זה מה שנקבע כלא חוקי. בג"צ לא אמר שאי אפשר לפזר הורים שמעוניינים לבתי ספר אחרים. שוב, מי שמעוניין, יכול לעשות את זה.

ומיתוס נוסף שגם חשוב לי מאוד להפריך כאן וזה מיתוס שמצער אותי לשמוע, זה טיעון חדש שעולה, שאם אנחנו נרכז את יוצאי אתיופיה באותו בית ספר, נוכל בעצם להשקיע בהם יותר. זה לטובתם.

נכון, את צודקת במאה אחוז.

לא רק שהטיעון הזה הוא לא הגיוני, כי צריכה להיות מדיניות כזאת, שגם ילד שלא לומד בבית ספר שיש בו ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, יקבל את אותו חלק יחסי של תקציב ועזרה ומימון. מעבר לזה, אפשר לתת את הסיוע הנוסף הזה במסגרות אחר הצהריים ולהשקיע בשכונה באופן הזה. הרי אם אנחנו נקבל את העמדה הזאת, מה שזה ייצור זה תמריץ כלכלי לפתוח עוד בתי ספר כאלה.

תודה. מר ברזני, התייחסות קצרה.

אני רציתי להגיד, מה שכאן ציינת, דבר מאוד פשוט. באותו בית הספר, מתוך 150 תלמידים, יוצאי אתיופיה 65 ועוד 12 דוברי רוסית. קודם כל זה לא בגלל הריכוז. יש לנו בעיה אחת, בסך הכל באשקלון, רבותיי, גרים כ-6,000 בני הקהילה האתיופית, מתוכם הרוב נמצאים, בשל הסיבה של מימון הבתים ורכישות, בשכונות ברמה סוציו אקונומית 1+ מקסימום ובית הספר שם מתאים להם.

מה זה מתאים להם?

הם נמצאים שם. הם רוצים את בית הספר הזה, לא שאנחנו לא מציעים מקום אחר.

איזה מקום אתם מציעים להם?

כל בתי הספר, הכל אצלנו פתוח, איפה שהם רוצים ללכת ללמוד.

הורה באשקלון יכול היום לשלוח את הילד שלו לאיזה בית ספר שהוא בוחר?

לשכונת ברנע, למשל?

בוודאי שכן, אין שום בעיה.

אני מוכן לבדוק את זה.

בבקשה.

אתם נותנים הסעות?

על פי החוק, אם בית ספר במרחק 2.5 קילומטר, מקבלים הסעה.

אם רוצים אינטגרציה, צריך מימון מלא של הסעה, כי ההסעות בהרבה רשויות מקומיות הן 50% זה משרד החינוך ו-50% זה רשויות מקומיות.

פתח תקוה מממנת באופן מלא.

יש פה תושב פתח תקוה, דניאל אוריה, בבקשה.

כבוד היושב ראש, קודם כל אני אגיד פה דברים ש---

אין שום בעיה, הכל לפרוטוקול. הוא סובל הכל, הפרוטוקול.

קודם כל אותי, באופן אישי, בתור תושב פתח תקוה, זה מאוד מקומם שאני שומע דברים שהם, לצערי, שכשאתה מביא אותם במבחן המציאות בשטח אתה רואה שיש מרחק עצום בין מה שנאמר לבין מה שבאמת קורה בשטח. חברים, אני חושש שהנושא של בית ספר 'נר עציון' זו פצצה מתקתקת שמי שבאמת נותן לזה הכשר ואנחנו יודעים את זה טוב, זה כמובן הנושא של מינהל החינוך וכמובן יש פה את הנציגים שלצערי נותנים לזה הכשר ולגיטימציה, להתנהלות הזאת. צר לי שאני אומר את זה בוועדה פה, אבל אני חושב שהנושא של בית הספר 'נר עציון', מוטי, אתה מכיר אותנו טוב מאוד, מבחינתי אתה כרגע יושב ראש מבחינת הקהילה שלנו בעיר ואתה יודע טוב מאוד שאתה מושך בחוטים ואתה יודע טוב מאוד שכל הפתרון האמיתי, לטובת הקהילה שלנו, עובר דרכך. אני לא צריך פה את ראש העיר---

אני אשמח שתיתן לי עוד כתרים.

אתה יודע טוב מאוד שאנחנו יכולים לפתור את הבעיה הזאת, אתה יודע טוב מאוד שאנחנו מאוד רוצים שבית הספר הזה יתפרק ואין פה שום רצון שבית הספר הזה יהיה בית ספר של מה שנקרא בסיס לגיוס משאבים על גב הקהילה. אגב, לדעתי, בית הספר עושה מעל ומעבר.

לך יש ילדים בבית הספר? אתה קשור?

לא, אין לי, אבל עשינו מספר פגישות יחד---

עלית על נקודה טובה.

אנחנו עשינו מספר פגישות עם ההורים, יחד איתו, כשבן האדם החליט לקום באמצע הישיבה וללכת בגלל שהוא לא רצה לדבר עם ההורים. מה שאני מנסה להגיד פה זה לא פנטזיה אישית שלי, של לפרק את בית הספר, זו פנטזיה שהקהילה, שמאוד חשוב לה שהם יהיו חלק אינטגרלי מהחברה, והמציאות הזאת, לצערי, שיוצרים בית ספר שמעודד גם בתי ספר נוספים, שזה 'נצח' ועוד אחרים, שהופכים להיות כמו בית ספר 'נר עציון', זה משהו שהוא במשמרת שלך. אתה יכול להגיד הרבה דברים מאוד מאוד יפים, שהמציאות בפתח תקוה היא מאוד מאוד טובה וכל זה, אבל אתה יודע טוב מאוד שסך הכל רק דיבור שלך עם הזרם האישי שלך, וצר לי שאני הולך לכיוון הזה של מה שנקרא סיעות פוליטיות בתוך העיר פתח תקוה, שמנהלות בצורה מאוד מאוד קשה את הנושא של הרישום של הילדים האתיופים בעיר, לצערי זה עצוב מאוד.

מר זפט, התייחסות קצרה.

צר לי שהממלכתי דתי, שזה הזרם היחיד כמעט שקולט את הילדים יוצאי העדה ומטפל בהם באהבה ומשקיע בהם המון, הוא זה שסופג את הריקושטים. אבל בסדר, ככה נגזר מהשמים.

אני אתייחס במלה לגנאדי ובזה גם לדניאל אוריה. אתה עלית על זה, אתה שאלת אותו אם יש לו ילדים בבית הספר, אין לו---

שאלתי שאלה לדעת, אבל אם הוא רווק, אנחנו רוצים שהוא יתחתן והילדים שלו יגיעו לבית הספר הזה. בשביל זה אנחנו פה, בשביל למנוע את זה. בבקשה, מר זפט.

ועד ההורים הוא נגד סגירת בית הספר, אני בעד סגירת בית הספר ונתתי מתווה שאני מעריך שתוך שנתיים המציאות תשתנה. ועד ההורים, אגב, מאוד רוצה את בית הספר, שיהיה בית הספר הזה, ושאמרנו שזה עם כל---

אתה יכול לומר לנו שתוך שנתיים לא יהיה בית ספר 'נר עציון'?

אני לא אמרתי שלא יהיה בית ספר. אני מעריך, למשל, שכיתה א' בשנה אחרי זה לא נפתחת שם אם יימשכו שני הנתונים שאמרתי, שמשרד השיכון לא יפתח עוד פעם את השכונה לעולים חדשים מהמטוס. זה לא רק אני, זו הערכה מקצועית של כל מינהל החינוך.

מישהו פה מעלה בדעתו שניתן לסגור בית ספר, תקרא לו 'נר עציון' או מטילדה, באבחת החלטה מהיום לעוד חודש? איזה השלכה זה עושה על בית הספר ועל בתי הספר האחרים? מישהו מעלה בדעתו דבר כזה? כשאתה מדבר על 'מורשה' או בית ספר אחר---

אבל זה כבר 18 שנה, מוטי.

גנאדי, אני לא צריך את העזרה שלך. כשאתה מדבר על 'מורשה' או על בית ספר אחר, אתה יודע איזה בעיות יש לאותו בית ספר, עם אתיופים ובלי אתיופים? אולי אם תביא את הילדים האתיופים לשם, ילדים נוספים, או נורבגים, לא משנה, ילדים שבאים בלי ידע מקביל לילדים בני גילם, אתה תשפוך את המים עם התינוק? מישהו כאן בדק את זה? אתה בדקת מה קורה עם 'מורשה'?

יש את כל העצמאים.

מלה אחרונה בעניין מה שגנאדי אמר---

אני רוצה להגיד לך, בתי הספר הממלכתיים דתיים קלטו את עולי אתיופיה, הם ראויים להערכה רבה. אני אומר לך, בהתנהגות שלך, אתה גורם לנו להגיד דברים לא טובים.

כשאני עומד לפני המראה, אני יודע מה אני משקיע, זמן, לא מדבר על כסף, זה לא כסף שלי, זמן ושיחות ואהבה בטיפול בבני העדה וכשאני מקבל אחרי זה ריקושטים כאלה ממך ומדניאל, אני אומר בשביל מה לי? אבל עזוב, זה צדדי.

מר זפט, משפט סיכום, בבקשה.

משפט סיכום. אני מצפה מיושב ראש הוועדה ומחברי הוועדה, אני לא יודע כמה אתם חברים בוועדה, אני רואה פה שניים, אני חושב, אולי חבל, שיתעלו מעל ניצול ציני של כמה אנשים---

פוליטיקאים.

למה ניצול?

לא דיברתי עליך, חס וחלילה.

חבר הכנסת מולה, אתה מפריע לו.

יש פה 24 בתי ספר במדינה שיש יותר מדי, ריכוז גבוה, אז אתה בא להגן---

חבר הכנסת מולה, תפסיק בבקשה להפריע לו. מר זפט, נא לסיים בבקשה.

אני בעד שתקים את הצוות, אני חושב שחברים בו צריכים להיות גם אנשי רשויות מקומיות, אני בעד, פה אחד, אני מרים לך את היד. אני רק אומר על הדברים של גנאדי, היה ניצול ציני של אדם פוליטי מרשות מסוימת, הראיה שהוזמנו לפה לנושא עולי אתיופיה, מה עניין עולי חבר העמים פה בדיון?

זו גם ההתנהלות שלכם, מוטי, ואתה יודע את זה טוב מאוד.

נדה טללה, בבקשה בקצרה.

אדוני היושב ראש, אמרו הרבה דברים, אבל יש כמה דברים, גם מוסתרים, אני יכול לגלות אותם. אני הייתי מעל עשר שנים בוועד ההורים באותו בית ספר 'נר עציון'. כאשר הכנסתי את הבת שלי הראשונה, 25% האתיופים זה היה בחוק, לא יהיה יותר מ-25%, זה מה שהיה. התהפך העניין שנה ושנה ושנה, העירייה יודעת טוב מאוד, אני עשיתי הרבה מלחמות ובסופו של דבר זה יצר שנאה בתוך בית הספר, אני הוצאתי את הילדים שלי מאותו בית הספר, אבל כואב לי עכשיו, האחים שלי שם, נידחים מהחברה. בית הספר 'נר עציון', הנהלת העירייה עשתה עסקה עם פנימיות אמי"ת מעורב בנות ובנים ואולפנת רעות, רק בנות, ועכשיו יש להם עסקה, בכיתה ו' מכניסים אותם לפנימייה, הילדים נושרים אחרי שנתיים, לא מסיימים י"ב באותה פנימייה גם. הילדים רואים, עוד יותר גרוע ממה שהיו. את זה אני ראיתי בעיניים שלי. גם התווכחתי, אף אחד לא שם לב לזה, אבל מודעים לזה. הילדים מסיימים בכיתה ו', צריכים להיות בעירוני, לא בפנימייה ישר. זה אסון לכל דבר.

כל המומחים וכל המקצועיים וכל ההנהלה נאבקים רק על בית הספר, לא על הילדים. אני רואה שזה רק להציל את בית הספר, לא להציל את הילדים, לתקן את החברה שיגדלו בצורה מסודרת. המלחמה בין העירייה, להשאיר את בית הספר, תעסוקה למורים, מחנכים, כל מיני דברים, הילדים נשכחים. עם ההורים אף אחד לא מדבר, ההורים הולכים לרשימה, לא רוצים 'נר עציון', צוחקים עליהם, 'אתם שונאים אחד את השני?' למה? אז ההורים בוכים, חוזרים. יש חוק מדינה, ילד אסור להשאיר בבית, לוקחים אותו, אין מה לעשות, זה אין בררה.

לסיכום, כל התהליך הזה היום, להגיע למסקנה, ב-1 לספטמבר, כל ההורים מוכנים לסגור את בית הספר, לא מכניסים את הילדים. אני אחד שעומד עם ההורים בשיחה כל יום, המורים יישבו בשקט שם, אין להם ילדים ללמד שם, תנו להם, זה מתוכנן, חד וחלק.

כמה ילדים יש לך בבית הספר?

כרגע אין לי, הוצאתי אותם מבית הספר.

תודה.

אנחנו לא צריכים התייחסות, אנחנו ראינו היום את הנתונים במהלך הסיור, לא ניכנס לוויכוח על הנתונים. המנהלת, קשה לי להגיד למנהלת שהיא לא יכולה לדבר, אבל אני חייב לומר לך, אנחנו היינו בסיור, את הצגת את הנתונים.

לגבי הפנימיות, רק משפט. בשנה האחרונה ילדה אחת יצאה לאולפנת 'להבה', לפנימייה. זהו. תודה.

תודה.

מר איציק עובדיה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני שמח שאתה יושב בראש הוועדה הזאת, כי אני יודע שבסופו של יום אתה תעשה משהו בנידון. אני קורא מפה גם לשר החינוך, שיתחבר לנושא הזה ויעשה את מה שצריך לעשות ולא לדחוף את זה מתחת לשטיח.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת חיים אמסלם שהזכיר לי שהשנה היא שנת 2011, ולפי מה שאני רואה פה, זה מזכיר לי את שנות ה-50, כשהגיעו העולים החדשים וממש זרקו אותם למעברות ואני מרגיש כאילו אנחנו חוזרים על זה חזרה. רבותיי, הבעיה היא בעיה לאומית, מפאת קוצר הזמן אני לא אכנס לבעיה הלאומית, אבל אני אדבר על הבעיה בפתח תקוה. העובדה היא שיש חמישה גני ילדים ובית ספר אחד שכולו אתיופים. העדה האתיופית הם אזרחים לכל דבר, אף אחד פה לא עושה טובות ואנחנו צריכים להתייחס לזה בצורה הזאת. אמנם מנהלת בית הספר עושה עבודה יפה, אין לי בעיה עם זה, הממלכתיים הדתיים עושים עבודה יפה, אבל, רבותיי, צריך פתרון. לא ייתכן שבימים כאלה עדיין יש בית ספר ש-98% ממנו אתיופים. לא ייתכן כזה דבר. אני לא יודע, זה ממש דבר הזוי. ואנחנו באים ודנים וכל אחד מביא את הפרטים שלו, אני מקווה שזה לא יירד לרמה הפוליטית, אלא אנחנו נפתור את הבעיה. בפתח תקוה אפשר לפתור את הבעיה ואם חברי ורעי מוטי זפט ירצה לשבת יחד ולפתור את הבעיה, אפשר לפתור אותה. יש מספק ממלכתיים דתיים ואני מצר על זה---

וגם העצמאיים.

ואני מצר על זה שיש מכסות. מה זה? זה מזכיר לי ימים אפלים. מה זה הדבר הזה, מכסות?

אין מכסות.

כך נאמר לי, שיש מכסות.

הגיע הזמן שתתחיל לבדוק את הדברים שלך.

אני בודק את הדברים שלי. אתה אמרת לי את זה, מוטי, שמעל 25%, מעל 20%. רבותיי, איך ייתכן כזה דבר? לא מדובר רק באתיופים. בפתח תקוה מינהל החינוך נכשל, יש בעיה גם בבית ספר 'גורדון', ישנה בעיה שבית ספר שלם כולו על טהרת עולי חבר העמים. לא ייתכן, אדוני היושב ראש, בארץ ישראל כזה דבר.

לי אין כוללים ואני לא אתיופי ואני לא רוסי ואני לא מחבר העמים, אבל באתי לפה כי כואב לי הנושא הזה, חשוב לי מאוד, ואני מלווה את זה כמעט שמונה שנים ועדיין אין פתרון. פה מציעים ממשרד החינוך שאכן הם יגבו וייתנו לבית הספר, רבותיי, נותנים אקמול למחלה שהיא כרונית. אנחנו צריכים לפתור את זה. ומוטי, כן, אפשר מחר בבוקר להחליט לסגור את בית הספר 'נר עציון', לסגור את גני הילדים ולמצוא את הפתרון, ולא, לא נגיע לשום פתרון. מה שקורה זה שאתם לא נותנים מספיק מחשבה על הילדים האלה. אדוני היושב ראש היה בסיור בבית הספר, הוא שאל את הילדים והילדים חשובים לנו פה, לא ההורים ולא אנחנו ולא חברי הכנסת, הוא שאל אותם את השאלה והילדים אמרו בפירוש 'אנחנו רוצים אינטגרציה, רוצים להיות כמו כולם. אין לנו קו אחד כמו כולם, אנחנו מאחורה', ומתיפייפים פה, והביאו לנו, אני לא מנסה לפגוע במנהלת, אני מכבד אותה והייתי שם מספר פעמים, אני גם ניסיתי לעזור בכמה צורות, אבל הביאו לשם קבוצה של ילדים שניגנו בכינור, היה שם גם קצת בורקסים, אבל רבותיי, לא ייתכן שכל שר שמגיע לפתח תקוה, עושים לו הצגה ב'נר עציון'. צריכים לפתור אחת ולתמיד את הבעיה הזאת.

אני קורא לך, אדוני היושב ראש, ואני יודע שאתה תעשה את זה, ואני אעשה את זה גם בדרכים שלי, יש לי לובי מספיק חזק בשביל לבוא ולעשות את זה. ואני רוצה שנגדע את הדבר הזה מהשורש, עכשיו והיום.

תודה רבה לך, אדוני.

תודה רבה. אני בהחלט זוכר, חבר המועצה, את אותה ילדה שאמרה שהיא רוצה ללמוד עם הפרנג'ים. היא אמרה את זה בצורה ברורה וישירה, למרות שהיא מקבלת חינוך טוב.

נכון, והיה קשה לשמוע את זה, אדוני היושב ראש. ילדה כזאת, בגיל הזה, מה שהיא חושבת, שהיא רוצה להיות כמו הפרנג'ים.

אני רוצה לשאול את נציגי עיריית פתח תקוה, זה נורא פשוט, העניין לא מסובך, אני לא חושב שיש פה מישהו שירצה שאתם תסגרו בית ספר, זה לא העניין, מה הבעיה שאתם תעשו בצורה יזומה? לא להתחפר בעמדות שלכם, אלא לבוא ולייצר תכנית עבודה שאתם באים ואומרים, 'אנחנו רוצים בתוך שנתיים-שלוש להגיע למצב של פחות מ-10%'. מה שאתם צריכים לעשות, כל אלה שבאים להירשם לבתי הספר הממלכתי, תעבירו אותם מ'מורשה' לכאן, או מכאן לכאן. בסך הכל מדובר על 300 ילדים, מה הבעיה לקחת נניח 230 ילדים, בשלב ראשון, לפזר אותם בבתי הספר הממלכתיים האחרים ואז את התלמידים האחרים, שאינם יוצאי אתיופיה, תעבירו אותם לאותו בית ספר. אני רוצה שאתה תענה לי.

קודם כל יש לנו תכנית כזאת. היא לא תהיה מחר, היא לא תהיה מחרתיים ומר איציק עובדיה, חבר המועצה, באמת עם כל הכבוד, לנו יש אחריות גם כלפי כלל המערכת, ועם כל הכבוד, האפשרות הזאת של לסגור את בית הספר מהיום למחר ולפזר את הילדים, כאילו מדובר באיזה פיזור של כוסות באיזה שהיא מחלקה, זה בלתי אפשרי.

להיפך, את מתייחסת לזה ככוסות. זה לא כוסות.

זה בלתי אפשרי.

אם רוצים, אז אפשר. לא רוצים.

מה שאני רוצה להגיד זה שהאפשרות לפזר את תלמידי בית הספר בשום שכל, בתבונה וברגישות ולהתייחס גם לצרכי הילדים עצמם ויש להורים, באמת, חבר הכנסת מולה, גם עמדות. גם להורים בבית ספר 'נר עציון'. יש הורים שלא מוכנים---

ההורים רוצים לפזר. אני אומר את זה באחריות.

נתון אחד חסר לכם, היושב ראש, יש ארבעה בתי ספר עצמאיים.

אתה לא יכול לדבר כעת, תודה. המדיניות של ההתפרצות פה אחד לשני לא מקובלת עליי. בדרך כלל בוועדה זה לא קורה, אני יודע שהנושא טעון, אבל---

לגבי התשובה, העניין הזה עלה גם לפני שנתיים, כששר החינוך בא להיות שר החינוך, באוגוסט, כאשר בתי הספר האלה לא רצו לסגור וגם הסיפור הזה של ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה עלה. אני מתפלא עליכם, עבר שנתיים ואת אומרת שיש תכניות? בינתיים יש רק שני תלמידים שאינם יוצאי אתיופיה. זאת אומרת, מה שאתם הייתם צריכים לעשות, לא נעשה כלום.

שלמה, אני רוצה להציע לך הצעה, שני התלמידים האלה ידליקו משואה בשנה הבאה.

ברשותכם אני רוצה לסכם את הדיון ולומר שאי אפשר להתעלם מהתחושה הקשה שיש כיוונים, יש מגמות, אבל בפועל המספרים הם קשים. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה דיון המשך בנושא שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. המציאות שהוצגה בפני חברי הוועדה הינה מציאות קשה ובלתי מתקבלת. למרות הרצון הטוב, ההשקעות והחיזוקים הרבים, המצב הקיים בו קיימים עשרות מוסדות חינוך בהם קיים ריכוז אבסולוטי של עולים יוצאי אתיופיה אינו מתקבל על הדעת. הוועדה קוראת לשר החינוך להקים ועדה מקצועית שתכלול את נציגי הרשויות המקומיות, נציגי הורים וגופים שונים, למציאת הכלים לפירוק מיידי של ריכוזי העולים יוצאי אתיופיה. הוועדה תתבקש להגיש את מסקנותיה תוך ארבעה חודשים.

הוועדה קוראת למשרד החינוך ולרשויות המקומיות ליישום קפדני יותר של פתיחת אזורי הרישום בשילוב פעילות הסברה בנושא.

אנחנו נקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד חמישה חודשים וכולנו תקווה ש---

חמישה חודשים זה אחרי פתיחת שנת הלימודים.

חשוב שההשפעה תהיה לפני פתיחת שנת הלימודים.

אדוני, זה יקבע את המצב לעוד שנה נוספת. עם התשובות זה עוד שנתיים.

לצערי אני אומר זאת, אני לא רואה שמשרד החינוך והעיריות השונות יעשו שינוי לשנת הלימודים הקרובה. אני אומר זאת לצערי הרב. אנחנו ננסה להוביל את המהלך לפירוק ולשינוי לשנת הלימודים לאחר מכן.

תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10