הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
20
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

20.6.2011


הכנסת השמונה-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 178
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, 20 ביוני תשע"א (20 ביוני 2011), שעה 10:30

עבריינות בקרב בני נוער עולה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

שלמה מולה

גנ"מ דרור ולק
- רמ"ח מחקר, שירות בתי הסוהר,המשרד לבטחון פנים

מפקח הילה מזרחי
- קצינת נוער באח"מ, המשרד לבטחון פנים

מארק איפראימוב
- מרכז חבר העולים, המשרד לבטחון פנים

שרה כהן
- מנהלת מחלקת הרווחה, המשרד לקליטת עלייה
רונית כץ
- יועצת ומדריכה ארצית, מרכזת תלמידים עולים, משרד החינוך

נח גרינבוים
- מפקח ארצי חינוך וטיפול בקידום נוער, משרד החינוך

אלכס צסרסקי
- דוברות, משרד החינוך

עו"ס ורדה רפפורט
- מפקחת ארצית לנוער עובר חוק

חניתה קושר
- עורכת שנתון ילדים עולים, המועצה לשלום הילד

שמעון סיאני
- מנכ"ל "ידידים"

חגית חובב
- יועצת, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

ד"ר אלי זרחין
- מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים

בני אבבה

פלורה קוך דבידוביץ'
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
עבריינות בקרב בני נוער עולה

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
הנושא שעל סדר היום, עבריינות בקרב בני נוער עולה.
בפתח דבריי אומר, שבוועדת העלייה והקליטה אנחנו לא אוהבים לתייג וליצור סטיגמות. הוועדה מסיירת גם ברשויות המקומיות, מסיירים, פוגשים ושומעים על המצב, אבל חשוב לנו לראות מגמות. אני בשאיפה ובתקווה שאנחנו בעתיד הקרוב נפסיק לעסוק במגמות ונראה שבפועל בדברים רבים אין הבדל בין נוער עולה לבין נוער שאינו עולה. חשוב לנו כן לראות שהמשרדים לומדים מפנימים את דברים מהעבר.


הוועדה ביקשה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לערוך עבורנו בדיקה לגבי היקף תופעת הפשיעה בקרב בני נוער עולים, אנחנו יודעים שבעבר הנתונים היו בעייתיים, שמחתי לראות שעכשיו המגמות אחרות. אני מבקש בפתח הישיבה מפלורה קוך דבידוביץ', שערכה את הנייר, לתת לנו סקירה קצרה. בבקשה פלורה.

תודה רבה. כפי שאמרת המסמך שלנו מתמקד בנתונים במספר שנים אחרונות ובמגמות הפשיעה בקרב קטינים עולים. המסמך מתבסס על נתונים שהועברו אלינו על ידי משטרת ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לקליטת העלייה והמועצה לשלום הילד.


עולה מהמסמך שקיימת מגמת ירידה בשיעורי הפשיעה בקרב קטינים עולים בגילאי 12 עד 17, אם כי שיעור החשודים בעבריינות עדיין גבוה משיעורם באוכלוסיית הקטינים והוא עומד על כ- 13% בשנת 2010 לעומת 7.2% שהם מהווים בקרב כלל אוכלוסיית הקטינים.

אפשר לומר שזה כמעט כפול.

זה היה 11.3% בשנת 2009.

מספר התיקים שהועברו אלינו מהמשטרה - - -

אי אפשר להשוות תיקים - - -

אני אשמח מאוד לשמוע אם יש נתונים שונים ובמיוחד אם הם יותר טובים. אני אבקש שנשמע את הסקירה ואחר התייחסות של הגורמים השונים.

צריך גם לציין שהגדרת המשטרה שונה במעט מהגדרת עולים של משרד הקליטה ומשרד הרווחה. ההגדרה של המשרדים רחבה יותר והיא כוללת גם ילדי עולים, כלומר גם ילדים שנולדו בארץ, המשטרה מתייחסת בנתונים שלה לעולים שעלו בעצמם משנת 1990 ואילך.

הנתונים שאת הקראת לנו, מתייחסים לעולים עצמם ולא לילדי עולים?

בעולים עצמם.


כמו שאמרתי משנת 2005 אנחנו רואים ירידה משמעותית בשיעורי הפשיעה בקרב קטינים עולים, מ- 22.4% בשנת 2005 לכ- 13.2% בשנת 2010 כפי שעולה ממספר התיקים. למרות זאת בשנת 2009 עמד שיעור התיקים הפליליים שבהם היו מעורבים קטינים עולים על כ- 15.3% שהוא שיעור גבוה משיעור הקטינים באוכלוסייה הזאת שעמד על 7.2% כאמור. אנחנו גם רואים ירידה משמעותי בחלקם של מספר העולים הקטינים החשודים במעורבות בפלילים מ- 14.3% בשנת 2007 ל- 11.3% בשנת 2009, למרות שנתון זה מראה על מגמת שיפור עדיין יש כאן שיעור גבוה משיעורם באוכלוסייה.


פילוח אוכלוסיות לפי מוצא – לא קיבלנו נתונים בנושא מהמשטרה, אבל נתונים לשנת 2007 מראים שבשנה זאת שיעור העולים מברית המועצות היה כ- 71.2% והוא שיעור גבוה מהאוכלוסייה שעמד על 50%. בקרב יוצאי אתיופיה השיעור עמד על כ- 17% - נתון שהוא דומה לשיעורים באוכלוסייה בשנה ההיא.


בני נוער החשודים בעבירות מופנים גם לשירות המבחן לנוער, הנתונים שקיבלנו משירות המבחן לשנים 2009 ו- 2010 מראים ששיעור הקטינים מכלל העולים עמד על כ- 14.4% והוא שיעור הגבוה פי שניים משיעורם באוכלוסייה. תופעה מדאיגה שמצאנו בנתוני שירות המבחן היא עלייה בקרב ילדים צעירים יותר החשודים בעבירות, כפי שציינו במסמך בגיל 12 למשל בשנת 2010 הופנו לשירות כ- 102 ילדים לעומת כ- 50 ילדים בגיל זה בשנת 2009.


התייחסנו גם בתמצית לתכניות המופעלות למניעה ולטיפול בתופעת העבריינות בקרב עולים קטינים לדוגמת תכנית 'סיכויים', תכנית 'משפחה תומכת'. התכנית 'סיכויים' זכתה מחקרי הערכה שנערכו לגביה בכך שהיא משיגה את היעדים שהיא הציבה לעצמה ואילו לפי הנתונים שלנו התכנית 'משפחה ותומכת' יתכן - - -

מה לגבי צריכת האלכוהול ובעיות אלימות הקשורות לאלכוהול? זה נושא שאנחנו מדברים עליו הרבה.

ראינו במסמך שהפיק מכון ברוקדייל, בשיתוף משרד קליטת העלייה, אומנם אין לנו נתונים להשוות לאוכלוסיית הכללית, אבל ראינו למשל שיעור של כ- 14% מבני נוער עולים מברית המועצות שצורכים אלכוהול.

כמה זה לעומת אחוז של שאר האוכלוסיה בני גילם?

אין לנו נתונים, לא הצלחנו להפיק נתונים בעניין הזה.

את לא יכולה לבוא ולומר לנו שיש צריכת אלכוהול גדולה יותר בקרב בני נוער עולים משאר האוכלוסייה.

את זה אני לא יכולה להגיד, למרות שראינו פילוח של סוגי עבירות.

תודה. אני מבקש מנציג שירות בתי הסוהר, ראש מחלקת מחקר גונדר משנה דרור ולק בבקשה, נשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם.

אני בעצם בא להשלים את מה שפלורה ציינה ובאמת לצייר את תמונת הכליאה של בני הנוער בשירות בתי הסוהר. לציין את היקף הפשיעה החמורה, זו שמגיעה עד לאחורי הסוגרים.


תחילה בקצרה אדבר על מגמות כליאת נוער בכלל, לומר שיש כאן ירידה דרמטית מאז 2009 שאז היה שיא של למעלה מ-900 קליטות של נערים ממעמדים שונים, כעצירים או כשפוטים, היום אנחנו מדברים על כ-400.

ה- 900 באיזו מסגרת זמן?

בתקופה של חודש אחד. בשנת 2009 הגענו ל- לחודש, 900 לשנה זה המכפלה של המספר הזה. בכל אופן לא מדובר על מגמת ירידה בפשיעה בהכרח אלא יותר במדיניות של המשטרה או של גורמים אחרים להקטנת היקף המעצרים, ברמת השפוטים אנחנו לא רואים הבדלים גדולים.

אתה יכול לפרט את מה שאמרת? כלומר, שהיו בעבר עבירות שהיו עוצרים קטינים והיום המשטרה לא עוצרת, על אילו עבירות?

אם יש כאן נציגות מהמשטרה אולי היא תוכל להשלים את הנתונים. אנחנו רואים את זה במספרים שלנו.

למה יש פחות מעצרים?

מהנתונים שעלו בפנינו נשאלת מהי הסיבה, למה הייתה ירידה?

באופן כללי אתם יודעים שהמגמה של המשטרה היא קודם כל למנוע תיוג של קטינים ולנסות להוציא אותם ממעגל העבריינות ובטח למנוע הגעתם ממש לכדי מעצר. יש את השינוי ב'חוק הנוער' שמחייב אותנו עכשיו לנהוג אחרת כלפי קטינים גם במעמד החקירה וגם אחר כך בבית המשפט. השפיטה של נערים עד גיל 18 היא בבית משפט לנוער. חוץ מזה יש פרויקטים רבים שמופעלים על ידנו מחלקת הנוער ובכלל במשטרה שמטרתם בעצם לעזור ולשקם, כמו "'קדם", "סיכויים" המטרה בדרך למשוך אותם החוצה ולמנוע את ההליך הפלילי הרגיל.

תודה. דרור, תמשך בבקשה.

עכשיו נגיע לעולים שפה החדשות הן פחות טובות. אנחנו רואים באופן עקבי שההשתתפות שלהם במאסרים היא גדולה יותר מאשר בקרב כלל האוכלוסייה. כאן אני מציג נתונים מתוקננים ל- 100,000, כלומר שבמקום להתעסק עם חלקיקי אחוז אנחנו מדברים על מספר כלואים - - -

יש לך מספר אבסולוטי של בני נוער הכלואים היום?

כן בהחלט. המספר האבסולוטי של כלל הכלואים הוא 208, מתוכם 123 יהודים שמתוכם 20 עולים או בני עולים, מחבר מדינות העמים.

לא הבנתי. יש בסך הכל 208?

כעת בזמן נתון יש 208 בני נוער כלואים בכלל שירות בתי הסוהר, נערים בני 14 עד סוף 17. החלוקה של עולים: מחבר העמים – 20, עולים או בני עולים מאתיופיה – 13. להזכירכם שההגדרות - - -

בסך הכל 33 עולים או בני עולים מתוך 208.

נכון. אגב לדברים האלה יש ביטוי מאוד חריף, אנחנו מתקננים אותם מאחר מדובר כאן באוכלוסיות די קטנות. אני רוצה לחדד את ההגדרות, כשאנחנו מדברים על עולים או בני עולים זה המונח שמשתמשים בו ברשויות הרווחה, אז כשאנחנו מדברים על עולים או על כאלה שהוריהם עלו בשנת 1990, וכשמדובר על יוצאי אתיופיה או בני עולי אתיופיה מדובר על אלה שהוריהם עלו בשנה כלשהי. כשמתקננים את זה התמונה נראית הרבה יותר דרמטית. בכדי לתת לנו פרספקטיבה בינלאומית, אנחנו רואים שבאנגליה ווילס השיעור הכלואים בני 14 עד 17 כלומר עד שמלאו להם 18, הוא 56% ובישראל הוא נמוך כך שבפרספקטיבה בינלאומית מצבנו בכליאת בני נוער הוא לא רע בכלל. אבל כשאנחנו מדברים על עולים אנחנו רואים שמצבנו הרבה פחות מזהיר, לגבי יהודים שיעור הכליאה נמוך יותר משל הלא יהודים, כשאנחנו מדברים על עולים או בני עולים מחבר המדינות – 66%, כלומר כפול כמעט משיעור הכליאה של היהודים, עולים או בני עולים מאתיופיה השיעור מרקיע שחקים ואנחנו נמצאים כעת במצב נקודתי טוב של כליאה יחסית מתונה שלהם, לפעמים אנחנו מגיעים לא ל- 13 הכלואים כיום אלא ל- 20 פלוס, כך שמדובר באמת בהיקף מאוד רחב.

מה זה אנגליה ווילס?

לצורך השוואה, זו מדינה מערבית מתוקנת הדומה במידה מסוימת למאפיינים שלנו, לגישה שלנו לכליאה, ואלה המספרים שלהם.

אנחנו רוצים להבין מה זה 253 וכאלה?

זה שיעור, אם אני לוקח את ה- 13 שזה באמת מספר קטן וקשה להסיק לגביו, אבל המספר הזה כעת יציב ובדרך כלל הוא גבוה יותר. אם אנחנו לוקחים ומחלקים אותו לכלל בני הנוער, בני עדה האתיופית בני ה- 14 עד 17 אנחנו מקבלים את המספר הזה אם אנחנו מכפילים אותו ב- 100,000. אצלי למשל רשום כשאנחנו מדברים על בני עולים מאתיופיה מדובר על כ- 5,000 פלוס בקבוצת הגיל הזאת שהם בני קבוצת הגיל 14 עד 17.

אם אני רוצה לפשט את הנתון אחוז אני אגיד שהכלואים בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה הוא פי כמה משיעורם בחברה, אולי פי חמישה-שישה, זה הנתון.

נכון זה הנתון. שוב, מדובר במספרים קטנים אבל אני כן מעז להציג אותם משום שהם יציבים, אפילו מדובר כאן על הערכת חסר כי אנחנו בתקופות מסוימות מגיעים למספרים הרבה יותר גבוהים.

כשהמספרים יותר גבוהים לכמה זה מגיע?

ל- 20 פלוס.

זאת אומרת, ש- 10% מכלל הכלואים הם בני העדה אתיופית, בהשוואה ליחסם באוכלוסייה מדובר על אחוז שהוא פי עשר. כלומר פי עשר כשזה מגיע לרמות האלה.

זאת המשמעות. אני אכנס לעוד שקף לפילוח העבירות שאנחנו מזהים אותן כעבירות החמורות, בשקף הזה כאן אנחנו רואים את השיעור המתוקנן של שלוש עבירות מרכזיות. עבירות אלימות מסומנות בצהוב, עבירות נגד חיי אדם באדום, ועבירות מין בסגול. אנחנו רואים שאם ניקח את העמודה של היהודים אנחנו רואים שכאן זה כמו שבאינטואיציה אנחנו יודעים שעבירות אלימות תופסות נפח יותר גדול מאשר עבירות נגד חיי אדם ומין. אצל חבר מדינות העמים קצת יותר עבירות אלימות, שוב, הכל כאן יותר מתוקנן, אצל עולים או בני עולים אנחנו רואים שיעורם מאוד גבוה בעיקר בעבירות האלימות. אגב, את זה אנחנו מוצאים באופן מאוד בולט כשמדובר בילידי אתיופיה בכלל, כלומר גם לגבי בוגרים מגילאי 15 פלוס אם נתקנן נראה שיעור מאוד גבוה וחריג של מאסר בגין עבירות אלימות בקרב בני העדה.


עבירות רכוש לא הכנסתי לכאן והן קצת יותר חמורות מהעבירות שמוצגות כאן, אבל זה נכון שבעיקר בני העדה האתיופית מרביתם ואולי הרוב המכריע של הכלואים הם בגין עבירות חמורות.

מבחינת הכליאה, הנתון של פי שש-שבע שאנחנו רואים, האם הם כלואים במתקן אחד או שאין מדיניות כזאת?

אתה מתייחס לנערים?

כן.

כמעט כל הנערים נמצאים ב"אופק", יש כמה אגפים קטנים שמפוזרים במחוזות השונים כדי לתת מענה למעצרים קצרים, אבל רובם המכריע מתוך ה- 210, 170 כלואים ב"אופק".

תודה. שרה כהן מנהלת מחלקת הרווחה במשרד הקליטה והעלייה. רצית קודם להתייחס לנתונים.

קודם כל רציתי להתייחס לנתונים. לדעתי מה חשוב לציין את מגמת הירידה משנת 2004 והיקף הפשיעה של הנוער העולה שבאה לידי ביטוי גם במספר התיקים שנפתחו להם וגם בשיעור העבריינים הקטינים מכלל העבריינים. זה הנתון שחשוב כל הזמן להשוות אותו כי אי אפשר להשוות, מה שנעשה קודם וגם ראיתי את זה במסמך, אי אפשר להשוות תיקים לשיעור באוכלוסייה. אנחנו משווים את שיעור העבריינים באוכלוסייה, של העולים לשיעורם בקבוצת הגיל.


מה שאנחנו רואים לאורך זמן זה שיש ירידה בשיעורם באוכלוסייה החל משנת 2009 לפי הנתונים שאנחנו אוספים כל העת ובשקדנות גם מול המשטרה והמועצה לשלום הילד. בשנתונים שאנחנו מפיקים אנחנו רואים שבשנת 2009 זה ירד ל- 11.3%, השיעור של העבריינים העולים מכלל העבריינים, כשהשיעור שלהם בקבוצת הגיל היה 7.3%. אנחנו רואים שהירידה בשיעורם בעבריינות גדולה יותר מאשר הירידה שלהם בשיעורם באוכלוסייה. זאת אומרת שיש לנו כאן ירידה מוכחת של העבריינים הקטינים, של עוברי החוק הקטינים מכלל עוברי החוק באופן כללי. זה הנתון שחושב לציין אותו. זה נתון שמופיע בחלק מהשנתונים שאנחנו מפיקים ומהבחינה שלנו את המגמות לאורך זמן, ובמה בעצם צריך להשקיע. זה הנתון שהוא בסך הכל נתון חיובי ומשמח למרות שאנחנו ערים שיש כאן עדיין גידול ושיעור שהוא גדול יותר משיעורם באוכלוסייה.


אני רוצה להגיד מילה בנוגע לנתוני שירות בתי הסוהר, צריך מאוד לנהוג בזהירות כשמשקפים כזה היקף שהוא מאוד קטן בנתונים, כי המספר האבסולוטי של בני הנוער העולים הכלואים הוא מספר יחסית קטן. אני חושבת ואני לא מתעלמת מנתוני הסיכון של בני נוער עולי אתיופיה במלל נתוני הסיכון הקיימים, אבל אני חושבת שראוי להציג אותם במגמה גדולה של זהירות למרות שהנתונים בחלקם הם נתונים שלא משקפים לנו תמונת מצב יותר מדי מזהירה.

סליחה, אני רוצה לא להתעלם, המציאות היא קשה. הייתי בסיור של הוועדה בכלא צבאי וגם שם ראינו את אחוז יוצאי אתיופיה בתוך בתי הסוהר הצבאיים, המספרים מגיעים לשמיים.

אנחנו לא מתעלמים מזה, אנחנו יחד עם זה בנתונים אל מול המשטרה אנחנו רואים את הירידה גם בהיקף התיקים ובעבירות שהם מבצעים, גם בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה אנחנו רואים מגמת ירידה בנתוני הפשיעה. חשוב שאת כל הדברים האלה להציג בפרספקטיבה של מגמות לאורך שנים. כשמציגים משהו בנקודת זמן של כאן ועכשיו ולא משווים את זה אל מה שהיה בשנים קודמות אז אנחנו הרבה פעמים מאבדים את הראיה שהיא ראיה לאורך זמן. ראיה שאותנו ברמה של שירותים מיניסטריאליים ברוצה להסתכל על הדברים ברמה של ראיה שהיא ראיה של קביעת מדיניות, אז אנחנו חייבים להתייחס למה שמתרחש ולא רק בנקודת זמן של כאן ועכשיו.


ברשותך אני רוצה להגיד כמה מילים לגבי העניין של המשמעות של תכניות ההתערבות. המשרד שלנו בהחלט מוביל בכיוון של תכניות התערבות רגישות תרבות שמיועדות לנוער עולה עובר חוק. תכנית 'סיכויים' שהוצגה בעצם היום על ידי כל אחד מהשותפים כאן, היא תכנית שפותחה ביוזמת המשרד לקליטת העלייה יחד עם שירות מבחן לנוער, יחד עם משטרת ישראל וארגון ידידים שנציגו שמעון סיאני נמצא כאן, זה ארגון שמפעיל בשיתוף פעולה של הממשלה את התכנית שהיא התכנית המרכזית שמתקיימת היום ב- 26 ישובים ברחבי הארץ.

אני משמשת כיושבת ראש של וועדת ההיגוי הארצית של התכנית. גם פה אנחנו יכולים להראות לארוך השנים את היקף בני הנוער העולים שמטופלים בתכנית. אנחנו התחלנו עם 100% בני נוער עולים והיום מגיעים לתמהיל של 70% בני נוער עולים ו- 30% ותיקים. התחלנו עם עשרה ישובים במימון משרד הקליטה והעלייה והעלנו את זה לשישה עשר ישובים במימון משרד הקליטה אחרי שהקרן לילדים בסיכון בביטוח הלאומי נתנה מימון לעשרה ישובים ויצאה אחרי שלוש שנים, אז משרד הרווחה לקח את עשרת הישובים הנוספים על תקציבו. נכון להיום משרד הקליטה והעלייה מאגם את תקציבי הממשלה שעומדים על כ- 1.7 מיליון שקל רק לגבי תכנית 'סיכויים'.


כפי שפלורה ציינה, זו תכנית שעברה שלושה מחקרי הערכה, אנחנו בחנו במחקרי ההערכה של התכנית דגשים וזוויות שונות לגבי המשמעות עד כמה התכנית הזאת מספקת לנו במרכאות את הסחורה. אנחנו בפירוש ראינו שהתכנית שיש לה מבנה מאוד מיוחד של בניית תכנית גם אישית וגם קבוצתית וחוזה אישי שנעשה עם בני הנוער והוריהם של בני הנוער, אנחנו רואים שיש בקרב משתתפי התכנית בהחלט ירידה באחוז החזרה על העבירות, וגם עוצמת העבירות של מי שמשתתף בתכנית הולכת ופוחתת. אנחנו בהחלט רואים הישגים בתכנית ואם תרצו אחר כך אני אוכל גם לפרט יותר ובוודאי גם שמעון סיאני מנכ"ל "ידידים" יוכל לפרט יותר.


התכנית השנייה נולדה גם היא ביוזמת משרד הקליטה והעלייה, גם ארגון "פורום הורים עולים", זאת תכנית 'משפחה תומכת' שהיא כולה במימון ממשלתי של משרד הקליטה מול ארגונן "פורום הורים עולים". בתכנית הזאת אנחנו מלווים את הורי בני הנוער עוברי החוק. התכנית נולדה גם בעקבות דיווח של שירות מבחן לנוער שיש קושי לבני הנוער שנמצאים בקצרת – סוף הסיכון, מהבחינה הזאת \ממש הרימו ידיים ולא כל כך יודעים איך להתמודד עם הנוער היותר קשה. התכנית מלווה את ההורים ואנחנו מצליחים בהחלט - - -

באיזו פריסה נמצאת תכנית "משפחה תומכת".

היא עובדת היום בחמישה עשר ישובים, הישוב הצפוני ביותר הוא נתניה ובעיקר היא עובדת באזור גוש דן, במרכז.

יש מגמה לפריסה ארצית?

יש כאן עניין של תקציבים, בשלב הזה זה תקציבים שבעיקרם באים ממשרד הקליטה. נכון לעכשיו שירות מבחן לנוער, משרד הרווחה הודיע לנו שגם בכוונתו להקצות לה תקציב ואז יכול להיות שנוכל להרחיב את התכנית. אני מוכרחה להגיד באופן מאוד ברור כאן מול העמותות העמיתות שלנו, גם "ידידים" וגם "פורום הורים עולים" - שלא נוכח כאן שהם זורמים איתנו, הם בהחלט מגייסים מקורות תקציבים חוץ ממשלתיים ומוכנים לעבות את התכנית ולהרחיב אותה ככל שגם אנחנו כממשלה נשקיע יותר תקציבים. הבעיה היא בהחלט במקורות התקציבים שלנו כממשלה. כלומר, אם היו לנו יותר מקורות כדי להרחיב את התכניות העמותות מוכנות ללכת איתנו ולהרחיב את התכניות עוד יותר.


חלק מתוך מה שאני אומרת, אם אנחנו נמצאים כאן בפורום הכנסת, אם וועדת העלייה, הקליטה תוכל גם פה להשפיע בהקצאת מקורות ממשלתיים נוספים לצורך הרחבת תכניות מהסוג הזה אנחנו רק נכיר לה תודה כי אנחנו נעשה את זה בשמחה רבה ונרחיב את התכניות ככל שנוכל רק לקבל את התקציבים בנושא.


אנחנו הכנסנו את שתי התכניות גם לתכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, אני הכנסתי אותן. בחלק מהישובים למשל באשדוד התכנית "משפחה תומכת" נבחרה כאחת מהתכניות שהורחבו, בבאר שבע נבחרה התכנית "סיכויים" במתכונת קצת אחרת. זאת אומרת שכרגע אנחנו מנסים לנסות ולהרחיב את התכנית אבל כל זמן שלא יוקצה תקציב משמעותי לנושא הזה, לתכנית למרות שאנחנו רואים את ההצלחות שלה אז לא נוכל להקיף אותה בכל הארץ.

תודה. אני רוצה לבקש מנציגת המשרד לבטחון פנים, קצינת נוער, הילה מזרחי, התחלת לדבר האם יש לך עוד נתונים להציג לנו?

כל הנתונים שהוצגו כאן, או רוב הנתונים הם נתונים שהתקבלו בעצם מהמשטרה כך שאין לי משהו לחדש.

לגבי חלופת מעצר זה נושא שמעניין אותי. לדוגמה הייתי ברחובות, בקרית משה ושם מפקח התחנה הציג בפנינו תכנית שיקום ניסיונית, אני לא יודע אם היא ביוזמתו או ביוזמת המשרד, הוא אומר לבני נוער יוצאי העדה האתיופית שכעזרה ראשונה הוא שולח אותם למכון וייצמן ואז הוא מוחק להם את הרישום הפלילי. השאלה היא אם זו יוזמה מקומית, האם יש תכניות דומות ברמה הארצית?

יש הרבה מאוד יוזמות מקומיות ברוכות בעינינו. בפתח תקווה הייתה גם יוזמה מאוד יפה של "מלאכים בכחול" בה המשטרה לקחה קטינים עוברי חוק, עברה איתם תהליך סדנה "איך לחזור לדרך הישר" וכל מיני ערכים, משהו של כמה חודשים, אני חושבת שזאת הייתה פעילות מאוד יפה. יש המון יוזמות מקומיות. אנחנו כמחלקה ארצית אומרים שאנחנו שותפים גם בתכנית הזאת 'סיכויים' ואנחנו מנחים את יחידות השטח להפנות לתכנית הזאת.

לגבי מחיקת רישום פלילי?

לגבי מחיקת רישום פלילי יש לנו את תכנית 'הקדם' שהיא תכנית לכלל בני הנוער וגם כמובן לבני נוער עולה עובר חוק. התכנית מופעלת ביחד עם שירות מבחן לנוער, זה מפגש שיושבים בו גם קטין עובר החוק וגם הקטין הנפגע, תומכים של זה ותומכים של זה וקצינת המבחן והשוטר, וביחד בונים תכנית שיקומית לנער הפוגע. ההנחיה שלנו שמי שעובר את התכנית בהצלחה הרישום הפלילי שלו נמחק. זאת התכנית המרכזית שאנחנו מובילים והיא שיא היעדים של ראש האגף שלנו לכלל הארץ. יש עלייה ניכרת להפניות לתכנית הזאת, היא תכנית שהראתה ש- 80% מהקטינים שמשתתפים בתכנית הזאת לא חוזרים לבצע עבירות – זה מהמחקר בחוץ לארץ. המחקר שלנו בארץ עדיין בשלבים.

היה מחקר מלווה בשנת 2007 שהראה שיעורים גדולים שלא שאי חזרתיות לאחר ביצוע תהליך של 'קדם'. המוקד הוא שכאן ניתנת תכנית לפי הצרכים של הנער. כאשר הנער מבצע עבירה נבנית תכנית שיקומית וגם תכנית לתיקון הנזק כלפי הנפגע מהעבירה. אם הנער מסיים את שתי התכניות המשטרה אז באמת מתחייבת לסגור את התיק. רוב הנערים שסיימו את התכניות לרובם התיק שלהם נסגר.

זו הנקודה המרכזית מבחינתנו ויש עלייה ניכרת בהפניה לתכנית הזאת בגלל שהיא יעד של ראש האגף שלנו.

תודה. דוקטור אלי זרחין, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד כמה מילים וגם לתקן דברים לא נכונים שכתובים כאן במחקר.

הנתונים במסמך של מחלקת מחקר ומידע לא נכונים? מה לא נכון?

מיד אני אומר. ראשית חשוב לציין שמשטרת ישראל כפי שנאמר כאן מציגה ילדים עולים, פלורה אמרה נכון, המשטרה מציגה ילדים עולים כאלה שנולדו בחוץ לארץ שעל לפי נתוני משרד החינוך יש היום בישראל 103,000. לפי הנתונים של משרד הקליטה והעלייה והמועצה לשלום הילד יש היום בישראל כמו שאמר נציג שירות בתי הסוהר ילדי עולים, עולים וילדי עולים, 350,000.

235,440.

אני ראיתי נתון של משרד הרווחה על 350,000. גם אם מדובר ב- 230,000 אנחנו עדיין מדברים על 130,000 ילדים בחוץ. אדוני היושב ראש אני רואה בשטח ירידה משמעותית בתיקים שנפתחים לילדים ובהתערבות של ילדים עולים בפלילים. רואים את זה בשטח. אבל עדיין אני רוצה לדעת מה קורה עם עוד 130,000 ילדים ילדי עולים ואיפה הנתונים לגביהם, כי יש פחות עולים היום. רוב הילדים שנמצאים כאן הם יותר ויותר ילדי עולים. זה נתון שבאיזו דרך מול המשטרה אולי צריך לבדוק.

אין לנו אפשרות לבדוק.

דוקטור אלי זרחין, כשיש המון נתונים לא נכונים, למה אתה מתייחס?

למשל אחד הדברים שאני לא יודע, המחקר התעלם לחלוטין ממשרד החינוך –קידום נוער. הגוף היחידי שאנחנו רואים שעובד בשטח זה קידום נוער. כל אותם ילדים עוברי חוק בישובים מטופלים על ידי קידום נוער. אותה התכנית שציינת כאן של נוער עולה עובר חוק מופעלת היום בעשרות ישובים על ידי קידום נוער, קידום הנוער מפעיל את התכנית ומתקצב אותה. היא התחילה כיוזמה של העמותה והיום היא תכנית של קידום נוער.


אני חושב שגם מאוד חשוב לציין שחוץ משתי תכניות הנפלאות ששרה ציינה כאן פועלים היום בשטח עשרות תכניות עם הרשויות המקומיות ללא השתתפות הממשלה, תכניות שבצורה זו או אחרת נוגעות בילדים עוברי חוק. גופים שונים, לא רק של עולים, עמותות שונות והרשויות המקומיות היום עובדות בשטח. כמו ששרה אמרה נכון, חשוב מאוד לציין שאנחנו רואים שבשטח יש הרבה תכניות שכן מגיעות לילדים ובעיקר לילדים שכבר הסתבכו. נציגת שירות מבחן לנוער אמרת מאוד נכון שמנסים למנוע את חזרתם לאותם דברים.


דבר נוסף שחשוב לציין אדוני היושב ראש הוא שכמו שפלורה ציינה במחקר, עדיין מדברים בעיקר על יוצאי אתיופיה אבל הרבה הסתבכויות מגיעות מהמצוקה בבית ובמשפחות. אני רוצה להזכיר לך אדוני נציג המשטרה שבישיבה אצלך בראשון לציון, היה שם מקרה מדהים, נציג המשטרה הביא דוגמה של שלושה ילדים שעצרו אותם על פריצה וגניבת אוכל, ישבו בצד ואכלו את האוכל שגנבו. נציג המשטרה אמר "אני אמור להביא אותם למשפט על השגת גבול, על גניבה" והמשיך ואמר "קשה לי, הם גנבו את האוכל, הם ישבו לאכול כי הם רעבים". אני חשוב שהמדינה והכנסת צריכות לתת את הדעת לתקצב יותר את הדברים האלה ובעיקר ליוצאי אתיופיה. אתה אמרת נכון לא משנה מתי ההורים עלו, אנחנו עדיין רואים הרבה מצוקות. לדעתי יש דרך, דרך הרשויות המקומיות, דרך גופים חברתיים להגיע לאותם ילדים כדי למנוע את זה.

אני גם לא יודע אם כל אותם ילדים שיושבים בכלא האם באמת מקומם בכלא. האם היה להם עורך דין שיציג אותם טוב בבית המשפט, האם ייצגו אותם כמו שצריך? יכול להיות שמי שביצע את אותן עבירות יושב בחוץ ומישהו אחר יושב על העבירה בכלא. כשאני נפגש בבתי משפט עם ילדים יוצאי אתיופיה לפעמים הם בכלל לא מיוצגים על ידי עורך דין, לפעמים יש נציג של הסנגוריה הציבורית שמייצג במקביל שלושה-ארבעה ילדים. זאת אומרת שאני לא בטוח עד כמה אלה שיושבים בכלא הם כאלה מסוכנים שלחברה אין דרך לעבוד איתם.

תודה. חניתה קושר מהמועצה לשלום הילד בבקשה.

סליחה. נמצא כאן נציג קידום נוער של משרד החינוך ולדעתי כדאי לתת לו רשות הדיבור.

אני אציג בכל זאת כמה נתונים אבל לפני כן הערה לגבי ילדים יוצאי אתיופיה בשירות בתי הסוהר, אולי אני טועה. אמרת שהיית בכלא ו שראית ילדים יוצאי אתיופיה, זה בגלל שזיהית אותם בצבע עורם, השאלה היא האם אתם אוספים נתונים על ילדים עולי אתיופיה באמת כמו שאנחנו אוספים, כלומר כאלה שנולדו באתיופיה או שנולדו להורים שעלו אחרי 1990? ברור שאתה תיגש לכלא ואתה תראה יותר ילדים אתיופיים כי אתה מזהה אותם בגלל צבע עורם. השאלה איך סופרים אותם ואם סופרים אותם בצורה מדויקת.

אני חולק עליך, המספרים כל כך צורמים, גם בלי לראות את הילדים רואים את המספרים. זה פי שישה- שבעה זה לא פי שניים.

על זה בוודאי אין לי ויכוח, אני רק אומרת שבהרבה בפעמים כשאנחנו אוספים את הנתונים אנחנו נתקלים בבעיות מול משרדי הממשלה שמוסרם לנו יותר מדי נתונים, אני אומרת להם "אני לא רוצה נתונים על עולים מאתיופיה שעלו בשנת 1980" זאת הערה.

בעצם את כן רוצה את אלה שהוריהם עלו ב- 1980 משום שזו המדיניות של השירותים החברתיים. ככל שידוע יש להגדיר עולה כמי שעלה או שאחד ההורים עלה מ- ,1990 מלבד יוצאי אתיופיה הם נחשבים כעולים.

זה נתון מאוד חשוב מה שאתה מציין השאלה היא למה?

לא אני, את זה רשויות המדינה קבעו.

נכון. אני רק אומרת שזה משהו שאנחנו צריכים להתייחס אליו, לכן אני אומרת שהאחוזים גבוהים יותר כי אם היינו סופרים - --

נערים ילדי הארץ.

אני חושב שמאוד חשוב שנתייחס אליו.


רציתי לציין עוד שני נתונים מאוד חשובים שאנחנו אוספים יחד עם המשרד לקליטת עלייה לגבי משהו ששרה אמרה. לדעתי הוצגו הרבה נתונים ואם נעשה בהם סדר אני חושבת שיש פה שתי מגמות מאוד מרכזיות, כמו שאומרים יש את החדשות הטובות והחדשות הרעות. הטובות – באמת יש ירידה, אני רוצה לדייק אפילו את מה ששרה כהן אמרה קודם, בשנת 2001 היו 22.9% מכלל עוברי החוק הקטינים שהיו עולים, בשנת 2009 הם ירדו 11.3% אבל כמו ששרה אמרה זו ירידה גדולה יותר מהירידה בחלקם באוכלוסייה כי ב- 2001 הם היוו 12.7% מכלל האוכלוסייה ובשנת 2009 7.3%, אנחנו רואים כאן האצה.


נתון מעניין נוסף הוא, שבשנת 2005, 4.2% מכלל העולים הקטינים בגילאי 12 עד 17 היו עוברי חוק –זה לא הרבה מאוד אבל זה עדיין גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית ובשנת 2009 הוא ירד .32%- יש כאן ירידה ובאוכלוסייה הכללית לא הייתה ירידה. בשנת 2005 2.1% מכלל הקטינים עוברי חוק ובשנת 2009 2.1%.

אצל עולים 3.5%.

ואצל עולים זה ירד מ- 4.2% ל- 3.2%.

מול 2%.

נכון וזה עדיין גבוה יותר. תכף אני אגיע לחדשות הרעות אבל עדיין בואו נזכור ש- 97% מהקטינים העולים הם לא עוברי חוק, צריך להתייחס לאותם 3%. בעניין הזה יש לי נתונים מאוד מעניינים שמצטרפים למה שאלי זרחין ושרה כהן אמרו זה כמובן החדשות הרעות ואנחנו יודעים שהאחוז שלהם בקרב עוברי חוק הוא גבוה יותר מהאחוז שלהם באוכלוסייה, וגם אי אפשר להתעלם מזה.


מה שמעניין הוא זה לראות את הקשר בין עבריינות לבין נתונים כלכליים חברתיים. יש לנו נתונים כאלה לגבי כלל בני הנוער, למשל אנחנו רואים יותר נוער עבריין בקרב משפחות חד הוריות. אנחנו רואים יותר נוער עבריין בקרב הורים שמשתכרים פחות. לדוגמה נתון מאוד מעניין, המשכורת ממוצעת של אביו של ילד קטין מגיל 12 עד 17 היא 11,500 שקלים ושל נוער עובר חוק היא 7,500 שקל. זה מעניין, וזה לגבי שאר האוכלוסייה.

מאיפה הנתונים שאת מקריאה?

הם נאספו על ידי המועצה לשלום הילד מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כלל הילדים ותכף אני אומר משהו לגבי עולים.

מתי זה נאסף?

בשנת 2009 וזה נכון לשנת 2009. יש גם נתונים דומים גם משנת 2008. זאת אומרת אבא של קטין רגיל לא עובר חוק ישתכר בממוצע 11,500 שקל, אבא של קטין עובר חוק ישתכר בממוצע 7,500 שקלים, אפשר לראות את זה גם בקרב יהודים - - -

כ- 90% מהציבור, מה השטויות האלה? מה זה? את אומרת שכל מי שמקבל 7,500, רוב הציבור משתכר פחות או יותר את הסכום הזה, אפילו השוטר.

גם אנחנו העובדים הסוציאליים וזה בסדר.

חניתה בואי נסכים שככל שהשכר של ההורים נמוך יותר הסיכוי לעבריינות נוער גדול יותר, אף אחד לא יחלוק על זה.

אותו הדבר, הנתונים המאוד מעניינים לגבי נשירה.

ככל שההשתכרות נמוכה יותר הסיכוי לעבריינות נוער גבוה יותר. משפט סיכום חניתה בבקשה.

את אותו דבר רואים גם לגבי הנשירה, עשרה מכל אלף בני נוער שלומדים במערכת החינוך הם עבריינים אבל ארבעים ושלושה לכל אלף בני נוער שנשרו הם עבריינים, הנתונים האלה הם נתונים דומיננטיים בקרב בני נוער עולים קטינים, יש יותר ילדים עולים במשפחות חד הוריות. שיעור העוני בקרב עולים הוא גבוה יותר ויש פי שניים נשירה של עולים מאשר בני הנוער. לכן אני אומרת שנסתכל על הסיבות במקום לתייג את האוכלוסייה ולומר הם כך וככה והם עבריינים. הנתונים באמת מאוד קשים ויש כאן קשר מאוד מאוד הדוק בין העבריינות לבין המצוקה חברתית-כלכלית שלהם.

זה לא רק אצל עולים, זה גם אצל ותיקים.

הנתונים שציינתי הם לגבי ותיקים.

תודה. דני אבבה אתה מסתובב הרבה ופוגש את בני הנוער במצבים טובים ולא טובים.

צריך להיות קצת הגאון מווילנה כדי להבין מה שרובכם אמרתם כי דיברתם במספרים. מאחורי המספרים שלכם יש ילדים, אנשים קטנים, חמודים, קשיי יום שאני פוגש אותם יום יום. הדבר הכואב ביותר לילדים האלה זה לא העבריינות, זה הניכור. תזכרו את המשפט הזה, הניכור ! כי אף אחד לא מדבר איתם. ילד ממוצא אתיופי בראשון לציון שפגשתי השבוע, ילד שיש לו תיק פלילי על פריצה, בצדק והוא מודה בה, הוא לא יוצא מהבית כי הוא אומר שכל שוטר בעיניו זה אחד מחפש אותו כאתיופי. זאת אומרת שמראש, ועל אף שזה לא נכון, התחושה - - -

שליש מהתחנה בראשון לציון, הם שוטרים יוצאי אתיופיה.

נכון וזו הערה נכונה. הילדים באים מנותקים. השוטר לא אמור להיות הדמות המפחידה, הוא אמור לעזור, לתת מענה ואם יש צורך גם להיות חבר וידיד. רוב יוצאי אתיופיה פוחדים מהמשטרה פחד מוות. גם העבריינות היא תוצאה מכך, וזה כולל שירות בתי הסוהר, בעיניי לפחות. במקום לכלוא את הילדים האלה להביא ילדים יוצאי אתיופיה, אנשים שהצליחו ובקשו להוות עבורם דוגמה ולראות שאפשר גם אחרת, למרות שפנו אליכם אנשים, שאני מכיר, לבוא ולתת דוגמה ולומר אנחנו צעירים הצלחנו, אני אתיופי ולא עבריין, ביקשו שתיקחו אותם ותאפשרו להם להיכנס ולהסביר לילדים, כי ילד שיוצא מהחברה מגיע לשוטרים ולילד כזה אין דוגמה טובה.

ילד שנולד כאן ונמצא כאן כבר עשרים שנה, מי שמטפל בו הוא משרד הקליטה.

מה הפתרון:

תודה. אני רוצה לומר שמה שאתה אומר ציינו בישיבה שהתקיימה לציון עשרים שנה ל'מבצע שלמה', היה כאן סגן אלוף שנקו, אז אמרתי ואני גם מתכוון לכך, שהרמטכ"ל צריך להסיט אותו מכל המשימות החשובות שלו ולשלוח אותו כל יום לבתי הספר ולדבר בפני הנוער העולה לתת להם את הכוח האמיתי שהם צריכים.


שמעון סיאני מנכ"ל "ידידים", בבקשה.

קודם כל אני שמח על הדיון הזה ובהזדמנות זו לעלות שוב את הנושא הזה על סדר היום. אני חושב שמאז הדיון הקודם שהתקיים בוועדת הקליטה בנושא הזה ישנן כמה התפתחויות חשובות שצריך לשים אותן על השולחן. אנחנו רואים הרבה מאוד מגמות-מספרים וכדומה, אבל ישנה כאן מגמה אחת ברורה. בשנים האחרונות החל משנת 2003-4 כשהתחיל להתבשל הנושא הזה יש עבודה משותפת, לטעמי נדירה, בין המגזר השלישי שעמותת "ידידים" מייצגת, ופורום רחב של משרדי הממשלה. שרה כהן מייצגת כאן את משרד הקליטה, יש אם משרד הרווחה, בטחון פנים, המשטרה וגם המשרד לפיתוח הנגב והגליל שייך בסיפור הזה. חבורה שלמה של אנשים שיחד עם מה שאנחנו מביאים, ואנחנו עם החיילים/מתנדבים שאנחנו מביאים. החיילים שלנו הם מאות או אלפי סטודנטים צעירים שעוברים הכשרה מיוחדת על ידי "ידידים" עשו כאן שינוי במדיניות.


אני רוצה לציין כמה שינויי מדיניות שנעשו בשנים האחרונות. אחת – לא מזמינים את הילד אלינו אלא אנחנו מגיעים אליהם הביתה – זה שינוי מדיניות מאוד מאוד משמעותי. רק לשבר את האוזן, מתוך ביקורי הבית זיהינו מצוקות כלכליות שמופיעות בנתונים ובמספרים, 200 משפחות קיבלנו מאיתנו ריהוט לילדים שלהם במסגרת פרויקט שנקרא 'פינה משלי'. אנחנו גייסנו את הקרן ל"ידידות", 200 משפחות עם ילדים שלא היה להם על מה לישון וגם לא תנאים בסיסיים, הם קיבלו ריהוט מלא מאיתנו וזה בכלל לא חלק מהתכנית.


השפה שהתקבלה ממשרדי הממשלה, כלומר ההורה מקבל מכתב משירות מבחן לנוער, מקבל מכתב מהמשטרה, אני אומר לכם שגם הורה ישראלי רגיל ותיק לא מבין את הטרמינולוגיה השונה. ישבנו יחד בוועדת ההיגוי עם כל נציגי משרדי הממשלה והצוותים המקצועיים והפקנו מיליון מושגים גם לאנשי המקצוע וגם למשפחות עצמן. במיליון מופעים מושגים פשוטים ואלמנטאריים וראינו שזה עשה שינוי. תהליך החיזור ורכישת האמון הוא משהו שלא ניתן להתעלם ממנו.


ביצענו עוד הרבה דברים יחד עם הרשויות המקומיות בשטח - בעשרים ושישה ישובים, בכל ישוב יש וועדת היגוי מקומית שיחד איתנו מלווה את התהליך,. יש כאן תהליך מאוד משמעותי. ראשית אני חושב שצריך להרחיב אותו, שנית, צריך לעדכן את התקציב, שלישית, הייתי רוצה שתצא מכאן קריאה למשרד האוצר ולחשב הכללי כי יש איום גדול על תכניות מהסוג הזה. האיום הגדול הוא לא רק תקציבי, עמותת "ידידים" מביאה יותר מ- 50% מהתקציב לטובת העניין. כלומר, אם כל משרדי הממשלה יחד הביאו 1.7 מיליון שקל, עמותת "ידידים" מגייסת פי שניים מהסכום הזה, כמעט על כל שקל שני שקלים. החשב הכללי בשנה האחרונה, ממש מיוני בשנה האחרונה, הכניס כל מיני מגבלות שתקעו את התכנית הזאת למשך חצי שנה. חשבים, גזברים וכל מיני דברים. אם אנחנו מגייסים מאות סטודנטים מתנדבים החשב הכללי לא מכיר במלגות שהם מקבלים כ- matching לטובת המדינה. זה גיוס שלנו, אם כסף מגיע ישירות צרכן אז החשב הכללי לא מכיר בזה. הייתי מבקש שבמסגרת הסיכומים תצא קריאה לחשב הכללי באוצר לבדוק את נושא ההתקשרות עם העמותות בכלל ובכל הקשור לנוער ולנוער עולה עובר חוק, כי יש לזה הרבה מאוד השלכות שיכולות להביא לטמיון הישגים של שנים.

תודה. חבר הכנסת שלמה מולה בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. ראשית אני מתנצל שלא השתתפתי מתחילת הדיון. אני יודע שזה דיון המשך בוועדה הזאת. אני מתרשם שמסד הנתונים של משרדי הממשלה אינו אחיד, אינו נכון. ברגע שמשרד החינוך, משרד הקליטה, שירות בתי הסוהר וכל הגופים הממשלתיים לא עובדים על נתוני מסד אחד הנתונים לא נהירים. כדאי לייצר מסד נתון אחד מדויק כי אחרת קשה לפעול.

שמעתי שאמרת שאתה כולל גם את ילידי הארץ כעולים, כשאתה סופר אותם כשהם מגיעים אליך לכלא כעולים מאתיופיה אתה בעצם גורם עוול עצום. אני אסביר לך, אתה גורם להם עוול עצום כי אני חושב שיש הבדל גדול בין יוצא אתיופיה שהגיע לפני שנתיים לבין יוצא אתיופיה שנולד בארץ ושהוריו גרים וחיים כאן שלושים שנה, טוב אז תספור גם את העולים ממרוקו שהגיעו לפני שלושים שנה. אני חושב שאתם מייצרים סטיגמות מיותרות שלא בהכרח מסייעות לנער שרוצה לצאת מהעולם שהוא נמצא - - -

אבל זו הגדרה של משרד הרווחה.

אתה בעד שינוי הקריטריונים שיהיה רוחבי על הכל? אני אומר שזה שווה דיון אבל זה עלול ליצור מצב למשל, הייתי אתמול במגדל העמק והגיע אלי עולה ממרוקו ואומר "כמה זמן אתם מתייחסים לעולים מחבר העמים, הם כבר לא עולים חדשים, תפסיקו את ההטבות".

אם אתה שואל אותי היום, אני אומר לך שגם לעולים מאתיופיה, חוץ מחינוך שהוא בעיקר להשכלה גבוהה וכדומה, אין כמעט תכניות שהן לא דיפרנציאליות, לא יכול להיות כזה דבר, אין תכנית דיפרנציאלית, תאמין לי שאני מסתובב בשטח לא פחות מאף אחד אחר - - -

אתה בעד שינוי הקריטריון הזה?

אני אומר שבכל מה שקשור להשכלה גבוהה. מה אתה רוצה לומר נער שנמצא כעת בנצרת עילית יליד הארץ, ותיק שמקבל תגבור ושיעורי עזר כמו עולה שהגיע עכשיו. אם יש תכנית כמו תכנית החומש, התכנית הלאומית, תכניות ממוקדות הן לא מגיעות לכל האוכלוסייה –זה נכון. אם מייצרים תכנית למועדון אז כן.


אני אומר שגם ברשויות המקומיות נותנים סיוע לאוכלוסיות נזקקות בלי קשר לארץ המוצא שלהן. אם נותנים קצת יותר אז יופי, ואם יש רשות שנותנת יותר זה מצוין. דני אבבה דיבר על דבר מאוד חשוב שלדעתי אתם מפספסים, צעיר שמרגיש שלא מתייחסים אליו מרגיש ניכור ודחייה וכאחד שלא מקובל, מקבעים ומתייגים אותו קודם כל כאתיופי, "אתה תישאר עם הקהילה שלך, אתה שייך רק לכאן". גם כשהוא מגיע לשירות בתי הסוהר אתה נותן מיטה לאתיופים בנפרד, השאלה איפה האינטגרציה? לדעתי אתם עושים טעות. לא ראיתי ואני מביא את זה רק כדוגמה ולא אמרתי שזה קורה.


ברגע שאתה רוצה לייצר תכניות טיפול ואומר ליליד הארץ שאתה מתייחס אליו כמקשה אחת עם כלל יוצאי אתיופיה נכשלת, התכניות האלה פשוט נכשלות, זאת הבעיה. לכן מרוב תכניות לא רואים את העצים, תאמין לי שאז לא עובדים בצורה שיטתית, בצורה שהתכניות משיגות את מטרתן, לא בצורה הראויה ולא שרואים את ההוליסטיות.


דבר נוסף שאני רוצה להגיד לפחות בכל מה שקשור לנוער וזה המניעה, צריך לעסוק במניעה. תכנית המניעה מתוך מה שראיתי שצעיר שהשתתף בתכניות לבני נוער של בני עקביא או צעירים שהשתתפו ב'צופי שבעה' למשל, תכנית שאורית מופז מובילה, תכנית בהשתתפות יוצאי אתיופיה וגם בתכניות תנועות הנוער בכלל כולל הנוער הלומד, בקבוצת הנערים הזאת כמעט ואין בעיה ואפילו הם לא מתקרבים למצבי עבריינות. לדעתי במערכת החינוך צריכה לפעול יותר במוביליות, במודילינג, בשילוב, בהענקת אחריות וכדומה כי אם משרד החינוך יפתח את העניין כולל תגבור לימודי זה יעזור. צריך לתת לבני הנוער האלה אחריות.


דבר אחרון שאני רוצה לעלות ועליו גם קיימנו דיון כאן לפני שנתיים וגם לפני שנה, אני מסתכל על נציגת המשטרה ואומר שיש תחושה, ואולי יותר מתחושה, שידה של המשטרה קצרה מאוד בהפעלת אלימות כלפי נוער יוצא אתיופיה, מצב שיוצר אנטגוניזם. לכן אני מציע לכם שיטה של השוטר הקהילתי, השוטר הידידותי עם תכניות של השיטור הקהלתי. במקומות שהפעילו אותה רואים את שהפגת המתחים היא הרבה יותר משמעותית. אני לא אומר שאם במועדוני לילה ברחוב המסגר כשבני נוער מתקוטטים המשטרה לא תפעיל את סמכותה, בוודאי שהיא כן צריכה להפעיל את סמכותה כדי לאכוף את החוק. שוב התחושה שהמשטרה מכסחת את בני הנוער יוצאי אתיופיה בלי הבחנה. קיבלתי הרבה תלונות על זה. אני חלילה לא מטיל ספק בתפקודם של השוטרים אבל היא בעייתית, הדבר הזה יכול ליצר גלי שנאה ואי שיתוף פעולה וצריך להבין שגם כשאתם תחקרו את בני הנוער לא תהיו מסוגלים להגיע לחקר האמת כי כשיראו אתכם מיד תתפסו ככאלה שממילא נגדם. המשטרה צריכה להיות ידידותית ונחושה ולדעתי כדאי לכם לאמץ את שיטת השיטור הקהילתי. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת שלמה מולה, ב-28 ביולי הוועדה תערוך סיור במועדונים עליהם דיברת, אני אשמח שתצטרף אלינו.

בשמחה רבה.

מפקד יפתח יארח אותנו ונסייר דווקא במועדוני העולים באזור שהזכרת. אני רוצה לשמוע את נח גרינבוים מקידום נוער, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, רבותיי ראשית אני רוצה להתחבר לדברים שדני אמר כאן, באמת מאחורי כל מספר יש ילד.


אני רוצה להדגיש משהו, קידום נוער זה שירות ממלכתי, אנחנו מטפלים בעולים ב- 45 ישובים בארץ.

למה רק ב- 45 ישובים?

כי אלה ישובים עתירי עולים. אם אדוני יעבור על רשימת הישובים הוא ימצא שאלה ישובים - - -

אתם עוסקים רק בישובי עולים?

לא. לא. אנחנו מטפלים ב- 16,000 בני נוער, 20% מתוכם הם בני נוער עולים.

ב- 45 ישובים.

לא. קידום נוער פרוס ב- 150 ישובים אבל ב- 45 ישובים מטופלים בני נוער עולים. בין 2,600 ל- 3,000 בני נוער בשנה, כשליש מתוכם הם בני העדה ושני שליש יוצאי חבר העמים.


באופן כללי אני מקבל את הנתונים שהוצגו כאן. אלה נתונים שאנחנו חשים אותם בשטח. חשוב לי הגיד דבר אחד, אנחנו באמת רואים את הירידה בעבריינות באופן כללי אצל בני נוער שאנחנו מטפלים בהם אבל כן חווים, וכאן אני כן רוצה להדגיש, את ההקצנה בתופעות. רבותיי, אי אפשר להתעלם מזה כי התופעות שאנחנו נתקלים בהן הופכות להיות יותר ויותר קיצוניות בכל מה שקשור להתנהגות סיכון של בני נוער עולה. יכול להיות שבצד אחד אנחנו מנצחים אבל בצד השני אנחנו מפסידים.


אני רוצה לומר משהו לגבי תפיסת העבודה שלנו, המדריכים שלנו הם בני התרבות, בני העדה שעובדים עם יוצאי העדה, יוצאי חבר העמים, זה חלק מתפיסת העבודה שלנו. אף אחד לא התייחס כאן לעניין ההשכלה, אתם צריכים להבין שבערך כ- 2,000 בני נוער הם בני נוער מנותקים ומתוכם 750 מקבלים אצלנו תכניות השכלה שונות. מעבר לזה הדברים שאנחנו מציעים קשורים לכל תחום של חינוך במגוון תחומים ומעבר לזה גם מיומנויות אישיות ופיתוח פוטנציאל למתאימים. הנושא בו אנחנו מתמקדים, אפרופו דני סוגיית הניכור, בשנתיים האחרונות אלו תכניות "מסע אל הזהות". קבוצה ראשונה של בני נוער יוצאי העדה מראשון לציון יצאה השנה למסע באתיופיה, זה היה סיום של תהליך שלם שנמשך לאורך שנה וחצי שבמסגרתו אותם בני נוער עברו מגוון תכניות ובינהן: מנהיגות, יזמות. כלומר בני הנוער הטופלים על ידינו עוברים תהליכים שאורכים שנה עד שנה וחצי. אני חושב שמהבחינה הזאת אנחנו רואים הצלחה רבה.


חשוב לי להדגיש שבשנה האחרונה אנחנו במקביל לפיילוט שעשינו יחד עם משרד הקליטה, המשרד לבטחון פנים בהפעלת מדריכי רחוב במסגרת התכנית "בראש אחר" יחד עם הג'וינט התחלנו להפעיל תכנית שנקראת "חן ברחוב". בקידום נוער אנחנו מפעילים בעשרה ישובים צמדים של מדריכים עובדי רחוב שמסתובבים בלילות ברחובות. אני מדבר על רחובות, קריית שמונה, טבריה, עפולה, ערד, אופקים, אשקלון, חדרה, טירת הכרמל. עובדי קידום נוער הופכים להיות עובדי רחוב מחדש. המשמעות של העניין היא שאנחנו מנטרים את הרחוב במוקדים בהם הדברים מתרחשים בזמן אמת. אנחנו התחלנו בזה רק השנה אבל אנחנו כשירות מתכוונים להטמיע את זה בכל ה- 40 ישובים בתהליך של שלוש-ארבע שנים.


אני רוצה לומר משהו שאולי ישמע יותר אופטימי. התהליכים שאנחנו רואים לאורך שנים זה דווקא תהליכי שילוב אינטגראציה, 'חכמולה'. אני רוצה לומר שבתהליך אצלנו בקידום נוער הניטור הוא דווקא כן תהליך של אינטגראציה ולא להיפך למרות שיש לנו גם תופעות אחרות, אבל המגמה הכללית היא מגמה של שילוב. אני חושב שגם הסקרים האחרונים מראים את הנתונים האלה, זאת אומרת שמבחינה זאת יש מקום לאופטימיות. התמונה עם ככל שהיא נעשית יותר קיצונית בהרבה מובנים היא גם נעשית הרבה יותר טובה. לכן אני רוצה לחזק את כל העושים במלאכה משום אני חושב שהמאמצים הכוללים, לפחות מה שאני רואה סביב השולחן הזה לאורך שנים, הם תהליכים חיוביים. אני חושב שצריך להדגיש את זה גם לפרוטוקול שהתופעות הן רק נעשית קיצוניות יותר, אבל ככלל יש הטבה במצבם של בני נוער עולים. תודה.

תודה, מארק איפראימוב.

אני מרכז את נושא חבר העמים באגף המצילה – אגף למניעת עבריינות ופשיעה. אני רוצה להמשיך את מה שאמר חבר הכנסת שלמה מולה על חשיבותה של המניעה. באגף אצלנו היום עובדים מול 73 ערים ומועצות ועוד 19 פנימיות. קרוב ל- 30% אנחנו מקציבים לפעילות מניעה נטו, כלומר לא טיפול בעבריינות ובדברים כאלה, אלא למניעה בקרב עולים.


אחד העקרונות שלנו הוא שאנחנו פועלים יחד עם רשות, כלומר אנחנו נכנסים לעיר ויחד עם הרשות אנחנו מזהים את הצרכים הייחודיים לעיר הספציפית ומנסים לפעול בתוכה. יש גם כמה פרויקטים, שאלת לגבי אחד הפרויקטים שפעל בהרבה מקומות כמו מניעת החזרה לעבריינות או העבודה בפנימיות שבהן לרוב מתמקדת העבודה על מניעה דרך 'כישורים' או דרכים נוספות. העבודה היא בדרך כלל עם עולים כי בפנימיות יש די הרבה עולים ולכן המיקוד הוא יותר בעולים. בנוסף לכך אני מלווה קבוצות צעירים, לדעתי זה מענה שיכול להיות מעולה למניעת עבריינות בקרב בני נוער, קבוצות צעירים שמתחילים לחזור קצת לשורשים מהוות דוגמה. יש לנו היום דוגמאות מצוינות בבאר שבע, אופקים ובשדרות שמכניסות אוויר חדש למערכת ומאפשרות לנערים לזהות את העוצמה הפנימית שלהם וגם להשתלב בפרויקטים שאנחנו מפעילים לכולם, כשאנחנו מזהים שיש צרכים ספציפיים אנחנו נכנסים להם.


דבר נוסף שחשוב להגיד, אחד היוזמות של המשרד לבטחון פנים הן כיתות מכינה לעולים ולבני מיעוטים למבחני כניסה למשטרת ישראל. זה עניין מאוד חשוב כי אחד הביטויים להשתלבות למניעת אנטגוניזם הוא כניסה של עולים לשורות משטרת ישראל. הדברים האלה חשובים וגם הדיבור על המניעה ולאו דווקא הטיפול.

תודה. משפט קצר לחגית חובב האגודה הישראלית למען עולי אתיופיה.

כשאני רואה במשך כל הישיבה כאן את השקט הזה מולנו אני חושבת שזה למעשה לא נכון להשתמש בנתונים סטטיסטיים והצגת הנתונים כשיש מספר כזה קטן אז להפוך את זה לשיעורים ל- 100,000. כאן אתה מראה על האלימות והיא עוד פחות, זה רק חלק מהעבריינים. אני חושבת שצריך מאוד להיזהר בנתונים שלא ידביקו אחר סטיגמות כי המצב גרוע ממילא, בדבר כזה לך אחר כך להילחם בסטיגמות השונות.


גם שיעור של אוכלוסייה הוא 2% מתוך כלל האוכלוסייה והם אחר כך ארבעה אנשים בתוך הקבוצה שאתה מתאר, זה פי שניים אבל עדיין זה מספר קטן וצריך להתחשב גם במספרים ולא רק בשיעורים ל- 100,000. אני חושבת שזה ממש לא נכון להציג את זה כך.


אני מבקשת להדגיש עוד דבר אחד והוא העניין והוא גם הצגת הנתונים, אנחנו רואים שכל משרד ממשלתי מגדיר עולה בצורה אחרת, אולי יכולה לצאת מכאן קריאה של יושב ראש הוועדה שנקבל נתונים עם אבחנה, במקרה של אתיופיה, של מי שהוא יליד אתיופיה, מי שהוריו נולדו באתיופיה וגם לפי וותק, אם אנחנו רוצים לדעת על פי מגמות האם הוותק בארץ יוצר שינוי הרי כדאי שנקבל נתונים אם הם ותיקים יותר או ותיקים פחות.


קיבלנו כאן נתונים חשובים מאוד מחניתה שמראה על הקשר בין תופעות, רמת הכנסה של משפחה, מצוקה כוללת, משפחות חד הוריות – נשמח מאוד גם לקבל את הנתונים הללו בלבד בהשוואה לכלל האוכלוסייה ולראות. יכול להיות שאנחנו צריכים לדון יותר במצבם הקשה של העולים, במצבם הכלכלי הקשה ולא רק לדבר על עולים כעולים. לכן אני מזדהה עם דבריו של חבר הכנסת שלמה מולה שאמר כאן "עד מתי יחשב יוצא אתיופיה כעולה". הוא איננו עולה, הממשלה חייבת להתייחס אליו בשיפור רמת ההכנסה, רמת ההשכלה במשרדים הייעודים שלה.

תודה. אני צריך לסיים את הישיבה.

עומד להתפרסם מחקר של שירות המבחן ושל מכון ברוקדייל עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהצלבת נתונים של כלל אוכלוסיית המפונים לשירות המבחן לנוער, נתונים עם האפיונים שלהם. לכן זה יוכל לתת מענה כי חלק מהנתונים שחניתה הציגה אכן מושרשים במחקר הזה שהוא מחקר ראשון, זו הפעם הראשונה שיש מחקר שמראה מהם האפיונים של נוער עובר חוק בישראל.

תודה. ברשותכם אקריא את הודעת הסיכום.


וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התרשמה מהנתונים הקשים שהוצגו בפניה בנוגע לעבריינות בקרב בני נוער עולה. הנתונים עדיין קשים מאוד למרות מגמת השיפור.


הוועדה מברכת על מגמת הירידה שנפרסה בפניה.


הוועדה קוראת למשרד האוצר להקציב מקורות נוספים לפעילות בקרב נוער עולה ולהתחשב בקריטריונים השונים של ה- matching של העמותות השונות הפועלות בנושא.


הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא תוך 12 חודש, ומקווה שהנתונים שיוצגו אז בפניה יהיו אף טובים מאלה שהוצגו היום.


אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה, אנחנו מקווים שנגיע ליום בו לא נראה את ההבדלים בין נוער עולה לנוער ישראלי ותיק.

אדוני היושב ראש, ב- 12 ביולי אני אקיים יום עיון בו אציג את הנתונים העדכניים של שנתון 'ילדים עולים בישראל'. לכל מי שמעוניין להשתתף זה יתקיים במכון סולד. ניתן לפנות אלי.

תודה לכולם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:50