הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
18
ועדת החינוך התרבות והספורט
13/06/2011

הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 426
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שני, י"א בסיון התשע"א (13 ביוני 2011), שעה 9:00

הערכות לקראת שנה"ל תשע"ב ביו"ש

חברי הוועדה: אלכס מילר (ישראל ביתנו) – היו"ר

יעקב כץ (האיחוד הלאומי)

חה"כ אריה אלדד

חה"כ אורי אריאל

עופרה דונסקי

- יו"ר סניף השרון, הסתדרות המורים

יגאל צרפתי

- מנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך

אסף דטנר

- מנהל אגף בינוי ותקצוב, משרד החינוך

אילן קוטנר

- מרכז בכיר מיפוי ותכנון, משרד החינוך

גבי קדוש

- יועץ רה"מ להתיישבות, משרד ראש הממשלה
יעקב פרידברג

- עו"ד, משרד המשפטים

איתן ברושי

- עוזר שר הביטחון להתיישבות, משרד הביטחון

צביקה כהן

- ר' תחום תשתית ממנהל אזרחי, משרד הביטחון

גרישה יעקובוביץ'
- רע"ן תשתית במתפ"ש, משרד הביטחון

מתניה שפירא

- סמנכ"ל, מועצת יש"ע

שי ש


- יו"ר אקדמי, אוניברסיטת בר אילן

דפנה רוזה

- רל"ש אגודה - אגודת הסטודנטים - אריאל, מוזמנים נוספים

יוסי דגן


- עוזר ראש המועצה, מועצה אזורית שומרון

גרשון מסיקה

- ראש המועצה, מועצה אזורית שומרון

מרדכי יוגב

- ס.ראש מועצה אזורית מטה בנימין, מוזמנים נוספים

יעקב ליבי

- מנהל מחלקת חינוך במוא"ז מטה בנימין, מוזמנים נוספים

גדי פניגשטיין

- מנהל מח חינוך מ.מ. קדומים, מוזמנים נוספים

יצחק גיטלמן

- מועצה אזורית שומרון

אבי רואה

- ראש מוא"ז מטה בנימין, מוזמנים נוספים

דורון כהן

- יו"ר אקדמי - פניות, מוזמנים נוספים

יעקב ליבי

- מנהל מח' חינוך - מועצה אזורית מטה בנימין, מוזמנים נוספים

יהודית גידלי

מיטל בר-שלום
הערכות לקראת שנה"ל תשע"ב ביו"ש

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. לפני כמה חודשים ערכתי סיורים בכמה יישובים ביו"ש. יש דברים שהשתנו מאז. יש כאן הודעה מסודרת של משרד הביטחון ומשרד החינוך. אנחנו כמה חודשים לפני פתיחת שנת הלימודים, והמסר שלנו ודרך העבודה שלנו צריכים להבטיח שכל אותם תלמידים, ולא משנה באיזה מוסד ובאיזה יישוב, יקבלו את מה שמגיע להם כחוק. אסור שיהיה הבדל בין תלמיד שגר בתל אביב ובין תלמיד שגר באפרת או בכל יישוב אחר. מבחינתנו, החינוך נמצא בסדר עדיפות עליון של המדינה. אנחנו מדברים על דור העתיד שלנו. אנחנו צריכים למצוא את כל הפתרונות הדרושים בשביל לתת מענה ראוי ביותר לכל אותם ילדים ותלמידים, בלי שום קשר למצבים מדיניים-ביטחוניים כאלה ואחרים. חברי הכנסת, האם אתם רוצים לפתוח, או שאתם רוצים לשמוע ממשרד הביטחון את השינויים שיש לפני פתיחת שנת הלימודים.

אולי רק מילה. אני רוצה להזכיר את הצהרתו של שרד הביטחון בשנה שעברה, שלא יהיה תלמיד שלא תהיה לו כיתה. הדברים ברורים, והשאלה היא איפה זה עומד במבחן הביצוע.

בגלל זה אני מציע שנשמע מהי ההיערכות. אני כבר אומר לכם, שאני הולך לשנות את דרך הפעילות. את הישיבה הבאה בנושא הזה נעשה בשבוע הראשון של מושב החורף, כך שאם תהיינה בעיות לאחר פתיחת שנת הלימודים נוכל לבנות מנגנון אסטרטגי לשנה שלמה, כך שבשנת הלימודים לאחר מכן הבעיות לא יחזרו. זאת אומרת, לא נעשה את זה לפני אלא ממש בתחילה, כך שכל אחד יידע מה צריך לשנות ואיפה צריך להשקיע כך שהדברים יתקדמו מהר יותר. עם מי אנחנו מתחילים, משרד הביטחון או משרד החינוך? איתן, בבקשה.

עבר זמן מאז הישיבות הקודמות, אבל צריך להזכיר, כפי שנאמר פה, שהן נולדו כתוצאה מתקופת ההקפאה שהיה בה תחושה של פגיעה או חשש לפגיעה בנושא החינוך. מאז נולדו הישיבות, ובעצם יצא שכרו. לדעתי, המערכת הרוויחה מזה שיש שיתוף פעולה הדוק בין משרד החינוך לבין משרד הביטחון והמנהל האזרחי, שיושבים פה הנציגים שלהם. נעשות ישיבות מתואמות בין הגורמים השונים, כדי לקדם ולאפשר את מערכת החינוך. כפי שנאמר פה, גם שר הביטחון אמר לא פעם, חוזר ואומר וגם אנחנו חוזרים ואומרים: אין מגבלת בנייה בכל הקשור לחינוך. אנחנו בדרך כלל מחילים את זה גם על הגיל הרך, שזה לא בתחום משרד החינוך, ובעיקר בתחום מערכת החינוך. מצד שני, מי שמוביל את המהלך זה משרד החינוך. הוא זה שמכיר בצורך, והוא זה שמקצה את המשאבים. ללא הכרה בצורך וללא משאבים, לא בונים. התפקיד שלנו הוא לאפשר את הבנייה במקומות בהם משרד החינוך מצביע על צורך ועל משאבים. שר הביטחון ומשרד הביטחון ביחד עם הגורמים של המנהל והמתפ"ש עשו ועושים את כל מה שמתחייב, כך שלכל ילד תהיה כיתה או גן. בכל זאת, הגורם האחראי פה הוא משרד החינוך. הוא זה שמכיר בצורך והוא זה שמתקצב. בלי הכרה בצורך אין תקציב, ובלי תקציב לא בונים. אנחנו מדברים כרגע ברמה הרחבה והכוללת ביותר. התפקיד של המערכת שלנו הוא לאפשר את ההוצאה לפועל של מדיניות משרד החינוך והרשות: המועצה או העירייה. הגורם של הרשות הוא גורם מרכזי, כי בלי מהנדס ובלי ראש רשות גם אין את כל הפעילות המקדימה שנועדה לאפשר את הבנייה על פי החוקים והכללים. כידוע, ראשי הרשויות הם יושבי ראש ועדות הבנייה המקומיות, ובמידה רבה התקדמות או חוסר התקדמות היא ביטוי לעוצמה, לאנרגיה ולכוחות שמשקיעה הרשות באותו מקום. זו לא רק שאלה של מדיניות. אין לנו עניין וכוונה להיכנס לדיון הזה כרגע, אבל לא ניתן דרך מערכת החינוך להסדיר את השאלה של מעמד היישובים הלא מורשים או אלה המוגדרים כלא חוקיים. זה נושא אחר, והוא לא קשור לדיון הזה. בודאי שמערכת החינוך לא תפתור את השאלה הזו. גם בשנה הקרובה לא נאפשר בנייה במקומות שאנחנו מגדירים אותם כלא מוסדרים או לא חוקיים.

איפה, במגזר הבדואי?

אני אומר ואתה אומר. יכולנו לעשות את זה בטלפון. לא נאפשר בשום מקום בנייה על אדמות קרקע פרטית. במקומות שאין אדמה מוסדרת או תוכניות מוסדרות, אנחנו נלך על אלתורים. כתוצאה מקושי שקיים גם השנה בחלק מהמקומות, אנחנו ננסה להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת. מי שזוכר, לפני שנה הסדירו במספר מקומות פתרונות לשנה. עכשיו התחלנו לגלגל את זה. אני מחזיק פה נייר שהוצאנו ליועץ המשפטי ולמתאם, עם רשימת המקומות המתואמת עם משרד החינוך. אם נוכל לצמצם אותה, זה יהיה חשוב. במידה ולא, נצטרך למצוא נוסחה שתאפשר תוספת של שנה באותם מקומות. אני לא בטוח שכולם יאהבו את זה, כי היתה אז התחייבות שזה יהיה תוך שנה. במציאות שאנחנו נמצאים בה לא יהיה מנוס במקומות האלה.

כמה מקומות?

בהיקף הבנייה של למעלה מ-300 כיתות ביהודה ושומרון, אנחנו מדברים פה על 20-30 כיתות. אנחנו מדברים כרגע על עופרה, טלמון נריה, גבע בנימין, עלי, אלון מורה ואיתמר.

יש כמה דברים שאנחנו עומדים בפניהם, ומחכים לאישור או לקידום אותם הדברים. דיברת על הנושא של הוראת שעה. דיברת על תוספת של 300 וכו'.

את זה יגאל יגיד.

לפני שאני מעביר את זכות הדיבור למישהו אחר, אני מציע שתגיד לפרוטוקול על איזו הוראת שעה אתה מדבר? מה בעצם העניין? אנחנו זורקים כאן כל מיני מילים. אני רוצה שנפתח את זה בצורה מסודרת. מי יכול להסביר על הוראת השעה?

לפני הוראת שעה, כמה מילים על התהליך הסדור יותר. מבחינת מוסדות חינוך, זה מתחלק לשלושה רבדים: אחד – מקומות שאין בהם בעיה סטטוטורית בכלל, בתוך תב"עות בתוקף, המגרשים מוסדרים על פי היתר בנייה ועל פי חוזה. במקרים כאלה אנחנו מקבלים בקשות מהרשויות לשינוי היביל, בודקים שהכל בסדר ומוציאים אישורי שינוע. כמובן שזה מותנה בהכרה של משרד החינוך. יש מקרים בהם החוזה עוד לא הוסדר, ואת זה המועצות יצטרכו להשלים. יש לנו רשימה של יבילים שקיבלנו ממשרד החינוך.

אתם מסייעים להם בצבא. במשרד הביטחון מאוד אוהבים את זה.

בחודשיים האחרונים פניתי לכל הרשויות, שיעבירו לי רשימה של כל מה שהם צריכים בשנה הקרובה, רשימה של כל מה שדחוף מבחינתם. אחר כך אני מסנכרן בין הרשימות שלהן לבין הרשימות של משרד החינוך, ומכין את כל מה שאפשר, את כל מה שתקין. כשיש בעיות, אנחנו פונים ומבקשים מהרשויות להשלים. זה הרובד המסודר ביותר שהכי קל לקדם.

הבעיה השנייה, היא הנושא של מוסדות הקבע. שם צריך לקדם עדיין את התב"עות. כרגע ישנם על הפרק בסביבות 20 תב"עות שהם בהליכים ראשונים. בכמעט חצי מהן אנחנו עדיין מחכים לקבל מהרשויות כל מיני תוכניות שעדיין לא הגישו.

מה זה תב"עות?

תוכנית בינוי עיר.

אתב"עות באל"ף – אין תוכנית בינוי עיר.

הפערים שם לא ממש גדולים. 50% מהתוכניות למוסדות חינוך מחכים לרשויות שיגישו את התוכניות האלה. 5 מהם אושרו בשבועיים האחרונים על ידי שר הביטחון ומתחילים הליכי תכנון, וחלקם כבר בהליכי תכנון. כלומר, יחסית המצב מתגלגל. אלה כנראה לא יהיו בחודשים הראשונים של שנת הלימודים, כי זה מבני קבע ולוקח זמן עד שהם יקבלו אישורים, חוזים והיתרי בנייה.

אלה תב"עות ישובים או תב"עות ספציפיות למבני חינוך?

תב"עות נקודתיות, כמו באדם. תב"ע היא תוכנית המיועדת להסדיר מוסדות חינוך. בשנה שעברה הגענו למצב בו יש מקומות שאינם מוסדרים כרגע, כמו עופרה, עלי ואיתמר, שאין להם תוכניות מתאר בתוקף. עלה פתרון בדמות הוראת שעה לפטור מרישיון. למעשה, הרשויות מגישות כמעט תוכנית מלאה, הכוללת פרוגראמות, אישורי כיבויי אש ויתר האישורים הסטטוטוריים הנדרשים, אבל לא מוציאים היתר בנייה רגיל אלא מן סוג של פטור מהיתר. זה אישור שנחתם לבסוף על ידי ראש המינהל האזרחי. יש פה עניין של בדיקת ארכיאולוגיה וכל מיני בדיקות אחרות שעושים.

האם יש לכם נוסח של הוראת שעה משנה שעברה? הרי זה התקבל בהחלטת ממשלה.

החלטה של היועץ המשפטי לממשלה. האישור הזה מחולק לשניים: אישור של הצבת היביל ואישור אכלוס. בשנה שעברה עשינו את זה עם המון לחץ ברגעים האחרונים. באנו לקראת הרשויות ונתנו את אישורי ההצבה אחרי שהן השלימו את הכל, אבל מתוך 14 כאלה ל-12 אין עדיין אישורי אכלוס כי הן לא הגישו את כל מה שצריך. זה דבר שצריך להיות תנאי. כלומר, בפעם הבאה לא ניתן אישורי הצבה אם לא ישלימו את הכל, כי בסוף זה גם עניין של אחריות. אלה דברים טכניים, ואם נעשה את זה בזמן ונקבל את אישור הארכת שעה בזמן, יהיה מספיק זמן לרשויות להשלים את זה. שנה שעברה הכל היה בדקות, ולא רצינו לעצור את הדברים.

כדי להתקדם בשנה הקרובה צריך שלושה דברים: אישור חידוש הוראת השעה. יש לנו את אותם 14-15 יבילים שכבר הוצבו בשטח על פי הוראה זו, וצריך פשוט להאריך את האישור. אחד התנאים להוראת השעה הזו, הוא שיהיו זמנים. אנחנו מבקשים להאריך את זה, כי בסך הכל ברוב הרשויות התקדם איזשהו תהליך. בעופרה ועלי התהליך הוא מאוד ארוך כי יש הרבה דברים בדרך, אבל יש הרבה תוכניות אחרות, כמו באלון מורה, שם התוכנית כבר בשלב הפרסום לתוקף. כלומר, תוך כמה חודשים לא נצטרך שם את הוראת השעה הזו.

יש בקשות ליבילים נוספים בתוך אותם מגרשים. ההליך הוא הליך שווה. כלומר, הרשויות לא צריכות להגיש את הכל מחדש לגבי כל יביל. אני אומר, שזה תהליך לא פשוט, הוא ארוך ויקר מבחינת הרשויות. אם אפשר יהיה להקל או למצוא רעיון יותר פשוט, אנחנו נשמח. כרגע זה הפתרון על הפרק, וצריך לפעול בכיוון. אם יהיו פתרונות אחרים, מה טוב.

השלב הבא הוא יבילים במקומות נוספים. כרגע אני יודע על בקשה ל-25-30 יבילים נוספים, כאשר כולם יצטרכו לגשת לכל ההליך הארוך הזה. מבחינת הרשויות זה הליך לא פשוט. הן צריכות להשקיע פה גם הרבה כספים וגם הרבה מאמץ, כדי להביא את הכל כמה שיותר מהר. אנחנו במנהל האזרחי בודקים את זה, ולבסוף ראש המנהל האזרחי חותם על האישורים האלה.

האם זה חל גם על הגן בחברון?

הסיפור של הגן בחברון הוא סיפור אחר לגמרי. האישורים האלה גם לא חלים על מאחזים בלתי חוקיים. הם חלים על מקומות שיש להם, מבחינת המדינה, היתכנות של בחירה עתידית.

הפרוטוקול יכול להבין מה שאתה לא רצית להגיד: שחברון זה מאחז בלתי חוקי.

לא, לא. לא אמרתי את זה.

אמרת: חברון היה יכול להביל.

אני אבהיר את הדברים.

הסוגיה בחברון היא סוגיה מיניסטריאלית. היא עברה לטיפול השר.

הסוגיה הזו נפתרת בצורה נפרדת. היה גם דיון אצל שר החינוך בשבוע שעבר.

הטיפול בנושא מבני החינוך הוא דוגמא טובה למה שאפשר לעשות כשרוצים. זה קצת מעליב הצורך בדיון והטיפול, כי זה על רקע של משהו שהוא לא בסדר. כאשר רוצים יש הוראת שעה, אפשר כך ואולי גם כך. אתם רואים שזה עבר לשר. בסוף, כמו שאני מכיר את השרים ואת השר המסוים הזה, הם שואלים את אנשי השטח. אני מקווה, שכמו שעבדתם וניסיתם לפתור את זה עד עכשיו, גם תפתרו את זה עכשיו ולא רק תמשיכו לטפל בזה. אתם מכירים את הסיפור על העורך דין הצעיר שבא למשרד וראה תיק ש-20 שנה מטפלים בו? אני לא אמשיך. אתם תפתרו את זה, בעזרת השם.

אני רוצה לשמוע את נציגי משרד החינוך, מה מצבנו לקראת פתיחת שנת הלימודים. כמה כיתות ויבילים הולכים להוסיף? איפה עומדת היום המערכת מבחינת הדרישות והביצוע הסופי?

אנחנו תקצבנו בנייה של 200 כיתות ברחבי יו"ש. זה נחשב היקף די רחב. אנחנו מוציאים את ההרשאות התקציביות האלה לאחר שיש תוכניות אדריכליות מסודרות ומאושרות, ולאחר שליווינו את כל הליך התכנון מהתחלה.

האם התחילו כבר לבנות אותן?

חלקן בשלבי מכרז וחלקן בבנייה.

האם בראשון לספטמבר ילדים יהיו בתוך 200 הכיתות האלה, להערכתך?

בחלק כן. זה גם תלוי בהיקף של המבנים. כלומר, אם אנחנו מרימים מבנה של 2,000 מטר, אז מן הסתם לא נספיק.

כלומר, מבחינתכם ומבחינת משרד הביטחון אין שום דבר שמונע מרשות מקומית או יישוב לבנות. זה כבר עניין שלהם.

אנחנו גורם שמאשר את התכנון, וגם גורם מתקצב. כדי לפתוח את שנת הלימודים בצורה מסודרת, יש לנו תמהיל בו אנו מוסיפים גם מבנים יבילים לפי הצורך. ישנם מקומות בהם מדובר בהיקפים רחבים, או מקומות בהם יש בעיות כאלה ואחרות, ושם אנחנו משתמשים באמצעי הזה שהוא יחסית זמין ומהיר. אם דיברתי על 200 כיתות בבניית קבע, אני יכול לומר שבנוסף תקצבנו עוד 120 כיתות יבילות לטובת גני ילדים ותוספות כאלה ואחרות למבנים קיימים. בגדול אנו מדברים על היקף של 320 כיתות נכון לרגע זה, כאשר המציאות היא דינאמית. כלומר, אנחנו ניתן מענה מיידי לכל גידול שעשוי לצוץ. מבחינתנו, השימוש במבנים יבילים נועד לתת לנו ערובה ששנת הלימודים תיפתח כסדרה. הניסיון מוכיח, שבדרך כלל זה עובד די יפה. אם לא יהיו בעיות עם הפתרונות שהוצעו בדמות הארכת צו השעה וכו', אני לא צופה בעיה מיוחדת.

מתי אתם מתכוונים לעשות ישיבה בין שני הגופים, בהם תדונו על פתיחת שנת הלימודים? האם קבעתם ישיבה?

ישנן ישיבות ברוטינה. מדי חודש מתקיימת ישיבה.

כלומר, בכל בעיה שקיימת היום יש לכם סנכרון מלא, כך שלא נתקע פה בפתיחת שנת הלימודים עם כיתה שאין לה איפה ללמוד.

כן. יש ישיבות על בסיס קבוע.

אנחנו מסונכרנים עם משרד החינוך.

מה עם חברי כנסת?

אנחנו פה התחלנו עם הודעה של משרד הביטחון ומשרד החינוך על התוספות והוראת השעה. אני כבר אומר, שבסיכום הישיבה הוועדה תפנה לראש הממשלה עם בקשה להארכת הוראת השעה. בנוגע לכיתות - אם כבר אושר התקציב, כל מי שצריך לתת מענה לבנייה ומכרזים שיעשה זאת בהקדם, כי אנחנו במצוקה של זמן. חה"כ אלדד, בבקשה.

יש לי כמה שאלות. האם יש מקומות מסודרים, בהם יש תב"ע ויש תוכניות בנייה הממתינות אצלכם? כלומר, האם יש תוכניות מתוקצבות ומאושרות, המחכות לחתימה במערכת של משרד הביטחון?

ברגע שיש תב"ע בתוקף וחוזה על המגרש, אין סיבה שזה יתקע אצלי. הדבר היחיד שצריך זה אישור שינוע.

אני לא מדבר על שינוע יבילים. אני מדבר על מבני קבע. האם יש תוכניות כאלה, הממתינות לאישור באיזשהו מקום, אחרי שעברו את המערכת האזרחית, ועומדות אצלכם בגלל חתימה?

ברגע שתוכנית מקבלת תוקף, הכדור כבר אצל הרשויות. זה עניין של היתר בנייה.

בדרך יש.

בדרך יש . אמרתי שכרגע יש 20 תוכניות, כאשר חלק אצלנו וחלק אצל רשויות.

יש הבדל בין עיכוב לבין זה. כרגע, לפי מה שאני מבין, אין שום עיכוב מבחינת האישור.

בתורינו נדבר.

אם הגשתם הכל ויש עיכוב, זה משהו אחד. אם הכל שם ויש משהו שמעוכב, זה משהו אחר. אנחנו צריכים להיות פרופורציונאליים מבחינת מה שאנחנו מבקשים. האם יש בעיה בירוקרטית? לכל משרד יש את ההיבט שלו. חה"כ אלדד שאל, האם יש משהו שנמצא אצלם ולא חתום. אני שמעתי שהתשובה היא לא. אני מבין שיש דברים בדרך, אבל זה עדיין לא הגיע למצב שצריכים לחתום.

אני חושב, שהפרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעידים על כך, שבקרב האוכלוסייה ביהודה ושומרון שיעור הגידול השנתי הוא הגדול ביותר במדינת ישראל. אני זוכר בביקור בבית עילית, שם אמר לי ראש העיר שכל שבוע הוא צריך לפתוח גן ילדים.

בלי עין הרע.

בוודאי בלי עין הרע. האם כאשר אנחנו מדברים על 200 כיתות, אנחנו בתוך זה מתכננים גם את מה שבשנה הקרובה עתיד להיוולד? זה לא נקרא בצינור. אני רופא, ואני יודע איפה זה נמצא. חלק ברחם, חלק בתעלת הלידה. לצורך העניין, האם 50 כיתות לביתר עלית הן במסגרת ה-200 כיתות האלה שאתה מדבר עליהן, או ש-200 הכיתות האלה הן עבור הילדים שדופקים בדלת ומחכים לשבת? האם מדובר בראייה של שנה, שנתיים, חמש שנים קדימה, או שאנחנו עוסקים בכיבוי השריפות הקיימות?

מבחינת תכנון, אני יכול לדבר על היקף שמדבר על מאות כיתות, אולי 1,000 כיתות בכל יו"ש בטווח של השנים הקרובות, בהסתמך על אותו גידול טבעי, שהוא מאוד מובהק ומאוד ברור ואנחנו מכירים אותו היטב. 200 כיתות הוא מספר הכיתות שיכולנו לתקצב במסגרת המגבלות התקציביות של תוכנית החומש, שמאלצת אותנו להקצות את התקציב לפי מגזרים, לפי מינונים כאלה ואחרים. אותן 200 כיתות הן קצת יותר מהמינימום ההכרחי. כלומר, אילו היה תלוי בנו הדבר אז היינו מתקצבים עוד 300 כיתות בלי שום בעיה. 200 הכיתות האלה הן הדחופות ביותר, שבלעדיהן אני עשוי למצוא את עצמי במצב של מצוקה של קורת גג. התכנון הוא לטווח הרבה יותר רחוק.

מצוין. זה חשוב שאתם מתכננים אלפי כיתות. אני מקווה, שגם יתקצבו את זה. חה"כ כץ, בבקשה.

תודה ליו"ר. אני שמח, שהאלוף בני מסיקה, אלוף הבנייה, אלוף היצירה ואלוף העשייה גם כן נמצא איתנו. אני רואה פה 4 חברי כנסת מתנחלים, אז אני מרגיש טוב. מי ייתן שכל עם ישראל יהיו מתנחלים. כמו הפרשה: "מי ייתן כל עם ישראל נביאים".

את הדברים שאמר הפרופסור, חה"כ אלדד, אני רוצה לפרוט לפרוטות. כאשר הגענו לכנסת לפני שנתיים ראש הממשלה הכריז על התוכניות שלו לאי בנייה. אז ברק, לא בן אבינועם, היה שר ביטחון מטעם מפלגה גדולה של 13 מנדטים. אז היו כ-300,000 יהודים. אני עומד בקשר עם משרד הפנים, ואני מוציא בכל חצי שנה את קצב הגדילה. קצב הגדילה הוא 5.8%. לפי משרד הפנים, ההערכה היא שבסוף דצמבר 2011 אנחנו נעמוד על 350,000 יהודים ביהודה ושומרון. זה למרות ההקפאה.

כמו שכתוב: "כאשר יעלו אותו, כן ירבה ויכן יפרוץ". אלא מה? ראש הרשות יגיד לך: "תבן אין ניתן לעבדיך, ולבנים אומרים לנו אסור".

אבל כתוב גם: "מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב". לפי התחזית של משרד הפנים, בשנת 2029, בלי השכונות היהודיות של ירושלים, מדובר על למעלה מ-1,000,000 יהודים ביהודה ושומרון. אנחנו צריכים לקחת את הדברים האלה בחשבון, משום שראשי ממשלה מתחלפים, שרי בטחון מתחלפים, יועצים לענייני התיישבות מתחלפים, אבל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון הולכת וגדלה, הולכת ומתעצמת.

איתן, כיוון שאתה חושב גם על העתיד ההיסטורי שלך, שיעשו מבחנים בהיסטוריה יהודית בעוד 50-100 שנה וישאלו: מה עשה איתן ברושי לטובת היהודים בישראל, ואתה רוצה שידברו עליך רק טוב.

ידליפו את המבחן ויפסלו אותו.

כיוון שנכדיך, נינך ורבעיך יהיו מראשי המתיישבים בשכם, בחברון וברחבי ארץ ישראל וירצו לדעת מה עשה סבא רבא שלהם, שערי תשובה לא ננעלו. בייחוד לאחר השנה האחרונה, בה הלכתם והקפאתם. זה המקום היחידי שיהודים לא רשאים לבנות בו ויש עליהם גזירות, כאשר בית המשפט העליון של המדינה מגן על הבדואים ולא בהכרח על היהודים. יש אפשרות לתקן. אמר חה"כ אריאל – שהוא תמיד הגזר. הוא תמיד הנחמד, הנעים והטוב. הוא תמיד רואה טוב, וגם אני רואה טוב – שעדיין ניתן לתקן, לא רק בתחום של החינוך אלא גם בתחום של ההתיישבות. לבטל את הגזירות נגד היהודים. מספיק סבלנו 2,000 שנה בגולה. למה גם בארץ ישראל שר הביטחון, שכל כך הרבה פעמים שוחחתי איתו וכל כך הרבה מבצעים עשינו ביחד, צריך להיזכר בתולדות ישראל כגוזר הגזירות הגדול ביותר על העם היהודי בארץ ישראל, אחרי שהוא עשה כל כך הרבה טובים לעם ישראל?

חה"כ אורי אריאל, בבקשה.

הייתי בסיור עם הרמטכ"ל, ושאלתי אותו למה זה כל כך מסובך. הוא הסתכל עליי ואמר: "אורי, אתם אומרים שארץ ישראל נקנית בייסורים". אמרתי לו: "נכון, אבל זאת לא מצווה". זה היה רב אלוף אהוד ברק. זו לא מצווה. נכון שארץ ישראל נקנית בייסורים. אנחנו זוכרים מה שהיה לפני 100 שנה. אנחנו יחסית מפונקים וטוב לנו. לפני 150 שנה היה עוד יותר קשה. אני מצטרף לקריאת חברי, ואני אומר את זה גם לנציג ראש הממשלה: יש גבול לעניין הזה. אנחנו מדברים, כי אנחנו רגילים כבר. עוסקים בזה שנה ועוד שנה. כאילו זה הטבע. זה לא ככה. ממש לא. לא בבניית בתים, ובטח לא בבניית מוסדות חינוך ולא בבניית מוסדות דת. לא צריך להתרגל לזה. אני רוצה לבקש מכם גבי קדוש ואיתן ברושי – ואני מדבר עכשיו אל הדרג המדיני ולא לאנשי הצבא - תעשו לשינוי העניין הזה. אל תעסקו בו כמצוות אנשים מלומדה.

גרשון נתן תעודה בשבוע שעבר. להחזיר אותה?

בשומרון אתה בסדר, אבל בבנימין תדווח לראש הממשלה שצריך להשתפר. במעלה אדומים, ואם אתה רוצה את הרשימה, אז אני אזכיר לך גם את עיר הקודש ירושלים. המצב הוא לא בסדר. אתה יודע את זה, ואני לא מתכוון להרחיב עכשיו. אני חושב, שאנחנו מסכימים שהמצב הוא לא כמו שהיה צריך להיות. בטח שהיה אפשר לעשות עוד הרבה יותר. הוא אפילו לא נורמאלי.

אני רוצה להעיר גם למשרד החינוך, בהמשך לשאלת חה"כ אלדד. אתם בונים ביהודה ושומרון, ולהוציא חריגים לא היה מצב שלילדים לא היה מקום ללמוד בו. גם הקרוונים זה לא דבר נורמאלי, למרות שהוא קורה בכל הארץ ולא רק אצלנו. אני רוצה לבקש, שתתגברו את קצב בניית מוסדות חינוך, גם אם זה לא בפרופורציה ארצית. אם יהודה ושומרון הם איקס אחוזים, אז צריך לבנות איקס פלוס קצת. זאת כיוון שהגידול הוא הגבוה ביותר, ומי כמוכם יודע. יש לכם כל הזמן מיפוי. אתם מתחילים למפות מההתחלה. אתם לא מחכים לכיתה א' כדי למפות. אתם בונים גנים.

בנוסף, מחר יבוא שר ביטחון כזה או אחר ויגיד: "עכשיו אני לא רוצה הוראת שעה ולא שום אישורים". היו דברים מעולם. אנחנו מדברים על זה בפשטות, לצערי הרב. זה לא בא בחשבון בצד היהודי, המדיני, האנושי. אתם יכולים, במידה מסוימת – ואתם גם עושים את זה. ואני צריך להגיד את זה לזכותכם – לתת העדפה, בגלל המציאות המסובכת והשברירית לפעמים. עכשיו אפשר לבנות, עם כל הקשיים - וזה לא לכבודנו כל ההתנהלות הזו, אבל זה ככה. תנסו לתת עוד סיבוב, עוד מנה, כדי שהעניין הזה יוכל להתקדם.

גרשון מסיקה, בבקשה.

האמת צריכה להיאמר – אנחנו במקום אחר לגמרי לעומת השנה שעברה או לפני שנתיים. מגיע יישר כוח לוועדה ולאנשי המקצוע, גם בצד הצבאי-בטחוני וגם במשרד החינוך, שעשו עבודת קודש. אנחנו נמצאים במצב אחר לגמרי מזה שהיינו בו לפני שנה.

יש כמה בעיות שהן נספחי ההקפאה. בשנה שעברה ההקפאה נגמרה באוקטובר. באנו לצרפתי, והוא אמר: "נגמר לי הכסף. תחכו לתחילת השנה". עד עכשיו קיבלנו 2 מבנים מתוך 8, כי מחכים לכסף. לא מספיק שנענשנו ב-2010 בגלל ההקפאה, בשנת 2011 אין תקציב. לכן, אנחנו תמיד רצים סביב הזנב, וזה דבר שגורם להרבה יבילים, שזה בזבוז לעם ישראל ובזבוז לנו. עלות כיתה ביביל זה 70,000 שקלים ולגן 120,000 שקלים. העלות של זה היא פי שניים או פי שלושה.

120,000 יבילים כפול פער של 100,000 שקלים, זו העלות של הרשויות.

על הרשויות זה נופל.

במקום לעשות כיתות מחשבים, הוא עושה כיתה. אין לו ברירה.

על כל 6 כיתות בבית ספר יסודי, שאלה כיתות פשוטות, אתה מוציא לפחות מיליון שקל מהרשות.

אתה צודק, אבל הוא עושה את זה פעמים.

איך אומרים ב"חפש את המטמון"? על בסיס ידע אישי.

הוא עושה את זה פעמיים.

זה באמת לא שייך ליהודה ושומרון.

זה כן שייך.

בכל מקום שבונים יביל יש עלות מסוימת.

אבל אני חייב לעשות את זה פעמיים. אני חייב לעשות יביל, ובעוד שנה עוד יביל. ביקיר אמרו לי: "אתה לא תקבל יביל כי התחלת לבנות". אני קיבלתי רק עכשיו את ההרשאה. מתי זה יהיה מוכן? בסוף שנה הבאה. איפה נשים את הילדים השנה? בגדול, המצב הוא בסדר. בפינות יש דברים שאין להם פתרונות. למשל, בית ספר אלון מורה בנים נמצא בשלב של שינוי תב"ע נקודתי. צריך עכשיו חוזה על קרקע, פרסום. עד שזה יהיה, צרפתי יגיד שאין כבר כסף. צריך לראות איך כולם נותנים יד ומקצרים בירוקרטיות. זה הורג אותנו. אומרים: לא תקבל עד שלא יהיה חוזה על קרקע, וחוזה על קרקע לוקח זמן. כאשר מגיעים לצרפתי אין כבר כסף. מחכים לשנה הבאה, ובשנה הבאה יש גידול ועוד פעם צריך לשים יבילים. אנחנו רצים סביב הזנב של עצמנו כל הזמן. אני מצטרף לקריאתו של חה"כ אורי אריאל, לתת פור בתקציב ליהודה ושומרון. לא ייתכן שאחרי הויה דולורוזה יגידו שאין תקציב.

מה זה ויה דולורוזה?

אם היו מאשרים כיתת בית ספר לקצ'לה בזמן, הוא היה יודע מה זה ויה דולרוזה.

גבי, האם יש לך בשורות לגבי הוראת השעה?

תגיד משהו טוב בשם ראש הממשלה, משהו ימני, בריא, משהו ארץ ישראלי, תשמח אותנו.

הוועדה היתה הגורם המדרבן בשנה שעברה. ראשי הרשויות העלו את הנושאים במסגרת הוועדה. כל הגופים באו והתייצבו. היום הוועדה קצת שונה, כי אז היה צריך לדחוף, ללחוץ ולדרוש. היום אנחנו במקום אחר, בקטע של מעקב.

כאן ניתנו הדיווחים. אנחנו עוקבים אחרי העניין של התב"עות. בכל הנושא של ההפרדה בין תב"עות של מוסדות חינוך לתב"עות היישוביות - היתה כוונה שהתב"ע היישובית לא תעכב את התב"ע של מוסדות החינוך. זה עובד. זה רץ בכל היישובים. במקום שיש בעיה, אנחנו מדווחים ומתערבים תוך כדי תנועה. במקום שתהיה בעיה ונידרש להביא את זה לשולחנו של ראש הממשלה, אנחנו נעשה את זה. אותו מכתב שיצא מהיועץ המשפטי אפשר את כל הצבת היבילים לשנה. אין ספק, שצריך להביא את זה להארכה לפי הצורך. בעניין הזה אנחנו במעקב. אם יש צורך להפעיל אותנו ולהביא את זה לשולחנו של ראש הממשלה, המערכות יודעות לעשות את זה, אלא אם כן ישנה בעיה ספציפית שצריך כבר להתייחס אליה.

אני כבר פונה דרכך לראש הממשלה בבקשה לעשות את הארכה של הוראת השעה בצורה מסודרת, ולא לחכות ל-15 באוגוסט כאשר כולם בלחץ. תחשוב מה היה קורה אם היינו מקצרים את החופשה. היית בכלל נלחץ.

זה היה פוגע בכל הפסטיבלים.

מוטי, בבקשה.

אני סגן ראש מטה מועצת בנימין, אבי רואה. קודם כל, אני רוצה לומר תודה לכל העוסקים במלאכה. אני חושב שהתקדמנו הרבה. דבר שני, צריך לפשט תהליכים. אני מפריד בין מבני הקבע ותב"עות לחינוך, לבין היבילים. אמנם מבני הקבע מקודמים, אבל מאוד לאט. זה תהליך של שנים. גם במקומות בהם לכאורה שר הביטחון אישר הליכים לתוקף בעירייה וצביקה עושה מאמצים – ואני אומר תודה – יש בסוף אדם אחד, שמזה חודשיים תוקע את הדברים. לא אומר את שמו. זה יכול להיות יהודי טוב במנהל האזרחי. אי אפשר לקדם שני מוסדות חינוך, שכבר 3 ורבע שנים אנחנו עסוקים בניסיון לקדמם ולהסדיר את התב"ע, כאשר שר הביטחון כבר אישר.

באיזה נימוק הוא תוקע?

בירוקרטיה.

עוד תוספת בירוקרטיה על דברים, שהם בחלקם בסמכות ועדה מקומית ואין צורך להעלות אותם שוב למנהל. יש תוכניות בינוי מפורטות ודברים נוספים. מי שיודע, יודע.

האם אתם מכירים את העניין הזה? האם אפשר לפשט את זה?

זו בירוקרטיה מקצועית.

רבותיי, בירוקרטיה זה דבר טוב, אבל ברגע שזה משתלט על חיי היומיום זה הופך להיות לא רציונאלי. אם יש דברים הגיוניים ואפשר למצוא דרך לסייע, אז צריך לסייע. בסופו של דבר, אנחנו נותנים סמכות וחיזוק למערכות ממשלתיות. ברגע שאנחנו מזהים שהופכים את הסמכות שלנו ומשתמשים בה כדי לשים מקל בגלגלים, אנחנו פונים לחוק ומשנים את החוק. אם יש כרגע סמכות לשחק עם זה, אז יכול להיות שכדאי לקחת את הסמכות. אם אתם יכולים להתגמש ולסייע, תעשו את זה. אל תנצלו את הכוח שיש ברשותכם כדי להשתמש בבירוקרטיה.

אני אתן דוגמא נוספת ובה אני אסתפק, כי באמת יש מאמצים גדולים וראוי לשבח עליהם. אני משבח פה את צביקה ואת איתן ברושי ואחרים.

אתה משבח פה יותר מדי את כולם. הם ירגישו טוב.

הדוגמא שלי היא של הקו הכחול. תגברו את הצוות הזה, אבל עדיין אנחנו משקיעים עבודת מאמץ של תכנון של שנה-שנתיים, נותנים כסף למתכננים לשני מוסדות בעלי, בנעלה או במקום אחר, מקפידים שזה יהיה בתוך קו כחול, ובא צוות קו כחול וקורע את כל השטח הזה. כך עבודה של תכנון של מבני קבע יורדת לטמיון וצריך לחפש עבודה של שנה ועבודה של כסף כדי לקדם תהליכים. כאשר לא מקדמים תהליכים למבני קבעי, נדרשים עשרות יבילים. בבנימין דרושות לשנה הבאה 110 כיתות, 40-50 חדשות ממש, עקב גידול טבעי, וכ-50-60 בבניית אבן.

בנוגע ליבילים – אני מבקש לקבל מה שהוא אמר בפישוט תהליכים. הוראת השעה לפעמים מצחיקה. באדם ה בתוך תב"ע בתוקף, אלא שייעוד המגרש הוא שונה. אנחנו מדברים על דבר זמני. אנחנו רוצים שהמגרש הזה ישמש לייעודו בעתיד, אבל כרגע אין מגרש אחר. הוראת השעה מחייבת הגשת גרמושקות ודברים אחרים. אילו אפשר היה לצרף לבקשה את תצלום האוויר עם המיקום המדויק של המבנה, כאשר הוא לא במגרש חדש אלא במגרש בתוך קו כחול ולא באדמה פלסטינית, חס ושלום, אלא באדמות מדינה. ההליך הזה הוא הליך פשוט יותר. הליך של גרמושקות הוא הליך שדורש עשרות אלפים ושבועות של תכנון.

גרמושקות זה כלי נגינה. מה זה פה?

כל התוכניות המחייבות העסקה של אדריכלים ועוד תנאים אחרים. פעם רצו בטיחות, פעם רצו נגישות ופעם רצו דברים אחרים.

אז מה התשובה.

מוטי, אתה מטעה פה את האנשים. השאלות האלה לא קשורות ליהודה ושומרון. אין מקום בו שינוי ייעוד נעשה, אלא לפי הכללים. יש ביהודה ושומרון, כתוצאה מגידול מואץ מצד אחד ותוכניות לא מושלמות מצד שני, שאלות לא פשוטות הקשורות לשגרה. הן לא קשורות לשום דבר אחר. לעומת זאת, יש יישובים אחרים - היום בעיתונים כתוב על עופרה, ומחר יהיה כתוב על עלי – בהם לא נאפשר בנייה במשך חודשים רבים, משום שכל בנייה היא הפרת החוק, לא רק על אדמות פרטיות, אלא גם על אדמות מדינה, אם נוכיח שאלה הן אדמות מדינה. אתם לא מתאפקים, כולל בעופרה, ואחרי שהיתה התחייבות של הרב גיסר אתם בונים בעופרה למרות שזה אסור.

ככה זה גם אצל הבדואים?

עוד פעם אתה צועק על הבדואים? ההתחכמות שלך לא מועילה.

היא כן מועילה. אם אני הייתי שר ביטחון, הכל היה נפתר.

לפי דעתי, אתה תהיה ראש ממשלה. לפי היומרה שלך.

אם אני הייתי שר ביטחון, הכל היה נפתר. אתה היית מקבל הוראה לפתור את זה. מדובר בעין טובה ובלב טוב.

קצ'לה, אתה הרי רוצה לפתור בעיה ולא ליצור בעיה. ליצור בעיה, זאת לא בעיה. אפשר לעשות אותה בכל מקום, גם פה. אם רוצים לפתור את הבעיה, צריך להבין את הנתונים. אתה היית איש שעשה פעולות. דבר ראשון, תשמע את המודיעין ואל תכעס על השליח. קודם כל, צריך להבין את המציאות. כאשר עוסקים בשינוי ייעוד, זה שינוי ייעוד. סגל לא אחראי על שינוי ייעוד. השם שהוזכר הוא סגל. מותר לבקר ולהזכיר שמות, אבל צריך להבין שחלק מהשאלות לא קשורות ליהודה ושומרון. אלה שאלות הקשורות להתנהלות ראשי רשויות, מהנדסים וגורמים מקצועיים. השאלות הקשורות ליהודה ושומרון הן באיתמר, עלי ועופרה. כדאי שתשאל על עלי ועופרה. לפי דעתי, שם הבעיות הן מסובכות. תדבר עם האנשים על עופרה ועלי, ותשאל אותם איפה זה עומד.

אבל כמה זמן צריך לפתור את זה?

אתה צודק.

בחברון יש בסך הכל גן אחד, והילדים נמצאים שם בתנאים בלתי סבירים לחלוטין. השנה 7 ילדים חלו בחזרת, ומשרד הבריאות אמר שהגן משמש מדגרה למחלות. הייתי רוצה שיפרטו כאן את המתווה, לפיו הולכים להכניס את הילדים בשנה הבאה לגן.

אני מנהל מחלקת החינוך של המועצה האזורית מטה בנימין. דובר כאן על הגידול. אצלנו הגידול הוא בין הגבוהים. אנחנו מדברים על 12%. זה כ-2,000 תלמידים במטה בנימין. כאן זה נשמע גן עדן, אבל אני הילד הקטן שנמצא בכיתות. אני יודע, שילדים נמצאים בקרוונים עם רצפה מתפוררת. כל מיני דברים מתפתחים שם מרוב שהם ישנים. המציאות נשמעת כאן יפה, אבל בשטח זה לא נכון. בשטח, מאות ילדים נמצאים בקרוונים שלא ראויים לשימוש.

אצלנו במועצה יש חלוקת עבודה. אני עובד מול משרד החינוך, ומוטי עובד מול המנהל האזרחי. בעיני המערכות רצות נהדר. כאשר אני בא למשרד החינוך, הכל רץ. יגאל צרפתי, אסף ואילן מריצים את הדברים. יש לנו תכנון של 3 שנים קדימה, ואנחנו יודעים בידוק מה הולך להיבנות. מבחינת משרד החינוך הכל רץ. זו מערכת בירוקרטית גדולה, והיא עובדת נהדר.

מצד שני, מה שקשור למינהל האזרחי לא מתקדם. זה מה שתוקע אותנו. אני הילד הקטן. אני לא מבין בתב"עות או בגרמושקות. אני שואל, מה אשם הילד הקטן הנמצא בכיתה בלתי ראויה. כאן צריכים הוראת שעה, כדי למצוא את הדרך איך מפצחים את הבעיה הזו ונותנים פתרון.

האם אתה יכול לתת דוגמא?

אולפנת עופרה הכוללת 950 בנות. מדינת ישראל בנתה בניין. לא אני בניתי את זה. הכל נבנה כחוק. היום שינו את הנהלים. משרד החינוך מכיר בכך שצריכים לבנות שם 17 כיתות, אבל כבר שלוש שנים לא זזים שם מילימטר מבחינת הבנייה.

זה בדיוק מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו.

הוראת השעה כוללת קידום התב"עות.

זה לא מתקדם.

אתה צודק. אני אומר לך, שיכול להיות שבעוד שנה נשב פה באותו מצב. אתה יכול לפנות לחברי הכנסת, שיתקצבו סיוע מיוחד למנגנון או לעובדים שיקדמו את הנושאים הקשורים להסדרת המקומות. בעקבות הבג"צים האחרונים, אנחנו התחייבנו לא רק לפנות בתים אלא גם להסדיר אזורים שבעבר לא הסדירו אותם. בבג"צים כתוב איפה משרד הביטחון התחייב להסדיר מקומות כמו עופרה ועלי. המדיניות של הממשלה היא להסדיר את כל מה שלא על אדמות פרטיות. ההיקף הזה הוא מאוד גדול, וזה עוד לפני שצריך לטפל בבנייה הלא חוקית, או בבנייה מוסדרת שצריך לקדם אותה על פי השגרה. במגבלות כוח האדם הקיימות, זה לא יתקדם הרבה גם בעוד שנה. אתמול ישבתי על בג"צ חדש נגד עלי. הבג"צ הזה מדבר על מספר איתורים בעלי, כולל פלגי מים שהוא מאחז לא חוקי. היכולת להתמודד עם הסדרת עלי ועופרה היא משימה ענקית. בתוך זה יש מחיר גם לתושבים וגם למוסדות החינוך.

כמה עובדים חסרים?

אני לא רוצה לתת מספרים.

מה הבעיה עם נריה?

אני בכוונה לוקח את איתמר, עופרה ועלי ושם אותם בלב העניין, כי הם שלושה ישובים גדולים.

כרגע יש שאלה מהותית. גם אם יש אישור, אין כוח אדם שיבצע. אני שואל את חה"כ אריאל, שהוא חבר בוועדת הכספים.

אני לא מייצג את המנהל האזרחי. יש לי ביקורת עליהם. הם ביקשו תוספת של 40 תקנים לפני כשנה. הם הסבירו אז את הצרכים, כפי שאומר איתן ברושי. הם קיבלו את התקציב, בניגוד לדעתי. עכשיו הם ביקשו עוד תוספת תקציבית של 8,000,000 שקלים, וזה אושר להם. לעניות דעתי, לא חסרים עובדים, אלא שלוקחים חלק גדול מהעובדים האלה למשימות, שאתה ואני לא מסכימים עליהן. כך חסרים עובדים. אם שואבים את כל כוח האדם, שאומרים שהוא בקו כחול, למשימות של פיקוח בתוך היישובים, חסר. השאלה היא איך מציגים את זה. אני לא חושב שיש בעיה של עובדים.

זה לא נכון.

לא דיברתי על בעיות עובדים. אני לא נכנס לזה. נכון שהיתה בעיה בצוות קו כחול, והעלינו את זה לפני שנה כשישבנו פה. היום הצוות תוגבר, והוא מונה 6 אנשים.

אז מי נותן מענה?

גם עופרה וגם עלי נמצאים בעבודה מאוד מתקדמת בנושא קו כחול. כאשר נגמור את זה, זה כבר קטע פוליטי. זה לא אצלי. כאשר נגיע לזה, זה יאושר. בעופרה כבר הסתיימה העבודה על קו כחול, והיא מחכה לאישור משפטי.

אני מציע, שאת העניין המקצועי תסיימו, ואת העניין הפוליטי תשאירו לנו. אני רוצה שתסיימו במהרה את הנושא המקצועי. ברגע שהכל יהיה כתוב, ברגע שהכל יהיה על השולחן, אנחנו ניקח את זה למגרש הפוליטי. כרגע אי אפשר לקחת את זה לאיזשהו פתרון אם לא סיימתם את כל ההליכים. מההיבט הבטיחותי, אנחנו לא יכולים להמר בעניין הזה. אם יש כיתות שנמצאות במצב בטיחותי לא טוב, מישהו צריך לבצע את העבודה, לתקן ולשפץ. מדובר פה בילדים. אם סיימתם את ההיבט המקצועי, אנחנו נקדם את העניין של האישור. בסופו של דבר צריך להסתמך על משהו.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אני רוצה לברך את משרד החינוך על כך שהצליחו להתקדם לכיוון פתיחת שנת הלימודים בצורה מסודרת עם תוספת של 320 כיתות ותכנון של 1,000 או יותר לשנים הבאות. חשוב מאוד שאתם נמצאים עם יד על הדופק בכל העניין הזה. אני מציע, שאם ישנן סוגיות שצריך לפתור בשיתוף עם ועדת החינוך וכל אותם חברי כנסת, שחרטו על דגלם קידום סוגיות אלה, תפנו אלינו ואנו נתמוך.

אני גם מברך את משרד הביטחון שראה לנכון ליישם את כל אותן ההחלטות שהתקבלו בעבר, תמך ואישר את התוכניות במהרה, כדי שלא נגיע למצב בו ילדים נמצאים ללא מקומות לימוד. אני מבקש, לפתור את הסוגיות הבירוקרטיות שאתם מכירים, שהן תוספת לא רציונאלית.

אישורים כאלה ואחרים ותכנון שצריך להיות מבחינת המנהל - כל ההיבט המקצוע – תסיימו. אנחנו צריכים לקבל הוראה שאת כל ההיבט המקצועי סיימתם. את כל השאר תשאירו לנו.

בנוסף, אני פונה לראש הממשלה, דרך נציגיו כאן, בבקשה להביא בהוראת שעה את כל הנושא של הפטורים, כפי שהיה בשנה שעברה. מצפים ומחכים לזה גם היום.

בשבוע הראשון של מושב החורף נקיים ישיבה, כדי לראות כיצד אנחנו יכולים לתכנן את השנה כדי שלא נגיע למצבים של משבר לפני פתיחת שנת הלימודים. בנוסף, נערוך סיורים בפתיחת שנת הלימודים.

ישנה סוגיה נוספת מול משרד החינוך. זה אמנם לא מול האנשים שנמצאים כאן, אבל זה נוגע למורים. ישנה בעיה מאוד קשה שם. מורים נכנסים, מורים יוצאים. באריאל ישנה ירידה של 14% בבגרויות. בשנתיים האחרונות היתה עזיבה של 15 מורים. זה מצב לא נורמאלי. צריך למצוא דרך לשנות את המצב. צריכים להכניס מורים בתוכנית עידוד. צריכים למצוא דרכי פעולה ותמיכה. על כך נקיים ישיבה נוספת בלי שום קשר לייתר היישובים בהם יש התדרדרות בבגרויות. ביו"ש צריך לחשוב באופן יצירתי על כל הנושא של המורים.

האם אתם יודעים לענות בנוגע לאוטובוסים ממוגני ירי? הנושא ידוע. גבי, אם תוכל תבדוק ותיתן תשובה ליו"ר. הוא יעדכן אותנו.

בסדר.

אני התייחסתי לזה בביקור שהיה לי ביו"ר לפני כמה חודשים. היתה בקשה לתקצוב מיגון אוטובוסים. כל מי שרלוונטי לנושא: משרד התחבורה והשלטון המקומי של יו"ש, תעדכנו אותי בנושא של מיגון אוטובוסים, איפה אנחנו עומדים מבחינת התקצוב של העניין הזה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30