הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
ועדה משותפת כנסת-כספים לתקציב הכנסת
23
20/6/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 6

מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים

לתקציב הכנסת
‏יום שני, י"ח בסיון התשע"א (‏20 ביוני, 2011), שעה 13:30

1.
העסקת עובדי קבלן בכנסת – פניית חבר הכנסת שלמה מולה

2.
פיטורי עובד על-ידי הקבלן המפעיל את המזנון – פניית חבר הכנסת אחמד טיבי

3.
שימוש בעודפי תקציב הכנסת משנת 2010 לשנת 2011

חברי הוועדה: יריב לוין – היו"ר

יעקב אדרי

אחמד טיבי

שלמה (נגוסה) מולה

אברהם מיכאלי

ליה שמטוב

חה"כ זאב בילסקי

חה"כ אילן גילאון

חה"כ פאינה (פניה) קירשנבאום

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

מנכ"ל הכנסת דן לנדאו

היועץ המשפטי לכנסת איל ינון

חיים אבידור
-
חשב הכנסת

נדב כספי
-
חשבות הכנסת

מירה פיירשטיין
-
ראש אגף משאבי אנוש בכנסת

עמנואל גז
-
ראש אגף טכנולוגיה ומחשוב בכנסת

דן עמר
-
מנהל חטיבת תפעול בכנסת

מוחמד שמיה
-
לשכת מנכ"ל הכנסת

אלכס עבד אלרחמאן
-
עובד לשעבר במזנון הכנסת

שמעון מלכה
-
דובר הוועדה

ארבל אסטרחן


קורין ליבר-לוין


דן מרזוק


הגר גיארי-בצלאל (מתמחה)


שמעון סגל (מתמחה)

אתי בן יוסף

אירית שלהבת
העסקת עובדי קבלן בכנסת – פניית חבר הכנסת שלמה מולה

פיטורי עובד על-ידי הקבלן המפעיל את המזנון – פניית חבר הכנסת אחמד טיבי

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לעניין תקציב הכנסת. על סדר יומנו שלושה נושאים: ראשית, שימוש בעודפי תקציב הכנסת משנת 2010 לשנת 2011, וכן שתי סוגיות שנוגעות למזנון ולעובדי המזנון, שאולי יש להן השלכה רחבה יותר: האחת של חבר הכנסת שלמה מולה בעניין העסקת עובדי קבלן בכנסת, והשנייה של חבר הכנסת אחמד טיבי בעניין פיטורי עובד על-ידי הקבלן המפעיל את המזנון.


הייתי מציע שנפתח בשמיעת שני חברי הכנסת המציעים בסוגיית המזנון, ואז במסגרת הסקירה של המנכ"ל ומי מטעמו שימצא לנכון שיתייחס, החשב למשל, נשמע גם התייחסות לסוגיות הללו, ואחר-כך נראה כיצד להתקדם. בבקשה, חבר הכנסת מולה, ואחר-כך חבר הכנסת טיבי.

אדוני היושב-ראש, קודם כול תודה רבה על ההיענות המהירה לבקשתנו. אני מניח שידידי הטוב, חבר הכנסת אחמד טיבי, ידבר באופן ספציפי גם על מר אלכס עבד אלרחמאן שיושב אתנו. אבל אני רוצה שנדבר בכלל על העסקת עובדי קבלן, העסקת עובדי חברות כוח-אדם.


אני יודע שגם בדיון הקודם שהתקיים כאן, שעסק בנושא תקציב הכנסת, הנושא עלה והנימוקים למהלך הזה הוצגו. אני לפחות מתקשה מאוד להשלים, אדוני היושב-ראש, עם העובדה שכנסת ישראל צריכה להעסיק עובדים באמצעות חברות כוח-אדם. אני מכיר את הנימוקים להעסקת עובדים באמצעות קבלן. דרך אגב, העסקה על-ידי קבלן היא עוקפת כוח-אדם. הכנסת צריכה להימנע בכלל מהעסקת עובדי חברות כוח-אדם. אם אנחנו כמחוקקים רוצים לאכוף את חוקי העבודה, רוצים להיטיב עם עובדים, אי אפשר ולא יעלה על הדעת שהכנסת תהיה דוגמה רעה.


הראיה לכך, נמצא אתנו אדם שהיה עובד קבלן, שעבר מקבלן לקבלן, מר אלכס עבד אלרחמאן, שייתכן שהסתדר עם בעל הבית שלו או לא הסתדר אתו. אבל בלי שום קשר לכך, איך ייתכן שאדם שעבד כאן במשך 15 שנים מפוטר שנתיים לפני שהוא יוצא לפנסיה?


דבר נוסף, איך יעלה על הדעת שהנשים שמספקות לנו שירותי קפה מאחורי מליאת הכנסת, כאשר הכנסת יוצאת לפגרה לא מקבלות משכורת? כך קורה לכל העובדים הללו. הכנסת נמצאת בפגרה בממוצע כ-3 חודשים בשנה ובאותם 3 חודשים העובדים הללו לא מקבלים משכורת. אלה אנשים שמפרנסים משפחות, שצריכים להחזיר משכנתה וכן הלאה.


עלינו להיות הפנים של הציבור. אנחנו כחברי הכנסת – אני לא מדבר על המנגנון של הכנסת, על המנכ"ל וכן הלאה – צריכים לקבוע את המדיניות.


אותם עובדים, שכאשר הכנסת יוצאת לפגרה מפוטרים, לא יכולים להירשם בלשכת העבודה, כי עוד מעט הם יחזרו לעבודה. מה הדבר האבסורדי הזה? אני לא יודע מאין נולד הנוהג הזה. למה הנוהג הזה צריך היה להתקיים?


אני מסתכל על האיש המבוגר הזה, מר אלכס עבד אלרחמאן, שעובד בכנסת כבר 15 שנים. הוא הלך הביתה. אז מה? אנחנו מזדעקים כאשר בחברת החשמל אחרי 10 שנים יש פיטורים מחזוריים, אנחנו כועסים על כך.


אדוני היושב-ראש, אני יכול להבין את כל השיקולים – כן הכנסת/ לא הכנסת, עובדים/ לא עובדים, איכות העובדים/ לא איכות העובדים. זה לא משנה לי. מבחינתי אדם שבא לעבוד כאן, שמקום עבודתו בכנסת, צריך לקבל את כל ההטבות הסוציאליות. ביטחונו הסוציאלי לעתיד חייב להיות מובטח ובטוח, כי כך עלינו לנהוג.


אנחנו מחוקקים כאן ובאים בדרישות למעבידים, לתעשייה. לא בכדִי חוקי העבודה לא נאכפים, כי אנחנו משתתפים ב"פסטיבל" הזה. השיקולים יכולים להיות שיקולי תקציב או שיקולים אחרים. צריך למצוא פתרון הולם לעובדי הכנסת. אנחנו הפנים של הציבור ועלינו להשיב תשובות ענייניות ולא מתחמקות.


אם הכנסת תחליט שלא תהיה יותר העסקה של עובדי קבלן, שלא יהיו כאן עובדי קבלן, לא אכפת לי, הכנסת תמצא פתרון. הכנסת צריכה להגיד: אנחנו לא רוצים שיהיו כאן יותר עובדים המועסקים על-ידי חברות כוח-אדם, הכנסת תהיה המעסיקה מן היום הראשון, כמובן עם רשת ביטחון שמאפשרת לכנסת לפטר את העובדים לאחר תקופת ניסיון אם הם לא עומדים בכישורים הנדרשים, עוד לפני שהם יקבלו קביעות. אדרבה ואדרבה, אם עובד מתגלה כלא איכותי, גם אחרי שקיבל קביעות, צריך לייצר מנגנון שמאפשר לשלוח אותו הביתה, אם הוא לא טוב. וגם אם אדם יקבל מקום עבודה קבוע זה לא מאפשר לו לא לעבוד. כל הדברים הללו צריך שיהיו להם פתרונות.


אני מתבייש מאותם אנשים שמגישים לנו קפה מאחורי הקלעים של מליאת הכנסת, שכאשר אנחנו יוצאים לפגרה הם הולכים הביתה ורק כאשר אנחנו חוזרים הם מועסקים שוב. זה בושה לנו.


הכול קשור לנושא העסקת אנשים באמצעות חברות כוח-אדם. אנו לא יכולים להיות שותפים ל"פסטיבל עבדות מודרנית", כך אני קורא להעסקה באמצעות חברות כוח-אדם. העובד אולי מקבל הטבות סוציאליות אבל הוא מפחד לדרוש מן המעסיק שלו את מה שמגיע לו.


לכן אני מודה לך על הרגישות שגילית כשקבעת את הדיון. אני סבור שזה לא יכול להסתיים בדיון שאנו מקיימים היום. נצטרך לחשוב בצורה נאותה, כי אנחנו הראי של החברה הישראלית. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, ואחריו חבר הכנסת גילאון. בבקשה.

אני מודה לך, אדוני, על שנעתרת לבקשתנו לקיים את הדיון הזה. אדוני היושב-ראש, ראשית, אני מבקש לדעת האם נמצא בישיבה הזאת נציג של החברה המפעילה את המזנון.

לא. סברנו שראוי כרגע לקיים את הדיון קודם כול במישור שלנו מול מי שאחראי על כך מבחינת מינהל הכנסת.

מינהל הכנסת לא רוצה להתערב.

אם נמצא שיש צורך, נקיים ישיבה נוספת ונזמן את אנשי החברה המפעילה את המזנון.

אבל מינהל הכנסת אומר שהוא לא אחראי על המזנון.

אינני יודע. נשמע. מנכ"ל הכנסת הודיע לי שהוא נוטל על עצמו את האחריות לענות לנו תשובות, ואני מניח שכך יהיה. אם נחשוב שיש צורך, הדלת איננה סגורה. אם נצטרך – זה ייעשה. בשלב הראשון, הבקשה של מנכ"ל הכנסת, שהדברים קודם כול ילובנו בתוך המערכת שלנו, יש בה היגיון.

אני סבור אחרת.

זה לא חוסם אפשרות להזמין לכאן את אנשי החברה המפעילה את המזנון.

היות ונדבר עליהם, מן הדין שתינתן להם הזכות לענות. אולי, למשל, נמתח עליהם ביקורת? מן הדין שיהיו נוכחים כדי לענות. אני סבור שאי הזמנתם היתה החלטה שגויה. הם שקיבלו את ההחלטה, שקיבלה כנראה גיבוי של הנהלת הכנסת, גיבוי לא נכון.

חבר הכנסת טיבי, אנחנו לא ועדת שימוע ולא גורם שיכול עכשיו להתערב ולקיים בדיקה פרטנית האם בנסיבות מסוימות היה מוצדק או לא מוצדק לנהוג כך או אחרת בעובד שאיננו עובד שלנו.

צריך לדון בסוגייה העקרונית.

יש לנו שאלה עקרונית, כפי שהציג אותה חבר הכנסת מולה, וגם אתה התייחסת אליה בפנייה שלך, והיא עד כמה במקרה כזה, או בכל מקרה אחר, ראוי שתהיה בקרה של הכנסת, התערבות של מינהל הכנסת, אולי הסדרה של כל מערך יחסי העבודה בדרך אחרת. מטבע הדברים זה סמכותנו וכדי לענות על כך נמצאים כאן הגורמים הרלוונטיים והנוגעים בדבר.

בבקשה שלי כתבתי את שמו של מר אלכס עבד אלרחמאן באופן ספציפי, כי הוא פוטר, אבל דרכו נתחיל לדון בנושא עקרוני, שאותו הציג חבר הכנסת מולה, והוא מה קורה עם עובדי קבלן. למה אפשר להתעמר במר אלכס עבדאלרחמאן? כי הוא עובד קבלן. האיש הזה נמצא בבניין הכנסת זמן רב יותר מאשר רוב חברי הכנסת שנמצאים בכנסת הזאת - -

וכמה קבלנים הוא עבר ...

- - וכולם מציינים לטובה את פועלו, את הדרך המקצועית שבה הוא משרת את חברי הכנסת במזנון, כאחראי על המזנון.


אפתח במה שאמר עמיתי חבר הכנסת שלמה מולה לגבי אלה המשרתים את חברי הכנסת, לגבי הדרך שבה הקבלן נוהג בעובדים. מדובר בדרך מבישה, שתלטנית, לא הוגנת ובלתי שוויונית. העובדים לא מעיזים לפצות פה כדי לבקש תוספת – גם אלה שמשרתים אותנו מאחורי המליאה 24 שעות ביממה ומוזגים לנו קפה וכדומה, גם אלה בכל המזנונים: במזנון החלבי, במזנון חברי הכנסת ובמזנון הכללי.


נשאלת השאלה, אם אדם עובד כאן במשך 15 שנים בצורה הנאמנה ביותר, אפשר כך לזרוק אותו? למה בכלל הוא לא עובד קבוע? למה הוא לא עובד של הכנסת? אין ספק שהדרך בה המפעיל של המזנון טיפל בהעסקתו של מר אלכס עבד אלרחמאן היתה דרך מתעמרת. האם כל דבר הוא כסף? השיקול הוא רק כלכלי, שניתן להביא בחור צעיר יותר ואז אפשר להרוויח יותר? העובד הצעיר יהיה יעיל יותר ממר אלכס עבד אלרחמאן? יביא שביעות-רצון של יותר חברי כנסת מאלה שמר אלכס עבד אלרחמאן שירת אותם?

סליחה, באופן רשמי הוא הגיש התפטרות. הוא הגיש התפטרות כי צעקה עליו בחורה בגיל של הנכדה שלו והתעמרה בו, לא רצתה לאשר לו נסיעה במונית בשעה 23:25, אחרי שהוא שירת כאן אורחים של הכנסת. היא נתנה לכולם שירותי מוניות ולאיש הזה מאבו גוש לא נתנה. כאשר הוא קיבל מונית אז כנראה לא החזירו לו את ההוצאות, אינני יודע. המעסיקים ראו בזה חוצפה של מר אלכס עבד אלרחמאן, שהוא מבקש מונית בלילה כדי שתסיע אותו ואת בנו ועוד קרוב משפחה שלו הביתה. מה, הם משרתים שלכם? הם עבדים נרצעים של הכנסת, של חברי הכנסת, או של הקבלן? לכן המעסיקים היו צריכים להיות כאן.


מתברר שהיה מישהו מיועד לתפקיד של מר אלכס עבד אלרחמאן, מישהו שהם הביאו איתם. הכנסת יכולה להגיד: טוב, הם זכו במכרז, לכן אנחנו לא רוצים להתערב. אני אומר: כן, אנחנו רוצים להתערב.

הטענות שלנו מופנות אל הכנסת, לא אל הקבלן. זה בדיוק העניין.

אנחנו רוצים להתערב. האיש הזה חייב להיות עובד של הכנסת. בושה שהאיש הזה, שבמשך 15 שנים משרת את הכנסת ואת חברי הכנסת, הוא לא עובד של הכנסת. למה הוא לא עובד של הכנסת? אני רוצה תשובה, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת ואדוני המנכ"ל. למה הוא לא עובד של הכנסת? כבר 15 שנים הוא משרת אותנו.

הוא עבר מקבלן לקבלן.

חבר הכנסת טיבי, אתה לא רוצה תשובה ממני, כי הרי כידוע אני נמצא כאן רק שנתיים וחצי, ואתה נמצא כאן כמה שנים? אם כבר, אני יכול לשאול אותך את השאלה הזאת. אולי אפשר להפנות את השאלה למנכ"ל.

אני מקווה שהיא תיענה.


יש תקציב גדול כאן בכנסת. הבעיה היא של תקציב? כדי להעסיק את מר אלכס עבד אלרחמאן לא יהיה תקציב? אני לא רוצה להיות פופוליסט, אבל אני מסתפק במשפט הזה: יש תקציב גדול בכנסת. חסר כסף כדי לכסות את המשרה של מר אלכס עבד אלרחמאן ושל הבן שלו? לא חסר כסף.


מדובר לא רק על מר אלכס עבד אלרחמאן, אלא גם על הנערה הזאת, גברת שירה כהן, שמשרתת אותנו מאחורי המליאה, ועל כל הקבוצה הזאת. צריך לפחות לקבל את העיקרון, שמי שעובד בכנסת דרך החברות הללו ועובר מקבלן לקבלן כבר יותר מ-5 שנים, למשל, הכנסת תאמץ אותו אל חיקה ותתן לו הגנה.

חברות כוח-אדם לאחר 9 חודשים חייבות לתת תקן לאותו עובד, אז למה שהכנסת לא תקבל את העובד לאחר 9 חודשים?

אחרי 9 חודשים מפטרים אותם. זה עוד יותר גרוע.

הכנסת מזניחה באופן רשלני את עובדי הקבלן שעובדים כאן. המושג "עובדי קבלן" אסור לו שיהיה כאן בכנסת.

תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת גילאון.

אני מצטער שגם אני אחזור על דברי קודמיי. בדרך כלל אני נמנע מכך, אבל הפעם אני רוצה להדגיש את הדברים שוב.


ברור לגמרי, ואיני יודע אם המנכ"ל הנוכחי יכול לענות תשובה – את החרפה הזאת אסור היה להביא אל תוך הכנסת. אני לא זוכר מתי בדיוק הובאו חברות כוח-האדם אל תוך הכנסת. בעיניי זה קודם כול עניין ערכי. בעיניי זה רעה חולה. זה מתווך של אנשים, שמנסה באמצעות עבודה של אחרים להרוויח. בוודאי ובוודאי כנסת ישראל לא צריכה להיות מקום שיוצא מתוך תפיסה כביכול כל דבר בחיים הוא עסק.


כל אימת שאומרים לי שזה עסק, אני תמיד מציע לציוֹנים הכי גדולים לנסות לראות אם הם יכולים למכור את המדינה במחיר שהושקע בה, אם יהיה באמת איזה טייקון שיקנה אותה. מסתבר שאי אפשר. זאת ההוכחה לדברים שלי, שזה לא עסק. ערכית זה מקום שצריך לתת עבודה לאנשים, מן הראשון ועד האחרון. לכן אני שותף לעמדת קודמיי, שביטאו את זה בצורה יוצאת מן הכלל: עבודות קבלן – לא כאן, בשום מקרה. עבודה שאנחנו עושים במיקור חוץ צריכה להיות במקרים הכי נדירים, כאשר הצורך מקצועי לחלוטין, כאשר לא נדרשת כאן איזו עבודה יום-יומית ורוטינית.


אגיד יותר מזה – אני בעד לא לשכור שירותי הסעדה מן החוץ, כי אני סבור שצריך להקים מזנון של הכנסת, עם שף שהכנסת תשכור, שהוא עובד הכנסת. אני מוכן לתת ייעוץ ועזרה בכך, אני מתמצא במקצת בעניינים האלה. אני לא אומר את זה בצחוק. בבית-הספר היסודי שבו למדתי היתה מסעדה של בית-הספר והעובדים היו עובדי הרשות המקומית, לא עובדי קבלן.


לכן מראשון ועד אחרון העובדים בניקיון, בהגשה במזנון, בכל תפקיד בכנסת – הכנסת צריכה להיות הראשונה שלא עובדת באמצעות מתווך, זה העיקרון. לכן, נכון, מר אלכס עבד אלרחמאן הוא כמשל. המקרה שלו ממחיש בדיוק לאן הדבר הזה מביא אותנו. לו היה הדבר בידי, אתה יודע שהייתי בכלל מלאים את כל שוק העבודה במדינת ישראל, אך זה לא בידי.


החשיבה הכלכלית הזאת, אם התקציב רב או מועט – זה בכלל לא משנה. בכנסת ישראל צריכים לעבוד רק אנשים שהם עובדי הכנסת. לכן הייתי אומר שעכשיו צריך ללכת על מורטוריום כולל, לתת את 'זכות השיבה': כל מי שעבד כאן באמצעות קבלן יישאר כאן ללא הקבלן.

זה תקדים מסוכן.

אמרתי את זה לצורך ההמחשה. טוב, נסיר את 'זכות השיבה'.

מצידי שיחזרו דרך זכות השבות ...

אדוני היושב-ראש, זאת חייבת להיות בסופו של דבר החלטה פוליטית ערכית. לא ערכתי סקרים אבל אני סבור שרוב חברי הכנסת יסכימו לכך. אסור שיתנהל כאן אדם אחד בתוך כל המסגרת הזאת, לרבות חברי הכנסת – יש גם חברי כנסת שהם עובדי קבלן, אני מכיר את זה – אסור שיהיו כאן עובדי קבלן, מחברי הכנסת ועד אחרון אנשי הניקיון. לכן אני מצדד מאוד בדברי האנשים שהעלו את הנושא.

צריך לזכור שהקבלן מקבל סבסוד מן הכנסת. הקבלן לא עושה שום דבר לשם שמים.

צריכה פשוט להתקבל החלטה.

תודה. רשות הדיבור לחברת הכנסת שמטוב, ואחריה חבר הכנסת אדרי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, בקדנציה הקודמת הצעת החוק הראשונה שהגשתי עסקה באחריות מזמין שירותי קבלן. למה הגשתי אותה? כי לפני שנבחרתי לכנסת הייתי סגנית ראש עירייה והייתי אחראית על נושא הגינון ורוב העובדים שלי היו בני מיעוטים. הקבלן לא שילם להם משכורות ראויות ולא שילם עבור כל התנאים שהיה צריך לשלם להם ואז הם היו ניגשים אליי ושואלים מדוע הם לא מקבלים את השכר ואת כל התנאים כפי שצריך. כאשר התחלתי לברר את זה הבנתי שהעירייה כמעסיק יצרה התקשרות עם קבלן, וזהו, והעירייה כבר לא אחראית. ראש העירייה לא רצה לעזור לי אז וגם לא הגזבר ולא אף אחד אחר. כאשר הגעתי לכנסת, זאת היה הצעת החוק הראשונה שהגשתי. היא עברה בקריאה הראשונה. היום היא "קבורה" בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כי 90% ממשרדי הממשלה כמעסיקים עושים התקשרות עם קבלני כוח-אדם ולא נוח להם שגם הם יהיו אחראים.


אני סבורה שהכנסת צריכה להיות דוגמה. לא ייתכן שכאשר אנחנו יוצאים לפגרה גם הם יוצאים לפגרה, אבל אנחנו כן מקבלים משכורת והם לא מקבלים כלום. לא ייתכן ששומרים בבתי-ספר הולכים הביתה ביולי ומתקבלים מחדש לעבודה רק בספטמבר, ובמשך תקופת החופשה לא מקבלים שכר, אלא אם כן הם מקבלים דמי אבטלה. לא ייתכן, כפי שאמרת, להעסיק אדם רק 9 חודשים, ואחרי 9 חודשים, גם אם המעסיק סבור שהעובד טוב הוא מפטר אותו ומקבל אותו בחזרה לעבודה 3 חודשים לאחר מכן. אנחנו צריכים להיות הדוגמה, להראות את האחריות של מזמין שירותי קבלן.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת אדרי, בבקשה.

אני לא רוצה לתקוף את הקבלן, בשל שתי סיבות. ראשית, הוא לא נמצא כאן. שנית, אני לא מכיר את החוזה שלו עם הכנסת. ייתכן שהוא ממלא את כל תנאיי החוזה. אז מה לנו להלין עליו? הטענות שלי מופנות לכנסת, למינהל של הכנסת. צריך לסיים את הנושא הזה אחת ולתמיד. מותר לי להזכיר שגם אני הייתי שותף לדיון הזה.

אזכיר שחבר הכנסת אדרי העלה את הסוגייה הזאת עוד הרבה לפני כניסת הקבלן הנוכחי למזנון. את זה צריך לומר לזכותו.

עם שני הקבלנים הקודמים חבר הכנסת טיבי ואני גם כן התערבנו, וגם בכל הנוגע למר אלכס עבד אלרחמאן. הוא לא מהעובדים הגרועים אלא דווקא מהעובדים הטובים. צריך לעשות סדר בעניין הזה.


אנחנו מבינים את הבעייתיות של קבלן שמגיע לכאן ובמשך כ-5 חודשים הכנסת לא עובדת. יש בעייתיות, אנחנו לא בורחים מאחריות. אבל צריך לתת מענה, לתת תשובות ברורות גם לעובדים, גם לתדמיתה של הכנסת. רבותי, הכנסת דנה גם על הקוטג' וגם על שכר הרופאים וכולי וכולי ועליה לתת מענה. בכל זאת היא בחזית בעניין הזה. לדעתי עובדי הכנסת מקופחים. מה שאמרה חברת הכנסת שמטוב הוא נושא אחר, הוא נושא גדול וכבד, שגם הוא בעייתי וגם בו צריך לטפל, אבל מר אלכס עבד אלרחמאן ותיק יותר מכולנו. אנחנו חברי הכנסת צריכים לפתור את הבעיה הזאת ולעגן את הזכויות של העובדים בהסכמים.


לא ראיתי את ההסכם של הכנסת עם הקבלן. אני בטוח שיש לקונות בהסכמים של הכנסת עם הקבלן. ייתכן שכך נוח לכנסת, משכפלים את החוזה מקבלן לקבלן. אני מציע שאולי יהיה עוד זוג עיניים. תלכו לקראת העובדים ותכסו את הפערים שיש פה ושם. אני מקווה מאוד שבעניין הזה נהיה מן המבשרים בשורות טובות ולא להיפך.

אדוני היושב-ראש, בהזדמנות הזאת אנחנו רוצים לבקש שמר אלכס עבד אלרחמאן יחזור לעבודה. חבר הכנסת אחמד טיבי אמר את שאמר. אם הוא נפגע – בסך הכול מדובר באדם מבוגר.

חבר הכנסת מולה, אנחנו צריכים קודם לשמוע את ההנהלה.

אבל חבר הכנסת מולה מציג בקשה.

הבקשה ברורה. היא נמצאת על השולחן בצורה ברורה לגמרי.

אנחנו מבקשים שהוא יחזור לעבודתו. האיש הזה, שעבד בכנסת במשך 15 שנים ואמור לצאת לפנסיה בעוד שנתיים, אין לו מה לעשות בשנתיים הללו.

זה ברור, אני מבין, אבל זה לא בדיוק הפורום הנכון. צריך לשמוע את דברי המנכ"ל ברמה העקרונית.

אני סבור שזה דווקא כן הפורום הנכון. לפחות 3-4 חברי כנסת מכל הסיעות פנו למפעיל המזנון כדי שיפתור את הבעיה של מר אלכס עבד אלרחמאן, והוא סרב. 70 חברי כנסת חתמו על עצומה, ביניהם 6 שרים.

חבר הכנסת טיבי, יש לי אמנם שאיפות אימפריאליסטיות בכל מיני תחומים, אבל אני גם מבין את מגבלותיי. הוועדה הזאת היא לא ועדת שימוע לפיטורי עובדים, לא קבועים, לא עובדי קבלן ולא עובדים אחרים. זה לא בסמכותנו. אנחנו יכולים לפנות, ולכן כשניגשת אליי וביקשת שאחתום על פנייה עשיתי את זה בשמחה וללא היסוס. את זה אנחנו יכולים, ולדעתי גם חובתנו היתה לעשות. אבל בוועדה כאן עלינו לזכור את גדר סמכויותינו ולא לעשות דברים שאסור לנו. אנחנו לא ועדת שימוע.

לפעמים אנחנו מאשרים את התקציב בקלי-קלות.

חבר הכנסת טיבי, ברור לך שאחר-כך לא יהיה ולו עובד אחד שיבקש שנדון באופן פרטני בעניינו ושאוכל להגיד לו: אדוני, אני מפלה אותך לעומת עובד אחר. מאחר וזה לא בגדר סמכותנו, עלינו להיות זהירים ולהעביר את הקו בדיוק במקום הנכון.

אין עובד אחר שנמצא בכנסת כבר 15 שנים ופוטר.

הקריאה נשמעה. חברת הכנסת קירשנבאום, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. לא הייתי רוצה לדבר על הנושא הפרטני, כי הטיפול בנושא פרטני מסובך יותר ודורש ניהול משאבי אנוש, שבמקרה הזה של העובדים הללו לא קיים בכנסת כי הם לא נחשבים לעובדים. אני רוצה להתייחס לכל הנושא שהוזכר כאן.


כל אימת שאנחנו יוצאים לפגרה ואני רואה את העובדים הללו, שמשרתים אותנו כאן נאמנה בתקופת העבודה שלנו, נכמר לבי, כי אני סבורה שלא יכול להיות דבר כזה. עברנו את חג הפסח, ועבדים היינו לפרעה במצרים, אבל אנחנו ממשיכים להחזיק כאן דור שלם של עבדים: אנשים שמגיעים לכאן, משרתים אותנו במשך תקופה מסוימת ואחר-כך פשוט נזרקים כאשר אנו בחופש, ללא שכר וללא תנאים.


אני מסכימה עם חברת הכנסת ליה שמטוב שאנו כמחוקקים צריכים להוות דוגמה לכל עם ישראל ולא להשוות את עצמנו לאחרים. כאשר נפתור את בעיית עובדי חברות כוח-אדם וכאשר יהיה כאן מי שינהל את משאבי האנוש, אז אפשר יהיה כבר לדבר על הערכת עובדים, כפי שזה צריך להתנהל, על טיפול באנשים הללו, ואולי אז לא נגיע למצב של שימוע או של פיטורים.


אני מעריכה שמה שקרה עם מר אלכס עבד אלרחמאן היה קש ששבר את גב הגמל. אחרי כל שנות העבודה הללו הוא מצא את עצמו במצב שהוא לא יודע מה יהיה עתידו, והנה שוב הוא יוצא לחופשה, ושוב חוזר, ושוב לא יודע אם יגיע לפנסיה, אם יצליח לחסוך או לא. ההתנהלות הזאת היתה תוצאה של מה שהאדם הזה עבר במשך השנים, ואם נפתור את ההתנהלות הזאת נטפל בוודאי גם בכוח האדם.


פעמים רבות הוועדות הללו משמשות כמקום לשחרור לחץ וקיטור. אנחנו מדברים, ואחר-כך יוצאים מכאן והדברים ממשיכים להתנהל כדרכם. אני מקווה מאוד שבמקרה הזה זה לא יהיה רק שחרור לחץ ובאמת יתקבלו כאן החלטות, ואולי נשנה חלק מן הדברים. תודה.

תודה.

שימוש בעודפי תקציב הכנסת משנת 2010 לשנת 2011

אדוני מנכ"ל הכנסת, בבקשה, אני מציע שתסקרו את הסקירה שביקשנו שתציגו. אולי אנחנו פותחים כאן איזה מוסד של סקירה תקופתית, במקרה הזה חצי-שנתית, של ביצוע התקציב, מה נעשה מאז אישרנו אותו, ובמסגרת הזאת, כמובן, אנא התייחסותך גם לסוגייה הנוכחית. ככל שהיועצת המשפטית תמצא לנכון תשלים את הדברים, וגם החשב כמובן, בבקשה.

נדבר עכשיו על הסעיף הראשון?

מנכ"ל הכנסת יציג לנו סקירה ובמסגרת הזאת יתייחס גם לסוגייה הזאת. הודעתי את זה בתחילת הישיבה.

יש לנו גם התייחסויות לתקציב.

בוודאי נקיים גם דיון בסעיפים השונים. ייתכן שלא נספיק לסיים את הדיון היום ואז נקבע ישיבה נוספת. נמצה את הדיון לעומק, בוודאי. בבקשה, אדוני.

תודה רבה. תודה גם על ההזדמנות שניתנת לנו להתייחס לוועדת התקציב כאל דירקטוריון. ככל שהדבר הזה יעלה יפה, נשמח להופיע כאן באופן יזום מדי חצי שנה בכדי לדווח, גם על ביצוע התקציב שהוועדה הזאת אישרה. נחזור אליכם, שולחינו, האחראים עלינו, ונדווח איפה היינו ומה עשינו, כולל מה עשינו עם הכסף.


הייתי מבקש את רשות היושב-ראש שקודם כול חשב הכנסת יציג כאן מצגת קצרה מאוד על ביצוע התקציב, על המספרים עצמם, ואחר-כך אסקור באופן רחב קצת יותר את התהליכים, שאולי לא רואים אותם ממש בתוך ביצוע התקציב.


אגב, לראשונה אנחנו חוזרים באמצע שנת תקציב ומדווחים על ביצוע התקציב. דיווח מסוג כזה לא קיים אפילו בממשלה. אנו מקווים שהדבר הזה יהפוך להיות סטנדרד אצלנו בכנסת. יתרה מכך, אנו מקווים שכבר בשנת התקציב 2012 נוכל להציג בפניכם, ואחר-כך בפני הציבור באמצעות אתר האינטרנט, משהו בדומה למאזן – דוח שנתי. אינני יודע אם נרד לרזולוציה של דוחות רבעוניים, אבל לפחות דוח שנתי.


המדינה כולה, ועמה גם הכנסת, עוברת, גם מבחינה חשבונאית – ואני לא מתיימר להבין בזה יותר מדי – וגם מבחינת האפשרות הטכנולוגית להפיק את הנתונים, גם הנתונים התקציביים וגם התפעוליים, ולנהל אותם, למערכת שנקראת "מרכבה". אני בטוח שחלק מחברי הכנסת שמעו עליה. גם הכנסת מצטרפת לזה. אחת האפליקציות תאפשר לנו לחזור אליכם, אל ה"דירקטוריון", ולהראות לכם באופן מפורט מאוד תקציב מול ביצוע.


כאמור, ברשות היושב-ראש, הייתי מבקש שעכשיו תוצג המצגת על-ידי החשב.

אנחנו מבקשים היום מן הוועדה המשותפת לאשר לנו העברות תקציב שתוקצבו בשנה שעברה ועדיין לא בוצעו. הן יבוצעו בשנה הזאת או בהמשך ולכן אנחנו מעבירים אותן כעת. בטבלה הבאה תראו את המספרים.


בגדול, אושר לכנסת לשנת 2011 תקציב בסך 627 מיליון שקלים. מתוכם, 81 מיליון שקלים יועדו למוזיאון הכנסת, או "בית פרומין", שאתייחס אליו בהמשך. נכון להיום ניצלנו כ-40% מן התקציב שאושר לנו בשנה שעברה.

60% מתקציב 2010 לא נוצל?

אני מדבר על התקציב לשנת 2011. אני חוזר: התקציב המקורי שאושר לשנת 2011 עמד על 627 מיליון שקלים. 114 מיליון שקלים אני מבקש מן הוועדה המשותפת לאשר להעביר מ-2010 ל-2011, שהם למעשה דברים שאושרו בשנת 2010 אבל בפועל לא בוצעו והתשלומים יהיו בשנת 2011.

כמו מה?

כמו שכר חברי כנסת של החודש האחרון, כמו מכוניות משוריינות שהיינו צריכים לקנות, כמו מערכת ה"סנהדרין" שתקצבנו, כמו תוספות.

מה זה "שכר חברי כנסת שלא שולם"?

למשל תקציב הלשכה, 12,000 שקלים שחברי הכנסת לא מנצלים. אנחנו מאפשרים להעביר אותם משנה לשנה וזה מסתכם ב-1.2 מיליון שקלים העברה משנה שעברה.

מה הסכום שאתה מבקש להעביר מ-2010 ל-2011?

114 מיליון שקלים.

זה סכום גדול מאוד ואני לא מבין למה מראש לא גורעים את התקציב. לפעמים יש פער שניתן להבינו, אבל כאן מדובר בסכום גבוה מאוד.

נחזור על הדבר הזה. מתוך 114 מיליון שקלים, 45 מיליון שקלים מתייחסים ל"בית פרומין".

ייתכן שהסכום הזה יופיע גם בשנה הבאה.

כן, ייתכן מאוד.

חבר הכנסת אדרי, תבחין בין שני דברים לגבי "בית פרומין". עיקר הכסף הוא עלות הרכישה מחדש של הבניין על-ידי המדינה. חלק מן הכסף שולם כבר, חלק מן הכסף כנראה עדיין לא שולם, מכיוון שמשרד האוצר והמוכֵר נמצאים בהתדיינות משפטית. בסופו של דבר המדינה, באמצעות תקציב הכנסת – אנחנו מעין צינור מבחינה כלכלית – תצטרך להשלים את הרכישה. תבחין בין זה ובין העלויות של הבנייה, הפיתוח, ואחר-כך התפעול של המוזיאון שיוקם שם בעתיד.

מה התקציב המיועד ל"בית פרומין"? אתם מבקשים 140 מיליון שקל. נכון?

אני מבקש להקדים ולומר, וזה חשוב מאוד לפרוטוקול. "בית פרומין" מופיע בתקציב הכנסת בסכום של 100 מיליון שקלים + מע"מ. שוחחתי על הנושא הזה ממש לפני הישיבה הזאת עם מנהל נכסי הדיור הממשלתי במשרד האוצר, מר גבי שוחט. אני מבקש להדגיש, 100 מיליון שקלים זה סכום שקבענו די באקראי והכנסנו לתקציב. אף אחד לא אומר שהסכום הזה ישולם ואף אחד לא אומר שהסכום הזה לא ישולם. הסכום הזה ייקבע אך ורק על-ידי בית-המשפט.


למעשה הפקענו את "בית פרומין" על-פי חוק מוזיאון הכנסת, כאשר החוק קובע שאנחנו משלמים עבורו את הסכום שיקבע השמאי הראשי הממשלתי. השמאי הראשי הממשלתי קבע סכום של 45 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. זה הסכום שכבר שילמנו וקיבלנו חזקה על "בית פרומין". היום מי שהיה בעל הזכויות ב"בית פרומין" מערער על השומה ומבקש ממשרד האוצר שהשומה תיקבע באמצעות שמאי מוסכם ולא באמצעות השמאי הממשלתי הראשי.

אנחנו יוצאים כבר מתוך הנחה שהסכום יהיה פי שתיים?

משרד האוצר ענה לו שהוא מתנגד לבקשה הזאת. הם אומרים שהחוק קובע במפורש שהשומה תהיה של השמאי הראשי הממשלתי. כל זה במגרש של מי שהיה בעל הזכויות בנכס. הוא יכול לגשת לבית-המשפט ולערער על זה, הוא יכול לגשת לבית-המשפט ולערער בכלל על השומה עצמה, הוא יכול לעשות כל מיני דברים. נכון להיום איננו יודעים היכן זה עומד, פרט לְמה שאמרתי לכם עד עכשיו. עד כה מי שהיה בעל הזכויות בנכס לא הגיש ערעור על תשובתו של משרד האוצר, לא הגיש ערעור על השומה עצמה, על שום דבר. אם הוא יבקש להגיש ערעור, וייתכן שיפנה לבית-המשפט ויערער על השומה עצמה או על השמאי או על כל דבר, איננו יודעים לאן זה יגיע. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להימצא במצב שמישהו חיצוני יקבע לנו איזה סכום שלא יהיה בתקציב. יחד עם זה, אף אחד לא מוכן להגיד לנו מה הסכום הסביר, כי אף אחד לא יודע. כולם אומרים: הסכום שקבע השמאי הממשלתי מבחינתנו הוא הסכום.

את זה שילמתם כבר.

כן.

אז למה משריינים עוד סכום כל-כך גבוה?

אם אותו אדם יפנה לבית-המשפט, אינני יודע מה ייקבע.

הוא פנה כבר?

הוא לא פנה, ולמיטב ידיעתי אין לו זמן רב לפנות. בכל אופן, זה סכום שנמצא בתקציב. אף אחד לא מבטיח שהוא ישולם. ייתכן שהוא לא ישולם ואז הוא יוחזר למשרד האוצר. אבל אני חייב להדגיש לפרוטוקול, זה סכום שנקבע בדיונים פנימיים שלנו. למה? ככה. אני חוזר ומדגיש שאין לזה שום בסיס.

מה קורה כרגע ב"בית פרומין? יש שם משהו?

כפי שעדכן אותנו מינהל הדיור הממשלתי, הכנסת סיימה לפני כשנה לחוקק חוק מיוחד שדה פקטו הפקיע את הבניין ממי שקנה אותו מן המדינה לפני 10-12 שנים והחזיר אותו לרשות המדינה. לא לרשות הכנסת אלא לרשות מדינת ישראל. החוק קובע גם שיש להקים מועצה, והיא הוקמה כבר.

זה כבר בדיור הממשלתי?

זה בדיור הממשלתי. למיטב ידיעתי הדייר הממשלתי היום הוא בתי-הדין הרבניים, המחוזי והארצי, והם אמורים לפנות את הבניין ביוני 2012 ואני מקווה שעד אז נהיה מוכנים מבחינת התכנון. אנחנו מנסים לעבוד הכי מהר שאפשר, והתכנון עומד להיות תכנון דמוקרטי, תכנון שמשתף את הציבור, לא רק קבוצת אנשים מומחים אלא צוות רחב ככל האפשר יהיה שותף בתכנון של המוסד החדש הזה, שמן הסתם הוא מיוחד מאוד.

אפשר להקים שם בית לורדים.

לא, חלילה. זה מוסד שאמור להיות מיוחד מאוד, ומצד שני אסור שיאפיל על הכנסת עצמה, אם כבר הזכרת את בית הלורדים. אנו מקווים שביוני 2012 נוכל כבר להתחיל לגעת בבניין.


כשאני אומר "אנחנו" אני מתכוון לכך שיש שותפות בינינו ובין משרד האוצר, בינינו ובין המדינה, בינינו ובין מינהל הדיור הממשלתי. הם בעלי הבית ואנחנו ברי-רשות, למי שמכיר את המונחים מתחום המקרקעין.

ייעודו הסופי של "בית פרומין" הוא מוזיאון?

ייעודו הסופי בחלקו הוא המוזיאון. יהיה דייר נוסף. מי הוא יהיה? אינני יודע. יהיה דייר ממשלתי נוסף – מיניסטריון, גוף, רשות, אינני יודע מי, שישכון בבניין פרומין ההיסטורי ביחד עם מוזיאון הכנסת. מוזיאון הכנסת לא צפוי להשתרע על פני כל הבניין וגם לא נחוץ שיהיה בכל הבניין.


לכן, כפי שאמר החשב, חלק מן החוק התגשם כבר, הבניין בעצם עבר לחזקת המדינה, אבל הכנסת עדיין לא שמה את ידיה על הבניין. היושב-ראש הקים לפני 3-4 חודשים מועצה ציבורית, כפי שהחוק מחייב, בראשות מזכיר הכנסת לשעבר, מר אריה האן, שעומד בראש המועצה המייעצת למוזיאון הכנסת. המועצה החלה כבר לעבוד. הקמנו אצלנו מינהלת קטנה שתהיה מבוססת בעיקר על – לא נעים לומר – ספקי מיקור-חוץ: אדריכלים, יועצים, יועצים היסטוריים. הם לא יהיו עובדי הכנסת אלא ספקי מיקור-חוץ. הרעיון הוא שאנחנו נגיש למועצה הצעות שונות. המועצה מכילה נציגי ציבור שונים, נציגים של המועצה לשימור אתרים, נציגים של עיריית ירושלים, חברי כנסת לשעבר, כל מיני אנשים שמייצגים את עצמם או את המוסדות שבהם הם משרתים.


הפרויקט החל כבר לנוע קדימה. אבל מבחינה תקציבית אנחנו צריכים להיות ערוכים גם לתסריט הגרוע, שבית-המשפט המחוזי יקבע ש-45 מיליון שקל לא מספיקים והוא יקבל את השומה שמכפילה את הסכום. הרי אתם לא רוצים שנבוא אליכם באמצע שנת עבודה – וכעת שנת העבודה בתקציב נמשכת שנתיים – ונגיד לכם: אופס, היתה לנו הערכת-חסר, בואו "תדפיסו" לנו עוד כמה עשרות מיליוני שקלים. אנחנו מעדיפים להיות בעודף ובמקרה הגרוע ביותר "להחזיר" למשרד האוצר. תקציב שלא מבוצע בעצם לא יצא מעולם ממשרד האוצר.

אני שמח להסביר לחבר הכנסת אדרי למה יש לנו עודפים. אני לא רוצה להגיע לכדי כך שאצטרך להסביר למה חסר לנו כסף.

עודף או חסר – הבנתי שבדרך כלל זה פחות או יותר אותה בעיה.

במקצוע שלי אומרים שכאשר יש רווח אז כולם שמחים, וכאשר יש מחסור דוח הרווח וההפסד הופך לדוח רווח והסבר ...

זה יכול להיות גם ההיפך. אם היה תקצוב ונותרו עודפים סימן שלא מימשו את התוכניות ולא עשו את העבודה.

העיקר, שעובדי המוזיאון יהיו עובדי הכנסת ולא עובדי קבלן.

זה שאלה.

אני רוצה לסכם את המספרים על מנת שתדעו מה מאשרים. אני חוזר, התקציב המקורי עמד על 627 מיליון שקלים. 114 מיליון שקלים אנחנו מעבירים משנה קודמת לשנה זו בגין סכומים שתוקצבו בשנים קודמות ועדיין לא בוצעו. התקציב החדש, סך כל התקציב + סך כל העודפים, יעמוד על 740 מיליון שקלים. היתרה לניצול שעדיין לא נוצלה עד לסוף השנה תהיה בסך 411 מיליון שקלים. אם ניקח את שני הסכומים, האחד פחות השני, יוצא ש-40% מן התקציב נוצל ו-60% עדיין לא נוצל.

מן העודפים משנת 2010, יש סעיפים מסוימים שתגברתם במיוחד?

יש סעיף אחד, בסך 600,000 שקלים, שלא תוגבר משנת 2010, אלא בשנת 2011 אנחנו מתגברים אותו מן הרזרבה. הכוונה לסעיף העסקת סטודנטים.

על הסעיף הזה, אני כבר אומר, נקיים דיון נפרד. הסעיף הזה, על פניו, סותר את מה שנאמר לנו כאן כאשר אושר התקציב להעסקת דוברים, שאמורים לבצע את הפעולה שכפי שאני מבין כאן מבקשים שיבצעו הסטודנטים.

לא. הם יועסקו במקומות שונים לחלוטין.

הדברים לא קשורים זה לזה. הם לא נמצאים באותה גזרה בכלל.

הבנתי שיש בקשה לתוספת תשלום עבור העסקת הסטודנטים בתפעול מערך הדוברות.

לא.

הם יועסקו בעיקר במרכז המבקרים. אלה שני דברים שונים.

אם היושב-ראש מבקש, אבהיר את עניין העסקת הסטודנטים. הגדלנו פי כמה וכמה את מספר המדריכים לציבור הרחב שמבקר בכנסת. לפני שנה היו כאן 6 מדריכים והיום יש 20 מדריכים. גם היקף הקהל שמבקר בכנסת גדל. יש כאן מדריכים בכל השפות. אנו עורכים היום סיורים ב-7-8 שפות. אגב, לא מצאנו מדריך לגרמנית שיכולנו להעסיק אותו כסטודנט, אז לקחנו ספק מיקור-חוץ. אותו אדם עובד עבור "יד ושם" והוא יעבוד כאן בקבלנות. אני "זורק" לך כל הזמן דוגמאות, חבר הכנסת גילאון, כדי להראות לך שהשאלה או החיוב המוחלטים בנושא הזה הם לא עניין חד-חד ערכי. זה דוגמה להעסקת סטודנטים. דוגמה נוספת, בתחום המִפְתוּח.

וגם במוקד ההזמנות.

נכון. תחום המִפְתוּח הוא תחום רחב מאוד, שנוגע לאופן שבו אנו יוצרים קטלוג לעולם התוכן שאתם כחברי הכנסת מייצרים. זה בא מלשון מפתח. הכוונה ליצור מפתחות לתוכן. למשל, תוכן העניינים הוא סוג של מפתח. כאשר הדיון בוועדה הזאת יסתיים הפרוטוקול יהיה בן X עמודים ועל גבי הפרוטוקול יהיו מפתחות לתוכן עצמו. מפתח אחד הוא שֵם חבר הכנסת המשתתף, מפתח שני הוא שמות המוזמנים, וכולי וכולי. אנחנו עושים את זה גם בראייה לאחור, עד תש"ח, כדי שבסוף התהליך כל התוכן שחברי הכנסת לדורותיהם יצרו, מתש"ח ועד היום, יהיה נגיש לציבור גם בחיפוש. אדם שמחפש משהו ב"גוגל", בלי המפתחות לא יגיע לשום מקום. זה הרעיון.


יש הרבה מאוד פרויקטים שייעשו ב"בום" גדול. אנחנו לא מעוניינים להעסיק כאן עשרות אנשים למשך שנים רבות, אלא להעסיק מאסה גדולה של אנשים לצורך פרויקט גדול. זה מתאים מאוד להעסקה של סטודנטים.


אנו חושבים בעתיד אולי לאמץ את מה שעשו משרדי ממשלה אחרים, למשל משמר בתי-המשפט או משמר משרד ראש הממשלה. אני לא מתכוון לשב"כ אלא לשומרים על מתחם משרד ראש הממשלה. באותם מקומות דווקא מעסיקים סטודנטים כי זה מתאים להם מאוד לעבודה במשמרות, זה מתיישב עם החיים הסטודנטיאליים של משמרות עבודה מול משמרות לימודים. לכן אנחנו מבקשים להגדיל את התקציב הזה, כדי לאפשר לנו שימוש בכוח-אדם שהוא גמיש בהגדרה והוא זמני בהגדרה, כי הוא לא בא לכאן לצורך הקריירה שלו אלא בא לבצע כאן עבודה סטודנטיאלית כאשר הוא סטודנט.

יש עוד שני סעיפים שבהם היתה הגדלה. סעיף אחד הוא פרישת עובדים. בשנה שעברה הכנסת יצאה בתוכנית, שאושרה על-ידי ועדת הכנסת, לפרישה מוקדמת של עובדים. היא לא נוצלה. השנה הצענו תוכנית פרישה משופרת במקצת לתפקידים מסוימים על מנת לעודד אנשים לפרוש והשתמשנו במה שלא ניצלו בשנה שעברה.


דבר שני שהגדלנו, כתוצאה מהחלפת המפעיל של שירותי מזנון הכנסת – ובכוונה אני מדבר על המפעיל ולא על הקבלן – התייקרו העלויות. המפעיל הזה למעשה הוא כשיר 2, שבעבר לא התקבל כי ההצעה שלו היתה יקרה. נכון להיום במחירים שלו היה צריך להוסיף לעלויות של הפעלת מזנון הכנסת עוד 1.3 מיליון שקלים.


אלה למעשה כל הסעיפים שבהם היתה הגדלה.

כדי לשמור את רמת המחירים במזנון הציבורי כפי שהיא – והיא נמוכה מאשר היתה בעבר – כדי שלא תהיה שם עליית מחירים החלטנו להעמיק את הסובסידיה למוצר, פר מנה, במזנון הכללי, אך יקרנו את המחיר במזנון חברי הכנסת. עיקר התלונות כלפי המפעיל הקודם – ויושב-ראש הוועדה היה דומיננטי מאוד בעניין הזה – היו סביב השירות במזנון חברי הכנסת. לכן שם ניתן דגש מיוחד. לפחות על-פי מה שאני שומע, המצב השתפר ולכן גם יקרו שם את המחיר.

זאת היתה בעיה אחת. הבעייה השנייה היתה האוכל. השירות השתפר, אבל האוכל לא.

מי אמר שזה השתפר?

שני חברי הכנסת שהרבו להתלונן בעבר אומרים היום שהמצב השתפר.

אני חושב שהמצב נסוג לאחור.

לא היה לאן לסגת ...

אוכל של בית-חולים, שירות של בית-סוהר, ומחיר של בית-מרקחת ...

אדוני היושב-ראש, כאשר רואים את התקציב רק ביום הישיבה קשה באמת ללמוד אותו היטב. בפעמים הקודמות אישרנו את תקציב הכנסת לא בקשיים גדולים. אנחנו סמכנו, וסומכים גם היום על הצוות המקצועי. יחד עם זה, אני מציע לא לאשר היום את התקציב אלא אולי יהיו עוד כמה סעיפים שנרצה לדון בהם בישיבה נוספת.

יש נושאים שדורשים ליבון.

באשר לקשרי חוץ – אני יודע שחברי הכנסת אוהבים לצאת לחוץ-לארץ, ואם אני לא טועה התקציב גדל.

לא כולם אוהבים לנסוע לחוץ-לארץ.

אני מסכים אתך. אבל כאשר אנחנו נוסעים לחוץ-לארץ – ואני קשור בקשרי חוץ עם גרמניה – אנחנו מקבלים את השירות הכי טוב שרק אפשר. משלחת של חברי הכנסת שנסעה מכאן לגרמניה לפני שנה קיבלה אירוח למופת, מן היום הראשון ועד היום האחרון. לפני חודש התארחה אצלנו משלחת של הבונדסטאג, של 9 חברי פרלמנט, ואני רוצה לומר לכם שהתביישתי. ביום הראשון אף אחד לא קיבל אותם. פרט ליום אחד, שבו היתה פעילות מרוכזת, שאז קיבלו אותם, לא היתה התייחסות אליהם. הלכתי אל האנשים הטובים שיש לנו באגף קשרי חוץ, אבל הם באים בטענה פשוטה מאוד: מגיעות לכאן המון משלחות, יש הרבה מאוד ביקורים והצוות מצומצם. אני סבור שעלינו לחשוב איך הכנסת מייצגת את המדינה ואיך היא מקבלת את המשלחות. אני יודע איך מקבלים אותנו בחוץ-לארץ. חבר הכנסת טיבי, אתה ותיק בעניינים האלה.

מעולם לא נסעתי על חשבון הכנסת.

לעומת זה, חבר הכנסת טיבי נסע למקומות שאני כנראה לעולם לא אגיע אליהם ...

אם אתה רוצה, היום אני יכול לשלוח אותך ... אמרתי: לשלוח. לא אמרתי: להחזיר ...

אני רוצה לבקש ממנכ"ל הכנסת לבדוק את העניין הזה. אגב, אין לי טענות לעובדים. הם עובדים מצוינים, אבל אין להם כוח-אדם.

אני חולק על הטענה הזאת. רק בחודשיים האחרונים סיימנו תהליך של רה-ארגון במחלקה הזאת, שלא מזמן תוגברה באנשים, וגם תוקננה באופן שאנשים שביצעו תפקידים הרבה יותר מורכבים מהתקן שלהם חלקם התמודדו במכרזים, וחלקם לא היו צריכים להתמודד במכרזים אלא שודרגו לשכר גבוה יותר, לתקן מכובד יותר.

אני לא נכנס לעניין הזה. אני נכנס למספר התקנים שיש באותה מחלקה. כמה אנשים עובדים היום במחלקת קשרי חוץ?

5 עובדות, והן תוגברו כרגע בעובדת נוספת.

גם זה לא הרבה. מה היה לפני כן? כמה זמן יש שם 5 עובדות?

אני רוצה להצטרף לדבריו של חבר הכנסת אדרי. במחלקת קשרי חוץ בכנסת יש אנשים מקצועיים, שרק היעדר כוח-אדם מקשה עליהם, אבל מגיעות להם כל התשבחות. צריך להכפיל את מספר העובדים במחלקת קשרי חוץ, ולצורך זה יש תקציבים.

כאשר שאלתי למה המשלחת מגרמניה נתקבלה כפי שנתקבלה, אמרו לי: אין לנו כוח-אדם. זה מצער מאוד, כי אותנו הם קיבלו למופת.

אני מוכן לבדוק לגופו של עניין מה אירע עם המשלחת המסוימת הזאת. אם היית אומר לי את זה בזמן אמת אני בטוח שהייתי פותר את הבעיה. זה פעם ראשונה בשנתיים שאני כאן שאני שומע תלונה על האופן שבו מקבלים אורחים. כאשר התחלת לומר את הדברים הייתי בטוח שאתה מכוון לאופן שבו הם נתקבלו מבחינת שירותי ההסעדה, שזאת היתה הסיבה שהחלפנו את מפעיל שירותי ההסעדה.

לא. מבחינת הצוות מקצועי. יש הרבה משלחות שמתקבלות לא כיאות.

יש לי שאלה. כאשר אתם מדברים על משרות לביצוע, כאשר הפרויקט תוקצב בשנת 2010 ואנחנו כבר באמצע שנת 2011, זה אומר שלא השלמתם את הדבר?

אלה שינויים משנת 2010 לשנת 2011. ביקשנו 42 משרות. השקף הבא מציג את הביצוע של 42 המשרות.

האמן לי, אני יודע בדיוק על מה אני שואל.

חבר הכנסת מולה, אני יודע לְמה אתה מכוון ואענה לך תשובה. בדיון שהתקיים לפני חצי שנה, כאשר אישרתם את תקציב הכנסת לשנתיים, דיברתי, למשל, על העדפה מתקנת לאתיופים והעדפה מתקנת לערבים. כאשר אנחנו מדברים על ביצוע, אנו מתכוונים למשל לכך שעכשיו יוצא מכרז, עכשיו הוא באוויר.

על זה בדיוק אני מלין. איך ייתכן שחלפה חצי שנה ועדיין לא ראינו ביטוי להחלטות? אתה אומר שיצא מכרז, אבל עד שהמכרז יסתיים וייבחר זוכה תסתיים כמעט שנת 2011 ואתה תידרש לשלם משכורת רק לחודשיים האחרונים של שנת 2011. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? אז למה שריינת תקציב מתחילת השנה? שריינת תקציב, אך במשך 10 חודשים לא השתמשת בו.

אנחנו נמצאים עכשיו בחודש יוני.

הצגתי את זה כדוגמה. אם לא תאיישו את המשרות בתוך חצי שנה, זה אומר שיש לכם תקציב שעומד מאז חודש ינואר ולא ביצעתם. מדובר על כ-10 עובדים, כפול 6 חודשים, כפול המשכורות שלהם. הכסף הזה לא מומש. ולעומת זה, את מר אלכס עבד אלרחמאן אפשר לשלוח הביתה.

כאשר אישרתם לנו לפני חצי שנה, במהלך אמיץ מאוד מצדכם, את הבקשה שלי להגדלת שיא כוח-האדם של הכנסת, מטעמים שונים שהצגתי, כמו למשל העדפה מתקנת, כמו למשל הפיכת עובדים "זמניים", שהיו כאן 5-6 שנים, לעובדים עם קביעות, ואני הראשון שמגשים את זה מזה עשרות שנים - -

אנחנו משבחים אותך, אין ספק.

- - התהליך הזה אורך זמן, לפחות בתקופה הנוכחית, תהליך של מכרז אמת, מכרז שרבים המתחרים בו. ברוך-השם הכנסת היא מקום עבודה אטרקטיבי מאוד, ויעיד על כך הדיון הקודם. כאשר אנחנו מוציאים תפקיד למכרז מתחרים על כל תפקיד לעתים עשרות, ואף היו מקרים של מאות מועמדים. בעינינו זה ההוכחה שמקום העבודה הזה הולך ומשתבח. זה לו ג'וב ש"אנשים מסתדרים בו", אלא מקום עבודה שרק הטובים ביותר מתקבלים אליו.


אציג לך דוגמה על דבר שהסתיים היום, שאני אפילו לא יודע את תוצאותיו. לפני למעלה משנה ורבע פרסמנו מכרז לתפקיד ייעוץ משפטי מרכזי מאוד בבניין. למכרז ניגשו כ-100 מועמדים. התהליך הזה נתקע בבתי-המשפט, היו כל מיני בעיות, וכך קורה לנו פעמים רבות מאוד, והגענו לסוף התהליך ונבחר אדם. התהליכים הללו אורכים זמן, כי הם ישרים, כי הם שוויוניים, כי הם שקופים. אני יכול למָנות מהיום למחר אין-ספור אנשים, בשיטות שננקטו כאן בשנים קודמות, אבל אחר-כך לא אוכל להסתכל לך בעיניים כממונה עליי ולהגיד לך שאיישתי את המשרות הללו באופן ישר.

אני מדבר על תכנון וניצול חכם של תקציב. אם לצורך העניין במשך 6 חודשים יכולת לאייש בפועל 10 עובדים - - -

לאייש בפועל בלי מכרז?

לא. אני מדבר מבחינת התקציב. אם מערכת החשבות תקצבה על-פי האפשרות שייקלטו עובדים, חצי שנה חלפה והלכה למעשה לא הצלחת לאייש את המשרות כי התהליך שוחק, אורך זמן ואתה רוצה לקחת את העובדים הטובים ביותר, אך מאידך גיסא, אם יש לך בעיה במחלקת קשרי חוץ אתה רוצה לתגבר את המחלקה אך לא יכול לעשות את זה – תנצלו באופן חכם יותר את התקציב הקיים, בצורה אפקטיבית יותר.

בוודאי. לא הסברתי את עצמי היטב.

התהליך מורכב וברור לי למה לא הצלחת עדיין לאייש את המשרות החדשות.

אני לא אומר שלא הצלחתי. אני גאה שכן הצלחתי. אני גאה לחזור אליכם עם דוח ביצוע שלא ראיתם כמותו בשנים קודמות. אני גאה מאוד על הדבר הזה. אני מסתכל לכם בעיניים, ואומר לכם: וואלה, שלחתם אותי לבצע משימה, והיא בוצעה.


תקציב הוא תוכנית עבודה. פעם זה היה לשנה ובקדנציה הזאת, זה כבר תקציב המדינה השני שמאושר תקציב לשנתיים. זה תוכנית עבודה לשנתיים. ייתכן שיש פרויקט שיתחיל רק בדצמבר 2011. מתי תקצבנו אותו? בסוף שנת 2010, כי הוא חייב להיות על השולחן ואתם חייבים לאשר אותו. תקציב אנחנו מאשרים קלנדרית פעם בשנה, וכעת פעם בשנתיים, אבל פרויקטים: תחילת העסקה, סוף העסקה, יציאה לרכישות וכן הלאה מתרחשים לאורך השנה כולה.


אציג לך דוגמה נוספת, חבר הכנסת מולה, שלא קשורה בהעסקה. היינו אמורים לקבל כאן רכב ממוגן ליושבת-ראש האופוזיציה. זה תוקצב לשנת 2010 והיה אמור לקרות ב-2010. זה לא קרה ב-2010. הגיע איזה רכב, "נפטרנו" ממנו כי הוא היה לא טוב, החזרנו אותו למינהל הרכב הממשלתי, זה פרויקט שלהם. בעצם אנחנו אמורים לשלם על הרכב שסוף-סוף הגיע, והוא עובד והוא תקין, רק ב-2011. חבר הכנסת מולה, זה דוגמה לדבר שאתה מתקצב בתחילת שנה, אולי לא מצליח לבצע אותו, בשל כל מיני סיבות, ואז אתה חוזר בשנה שלאחר מכן ואומר: אתם זוכרים שהסכמתם אז? אני צריך לבצע את זה השנה.


בכוח-אדם זה עוד יותר מורכב, כי בכוח-אדם נדרשים תהליכי קליטה שנמשכים חודשים. לא כי אנחנו עצלנים, לא בשל הבירוקרטיה, אלא כדי שיהיו תהליכים טובים לפעמים זה אורך זמן. אנחנו לא רוצים להביא לכאן את החברים שלנו, אנחנו לא רוצים שיגנו אותנו אחר-כך על שיטות הקבלה לעבודה בכנסת. אנחנו רוצים שאנשים יתחרו תחרות קשה מאוד כדי להתקבל לכאן. יותר מזה, כל מועמד לכנסת אנחנו שולחים למבדקים פסיכולוגיים ולכל מיני סימולציות, לכל מיני מבחנים שעולים לנו הרבה מאוד כסף, כדי לקבל לכאן את האנשים הטובים ביותר.

אדוני המנכ"ל, אני תמיד מתגאה בפני כל מיני גורמי חוץ על השילוב של אנשים עם מוגבלות בכנסת, ואני מקווה שאני מתגאה בצדק. אני לא יודעת מה הסטטוס של האנשים הללו. אני חושב שזה פחות או יותר עומד בקריטריונים, על-פי מה שהחוק מחייב על שריוּן מקום לאנשים עם מוגבלות, אבל אני באמת לא יודע.

זה מופיע היום בעיתון "ישראל היום".

ברשות היושב-ראש, אני רוצה לאפשר למנהלת אגף משאבי אנוש גם להתייחס לעניין. אני רוצה להבחין בין שני דברים.

אנחנו צריכים ללכת לישיבת סיעה.

נסיים בעוד 10 דקות, אבל לפחות נמצה את הנקודה הזאת.

אני מבקש מאוד לאשר היום את העברות התקציב, ולו בשל הסיבה שאין כאן שום דבר יוצא דופן.

אי אפשר.

בסך הכול מאשרים כאן העברות של מה שאושר בעבר.

זה יסבול דיחוי של עוד שבועיים. לא נעשה את זה על רגל אחת. אני מציע שנסכם את הנקודה על העסקת אנשים בעלי מוגבלויות.

יש שני דברים שלדעתי אתה מכוון אליהם, והם נפרדים. יש חובה להעדיף העדפה מתקנת בעלי מוגבלויות. כאשר שני אנשים מתחרים במכרז ושניהם מגיעים ל"פוטו פיניש", אז אם בעל המוגבלות מבקש שייתנו משקל למוגבלות שלו - -

כך נקבע בסעיף 15 לחוק שירות המדינה (מינויים).

- - במקרה כזה אתה רשאי, אם האדם ביקש את זה, להעניק עדיפות לבעל מוגבלות. זה דבר אחד.


עולם אחר, שעליו כתבו בעיתון היום, הוא השילוב, שהתחיל בתקופת המנכ"ל הקודם, של בעלי מוגבלות כעובדים במסגרת העסקה מיוחדת, תפורה אישית לבעלי מוגבלות. יש לנו כאן שתי אוכלוסיות שונות: האחת היא אנשים מוגבלים, חלקם מפגרים, חלקם מוגבלים פיזית, שמשולבים כאן באמצעות עמותת "אלווין" ועמותת שק"ל, שזה המקום להודות להם על עבודת הקודש שהם עושים בהשמה. אלה אנשים שגרים בקהילה, בהוסטלים או בדירות בתוך הקהילה. האנשים הללו היו בעבר על תקן מתנדבים, כמדומני.

לא. היתה התקשרות של הכנסת מול שתי העמותות והכנסת העבירה את השכר בגין העבודה לעמותה. היום הם עובדי הכנסת לכל דבר ועניין.

כלומר, הם גם עובדי קבלן?

להיפך. הם עובדי הכנסת. הם מקבלים שכר נמוך, כל אחד בהתאם ליכולותיו ולעבודה שהוא מבצע.

עשינו להם ועדה דרך משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשלמים בהתאם לחוק שכר מינימום.

החידוש שהנהגנו בשנה החולפת, יש לנו אוכלוסייה נוספת שהיא אוכלוסייה של מתנדבים לשעבר, נכי צה"ל ושירותי הביטחון שנפצעו בעת שירותם. יש 5 כאלה שהיו כאן על תקן מתנדבים, חלקם במשך שנים רבות. החלטנו להחיל עליהם דין דומה לקבוצה הראשונה, לאחר תהליך ארוך מאוד של משאבי אנוש בכנסת ביחד עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

ועם אגף השיקום של משרד הביטחון.

ואגף השיקום של משרד הביטחון. עשינו כאן תהליך מותאם אישית לכל אחד מן האנשים הללו. בשנה האחרונה הם הפכו להיות עובדי הכנסת.

בנובמבר 2010.

האחרון, כמדומני, נקלט השנה.

עדיין לא, אבל מנובמבר 2010 התחלנו לקלוט אותם.

הם נקלטו כאן כעובדים מן המניין. הם עובדי הכנסת, בשכר מינימום מתואם. איתם גם יש עניין שלא רוצים לפגוע במה שהם מקבלים במסגרת הקצבאות שלהם. הם הפכו להיות עובדי כנסת מן המניין. זה פרויקט יפה מאוד.


אני סבור שאנו, גם כמעביד וגם ככנסת, יכולים להסתכל אל כל המעבידים, בוודאי הציבוריים, במדינה ולהגיד שזה גם חלק מן ההנגשה של הארגון. לא רק ההנגשה הפיזית של הבניין, של המליאה, אלא הנגשה של הארגון לעובדים בעלי צרכים מיוחדים. אנחנו מתאימים את סביבת העבודה, את שעות העבודה, את אופי העבודה ואת אופי הניהול ליכולות, לצרכים, למגבלות וליתרונות של האנשים הללו.

בעצם מדובר על 20 עובדים בעלי מוגבלויות בכנסת, 15 מעמותות "אלווין" ושק"ל ו-5 מבין נכי משרד הביטחון.

מתוך כמה עובדים?

מתוך כ-450 עובדים יש לנו 20 עובדים בעלי מוגבלויות.

תודה רבה. נקיים ישיבה נוספת במועד קרוב.

אדוני היושב-ראש, לפחות שנתכוון למשהו.

חבר הכנסת גילאון, אבקש כמובן במסגרת הישיבה הבאה לקבל התייחסות להערות שנאמרו היום. נאפשר להם לערוך בדיקות. נקבע ישיבה נוספת, אני מקווה שבפרק זמן שלא יעלה על שבועיים.

כלומר, היום לא תהיה הצבעה על הבקשה?

לא. כך הודעתי כבר קודם. ננסה לסכם את הדברים בישיבה הבאה.

שזה לא יהיה בזמן ישיבת הנהלת הקואליציה.

אני מודה לחבר הכנסת מיכאלי על ההערה ונלמד ממנה להבא. אני מודה לכולם על הנוכחות, ואני מודה למנכ"ל ולחשב על הצגת הדברים. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:45
PAGE
23