הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
22
ועדת הכלכלה

14.6.11


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן
מושב שלישי









פרוטוקול מס' 540
מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ב בסיון התשע"א (14 ביוני 2011), שעה 11:30

1. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - השקעה בשידורים ובהפקות בשפה האמהרית), התשע"א-2011

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

ישראל אייכלר

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

מ"מ: ציון פיניאן, שלמה מולה, יריב לוין

יהודה ביטון

- נציג פורום היוצרים הדוקומנטרים, ארגוני יוצרים ומבצעים

אמנון רובינשטיין

- סמנכ"ל תוכן, ערוץ IET - ערוץ ישראלי אתיופי

אברהם נגוסה

- יו"ר פרוייקט לאומי ליהודי אתיופיה, ארגוני עולים מאתיופיה

אללי אדמסו

- יועץ ראש הממשלה ליוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

צחי פנחס

- עו"ד, משרד התקשורת

אסף כרמל

- אחראי קידום היצירה המקורית, איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

מיכל ריבלין

- מנהלת מחלקת ערוצים ורגולציה, HOT
רננה סייג

- אחראית היצירה המקורית, איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים
נילי שרן כהן

- יו"ר עמותת פנא - קידום יצירה אתיופית בתקשורת, ארגוני עולים מאתיופיה

רועי ברית

- עו"ד לשכה משפטית, משרד התקשורת

טל רוזנפלד

- עו"ד לשכה משפטית, משרד התקשורת

עופר מרגלית

- רפרנט תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

עמית ליאור

- יו"ר איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

רני בלייר

- יו"ר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

ניצן חן

- יו"ר המועצה, משרד התקשורת

אורי רוזנווקס

- יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים, ארגוני יוצרים ומבצעים



- משרד התקשורת

איתן צפריר

- יועץ משפטי של הערוץ האתיופי, ערוץ IET - ערוץ ישראלי אתיופי

עומר טיאצאו

- נציג ארגון טבקה-משפט וצדק לעולי אתיופיה, ארגוני עולים מאתיופיה

טלהון קפלה

- עורך במאי, ערוץ IET - ערוץ ישראלי אתיופי

בנדלר אתי

ורון לאה

לאה קיקיון

1. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - השקעה בשידורים ובהפקות
בשפה האמהרית), התשע"א-2011

אנחנו פותחים את הישיבה, על סדר היום -הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - השקעה בשידורים ובהפקות בשפה האמהרית), התשע"א-2011, של חברי הכנסת יריב לוין וחבר הכנסת ציון פיניאן. הצעת החוק עברה בקריאה מקדמית - -

- - -

המונח הוא: "דיון מוקדם".

ב-23.3.2011. הוועדה מכינה את החוק לקריאה ראשונה. אני רוצה לבקש מחבר הכנסת לוין להציג את הצעת החוק.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, ואני מבקש להודות ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת שאמה הכהן שנענה לבקשה שלנו וקבע מועד לדיון מהיר בהצעת החוק שלנו שהיא גם חשובה מאד וגם מחייבת טיפול מהיר בגלל המצב שאנחנו נמצאים בו.


צריך לזכור שאוכלוסיית עולי אתיופיה מונה בתוכה ציבור בלתי מבוטל של אנשים שאינם דוברי עברית או שרמת הידיעה שלהם בעברית היא כזו שלא מאפשרת להם לעקוב אחרי שידורי טלוויזיה שמשודרים בשידורים העבריים הרגילים.

יש לך מושג על כמה אנשים מדובר?

האוכלוסייה היא 130 אלף איש' קהל היעד בהיבט הזה הוא קהל יעד של כמה עשרות אלפי אנשים בעיקר אוכלוסייה מבוגרת יותר שמטבע הדברים פחות מכירה את הדברים, כאשר לזה אני רוצה לצרף ולהבהיר היבט נוסף שהוא חשוב לא פחות והוא – המורשת והתרבות העשירה של הקהילה הזו, שגם ראוי שתבוא לידי ביטוי בעיבוד של הפקות מקור ושל יצירה תרבותית, גם בצד של היוצרים וגם בצד של היכולת להביא את הדברים בפני כלל הקהילה.


על הרקע הזה הוקם ערוץ שידורים ייעודי שמשדר בשפה האמהארית, אלא שהוא לא יכול לשאת את עצמו מבחינה כלכלית, וזאת להבדיל, למשל, מערוצים שאנחנו מכירים בשפה הרוסית. הדבר הזה נובע משתי סיבות עיקריות – אחת, שמספרם של יוצאי אתיופיה הוא בסדר הרבה יותר קטן מאשר זה שישנו בקהילה של יוצאי מדינות חבר העמים לשעבר, והסיבה השניה היא שגם החתך הסוציואקונומי הכלכלי של האוכלוסייה הזו הוא חתך בעיקרון יותר נמוך ובתוך הקהל הייעודי שצופה בערוץ הזה באופן קבוע בוודאי שהחתך הסוציו אקונומי יותר נמוך ולכן, היכולת למשוך פרסומות ולקיים את הערוץ על ידי מערך רגיל של טלוויזיה מסחרית, כפי שאנחנו מכירים אותה היא יכולת שלמעשה לא קיימת. המצב שנוצר הוא כזה שבכל פעם נעשים ניסיונות להציל את העניין הזה בדרך כזו או אחרת. חברי, חבר הכנסת ציון פיניאן ואני, לאחר שהמצוקה הזו הובאה בפנינו סברנו שצריך שהמחוקק יתערב כאן וייקבע הסדר מחייב שלא יהיה נתון בכל שנה לשינויים וגחמות, כאלה ואחרות, ושיבטיח את קיומו של ערוץ ייעודי בשפה האמהרית שיוכל להתבסס על הפקות מקור שנעשות על ידי הקהילה כאן.


אני רוצה בעניין הזה להדגיש שבתחום הזה ישנן אולי שתי קונספציות. יש אחת שמדברת על כך ששידורים ייעשו על ידי רצועת שידור שתשתלב בכל מיני ערוצים אל מול הקונספציה השניה שמדברת על ערוץ ייעודי. אנחנו סברנו שהנושא של רצועות שידור הוא לא נכון ולא מתאים משום שמטבע הדברים הרצועות האלה יידחקו למקומות ולזמנים שהם בוודאי לא זמני הצפיה שבהם רוב האנשים מסתכלים ורואים טלוויזיה, ולכן הפתרון היחיד לעניין הזה הוא פתרון של ערוץ ייעודי שיאפשר לאנשים לקבל את השירות החיוני הזה לאורך כל שעות היום.


על פי ההצעה שלנו אוצר המדינה יקצה מדי שנה סכום כסף לעידוד השידורים וההפקות בשפה האמהארית. הכספים האלה יועברו למועצת הרשות השניה - -

- -

רבותיי – יעברו למועצת הכבלים והלווין, לידי ניצן חן. גם אני טועה לפעמים, זה קורה לי, תתפלא – ויעברו למועצת הכבלים והלווין כאשר היא תפרסם קול קורא באמצעים שלה או בכל דרך אחרת, ותאמר – רבותיי, עומד לרשותנו סכום הכסף הזה. מי שייענה לעניין, כלומר, גם יקיים את הפקות המקור וגם ישדר אותן בערוץ ייעודי שישדר באופן רציף, הוא יוכל לקבל את הכספים. יכול להיות שכאשר הדבר הזה יקרה יהיו מספר גורמים שיבקשו להתמודד על העניין הזה, והרשות, כמיטב הדרך שהיא עושה תמיד, תבחר בין לחלק את הכסף, או גורם אחד שיעשה את זה. יכול להיות שמלבד הגורם הקיים שמשדר היום לא יימצא גורם אחר, והוא, באמת, ייהנה מהעניין.


אני רוצה להדגיש ולומר בצורה הגלויה ביותרף אני נפגשתי עם נציגות של הערוץ הקיים. אני הבהרתי להם בצורה הברורה ביותר שבמסלול הזה אין שום ביטחון משום סוג שהוא שהם אלה שיקבלו את הכספים. השאלה היא מאד פשוטה, ברגע שהדבר הזה יהיה הוא יפורסם בצורה מסודרת, וכל גורם שייענה לאתגר הזה יוכל לקבל את הכספים והעידוד הזה, ולקיים את הדבר הזה. לכן אני חושב שההצעה הזו היא הצעה נכונה, היא מבטיחה את מתן השירות החיוני הזה לאוכלוסייה שזקוקה לו, היא מבטיחה את שימור המורשת והתרבות של קהילת עולי אתיופיה, היא מבטיחה שקיפות ציבורית מלאה ופיקוח הדוק על השימוש בכספים האלה, היא מבטיחה את זה שלא כל שנה נצטרך לעמוד בפני שוקת שבורה וחשש שהערוץ ייסגר וקהילת עולי אתיופיה תישאר ללא השירות החיוני הזה, ולכן אני חושב שמכל הסיבות האלה ראוי ונכון לתמוך בחוק הזה.


אני רוצה, כמובן, להדגיש שהחוק הזה עבר בתמיכת הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה, עבר, כמובן, גם במליאת הכנסת בקריאה הטרומית ואני מקווה שגם בוועדה כאן נצליח להשלים את חקיקתו כמה שיותר מהר.

שוב, תודה ליושב הראש שהביא את זה לדיון מהיר, וזה בגלל החשיבות של הנושא והחשיבות של הקהילה. יש לנו כ- 130 אלף יהודים עולי אתיופיה במדינת ישראל. המצב הסוציאקונומי שלהם הוא קשה ביותר, ההשתלבות שלהם קשה בשל תדמית מקדמית שהיתה. הקהילה היא מבודדת, סגורה, ולא מזמן העברנו את החוק של ייצוג הולם לעדה, שברוך השם – אני כבר שתי ישיבות בוועדת הכספים וחבריי, שרים מסיעתי שהגישו את ההצעה וכבר בשתי ישיבות ראיתי שהחוק עובד, והחלו כבר להכניס למסגרת הזו עובדים מקהילת אתיופיה לתוך המסגרות הממשלתיות והציבוריות.


705 מהבוגרים בתוך העדה אינם יודעים קרוא וכתוב. הם לא מגיעים לעיתונות הכתובה, וגם בתקשורת המדוברת, קרי רדיו, וכן הלאה, הם לא תמיד מצליחים להבין מה מדובר. לכן, מה שיש להם זה את התקשורת המצולמת והמושמעת, בשפה שלהם. 18 אל ף בתי אב מחוברים היום לשידורי הכבלים והלווין, ומרביתם מחוברים לערוץ האתיופי שקיים היום. הערוץ הוא בכלל בעייתי, כי אין פרסומים. זו לא קהילה, בגלל המצב הכלכלי, שיכולה לפרסם. זה לא פרסומים, הפרסומים פשוט לא מגיעים אליהם. לכן הם עומדים לפני סגירה. ידידי, חבר הכנסת לוין, ואני ישבנו עם האוצר - -

אני לא ישבתי עם האוצר.

אני לא ישבתי עם האוצר

דיברנו עם האוצר. אתה דיברת, אני ישבתי. דיברנו אתם ומה שקרה זה שהאוצר הסכים להקציב 4.5 מיליון שקל אבל, ולכן עבר- - -בקריאה הטרומית אישרנו את זה, ועדת השרים אישרה את זה, והם מתנים כמה התניות להמשך העניין הזה. אין לנו בעיה, נשמע אותם ונראה. הנושא הזה של הערוץ הזה יעזור מאד מאד להתערותם של בני הקהילה בתוך הנעשה במדינת ישראל וגם יעזור להם לשמוע כל יום לשמוע מה קורה במדינה, כי חלקם מנותקים בשל קשיי שפה.


לא מדובר בגוף פרטי. מדובר בגוף ממלכתי – מועצת הכבלים והלווין שהם עושים הכל על פי חוק, הם שומרי חוק, עושים את זה בצורה חוקית לחלוטין, וכשרה למהדרין, והכל יוטל עליהם. נמצאים הנציגים פה שגם יענו. תודה. אדוני היושב ראש.

קודם כל אני רוצה לברך את יוזמי הצעת החוק. אני חושב שזה ראוי ונכון – מאז שאני פה הגשתי הצעת חוק מאד דומה, כי חשבתי שצריכה להיות רצועת שידור קבועה בשפה האמהרית שתהיה מפוקחת במתכונת של ערוץ 9 וכן הלאה. אני יודע את הקשיים, שיהיה קשה לפרנס ערוץ כזה באמצעות פרסומות ובלי תמיכת הממשלה זה יהיה מאד קשה. אני לא אפעל כדי לעכב את הצעת החוק, אני רק מבקש שנכניס כמה ניסוחים. כשאני מסתכל על הצעת החוק זה נוד לשרת את - -

לא נכון. לא נכון.

תן לי להסביר. תן לי להסביר. אם מישהו יסתכל על סעיף (ב) ומכיר את מה שקורה בעדה האתיופית, יודע שגם - - לשרת את ערוץ 140. לכן אני רוצה לומר שבשום פנים ואופן הכנסת לא יכולה לאפשר להעביר תקציב לערוץ פרטי שגובה כספים - -

לא מדובר על - -

רק שניה. הוא גובה כספים ממנויים. אני חשבתי שהכיוון הנכון שאנשים לא יצטרכו לשלם מדי חודש בחודשו אלא - - הערוץ החדש, הקיים שנכנס עכשיו, באמצעות לווין, ואז, אם האזרחים היו מקבלים את הערוץ הזה - -

אני בעד, אבל 4.5 מיליון שקל לא יספיקו.

נכון. כלה סיפור הזה הוא אם אנחנו רוצים לעשות טוב עם קהילת עולי אתיופיה, לא בהקצאה ש 4.5 מיליון שקל – שזה באמת כסף מעט. יכול להיות שהוא ישרת את ערוץ ה- IETV והוא בהחלט ייתן לו לחיות. לא בטוח - -

ההצעה שלך תעשה לזה קבורת חמור.

אני רוצה שאנחנו נלך בכמה צעדים. אני לא רוצה להוסיף יותר מזה אבל אם הרשות השניה - -

מועצת הכבלים.

מועצת הכבלים יבואו ויגידו – אנחנו נעשה מכרז פתוח, יכול להיות - -

הם אומרים לך חד משמעית – אין להם דרך אחרת.

לכן אני אומר כדאי למנוע מראש מתן מראש לערוץ ITV, כבר מראש לקבוע, אני מציע לשנות את סעיף (ב) בניסוח המוצע. אני מציע אפילו שלא נעשה את זה עכשיו אלא לקריאת שניה ושלישית אלא אם כן זה עלול להיות נושא חדש. שלא יגידו שאנחנו מנסים לעכב את החוק.

הסיפה שלך הכי חשובה – בואו נעביר את זה קריאה ראשונה.

אמרתי – אנחנו נעביר את זה קריאה ראשונה. ואמרתי – ה - - שאני מציע אותו עלול להיות נושא חדש, ואני מציע שלא נצביע אלא נקיים עליו דיון. לא נצביע היום. אם לא יהיה נושא חדש, אני מציע שהייעוץ המשפטי - - את התשובה - -

מאחר ואני לא יודעת מה הצעת אדוני אני ודאי לא יכולה להביע עמדה אם נושא מסוים עם שינוי מסוים אחרי הקריאה הראשונה ייחשב בידי ועדת הכנסת נושא חדש או לא. בכל מקרה, בוועדת הכלכלה אנחנו מכינים הצעות חוק גם לקריאה הראשונה, כפי שצריך, לא מעבירים הצעת חוק בלי דיון. אנחנו קרא ונשמע הערות לנוסח. בוודאי. זה אחרי שהוועדה תשמע הערות כלליות.

אז באיזה שלב מעבירים ניסוחים?

הנוהל כאן הוא שקודם שומעים הערות כלליות ואחר כך קוראים ושומעים הערות לנוסח.

האם אפשר להגיד הערה קצרה, כי חבר הכנסת מולה עוזב – לא מדובר בהצעת החוק הזו בהעברת כסף לערוץ ספציפי - לא IETV ולא שם קוד אחר. מדובר אך ורק בהעברת כספים לחברות הפקה על סמך אמות מידה אובייקטיביות, כמו שוועדת התמיכות היום, של מועצת הכבלים והלווין, ומשרד התקשורת, מחלקת לגופים משדרים על פי קריטריונים.

לכן על כמה וכמה הניסוח שאני אציע אותו – זה ניסוח שיפיג בדיוק את החששות שלך.

מתי אתה מתכוון להציע - -

ברגע שנקרא.

קודם כל אני מברכת על ההצעה. אני חושבת שזה חשוב. אני רוצה לשאול – זה הולך להיות חוק חדש? הוא נכנס לחוק התקשורת לגבי זיכיונות, רישיונות? מה הולך להית פה? הייתי רוצה לשאול אותך, אדוני היושב ראש.

הוא אמור להשתלב בתוך חוק התקשורת – בזק ושידורים, להוסיף לו סעיף 6לו1.

זאת אומרת, הוא הולך להיות מעין מכרז כמו שיש לך מכרז לערוצים ייעודיים?

לא, לא. הוא לא מייצר מכרז לערוץ שיש לו רישיון. הוא בא ואומר: ייצא קול קורא שאומר – יש לנו בקופה X כסף למטרה של עידוד הפקות בשפה האמהארית. מי שמעוניין לגשת – יכול, אבל אנחנו מתנים את האפשרות ליהנות מהכסף הזה בכך שמי שיקיים את ההפקות ישדר אותם בערוץ ייעודי שמשדר לפחוות 12 שעות ביום, 6 ימים בשבוע.

זו אולי הכוונה, אבל הנוסח לא משקף אחד לאחד את מה שאדוני אומר

למה?

כי אל"ף – לא מדובר כאן בכלל על ערוץ ייעודי, דבר שני – לא ברור אם זה להפקות או גם לשידורים – יש גופים משדרים ויש גופים מפיקים.

· - -

אבל מי מקצה אפיק לערוץ הזה?

אני, למשל, כשקראתי, לא הבנתי שמדובר בערוץ ייעודי, וגם היום הערוץ הקיים הוא לא ערוץ ייעודי.

- - -

אבל לערוץ ייעודי יש הגדרה בחוק התקשורת.

אוקיי, יכול להיות שהמינוח הוא לא נכון, אני - -

אבל אם זה לא ערוץ ייעודי, בעצם – מה שמעניין אותי לדעת – מי מקצה אפיק לערוץ הזה. זו שאלה אחת.

זה לא אפיק, זה לא ערוץ. יש פה ערבוביה. אם היושב ראש יסכים - נעשה סדר – ראשית, אני רוצה לומר שהצעת החוק היא יותר מאשר מבורכת. אני, כניצן חן, רגולטור, אומר "יישר כוח" גם ליושב ראש וליוזמים כי מדובר פה במחיקת עוול, שלא לומר חרפה, מצוקה של 20 שנה, כי במקור, כאשר הערוצים הייעודיים יצאו לדרך הפקות מקומיות בשפה האמהרית היו חלק אינטגראלי מהפקות בשפה הרוסי, ואיכשהו, בעשור וחצי האחרונים שכחו את הדבר הזה ונשאר ערוץ 9 כפי שהוא, בלי לפגוע באף אחד.

זו היתה החלטת הממשלה והוועדה בזמנו?

גברתי היועצת המשפטית, כיוון שר לאחרונה פשפשנו בהחלטת הממשלה הקודמת מסוף שנות ה90, התשובה היא –כן. על פי חוק פלד, ההמלצה היתה – כולל בשפה האמהארית.

תרשה לי –

צר לי, אני, כמייסדת הערוץ לא זוכרת שהייתי צריכה לעשות משהו באמהארית.

כשזה הגיע אליך מישהו כבר שכח אותם בדרך.


כדי לעשות סדר, לא מדובר פה לא במציאת אפיק חדש או בהעברת כסף מכספי מדינה לחברה פרטית, מסחרית או ציבורית. מדובר פה בסך הכל בקיבוע מנגנון קיים שקיים היום בוועדת התמיכות, שאני במקרה גם היושב ראש שלה, שמדינת ישראל קובעת תכליות ציבוריות, כמו, למשל, שהיא מסבסדת שידור קהילתי ב- X מיליוני שקלים לשנה, כמו, למשל, שהמחוקק קבע שחדשות מקומיות זו תכלית ראויה, ולכן – מכספי התמלוגים משלמים 25 מיליון שקלים למען חדשות מקומיות. אותו הדבר כמו שמחלקים כספים לשידור קהילתי, 250 גופים משדרים מקבלים מימון ממשלתי על סמך אמות מידה מקצועיות שוועדת התמיכות קבעה. מי שקובע את התבחינים האלה זו ועדה משותפת על בסיס קריטריונים של משרד המשפטים, של משרד התקשורת, של נציג משרד האוצר – אין פה מחטף, לא במחשכים ולא לא במחשכים.

מדובר פה בחלוקת כספים לחברות הפקה שיצרו הפקות מקומיות בשפה האמהארית.

איפה זה ישודר?

זה ישודר בכל ערוץ שיעמוד בקריטריונים שתקבע הצעת החוק הזו. הצעת החוק הזו יש בה מספר חורים, כי פעם אחת, כמו שהיטיבה לתאר אתי בנדלר קודם – אומרים – הפקה מקורית ופעם אחת אומרים – שידורים. שידורים זה כולל גם רכש זר, תכניות זרות, שאני מניח שהמחוקק לא היה רוצה לממתן תכניות כאלה שאין שם שום תכלית שבגינה המדינה צריכה לממן את זה. מה שאני מנסה לומר – הצעתי היא פשוט לממש את מה שוועדת השרים לענייני חקיקה עשתה. גם היא תמכה וברכה על החוק, ולקבוע שבתוך X זמן, לא הרבה, צוות מקצועי , בראשות הגורמים הרלבנטיים, יביא בפני הוועדה המכובדת מנגנון ברור, כתוב, דבר דבור על אופניו – מה הצעת החוק כוללת, ואיך מיישמים אותה הלכה למעשה.

אני רוצה להמשיך לשאול – תראה, אני חושבת שכמו שאמרה היועצת המשפטית: מה שאתה אומר לא כתוב פה. בעצם, מה שאתה אונר, שאם יש גוף הפקה שעומד בקריטריונים הוא יקבל חלק מהכסף ואז אנחנו עכשיו נתחיל לחפש איפה נשים את התכנים האלה. אני חושבת שאם כתוב פה שהערוץ אמור להביא אל הקהילה האתיופית מבט על מדינת ישראל ולקרב אותם, מה שעשינו בזמנו בערוץ 9 – בעצם, אם הם יצטרכו לחפש את התכנים האלה כל פעם במקום אחר, לא עשינו כלום. אם כבר עושים הצעה כזו, אני לא מבינה למה אנחנו לא מקצים לנו ערוץ - -

יש ערוץ.

אבל פה מדובר על זה שלא רוצים להעביר את זה לערוץ קיים.

-

לי לא איכפת אם זה ערוץ כזה או ערוץ אחר. אני רוצה להציע פה כמה דברים: 1. צריך להקצות ערוץ. אם הוא כבר קיים והוא יעמוד בקריטריונים, מצדי שזה יהיה הערוץ הקיים. אם הוא לא עומד בקריטריונים, שזה יהיה ערוץ אחר. 2. צריך לתרגם אותו לעברית - -

על איזה קריטריונים את - -

זה לא נכתב, אני דווקא מבסוטה מזה שלא צריך לעשות פה over ביורוקרטיה, וצריך לעשות את זה כמה שיותר מהר, אם אנחנו מחליטים להקים ערוץ, זה צריך להיות איזה ערוץ ייעודי, מסוים.

יש היום ערוץ שהוא איננו ערוץ ייעודי. את אומרת – צריך להקים ערוץ ייעודי בשפה האמהארית.

אני חושבת שזה מאד מאד חשוב. צריך להקצות אותו, לדעתי, לתקופה של X שנים, להחליט שזה 10 שנים, כי צריך לראות מה קורה – 4.5 מיליון זה הרבה כסף. יכול להיות שאנחנו נראה שהאוכלוסייה לא מספיק מעורבת, אז נמשיך עוד 10 שנים או עוד 5 שנים – לא משנה. או שנראה שהם כבר כל כך התערבבו, שאת ה – 4.5 מיליון האלה ניתן לחדשים שיגיעו – עולים ממקום אחר.

יש עולים שבאים

אז עוד יותר טוב. אז יבואו גם מפאלשמורה.

בימים האלה יש עליה. גם אלה שהגיעו כבר, הם זקוקים לשפה האמהרית כי הם לא שולטים בעברית, אין ויכוח שיש צורך בזה.

אני בעד, אני רוצה לעזור לכם. אני אומרת שאם נעביר 4.5 מיליון עכשיו ואתם תתחילו לחפש – אם זה בערוץ 2 או שזה בערוץ 10 - -

אני אולי לא הסברתי את עצמי שהערוץ משדר 12 שעות בשפה - - לא להגיע למצב שערוץ 2 ישדר - - -

כרגע יש ערוץ אחד שעומד בקריטריונים אבל יכול מאד להיות שאחרי שהמדינה תחליט לממן ב- 4.5 מיליון שקלים לשנה יהיו שלושה ערוצים אתיופיים. הכסף לא - -

אז אני מאד מצטערת – מה שאמרת עכשיו זה משהו לא רציני. עכשיו, ל-130 אלף איש נעשה - -

לא, אני אמרתי שהכסף לא צבוע לערוץ אתיופי ספציפי.

אז עוד פעם – אתם מדברים על משהו אחר. אני לא מדברת, לא איכפת לי - - מה שחשוב שזה יהיה בערוץ אחד.

אני רוצה לומר פה שתי מילים. מה שאת אומרת שזה מדויק, ואני גם אגיד משהו שמאר חבר הכנסת יריב לוין, לחזק פה את העניין. היו ניסיונות לתת לאתיופים רצועות שידור שהגיעו לזה שבסופו של דבר הם קיבלו חצי שעה בטלוויזיה החינוכית ביום שישי ב-12 בצהריים, במשך שנים. כי באמת כמו שאמר ניצן, הקימו את הערוצים הייעודיים, אמרו לאתיופים – תקבלו, אבל שכחו אותם מייד, , ערוץ 9 קיבל את הערוץ, והכל בסדר. הערוץ הזה שקיים היום, שאני מייצג אותו למרות שהמנכ"ל שלו הוא בחו"ל, אז אני סמנכ"ל הערוץ ואני שותף אתו – הוקם כפרויקט חברתי. הוא הוקם כי לא היה ערוץ ייעודי ולא נתנו לאתיופים את אותן זכויות שנתנו לשאר הערוצים הייעודיים. הוא הוקם בלית ברירה בתור ערוץ פרטי. חבל ששלמה מולה לא פה כי הוא יודע את זה והוא מתעלם מזה. והוא הוקם כך כי היה צורך, והצורך הזה ברור לכולכם, שיהיה ביטוי לקהילה האתיופית בשפה שלהם, שיבטא גם את התרבות שלהם וגם יעזור להם בקשר עם מדינת ישראל. וזה מה שהערוץ הזה עושה יום יום, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. ולכן הרעיון שחבר הכנסת שלמה מולה מעלה פה – אומר: נעשה רצועה כזו. ניתן בערוץ 33 שעתיים, ולהוא ניתן עוד שעה בערוץ 2 וככה אנחנו נפזר - -

זו לא כוונת החוק.

אני יודע, אבל זה מה שהוא הציע, וזה יתקע את כל הסיפור.

נכון שאנחנו לא מוגדרים באופן משפטי כערוץ ייעודי, ולכן הקריטריון שנקבע בחוק הוא שמי שישדר בסופו של דבר את ההפקות, ומדובר על הפקות בשפה האמהארית, שלזה צריך לעזור – הפקות מקוריות בשפה האמהארית, שהערוץ לבדו לא מסוגל להפיק, כי אין לו תקציב - -

מה התקציב שלכם - - ?

התקציב שלנו כולו הוא 5 מיליון שקל בשנה, שזה התקציב הכי קטן לערוץ טלוויזיה שמשדר כל כך הרבה שעות.

מה זה, תרומות?

הכסף בא ממנויים. היום מחוברים לערוץ מתוך 18,000 בתי אב שמחוברים לשתי הפלטפורמות ל- HOT ו- YES, מחוברים לערוץ כ- 16 אלף בתי אב, לא כולל מרכזי קליטה, שיש להם, במועדונים, וזה לא כולל את הצבא, שזה פתוח גם להם.

כמה עולים דמי מנוי?

דמי מנוי זה 16 שקל לחודש, כאשר הערוץ מתחלק בזה 50-50 עם הפלטפורמות. זאת אומרת, דמי מעבר שאנחנו משלמים זה 50% או 45% במקרים מסוימים – עם הפלטפורמה. זאת אומרת, אנחנו מקבלים רק חצי מה- 16 שקל. אז אפשר להבין שכל התקציב שלנו שבא ממנויים הוא בערך 20% מהתקציב של הערוץ. כל השאר בא מזה שיש לנו שיתופי פעולה עם כל מיני גופים, כי כמו שנאמר – פרסומות אנחנו לא יכולים - -

תוכן שיווקי?

זה לא תוכן שיווקי. אנחנו עושים תכניות עם משרדי ממשלה, קצת, שצריכים לעשות איזו הסברה, קמפיינים - - קצת קיבלנו כסף מגופים כמו הג'וינט ובזמנו גם קצת מהסוכנות. וכל השאר אנחנו מחזיקים על הגב, הערוץ שלנו – ואני אגיד לכם עוד משפט אחד שהוא מאד משמעותי – אנחנו בעד שיקימו 60 ערוצים כאלה. אני לא רואה, אין לנו שום בעיה. אין לנו בעיה של תחרות. אנחנו לא מנסים להתחרות או להגיד שאף אחד לא יעשה. מי שרוצה – היוזמה ברוכה. אנחנו משדרים אמהארית 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, וזה הרעיון הנכון, שיהיה ערוץ, ויום אחד אולי יהיה עוד ערוץ, שישדר לקהילה האתיופית בשפה שלהם, בתור ערוץ טלוויזיה.


הדבר הקריטי הוא המימד של הזמן. אנחנו גוררים את הסיפור הזה הרבה הרבה זמן. – הערוץ הזה הוקם לפני 4 שנים. הוא בקשים איומים, ואנחנו גם הודענו לשר התקשורת, בזמנו, שאם לא יהיה פתרון מהיר – אנחנו הולכים לסגור אותו. ואני לא בטוח אחרי שזה ייסגר מי כן יוכל לפתוח ערוץ כזה, כי הקשיים הם כאלה גדולים שהערוץ עומד להיסגר, ובגלל זה אני חושב שהפורום הנכבד הזה וכל הפורומים שצריכים להחליט, צריכים לעשות את זה מאד מהר.

רק על זה שהתחלתם מגיע לכם קרדיט, אני חושבת.

יש לי הצעה לשאר אלה שנרשמו לדיבור – אני מבין שכולכם בעד הצעת החוק. אני מציע שאם אין לכם משהו חשוב במיוחד שלא נאמר פה קודם להגיד, שנסיים את החקיקה של החוק היום, ותדברו תוך כדי סעיפים –

באופן כללי רציתי להתייחס – קודם כל, אני מאד מברך את היושב ראש וגם את היוזמים. 130 אלף יוצאי אתיופיה בישראל, אין להם אפשרות של קבלת אפשרות שידור באמהרית על ידי המדינה. לכן אני חושב שהערוץ הזה שאמנון דיבר עליו זה הערוץ היחיד שנותן כל יום שידור דרך המנויים. זה חיוני, זה חשוב לתהליך הקליטה של העולים. דרך הערוץ הזה העולים מקבלים הסברים על מדינת ישראל, על תהליכים, על התמודדות עם קשיי הקליטה. לכן אני מאד מברך על זה, החוק הזה מאד חשוב לנו. העניין הטכני – מי יעשה, איך יעשה, יש חוק במדינת ישראל, זה יילך במסגרת החוק. לכן אני חושב שחשוב לנו לא למשוך את הדבר הזה. אני מאד מודאג שאם הערוץ הזה ייסגר מחר – אין אפשרות, הקהילה יכולה לקבל, ללמוד, להתעצם ולדעת את הזכויות והחובות של הקהילה. לכן אני קורא לכל חברי הכנסת להתאחד, לתמוך, להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר.


אני יודע שתמיד האוצר מתנגד. אני אומר לאוצר - -

אולי הם עוד יפתיעו אותך.

לא. אני מכיר אותם, אני אומר לך – הלוואי שאני טועה. 4.5 מיליון, זה דבר קטן מאד ל-130 אלף אזרחים מגיע סוף סוף לקבל את השירות הזה. אם השירות הזה לא יתקיים, הטלוויזיה תיסגר- זה יהיה על המצפון של כל מי שמתנגד לדבר הזה.

אנחנו מבקשים שוב לדבר בקצרה כדי שניתן יהיה להתחיל לקרוא את הצעת החוק ולסיים אותה, אחרת לא תהיה הצעת חוק היום.

אז אני אקצר – אני רוצה להגיד תודה לחברי הכנסת – ציון פיניאן, ויריב לוין, שאתם דוחפים ומקדמים את זה. באמת, אחרי 20 שנה הקהילה שהיא מאד מקופחת, הגיע הזמן לתקן את העוול. אני רוצה לתת דוגמה – היום, בשנת 2011, 30% מהנשים שנרצחו על ידי בני זוגן הם נשים יוצאות אתיופיה. לא יכול להיות שאין חיבור, שהעדה תוכל להשתלב במדינת ישראל. ולכן, זו אחת מהדוגמאות. בשביל להיכנס לערוץ האתיופי בשפה האמהארית אנחנו צריכים לשלם עד 300 שקל כל חודש לחברות אחרות ומתוך זה הולך 16 שקל לשפה האמהארית. אם אנחנו לא נכנסים בהוראת קבע ל – YES או ל- HOT, אנחנו לא יכולים לצפות בשידורים בשפה האמהארית וזה מקשה על הקליטה. לכן אני מברך וראש הממשלה תומך וגם שר האוצר, בחוק הזה. אני מבקש, אדוני היושב ראש, לקדם אותו כמה שיותר מהר ולאשר את החוק.

אין יותר מהר ממה שזה מקודם.

נכון, בהחלט, אני מצדיע, אדוני היושב ראש.

קודם כל אני מברך על החוק, מברך את היושב ראש וחברי הכנסת ציון פיניאן ויריב לוין. אתם עושים עבודה מעולה, אבל לפני יותר מחצי שנה נפגשתי עם שר התקשורת. עיצבן אותי לראות שאנשים שמרוויחים 2000 שקל לחודש שצריכים להתחבר לחברת YES או HOT ולשלם 300 שקל, ומתוך זה 17 שקל שישלמו על הערוץ האתיופי. כל מי שאין לו – לא יכול להתחבר. אז אמרתי לו – שהמדינה תבטל את החוק הזה. שתיקח את הכסף, תיתן לערוץ ITV הזה והם יוכלו לצפות. אחד הדברים, כמו שאלמסו אללי אומר פה – צריך להכניס בסעיף זה שלא יגבו מהם כסף. שיהיה ערוץ ממלכתי, בחינם, שהם יוכלו לצפות. אוכלוסייה מבוגרת, כ-70% כפי שמתואר, אין לה חיי תרבות. הצורך האקטואלי שלה זה לא בקריאה. הצורך בא משמיעה, בא מראיה חזותית, ולכן אני אומר – אם לא ניתן להם את השירות הזה, תחשוב על עולה חדש שמגיע לארץ – אין לו איך לתקשר, הוא לא יודע מה קורה בארץ לכן אני חושב שזו לא רק החלטה, זה מעשה ציוני לחלוטין לדעת גם לקלוט אותם מבחינה תקשורתית, אקטואלית, ואני חושב שהחוק מאד חשוב ואני מקווה שהוא יעבור. תודה על הרצון שלכם.

אני לא אחזור על מה שאמרו אבל זה באמת חוק חברתי פר אקסלנס, אין פה שאלה. הנתונים מראים שהקהילה האתיופית הולכת ומתרחקת מהחברה הישראלית. יש יותר תחושת חוסר שייכות למדינה. זה אינטרס מובהק שלנו בחרה להעביר מסרים דרך המדיה הטלוויזיונית. תחשבו על הדבר הכי בסיסי – יום הזיכרון, יום השואה. איזה קשר יש לקהילה הזו אם כל השידורים הם בעברית? גם להם נפלו בנים במלחמות. זה אינטרס חיוני של כולנו שיהיה להם ערוץ עם תכנים שיחברו אותם למדינה, להיסטוריה, לציונות, דברים בסיסים כמו למשל ללכת לבנק או דברים שהקהילה המבוגרת פחות טובה בהם. הם דברים חיוניים.

רק להבהיר – תמיכת הממשלה בקריאה הטרומית היתה בכפוף לתיאום הליכי החקיקה עם משרד האוצר ובהתאם למתווה שאושר- -

לא נכון. לא נכון. אני מפנה אותך לפרוטוקול מליאת הכנסת. החוק הוצג במליאת הכנסת. הממשלה אפילו לא השיבה, וזה מה שקובע. זה המצב, צריך לומר את האמת.

הוא מקריא מתוך - -

הוא מקריא החלטה של ועדת שרים. אני יכול לומר שאני הודעתי מראש שאני לא מסכים לשום תנאי של תיאום – זה עבר בוועדת שרים, כשזה עבר בוועדת שרים חזרו אלי ואמרתי שאני לא מסכים לתאם שום דבר. אמרתי כי ידעתי לאן אני אגיע אם אסכים. ואז זה עבר והגיע למליאה, והממשלה החליטה לא להשיב, ולקבל את זה ללא שום מגבלת תאום. הדברים פשוטים וברורים.

נעביר את זה בתחילה בקריאה ראשונה ולאחר מכן יהיו בוודאי - -

את מה נעביר? בנוסח הנוכחי יש שאלות שצריך לענות עליהן, אי אפשר להתחמק מזה. אני עדיין לא מבינה על איזה סוג של ערוץ מדובר – אנחנו תכף נדבר על זה, האם מדובר על ערוץ מיוחד? ערוץ ייעודי?

אני רק אומר לך במילה אחת – למשל, ערוץ ייעודי הוא ערוץ שיועבר במסגרת שידורי ה- DTT, אלה הערוצים הפתוחים לציבור, שניתן לקלוט אותם באמצעות ממיר, רכישה חד פעמית של ממיר, ואז אפשר לקלוט אותם גם אם אתה לא מנוי על הכבלים או על הלווין. אני שומעת שיש לכך דרישה מאד ברורה מצד נציגי הקהילה כאן. אבל מצד שני, כדי שערוץ מסוים יהיה ערוץ ייעודי יש הליכים שמתחייבים לפי החוק, ויש כללים מסוימים שחלים על הערוץ הייעודי, והערוץ הזה צריך בכלל להיבחר במכרז שמפרסמת המועצה. ולכן צריכים להבין בכלל על איזה סוג של שידורים אנחנו מדברים כאן.

,ערוץ ייעודי" היה שימוש בטרמינולוגיה לא נכונה. הכוונה היא לערוץ שיעמוד במגבלה של שידור רציף בשפה האתיופית לאורך שעות היום.

אבל אז צריכים להבין שלא ניתן יהיה לקלוט אותו אלא אם אתה מנוי על הכבלים והלווין.

זה המצב, אין ספק שהעניין הזה הוא בעייתי וראוי היה לתקן אותו, אבל אנחנו הרי לא נשנה את כל העולם ביום אחד, והמטרה שלנו היא קודם כל להציל את הקיים לפני שנגיע לארץ המובטחת. לכן, בשלב הזה, ומבלי להתעלם מההערות הנכונות ובכלל מהפלטפורמה, אנחנו לא רוצים כרגע לעשות מהפכה בעניין הזה.

התמיכה של משרד האוצר היתה מתוך הכרה בצורך הזה ומתוך הבנה שיש הצדקה למצוא פתרון לבעיה וערוץ לקהילה האתיופית. אנחנו גם מוצאים כפי שניצן חן ציין – חורים בנוסח הנוכחי של ההחלטה, גם בהיבט של הסכום. ככל הידוע לי, לא היתה הסכמה על הסכום, אני לא מכיר הסכמה כזו. גם לגבי סעיף (ב) --

הדבר היחיד שהיתה לגביו הסכמה זה 4.5 מיליון שקל.

ככל הידוע לי – לא. אני מצטרף לדברים שנאמרו פה על ידי נציגים מהקהילה, שאני לא זוכר את שמם, על העניין שכיום, כפי שההצעה מנוסחת, בעצם תיתן תמיכה לערוץ שהיום הוא ערוץ בודד, שבשביל לקלוט אותו צריך לשלם 201 או מינימום לחברות הכבלים ובנוסף 16 שקלים בשביל לקנות את הערוץ. כשאתה מנסה לתמוך באוכלוסייה חלשה מכספי מדינה, אני חושב שזו לא הדרך. הדרך הנכונה יותר היא לפעול או בכיוון של להגדיר את הערוץ כערוץ ייעודי, ואז, במסגרת המכרז שייצא, במידה ויהיה צורך בסובסידיה, ואני מעריך שאכן יהיה צורך, כי זה ערוץ שכפי שאמרו, קשה לו להתקיים כלכלית, אז באמת תינתן הסובסידיה הזו, בעצם במכרז, בהליך מכרזי, שככה יבחרו ערוץ ייעודי, והוא באמת יוכל לעמוד בתנאי של שידור מעל 12 שעות לחודש.


אלטרנטיבה שניה היא לחייב את הרשות השניה או את מועצת הכבלים והלווין לקבוע בחקיקה חובת רגולציה לזכיינים לשידורים בשפה האמהארית, ואז, בעצם, ניתן יהיה לתמוך בתמיכות שישודרו במסגרת הערוצים הקיימים. להעביר תמיכה לערוץ הקיים בלי שום פיקוח נוסף – אנחנו נתנגד להצעה כזו.

אנחנו עוברים להקראה.

"הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – השקעה בשידורים ובהפקות בשפה האמהרית), התשע"א-2011

הוספת סעיף 6לו1

1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, אחרי סעיף 6לו יבוא:
"השקעהבשידורים ובהקפות בשפה האמהארית

6לו1 (א) אוצר המדינה יקצה מדי שנה 4.5 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – כספי תמיכה) לעידוד שידורים והפקות בשפה האמהארית עבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה – הקהילה), שיחולקו לפי הוראות סעיף זה".

יש כל מיני דברים שצריך להשלים בחקיקה לקראת הקריאה השניה והשלישית, אנחנו נתייחס לזה אולי בהרחבה לגבי הסעיפים האחרים. עכשיו אני אומרת דברים שהם רק על פניו, כדי לשפר את הנוסח לקראת הקריאה השניה והשלישית? זה לא בא במקום כי יש כאן עוד דברים שצריך להסדיר אותם, שחסרים בתוך החוק הזה.

תנו הערות ראשוניות שמתחייבות לצורך הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, תודיעו באיזה נושאים אתם רוצים שנדון לאחר מכן, ככל שהוועדה תאשר את זה, אני אתייחס לכך בדברי ההסבר.

בסדר.


אז אם אפשר להתייחס לסעיף (א) אני מציע להוריד את המילים "עידוד שידורים" – הייתי אומרת "עידוד הפקות מקומיות" בשפה האמהארית, ולהגדיר מה זה הפקות מקומיות, שהפקה מקומית – שאלתי את ההגדרה מחוק הרשות השניה, ששם זה לצורך אחר, אבל ההגדרה: "מדובר בתכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית ..." אני מקווה שאני אומרת בסדר.

"כולל המנהלים" הייתי קובעת.

"המתגוררים בדרך קבע, בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהארית, ולגבי רוב, בחוק הרשות השניה יש הגדרה למה זה "רוב". אנחנו נגדיר את זה בהתחלה כמו שם, אבל אפשר לדון בזה אחר כך, כמה צריך שיהיו כאשר מדברים על רוב. בהגדרה זה רוב - 75% לפחות.

אני חושבת שאחד הדברים שצריך לעגן בחוק זה שהמנהלים יהיו יוצאי אתיופיה. כי יש נטיה בדרך כלל, את יודעת - -

אני חושבת שככל שמדובר בערוץ פרטי – אנחנו לא צריכים להכתיב להם מי יהיו המנהלים.

למה פרטי? את נותנת 4.5 מיליון שקל מהמדינה.

זה עדיין ממשיך להיות ערוץ פרטי.

גם המכרז לערוץ 9 דרש מנכ"ל שיש לו קשר חזק לקהילה האתיופית.

לפי הנוסח לא מדובר בכסף שעובר לערוץ אלא לחברות ההפקה.

אני רוצה להבין את השינויים שאתם מבקשים, כדי שהוועדה תוכל להחליט אם לקבל אותם או לא.


דבר ראשון – ההקצאה תהיה לעידוד הפקות מקומיות בשפה האמהרית, פלוס הגדרה מה זה הפקות מקומיות.

נכון. בסוף הסעיף יהיה: "לעניין סעיף זה – הנפקה מקומית...." כמו שהקראתי.

ומה בקשר להערתה של חברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ שמבקשת שגם המנהל יהיה בעל זיקה לעדה.

לא, זה לא חוק עידוד תעסוקה לבני העדה. אנחנו רוצים הפקות ושידורים.

חוק עידוד יצוג הולם כבר עבר.

אני חושבת שאתם טועים, אבל תעשו מה שאתם חושבים. יש פה בעיה. אנחנו מדברים על העברת - -

האם שיודע להוציא את ההפקות הטובות ביותר עבור העדה - -שיכול לנהל את זה הכי טוב. מה המטרה של החוק?

אנחנו רוצים להעביר את הכסף לערוץ שמשדר לפחות 12 שעות.

זה בסעיף קטן (ב). עוד לא הגענו.

מדובר על עידוד הפקות כרגע. הכסף יועבר לחברות הפקה. השידור של ההפקות האלה יהיו בערוץ מסוים שתיכף נשמע עליו - - - אבל קודם כל – הכסף לא יועבר בכלל לערוץ, בהתאם להצעה.

ההגדרה כמו שקראת אותה – נועדה להבטיח שבאמת, ההפקה המקומית שלה אנחנו מקצים את הכסף, מי יהיה חלק ממנה. זאת אומרת, שהם יהיו בני העדה, וכו' וכו'.

היות והכסף לא עובר לערוץ, הוא עובר להפקות יהיה קשה מאד לכנסת לקבוע שמנהל חברת הפקה שתפיק את ההפקה יהיה - -

לא דיברתי על מנהל ההפקה. דיברתי על מי שמנהל את הערוץ.

- - -

אם כך אני חוזרת – סעיף קטן (א) בשינויים שיוכנסו בו, בהתאם למה שמתגבש כאן הם שהכסף יועבר לעידוד הפקות מקומיות בשפה האמהארית ותיווסף הגדרה להפקות מקומיות בהתאם לאמות המידה שהקריאה דנה נויפלד.

בסדר גמור.


מי בעד? פה אחד. נמשיך בהקראה.

חבר הכנסת יריב לוין מצביע במקום אופיר אקוניס וחבר הכנסת ציון פיניאן – במקום דני דנון. וחברת הכנסת שמאלוב – ברקוביץ מצביעה במקום אלי אפללו.

"אני ממשיך בקריאה: (ב) כספי התמיכה יחולקו על ידי המועצה לצורך שידורים והפקות בערוצים המשדרים בשפה האמהארית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות ביום במשך שישה ימים בשבוע".

להוריד את המילה "שידורים" ולהוסיף "מקומיות" אחרי "הפקות": "...לצורך הפקות מקומיות בערוצים".

אני רוצה להציע, לאור הדיון שהיה כאן קודם – אני חושב ש-12 שעות ביום, צריך באיזושהי דרך להבהיר שאין הכוונה מ- 6 בערב עד 6 בבוקר, או כל מיני פטנטים כאלה, של 12 בלילה עד 12 בצהריים, או כל מיני סידורים כאלה.

אז מה אתה רוצה?

אני חושב שצריך להיות איזשהו דגש שבשעות שהן שעות הפריים טיים - -

בשעות צפיית שיא. זה מונח שמקובל.

זה מצוין. אז אני חושב שכדאי שזה ימצא את ביטויו כדי שאנחנו - -

המילה "שידור" לא צריכה להיות בסעיף הזה, אחרת זה לא מסתדר מבחינה לוגית. "שידור הפקות מקומות". בסעיף קטן (ב): "כספי התמיכה יחולקו לצורך שידור הפקות מקומיות בערוצים".

"...בערוצים המשודרים בשפה האמהרית, מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות, שש מהן לפחות בשעות צפית שיא, במשך שישה ימים בשבוע"


ערוצים המשדרים בשפה אמהרית – אני רוצה לדבר על כך ששפת הדיבור באותם שידורים – אנחנו מדברים. לא בדיבוב ולא בתרגום.

כן. ברור.

אני רוצה להעיר הערה לגבי השעות. שעות השיא בפריים טיים זה 19:00 עד 23:00. אם אנחנו מדברים פה על אוכלוסייה שיושבת בבית אז יהיה לא נכון להעביר להם את השידורים בבוקר. אני לא מבינה למה צריך להיות 12 שעות ולא, נניח, 16. ברגע שאתה עושה 16 שעות שידורים אז אתה סוגר מ-7 בבוקר- -

אבל אז זה מחייב אותם לשדר 16 שעות.

השידורים הם 24 שעות רק שידור ראשוני זה 12 שעות. הערוץ הזה משדר 24 שעות ביממה.

· - -

זה יכול להיות בסופו של דבר הערוץ הקיים היום אבל - -

כשאת אומרת שזמן השידורים לא יפחת מ 12 שעות הכוונה היא לא שאחרי 12 שעות הוא סוגר והולך הביתה. הכוונה היא – 24 שעות זה שעות שידור ראשוני. הוא יכול - -

- - -

הרי כל ערוץ בכבלים ובלווין לא מחשיך מסך. הוא משדר 24 שעות.

יכול להיות שיקום מחר ערוץ משותף לערוץ בשפה האמהרית וערוץ בשפה נוספת, ויחלקו את שעות השידור ביניהם, אינני יודעת.

· - -

אבל למה לסגור את הדלת בפני אפשרות, לצורך העניין, נניח, שהערוץ הזה, כדי להתחזק, יחליט שמשדרים 24 שעות ביממה, אבל מחלקים את שעות השידור בין שעות בשפה האמהרית לבין שעות בשפה נוספת.

מה זה נוספת? ערבית? רוסית.

אני לא יודעת, אני לא רוצה לסגור את הדלת בפני יוזמות.

יש פה כוונה מאד טובה והדבר הזה יכול לפגוע. אני מציעה להאריך את שעות השידור – לא פחות מיותר שעות. אם כבר מתכוונים לאמהרית למה מעבירים פה עוד שפה? אני לא מבינה.

אם זה יהיה 16 שעות ההצעה הופכת להצעה תקציבית? זו הגדלה של שעות שידור.

העבירו לי פתק – נניח שבאותו ערוץ שידור יחליטו לחלק את שעות השידור בין אמהרית לבין שעות שידור בעברית קלה, כדי שילמדו את השפה. למה לסגור יוזמות?

או תכניות בעברית לצעירים.

אנחנו רק חושבים שנדרשת עוד חשיבה על מנגנון חלוקת הכספים – האם צריך לחול עליו הנוהל שנקבע לפי סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב על חלוקת כספי תמיכות - - תשב הוועדה שמחלקת, לפי איזה קריטריונים – אלה דברים שעוד דורשים חשיבה לדעתנו.

אני מציעה שנשאיר את זה כהערה לדברי ההסבר ונכתוב שבעת הכנת הצעת החוק לקריאה השניה והשלישית תדון הוועדה בדרכי החלוקה, מנגנון החלוקה, והפיקוח.

מה קורה, למשל, אם זה ערוץ קיים או – כרגע האוכלוסייה משלמת 16 שקל לחודש. זאת אומרת, הקטע - - לא משנה איזה ערוץ, שיש לו פלטפורמה משודרת, הוא יעבור פעם ל- DTT. מישהו חשב על זה?

זה חוק אחר.

אם כך – בסעיף קטן (ב) – "כספי התמיכה יחולקו על ידי המועצה לצורך – הפקות מקומיות...." אנחנו נבהיר בנוסח שמדובר בשפת הערוץ ולא בדיבוב ולא בכתוביות, וההמשך – כפי שכתוב. ו"...בלבד שזמן השידורים לא תפחת י 16 שעות ביום, 6 מהן לפחות בשעות צפיית שיא".

אבל זה יהיה צריך לחול על 5 ימים כי יכול להיות שבימי שישי שעת צפיית השיא הן דווקא בשעות שאחרי כניסת השבת, ואני לא בטוח - -

אם הערוץ ישדר בשעות נורמליות במהלך השבוע - -

אני אומר מבחינה טכנית – שלא נעשה משהו שאחרך כך יכניס אותם למבוי סתום שכאשר הם יבואו - -

אני מציע לא להיכנס לעניין של צפיית שיא או לא, לאפשר - - לא משנה איזה ערוץ זה יהיה, את הגמישות הפרוגרמטית, כי באמת, ההערה של חברת הכנסת ברקוביץ נכונה, לפעמים 2 בצהריים זה גם סוג של פריים טיים, וכמעט אין באף ערוץ מגבלה בחוק - -

אז אולי נכניס בשיקולי החלוקה את פריסת השעות - -אתם תשקלו.

אפשר לתת הערה בעניין? אם זה לא יהיה מעוגן בחוק - -

לא, זה ייכנס לקריטריונים של חלוקת הכספים.

אוקיי, אנחנו אנחנו מצביעים על (ב), עם השינויים. מי בעד? מי נגד? תודה, אושר פה אחד.

"(ג) בבואה לחלק את כספי התמיכה, תביא המועצה בחשבון במסגרת שיקוליה, את התאמתם של השידורים וההפקות לאחת או יותר מהמטרות הבאות:

(1) מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם.

(2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה.
(3) הספקת מידע רלוונטי בכל הנוגע להתנהלות במציאות הישראלית, לרבות כלפי משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה.
(4) הצגת המציאות הישראלית על מנת לסייע בקליטתם של בני הקהילה בחברה הישראלית.
(5) הכרת ההיסטוריה, התרבות ואורח החיים בישראל.
(6) הצגת המתרחש בארץ המוצא של בני הקהילה. "

הערות?

אני חושבת שלגבי (6), כיוון שאנחנו בכל זאת נותנים את התקציב הזה בשביל הפקות מקומיות, האם נדרש באמת סעיף (6) – הצעת המתרחש בארץ המוצא של בני הקהילה. זה לא מונע מהם לשדר ראת השידורים האלה, אבל התמיכה לא נועדה לצורך זה, נראה לי.

מסכים אתך, ירד.



אני חושב שבמקום זה נכניס שהשיקול יהיה פריסת שעות השידור בשפה האמהרית.

שהחדשות תהיינה אקטואליות לאותו יום. זה מאד חשוב, הדבר הזה. יש ערוצים שמדווחים על דברים שקרו לפני חודש כאילו שזה קרה היום. שיהיו חדשות של היום.

קודם כל צריך לעגן את זה שיהיו חדשות. אתם עושים חדשות היום?

כן, אבל אין לנו מספיק כסף לעשות מהדורה יומית.

את זה צריך להשאיר מול המועצה. אם הם, בתוך הצגת המציאות, -- וכן הלאה.

הדבר היחיד שמטריד אותי הוא עצם העובדה שבדברי ההסבר מדברים על הערוץ הישראלי האתיופי, על הערוץ הספציפי. המנגנון שהוועדה יוצרת פה מאפשרת לא רק לערוץ הזה, אלא כל ערוץ שיקום.

אני מזכירה לך שבמקרה הטוב, דברי ההסבר בהצעת חוק פרטית, כפי שהונחה, משמשים ככלי עזר לניסוח דברי ההסבר ברשומות, לא מעבר לזה.

לקחתי בחזרה את ההערה שלי.

אנחנו מצביעים על סעיף (ג) עם השינויים – מחקנו את זה סעיף (6) המקורי, הוספנו במקומו סעיף חדש. מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר פה אחד. הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה.


אני רוצה לעדכן את כולכם. במסגרת הרפורמה ברשות השידור הוועדה הכניסה ואישרה הצעה שלי לייחד 1,6 מיליון שקל לשידורים בשפה האמהרית ברשות השידור. אז אנחנו אתכם.

מבטלים את האגרה, 17 שקל, שלוקחים?

זה לא בחוק הזה. שבו עם האוצר.

נציג האוצר, אתה רוצה להתייחס?

לפני כן – אמרתם בתחילת הישיבה שיש נושאים נוספים שתרצו שנתייחס אליהם בדברי ההסבר, מעבר למה שנאמר כבר – יש נושאים נוספים? כי אם כן, אם זה שאלות עקרוניות שאתם מבקשים שהוועדה תדון בהם אחרי הקריאה הראשונה, ויש חשש שמישהו יטען נושא חדש – ראוי שהדברים ייכתבו בדברי ההסבר, כדי שלא ניתן יהיה להעלות את הטענה הזו.

קודם כל, אני לא חושבת שנטען נושא חדש אם זה נושא שאנחנו נעלה אותו, אבל - -

אבל את יודעת שיש גורמים נוספים.

אבל את פנית לממשלה. מבחינתנו, אם יהיה מדובר שם שמנגנון החלוקה וההקצאה של הכספים - -

האם נציג האוצר רוצה להתייחס?

התייחסתי.

חברים, הישיבה נעולה. נעביר את זה לקריאה ראשונה ונקווה שנסיים את זה עוד בכנסת הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30