הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
8
ועדת הפנים והגנת הסביבה

14/06/2011


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן
מושב שלישי









פרוטוקול מס' 397
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י"ב בסיון התשע"א (14 ביוני 2011), שעה 11:00

צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון), התש"ע-2011

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
אורי מקלב

חה"כ אברהם מיכאלי

אורלי שמואל-דהן
- לשכה משפטית-רשות האוכלוסין, משרד הפנים
מיכל יוספוב

- רשות האוכלוסין, משרד הפנים
קרן גרינבלט

- מתמחה, אגף המשפט, משרד החוץ

חגי שגריר

- מנהל מחלקת צפון מזרח אסיה, משרד החוץ

גלעד קרן

שפירא יפה

אתי אפלבוים

צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון), התש"ע-2011

שלום לכולם. אני פותח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר-היום: צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון), התשע"א-2011.

אנחנו נשמע את משרד הפנים ואת משרד החוץ. מהם הנימוקים לפטור בכניסה לישראל.

אנחנו רוצים שתבדקו גם עוד מדינות שתינתן להם כניסה לישראל. אנחנו צריכים לדבר על גיאורגיה. צריך לבחון את גיאורגיה אחרי שישחררו את האיש שלנו משם.

אחרי שישחררו את היהודים.

אנחנו רוצים לשמוע מה הביא אותנו לאשר להם את הפטור מאשרה.

אני מנהל מחלקת צפון מזרח אסיה שאחראית על כל המרחב הסיני.

סין לא יכעסו שאנחנו מטפחים את טייוואן?

לא במקרה הזה.

בטוח?

אני משוכנע. כמי שאחראי על סין, אתה ודאי יכול לצפות שאני אהיה הראשון לקחת בחשבון את השיקול האם יש פה איזה חשש מול סין.

זה אולי מכשיר את הפטור שלהם אחר-כך.

טייוואן זה סיפור נפרד. זה מקום מאוד מפותח.

הייתי שם.

אני יודע שהייתם שם והתרשמתם מהמקום.

בגלל זה אנחנו מקשים עליך.

אנחנו לא מקשים אבל אנחנו רוצים ללמוד כי זה תהליך. כמובן שכל הנושאים הביטחוניים נבדקו. למרות שהיינו שם, תגיד כל מה שיש לך להגיד. יש אנשים שלא היו ומתכננים להיות.

קודם כל, ישראל דבקה במדיניות של סין אחת. אתם הייתם בטייוואן ואתם יודעים, אנחנו מכירים אך ורק בסין ולא בטייוואן. אף על פי כן, יש משרדי כלכלה ותרבות גם בטייפה וגם בתל-אביב. זאת לא המצאה שלנו, כך עובד איתם כמעט כל העולם. ראינו איך יחסי קשרי הסחר, התרבות והמדע מתקדמים מאוד יפה עם טייוואן. אם נצליח לקדם את העניין של פטור מאשרות, אנחנו מאמינים שהוא גם יקדם את קשרי הסחר וגם את קשרי התיירות. יש 5% אוכלוסייה נוצרית בטייוואן, שזה פוטנציאל תיירותי ממדרגה ראשונה.


השיקול שלנו היה שטייוואן היא מדינה מפותחת עם GTP פר קפיטל למעלה מ-30,000 דולר, בוודאי לא תהווה בעיה למדינת ישראל בעניין של עבודה ועובדים זרים.

ראיתי שם משהו יפה. המדינה משקיעה בצעירים שלה ומוציאה אותם החוצה ללמוד במוסדות אקדמיים הגבוהים בעולם. היא מממנת להם את הלימודים במטרה שיחזרו ויתפסו תפקידי מפתח בכלכלה הטייוואנית.
יש מסירות כזאת ואידיאולוגיה של פיתוח המדינה. המדינה מממנת והם מתחייבים להיות בתפקידים במשך תקופה ארוכה. הם משקיעים בצעירים שלהם וזה אחד הדברים היפים שראיתי שם.

אולי נאמץ את זה.

יש דבר יפים אצל הגויים שצריך ללמוד. אצלנו הצעירים לומדים ובורחים.

כמובן שלא רצינו להיות המדינה הראשונה שעושה את זה, בדיוק בגלל ההקשר הסיני. אנחנו עשינו בדיקה מעמיקה וכבר למעלה מ-100 מדינות חתמו הסדר. מדובר פה בהסדר ולא בהסכם. חתמו מדינות כולל האיחוד האירופי, קנדה, מדינות מכל העולם. לרוב המדינות המערביות יש הסדרים דומים. שוחחנו עם נציגים של אותן מדינות וגם של האיחוד האירופי וכולם ציינו בצורה מאוד מפורשת שההסדר הזה שפוטר את הצורך מאשרות גם עבור אנשי עסקים וגם עבור תיירים, קידם בצורה מאוד ברורה את הקשרים האלה.

זה כולל דיפלומטים?

דיפלומטים טייוואנים לא מגיעים לפה בדרכון דיפלומטי בלאו הכי. דיפלומטים ישראלים לא נכנסים בדרכון רשמי לטייוואן. האנשים של המשרד שלנו וגם בעלי תפקידים רשמיים נכנסים עם דרכון רגיל בגלל ההכרה שלנו בסין ולא בטייוואן.
יש מספר מסוים של אנשים בכירים במערכת הטיוואנית שכמובן עדיין יצטרכו את האישור המיוחד של המשרד שלנו בטייפה כדי לבוא לפה, כך שאנחנו גם שומרים את המרווח החשוב הזה בתחום הזה, שלא ייווצר מצב שמגיעים לפה פתאום אנשים בכירים מטייוואן שאנחנו לא יודעים עליהם מראש. זאת אומרת, גם העניין הזה מעוגן בהסדר הזה.

כמה תיירים מגיעים משם לכאן?

כיום מדובר בכמה אלפים.

יש לי את הנתונים. בשנתיים האחרונות נכנסו כ-5,600 איש. אתה רואה מגמה של עליה משנה לשנה.

מה מספר האוכלוסייה שם?

קרוב ל-22 מיליון.

זה אפסי. אמרת ש-5% הם נוצרים. זה הפוטנציאל שאתה צופה?

המשרד בטייפה עובד על דבר נוסף וזה לקדם הסכם תעופה. שיהיה הסכם של coshare עם חברה טייוואנית.

זאת טיסה מתישה ולכן אני לא טס עוד פעם. נהניתי שם, יש להם תפישת עולם אסיאתית של לתת כבוד והערכה. לא כמו פה שמזלזלים באנשי פרלמנט. שם הם מכבדים באמת. שם מכבדים אנשים שמשפיעים.

רק ללמוד מהם, הגשת כרטיסי ביקור זה קורס.

כמו שציינת, יש קשרים טובים מאוד בתחום החינוך, בתחום המדע.

אחרי הפטור מויזות אחד התחומים המבוקשים הוא תחום התיירות הרפואית. הם מעוניינים לבוא לפה ולקבל טיפולים רפואיים.

תהיה טיסה ישירה?

לא. הדבר הבא שעובדים עליו זה לקדם הסכם תעופה. עדיין זאת לא תהיה טיסה ישירה כל הדרך מטייוואן אלא תהיה עצירה בדרך. יהיה הסכם coshare. תהיה חברה אחרת שתהיה אחראית על כל נתיב הטיסה.

זה יצמצם את השעות?

זה יהיה יותר פשוט. תייר טייוואני שמגיע, יוכל לתת את המזוודה שלו ולקבל אותה פה בארץ כשהוא מגיע. למרות שתהיה עצירת ביניים תהיה חברה אחת שאחראית על זה. היום הנתיב ההגיוני הוא דרך הונג-קונג. זאת שעת טיסה מטייוואן להונג-קונג ומשם יש טיסות ישירות לארץ, אבל אז זה שתי חברות נפרדות ואין אחריות למזוודות.

לגבי המצב הביטחוני. לא היינו רוצים שאנשים לא רצויים ינצלו את הנתיב הזה ויגיעו למדינת ישראל.

בדיוק את הפינה הזאת אנחנו סוגרים. גם פה לקחנו את המודל ממדינות האיחוד האירופי, מקנדה. בדיוק לסגור את הפינה הזאת מעוגן בהסכם עניין של מספר אנשים בכירים, גם במערכת הממשל וגם במערכת הביטחונית, כדי למנוע בדיוק את האפשרות שאתה מדבר עליה, שפתאום האנשים האלה יופיעו פה.

אם אתם נותנים פטור מאשרת תייר, איך אתה מונע שהם יגיעו?

הוא לא מגיע לקונסוליה, הוא קונה כרטיס ועולה למטוס.

לא. יש רשימה שמית של מספר אנשים, נושאי תפקידים שאותם הגדרנו בדיוק כדי למנוע את הדבר הזה.

אני ממחלקת אמנות במשרד החוץ. בעניין הזה אני רוצה להוסיף שבהסדר הזה ישנו גם סעיף שמבטיח את זכותה של מדינת ישראל לסרב כניסה בבן-גוריון לאנשים שהיא לא מעוניינת שייכנסו. זה סעיף שמופיע בכל ההסכמים האלה. זה אומר שבעצם הפטור מאשרה לא מהווה כניסה אוטומטית למדינת ישראל אלא הוא פטור מאשרה וברגע שמגיעים לביקורת הגבולות בישראל, עדיין יש את הסמכות לפקיד לסרב כניסה אם הוא רואה איזו סיבה.

לצערנו, אנחנו שומעים תלונות מאוד חמורות בעניין הזה. שר הפנים התייחס לזה במליאה לפני שבוע. יש פגיעה באלה שמגיעים הנה בפטור מויזות. צריך להקל על הבדיקות.

בעיקר עם אנשים מאסיה שהעניין של הכבוד מהם מאוד חשוב להם. כשמתחילים עם שאלות מאוד חודרניות אצל מישהו בכיר, זה גורם למצבים שהאדם הזה לא יגיע יותר לארץ.

אולי צריך למצוא מנגנון אחר. אני כמובן לא מוריד בחשיבות הבדיקה אבל כבוד האדם שם מאוד חשוב, במיוחד אם הוא בתפקיד כלשהו.

נושא הבידוק הוא נושא נפרד ואני אשוחח עם שר הפנים. אני סומך על הפקידים שלנו שהם עושים את עבודתם נאמנה אבל לפעמים הדרך היא קצת בעייתית. אולי צריך להיות חדרון מיוחד לאנשים בעלי תפקידים. נעשה את העבודה אבל עם קצת יותר רגישות ונימוס.

מגיעות אלי הרבה תלונות. אנשים בעלי תפקידים מגיעים מאזורים אסיאתיים אבל הם לא מגיעים רשמית כי הם לא רוצים שיהיה כתוב להם בדרכון שהם היו בישראל אז הם מגיעים עם הדרכון האזרחי שלהם. לפעמים זה שר ולפעמים זה אוליגרך והוא בא לישראל כי יש פה רפואה טובה. אז הוא בא לפה ובשדה התעופה עושים לו בעיות. לפעמים מחזיקים אדם 4-5 שעות. בסוף משחררים אותו אבל הדרך - - -

אני מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין במשרד הפנים. אני כן רוצה לציין בעניין ההליכים של מתן פטור מאשרות והתקשרות עם מדינות דרך הסכמים, שבהחלט זה הנושא הרגיש. בגלל זה אנחנו גם לא ממהרים לחתום על הסכמים מהסוג הזה עם כל מדינה. מאחר וזה עוד יותר בעייתי ורגיש לעצור את האדם פה לאחר שהוא מגיע לגבול, אנחנו מעריכים את עבודת השגרירות והסינון שהם עושים בארץ המוצא. כשאדם פונה, למרות שזה דורש איזה הליך יותר ארוך בגלל שלו אין פטור מאשרה, מצד שני, כבר משם יש איזה סינון. אם נגרמת אי נעימות אז לפחות זה לא פה בגבול כשהאדם נמצא עם המזוודות אלא מצב שאפשר למנוע מראש. יש פה איזון של אינטרסים.

אני מדבר על היחס שמקבלים שם. היה לי מקרה, ראש ממשלה במדינה מסוימת עבר מפה בצ'רטר. הוא היה צריך להמתין שעתיים בשדה התעופה ואז לטוס לאזור אחר. בשעתיים האלה הפשיטו אותו, גמרו אותו לגמרי. הוא היה ממדינה מוסלמית ואוהד ישראל. מאותו רגע הוא לא רוצה לשמוע, לא מעניין אותו כלום. זה לא פשוט שאנחנו גורמים דבר כזה לראש ממשלה.

שלא לדבר מה אנחנו עוברים בחו"ל כאזרחים של מדינות אחרות. זה לא פשוט, המצב הביטחוני גם - - -

לא את כל הבדיקות האלה עושה משרד הפנים. אתה צריך להבין, אחרי הירידה מהמטוס יש לך רשות שדות התעופה, את השב"כ. יש לך שם תהליכים של כל מיני גורמים.

כלפי התייר, כולם הם ממשלת ישראל. אותם לא מעניין מי הבודק.

בסוף התייר מגיע למשטרת הגבולות אבל עד שהוא מגיע למשטרת הגבולות הוא עובר תהליכים של גורמים אחרים בתוך שדה התעופה שהם עושים עליהם בדיקות. לפעמים גם אנחנו לא יודעים מזה. יש שם כל מיני גורמי ביטחון עד שהוא מגיע למשטרת הגבולות.


לפעמים בודקים לו את המזוודות, לפעמים הוא נמצא חשוד בביטחון של רשות שדות התעופה. עד שהוא מגיע אלינו זה לוקח זמן.

אנחנו מבקשים שהכול יהיה ברגישות. אנחנו צריכים לשמור על ביטחון המדינה, אנחנו צריכים לדאוג שייכנסו לכאן אנשים ראויים ורצויים. יחד עם זאת, קצת יותר רגישות. צריך להעביר את המסר הלאה כי אנחנו נשב בנושא הזה גם עם מנכ"ל משרד הפנים ועם שר הפנים. אם צריך, גם עם משרד הביטחון. יש כאן גם נושאים ביטחוניים של משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים. כל מי שיש לו יד בזה, אנחנו לא מונעים עבודה של הגופים האלה. בוודאי שהם צריכים לעשות את עבודתם נאמנה כי בגלל זה הם מקבלים משכורת והם צריכים לשמור עלינו.

מצד שני, לעשות את זה ברגישות.

חברי הכנסת, אנחנו מביאים להצבעה את צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון), התש"ע-2001.
תקריא בבקשה את הצו של שר הפנים לפני שאנחנו מצביעים.

"צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה)(תיקון) התש"ע-2010.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 17(ב) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952, ואחרי התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

בתוספת לצו הכניסה לישראל (פטור מאשרות), התשל"ד-1974, אחרי "הרפובליקה הדומיניקאנית" יבוא "טייוואן"."

לאחר ששמעתי את הנימוקים של משרד החוץ ומשרד הפנים. התרשמנו שיכול להיות פה שיתוף פעולה בנושאים כלכליים ותרבותיים, חינוכיים ואחרים. אנחנו סבורים שזה גם יעזור לכלכלת ישראל עקב כך שיגיעו לכאן תיירים. אנחנו מאוד מצפים שיגיעו ויסייעו לכלכלה. יש פטור לתיירים מאוקראינה, ממוסקבה ורוסיה.

שכחת את בליז.

אנחנו שמחים שאחרי עבודה מעמיקה שלכם שבה הגעתם למסקנה שזה יביא רק טוב למדינה, אנחנו מעמידים להצבעה. כל חברי הכנסת מצביעים בעד האישור.

אני לא יכול להצביע, באתי לתמוך בך.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

התקבל פה אחד. תודה רבה, הצו אושר.

אנחנו משבחים את השגרירה סימונה הלפרין, שיש לנו היום בטייוואן. היא אישה מקצועית, אנחנו מכבדים את ההמלצות שלה בעניין.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)