הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
39
ועדת הכלכלה

21.06.2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 552
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ט בסיון התשע"א (21 ביוני 2011), שעה 11:30

מכסות ורישיונות לייצור מתקנים לאנרגיה סולארית

חברי הוועדה: רוברט אילטוב – מ"מ היו"ר

רוברט טיבייב

חמד עמאר

יצחק וקנין

יוליה שמאלוב ברקוביץ

ניצן הורוביץ

עינת וילף

דב חנין

יהודה ניב
- מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות
סמדר בת אדם
- ראש מטה השר, משרד התשתיות הלאומיות

אודי אדירי
- רכז תשתיות ואנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

נועה יחזקאל
- רפרנטית אנרגיה וחקלאות באגף החשב הכללי, משרד האוצר

אמיר אדרי
- רפרנט אנרגיה ותשתיות באג"ת, משרד האוצר
הדרי הורן
- דוברות משרד האוצר

סטלה אבידן
- משרד התשתיות

חוני קבלו
- אגף כלכלה, המשרד להגנת הסביבה
אפרים שלאין
- מנהל אגף בכיר תכנון תשתיות, משרד הפנים
נועה נאור
- משרד הפנים

רפ"ק משה גולדמן
- ראש צח"מ אנרגיה את"ל מב"ן, המשרד לביטחון הפנים
עודד נתנאל

- כלכלן בכיר, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה


רענן אמויאל

- משרד החקלאות

פאני ששפורטה
- מנהלת מחוז דרום, מינהל מקרקעי ישראל
אורנה גולן
- סגן מנהל אגף השיווק, חברת החשמל
אמנון שפירה
- יו"ר הרשות, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

עודד אגמון
- ראש אגף הסדרה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

מיכאל מקייה
- מ"מ היועצת המשפטית, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

נורית פלתר
- דובר ומזכיר המליאה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

משה שיטרית
- ראש תחום רישוי, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל
ירון סילש
- סמנכ"ל פיתוח עסקי, שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת

יעקב דינר
- מנכ"ל חב' סאנדיי אנרג'י, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
דני דנן

- מנכ"ל חב' אנרפוינט, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
נעם פרעם
- מנכ"ל חב' מיה סול, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות

מאיר ברקן
- מנהל חב' סולארפאנל, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות

עדי דגן
- סמנכ"ל מכירות, חב' סולארפאוור, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
רוני יהב

- סמנכ"ל חב' סולאר- פרופיט ישראל, חברות הפועלות בתחום מערכות
סולאריות
ניר מרום
- סמנכ"ל שיווק, חב' כלל סאן ישראל, חברות הפועלות בתחום מערכות
סולאריות
אלון פולישוק
- סמנכ"ל ומנהל פרויקטים, קוגלר פיתוח והשקעות, חברות הפועלות בתחום
מערכות סולאריות

יונתן כהן
- חברת ערבה פאואר

יוסף אברמוביץ
- נשיא ערבה פאוור קומפני, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות

סער בן צבי
- רגולציה, ערבה פאוור, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
נדב יעקבס
- מנכ"ל מילגם סולאר, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות

שי פורת

- מנכ"ל, ענבר אנרגיה סולרית בע"מ, חברות הפועלות בתחום מערכות
סולאריות
אמיר מאיר
- יו"ר א.מ.נ. סאן סולאר בע"מ, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
מוטי אבני
- מנכ"ל חברת גרינטופס, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות

תמיר קפלינסקי
- מנכ"ל SBY
ירון דותן
- חברת SBY
מירב קוגל-פדר
- מטה המאבק, מנהלת מחלקת הקמה של חברת SBY
קובי בלסיאנו
- חברת נקסטקום בע"מ, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
צחי סטולוביץ
- יועץ משפטי, חב' סולארפאוור, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
עופר פרנקו
- מנכ"ל חברת ברן רביב, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
אופיר פינס-פז
- יו"ר חברת גרינגו, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
זאב פרץ

- מנכ"ל שחר אנרגיה בע"מ, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
סיגלית נעים
- מנכ"ל EnXco ישראל

מוטי פרידמן
- עו"ד חברת צבר סולאר, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
עופר טלמון
- מנהל חב' ביג סולאר, חברת בת של ביג מרכזי קניות, חברות הפועלות
בתחום מערכות סולאריות
יונתן בן כנען
- מנכ"ל חב' זניט אנרגיה, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
ליאור ברון
- מנהל תחום רגולציה, חברת סאן פאואר ישראל, יצרני חשמל פרטיים

יגאל בן עמי
- חברת הבית הירוק

ויקטור בן עמי
- מנכ"ל הבית הירוק, בנייה ואנרגיה ירוקה

יהודה הלוי
- פיתוח עסקי, חב' ברייטסורס אנרג'י, חברות הפועלות בתחום מערכות



סולאריות
פטר רוזנקרנץ
- מנכ"ל חב' פ.א. סאן אלקטרה בע"מ, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות
ערן קופל
- רישוי, פ.ק. גנרטורים

יוגב שריד
- מנהל אגף כלכלה ופתוח עסקי, תנועת המושבים, תנועות ההתיישבות

צביקי פורת
- מרכז ועדת משק, הקיבוץ הדתי, תנועות ההתיישבות
ד"ר סער פאוקר
- היועץ המשפטי, התאחדות האיכרים, תנועות ההתיישבות

מילכה כרמל
- יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי
עודד לוי -גזבר עיריית אשדוד (מכרז של 70 בתי-ספר שרוצים להתקין מתקנים סולארים)

רותי שוורץ
- אנרגיה ותשתית, החברה להגנת הטבע

דנה טבצ'ניק
- עו"ד, אדם טבע ודין, ארגונים להגנה על הסביבה
מאיה מולרד-גבעון
- ארגון חיים וסביבה

עדי מינץ

- מנכ"ל יש"ע הירוקה

אמנון כרמי
- מ"מ יו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית, מועצה מקומית אלפי מנשה

ד"ר שחר דולב
- מנהל מחקר, הפורום הישראלי לאנרגיה

נועם סגל
- מנהל תחום מדיניות, הפורום הישראלי לאנרגיה

עו"ד איתן פרנס
- מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, חברות הפועלות בתחום
מערכות סולאריות
ד"ר גרשון בסקין - Palestine Power Co.

אלי אקובס לוי
אלחנן איתן
- חקלאי, בית יצחק

רנה איתן



רמי עמרני
- פרטי

עירית גבע
- מושב ביצרון

אלי גסר
- יזם, ח' ארזים-טק

יגאל להב
- מרכז מכירות מערכות סולאריות, מועצת קרני שומרון איו"ש
צבי לישר

- חבר הנהלת העמותה/אדריכל עצמאי, עמותה ישראלית לייזום בניה ירוקה
ובת קיימא
זוהר ארבל

שרון שטרכמן

מאיר מוחרר
- מושב אחיהוד

שי ארצ

- מנהל טלקום נציה

שני עבדי
- רכז איכות אוויר הקואליציה לבריאות הציבור

מירב בן לולו
- נציגת דנט

מוטי נבו
- מושב חצבה

סוהאד רבהה
- מנהלת עמותת אמת מטרידה

עו"ד ראובן ציגלר
- המכון הישראלי לדמוקרטיה

מנצור מעוז

- מושב אחיהוד

אלי הרלב

יוסף שוספי

- מזכיר אחיהוד

אילן פולק

- חקלאי

דב לחוביצר

- חקלאי, עין יהב

אמציה בצר

- חקלאי, סולר BY
ירון אדלשטיין
- חקלאי, סולר BY
אורי ביקלס

- נציג גרינטופ

פרוספר דהאן
- יזם פרטי, עמק בית שאן

רונית רשוך

אמיר גינוסר

- חממה קהילתית, טירת הכרמל

יהודה חדד

- מושב עזריאל

נחום שי

- חקלאי

טל בירר

- יזם פרטי

זהר ניב

- מושב עידן

אייל


- בעל משק, ביו סולר

אשר לביא

- עין יהב

ענת אפל

מר אלוש

ליאור רותם

- דובר ועדת הכלכלה

תמיר אגמון

- כלכלן, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ד"ר יניב רונן
- חוקר, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

דוד קשני

- קול בשכונות

יהודה סקר

-יו"ר ארגון הורים ארצי

לאה ורון

אושרה עצידה
מכסות ורישיונות לייצור מתקנים לאנרגיה סולארית

בוקר טוב. בעוד מספר דקות ספורות נתחיל בדיון. אני אבקש מכל הנוכחים לשמור על סדר הדיון. כולם ידברו לפי הסדר. אנחנו כתבנו את שמות הדוברים, ואני מבקש מאוד לשמור על הסדר מכיוון שיש הרבה מאוד אנשים, וקשה מאוד לנהל ועדה עם כמות כזאת של אנשים. לכן, תהיה אפס סבלנות כלפי כל הפרעה שתהיה, ואני פשוט אבקש להוציא את זה שיפריע. כל אחד ידבר בתורו. כתוצאה מכך שיש הרבה מאוד אנשים שרוצים לדבר, אני אבקש לא לחזור על הדברים. אני אבקש גם להיות תמציתיים ועניינים כדי לא לבזבז את הזמן, וכדי שהדיון יהיה כמה שיותר עמוק. תודה רבה.


אנחנו נמשיך עוד כמה דקות את הדיון משום שישנם כמה אנשים שנמצאים עדיין בכניסה.


שוב בוקר טוב, אנחנו נתחיל בישיבה כשהנושא על סדר-היום הוא מכסות ורישיונות לייצור מתקנים לאנרגיה סולארית. העובדה שנמצאים ונוכחים באולם הזה כל-כך הרבה אנשים שהם נציגי חברות וארגונים, משקיעים, ואנשים פרטיים שיש להם נגיעה לנושא אנרגיה סולארית מדברת בפני עצמה.


מדינת ישראל היא מדינה חמה שבה יש הרבה מאוד אור שמש שממנו אפשר להפיק אנרגיה סולארית, אנרגיה ירוקה שלא מזהמת. יכול להיות שלעת עתה שהיא יקרה. אבל, מדינת ישראל לקחה על עצמה התחייבות להתחיל באנרגיה סולארית ולהתקדם איתה. היא אכן גם פרסמה את מה שהיא החליטה ואת החלטות הממשלה, ובכך גרמה למצב שיש כל-כך הרבה אנשים שמעוניינים להיכנס לשוק הזה, ולפתח אותו ולהשקיע בו. אלפי אנשים כבר מועסקים היום בשוק הזה. נוצר מצב שפתאום ישנה הקפאה של הנושא, בחינה מחדש של הנושא. אני חושב שהדבר הזה הוא לא מתקבל על הדעת. החלטות שמתקבלות בממשלה חייבות להתבצע באופן מהיר, אופרטיבי. אבל, לצערנו זה לא קורה כך. לכן, אנחנו ביקשנו לכנס דיון בנושא הזה. אנחנו נשמע את נציגי הממשלה, ואת נציגי החברות שכבר התחילו את הפעילות ואת ההשקעות, ואנחנו גם נסכם את הדיון. יכול להיות שאנחנו נקיים מספר דיונים בנושא הזה כי הנושא הוא מורכב ורחב, ואנחנו רוצים גם לתת לכל הגופים אפשרות לדבר, ולהעמיד את דבריהם לדיון ולמצוא את הפתרונות הראויים.


אנחנו נתחיל במצגת קצרה שאותה יציג עו"ד איתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשות, בבקשה.


שוב, אני מבקש להיות בשקט.

יש לי בקשה. סדרנים, סגרו את הדלת בבקשה, ומרגע זה להכניס רק בזרם של אחד אחד. החדר מלא, הדלת נסגרה – זהו. אותו הדבר שם. בבקשה, לסגור את הדלת. תודה רבה.

עו"ד פרנס, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני אציג מצגת קצרה שהיא סקירה כללית על השוק הסולארי בישראל, ועל המשבר הנוכחי. אני אתחיל מהצגת יעדי הממשלה ודרכי המימוש שלהם.

התחום בישראל מוסדר לפי החלטת ממשלה 4450 משנת 2009. אבל, צריך להזכיר שקדמה לה החלטה מספר 2264 משנת 2002 שקבעה יעד של 2% מצורכי החשמל ייצור ממקורות מתחדשים בשנת 2007. ההחלטה משנת 2009, והיא ההחלטה שהיא היום בתוקף, קבעה יעד של 10% מצורכי החשמל בשנת 2020, ייצור מקורות מתחדשים, ו-5% יעד הביניים בשנת 2014. עוד קבעה ההחלטה שהיא בתוקף משנת 2009, שבכל שנה החל משנת 2010 ואילך, עד לשנת 2020, לפחות 250 מגה-ואט של תחנות כוח מאנרגיה מתחדשת יוקמו.שתי החלטות הממשלה האלה נכשלו, ואני אסביר מייד למה.

כשגוזרים את צורכי החשמל של מדינת ישראל, וזהו גרף מתוך תוכנית ההתייעלות של משרד התשתיות הלאומיות, אז ישנה התחזית של עסקים כרגיל שזה הגרף הירוק שאתם רואים, ויש את התחזית שלוקחת בחשבון הצלחה מלאה של תוכנית ההתייעלות.

אני מבקש מכולם לסגור את הפלאפונים. שוב, יש פה הרבה מאוד אנשים, ואי-אפשר לשמוע טוב. לכן, אני מבקש לשמור על השקט.

התכנון הממשלתי במדינת ישראל מסתמך לא על גרף עסקים כרגיל, אלא על התחזית שלפיה מדינת ישראל הצליחה להשיג יעד של התייעלות של 20% בשנת 2020, וזה הגרף הכחול שמוביל אותנו למספר של 64 טרה-ואט - היא צריכת החשמל הלאומית. הקוט"שים המצטברים של כל צרכני החשמל בישראל בשנת 2020 לפי התחזית הזאת יהיה 64.5. ולכן, 10% מאותה צריכת חשמל לאומית היא 6.4 טרה-ואט.

לפי תוכנית שערך משרד התשתיות הלאומיות יש צורך בהקמת מתקנים בהספק ייצור מותקן של 2,760 מגה-ואט, ויעד הביניים - 3.1 טרה-ואט, אותו צריך להשיג על-ידי הקמת מתקנים בהיקף של 1,500 מגה-ואט, הספק מותקן. אנחנו מדברים על ערך התייחסות של הנחת ההצלחה המלאה של תוכנית ההתייעלות האנרגטית. צריך להזכיר כי השנה התוכנית להתייעלות אנרגטית שקבעה יעד של 2% גם נכשלה. לא הצלחנו להשיג את היעד הזה, ואפילו לא התחלנו להתקרב להתחלה שלו בהתייעלות אנרגטית. ולכן, צריך להתייחס גם לערך ההתייחסות של עסקים כרגיל. ואז אנחנו מדברים – שוב, נתון מתוך תוכניות העבודה של משרד התשתיות הלאומיות – על 4,000 מגה-ואט כדי להגיע ליעדים הלאומיים.


הייצור בפועל ממקורות מתחדשים בישראל הוא לא אלפי מגה-ואט. בסך הכול 121 מגה-ואט מותקנים היום. אנחנו מדברים על ייצור של 0.5 מצורכי החשמל ממקורות מתחדשים ב-2011. היקף ההסדרות שאושרו עד היום במתקנים השונים, כולל טורבינות רוח קטנות, וכולל אנרגיה סולארית מסתכם ב-573 מגה-ואט בסך הכול.


הסדרות לשוק הסולארי - יש שלוש הסדרות לשוק הסולארי. הם נחלקים לגגות קטנים ברשת החלוקה, גגות שמיועדים לצרכנים פרטיים ועסקיים. מדובר בהסדרה צרכנית בטכנולוגיה הפוטו-וולטאית. אחר כך אני אגיע לפרט את המשבר בכל אחד מהענפים האלה. יש הסדרה למתקנים בינוניים ברשת החלוקה – גם פוטו-וולטאי, הסדרה יזמית שמתנהלת בתהליך של רישיונות ומתחילה מגגות של 51 קילו-וואט, ועד למתקנים קרקעיים בהיקף ייצור של 12 מגה- ואט.


ההסדרה למתקנים גדולים – מדובר במתקנים של עשרות מגה-ואט, ועד ל-120 מגה-ואט.

מה המינימום של מתקן גדול?

המתקנים הגדולים מתחילים ב-12 מגה-ואט. אבל, הכלכליות מתחילה בכמה עשרות מגה-ואט. רק אז שווה להקים מתקן גדול. בגלל התעריף, מתחיל להיות כלכלי להקים אותם סביב ה-30 – 40 מגה-ואט.

על איזה תעריף אתה מדבר?

התעריפים שפורסמו לשימוע, אבל הם עדיין לא בתוקף.

האם אתה יכול להגיד את המספר?

1.05 שקלים עד 60 מגה-ואט, ומ-60 מגה-ואט וצפונה 0.99 אגורות.

האם יש מתקנים גדולים עכשיו?

אין מתקנים גדולים בישראל. יש לנו את פאר היצירה, את חברות התרמו-סולאר המפוארות בעולם שעשו חלוציות: סולל שזה היום סימנס-ישראל, ולוז 2. נמצאים כאן נציגים שלהם. הם מקימים תחנות בכל העולם. החברות האלה לא הצליחו להקים בישראל עד היום תחנה אחת.

כמה בינוני יש לנו?

בינוני אין עדיין מותקן, אין מחובר לחשמל. יש תהליך רישיונות, ואני אפרט תיכף כמה טכנולוגיות יש בכל אחת.

דיברת על "כלכליות". מה אתה מכניס לתוך המושג הזה?

לגבי המושג הכלכליות – לפי התעריף, מאיזה נקודה באיזה הספק מותקן שווה להקים תחנה, באיזה גודל.

גם זמן, נכון?

זמן הוא חלק.

חלק משמעותי.

חבר הכנסת טיבייב, אני מבקש שתרשמו את כל השאלות, אחרת אנחנו לא נצא מזה.

אגב, אלו שאלות מקצועיות. אני פה בכמה כובעים: גם חבר כנסת, גם מהנדס חשמל, וגם כמי שמכיר את המערכות.

אתה בכובע אחד, אתה חבר הכנסת טיבייב, חבר ועדת הכלכלה.

ההסדרה למתקנים גדולים מיועדת גם לטכנולוגיה התרמו-סולארית וגם לטכנולוגיה הפוטו-וולטאית.


אני אדלג על הטבלה הזאת. אני רק אזכיר שבכל אחת מההסדרות האלה אושרו מכסות. יש שקף מיוחד בנושא המשבר בתחום. המשבר הוא רוחבי, והוא בכל הענפים האלה, כאשר בכל אחד מהענפים האלה לא ניתן היום למעשה להמשיך את היזמות בתחום.


עיכוב רישיונות ייצור חשמל – כאן צריך להסביר תהליך שקשור למתקנים הבינוניים כי במתקני הגגות יש לנו היום משבר, ואנחנו ממש ערב פיטורין. התחום הזה נמצא ערב קריסה בגלל מדיניות הממשלה. אבל, יש תחום שנקרא מתקנים בינוניים שמערב גם גגות וגם מתקנים קרקעיים, ושם הוא מתנהל לפי רישיונות. שם יש לנו כשל אחר שהוא התמשכות תהליך הרישוי ברשות לשירותים ציבוריים חשמל שנציגיהם נמצאים כאן היום. למעשה, עד היום על מכסה של 300 מגה-ואט הוגשו בקשות בהיקף הספק מותקן מצטבר של מעל 1,250 מגה-ואט. התהליך הזה מתנהל לפי רישיונות מותנים שמאושרים על-ידי מליאת הרשות. רישיון מותנה מאפשר לך כרטיס כניסה למרוץ שביום אתה מתחיל אותו למשך עשרות חודשים, אתה צריך בסופו של יום להביא היתרי בנייה, סגירה פיננסית. המרוץ הזה מתחיל ומכניס לתוכו את היזמים רק כאשר מאושר להם רישיון מותנה.

עד היום אושרו במשך שנה וחצי רק 118 רישיונות מותנים. האינטרס הציבורי מחייב באמת שכמה שיותר יזמויות כאלה יתחילו לרוץ. אבל, כמו שאתם רואים, התהליך הוא תקוע ומתעכב ברשות החשמל. התוצאה היא באמת פגיעה במבקשים ועצירת היוזמות של המתקנים הבינוניים. למעשה, יש לנו היום פחות ופחות חשמל סולארי בגלל העיכובים בתהליך.


אני אדבר עכשיו על המשבר במכסות, ואחלק אותו. המשבר נמצא בכל אחד מהתחומים. במתקנים הקטנים לצרכנים פרטיים ולצרכנים עסקיים – לצרכנים עסקיים אנחנו נמצאים בחיסול של הענף, כי לפני שבוע הסתיימה המכסה למתקנים קטנים. המכסה אושרה לפני כשנה. הופשרה מכסה של 120 מגה-ואט. המכסה הזאת מוצתה. צריך להזכיר שהמכסה הזאת כוללת את גגות בתי-הספר, את המתקנים בפריפריה שזה המושבניקים, ובקיבוצים. צריך גם להזכיר שמרבית המתקנים הולכים לפריפריה בגלל עלות תחליפיות הקרקע. במרכז אנשים לא נוטים לתכנן ל-20 שנה, להקים מגבלות על המקרקעין שלהם.


בענף המתקנים הפרטיים שזה הגגות הפרטיים כשכל צרכן חשמל בישראל יכול לייצר לעצמו את החשמל, למעשה יש מכסה בלתי מוגבלת עד לסוף שנת 2011, ואחריה גם הענף הזה מתחסל. אבל, אפשר להגיד שהענף הזה מתחסל בעוד כחודשיים, כי השגת היתר בנייה היא תהליך שהוא לפחות ארבעה חודשיים, ואז אי-אפשר למכור מערכת. מעוד חודשיים בערך כבר אי-אפשר להבטיח שהם ייכנסו למכסה כי הם לא יספיקו עד סוף 2011 לקבל היתר בנייה. אנחנו נמצאים במשבר בענף המתקנים הקטנים - ממש חיסול הענף.


במתקנים הבינוניים הגישו בקשות בהיקף של כ-1,200 מגה-ואט, כאשר המכסה היא 300 מגה-ואט. כאן אין יותר יזמויות. דהיינו, אם לפני זה תרו את הארץ וחיפשו אתרים מתאימים אז היום אין טעם להגיש בקשות חדשות לרישיונות, והיזמות בנושא הזה התחסלה.


המתקנים הגדולים – כאן נעשתה ממש עוולה. הרשות לשירותים ציבוריים חשמל אישרה הסדרה למתקנים גדולים, וחיכינו במשך שנה וחודשיים שהשימוע הזה יסתיים. אחרי שנה וחודשיים קיבלו החלטה, ואחרי שלושה ימים ביטלו אותה. אלו יוזמות של המתקנים התרמו-סולאריים, הפוטו-וולטאים הגדולים. כאן הפגיעה היא אנושה כי זה מכניס לתחום שלנו סיכונים. זה מראה שמדינת ישראל עושהU-TERN על מיזמים שבהם מושקעים מיליונים. רואים כאן בהתנהלות הזאת בנושא הזה סכנה גדולה לתחום בכללותו.


הסיבות למשבר – כרגיל, סיבה טכנית שבאמצעותה התחום נעצר. זה היה טכני לחלוטין. החלטה 4450 משנת 2009 קבעה בשלב ראשון 500 מגה-ואט – זה כבר יצא. ואז סעיף נוסף קבע שלקראת ה-1.1.2011 תיערך בחינה מחודשת על-ידי כל הגורמים, ותאושר מכסה כוללת נוספת לטכנולוגיות השונות בהיקף של 500 מגה-ואט. השלב הראשון באמת מוצע, ומעל 500 מגה-ואט התפרסמו. אבל, לקראת ה-1.1.2011 ממשלת ישראל לא עשתה דבר. היא לא עשתה ועדה, היא לא עשתה התכנסות. הם נזכרו בזה רק בחודש פברואר, ואז הם הקפיאו את ההסדרה למתקנים גדולים. אנחנו מאז מחכים כבר חצי שנה שהדבר הזה יובא לאישור הממשלה. הסיבה האמיתית והמהותית בסיפור היא התנגדות של משרד האוצר לטכנולוגיה הפוטו-וולטאית, הטכנולוגיה המצליחה שצומחת בכל העולם. בעולם מקימים אלפי מגה-ואטים של טכנולוגיה פוטו-וולטאית.


אלו תחזיות בלבד, אין גרף כזה של האוצר. לכן, דמיינתי ועשיתי גרף שכזה. הגרף הזה אומר שבמדינת ישראל בגלל עלויות החשמל הנמוכות, ההתכנסות, התחרות בין האמצעים הפוטו-וולטאים לייצור חשמל ממקורות מתחדשים תתכנס למחירים הפוסילים איפשהו בשנת 2018, כי צריך להזכיר שחשמל בישראל הוא זול בצורה לא רגילה. הוא מסובסד בגלל מבנה הפעילות של חברת החשמל. הוא מזמן מזמן היה צריך להיות חלק מהשינוי המבני בחברת החשמל. היו צריכות לפעול ארבע חברות חשמל בישראל שעובדות באופן כלכלי, ולא באחוזי התשואה ולפי הרכב ההון שחברת החשמל עובדת בו. היינו צריכים להיראות כמו מדינה מפותחת, ובטוח שבמדינות ה-OECD. עלות ייצור החשמל באמצעים קונבנציונאליים היתה אמורה להתכנס ממש בקרוב, ובאמצע 2012, תחילת 2013, כבר היינו יכולים לדבר על התכנסות עלויות. אבל, אנחנו לא שם.


השקף האחרון מראה איך העולם מפותח מסתכל על הנושא הזה. זה איגוד החברות האירופאי. אתם רואים שבשנת 2010 בעולם מותקנים כבר 23,000 מגה-ואט. בישראל אנחנו ב-120 מגה-ואט, וזה בסדר. אבל, בעולם ב-2010 – 23,000 מגה-ואט מותקנים. אתם רואים כאן את התחזיות השונות של ה-moderate, ותחזיות שונות של reference, של הסתמכות שאפשר לעשות לפיהן חישובים. אתם יכולים לראות לאן העולם ממריא, לעשרות אלפי מגה-ואטים של אנרגיה פוטו-וולטאית.

בכמה מדינות בעולם מדובר?

עשרות מדינות. חוץ ממקרים בודדים, המדינות המפותחות נכנסו למהלך ייצור של אנרגיה ממקורות מתחדשים. היכן שיש קרינת שמש, ולפעמים חצי מקרינת השמש של ישראל, כמו צפון גרמניה, גרמניה, שם מייצרים חשמל סולארי, והם מובילים כשיאני יצרני החשמל. צריך להזכיר שבישראל יש לנו נתוני קרינה טבעיים מהטובים בעולם, וזה צריך להיות כמובן חלק מסל האנרגיה של ישראל.


אני רוצה להציג כאן את הצעת המחליטים המסוכנת שמקדם היום משרד ראש הממשלה. אני מקווה שנמצאים כאן אנשי המועצה הלאומית לכלכלה. משרד ראש הממשלה בחודש וחצי האחרונים מכינים מתווה הסדרתי עד לשנת 2014. העקרונות של המסמך הזה הם כדלקמן: ראשית, מה שלא נעשה עד היום, תכנון מקיף של התחום, תוך למידת מודלים בין-לאומיים, בחינת עלויות ותועלות לתחום בכלל, ולצרכים המקומיים בכלל – דבר שלא נעשה עד היום, לא בשנת 2002, לא בשנת 2009. שוב נדחה קדימה לשנת 2014 בהתאם להצעת המחליטים של משרד ראש הממשלה.


משרד ראש הממשלה כן מציע לאשר מכסה של 800 מגה-ואט לחוות רוח, 400 מגה-ואט למתקנים גדולים שמחכים להסדרה, 160 מגה-ואט למתקני ביו-גז, 40 מגה-ואט בלבד למתקנים בינוניים ברשת החלוקה. שם אמרנו שיש 1,250 מגה-ואט על מכסה של 300. תדמיינו לעצמכם כמה השוק הזה צריך את ה-40 מגה-ואט, ואיזה אפקט יהיה ברגע שיוסיפו אותם לשוק הזה – הוא יהיה מזערי.


כן מציע משרד ראש הממשלה להוסיף מכסה של 60 מגה-ואט לגגות סולאריים קטנים – היכן שהשוק נמצא היום ערב פיטורין. אבל, זאת רק ב-2013. זאת אומרת, יתכבדו כל העוסקים בתחומים וצרכני החשמל שרצו להקים גגות סולאריים, יסגרו את עסקיהם ויחזרו ב-2013, ויקימו מחדש את בסיס הידע שצברו החברות כאן כבר במשך שלוש שנים - מה שנקרא יתאזרו בסבלנות.


אם מחברים את צירוף כלל ההסדרות שאושרו עד היום יחד עם אתר אשלים שהוא האתר היחידי שמקודם היום באופן מתקדם כאתר לייצור אנרגיה סולארית, אנחנו נגיע ל-2,283 מגה-ואט בלבד. אני אומר "בלבד" כי ממשלת ישראל בשלב זה לא רואה לנכון לתכנן לשנת 2020 את היעד שהיא עצמה קבעה. דהיינו, לתכנן יעד של בין 6% ל-7.5%, וזה בדיוק ההבדל בין עסקים כרגיל להתייעלות מלאה, כפי שהראיתי בגרף קודם. בכל מקרה, מדובר ביעד חסר, ובתכנון שהוא תכנון חסר. התכנון החסר הזה הוא בניגוד לאינטרס הציבורי. התכנון החסר הזה הוא שוב הפעם כמו שהיה בתחומים אחרים של מים, בתחומים אחרים של התפלה, ושל רכבות, שבהם כולנו יודעים מה קורה. אנחנו מדברים על תקופת זמן של תשע שנים בלבד, ואם עכשיו לא נתחיל לתכנן אותן אז אנחנו נבוא לבקר בוועדה הזאת עוד הרבה הרבה כנסות. צריך להגיד שאחת הדרישות המרכזיות של העוסקים בתחום הזה מהממשלה היא פשוט לחשוב, לבדוק מה קורה בעולם, לבחון מודלים בין-לאומיים וצרכים מקומיים. תחום האנרגיה המתחדשת, בייחוד לאור איתור תגליות הגז, צריך לשנות את סל מקורות האנרגיה של ישראל. מייצרים את האנרגיה הסולארית כאשר צריך חשמל. לא צריך להזכיר שכשמפעילים מזגנים בקניון בירושלים או בכל מקום אחר בארץ, שורפים מזוט בשיא הקיץ, וזה נפלט מארובות תחנות הכוח.


אני מודה ליושב-ראש.

תודה. בהתייחס לדבריך שתצטרך להגיע לוועדה הזאת – אתה תצטרך להגיע לוועדה הזאת הרבה. הנושא הזה הוא תחום רגולאטורי מורכב, ואנחנו בטח נתכנס בנושאים שונים של אנרגיה ירוקה פה, ונצטרך להסדיר את זה רגולאטורית.


אני אבקש מחברי הכנסת להתייחס. אנחנו נוהגים לתת קודם כל את זכות הדיבור לנשים. חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ, בבקשה. אני מבקש להתייחס ממש בקצרה כי אנחנו גם באיחור וישנם גם הרבה מאוד דוברים.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לשני מרכיבים בדיון הזה. המרכיב הראשון הוא הנושא של יזמים פרטיים שפנו אליי, והסבירו לי באיזה מצב מביש הם נמצאים עקב החלטת משרד האוצר סתם ללא שום הודעה מוקדמת שנגמרו המכסות, ושאי-אפשר כבר להירשם, וזאת בלי שזה היה מפורסם באיזשהו מקום, או שניתנה אזהרה מסוימת למשקיעים קטנים. אני מדברת על אותם בעלי עסקים קטנים שרכשו נדל"ן, בעיקר בפריפריה, כפי שדיבר קודמי, כולל פלאטות. כשהם הגיעו להגיש את הבקשה שלהם נאמר להם שהם כבר לא יכולים כי המכסה הסתיימה.


אם אני לא טועה, אני מבינה ששמעון פרס בזמנו התחייב שאנחנו נייצר כ-20% מהחשמל דרך אנרגיה סולארית. ממשלת ישראל חשבה על 10%. אבל, כשהם ראו פתאום שישנה דרישה רבה מאוד - וברוך השם יש לנו פה במדינת ישראל יזמים טובים, והם לא מגיעים אפילו עד 10% - החליטו לעצור את התהליך ולפגוע בעסקים קטנים.


אני רוצה לתת פה דוגמה, ואולי חלק מהאנשים שיושבים כאן לא יאהבו לשמוע. זה מאוד מזכיר לי את מה שהיה עם ששינסקי – שהולכים רטרואקטיבית, בלי הודעה מראש. יש הסכמים מסוימים. נהייתה פה איזושהי בעיה מאוד חמורה שבה חותמים על הסכמים, או מפיצים איזשהם חלומות לאנשים שחיים פה, ופתאום ברגע האחרון אומרים: לא, סליחה. טעינו, אנחנו חוזרים בנו.


אדוני היושב-ראש, אני מבקשת שאנחנו נקבל החלטה שלפחות נעמוד במכסה שניתנה בתחילת הדרך על-ידי משרד האוצר. מעבר לזה, יש מספר רשויות מקומיות שממש התעללו ביזמים בניגוד לחוזר מנכ"ל של משרד הפנים שהורה להם לנהוג בהיתר בנייה לפוטו-וולטאז' בהליך מקוצר. הם נהגו אחרת, הם באו ואמרו שאין תהליך מקוצר. אי-אפשר להבין למה הן החליטו דבר שכזה. אני מכירה יזמים שהיו אמורים לעבור תהליך מקוצר. אבל, ברשויות שלהם היו בעיות בירוקרטיות. הם באו להגיש את הבקשה, ונאמר להם שהם כבר איחרו. אני מדברת על אנשים שהשקיעו מיליוני שקלים.


ולסיכום, אני חושבת שראוי שמדינת ישראל, נכון לעכשיו, תאפשר לכל מי שנרשם עד היום להיכנס לתוך הפרויקט הזה, ואחרי זה לחשוב על אלו שעדיין לא הספיקו להירשם. בעיניי, גם אותם אנשים שהם באמצע התהליך, וחסרים להם כמה ניירות מבחינה בירוקרטית, צריכים להיכנס לתוך המכסה, נכון לעכשיו. מרגע זה יש לחשוב קדימה, אם המדינה החליטה להגיע ל-10%, ל-7%, או אפילו ל-12%.

(מחיאות כפיים באולם)

תודה, אני שמחה. אני מודה לכם, לא ידעתי אפילו שאני כזאת פופולארית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אם זה יקרה עוד הפעם אני סוגר מייד את הישיבה. אל תנסו אותי.


תודה רבה לחברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ. חבר הכנסת רוברט טיבייב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בכל מקרה אני אשתדל לדבר בשני כובעים – אין מה לעשות. אני מהנדס חשמל, וכמובן שאדבר מהרקע הזה.


יוליה דיברה פה על העסקים הקטנים, והיא כנראה יודעת על מה היא מדברת. כנראה שהיא בצדק זכתה למחיאות כפיים. אני לא מתווכח, יש גם הרבה היגיון במה שהיא אמרה. אבל, אני רוצה קצת להרחיב את השאלה לגבי המכסות, כי לא סתם המדינות האירופיות אמרו שאנחנו צריכים לעבור לאנרגיה סולארית. ודרך אגב, כל העולם. זה אחד מהתנאים. שמעון פרס כמובן הסכים להכניס 20% אנרגיה חלופית, והשאלה היא למה. כמובן שזה אקולוגי ונקי ושזה ידידותי למערכת. יש לנו שמש, ברוך השם, במדינת ישראל, ויש לנו שטחים פתוחים שבהם אפשר להכניס את המתקנים ואת המערכות. אין סיבה להגבלת המכסות, אלא אם כן זה פונקציה של כסף, ולא סתם משרד האוצר, כמו שאני מבין, מתערב פה בעניין.


לא סתם שאלתי עד כמה זה כלכלי, ועל אלו תעריפים מדובר, כי לא הצלחתי להגיע לנוסחה שהיא טובה גם לעסקים וגם למערכת. אגב, ניסיתי. אבל לא הצלחתי. זו נוסחה מאוד מסובכת, ויש פה המון המון גורמים. כמובן שהשחקן הגדול הוא גם חברת חשמל. דיברתי עם אנשי חברת החשמל, והם לא מתנגדים. הם בעד. איפה הבעיה? רשות החשמל. באופן הגיוני, זה עוזר גם לרשות החשמל. צריך לקחת בחשבון שאין לנו רזרבות חשמל במדינה, ולכן באופן הגיוני זה צריך לעזור. אני מפנה את השאלה ואת השאלות האלה למשרד האוצר, וגם לרשות החשמל – למה הם מתנגדים? אני ממש אשמח לשאול את השאלות. כנראה שהשאלות שלי ושל חבריי היו קשות. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להתקדם בנושא הזה. אם לא נתקדם, אני מזמין את כולכם להקים שדולה למען המטרה הזאת. אני מוכן להוביל את הנושא. תודה.

תודה רבה. בלי מחיאות כפיים, לא נהוג למחוא כפיים בכנסת.


חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. קודם כל, אני רוצה להזכיר שהדיון הזה מתקיים היום לרגל יום הסביבה הבין-לאומי. אני מדבר כאן מטעם השדולה הסביבתית-חברתית שיש לי הזכות להוביל אותה יחד עם חברי דב חנין.


יש יתרונות ברורים וחד-משמעיים, ולא צריך להרחיב על כך את הדיבור, במעבר לאנרגיות מתחדשות, נקיות. ודאי וודאי שבמדינה כמו ישראל, יש לזה יתרונות אפילו עוד יותר גדולים מאשר במדינות אחרות. מעבר לעניין הסביבתי שאני חושב שהוא כבר הנחת יסוד בכל הדיון הזה, אנחנו צריכים להסתכל על עוד כמה פרמטרים שצריכים להנחות את המדיניות האנרגטית בישראל. קודם כל, יציבות באספקת אנרגיה. שנית, גיוון מקורות האנרגיה - לא לשים הכול בסל אחד, אלא להשיג תמהיל נכון. שלישית, עצמאות אנרגטית. עצמאות אנרגטית חשובה במיוחד למדינה כמו ישראל. הדבר הרביעי שציינתי אותו ראשון הוא כאמור שמירה על הסביבה ועל איכות החיים של כולנו, על בריאות הציבור, וכל מה שכרוך בזה.


נכון שאם בודקים את העניין מבחינת ניצולת, יש עדיין הבדל, ואפילו הבדל ניכר. אבל, כשמסתכלים על התחזית לעתיד רואים עקומת גידול מאוד ברורה מבחינת הניצולת בסולארי, וכדי להגיע למצב הזה שהטכנולוגיה תגיע אליו בעוד מספר שנים, אנחנו כבר צריכים להשקיע היום ולהתחיל עכשיו – זה ההיגיון שעומד בבסיס העניין.


בישראל יש מספר שיא של ימי שמש בשנה, זה נתון שהוא ברור לכולם. יש לנו את הטכנולוגיה. חברות ישראליות הן מהמובילות בעולם בתחום הזה, ורק בארץ הן תקועות. צריך לתת להן לפרוס כנפיים, ובמיוחד בנגב. זה דבר חשוב ביותר לאפשר את זה בנגב, הן על המגזר הכללי, והן על המגזר הבדווי. מה שנכון בכל העולם, נכון גם לישראל, והוא אפילו נכון יותר מאשר במדינות אחרות בגלל הנתונים המיוחדים שלנו.


אין שום ספק שתוכנית המכסות כפי שהיא מסתמנת מצד הממשלה היא שגיאה מכל הבחינות האלה. היא לא תאפשר לתעשייה הזאת ולמגזר הזה להתפתח, ובכך תהיה פגיעה בענפים ובתחומים רבים נוספים.


אני רוצה לפנות לנציג משרד האוצר מר אדירי, ולנציגים אחרים. אנחנו מדברים כאן מלכתחילה על יעדים צנועים. אם אנחנו משווים למדינות ה-OECD, או למדינות האיחוד האירופי, מלכתחילה היעדים האלה הם צנועים אם זה 10% בשנת 2020. לכן, לפחות ביעדים הצנועים האלה אנחנו צריכים לעמוד. ולכן, אתם צריכים להגדיל את המכסות. זה לא בא בחשבון כפי שזה מוצע כאן, תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, לא מזמן קיימנו דיון בוועדה הזאת בנושא המחסור בגז שעלול להיגרם כתוצאה מהפסקת הגז ממצרים, וראינו את החשיבות של האנרגיה שקשורה בגז. קיבלנו עדכונים מחברת החשמל – יעברו לפחם, ואחרי זה למזוט ולסולר, וכל נושא העלויות. אנחנו מדברים כאן על ההקפאה של כל נושא האנרגיה המתחדשת. אני מלווה את זה כבר יותר משנתיים, ואני רואה שבכל ועדה וועדה אנחנו אומרים אותו הדבר, ושאנחנו לא מתקדמים. אנחנו אומרים שהיעד של הממשלה בשנת 2014 הוא 15%, היעד של הממשלה בשנת 2020 הוא 10%, ואני לא רואה איך אנחנו מגיעים לזה. אנחנו לא נגיע לזה בקצב הזה בשום צורה.


למדינת ישראל צריכה להיות מדיניות יציבה, מדיניות שאינה משתנה. לא יכול להיות שאנחנו מקפיאים היום, ומחר לא מקפיאים. משקיע פרטי מהארץ או מחוץ-לארץ צריך לדעת מהי המדיניות. אני לא יכול לשנות את המדיניות שלי כל יום, ואני לא יכול להחליט שהיום אני מקפיא את כל הנושא. מנתונים שקיבלתי אני רואה שכבר ב-2010 יכלו להתחיל לקבל רישיונות למתקנים בינוניים. אבל, אנחנו באמצע שנת 2011, ועדיין אין לנו מתקן בינוני אחד, וגם לא מתקן גדול אחד. אנשים רוצים לשים על גגות הבתים ועל בנייני תעשייה, אבל גם זה מוקפא ולא מתקדם.


לכן, אדוני היושב-ראש. אני חושב שיש הרבה שאלות שאנחנו צריכים להפנות במהלך הדיון גם לאוצר וגם לרשות החשמל. אנחנו רוצים לדעת איך אנחנו מגיעים ליעד שהממשלה קבעה, בהנחה שהממשלה לא שינתה את הכוונה שלה ואת היעד שלה. תודה רבה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת חמד עמאר. אני רוצה להתייחס בקצרה למה שנאמר עד עכשיו. קודם כל, חבר הכנסת דודו רותם, חבר הכנסת כרמל שאמה ואני, הגשנו הצעת חוק להתייעלות אנרגטית, ואנחנו נתקדם עם הצעת החוק – אם הממשלה תרצה או לא תרצה. אנחנו גם נגדיל מכסות כי אנחנו רוצים לעמוד בשורה הראשונה של המדינות המפותחות, ולעמוד ביעדים שנקבע כאן בכנסת, או בתיאום עם הממשלה כמובן. אנחנו נשמח מאוד לראות את הממשלה שותפה בנושא הזה אם אתם ממשיכים להתנהל כך.


אני רוצה לתת את זכות הדיבור גם לחבר הכנסת לשעבר אופיר פינס, יושב-ראש חברת גרינגו. אופיר, אני חושב שאתה תוכל דווקא להציג את הנושא בשני הכובעים שלך ובשני היבטים: כחבר כנסת לשעבר מההיבט הפוליטי, וכיושב-ראש חברה מההיבט המקצועי-עסקי. אופיר פינס, בבקשה.

את הניירות שלי השארתי ליד הכסא, ולכן אדבר מהלב.


אני לא נוהג לבוא לישיבות כנסת, אבל זהו באמת יום הסביבה. למען הגילוי הנאות, כפי שאמר היושב-ראש, אני יושב-ראש חברת גרינגו שעוסקת בפרויקטים סביבתיים, ומנהלת אותם בעיקר בתחום הפוטו-וולטאי הסולארי, אבל לא רק.


קודם כל, אני רוצה לומר במילה אחת את מה שאמר חבר הכנסת הורוביץ. אנחנו שוכחים את הקונטקסט. אני אמרתי את הדברים כחבר כנסת, ואני שמח שאני יכול לומר את הדברים באותה צורה, ובאותו סגנון, ובאותן מילים גם כשאני לא חבר כנסת. מדינת ישראל היא חלק מהעולם. העולם לקח על עצמו לייצר אנרגיה נקייה, חשמל נקי, במסגרת המאבק בפליטות גזי החממה, נקודה. למי שלא זוכר, אנחנו חלק מהעולם. שמעון פרס לא אמר משהו לעצמו, שמעון פרס, נשיא מדינת ישראל, לא אמר בפורום סגור פה את מה שהוא אמר על הפחתה של 20% בייצור החשמל עד 2020. הוא אמר את זה בוועידת האו"ם בקופנהגן. זו היתה התחייבות של נשיא המדינה בשם ממשלת ישראל. על זה יש התחייבויות נוספות בהחלטות ממשלה מפורשות, כפי שאמר איתן פרנס.


איך זה יכול להיות שבאים רגולאטורים, על דעת עצמם בשלב הזה, ומחליטים להקפיא, ומחליטים לשנות מעמדת הממשלה? אגב, עדיין לא ראיתי פה את שני הגורמים הראשיים. אני מבין שבעיקר מי שעוסק בזה, חוץ מרשות החשמל באופן פורמאלי, זה מנכ"ל משרד האוצר שאני לא רואה אותו פה. היועץ הכלכלי של ראש הממשלה יוג'ין קנדל, נמצא?

אני נציגו.

אני לא יודע מה זה "נציגו". לא ביקשנו להביא את ראש הממשלה, אלא את מי שהוא נציגו של ראש הממשלה. אתה נציגו של נציגו של ראש הממשלה.

חבר הכנסת לשעבר אופיר פינס, אתם רואים שחברי כנסת לא שולחים את נציגיהם לפה. הם באים בעצמם.

אני רוצה שתבין – יוג'ין קנדל הוא נציג במדינה נורמאלית. הוא לא נבחר, הוא ממונה. יואיל כבודו לבוא לחברי הכנסת, לוועדת הכלכלה, ולתת דין-וחשבון מה הוא מתכוון להמליץ לממשלה. האם זה לא הגיוני בעיניך? הרי הוא אמריקאני לשעבר, כך נדמה לי. אם הוא עשה שימוע בקונגרס באמריקה, הוא לא היה נותן תשובות רק על זה, אדוני. אבל, לא חשוב.

אופיר, אתה עכשיו בכובע אחר.

כן, בדיוק. עזוב את זה. הוא צודק. נחזור לענייננו, השאלה היא באמת מה עושים. כי קודם כל יש כאן בריחה של מדינת ישראל כמדינה מעניין שהיא לקחה עליו אחריות, והיא חלק ממנו. אגב, דוח שהזמין השר להגנת הסביבה ממקנזי דיבר על 6,400 מגה-ואט בייצור של חשמל. איתן דיבר על 100, 200, 300. חברה שממשלת ישראל הזמינה ממנה שירות וייעוץ, קבעה מספרים מומלצים לממשלת ישראל.


מה קרה? אני מנסה להבין מה לא בסדר, ואני פשוט לא מצליח להבין. החליטו על פוטו-וולטאי, זה עובד "חבל על הזמן" בכל הרמות. האם בגלל שזה טוב מידיי צריך להפסיק את זה? אני לא מצליח להבין. הרי כל יתר האנרגיות המתחדשות מדשדשות, לצערי. גם תחום הרוח, גם הביו-מאסה עדיין מדשדש. אני מקווה שזה יצליח. אבל, זה עדיין מדשדש. האם צריכים להרוג איזשהו תחום שמתחיל לפרוץ? יש פה מאות אנשים שעוסקים בזה היום, קמה תעשייה שלמה בישראל. נכון שאת הפנלים אנחנו לא מייצרים בארץ. אבל, הטכנולוגיה היא במידה רבה ישראלית. אגב, היא תלך ותתפתח, והיא תהיה עוד יותר ויותר טובה, והמחירים ירדו וירדו. מחירי הסיליקון יורדים ויורדים. אגב, אם יש בעיה עם התעריף, זכותכם לשנות את התעריף. אם אתם חושבים שמישהו מרוויח יותר מידיי ב-1.51 שקלים, זכותכם – תורידו. לא מתווכחים על זה. אפשר לעשות שימוע, אפשר לראות – הכול בסדר. אבל, לחסל את התעשייה הזאת בניגוד מוחלט למה שקורה בעולם, למה שצריך לקרות בארץ, בניגוד להחלטות ממשלה – רגולאטור הוא לא גורם מחסל. זה גורם מפקח, זה גורם מבקר, וזה גורם שצריך לקבל החלטות. אבל, יש דרך לעשות את הדברים.

אמרו כאן לפניי שאנשים נכנסו לתחום. אני יכול להעיד על עצמי, אנחנו חברה קטנה של עשרה עובדים. התחלנו לפטר עובדים, למה? מה קרה? האם עשינו משהו רע? אני אומר לאנשי האוצר ולאנשים אחרים: האם אתם יודעים כמה זמן לוקח להיות מקצוענים בתחום הזה, ולרכוש מיומנות, לפתח את היכולות? האם זה בדקה? האנשים פה השקיעו כספים ומשאבים, הם למדו. מחסלים אותם. תגידו – האם מישהו פה בכלל חושב על משהו, או שהכול זה שליפות מהמותן? היה כאן מנכ"ל אוצר, ירום אריאב - אדוני היושב-ראש, אני לא יודע למה הוא לא פה - שכתב דוח מקצועי יוצא מהכלל. לא מדובר באדם מהרחוב או באדם מהתעשייה, אלא באדם שהוא איש מקצוע. נכון שהדוח הזה הוזמן על-ידי גורם, אבל זה בסדר. האיש הוא איש מקצוע, הוא היה מנכ"ל האוצר. מה לא בסדר? אני פשוט לא מצליח להבין מה ה"עליהום" הזה. אגב, גם קראתי את הדוח של משרד האוצר, ואני חושב שהמסקנה מהדוח הזה לא צריכה להיות לא חיסול התעשייה הזאת, ולא ביטול התעשייה הזאת.


לכן אני קורא לך, אדוני היושב-ראש – אני חושב שוועדת הכלכלה של הכנסת צריכה להוכיח שיש לה שיניים, ושיש לה יכולות ביצועיות. אני שמעתי את חברי הכנסת, ואני מלא הערכה לדברים שנאמרו כאן. אבל, דעו לכם – הכלבים נובחים והשיירה עוברת. שלא תהיה טעות, הם ישמעו אותנו פה בצורה מנומסת – מי שבא, האחרים יקבלו רק דיווח. נדמה לי שביום הראשון הקרוב מגיעה לישיבת ממשלה הצעת מחליטים. כנראה ששום דבר ממה שייאמר פה לא ישפיע על הצעת המחליטים, אלא אם כן הכנסת תעשה מעשה. אני קורא לך, אדוני היושב-ראש, לעשות מעשה, לקבל פה החלטה ולפנות בעקבותיה לראש הממשלה ולשר האוצר, ולדרוש מהם לעכב כל החלטה עד לדיון עם הכנסת. כמו כן, לראות מה מביאים בכלל לממשלה, כי אחרי הממשלה זה לפי מיטב דעתי לא ברמה של תקנות. תהיה החלטה סגורה שאפשר יהיה רק לתקוף אותה בבג"ץ. אגב, שלא תהיה שום טעות לאף אחד. אם ההחלטה תהיה שרירותית, אין שום ספק שיהיה כאן גם בג"ץ בעניין הזה, כי אי-אפשר יהיה להסכים לחיות עם החלטות שרירותיות. תודה רבה.

תודה רבה, אופיר פינס. התכנסנו פה כדי לשמוע גם את הצד הממשלה. בשלב זה אנחנו רוצים שתתנו לנו סקירה ותשובות ביניים. אנחנו גם ניתן לאנשים לדבר. אני רוצה שתתייחסו גם למה שנאמר על כך שביום ראשון יובא הנושא בפני הממשלה להצעת מחליטים. אנחנו לא קיבלנו פה שום עדכון, למרות שביקשנו לתת פה את העדכון. אולי אתם תתנו לנו עכשיו את העדכון. אנחנו נתחיל מסמדר בת אדם נציגת משרד התשתיות וראש מטה השר, בבקשה.

קודם כל, בקשר להתקדמות באשר להצעת המחליטים. ממש כרגע אנחנו ממשיכים באיזשהו דיאלוג שנעשה בלב פתוח ובנפש חפצה יחד עם נציגו של ראש הממשלה, כפי שהטיב להגדיר זאת חבר הכנסת לשעבר מר אופיר פינס, כדי להתקדם עוד ולהשיג את הדברים, שלמעשה צריך לזכור, עליהם החליטה ועדת שרים לקידום אנרגיות מתחדשות – החלטה שאושרה על-ידי אותה ועדת שרים, ועליה הוגש ערר. פנינו, פני אנשי משרד התשתיות, למצות את המיטב עבור משק החשמל הישראלי, וכמובן גם עבור השוק שפעיל בנושא הזה. לצורך זה, יש כמה דברים שאני ארצה לציין, כמובן בשמו של השר.


אני אתן רקע קצר ומהיר. בשנת 2008 נקבעו יעדי הממשלה - נדמה לי שכבר דיברתם עליהם פה – 5% אנרגיות מתחדשות ל-2014, 10% ל-2020. נקבע שלאחר שימומשו 350 מגה-ואט או עד ה-1.1.2011, תיערך בחינה על-ידי משרד התשתיות, האוצר ורשות החשמל. תהליך הרגולאציה נמשך, הוא עוד לא מוצה. בין היתר, טענה רשות החשמל שמדיניות הממשלה איננה ברורה. בפברואר 2010 פורסם מסמך מדיניות של משרד התשתיות שתרגם את יעדי הממשלה למונחים של טכנולוגיות, הספק מותקן, ועדיפות: פריפריה, טכנולוגיה ישראלית, גגות, וכיוצא באלה, תוך דגש על קביעתם באופן שישיג את יעדי הממשלה, ובמועד שנקבע להם.


אחד מיעדי הממשלה החשובים היה פיתוח הנגב, ובמסמך המדיניות ניתן לכך ביטוי משמעותי. למעט הסתייגויות משפטיות ממתן העדפה לפריפריה ולטכנולוגיה ישראלית, התקבל מסמך המדיניות על-ידי משרד האוצר ורשות החשמל. רשות החשמל בתמיכת משרד האוצר אף קבעה תעריפים ומכסות בהתאם לנייר המדיניות. המכסות לטכנולוגיה סולארית סווגו לפי גודל המתקנים: קטנים, בינוניים וגדולים, כשלכל סיווג נקבעו מכסה ותעריף נפרדים משלו, כך שאינם באים זה על חשבון זה.


לגבי מתקנים גדולים – נקבעה הסדרה על-ידי רשות החשמל בתחילת 2011. ואולם, מספר ימים לאחר מכן, כפי שכבר ידוע לפורום הזה בוודאי, שינה משרד האוצר את עמדתו, ויש מאז את ההקפאה על ההסדרה בטענה שיש לבחון מחדש את המדיניות והיעדים.


קיימת טענה של החברות העוסקות בהתקנות על גגות שיש להקטין את המכסה שיועדה לסוג המתקנים הגדולים, ולהעבירה למתקנים קטנים. פה אני מבקשת לומר שעמדת משרד התשתיות היא שמה שנקבע למתקנים גדולים נקבע למתקנים גדולים, ויש צורך דחוף וחיוני להמשיך לקבוע מכסות לגגות.


הבחינה מכוח החלטת הממשלה מ-2008 כבר נעשתה בפועל לפני למעלה משנה, ובעת קביעת המדיניות וההסדרה הנגזרת ממנה, כך שכמובן אין כל היגיון בדרישה לבחון מחדש הסדרה שטרם נקבעה עד תומה.


לא ניתן יהיה לעמוד ביעדי הממשלה - - -

סמדר, אני מבקש לקצר.

אני פשוט קוראת את העמדה שביקש ממני השר להציג.

גברת בת אדם, זה מאוד לא מקובל בוועדות של הכנסת לבוא ולהקריא עמדה של השר. יתכבד השר, יגיע לוועדת הכלכלה, יאמר את דברו.

הנושא מספיק חשוב.

כדי לדלג ולתת דיווח לפורום הנכבד הזה ולתאר את המצב שבו אנחנו נמצאים כרגע מול הגוף שמינה ראש הממשלה, שלושת העקרונות שאנחנו נעמוד עליהם הם אלה: ראשית, שיינתן אופק ברור למתקנים על הגגות. אנרגיה סולארית – אנחנו מדברים על אנרגיה סולארית לצריכה עצמית במטרה לייצר המשכיות עד לשלב שבו באמת ניתן יהיה לקבוע את התעריף בהתאם לתועלת הכלכלית של המשק. כלומר, אנחנו מדברים בצורה ברורה על הקצאת מכסות לטווח המיידי והקרוב לשנה הקרובה שבה יוכל השוק הזה להמשיך לפעול. אנחנו נציע אותן בדרך מסוימת שעליה עובדים בשעות אלה.


אנחנו מדברים על מענקים לטכנולוגיות ישראליות. אנחנו מדברים על מו"פ - זה משהו שלא נמצא בהצעה של נציגו של ראש הממשלה – על תקציב ייעודי של 25 מיליון שקל שכבר אושר במסגרת הצעת המחליטים.


לסיכום, דבר אחרון – יש בעיה עם הקצאה ליהודה ושומרון כאשר אנחנו מדברים על אפליה מתקנת, כיוון שעד לשלב זה, ותתקן אותי עדי, למעט מתקנים קטנים, לבינוני ולגדול לא ניתן באזורי יהודה ושומרון למצות את הזכות לקחת חלק. יש בינינו הסכמות בנושא הזה עם משרד המשפטים, ונרצה שגם לדבר הזה יהיה ביטוי בהחלטת המחליטים. תודה, וסליחה.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את נציג המועצה לכלכלה. אתם אלו שנותנים את ההמלצות בשבוע הבא. אנחנו רוצים לשמוע את ההמלצות. אני מבקש להעביר את ההמלצות בכתב לוועדה.

שלום, אני נתנאל עודד מהמועצה הלאומית לכלכלה. ראשית, אני מתנצל בשם פרופסור יוג'ין קנדל ראש המועצה על כך שלא היה יכול להגיע עקב התחייבויות קודמות.


עלינו הוטל מטעם ראש הממשלה לפני כחודשיים לגבש החלטה בעניין שתהיה מקובלת על כל הצדדים, ועל כך אנחנו עובדים בחודשים האחרונים. כפי שסמדר ציינה, בשעות אלה אנו עובדים על מציאת נוסח שמוסכם על כל הצדדים.

כמה זמן קצבו לכם להעביר את ההחלטה לממשלה?

לא ידוע לי על קציבת זמן.

הממשלה לא קצבה לכם זמן.

כן יש טיוטא שמתגבשת, וכן ברצוננו להעלות אותה לממשלה ביום ראשון. העקרונות של ההחלטה הם בגדול מחויבות – כפי שנראה לי מוסכם על כולם כאן – ליעדי הממשלה כפי שהוחלטו ב-2009 בהחלטה 4450, והמשך חלוקת מכסות בהתאם - - -

לא הבנתי את ההמלצה הראשונה. סליחה שאני מקשה.

- - - מחויבות הממשלה ליעדים שהיא קבעה לעצמה.

כלומר, אתם רוצים לקיים את הקווטות שקבעתם.

ל-10% ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת ב-2020, זה היעד המנחה שהוחלט אז, תוך חלוקת המדיניות בנושא לשניים: המדיניות כפי שהיתה עד כה, והמשך המדיניות החל מה-1.1.2015 והלאה. קשה לי עכשיו לדון בדיוק בפרטים של הטיוטא המתגבשת. אבל, בגדול היא מאמצת את עמדות המשרדים המקצועיים הנוגעים בדבר, מאמצת את מסמך המדיניות של משרד התשתיות מפברואר 2010 שמתרגם את החלטת הממשלה ליעדים, ומחלק בין טכנולוגיות וקבועי זמן, מאפשר לשחרר גם את המכסה שכרגע מוקפאת ברשות החשמל, ומנסה לקבוע שבאמת במהלך התהליך השני של יישום ההחלטה החל מה-1.1.2015, היא תתקדם על בסיס שיקולים של תועלת כלכלית, מתוך הנחה שבאמת אנחנו הולכים ומתקרבים לעידן שבו ה-Grid Parity, או התועלת מאנרגיה מתחדשת, תהיה זהה לעלות שלו.

החל מאיזה תאריך לשחרר את המכסה שמוקפאת בהמלצה שלכם?

שוב, זה לא בדיוק המלצה. זה טיוטת החלטה שמתגבשת בתיאום עם כל המשרדים. היא מדברת על שחרור מיידי של ההסדרה, ואישור שלה בגדול כמו שהיא, למעט שינויים קטנים. עיקר השינויים הם להעביר מכסה קטנה שתהיה ככל הנראה לא מנוצלת למתקנים קיימים.

ואם היא כן מנוצלת, אז הורגים את ה- - -

לא "הורגים". ההחלטה גם כוללת מכסות נוספות, ומאפשרת כלים בהמשך הדרך, לקראת השלב השני של יישום החלטת הממשלה מ-2009, להמשיך להתקדם לכיוון היעד של - - -

איך אתם מתייחסים לכל נושא הרישוי וקידום הפרויקטים, לדוגמה, במינהל מקרקעי ישראל, וגם ברשות החשמל והעיריות וכל נושא התכנון והבנייה ששם הבעיות הבירוקראטיות הן בלתי נסבלות?

אדוני היושב-ראש, קודם כל, אכן יש הרבה מאוד בעיות בהרבה מאוד תחומים. התייחסתי לאחד הנושאים שההחלטה מנסה לטפל בהם, והיא סוגיית המכסות וקצב ההתקדמות לקראת מימוש יעדי ההחלטה. ההחלטה גם מתייחסת באופן כללי לבעיות האחרות. היא ממנה ועדה בראשות משרד התשתיות אשר יהיה אמון לתת מענה לבעיות הרגולאטוריות, הסטטוטוריות, שקשורות באישור מתקנים חדשים. היא כוללת מספר כלים לעידוד המו"פ הישראלי בתחום, הן לגבי אישור של מתקני חלוץ, והן לגבי ועדה שתתעסק בחסמים, גם מימוניים, גם רגולאטורים, וגם קרקעיים מול מינהל מקרקעי ישראל, של מתקנים כאלה. היא נותנת לכל הדברים האלה תאריכי יעד על מנת לוודא שהדבר יתבצע בלוח זמנים סביר.

אני רוצה לקבל את ההתייחסות שלך לשאלה מהי גודל המכסה ליזמים קטנים.

האם "ביזמים קטנים" הכוונה למתקנים קטנים?

כן.

אני חושב שלא יהיה נכון לגעת עכשיו במספרים המדויקים לאור זה שאנחנו נמצאים - - -

- - -

בשביל זה התכנסנו פה, אדוני.

60 ב-2013, הטיוטא פורסמה - - -

לא. הטיוטא שפורסמה מדברת על 40 מגה-ואט מותקן ב-2012, ו-60 - - -

אבל, אנחנו ב-2011, ואתה אמרת במיידית. יש עוד חצי שנה ל-2011.

לא. בואי נפריד בין המכסה של 500 מגה-ואט לערך למתקנים גדולים שמחוברים לרשת הולכה.

אני לא מדברת על המתקנים הגדולים, אני מדברת על אותם מתקנים קטנים של עד 700 מטר.

חשבתי שדיברת על ההסדרה שפורסמה והוקפאה, ולכך התייחסתי אז. לגבי המתקנים הקטנים – ההנחיה היא להוסיף מכסות בשיעור של כ-40 - זאת הטיוטא שפורסמה, המספרים האלה הם לא סופיים – ו-60 ב- - -

הבקשות האלה כבר הוגשו, אין 40.

נגיד שיש. מה זה 40?

אבל, גם את זה אין.

חברים, אני מבקש שתרשמו את השאלות. אני רוצה לסיים עם הסבב של נציגי הממשלה. יש לנו עוד שני חברי כנסת שהצטרפו. לאחר מכן, אנחנו נתחיל בדיון. אמרתי שלדעתי אנחנו לא נספיק לסיים את הדיון היום, אנחנו נקבע עוד תאריך לדיון בוועדה. תודה.


אמנון שפירה, יושב-ראש הרשות לחשמל, בבקשה. אני רוצה שתתייחס גם לכל נושא הרישוי, תהליכי הרישוי, שקיפות, ולמה הנושאים תקועים, מבחינתכם.

הוא רק תוקע מקלות בגלגלים.

אדוני, לא שאלתי אותך. אני מבקש שתצא החוצה. תוציאו אותו החוצה לחמש דקות, בבקשה.

הפרעת גם קודם. היית פה, והיית פה.

צא החוצה להתרעננות למשך חמש דקות. חברים, אני שוב מבקש. יהיה פה אפס סבלנות להפרעות. אני רוצה שהדיון יהיה שקט, רגוע וענייני, אחרת לא נוכל לקיים אותו.

תודה רבה על הזכות שניתנה לי לדבר פה. קודם כל, בראש ובראשונה אני רוצה למחות על ההערה שנאמרה פה כרגע. אני חושב שרוב האנשים שיושבים פה יודעים – הם באים אליי לחדר ואומרים את זה – על הניסיון והמאמץ והזמן שמושקע אצל עובדי רשות החשמל בכדי לקדם את כל התהליך הזה שנקרא אנרגיות מתחדשות במדינת ישראל.

כמה עובדים עוסקים בנושא הזה ברשות? תן לנו סקירה, בבקשה.

נכון, זה חלק מהבעיה. אני אגיע לזה. בעזרת העובדים המועטים והמצוינים האלה, נכון להיום הסדירה הרשות במערכות שנקראותPV צרכני – זה הסדרה ללא צורך ברישיון ייצור עד 50 קילו ואט. המכסה הנוכחית הסתיימה ב-200 מגה-ואט. ה-PV בין-לאומי זה PV שמחובר לרשתות החלוקה. אפשר לעשות עם רשתות החלוקה חיבורים שאפילו גדולים מ-12 MVA. המכסה שנקבעה שם היא 300 מגה-ואט. יש הסדרה למכרזי קרקע ל-60 מגה-ואט. לרוח קטן מוסדר 30 מגה-ואט. עד כאן אלה דברים שפרסמנו, ורצים. תיכף נתעכב על השאלה איך רצים.


בהמשך, על-פי מסמך המדיניות שפרסם שר התשתיות היה עלינו לפרסם הסדרה ל-500 מגה-ואט תחנות סולאריות שמחוברות לרשת ההולכה, ל-160 מגה-ואט לתחנות בביו-גז, וכן 800 מגה-ואט ברוח. שלושת ההסדרות האחרונות, לצערי, מוקפאות כאשר בשתיים מהן יש לנו את התעריפים וההסדרה, ואני מדבר על הסולארי הגדול, ואני מדבר על הביו-גז. הסולארי הגדול קיבל אפילו את אישור מליאת הרשות, ולאחר מכן הובעה דרישה להקפאת האישור הזה. הביו-גז קיבל את הסכמת מליאת הרשות. אך, מאחר וכל המערך עכשיו נמצא בהקפאה אנחנו לא מפרסמים עדיין את התעריף ואת ההסדרה.


ההסדרה לרוח גדול ל-800 מגה-ואט נמצאת בסיומה. אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו נגיע, ואנחנו מביאים בשבועות הקרובים לפרסום התעריף. אני מקווה שנוכל לפרסם את התעריף כי נהיה אחרי הסאגה של מה שהוגדר בכותרת "הקפאה".


בנושא התפתחות משק האנרגיות המתחדשות במדינת ישראל – הטריגר הראשון להתחלת התהליך הוא שיש תעריף והסדרה. לצערי, אחרי זה אנחנו מוצאים שאין מוכנות ביתרת המשרדים, ויתרת הבירוקרטיה איננה מוכנה. זמן רב מושקע על-ידי אותו צוות מצומצם ברשות החשמל כדי ללוות את היזמות, ולפתור בעיות בירוקראטיות במקומות אחרים. די אם אני אציין את הפגישות הדחופות שיש לנו במינהל מקרקעי ישראל, די אם אני אציין את הפגישות שיש לנו במשרד המשפטים. אני יודע שפה כולם יודעים שרק לאחרונה ניתנה החלטה לגבי מהות היתרים, היתרי בנייה, וכן הלאה.

הצוות ברשות החשמל יורק דם לצורך קידום הענף הזה באמצעים שיש לו ובמסגרת הסמכויות שיש לו. אני יכול להגיד לכם שזה בהוראה שלי, ונכון להיום ועד היום גם בתמיכת מליאת הרשות.

כמה אנשי צוות יש?

הצוות הישיר שנמצא באגף הישיר – 3 אנשים. לפני שנה וחצי אני הגשתי בקשה לתקנים נוספים. לזכותו של משרד האוצר ייאמר שהוא נרתם למשימה. באוגוסט שנה שעברה קיבלתי את האישור התקציבי. בצער רב אני מציין שרק היום אני נמצא במכרזים לקליטת עובדים חדשים. כמובן שקיבלתי שלישי ממה שביקשתי.

למה לקח לך שנה להגיע למכרזים?

מכיוון שאני צריך לעבור בירוקראטיות אחרות. יושב-ראש רשות או מנהל כללי במשרד ממשלתי לא יכול לקלוט עובדים כאוות נפשו, או דברים כאלה. פה היתה במקרה בעיה בנציבות שירות המדינה שלא הגיבה במשך תקופה, וכשהגיבה הם כמובן עושים את העבודה שלהם ורוצים לראות הגדרות תפקיד.

השטף ההיסטרי שקיבלנו ב-1,250 מגה-ואט לא היה לי ברור. אנחנו צפינו לפחות. אבל, עדיין זו היתה עלייה של לפחות 300% מסדר הגודל של 20 – 30 רישיונות שאנחנו נתנו בשנה. רצינו להיערך, וזה המצב. אנחנו לוקחים יועץ שיעזור לנו בנושא הסטטוטורי.

אנחנו היום נכנסו לרוטינה, והעסק הזה יתחיל לרוץ ברמה של עשרות רישיונות שיאושרו בישיבות הרשות, כך אני מקווה.

האם אתם לא חשבתם להקים ועדת משנה שתעסוק בנושא הזה?

עם מי אני אקים ועדת משנה?

בתוך המליאה שלך.

יש לי שני חברים במליאה שיכולים להצביע, שני חברים אחרים מנועים.

כמה חברים בכלל יש במליאה?

חמישה. רבותי, אני סובל מחוסר כוח-אדם, ואני צועק את זה לא פעם, ולא פעמיים. הרשות הזאת מנסה להזיז דברים במשק הזה. כולנו עם כל הצוות המינהלי והמזכירות ברשות החשמל – 30 איש. רבותי, זה המצב. לא רציתי חס וחלילה, והציעו לי לבוא ולהגיד כמו שאומרים במשרדים אחרים: אין תקציב, אין עבודה. לא נקטתי בשיטה הזאת. רבותי, אני מעלה על נס, ויכול להיות שזה יעלה גיחוך, את זה שיש לי היום 130 מגה-ואט של רישיונות, ו-120 רישיונות. החבר'ה האלה רצים לממ"י ולמשרד המשפטים, וכמובן העבודה שלנו עם משרד התשתיות, וכן הלאה.זה בנושא הזה. זו בעיה, ואני מניח שפתרנו אותה. צר לי שזה לוקח את הזמן. אבל, זה לקח לנו את הזמן.

מה העמדה שלך על ההקפאה?

יפה. לגבי נושא ההקפאה – אני לא אהבתי את זה. כיושב ראש הרשות אני אומר שלא אהבתי את זה. אבל, אני חייב לעבוד על-פי חוק. החלטת הממשלה כפי שהפנו לתשומת ליבי הורתה לעצור תהליך, ולחזור לממשלה ב-2011. אני הצעתי הצעה, ולדעתי היום אני רואה הרבה ממנה בתוך ההצעה של יוג'ין קנדל. לדעתי, אנחנו מושכים את הסיפור הזה הרבה יותר מידיי. לטעמי, ההקפאה הזאת היא הרסנית עבור המשק, היא הרסנית עבור הממשלה. שימו לב, הגענו ל-50 מגה-ואט הראשונים, ב-2009 עצרנו את המשק - גמרנו. זה השתחרר אחרי תשעה חודשים, ועוד פעם אנחנו עוצרים עכשיו את המשק. לטעמי, המצב הזה הוא מצב לא נכון. ולכן, אני ניסיתי, ככל שביכולתי, לשכנע גם באוצר וגם במשרד התשתיות. אני כמובן לא מתעסק בכמויות, הכמויות הן הכמויות הקיימות פה במסמך השר. אבל, אני הצעתי לתת נקודות בדיקה כדי באמת לעשות את העסק הזה בצורה מלומדת. חייבים לזכור שיש פה בצד השני צרכנים שמשלמים תעריפי חשמל. אנחנו חייבים לדאוג גם להם.

תודה רבה. אני אתן זכות דיבור לחבר הכנסת דב חנין כי השדולה שלו כבר מחכה בחוץ. הוא יצטרך לצאת החוצה ולדחות את הישיבה הבאה כדי שנוכל לשמוע גם את היזמים, וגם את חברת הכנסת עינת וילף. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מברך על קיום הישיבה החשובה הזאת ביום הסביבה. אבל, אני חייב לומר לכם שאני מגיע לדיון הזה מאוד מאוד מתוסכל, שלא להגיד מאוד מאוד כועס. אנחנו בנושא הזה מתקדמים מעט מידיי ולאט מידיי. אני לא אכנס כרגע לכל הפרטים. אבל, בכל אחת מהחוליות אנחנו רואים בעיה. הדבר הכי מצער, הכי טרגי, הוא שאנחנו רואים שיש במשק היום אנשים שמוכנים להרים את הכפפה, ורוצים לקדם יוזמות, ורוצים לקדם שינוי שיש לנו אינטרס לאומי לקדם אותו. לצערי הגדול - אדוני היושב-ראש, אני אומר את זה בצער – בנושא הזה הממשלה לא רק שהיא לא רק חלק מהפתרון, אלא היא בעצם מרכז הבעיה. כל השיטה הזאת של להפשיר ולהקפיא, לעצור ולקדם, היא שיטה הרסנית שהורסת את האמון. היא פוגעת ביכולת לפתח את המשק הזה.

אנחנו מדברים פה על מהלך שהוא מהלך חיוני מבחינה סביבתית. הוא מהלך חיוני מבחינה כלכלית. למדינת ישראל אין כל-כך הרבה עודפים, ואנחנו בהחלט צריכים לעודד אנרגיה מתחדשת. בסופו של דבר, משק שידע לקדם אנרגיה מתחדשת יהיה משק שיוכל גם מאוד מאוד להרוויח בשוק הבין-לאומי.


אנחנו קיימנו בנושא הזה דיון גם בוועדה המשותפת לסביבה ובריאות מההיבט הסביבתי-בריאותי. אבל, אני חושב שהנושא הוא קודם כל נושא של ועדת הכלכלה. אדוני היושב-ראש, אני מציע שוועדת הכלכלה תקים ועדת משנה של ועדת הכלכלה שלא תקיים דיון אחת לחודש-חודשיים, אלא תקיים דיון מעקב אחת לשבוע, ותעקוב בצמידות, עם יד על הדופק, מול משרדי הממשלה ומול הגורמים האחרים כדי להבטיח שבעוד כמה חודשים כשנגיע לדיון נוסף כזה במליאה, נוכל סוף סוף לתאר התקדמויות לאורך כל החזית, ולא רק בעיות.

אני כמובן מאוד מאוד תומך במהלכים של קידום מתקנים סולאריים על הגגות. אני חושב שבמדינה שיש בה כל-כך הרבה מצוקה של שטחי קרקע, זה צריך להיות שיקול מאוד מרכזי. זה נכון סביבתית, זה נכון חברתית. אבל, זו רק אחת משורה ארוכה של בעיות שלצערי הגדול מאפיינות את ההתייחסות הבעייתית שלנו לתחום הזה. תודה רבה.





(מחיאות כפיים באולם)

תודה. חברת הכנסת עינת וילף, בבקשה.

תודה רבה לך. אני רוצה בעיקר לדבר על ההסתכלות בנושא הזה מבעד להיבט הכלכלי הצר בלבד. אומנם ההמלצה באה מכם. אבל, אני חושבת שבסופו של דבר ההסתכלות חייבת להיות הרבה יותר רחבה. ההסתכלות לא יכולה להיות רק של תעריפים ומכסות. קודם כל, יש כאן היבטים מאוד משמעותיים של ביטחון, והסתכלות כוללת בכלל על משק האנרגיה, ותרומתה של מדינת ישראל לשינוי משק האנרגיה. יוצאות מזה גם טכנולוגיות, ואנחנו בטח לא יכולים להישאר מאחור.


יש כאן היבטים מאוד חשובים של ביטחון העורף בכך שאנחנו מייצרים מקורות אנרגיה מבוזרים. גם את הדבר הזה צריך לתמחר בצורה מסוימת. יש כאן תרומה אדירה לפיתוח של אזורים שתיעשה באופן טבעי באופן הזה. כל הזמן אנחנו מדברים על הצורך לפתח את הפריפריה, לפתור את נושא הבדווים ואת יכולתם לתמוך בעצמם מבחינה כלכלית בתחומים חדשים, כמו כן, הקיבוצים, המושבים שנמצאים בדרום ובהרבה מקרים חקלאות היא כבר לא רלוונטית. כל הדברים האלה יכולים להיפתר באמצעות האנרגיה הסולארית, ויש לזה יתרון כלכלי שלא נמדד אך ורק בתעריף ומתי מגיעים Grid Parity. גם כשאתה אומר שאתה צריך לשמור שאזרחי ישראל לא ישלמו יותר מידיי, השאלה היא על מה הם משלמים. כי אם הם משלמים עוד קצת בתעריף, אבל מנגד ביטחון העורף חזק יותר, והביטחון הלאומי חזק יותר, ופותרים בעיות של הפריפריה ושל בדווים, מושבים וקיבוצים, ומפתחים משהו כלכלי ויוצרים תחום טכנולוגי חדש, אז זה דבר שכדאי לשלם עבורו. אגב, אני חושבת שבסוף גם לא נשלם עבור זה. אבל, אם על זה מתווכחים, יש כאן יתרונות הרבה יותר גדולים.


ולכן, בעיניי התפיסה היא לא איך מחלקים את המכסות פה ושם. צריך בכלל ללכת על תפיסה אחרת – לוותר על המכסות, להוריד את התעריפים, לנהל משא-ומתן אולי על תעריף אחר, ופשוט לרוץ קדימה כדי לעמוד ביעדים, ובאיזשהו שלב אפילו ללכת מעבר להם.

אמרו לי באוצר לגבי סיבת ההקפאה - יש כרגע התלהבות גדולה מזה שמצאנו גז. זה יפה, זה חשוב. אי-אפשר ללכת כל פעם רק למקום בו ישנה התלהבות ממשהו חדש. מדינה בריאה מבחינת האנרגיה שלה חייבת שיהיה לה תמהיל. ראינו מה קרה ביפן, ראינו מה קרה עכשיו עם המצרים. אנחנו חייבים שיהיה לנו תמהיל, וזה ההיבט הביטחוני, וביטחון העורף, וההיבט הכלכלי החשוב.

ולכן, אני בעד שתלכו להמלצות אחרות. שוברים את הראש איך לחלק את המכסות, ואז יושבים פה אנשים שרק עסוקים בלריב אחד עם השני איך לחלק את המכסות. תקבעו תעריף, תנהלו משא-ומתן על תעריף שיהיה סביר. תפתחו את המכסות, תרימו אותם, ואז נוכל לעמוד ביעדים.

אני גם פונה לקולגה שלי שהוא יושב-ראש סיעה שיש לה הרבה שרים. אני יושבת-ראש סיעה שיש לה הרבה שרים. אני חושבת שביחד יש לנו יכולת. יש לנו גם את השרים הרלוונטיים. צריך לגרום לכך שניתן יהיה להעמיד כוח משמעותי בממשלה מול משרד האוצר באמצעות שיתוף הפעולה של שרי הסיעות שלנו. אני קוראת לך לשתף פעולה בנושא הזה, אני יודעת שאתם תומכים. אבל, באמת לעמוד כחומה בצורה מול משרד האוצר כדי לקדם תפיסה שתאפשר לא רק לתחום הכלכלי.

היום הוא אומנם יום הסביבה. אבל, אני חושבת שהדיון הזה צריך להיות גם בדיון על יום הביטחון ויום העורף ויום הפריפריה, ויום הרבה מאוד דברים, כי הדבר הזה תורם לכל הכיוונים האלה.

תודה רבה, חברת הכנסת עינת וילף. בנימה אופטימית זו נעבור לנציג משרד האוצר, בבקשה.

- - -

תראה כמה כבוד אתה מקבל.

אני אגיד כמה דברים. ראשית, - - -

רק תציג את עצמך, ואת הגיל שלך.

מי אמר את זה? צא החוצה, בבקשה. האם יש עוד מישהו שרוצה להפריע? אתה תדבר רק שיהיה פה שקט מוחלט. אם לא יהיה פה שקט מוחלט, נפזר את הישיבה.

אני אתייחס לכמה נושאים שעלו כאן. ראשית, שלא יהיה ספק בדבר הזה – כולנו פועלים בהתאם להחלטת הממשלה. החלטת הממשלה, כפי שצוין קודם, דרשה בחינה. אנחנו חושבים שזה לא היה יד המקרה, זה היה אלמנט חשוב בהחלטת הממשלה מ-2009, ולפיו אנחנו פועלים. אף אחד לא מתנער מהחלטת הממשלה, אף אחד לא הציע לבטל אותה.


באשר להקפאה – ההקפאה היא לא מטרה, ההקפאה היא לא רצויה, ההקפאה היא לא נכונה. ההקפאה היא אילוץ שנוצר מכיוון שהממשלה מבצעת או מתכננת את המדיניות שלה. אני יכול להגיד שלפני שלושה חודשים בוועדת שרים לאנרגיות מתחדשות, משרד האוצר הציע לשחרר מכסות בהיקף גדול - תיכף אני אתייחס - גם ברוח, גם בביו-גז, גם במתקנים גדולים, ולהביא את ההקפאה הזאת לסופה. היתה אפילו הסכמה יחסית רחבה לדבר הזה. בסופו של דבר, זה לא התקבל, ונכנסנו להקפאה הזאת שהיא בוודאי לא שאיפה ולא רצון, לא מדיניות, ולא מטרה, של משרד האוצר. היא אילוץ שנכפה גם עלינו – זה הדבר השני.


שלישית, משרד האוצר לא מתנגד לשום ענף מסוים. למשרד האוצר אין עמדה אידיאולוגית כלפי פוטו-וולטאי או תרמו-סולארי, או רוח, או כל דבר אחר. משרד האוצר בסך הכול מנסה לאזן כאן בין שניים או שלושה אינטרסים. אינטרס אחד הוא אנרגיות מתחדשות שיש להן תועלות. זה לא סיסמא, יש להן תועלות וצריך למדוד אותן בתועלות האלה. הן מספקות חשמל נקי, ביטחון אנרגטי, גיוון מקורות, פריפריה וכן הלאה, וצריך לשאוף ולהגיע ליעדי הממשלה. אבל, את הדבר הזה צריך לאזן מול שני אינטרסים ציבוריים נוספים שאני חושב שהם ברמת חשיבות גבוהה מאוד. אגב, אף אחד מהם לא קשור לתקציב המדינה. לא שמעתם פה אף אחד שאומר שמשרד האוצר תוקע או לא תוקע בגלל תקציב. בעניין הזה ידינו נקיות.


ההיבט הראשון הוא עלות לציבור. דיברו כאן על תעריפים, על מכסות, על עלות. בואו נשים את הדברים על השולחן ובצורה ברורה וחדה. עבודה שבוצעה על-ידי רשות החשמל וחברת חשמל - ואנחנו השקענו אנרגיות רבות. אנחנו בחנו אותה, ואנחנו סומכים את ידינו עליה - מדברת על כך שהמדיניות שמוצעת על-ידי משרד ראש הממשלה שלא מקובלת פה על היזמים כי זה לא מה שהם מבקשים, היא תביא לעליית תעריפי חשמל בהדרגה על פני כחמש שנים, שש-שבע שנים, של 15%. בואו נשים מספרים – משפחה ישראלית ממוצעת עוד 700 שקל בשנה.

אבל, יש ניתוחים שחולקים על כך.

לא, לא. אני לא אומר שאין תועלות נוספות.

האם ה-100 מגה-ואט PV יעלו את מחירי החשמל ב-15%? כמה עולה להקים תחנת כוח?

חברים, אנחנו רוצים לשמוע את כולם ולקבל החלטה. אם לא נשמע את כולם ויהיו הפרעות, אז המשמעות היא שלא נוכל לקבל החלטה. אם אתם רוצים לקבל החלטה, אז בבקשה סבלנות.

אז פעם אחת – ההצעה אפילו של משרד ראש הממשלה שהיא לא מקובלת פה על היזמות, על-פי רשות חשמל, וחברת חשמל - ואנחנו גם סומכים את ידינו על זה כי עשינו עבודה מעמיקה לבחון את זה - תביא להעלאת תעריפים של כ-15%. אני לא חושב שעל הנתון הזה יש חולקים, לפחות בתוך הממשלה. אמרתי את הערך של הדבר הזה למשק הבית.


אינדיקציה נוספת אחרונה – ההוצאה של משפחה בעשירונים התחתונים על חשמל גבוהה פי 3 מההוצאה על מים. אני לא מדבר על עשירונים האחרונים כי תמיד אומרים: חשמל הוא מוצר לעשירים. עזבו את העשירים. בעשירונים התחתונים ההוצאה למשק בית על חשמל היא פי 3 מההוצאה על מים אחרי שמחירי המים עלה. כלומר, העלאה של 15% בחשמל כמוה כהעלאה של 45% במחירי המים. כמשרד אוצר אנחנו שמים את הנתון הזה על השולחן.

על חשמל ירוק משלמים בכל העולם, לא קרה כלום. המע"מ פוגע בשכבות החלשות הרבה יותר, ולא ראיתי את האוצר מזדרז להוריד את המע"מ. הדמגוגיה הזאת לא עובדת.

אנחנו לא בדיון על מע"מ פה. הנתונים האלה הם עובדות, והדבר הזה צריך להיות מונח.

הנתונים האלה הם לא עובדות, אתה מציג את זה כך. הנתונים האלה הם במחלוקת. לי יש פריווילגיה אחת והיא הזכות לשאול שאלות פה. תפקידנו הוא לעשות פיקוח על הממשלה ולשאול את השאלות. יש דעות חולקות. תודה לפחות באפשרות שיש טעות. בוא נגיד שיש טעות, ומחיר החשמל לא יעלה.

לא, לא. חברת הכנסת וילף, את זה אני לא אומר. אני אחדד על מה יש מחלוקת.

או שמשווים את זה להיבטים אחרים.

אודי אדירי


אני אהיה הוגן וכנה מספיק להגיד על מה יש מחלוקת.

- - -האם אתה יכול להגיד כמה זה במספרים מוחלטים?

אדוני, סליחה. אתה לא עונה. אני מכריז על הפסקה כי אני מבין שכמה אנשים צריכים לשתות מים. אנחנו נמשיך את הדיון עוד עשר דקות באודיטוריום, ולמען האורחים שלנו נאמר שהאודיטוריום נמצא פה למטה. אנשים פשוט מחכים בחוץ רבע שעה על מנת להיכנס לכאן.

הישיבה הופסקה בשעה 13:10

הישיבה חודשה בשעה 13:20.

אנחנו הפסקנו את אודי אדירי באמצע דבריו. מסגרת הזמן שלנו היא ארבעים דקות, ואנחנו ניתן לכל דובר בין דקה לשתיים. אני מבקש לא לחזור על הדברים. אנחנו רוצים לצאת עם איזשהו כיוון והחלטה. יהיה בוודאי עוד דיון, ואולי שניים, ואולי אפילו יותר בנושא זה. אנחנו גם נשקול את הצעת חבר הכנסת דב חנין להקים ועדת משנה או צוות עבודה במסגרת ועדת הכלכלה על מנת להמשיך בדיון בנושא, וגם לעקוב אחרי פעולות הממשלה, ואולי גם להמשיך בהצעת החוק שיזמנו.


אודי, בבקשה.

לגבי העלות הכלכלית – את המספרים שמתי, ואין צורך לחזור עליהם שוב.

אולי תחזור שוב על המספרים.

אחזור. הצעת המחליטים אפילו בנוסח ראש הממשלה שכמו ששמענו לא מקובלת על גורמים רבים בענף, המשמעות של המכסות שמופיעות בה, המשמעות של העלאת התעריף, היא כ-15% בתעריף בחשמל. אנחנו מדברים על כך שמשפחה ממוצעת יכולה לשלם סדרי גודל של כ-700 שקלים יותר בשנה. ציינתי שאפילו בעשירון התחתון או בעשירון התחתון ההוצאה של משק בית על חשמל גבוהה פי 3 מההוצאה על המים, ולכן עלייה של 15% בתעריף החשמל, כמוה כעלייה של 40 - - -

עלייה של 15% כתוצאה ממה?

כתוצאה מיישום ההצעה בנוסח כפי שהוצג על הלוח. שמענו את ההתנגדות הרבה כי הוא לא נותן מספיק.


התחלתי לומר כי את הצורך באנרגיות מתחדשות צריך לאזן בין שני אינטרסים. האינטרס הראשון הוא האינטרס הציבורי של התעריף. אנחנו כמשרד אוצר לא רוצים להתעורר בעוד חמש שנים ולמצוא את עצמנו במצב דומה למצב שבו אנחנו נמצאים בשווקים אחרים. אני אגיד, ופה אני אבהיר משהו, התעריף שניתן ליזמים הוא תעריף מחויב לעשרים שנה. לכן, גם אם בעתיד הטכנולוגיות יהיו יותר זולות, כשיזם מקבל היום תעריף – ואולי בגלל זה כל-כך רוצים לקבל היום תעריף – הוא מחייב את הממשלה לעשרים שנה. ולמרות מה שנאמר כאן קודם לכן, אנחנו לא נוקטים בצעדים רטרואקטיביים. יש הרבה מדינות בעולם שנקטו בתחום הזה בצעדים רטרואקטיביים. כמו שאמרתי, אנחנו קוהרנטיים עם החלטת הממשלה. לא ביקשנו לבטל אותה, לשנות אותה. בוודאי ודאי וודאי שלא ביקשנו לשנות תעריף שניתן לבעל מכסה כלשהו.

השאלה היא האם לגבי המכסות העתידיות יכולה הממשלה או האוצר לשקול מחדש את המחירים שמובטחים ליזמים?

לגבי מכסות עתידיות – הגוף שבוחן תעריפים הוא רשות החשמל. חברים בו גם נציגי משרד האוצר, גם נציגי משרד התשתיות. אני בטוח שבגוף הזה אנחנו נעשה מה שצריך. בין היתר, אני מניח שנבחן את הדבר הזה.


אני רוצה להתייחס לאינטרס הציבורי השני שהוא חשוב בעינינו, והוא קידום טכנולוגיות ישראליות. בסופו של דבר, מדברים כאן על גגות, גגות, גגות. 80%, 70% , 90% מהכסף - תלוי בחברה – יוצא למדינות אחרות, גם הפנלים, גם הממירים, כי כל הציוד הוא ציוד זר. ההשקעה הישראלית היא מינימאלית. אנחנו סבורים שמדינת ישראל כן צריכה להשקיע בקידום של מו"פ, בתמיכה במתקני חלוץ, בקידום של טכנולוגיות שיש להן פה יכולת של - - - בישראל, דוגמת טכנולוגיה תרמו-סולארית, גם אם המחיר של זה הוא שיישום היעד יידחה בשנה או שנתיים. אני חושב שפה האינטרס המשקי הוא אינטרס עליון.


בסופו של דבר, מה שאנחנו מבקשים בעניין הזה הוא באמת להביא ליישום היעד תוך הסתכלות בשני הדברים האלה: אחד - מזעור עלויות משקיות, שתיים - קידום של טכנולוגיות ישראליות.


מה שמבקשים ממני להגיד הוא כמה מאות מגה-ואטים נוספים לגגות, ואני אגיד את זה במשפט פשוט. בתעריף שקיים היום, בוודאי המשמעות של כל 100 מגה-ואט לגגות היא למעלה מ-150 מיליון שקל לצרכני החשמל, וזה כל 100 מגה-ואט. לכן, אנחנו עומדים כאן על המשמר.


אני רוצה להתייחס לדבריה של חבר הכנסת עינת וילף. הנתונים לגבי עלות עודפת למשק נכתבו על-ידי רשות החשמל. שמעתם שעמדתה בוודאי לא זהה לעמדת האוצר. נבדקו על-ידי חברת החשמל, על-ידי גורמים נוספים, ומשרד האוצר סומך את ידו עליהם. זה לא נתונים שלנו. המחלוקת היא כמה שווה התועלת. אולי כמה שווה קידום הפריפריה, כמה שווה זיהום האוויר. אבל, אין מחלוקת שזו התוספת לתעריף החשמל, וכך אמרתי.


עלו פה כל מיני דברים שאנחנו לא מסתכלים על שעות peak– מסתכלים על הכול. אני מניח שאפשר לקבל את העבודה שאנחנו עשינו, ואת מה שעשתה רשות החשמל.


לגבי ההקפאה – כמו שאמרתי, וכמו שראיתי גם במצגת שהוצגה על-ידי נציגי הענף, עד היום ניתנו כבר מכסות והסדרות, כולל מכרז השני, ללמעלה מ-800 מגה-ואט. הוקמו 120. אנחנו לא עוצרים את הענף, לא רוצים להקפיא את הענף. אנחנו רוצים שהענף יצא ויעבוד. מתוך 800, הקימו 120. משרד האוצר אומר – צאו תקימו את השאר. אנחנו יודעים שחלק מהחסמים הם בממשלה. הפתרון הוא לא מכסות נוספות. כולם יכולים לברר מה תקע את החברה האחרונה שסוף סוף הגיעה להסדרה תעריפית. בעינינו, זה בג"ץ. לא נציגי האוצר הגישו אותו. מה שעיכב זו עתירה לבג"ץ שמי שהגיש אותה זה לא נציגי משרד האוצר. זאת אומרת, אנחנו בהחלט רוצים שאותם 800 מגה-ואט שכבר ניתנו ירוצו קדימה. לא מדובר על מכת מוות. אדוני היושב-ראש, מתוך 800 מגה-ואט הוקמו 120. משרד האוצר יעשה כל מה שהוא יכול כדי שה-800 האלה יקומו כמה שיותר מהר.

אשלים לא מוקם.

- - -אתה מטעה במצח נחושה את הוועדה. תתבייש.

לא מטעה בשום דבר, בוודאי ובוודאי שלא מתבייש כמי שמייצג את האינטרס הציבורי מול יזמים. אתם מייצגים את האינטרס שלכם, וזה בסדר. אני בטח לא מתבייש.

חברים, אנחנו גם במקום גדול מידיי. אתם תביעו את דעתכם בדיוק לאחר שהוא יסיים לדבר. אני אשתדל לשמוע את כולם, רק סבלנות, תנו לו לסיים.

לגבי ההתייחסות העולמית – העולם הוא גדול ונעשו בו הרבה דברים. היקף המכסות שמדינת ישראל נתנה, במידה והן ימומשו בטווח זמן סביר – וזה לא תלוי במשרד האוצר – יעמיד את ישראל בראש רשימת המדינות עם אנרגיה סולארית בעולם, ואפשר לבדוק את הדבר הזה. יש מדינות שנקטו במדיניות בלתי מוגבלת. דוגמת: ספרד, איטליה. שתיהן הפיקו את הלקחים ועשו שינויים. כל אחת עשתה שינוי אחר. אחת הקפיאה את הכול, אחת תיקנה רטרואקטיבית, ואחת קצת שינתה. אנחנו לא רוצים להיות שם. אנחנו רוצים מדיניות מדודה ומאוזנת. שוב, היקף המכסות שמדובר עליו, אם בוודאי נוסיף את ה-500 מגה-ואט שהצענו בזמנו להפשיר, מעמיד את ישראל מבחינת יכולת מותקנת - ולא לבלבל את הוועדה, זה לא יכולת מיוצרת, זה פשוט כדי שיהיה נוח להשוות את הנתונים, ביכולת מיוצרת זה פחות - מעמיד את המשק החשמל הישראלי עם 10% יכולת מותקנת באנרגיה סולארית. תבדקו, תבדקו אותי. יש אולי מדינה אחת או שתיים בעולם שבכלל מתקרבות לדבר הזה.


דבר אחרון - הוזכרו כאן אוסף של דברים לא מדויקים. הראשון שבהם הוא אמירתו של נשיא המדינה שמעון פרס שדיבר על 20% ירידה בפליטת מזהמים ולא אנרגיות מתחדשות. משרד האוצר קידם עבודה בין-משרדית, והמליץ המלצות איך מגיעים ליעד הזה. בין היתר, תקצב סכום עתק של 200 מיליון שקל שנה להתייעלות אנרגטית, ולהגיע ליעד הזה של הפחתת מזהמים. הפחתת מזהמים היא לא שווה אנרגיה בהכרח יקרה. יש פתרונות אחרים, ומשרד האוצר, וממשלת ישראל, הקצו לזה 200 מיליון לשנה בשנים הקרובות.


לגבי דוח מקנזי – גם כאן נאמרו דברים לא מדויקים. דוח מקנזי בדיוק עמד על הנקודה שאנרגיות מתחדשות הן יקרות, ולכן המליץ לממשלת ישראל להתחיל ביישום מוגבר של אנרגיות מתחדשות אחרי שנת 2020.


מילה אחרונה, ובזה אני מסכם, אין לנו – ולמשרד האוצר בוודאי – דבר נגד אנרגיות מתחדשות. ככל שעלות הייצור של אנרגיות מתחדשות תפחת, והתחזיות – לא של משרד האוצר, אלא של בלומברג, ושל כל הגורמים בענף – הן ירידה משמעותית בעלות הפנלים הסולאריים. הירידה הזאת לא תלויה בקצב ההתקנה בישראל, זה שוק עולמי אדיר. לדעת משרד האוצר, לבוא היום ולהתקין מאות מגה-ואטים שכולנו מבינים שבעוד חמש שנים יעלו לציבור הצרכנים פשוט חצי – זה נטל מיותר.

אני מצטער מאוד, אבל פה אני מוכרח לקטוע אותך. יש משמעות לאמינות ממשלה, ולפעמים זה עולה יותר מההוזלה בעולם של פנלים כאלה ואחרים. הממשלה התחייבה, הממשלה חייבת לעמוד בהתחייבות, נקודה. הייתם צריכים לחשוב לפני ההתחייבות. אם חשבתם כך אז לא היו יושבים כאן עכשיו קרוב ל-500 חברות או נציגים של חברות, שכבר השקיעו כספים, ושעשו תחזיות ושבנו תוכניות ושהם כבר מעסיקים אלפי עובדים. אתם אומרים: מחר זה יהיה יותר זול. זה לא עובד כך, אני מאוד מתנצל. ברגע שהממשלה מחליטה אז זו התחייבות שלטונית, מבחינתנו. זה לא יכול להיות שאנחנו החלטנו, הזרמנו חלק מהתקציב, התחלנו את הפעולה, ופתאום מפסיקים ואומרים: כנראה נמתין עוד שנתיים-שלוש שהמחירים ירדו. זה לא יעבוד כך, אנחנו לא ניתן שזה יקרה.

אדוני היושב-ראש, אם מה שהיינו עושים היו הדברים שאתה מתאר אז אתה צודק במאת האחוזים. אני אחדד שוב. אפרופו, הפשרה שציין משרד האוצר. אמר פה יו"ר רשות החשמל שהוא הציע פשרה לפני חודשיים-שלושה, ואני אומר כאן מעל השולחן, וכולם יודעים, משרד האוצר קיבל את הפשרה של רשות החשמל. אם הפשרה הזאת היתה מיושמת היו כאן היום 1,300 מגה-ואט שמתוכם הוקמו 120. יש פה עבודה אדירה לתעשייה הזאת. זה הקמה של תשתיות בהיקף של 15 מיליארד שקל, כשמתוכם קם פחות מ-10%. זה לא מכת מוות, זה הרבה מאוד. זה תואם את יעדי הממשלה. אנחנו לא מבקשים לא לבטל, ולא להקפיא ולא לעצור. אנחנו מבקשים להמשיך בהתאם למדיניות שאותה הממשלה הציגה. אני סיימתי, תודה.

אודי, אני מבקש ממך להמשיך איתנו בדיון. תרשום לך את כל ההערות, ואני רוצה שתתייחס בתום הדיון.

תרשה לשאול שאלה כי הוא לא ענה לשאלות שלנו. שאלתי משהו, והוא התחמק מהשאלה לגבי העלאת המחיר.

תרשום לך, וברשות הדיבור שלך תשאל שוב.

אני מבקש מכולם לגשת למיקרופון. הדיון הוא מוקלט, וזה חשוב גם לפרוטוקול וגם בשבילכם.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לצמצם במידה מסוימת את הדיון הרחב לנושא של מכסות לגגות קטנים, כי התוכנית היא תוכנית והיא תייקר את מחירי החשמל. אבל, לא שמענו עד עכשיו כמה תוספת של כל אחד מהמגה-ואטים תייקר את החשמל. ואם מדובר במחיר – על המאזניים על כף האחת לחסל ענף, לחסל יזמות, שלוש שנות ידע, ניסיון, יזמות. ומצד שני, התייקרות של החשמל בעוד אחוז וחצי מתוך תוכנית כוללת לדברי האוצר של 20%, אז הפרופורציה היא שונה. צריך לשים את הדברים ברזולוציה נכונה.

עו"ד איתן פרנס, הצעתך לא התקבלה.

תודה.

תודה. אנחנו נתייחס גם לגדולים, גם לקטנים, וגם לבינוניים, וכולם יקבלו תשובה. אנחנו לא נקדם ענף אחד בלבד, אלא נקדם את כל הענפים כי יש עניין בכל הענפים. האינטרס הציבורי הוא לא רק אינטרס של האוצר, ולא רק אינטרס של התעשייה. זה אינטרס לאומי משולב. לכן, אנחנו נתייחס לכל.


מר ג'ון כהן, מנכ"ל ערבה פאואר, בבקשה. אני מבקש שתדברו ממש בתמצית ובדקה אחת-שתיים.

כבוד היושב-ראש, תודה על זכות הדיבור. אני מבטיח לתמצת.


יעדי המימוש של ממשלת ישראל לא יושגו – יעד הביניים ל-2014 - כל הדוברים מאשרים ומוכיחים זאת. הצעת המחליטים העומדת לעלות לממשלת ישראל ביום ראשון הקרוב עוד תרחיק אותנו מהיעדים - זה ידוע לכל.


נטען תחילה לסבסוד יתר. עמדת מר אדירי היא לא עמדה גורפת המכסה את כלל העבודות וההוכחות והדיונים המתקיימים. סבסוד קיים, מוסכם שהיקף הסבסוד הוא נמוך מהניתן תחילה. מוסכם וידוע לכול שלאנרגיה סולארית תועלות כלכליות רבות הניתנות למדידה. חלקן הגדול תועלות המשפיעות באופן ישיר על תעריף החשמל המשולם על-ידי הצרכן הסופי. חלקן תועלות כלכליות בעלות השלכות ומשמעויות לאומיות שאינן משפיעות באופן ישיר על תעריף החשמל.


ניתן לעמוד ביעדי המימוש. כל הדרוש הוא מדיניות ברורה, רציפה וודאית, באמצעותה ניתן וצריך להבטיח שני דברים: האחד, התועלת למשק הלאומי. את התועלת למשק הלאומי משיגים בכל עת בקביעת תעריף נכון, תעריף שיצטמצם האגרסיבי בהתאם להתפתחות התעשייה הגלובאלית שמאפשרת זו. זה נכס שאפשר לנצל אותו, ובמיידית. שניים, מדיניות מובנת וברורה שלא תהיה צמודה למכסות מצומצמות, מוגבלות, ולבירוקרטיה מיותרת. המנוע – שיהיה תעריף ושתהיה תועלת כלכלית לממשלת ישראל ולמדינת ישראל. כך ניתן להגיע לגמר. מדינת ישראל אינה ערוכה להחלטה משמעותית וסופית ביום ראשון הקרוב. הכלים אינם בידי הממשלה, והוועדה וחברי הכנסת אמרו זאת היום. תודה.

תודה. מר תמיר קפלינסקי מחברת SBY, בבקשה.

אני תמיר, בעלים של חברת SBY, חברה שחיברה לרשת עד עכשיו 500 גגות בישראל. פחות או יותר 15% מהגגות, כמעט כולם, חלק נכבד מאוד בפריפריה. אני רוצה למקד את הנקודה של הדיון לכמה דברים ספציפיים.

לאן הולכים 18 מיליארד שקל? 18 מיליארד שקל של 260 מגה-ואט שאמור להיות PV על הקרקע צריך ללכת לפריפריה, ליצרני חשמל בפריפריה, לחקלאים בפריפריה: באביבים, בנטועה, בשתולה, בקדש ברנע, בפארן. הם לא יכולים ללכת לארבע חברות זרות שרשומות לפי האינטרנט במקלטי מס כמו איי הבתולה, כמו מלטה, כמו איי ג'רזי. כל ה-18 מיליארד שקל האלה צריכים להישאר בתוך מדינת ישראל. הזכות להיות יצרן חשמל בישראל שייכת לחקלאים בפריפריה, היא שייכת לעיריות. עיריית טבריה עשתה מכרז, עיריית אשקלון – הרבה מאוד עיריות. כל עירייה מקבלת 100,000 – 200,000 שקל בחודש. זה הולך למחשבים לילדים בבתי-הספר, זה הולך למתנ"סים. ה-18 מיליארד שקל הם תקציב יותר גדול מכל העמותות החברתיות של מדינת ישראל.

יש פה עיוורון מוחלט של משרד ראש הממשלה ושל ראש הממשלה שמנותק מהציבור, וזאת להבדיל מברלוסקוני. אנחנו עובדים באיטליה, ואנחנו ראינו עכשיו החלטה של עצירת כל המכסות באיטליה. הם נתנו 90 יום לפרויקטים קיימים בשביל להעלות את כל הפרויקטים על גגות. רק אחרי שהגגות נגמרים, מתחילים לספור את הקרקע – פרויקטים של עד 1 מגה-ואט. ואם יש מספיק מכסה, הולכים לפרויקטים גדולים, רק אם נשארת מכסה מהגגות, ומקרקעות קטנים שזה מגביל לחלקות א' שלנו במושבים, וזה בגלל שרוצים להשאיר את הכסף באיטליה. אנחנו צריכים לעשות אותו הדבר בישראל. ראש הממשלה צריך לקחת אחריות, לסלק את החברות הזרות סימנס ו-EDF וסאן פאואר שהיא בבעלות חברת הנפט הצרפתית. כמו כן, לגלות מנהיגות ולהכניס את הכסף לאן שהכסף צריך ללכת. כי הוויכוח בתוך ה-260 מגה-ואט של ה-PV על הקרקע, הוא מי יהיה יצרן החשמל בישראל. על זה אנחנו יכולים להוסיף על הדרך את זה ששני הממירים הישראלים - סולארג' וטיגו - הם מתאימים לגגות, ולא מתאימים לקרקע. אם אודי אמר: טכנולוגיה ישראלית, אז אפשר לעשות כמו שעושים באיטליה - 10% יותר לטכנולוגיה של האיחוד האירופי. כשיתנו 3% יותר לממירים ישראלים, יהיו ממירים ישראלים על הגגות. סולארג' וטיגו הן הצלחות בין-לאומית גדולות שמשרד האוצר מתכחש להן. כ-400 איש עובדים בסולארג', ורובם במגדל העמק.


העניין החברתי הוא העניין המרכזי. הניתוק הרגשי של ביבי נתניהו מהפריפריה, מהקשיים של ראשי עיירות הפיתוח, גורם לזה שבמקום שיהיו לנו 10,000 משפחות של יצרני חשמל בפריפריה, יהיו לנו ארבע חברות זרות שסוחטות את הקופה הציבורית. על ועדת הכלכלה לעצור את החלטת הממשלה ביום ראשון הקרוב, ולמנוע מעבר של 18 מיליארד שקל ל-טאטה הצרפתית, ל-EDF, לסימנס.


אני לא מתנגד לתת לסולל שהיא יצרן ישראלי מכסה על הקרקע. אבל, כשמדברים על תרמו אז יש יצרן ישראלי אחד שמייצר בישראל שזה סולל שמגיעה לו הקצאה ספציפית אליו. לא בטוח ששאר התרמו הוא ישראלי. אבל, אין מצב שהאנשים האלה, כמו החקלאי בקדש ברנע שלא נכנס למכסה, והחקלאים מאביבים שיושבים 120 מטר מהחיזבאללה, לא ייכנסו. אנחנו - הקבוצה של הגגות – בדרך לבג"ץ על צדק חברתי. פעם שנייה בתולדות מדינת ישראל שתהיה הכרעה בבג"ץ על צדק חברתי. ענף הסולארי לא יעבוד פה אם לא תהיה פה מכסה לגגות – לא יעבוד.

תודה. הגברת סיגל נעים, בבקשה. יש לנו ממש אילוצי זמן קשים.

אני אתייחס מאוד בקצרה. אני הנציגה בישראל של EDF אנרג'י-נובל שהיא חברת האנרגיות המתחדשות של חברת החשמל הצרפתית. אנחנו מפתחים בארץ למעלה מ-200 מגה-ואט של שדות סולארים. משלמים כסף לחקלאים. כולם עם הסכמים עם בעלי קרקעות, מושבים וקיבוצים. כל הכסף שמגיע כל חודש מצרפת – ולא משום מקלטי מס, שייך לממשלת צרפת - הוא מגיע לספקים ונותני שירותים ישראלים. עד כה כמה מיליוני יורו. אנחנו מתכוונים להמשיך ולהשקיע סכומים הרבה יותר גבוהים. כמובן שרכש הפנלים נעשה בחו"ל, בדיוק כפי שרוכשים פנלים עבור הגגות. למעט הרכש הזר שנעשה על-ידי כולם ממילא, כל הפיתוח של הפרויקטים נעשה בישראל על-ידי אנשים ישראלים, ותוך העברת כספים ממדינה אחרת לישראל, לחברה ישראלית שמרוויחה כסף בארץ, תרוויח כסף בארץ, ותשלם מסים במדינת ישראל.


חשוב לנו לומר מילה לכיוון משרד האוצר. אנחנו בהחלט חושבים שבסופו של יום צריך לאזן פה בין חשבון החשמל של הצרכן הסופי, לבין האינטרסים של האנרגיות המתחדשות. EDF אנרג'י נובל היא חברה שפועלת ב-15 מדינות, עם למעלה מ-4,000 מגה-ואט מותקנים של אנרגיות מתחדשות בכל הטכנולוגיות: רוח, ביו-מאס, הידרו וסולארי.

- - -

אדוני, אני מבקש ממך לצאת החוצה.

היא רק לא רוצה לספר שבצרפת נותנים לגגות ולא לקרקעות, ולכן הם באו לישראל, כי אנחנו מדינת עולם שלישי.

ל-EDF-EN, יש מתקן של 70 מגה-ואט על הקרקע בגבראדו שזה לגמרי בצרפת, ועוד מגה-ואטים אחרים.


אני אסיים את הנושא של האוצר שזו הנקודה שלשמה ביקשתי לדבר. אנחנו בהחלט מאמינים שהדרך היחידה להשיג את יעדי הממשלה היא באמצעות שדות גדולים שמחירם נמוך, ומחירם הולך ויורד. ככל שישחררו יותר מכסות לשדות גדולים, כך ניתן יהיה גם להשיג את היעד הממשלתי, גם להעסיק את האנשים בארץ. כל האמירות לגבי הפריפריה וכו', מתקיימות בדיוק אותה מידה בשדות הגדולים, בגגות, ובכל אופציה אחרת. אבל, עם היתרון הבולט שהמחיר יורד באופן דרמטי - זאת ההתחייבות שלנו. כך אנחנו פועלים בצרפת, בארצות-הברית, באיטליה, ובספרד, וכך אנחנו מבקשים לפעול בישראל.


מבחינתנו, היה מצוין לו משרדי הממשלה היו מאפשרים יותר מקום ליזמים לבחור את הטכנולוגיה, לו ההקצאה לסולארי היה באה יותר על חשבון הרוח שקשה מאוד לקיים בישראל היום. יש לנו אלפי מגה-ואטים של רוח, בישראל קשה מאוד להקים תחנות רוח. וכן, לו היה ניתן להעביר מהרוח לסולארי לשדות שיוכלו להוריד את המחירים, אנחנו היינו מברכים על המגמה הזאת.

מר דני דנן מנכ"ל חברת אנרפוינט, בבקשה. הדובר הבא ליאור ברון מנהל תחום רגולציה סאןפאואר.

תודה רבה. אני דני דנן מנכ"ל אנרפוינט-ישראל. אנחנו חברה שמעסיקה מעל 25 עובדים, ועוד 20 עובדים בפריפריה. אני רוצה להשמיע את הקול החקלאי ואת קולם של אלו שנמצאים בפריפריה. למעשה, אחת ההחלטות הנבזות שכרגע קורות היא שלמעשה מחר בבוקר רוב העובדים בפריפריה הולכים להיות מפוטרים, ורוב החקלאים שעשו כבר הכנות למערכות שלהם ורוב הכספים שמגיעים אליהם. כרגיל, אפשר לפגוע בפריפריה. כנראה קל למדינה לבצע את זה כי אין להם מספיק קול כדי להשמיע את צעקתם. מצד שני, יש לנו הפרה בוטה של הבטחה שלטונית ברורה שהוציאה עשרות יזמים פה שהשקיעו מיליארד וחצי שקלים לפחות בפיתוחים כוללים של כל החברות, ואני אולי אפילו מקטין את זה קצת. חברות בין-לאומיות ראו הזדמנויות עסקיות ובאו לארץ. מעסיקים עובדים ישראלים, מפתחים טכנולוגיות, ולמרות שיש הבטחה שלטונית ברורה פתאום מתנערים מאינטרסים כאלה ואחרים. ההפרה הבוטה של ההבטחה השלטונית הזאת נראית מאוד רע, לדעתי, בעיני עולם, בעיני הסביבה, ובעיני היזמים בארץ.


הדבר השלישי - למעשה, אני בא ואומר שישנו פתרון ברור. אפשר לחלק היום או אפשר לתת 100 מגה-ואט לכל שנה בתעריפים הולכים ויורדים, כמו כל המדינות המתועשות באירופה. 100 מגה-ואט ב-2012, 113, 114. העלות תהיה יחסית שולית. חובר דוח מדהים על-ידי מר אריאב שהוא בחור משכמו ומעלה. יש דעות אחרות שמדברות על חשמל הרבה יותר יקר. יש לנו בארץ כמות אור אדירה, כמות אור שהיא 30% - 35% יותר מאירופה. אבל, מחליטים לא ללכת לכיוון הסולארי, ולהקצות את זה לכל מיני גורמים אחרים. זו התחושה של היזמים בארץ, ואני חושב שאני מייצג את תחושת הבטן של הרבה מאוד יזמים שנמצאים פה בחדר, וכאלה שגם לא הגיעו לכאן. אני חושב שיש לכם הזדמנות לעצור את הטעות המרה שהכנסת הולכת לעשות ביום ראשון הקרוב, ולדאוג לעצור את המכסה כמו שהיא, ולהתייחס לכלל המכסה בצורה מכובדת. תודה רבה.

תודה. הדובר הבא הוא ליאור ברון, בבקשה.

שמי ליאור ברון, ואני מנהל תחום הרגולציה בחברת סאן פאואר. למי שלא מכיר, סאן פאואר היתה מהחלוצות בעולם באנרגיה סולארית. אנחנו פעילים פה בארץ מזה כשלוש שנים, גם כספק ציוד לגגות, וגם בפיתוח פרויקטים עצמאיים שלנו בשדות סולארים, גם מתמודדים במכרז PV אשלים, וגם מנסים לפתח פה בישראל טכנולוגיות של - - -, ולראות שזה יתבצע. הראייה שלנו היא סך הכול מאוזנת.


לגבי הדיון שהתקיים פה עד עכשיו – סך הכול המכסות שניתנו פה, זה לא מה שקרה באירופה שלא היתה הגבלה. הכול נעשה פה בצורה מאוד מאוד מאוזנת, ומאוד מאוד מדודה. אני חושב שהמבחן של כולם פה צריך להיות בביצוע. סך הכול יעדי הממשלה מינימאליים – דיברו על 250 מגה-ואט לשנה, ואנחנו מדברים כרגע על קצב יישום של כ-30 מגה-ואט לשנה. ברור שיש פה בהחלט מקום לשיפור.


עלו פה כמה טענות על נושא הפריפריה, ואני רוצה להדגיש כמה דברים. שלוש שנים אנחנו כבר מנסים לקדם פרויקטים. נכנסנו פה לפעילות עוד לפני שהיתה החלטת הממשלה הרשמית - אנחנו מוציאים פה סכומים מאוד מאוד נכבדים - ולאחר מכן, כאשר התקבלה החלטת הממשלה שבפירוש ביקשה לפתח את התחום הסולארי. אנחנו בהחלט רואים פה מקום לקדם את זה.


לגבי הפריפריה – אני רוצה להזכיר שהממשלה כיוונה לקידום אנרגיות מתחדשות באזור הנגב והערבה. אנחנו מקדמים פרויקטים של שדות סולארים בפריפריה - רק בנגב, בערבה, ביישובי עוטף עזה. אלו פרויקטים שאנחנו מנסים לקדם כבר כמה שנים, ונתקלים לפעמים במדיניות לא עקבית.


לגבי הפרויקטים הקרקעיים – אני רוצה להמחיש דבר אחד שנאמר פה בקצרה, אבל אולי לא הובן על-ידי חלק מהאנשים. הפרויקטים הקרקעיים שאנחנו מקדמים הם פרויקטים שהם משותפים לכל היישוב. למשל, ביישוב נבטים שליד באר שבע יש גגות. אבל, הפרויקט שאנחנו מקדמים משותף לכל היישוב. זה שטח משבצת של האגודה שהוא מגיע לכל היישוב. חשוב שיובן שפרויקט כזה הוא עוגן חברתי-כלכלי ליישוב לתקופה של עשרים שנה, לכל אנשי היישוב, גם מי שלפעמים לא יכול להרשות לעצמו על הגג. אני רוצה להגיד שיש שם גגות, ואנחנו לא מתנגדים לזה.


יש מאפיינים שונים לפרויקטים האלה שצריך להתחשב בהם. פרויקט סולארי גדול הוא השקעה של מאות מיליוני דולרים. מתוך כך היזם נדרש להעמיד הון עצמי של 20%, ולגייס את כל ה-80% מהבנקים. הוא לא מקבל תמיכה, למעט התעריף. אי-אפשר לקדם פרויקטים כאלו ללא הוודאות הנדרשת. אנחנו חיכינו כמעט שלוש שנים להסדרה. שנה עד שפורסם שימוע, ועוד שנה עד שהתקבלה ההחלטה. התעריפים פה היו מאוד מאוד מאתגרים, וודאי היו נמוכים מההסדרות הקודמות. עצרו אותנו באמצע, אנחנו לא מסוגלים לקדם תכנון.


דבר אחרון – אנחנו הרמנו את הדגל יחד עם משרד החקלאות של פרויקטים סולארים, של שדות סולארים, שנקראים פרויקטים אזוריים, כשלמעשה לא מדובר רק ביישוב אחד, אלא הם משותפים למספר יישובים. כל מי שיש בעיניו ראייה של פיתוח הנגב צריך לברך על הדברים האלה. תודה.

- - - שהחברה שלכם רשומה במלטה?

אדוני לא ברשות דיבור.

הדובר הבא אשר לביא מושב עין יהב. הדובר אחריו הוא נועם סגל מהפורום ישראלי לאנרגיה.

כבוד היושב-ראש, אני אשר לביא מעין יהב בערבה. אני לא מהפריפריה, אני מהפריפריה של הפריפריה. אני רוצה להדגיש שלא הועלה פה כמעט והוא מאוד חשוב. הפאן מייחד אותנו בערבה המרכזית, וזה נושא התעסוקה. אנחנו רחוקים ממרכזים עירוניים, מדימונה-באר שבע – 120 ק"מ, מאילת – 140 ק"מ. יש לנו בעיה עצומה של תעסוקה. רוב התעסוקה שלנו וההכנסות שלנו עד היום נבעו מחקלאות בלבד, ופיתוח נוסף של חקלאות מוגבל, בעיקר בגלל חוסר במים.


קיימת אצלנו בערבה תופעה מדהימה, בעיניי, שהבנים שלנו שהם דור שני חוזרים לערבה. זה דבר שהוא לא ברור מאליו. יש לנו קושי עצום לדאוג להם לתעסוקה בגלל המרחקים העצומים. חוץ מהחקלאות, פיתחנו את נושא התיירות, צימרים עד כמה שרק אפשר – זה מאוד חלקי. הנה, קמה לנו אפשרות של הגגות הסולארית. התקשרנו עם חברות, השקענו סכומים ענקיים, ופתאום באמצע בלי התראה עצרו את כל המכסות. עשרות משפחות בערבה שכבר קיבלו היתרים לבצע תקועות באמצע, ועוד עשרות משפחות לא יכולות להמשיך בתהליך ברגע שהתחילה העצירה. אנחנו חושבים שהבעיה היא מאוד כאובה, ונדמה לנו שוועדת הכלכלה של הכנסת צריכה לתת את הדעת על כך. התרשמנו פה מחברי הכנסת שהם בהחלט תומכים בצעד של פתיחת המכסות. אנחנו מחזקים את ידיכם כי חייבים לפתוח את המכסות. ישר כוח.

תודה. הדובר הבא נועם סגל, בבקשה. אחריו – ירון סילש סמנכ"ל פיתוח עסקי שיכון ובינוי.

צהריים טובים. אני נועם סגל מהפורום הישראלי לאנרגיה. אני חושב שכל הנוכחים פה בחדר הם בעד אנרגיה סולארית. אנחנו וארגוני הסביבה קוראים לאנרגיה סולארית כבר יותר מעשור. לא התעוררנו רק בשלוש השנים האחרונות. אבל, אני חושב שהשאלה החשובה היא איך עושים את זה.


לשאלתה של מנהלת הוועדה, הסכום שמדובר היום הוא בין מיליארד ל-4 מיליארד שקלים שציבור צרכני החשמל בישראל עומד לשלם בעשרים השנים הקרובות עבור אנרגיה מתחדשת. השאלה היא מהן התועלות למשק? אם אנחנו רואים לאן מרבית הכסף הזה הולך, הכסף הזה הולך לסין, והוא הולך למקומות אחרים, והתועלת ארוכת הטווח של המשק הישראלי היא מאוד מאוד נמוכה. אנחנו רוצים שהענף הזה יתקדם, אבל צריך לעשות את זה בתבונה. למעשה, יש הרבה אמצעי מדיניות שננקטים בעולם.

איפה הייתם לפני ההחלטה? למה לא המלצתם לא לעשות את זה? למה גרמתם לאנשים להשקיע כסף?

ראשית, אני לא הממשלה. אני ארגון ציבורי. שלחנו לפני - - -

זה לא משנה. הנקודה היא מאוד פשוטה. ברגע שיש התחייבות היו צריכים לחשוב על כל ההשלכות, ועל כל הבעיות. היום כשאנשים מושקעים בכסף, וגורלם של הרבה מאוד אנשים תלוי בזה, צריך כבר לעשות שיקולים אחרים. אם נעשו טעויות אז צריך לבדוק מי עשה את הטעויות, ואיך מתקנים את הטעויות. אבל, אי-אפשר לבוא ברגע שהסוס כבר דוהר ולהגיד: רגע, טעינו. בואו נהרוג את הסוס כי הוא רץ יותר מידיי מהר.

אני אענה לך בשני חלקים על זה. דבר ראשון – למה לא אמרנו קודם - - -

אגב, יש אנשים שחולקים עליך לחלוטין. אבל, לא חשוב.

תפקיד הוועדה הוא לשמוע את מכלול הדעות. אני רק אומר שאנחנו פנינו לפני כשנה לראש הממשלה במכתב, ופירטנו את סדרי העדיפויות הנכונים לדעתנו. היום בשבע אוניברסיטאות במדינת ישראל יש בקושי מרכז מחקר אחד שניזון מתרומות משוויץ. 4 מיליארד השקלים האלה, או מיליארד השקלים לא מגיע לפיתוח ארוך טווח של האינטרס הישראלי.


בנוגע לשאלתך – אם תפתח את העיתונים, כבר בקיץ שעבר הענף התלונן על המחסור במכסות, והוסיפו עוד מכסות. עכשיו מבקשים עוד מכסות – יוסיפו עוד מכסות. ההנחה של המדיניות היא שבסופו של דבר השוק יחזיק את הענף, שמחירי החשמל יחזיקו את הענף. אם הדבר הזה לא עובד צריך למצוא מנגנון אחר, ולא להבטיח ליזמים דברים, ולא לצפות שהשוק יקיים את עצמו כשבפועל אנחנו רואים שבספרד ובמדינות אחרות שהדברים האלה לא קורים.


לסיום, אני חושב שכדאי שהוועדה תקיים דיון יותר רחב בשאלות של מדיניות, ולא להתמקד כל פעם בהחלטה ביום ראשון כי ליזמים מגיעה ודאות. אבל, גם לאזרחי מדינת ישראל.

אתה עוד לא יודע במה הוועדה תתמקד.

אני מציע לוועדה. אנחנו כבר העברנו לוועדה רשימה של נושאים, ואנחנו מציעים לוועדה לדון לרוחב בדברים האלה. תודה רבה.

תודה. ירון סילש, בבקשה.

שמי ירון סילש, אני סמנכ"ל הפיתוח העסקי של שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת. קודם כל, אני רוצה להודות לכם על ההזדמנות לדבר בפניכם.


שיכון ובינוי בונה את המדינה הזאת כבר מ-1924. אנחנו עושים גם PV, ואנחנו גם עושים תרמו-סולאר, ואנחנו נעשה גם רוח. אני מסכים עם רוב הדברים שנאמרו כאן עד עכשיו. אנחנו חושבים שצריך להיות תמהיל נכון של הטכנולוגיות, והיעדים צריכים להיקבע לטווח ארוך. קשה לנו עם ההחלטה שמדברת על 2013- 2014, ולא קובעת מדיניות עד 2020 כפי שהיה קיים.

החוק שלי קובע.

אנחנו חושבים שצריך לחבר בין שני המשאבים שיש לנו פה הכי הרבה מהם. זה השמש והמוח הישראלי. הואיל ודיברו פה הרבה על PV, ואנחנו עושים גם PV, אז תרשו לי לחרוג מה-PV, ולדבר על התרמו-סולארי. התרמו סולאר הוא המקום שאנחנו משלבים מוח ישראלי ושמש. נאמר פה קודם שסולל - היא חברה מצוינת, אגב - הם היחידים עם הטכנולוגיה התרמו-סולארית בארץ. זה לא נכון. בימים אלה אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה שלנו. היא תהיה מאוד בקרוב. אנחנו מפתחים פרויקט נוסף על בסיס הטכנולוגיה שלנו בארץ. יש פה קצת אי-ודאות בנושא הזה. אנחנו מפתחים טכנולוגיה תרמו-סולארית שלנו, ואנחנו חושבים שזה הכיוון. הטכנולוגיה צריכה להיות ישראלית. אנחנו נקים פה, ונעשה פה גם את הרכש המקומי, גם טכנולוגיה מקומית, ואנחנו נייצא את זה הלאה. אף אחד מאיתנו לא אוהב סובסידיה, ובוודאי לא אודי שאני מאמין שהוא שומר באמונה שלמה על האינטרס הציבורי, וכל הכבוד לו. אני חושב שהם טועים בניתוח שלהם של העלויות. אבל, בגדול, התום לב שבו הם עושים את זה מקובל עליי.


אנחנו רוצים לפתח פה, שהסובסידיה תגיע חזרה לפה ותישאר פה. לצערי, הדרך לעשות את זה היא לא ב-PV, אלא יותר בתרמו-סולארי. היעד צריך להיות 1,000 מגה-ואט תרמו-סולארי עד שנת 2020, ועל ידי כך אנחנו נייצר תעשייה מקומית. בתרמו-סולאר אנחנו מדברים על תחנת כוח שבה תהיה תעסוקה לעשרות עובדים בפריפריה. אגב, הרבה יותר עובדים מאלה שיעבדו בתפעול ה-PV. אנחנו מדברים על תחנה שתתרום גם למנהל המערכת הרבה יותר מכל תחנת PV, וגם לתעשייה המקומית ולשגשוג האזורי.


"ירדו" פה קצת הרבה על רשות החשמל, ועל מינהל מקרקעי ישראל. מבחינתנו, רשות החשמל - אמנון ומשה שטרית, הם עושים עבודה. יש להם את הקשיים שלהם, וגם - - -

תודה, תודה. תיכף הוא יצטרך לציין את כולם. כל אחד כבודו במקומו מונח. זאב פרץ, בבקשה. אני מבקש בלי מחמאות ובלי מחיאות כפיים. אין לנו זמן.

שמי זאב פרץ מנכ"ל שחר אנרגיה. אנחנו קבוצה של חברות שעוסקות בתחום הזה. בדרך כלל, גם בהקמה של המערכות, וגם בהשקעה. בשנה האחרונה העתקנו חלק מהפעילות שלנו לחו"ל, כמו חלק גדול מהחברות.

אני רוצה לציין שני דברים, ולבקש בקשה מהוועדה. ראשית, על-פי תמ"א 10 האחרונה שאושרה אחרי הרבה חבלי לידה, מאות חקלאים השקיעו אלפי שקלים כל אחד על מנת שהם יכולים להגיע למצב שהם יכולים להקים מערכת. היום הם לא יכולים להקים מערכת - זו עובדה - כי אין להם מכסה. כנראה שהם יפסידו כספים. החברות הסולאריות - הם רק קבלני הביצוע שלהם, והחקלאים הם אלו שיפסידו בעסק הזה.


דבר נוסף, עובדה קטנה. אודי היקר, בגרמניה התחייבו שעד 2050 יגיעו ל-100% אנרגיה סולארית. יכול להיות שהשמש שלהם יותר טובה. זה דבר שפורסם.

יש להם מוח גרמני.

כנראה. הם מתכוונים לזה, והם גם יעשו את זה.


לגבי התמהיל של החלוקה של סוג המוצרים – אנחנו לא חולקים על הנושא של התעריף והעלות המסובסדת. אנחנו יודעים - כמו כל דבר שהוא עולה למדינה. ולכן, אנחנו מציעים להתמודד. אני חבר בוועד של מטה המאבק לאנרגיה הסולארית. חברים בו 27 חברות מתוך כל הארגון שקיים בנוסף. רוב החברות שלנו סבורות שאנחנו מסוגלים להתמודד עם התעריפים של הקרקעות – אודי, תקשיב טוב – רק אל תיתנו לזרים את ההקצאה. ישיבת הממשלה ביום ראשון קובעת - 400 מגה מתוך ה-500 הולכות לקרקעות. יש כל מיני סיפורים של הבטחנו. אין הבטחנו, זו מדינת ישראל. הסבסוד צריך להגיע לאלפי החקלאים ולמאות החברות שמתעסקות בזה. אין סיבה שזה יהיה נניח בחברה הצרפתית שעכשיו היא טוענת שהיא תשקיע אולי בישראל. תשקיעו באותם אלפי חקלאים. תקצצו בחצי את ה-400 מגה שאמורים ללכת לקרקעות. אנחנו לא מבינים מדוע. אבל, אם ישנה התחייבות כזאת שהאוצר או מי מטעמו החליט לתת ולהקצות דווקא לקרקעות שזה דבר אבסורדי – אנחנו אומרים לכם בשם החברות הסולאריות, אנחנו יודעים להתמודד בתעריפים של הקרקעות, ובלבד שתיתנו לנו תעריפים דומים. מה זה אומר? שאנחנו נתחייב היום, וכמו הקרקעות נעשה בעוד שנה-שנתיים. אל תתנו לנו שישה חודשים, צריך להקצות זמן של שנה. מחירי ה-PV יורדים, אנחנו נעמוד בזה.


אנחנו קוראים לוועדה לעצור את החלטת הממשלה עם התמהיל המוצע ביום ראשון. מטעים אתכם. עם כל הכבוד למר נתנאל היקר, אני ראיתי את הטיוטא. מדובר על 60 ב-2013 בלבד לגגות מתוך ה-500. תנו 300 לגגות, אנחנו נביא את התעריפים. תנו לנו את השנה, אנחנו נקים אותם. תנו תעריף יורד. יש את רשות החשמל ושהיא תעשה תחשיב. אנחנו נתמודד איתו עם מחיר ההולכה וכל הדברים מסביב.


לגבי הדובר החדש – אני לא יודע נציג של מיהו. אבל, אם הוא נציג הנפט, הגז, או משהו אחר, הטענה שלו נכונה. העולם עובר לאנרגיה סולארית. צריך להתמודד עם זה. אנחנו שם.

זוהר, בבקשה.

שלום לכולם, שמי זוהר. אני לא סמנכ"ל פיתוח, אני לא מנכ"ל חברה, אני לא יזם, אני זוהר ארבל. אני עובד בחברה ולא משנה מה שמה.


כולם פה מדברים יפה. אודי הוא איש יקר, וכולם אנשים יקרים. אבל, אתם שוכחים את אלפי בתי האב שעובדים בתעשייה הזאת. אני פה בשבילם. אתם מדברים על מכסות, גגות, רעפים – זה לא משנה. יש פה אלפי קבלני משנה, אלפי עובדים, סוכנים, מהנדסים, הנדסאים, ולא משנה באיזה חברה, ואף אחד לא מדבר.


אודי, אתה בחור שיודע חשבון ויודע טוב מאוד כלכלה. אל תשכח את בתי האב האלה. האנשים האלה רבים על הלחם של הבית שלהם. הם לא רבים על החופשה ביוון, או על הסקי בשוויץ. הם רבים על הפרנסה בבית. אף אחד מבעלי החברות שנמצאים פה לא מעניין אותי. אותי מעניין להביא את הלחם בכבוד הביתה בסוף החודש לכולנו. תודה רבה.

תודה רבה, הבהרת את הנקודה. נציגת אדם טבע ודין, בבקשה. אני מצטער מאוד, אני לא אוכל לתת יותר זכות דיבור. יש לי פה עוד רשימה של יותר מעשרים איש.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני דנה טבנצ'יק עו"ד באדם טבע ודין. אנחנו תומכים בפיתוח האנרגיות המתחדשות מכל הסוגים, כולל האנרגיות הסולאריות. החלטת הממשלה התקבלה אחרי שהוצגו בפני הממשלה כל העמדות הרלוונטיות של כל הרשויות, כולל עמדת משרד האוצר. ההחלטה היא ברורה – 10% עד 2020, וצריך ליישם אותה. צריך לרוץ קדימה, ובמקביל לריצה קדימה לבסס תוכנית לאומית שקובעת את המכסות, את התעריפים הנכונים, שנותנת תמריצים לפנלים על גגות, בעיקר בגלל שאנחנו מדינה עם שטחים צפופים, עם מעט מאוד שטחים פתוחים. ביחד כמובן ובמכלול כולל עם תחנות כוח קרקעיות, וחשמל מתחדש מסוגים אחרים.


ישנה חשיבות רבה בפיתוח אנרגיות מתחדשות, ואני אומר זאת בקצרה. זיהום אוויר קשור קשר ישיר לייצור החשמל כפי שהוא נעשה כיום, בין אם בפחם ובין אם בגז. תגליות הגז הן דבר חשוב. אבל, זה לא מחליף את האנרגיות המתחדשות. אנרגיות מתחדשות הן חשובות גם כדי למנוע מונופול מסוים שנעשה כרגע במשק האנרגיה בגז, וגם בגלל שהן פשוט בריאות יותר. התועלות הציבוריות והתחלואה שתימנע על-ידי פיתוח המשק הסולארי, צריכות להיכלל באומדן הכלכלי כשלוקחים בחשבון את התעריפים.


ויתרתי על רוב הטיעונים. אבל, הדבר האחרון שאציין הוא שנכון להיום הביקוש הולך וגדל, וחייב לנהל אותו, ולא צריך לתת לו לרוץ קדימה. אחת מהדרכים היא גם לנהל את משק האנרגיות המתחדשות על-ידי קביעת תוכנית לאומית ביחד תוכנית אב למשק האנרגיה. תודה.

תודה רבה. נציג המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

שמי חוני קבלו ואני מאגף הכלכלה במשרד להגנת הסביבה. מפאת קוצר הזמן אני רוצה להתייחס רק לשתי נקודות שהועלו פה במהלך הדיון. נקודה ראשונה היא נושא של עלויות ותועלות מאנרגיות מתחדשות. כאמור, אפשר להיכנס לחישובים הפרטניים – ולא נעשה את זה כאן כמובן - ביחס למה ערך פרמיית זיהום האוויר שנמנעת ומה שוויה, מה ערך עלות הנמנעת לחברת החשמל, וכו' וכו'. מה שצריך להוסיף לתחשיבים האלה – ואני פונה פה למשרד האוצר, זה לא הופיע בניתוחים שלהם – הוא באמת כל סוגיית התרומה לתעסוקה בפריפריה, ופיתוח התעשייה. ברגע שהדבר הזה יהיה מוסכם ובהתייחס לעובדה שיתר ההיבטים ניתנים לגישור בסופו של דבר, נוכל להגיע לתעריף אחד שמשקף את התועלות מייצור אנרגיה מתחדשת.


זה מביא אותי לנקודה השנייה - איך להגיע אליו. אנחנו פה מדברים על מכסות ומכסות. יצרנו פה שיח מכסות במקום שיח תעריפים. יש פה כל-כך הרבה חברות. אנחנו כל הזמן מדברים על מכסות כאשר למעשה את התחרות הגדולה שיש בין החברות הללו אנחנו לא מצליחים לנצל כי התעריף הוא אחיד, והמכסה היא קבועה. מדברים פה מהפרספקטיבה הכלכלית שצריכה להנחות את משרד האוצר. במקום שתהיה איזושהי תועלת למשק מהתחרותיות הזאת - - -

האם אתם מדברים?

בוודאי. במקום שיהיה לנו מתווה מדורג של תעריפים פוחתים תוך ניצול ירידת מחירי הפנלים העולמי, ובסופו של דבר נגיע לאותו תעריף תועלות שעליו דיברנו שזו הדרך הנכונה לנהוג, אנחנו מדברים פה על מגה-ואט אחד יותר או מגה-ואט אחד פחות, ועושים פה סחר-מכר להעביר 40 מגה לפה ו-60 מגה לשם. כל זה במקום להכין תוכנית אחת פשוטה וברורה.

מסתבר שהסחר-מכר הזה הוא נקודה מאוד חשובה. זה אחד הדברים שבאמת משפיעים על השוק. יכולה להיות פה תחרות אמיתית – אתה צודק. אין מה לעשות, הוויכוח הגדול הוא במכסות הקטנות האלה של 40, 50 מגה, האם אנחנו מוסיפים לשם, האם הממשלה מוכנה להוסיף? זה הקיום של אותן חברות, ושל אותן אלפי משפחות שיש להם פה פרספקטיבה למצוא את הפרנסה שלהן שעליהן אנחנו מדברים, וגם לפתור את בעיות איכות הסביבה. אני מודה לך.


אודי, בבקשה.

אני אתייחס לכמה דברים. הממשלה, וזה לא משרד האוצר, זה מינהל התכנון נתן עדיפות ברורה ומוחלטת לפריפריה בכל מה שנוגע למתקנים קרקעיים. מתקנים קרקעיים ממשיים ניתן להקים רק בפריפריה באזורים שקבע מינהל התכנון, והתעדוף לפריפריה פה הוא כמעט מוחלט. גגות אפשר להקים בכל מקום. אני מכיר את הנתונים, והנתונים הם נכונים, שגם רוב הגגות קמים בפריפריה.

לגבי זה שהגגות נגמרים והפרנסה וכן הלאה – אני לא מקל ראש בזה, וכל דבר צריך ללמוד לעומק. אבל, נציין רק עובדה אחת. עד היום הוקמו במדינת ישראל כ-120 מגה-ואט גגות. כרגע, קודם כל, יש מכסה של 300 מגה-ואט של מתקנים בינוניים שלפחות מהבקשות שאנחנו מקבלים מרשות החשמל אנחנו למדים שחלקה הגדול, או חלק גדול ממנה, אם לא רובה, יהיה בגגות. זאת אומרת, אף אחד לא מדבר על עצירת הענף. נכון, לא מדובר על הרחבה שלו. אני לא חושב שמדובר על עצירה ובלימה. יש כאלה שאומרים לי שיש גגות קטנים ובינוניים, זה לא אותם עובדים. כל דבר אפשר ללמוד לעומק, אבל אני בספק לגבי הנקודה הזאת.

נשאלנו אם יש התחייבות של האוצר כלפי מישהו, אין שום התחייבות. מה שיש זה החלטת הממשלה. האוצר לא התחייב מעולם לשום בעל שדות.

- - -תעדוף גגות.

הנושא של יותר מ-15%, איפה זה? אנחנו ביקשנו אותו.

ביקשת אותו, אתה יכול לקבל. דנה ביקשה שבוע שעבר וקיבלה. כל מי שמבקש מקבל. תבקש – תקבל. יש פה רבים באולם הזה שקיבלו אותו.

אמרתי – אין התחייבות. לאוצר פה אין אידיאולוגיה. התעדוף הספציפי איזה טכנולוגיה יותר טובה למשק החשמל זה הרבה יותר בתחום אחריות של משרד התשתיות. אם התעריף הוא זהה אנחנו לא רואים שום פסול בגגות לעומת מתקנים גדולים.

- - -

אדוני לא ברשות דיבור, וזה לא דיאלוג.

חברים, אנחנו לא בדיאלוג. זה ועדת כנסת.

לגבי מה שהעלה פה כאן נציג הגנת הסביבה – אני חושב שהוא חידד את מה שאמרתי קודם. אין ויכוח על העלות בתעריף החשמל. כן, יש ויכוחים לא מאוד גדולים. אבל, יש ויכוחים על התועלות, איך מודדים אותן, כמה שווה התועלת לפריפריה. נכון שבדברים האלה אין עוד הסכמות. אבל, אין מחלוקת על העלות בתעריף החשמל. את זה הציבור ישלם בחשמל. יכול להיות שיש לזה תועלות שאנחנו אולי לא מכמתים אותן מספיק טוב. אנחנו סבורים שכן, הגנת הסביבה סבורים שלא, והוויכוח הוא לגיטימי. אבל, אני לא חושב שיש מחלוקת על העלויות.


שאלו פה על עלות משקית של כל 100 מגה-ואט – אמרתי, עלות של 100 מגה-ואט, תלוי בתעריפים, היא למעלה מ-100 מיליון שקל בשנה לצרכני החשמל. אנחנו הרבה צרכנים, ואפשר לראות איך זה מתחלק. אבל, זאת העלות.

אודי, מה לוח הזמנים להפשרה?

לא, לא. זה לא שאלות ותשובות. תסלח לי.

הוא גם חבר מליאה, הוא לא רק נציג אוצר. מה לוח הזמנים להפשרה?

קודם כל, אני חושב ששמעת כאן שיש מחלוקות לגבי ההצעה ביום ראשון. אם ההצעה תעלה בממשלה ביום ראשון ותאושר, אני מניח שהרשות כמו שאני מכיר את הרשות, מייד לאחר מכן תטפל בהסדרה של ההקפאה, אין לי ספק. הרשות מאוד רוצה לקדם את זה. אם זה יתעכב בממשלה זה יכול לגרור עיכובים. שמענו כאן דעות לכאן ולכאן. רבים ביקשו לעצור את ההחלטה. אבל, ברגע שההחלטה תאושר בממשלה אני בטוח שהרשות תעשה את המיטב.

האם משרד האוצר עשה בדיקה על התועלות למשק בין הגגות לבין הקרקעות לפני שהוא מעלה ביום ראשון לדיון? ביום ראשון יוצאים מיליארדים להחלטה שהיא אל-חזור. - - -

זה הרי לא שאלה, זו הצהרה.

- - -

חברים, אם תוך שלוש שניות לא יהיה פה שקט, אני נועל את הישיבה בלי החלטה. אני מבקש לשמור על הסדר. אתם פה יותר ממאה איש, לא עשרים-שלושים איש. לכן, זה בלתי אפשרי לנהל את הדבר הזה. אנחנו רוצים לנצח, אנחנו לא רוצים להתווכח. אם אתם רוצים להתווכח – בואו נתווכח ונסיים את הסיפור.


קודם כל, תודה על הדברים. יש לנו פה בהחלטות הוועדה הרבה מאוד בקשות למשרדי הממשלה, ואני רוצה להקריא: בתום הדיון ולאחר ששמענו את נציגי הממשלה ונציגי החברות הפועלות בתחום האנרגיה הסולארית שעל-פי החלטה - - -

על-פי ההחלטה לאקדמיה ללשון עברית, הם מציעים לקרוא לאנרגיה סולארית, אנרגית שמש או אנרגיה שמשית. זוהי הערת אגב, וסליחה.

הם הציעו לנו, ואנחנו נשקול את הדבר הזה.


קודם כל, אני רואה בחומרה רבה את העובדה שראשי המשרדים האמונים על הנושא לא הגיעו לדיון החשוב הזה, והסתפקו בשליחת נציגים שהם מקצועיים ונחמדים. עם זאת, נושא אנרגיות מתחדשות הוא נושא בעל חשיבות לאומית, ולכן ראוי היה שבכירי המשרדים והגופים שעוסקים בכך יגיעו.


ההבטחה השלטונית שעליה דיברנו פה היא הבטחה חשובה, ואם נעשו טעויות צריך לתקן את הטעויות תוך כדי. אבל, לא להפר את ההבטחה בשום פנים ואופן. אנחנו מדינה מתוקנת, אנחנו רוצים להיות מדינה מתוקנת. ברגע שיש החלטה והבטחה שלטונית – זה טוב לוודאות העסקית של המשקיעים. זה מעביר מסר למשקיעים. אנחנו חייבים לעמוד מאחורי החלטות שלטוניות. ולכן, אני לא רק מבקש, אני דורש להפשיר את ההקפאה שישנה, ולהמשיך בנושא אנרגיות מתחדשות כמה שיותר מהר.


ועדת הכלכלה מבקשת ממנכ"ל משרד ראש הממשלה לכנס את ועדת המנכ"לים במשרדים שקשורים לתחום האנרגיה המתחדשת, אשר תגיש לאישור ממשלה לאחר בחינת הצרכים תוך שלושה חודשים המלצות למדיניות כוללת למשק האנרגיה המתחדשת עד שנת 2020, תוך בחינת עלויות ותועלות למשק הישראלי.


הנושא השלישי, ועדת הכלכלה ממליצה לממשלה לקיים דיון נוסף לזה שיבוא ביום ראשון. אני מבין שיש עדיין דברים שלא הגעתם בהם להסכמה, וכנראה שגם לא תגיעו. ההמלצה היא שיהיה דיון בממשלה על מנת לקדם שורה של החלטות בתחום האנרגיה המתחדשת, בחינה מחודשת של עלות הייצור, ושל המחירים המובטחים ליזמים לאנרגיה מתחדשת.


הוועדה ממליצה לרשות לשירותים ציבוריים חשמל להקים ועדת משנה להאצת תהליכים לאישור רישיונות חשמל. לא ייתכן שהאישורים לוקחים כל-כך זמן. אם יש צורך בתוספת כוח-אדם, צריך למצוא את הפתרונות. ואם יש בעיה בירוקרטית זו או אחרת אז צריך למצוא את הפתרון, ובאופן דחוף. ואם יש צורך בשירותיה של ועדת הכלכלה או בחברי כנסת להזזת הנושאים האלה, אנחנו לרשותכם. לא ייתכן שנושא חשוב זה לא יטופל כראוי. לא יכול להיות שאתם במשך תקופה ארוכה תתנו ממש מעט אישורים. יש יותר מאלף בקשות, ואנחנו עומדים על קצב של כעשר בקשות בחודש. זה מעט מידיי. זה שנה של המתנה, וזה הרבה מאוד בירוקרטיה. לכן, צריך למצוא פתרון לצוואר הבקבוק במהירות האפשרית.


כמובן שאנחנו רוצים מכם גם את נושא ההסדרה למתקנים גדולים וגם לכל הפתרונות האחרים – למצוא את השיטות המהירות והיעילות להסדרה ולאישור הנושא.


אנחנו מבקשים מכם גם לפרסם בתוך זמן קצר שימוע ציבורי המזמין את הציבור לפרט מה הן עלויות ייצור החשמל בטכנולוגיה הפוטו-וולטאית בהסדרות שונות.

האם אתה יכול להגדיר מהו "זמן קצר"? חודש, חודשיים, שלוש?

זמן קצר זה זמן קצר. זה בין שלושה חודשים לחצי שנה. אני תמיד נוטה לזמנים יותר קצרים. אבל, זה צריך להיות זמן סביר כי אנחנו עדיין מדברים על מערכות מורכבות, בירוקראטיות, וחשוב לתת להם את הזמן על מנת שלא יעשו טעויות, ואחר כך לא יקפיאו מחדש את כל התהליך שאנחנו עדים לו.


ועדת הכלכלה תשקול להקים ועדת משנה לנושא כדי שאנחנו באמת נפקח ונבדוק את הנושאים, את ההתקדמות שלהם, ואת פתרון הבעיה.


ועדת הכלכלה תקדם בדחיפות הצעות חוק בנושא אנרגיה מתחדשת, ככל שמליאת הכנסת תעביר אליה.


בכך אנחנו מסיימים את הדיון בוועדה. אני מודה לכולם, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:35.