הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

ועדת המדע והטכנולוגיה
22.6.2011

הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 93

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום רביעי, כ' בסיוון תשע"א (22 ביוני 2011), שעה 09:30

ממשל זמין – תכניות העבודה לשנים 2011-2012

חברי הועדה: מאיר שטרית – היו"ר

מיכאל איתן

טל הרמתי

סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

חן לב


רפרנט מאקרו, אגף תקציבים, משרד האוצר

כרמלה אבנר

מנהלת ממשל זמין, משרד האוצר

זיו סלייטר

סגן מנהל ממשל זמין, משרד האוצר

מיכל לוי

פרוייקט ממשל זמין, משרד האוצר

שוקי פלג

ממשל זמין, משרד האוצר

שרון קראוסר

מנהלת מערך לקוחות, ממשל זמין, משרד האוצר

מיכל ניסימוב קיסר
אחראית רכש ולוגיסטיקה, ממשל זמין, משרד האוצר

אופיר בן אביא

מנהל יישומים, ממשל זמין, משרד האוצר

בני חוג'ה

מנהל תשתיות, ממשל זמין, משרד האוצר

סנ"ץ אסף שחור
רמ"ד פיתוח יישומי מחשב, משטרת ישראל

דורון שמע

מנהל יח' פיתוח טכנולוגיות, שירות בתי הסוהר

סיגלית סובל סביון
מנהלת מערך האינטרנט, משרד החינוך

מירב אברמס גרנות
ממונה על תחום איכות ומצויינות, רשות האוכלוסין, משרד הפנים

שירה לב עמי

מנהלת מערכות מידע, משרד הבריאות

רויטל ויצמן

מנהלת אגף בכיר – מערכות מידע, נציבות שירות המדינה

רביד שמואלי

מנמ"ר, הנהלת בתי המשפט

ניבה צוק

מנמ"ר, מינהל מקרקעי ישראל

אייל סלע

מנהל פרויקטים, איגוד האינטרנט הישראלי

שאולה הייטנר

איגוד האינטרנט הישראלי, נגישות ישראל

ישראל פיינברג
מנמ"ר, ביה"ח על שם אדית וולפסון

טל שטיינמן

מנהלת תחום ממשלה, חברת מייקרוסופט

עופר דליות

מנהל פעילות מול ממשל זמין, חברת מייקרוסופט

מוטי שני

מנהל חטיבת מכירות, חברת רד-בינת מחשבים

תומר דיאמנט

מנהל מכירות המגזר הציבורי, רד-בינת מחשבים

ישי חובב

סמנכ"ל מכירות, חברת one1
ראובן כהן

מנהל פרויקטים ופיתוח, חברת one1
רומן מיטשל

סמנכ"ל מכירות כללי, , חברת one1
איה בן-עמוס

רכזת פעילות פרלמנטרית, "יוזמות קרן אברהם"

עו"ד ניר סלומון

משרד עו"ד עמר-רייטר-ז'אן ושות', יועצים משפטיים לחברות אינטרנט

ניר הירשמן

דובר השר מיכאל איתן

שלומית אב-רון

ממשל זמין, הכנסת

רועי גולדשמידט

מרכז מחקר ומידע, הכנסת

ענת לוי

רות לובין

ממשל זמין – תכניות העבודה לשנים 2011-2012

בוקר טוב. אני מתכבד לשבת את הישיבה.

הנושא שעל סדר היום, דוח מימשל זמין ותכניות העבודה לשנים 2011-2012.

הזמנו לישיבה את נציגי משרדי הממשלה השונים הנוגעים בדבר, נציגי מערכות מידע בסקטור הציבורי, נציבות שירות המדינה, רשות המים והביוב, איגוד האינטרנט, מכון מחקר של אוניברסיטת תל אביב, המרכז לחקר המידע באוניברסיטת חיפה, מומחים בתחום האינטרנט וטכנולוגיות המידע, נציגי מרכז שלטון מקומי, ארגונים צרכנים ומוזמנים נוספים. כמובן שאין אפשרות להכריח מוזמן לבוא ואני מברך את כל אלה שיושבים כאן.

ממשל זמין הולך ומתבסס עם השנים, מאז שהתחלנו אתו, בנפח שהולך וגדל עם הזמן. אנחנו לא נמצאים במצב רצוי לפי עניות דעתי, של מימשל זמין כי המצב הרצוי –ונקווה שהוא עכשיו יתקדם מתחילת ההפקות של התעודות הביומטריות, שאז תהיה חתימה אלקטרונית ואז אפשר יהיה אולי בסופו של דבר, לעבור שלב אחד קדימה ולזהות כל אדם מול הממשל הזמין באמצעות תעודת הזהות שלו באופן חד ערכי, והתמונה בעצם אלקטרונית כך שאפשר לבצע כל פעולה בשני כיוונים גם מכיוון הממשלה לאזרח וגם מכיוון האזרח לממשלה.

הצפי שלי, שנגיע יום אחד למצב שקיים במדינות רבות, שבו שמשרדי הממשלה גם יתנו תשובות לאנשים באינטרנט, ושאנשים יוכלו לקבל את הטיפול דרך האתר ולא להוריד טפסים, לשולחם בדואר וכו'. יש לעלות מדרגה ולהגיע למצב שאנשים יקבלו תשובות גם דרך האינטרנט, דרך הרשת, כי היום האזרח שולח נייר למשרד ממשלתי כלשהו ומקבל תשובה כתובה, אבל אחד הדברים שאני גיליתי הוא שיש חוקים שקובעים מגבלה למשרדי ממשלה לפיה עליהם לענות לאנשים בתחומים שונים ויש מקרים שאם הממשלה לא עונה תוך שלושים יום הענין מאושר. או אז, כמו שגיליתי, משרדי הממשלה, כשמגיע היום השלושים כותבים מכתב על עצם הטיפול ללא תשובה עניינית. בכך עברו על סדר היום וספירת הימים מתחילה מחדש.

התשובה במקרים האלה אינה מספקת. החוק הגביל את המשרד הממשלתי למסור תשובה בתוך שלושים יום אבל נתכוון, לשיטתי, לתשובה מספקת ולא לתשובה בנוסח "מכתבתך נתקבל והועבר לטיפול". יוצא שהאינטרנט יכול לשנות מהותית את זמן הטיפול, דרך הטיפול וכו'. אזרח יוכל לקבל את השירותים הממשלתיים שבעה ימים בשבוע, עשרים וארבע שעות ביממה, במרחק האצבעות שלו מן המקלדת, זה החזון של ממשל זמין ואנחנו עוד לא שם. התקדמנו אבל אנחנו עוד לא שם, מדינות רבות בעולם עברו אותנו מזמן ונשמע היום דוח על כל הנושא של ממשל זמין.

בוקר טוב לכולם. ברשותך, תיקון קטן, החשבת הכללית נכנסה לתפקיד לפני שלשה שבועות, חשבת ראשונה בתולדות מדינת ישראל ואנחנו מכבדים אותה מאד.

נפגשנו פה בוועדה לפני למעלה משנה, עם סיום תקופתו של מנהל ממשל זמין דאז, בעז דולב, שלמעשה הקים את המערך הזה ויש לו הרבה זכויות בו. לתפקיד החשוב הזה נכנסה הגב' כרמלה אבנר לפני חודשיים והיא תוביל כאן אחר כך את המצגת. אני מכאן מאחל לה הצלחה בשם כולם. יש בה גם חריצות ודינמיות ואנחנו שמחים על כך.

דוח ממשל זמין של שנת 2010 התפרסם לפני כחודש, והשנה החלטנו לפרסם אותו סמוך יותר לתקופה שנבדקה בדוח. הדוח עצמו מציג התקדמות מעניינת ויפה של משרדי הממשלה, כולל מספר תחומים חדשים שיפורטו כאן בהמשך, ביניהם כניסה של הממשלה לתחומים של רשתות חברתיות, קשר הדוק יותר עם הציבור ועוד והדוח נמצא באתר האינטרנט כך שכל מי שרק רוצה יכול לראותו.


לגבי העבודה בממשל זמין, קודם כל היא אף פעם לא מסתיימת, מדובר על מאמץ מתמשך, חשוב מאין כמוהו, נציג כאן מעט מן ההיסטוריה שלו ואנחנו כן רואים התקדמות משנה לשנה ומאחלים את אותה קפיצת מדרגה בפן השירותים הפרסונאליים, השירותים היחודיים לכל אזרח ולכל עסק, שיתאפשרו בעקבות הזיהוי שלהם במערכות המיחשוב של הממשלה, וזה יתאפשר באמצעות אותה תעודת זהות בתוספת הכרטיס החכם לעסקים שהשימוש בו צובר תאוצה בשנים האחרונות, בין היתר בזכות התיקונים לחוק המ.ע.מ.


אנחנו מברכים על ההזדמנות להציג את תמונת המצב הנוכחית לתכניות העתיד.

מברך אותָּךְ, בהצלחה.

תודה רבה ותודה רבה גם ליושב ראש הועדה. אני נרגשת להציג כאן את הפעילות של ממשל זמין, שהיא פעילות מאד משמעותית וכפי שאתה ציינת, היא לא בתחילת העשייה אלא במהלך העשייה, עם דרך ארוכה שיש עוד ללכת ולנצל בה גם את הטכנולוגיות, גם את הרגולציות וגם את הרפורמות כדי להביא שירותים הרבה יותר מתקדמים וטובים, גם לאזרחים וגם לעסקים.

אפתח בהצגת חברי הצוות שלי שנמצאים כאן ושחלקם נמצאים עדיין לצערי מחוץ לאולם. זיו סלייטר, סגן מנהל ממשל זמין ובשנה האחרונה הוא מילא את מקומי כממלא מקום מנהל, מיכל לוי, שהיא מנהלת השירותים בממשל זמין, בני חוג'א שהוא מנהל הסיסטם של ממשל זמין, שוקי פלג, מנהל אבטחת המידע בממשל זמין, אופיר בן לביא שהוא מנהל היישומים בממשל זמין, מיכל, שאחראית על תיאומים לוגיסטיים ומשאבי אנוש ושרון קראוסר, שהיא מנהלת הלקוחות בממשל זמין.

האם כולם חדשים?

לא. מה שכן, זה צוות שיש לו תרומה רבה מאד לעשייה הנוכחית ולעשייה העתידית.

במצגת נציג את הממשל הזמין, איני יודעת מה הנוכחים יודעים והמצגת תשים אותנו בשורה אחת. נראה את מטרותיו, את הפרויקטים של מערך ממשל זמין, עם דגש על המילה "מערך" של ממשל זמין. נכסה את הפרויקטים השונים ובכללם את הפרוייקט שנקרא "רב ערוציות" ונכון שהוא האינטרנט אבל זה הרבה יותר מאשר האינטרנט כי יש לנו ערוצי הפצה רבים שהאינטרנט הוא בשבילם רק פלטפורמה: טלפונים סלולאריים, עמדות שירות וכדומה. כמובן שתעודות הזהות החכמה, מעבר ליתרונות שלה כתעודת זהות, היא תאפשר לנו בעצם להשלים מהלכים בצורה דרמטית גם בהיבט של שיפור השירות לאזרח, גם בשיפור ההתייעלות בתוך המשרדי הממשלה וגם בשיפור השירות לעסקים.

הליכי הפרסונליזציה לאזרח – הטכנולוגיה מאפשרת לנו להעביר הרבה מאד מן הנטל שהיה על האזרח, כי עליו היה לדעת מה קיים, מה יש, מה נוגע אליו ואילו בהליך הזה נוכל לשתף את הנתונים עם האזרח ולעזור לו לדעת את כל הנתונים שהוא צריך, המידע יכול להגיע אל האזרח מבלי שהאזרח צריך להגיע אל המידע.


נדבר על ממשל פתוח, מדידת שירותים ממשלתיים בתוך ממשל זמין ונדבר על מכרזים רבים. אני ערה למוגבלות הזמן ביחס לרוחב היריעה אז אגע בכל נושא במלים ספורות. ככל שתהיה פנייה אל הצוות נרחיב בהתאם.


מהו ממשל זמין? ההגדרה האקדמאית היא בעצם הליך מקוון, היה רשום כאן מהפיכה אבל המהפיכה כבר היתה ועכשיו אנחנו במהפיכה מתמשכת, כך שאנחנו בסוג של מהלך מקוון שמתבטא בנגישות רבה יותר של אזרחים ועסקים למידע ממוסדות שלטון, הפשטה וקיצור של תהליכים בירוקרטיים, מתן שירותים מקוונים ואימות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות על ידי המימשל לטובת האזרחים והעסקים. יוצא שזה דבר שהוא לא סטטי אלא מתקדם. הדרישות של מערכות השלטון, הרגולציות, החוקים והרפורמות הם דבר שמשתנה ומה שהיה נכון לאתמול לא בהכרח נכון למחר.

התפתחות הטכנולוגיות בעידן שבו אנחנו חיים היא בלתי נתפשת כמעט, קצב ההתקדמות הוא משהו שאנחנו לא יכולים אפילו לחשוב עליו ואנחנו נמצאים בדיוק בצומת של חיבור בין היכולות הטכנולוגיות לבין הדרישות, הצרכים והשירותים של האזרחים והעסקים ובינם לבין משרדי הממשלה והשירותים שלהם.

ממשל זמין מדבר על שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, ביוזמה משותפת, עם הפרייה הדדית יחד עם המשרדים לטובת האזרחים ולטובת העסקים.

התפקיד של ממשל זמין – לשקף את נקודות המבט של האזרח בהביטו אל המשרדים ואת זו של המשרדים. לכל משרד יש את האחריות שלו לשפר את השירותים שלו, לספק את השירותים, לנהל אותם, לחזור תוך מספר ימים מסוים לתת מענים וכו'. מצד שני, האזרח והעסק, חווים את מחזור החיים שלהם ואת הצרכים שלהם ואלה יכולים להיות מנווטים על ידי מספר משרדי ממשלה כלומר, התפקיד של ממשל זמין הוא לשקף את נקודת המבט של האזרח והעסק ולבנות את התהליך אל מול מחזור החיים שלו ובמושגים שלו.

הטכנולוגיות והחדשנות מאפשרות לנו את חכמת ההמונים,the crowd sourcing , מושג שמשתף, למשל, מידע בדרכים לנהג ולנוסע. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לקחת הרבה מאד מידע ולשלב אתו מידע שאף אחד כגוף יחיד לא יכול לתת אותו וזה בא לידי ביטוי בפלטפורמות ובפתרונות השירותים שאנחנו מספקים, כל הנושא של שיפור השירות לאזרח וכל הנושא של הסטנדרטים ונראה שברגע שאנחנו שמים מידע באינטרנט אנחנו חושפים את כל החוקים, את כל הרפורמות שאנחנו רוצים לעשות תוך כדי תהליך המיון ובנוסף אנחנו יכולים לרכז את המשוב מכל האזרחים ומכל בעלי הענין כדי לקבל פתרונות.

המטרות של ממשל זמין נוגעות בנקודות רבות. הראשונה היא שיפור השירות לעסקים ולאזרחים ולגבי הענין הבירוקרטי, ואם אני לא טועה, המספר שנקב מנכ"ל משרד האוצר לפני יומיים כעלות הבירוקרטיה הוא ששים מיליארד שקל, סכום לא מבוטל. כל הפלטפורמה האינטרנטית המקוונת יכולה לעזור בצמצום הנטל הבירוקרטי גם תוך מתן שירותים טובים יותר וגם תוך התייעלות והגברת הפעילות.

שירותים משך 24/7 – הכוונה היא בעצם לקבל נתונים גם בלילה, לגלוש באינטרנט דרך המחשב האישי, באמצעות הסלולארי או כל חיבור אחר.

הגברת שקיפות שלטונית – יש לנו אופן ודרכים לחשוף את המידע ולחשוף אותו לכל בעלי הענין ולא רק לבעלי הענין אלא גם לאנשים וגופים שלא מודעים לכך שהם בעלי ענין במידע.

לגבי שם הפרוייקט שהוא מערך ממשל זמין – כשהגעתי לתפקיד, חשבתי שכמו בפרויקט, יהיו לו התחלה וסוף ובאיזשהו שלב היא ייכנס לשלב של תחזוקה. כיוון שלא כך הוא, אשתמש במילה מערך ולא במילה פרוייקט. בחודשיים האחרונים אני בתהליך לימוד מאד מאומץ, לראות את הדרישות, את הצרכים שלנו, לראות מיהם הלקוחות שלנו, ללמוד את סך הפעילויות שכבר קיימות ולאשש את הרושם של ממשל זמין. ממשל זמין הוא מערך.

אבטחת מידע – השקף עמוס מעט, וזה מרמז על היקף הפעילויות. ממשל זמין הוקם בשנת 1977, משהו שהוקם, לצורך מאד בסיסי .

ממשל זמין לא הוקם ב 97' אלא בשנת 96' בדרך של וועדה, היתה תת ועדה שקראו לה ועדה לממשל זמין, שם נקבעו בפעם הראשונה החלומות לגבי מה צריך להיות ממשל זמין, כדאי לעיין בזה ולראות שעוד לא הגשמנו גם את החלומות של אז, למרות ההתפתחות הטכנולוגיות.

השאלה היא האם הגשמנו חלומות אחרים שלא הוגדרו אז, ובכל מקרה, התחלנו מפעילות שהיא הרחבת שירותים בצורה מוגנת, לשמור או להגן על משרדי הממשלה אל מול אותו ג'ונגל איום ונורא שנקרא אינטרנט, המטרה היתה להקים גוף של ממשל זמין, איזשהו פרוייקט שיארח את אתרי האינטרנט של משרד הממשלה השונים בצורה מאובטחת.

הדבר התחיל ואינו מסתיים. זהו אחד השירותים שאנחנו כל הזמן ממשיכים אותו, אנחנו מוסיפים לו אבטחת מידע ושירותים נוספים, וחלק מהם הוא כורח כי אם אנחנו משמיטים אחד מהם ובתגובה לכך אחד מן השירותים נופל או נפגע או משתנה, אז ללא ספק יש כאן איזושהי פגיעה בעשיית וביכולות השוטפות שלנו.

שירות תשלומים – המשכנו עם שירותים מקוונים כמו שירות תשלומים והיום לא מעט אזרחים משלמים דרך האינטרנט, לא צריכים לגשת אפילו לא לבנק הדואר והרבה יותר קל להם לבצע את התשלום באתר.

שרת טפסים – הוספנו את שרת הטפסים. המונח טפסים הוא בעל קונוטציה מאד בירוקרטית אבל נראה שהטפסים היום הם בעצם בסיס לתהליכים בינמשרדיים גם בתוך המשרד וגם במשרדים מאד מאד רחבים, ברגע שתהיה תעודת זהות היא תשלים לנו את היכולת לבצע גם תהליך שלם של הזדהות, כך נוכל לחסוך מאזרח או מבעל עסק להתייצב רק לצורך ההתייצבות שלו וזה גם יאפשר לנו להשלים את התהליכים כי הוא יוכל לחתום עליהם אלקטרונית ולא יצטרך לחתום ולשלוח אותם בפקס או לסרוק ולשלוח אותם בדואר.

שירותים נוספים שאנחנו מוסיפים הם שירותים של "מנורה" שהם שירותים של הממשלה לטובת שקיפות ולטובת מכרזים ואנחנו נתייחס לכך בהמשך.

מידע ממשלתי – כיום, אנחנו כאזרחים, רוצים לדעת מה אנחנו יכולים לקבל ורוצים לדעת את זה מהר. אנחנו רגילים שהמידע הוא זמין. פעם, לכל נושא היינו צריכים מראש לדעת, ללמוד, להתכונן, ואילו היום אנחנו יודעים להשיג מידע בלחיצת כפתור.

הממשלה חייבת לספק את המידע המעודכן והשלם לטובת האזרחים והעסקים והיום יש את הכלים והיום קיימת גם הציפיה שהמידע הזה יהיה שקוף וזמין.

הרחבה של המידע התחילה ב 2004-2005, אז נפתח האתר gov.il והוא אותו פורטל בו מרוכז המידע הממשלתי, זהו אתר שמנוהל על ידי ממשל זמין. במהלך השנה והשנה הבאה אנחנו מציעים את פרוייקט "מעשה" שהוא בעצם רעיון של השר מיכאל איתן לטובת הרחבת המידע וקישוריות של המשרדים בזמן אמת אל המידע שהוא כבר קיים ושוב, זה משהו שהטכנולוגיה מאפשרת ומחייבת גם את שיפור השירות לאזרח וגם את התפקיד של הממשלה.

סטנדרטים – מימשל זמין הוא אחד הגופים הבודדים שהוא גוף רוחב בממשלה, כלומר, כל משרד הוא בעצם אוטונומי עם אחריות מלאה על השירותים שהוא נותן ואילו כיום יש נושאים שונים שממשל זמין צריך ויכול לתת בהם סטנדרטים כדי לספק את המטרות והחזון, זו אותה פלטפורמה בינמשרדית לביצוע תהליכים ושירותים לטובת האזרחים והעסקים וגם לשיפור התהליכים הבינמשרדיים, סטנדרטים שונים של פיתוח אינטרנט, סטנדרטים של מנועי חיפוש, סטנדרטים של look and feel של אתר ואדגים. נאמר שאני מבקשת את שמות המנכלי"ם השונים של משרדי הממשלה השונים. לשם כך עליי להיכנס לכל האתרים של המשרדים השונים וההליך אינו פשוט. בסופו העדפתי להיכנס ל google advanced search ולחפש עדכונים משם. החוויה לא היתה פשוטה והעדפתי להשתמש בסוף בכלי שהוא מוכר. התפקיד שלנו הוא ליצור את אותה החוויה להקל את השימוש עבור המשתמש הסופי.

זו אכן היתה אחת המטרות, אבל הדבר לא התבצע כלל. המטרה היתה גם הקלה על המשתמש אבל גם הקלה במקרה שפקיד עובר ממשרד ממשלתי אחד לאחר ואז ייחסך זמן לימוד כי האתר יהיה מוכר.

זה בדיוק חלק מן הנושא של govx. כאן אפשר לראות את הסטנדרטים שממשל זמין נותן.

מדידה – המדידה של דוח ממשל זמין בודקת את השאלה האם הגענו לאותו המקום ועד היכן מילאנו את אותם הסטנדרטים.

תקשורת ושקיפות – כוללות את כל הנושא של שירות לקוחות 24/7, כאשר נוספו יוזמות של השר מיכאל איתן ליצור מרכז של co.il ממשלתי ויש עוד דרכי נגישות. יש אתר לשיתוף הציבור, ובנוסף, רשתות חברתיות שמספקות לנו, באמצעות פורומים, אפשרות למגע בלתי אמצעי עם האזרח והעסקים, גם בינם לבין עצמם וגם בינם לבין משרדי הממשלה.

gov2, הנושא של collaboration, שיתוף פעולה – זה החלק השני של המהפיכה שהוא השיתוף, עצם הגעת המידע אל מי שזקוק לו מבלי לחפש אותו. אפשר לשתף, אפשר לדבר וזו תקשורת רב ערוצית גם במובן של שיחות פרטניות או פרסום וגם ביכולת שלי לקבל את המשוב, כשכל מי שנכנס לאתר יכול לראות.

רב ערוציות – אינטרנט, עמדות שירות, סלולאר, ivr, כל הדרכים לתקשר.

תהליכים של doing business – אינטגרל של כל הנושאים שדיברנו עליהם בתוספת הפרסונליזציה שמדברת על נתינה לאזרח את מה שהוא צריך. לכל אזרח יש אינטראקציה אישית שלו מול המדינה ושם אנחנו רוצים להתאים את השירות לצורך.

מערך ממשל זמין – בסיס תקציב של ששים מליון שקל, כשיש שבעה עשר מליון שקל נוספים כנגד הכנסות גבייה מן המשרדים השונים על השירותים. יש בסביבות מאתיים חמישים עובדים, שלמעט אנוכי ועובד נוסף, כולם עובדי חברות, אין עובדי מדינה ויש כאן מודל שהוא מודל של עובדי חברות והפעילות היא תחת הניהול של טל הרמתי וחלק מן הפעילות של החשכ"ל במשרד האוצר. לפני משרד חודשים ממשל זמין החל להיות מבוקר על ידי "ראם", רשות אבטחת מידע.

מיקום ישראל בדוח, מדוח ממשל זמין של האו"ם – מתוך מאה ותשעים מדינות, אנחנו בשלושים הפותחות אבל אנחנו יכולים להיות במקום יותר טוב וזו אחת המטרות שלנו, אין שום סיבה שישראל, כמדינה שמזוהה מאד טכנולוגית, מאד חדשנית, לא תהיה במקום ראשון בעולם.

מה קרה ב 2008?

גם אני שאלתי מה קרה ב 2008, מה היתה הצמיחה ומה היתה הצניחה וקיבלתי שתי תשובות: האחת, מדינות אחרות עשו שיפורים עם תקציבים יותר גדולים והסיבה השניה היא שהמדידה והשקלול של המדידה השתנה. מבחינתנו ניתן משקל הרבה יותר גדול לשני פרמטרים מאד מעניינים, האחד מדבר על כל הנושא של collaboration, שיתוף הציבור, שיתוף אזרחים וכל מה שדיברנו תחת ה gov2, כולל פרויקטים שנדבר עליהם בהמשך, טרם עשינו את תקופת המדרגה שאנחנו עדיין יכולים לעשות אותה והדבר השני הוא אינטגרציה בין משרדי ממשלה אחרים והפרמטרים השתנו בשני משרדי ממשלה בעולם, המשרדים ממדינות אחרות עשו שם עבודה יותר טובה מאתנו.

הצמיחה הטכנולוגית – ישראל היא מעצמת אינטרנט ואנחנו לא יכולים להתעלם מזה, לא נוכל להסתפק במקום שהוא בין שלושים הראשונים. אחוז ניכר מהכנסות המדינה הוא כלכלת האינטרנט וכלכלת אינטרנט משמעותה ספקים, עבודה, ייצור והמון דברים נוספים אבל, עדיין מדינת ישראל סובבת סביב הנושאים הטכנולוגיים האלה, קצב הצמיחה של התחום הזה בישראל הוא כפול מקצב הצמיחה של המשק כלומר, אנחנו חייבים לנצל את זה לטובתנו גם את העובדה הזו.

היקף הפעילות – ננסה לעשות drill down לפרויקט, אחרי שדיברנו "מלמעלה" ב high level על המימשל הזמין, מהו החזון שלו, איפה אנחנו נמצאים אתו ואיפה אנחנו רוצים להיות ונאמר כך: בישראל ישנם 4.6 מליון משתמשים, מספר מרשים ומעניין, ישנם חמישה מליון וחצי גולשים לאתר gov.il ואני מודה שכשראיתי את המספר הזה התרשמתי. ולמה המספר 5.5 מליון לכאורה גדול יותר מ 4.6? כי יש גלישות חוזרות ואלה אנשים שחלקם לא משתמשים רשומים אבל אלה אנשים שמגיעים לנושא ומסתכלים על אתר של gov.il. יש כאן היקפי מספרים מרשימים ביותר על הפעילות.

בשנה?

עברי אחד אחורה, האם 13.6 מיליארד שקל בשנה שולמו באינטרנט?

שבעה אחוזים מסך הכל ההכנסות.

חיזרי שניה אל השקף. כשאת מדברת על חמישה מליון וחצי גולשים לאתר gov.il האם את מדברת על כל האתרים שהם עם הסיומת הזו?

GOV.IL הוא שער המידע שממנו גלשו לאתרים האחרים. שוב, זה פורטל, ומילה אחת על ההבדל בין פורטל לאתר, פורטל הוא שער ממנו גולשים הלאה. היתרון הוא שכשאני לא יודעת מה השרות שאני זקוקה לו כאזרח או כעסק, כשאני לא יודעת בדיוק באיזה משרד ממשלתי המידע נמצא, אני יכולה כך לגשת למקום אחד מרכזי שם החדשות של הממשלה, שם המידע החדש, שם התהליכים ום מקום לשאול שאלות לאן להגיע ומשם לנווט הלאה. נעשה אחר כך איזשהו drill down ואז תוכלו לראות את הדברים.

שרת הטפסים הלאומי – זו המשמעות שלו, כך הוא נראה. נכנסים, מזדהים, מורידים טפסים כאשר בשרת הטפסים, בשירות הטפסים יש אפשרות פעם אחת להוריד טופס, פשוט להוריד אותו, למלא אותו בעט, לקחת מעטפה לבייל אותה ולשלוח או לפקסס.

לפני שמורידים טופס, האם יש להוריד את הסרגל?

נדבר גם על ההנגשה.

ההנגשה היא חלק חשוב מאד בעזרה למשתמש.

נגיע לזה בהמשך. בכל מקרה, הטכנולוגיה כל כך רצה ומתקדמת שהיום יש את הכלים החדשים של כל מיני אתרים וקשה להדביק במקביל את כל הדברים וכנראה נצטרך ללמוד לנצל יתרונות אחרים. אין device כזה ואין פלטפורמה - - -

אני לא מקבל את זה, כי מסתבר שכשגופים פרטיים עושים את זה אז זה עובד כמו שעון, בלי בעיות ואתן דוגמה מהרבה שנים אחורה, כשר המשפטים בשנת 2001 כבר החלטתי להכניס את הטאבו אל האינטרנט והוא היה מכת מדינה כי אנשים חיכו בתור וגם עורכי דין, והיינו במאבק עם העובדים ועם ההסתדרות שהשביתו את הטאבו לשלושה חודשים ולא נכנעתי, אמרתי להם שאם לא יפסיקו את השביתה אז אוותר על הטאבו, אסגור אותו ואהפוך את הכל לפרטי אז השביתה נגמרה והטאבו עבר לאינטרנט. יש שם ארבעה ספקים של טאבו ואפשר לראות שם כל מקום בארץ.

זה ממשל זמין בעצמו.

אבל אז לא היה ממשל זמין ואז, אגב, לא היה תשלום. אין בלי תשלום, עם תשלום. אבל אז קמו לפני ממשל זמין, וב 2002 קמו שלושה ספקים שנתנו אפשרות לאזרח לקבל נסח טאבו חתום באמצעות תשלום של בין עשרים לששים שקל, כשלפני כן אזרח היה משלם אלף וחמש מאות שקל בשביל לשלוח מישהו לקבל רישום של נסח טאבו והספקים עשו את זה בלי בעיות, חלק, נקי, כל אחד מן המחשב שלו. אז אפשר לעשות את זה.

צודק לחלוטין ואנחנו נראה את זה גם בעמדות השירות אבל אני התכוונתי שכשאנחנו מדברים היום על שימושי גלישה ואפילו כאן בינינו יש לפחות שלושה או ארבעה סוגים שונים של טלפונים סלולארים שמאפשרים גלישה, הסוגים הם שונים עם מערכות הפעלה שונות, ויש עוד מכשיר חדש עם מערכת הפעלה חדשה.

כשאנחנו מדברים על הנגשה יש להבין שכנראה קרב היום שבו אנחנו יכולים לתת את הכל אבל זה כנראה לא לגמרי יעבוד. כשאנחנו מסתכלים על האייפון כדוגמא, הוא מאפשר לנו דברים שהמחשב הזה לא מאפשר לעשות כגון יכולתו לזהות את המיקום שלי, הוא יודע לזהות את כיוון התנועה שלי, אם אני בעליה, למשל, כלומר, האקסלומטר שלו יכול לדעת, יש לו בהגדרה פרמטרים ויכולות שאין במקום אחר, אז יכול להיות שנרצה לנצל את היכולות של מכשיר הקצה הזה ולתת שם שירותים שלא נוכל לתת אותם במכשיר אחר כלומר, אנחנו צריכים לגבש את העמדה שלנו ויש כאן סימני שאלה שאין עליהם את התשובה.

אנחנו היום רצים אחרי טכנולוגיה וטכנולוגיה שהיא תחזוקתית. אם אנחנו מדברים על ברווזרים שונים אז חלקם נותנים פונקציות שונות אבל בחלקם האחר הם פשוט אותו הדבר ולתחזק אותם זה המון אנרגיות, אנחנו צריכים להבין את הדבר הזה ואנחנו לא טובים לגמרי בנושא הזה.

זה עובד בעולם.

לא בכל העולם.

במדינות המפותחות.

לא, יש הרבה מאד מקומות ואתרים שבהם פעילות מסויימת לא עובדת ואתה מקבל רק - - -

אבל אנחנו מדברים על הטפסים.

אז יכול להיות שהטפסים הם דוגמה טובה, שהטכנולוגיה לא מתאימה, מה שלא תעשי.

כי הנושא של הטופס מחייב מסך יותר גדול, גישה יותר קלה להקלדה של הטפסים ועוד.

יש דברים שהם מינימום הכרחי שכולם יידרשו להם לצורך הנגשה מינימלית ואנחנו מחוייבים לוודא שהם פעילים על כל הערוצים הנוספים, יש כאן חלקים שדורשים מחשבה, מהם הסטנדרטים? מהם אותם שירותים? מהו אותו טופס שלגביו אתה חייב לוודא שהוא נראה אותו הדבר בכל מקום ושהוא ניתן להורדה? ומהם השירותים הנוספים שאתה יכול לתת.

בארצות הברית יש באינטרט ולא צריך להוריד שום טופס אלא רק שולחים תשובות.

כשתהיה לנו תעודת זהות תהיה לנו ההזדהות.

שם אין להם תעודת זהות.

יש עדיין בעיות רגולטיביות שאתה מחוייב להן, עברנו על התהליכים האלה ב doing business וישנם מקומות בהם אנחנו עדיין מחייבים את האזרח לבוא ולהזדהות, כמו בטוח לאומי כדוגמה בהם האזרח או בעל העסק חייב לבוא ולהזדהות in person, בעצמו, וישנם מקומות שבהם אנחנו מחוייבים לחתימה, יוצא מכך שיש כאן מספר חסמים שבחלקם הם טכנולוגיים אבל בחלקם האחר הם תחוקתיים שהם גם תוצאה של התנהלות אבל אתייחס לנקודה הזו בהמשך.

מעט על מספרים – הסתכלו על קצב השימוש. לכאורה, המספר מאפשר לי להתהדר בפעילות של ממשל זמין שעושה עבודה נפלאה אבל זה אינו אלא קצב חדירת האינטרנט לארץ כלומר, ככל שיותר אנשים גולשים ומכירים את האתרים ומגיעים אל האמצעים האלה ומבינים שבעצם חבל להם על זמן הנסיעה אל המשרד, זמן חיפוש הטופס ומילויו ואני, באופן אישי, כשאני ממלאה טפסים הרי שאני חוזרת על המילוי פעמיים ושלש בגלל טעויות שקורות בגלל כתב היד שלי, למשל. דרך השרת, כאמור, אפשר למלא את הטופס פעם אחת. המספרים שאנחנו רואים כאן הם, כאמור, מרשימים מאד.

ב- 2010, היתה הצמיחה בת קרוב ל 70% בכמות ההורדות של טפסים והשימוש בהם. תכנית העבודה העתידית שלנו תוסיף עוד 300 תהליכים מקוונים לאתרים של משרדי הממשלה ועוד מאה תהליכים ברשויות המקומיות.

מבחינת האזרח אין זה משנה אם זו הרשות המקומית שדורשת טופס 4 כחלק מתהליך איכלוס הבית שלו למשל או שזו דרישה של מס הכנסה או של משרד אחר.

כך נראה שרת התשלומים, זה הפורטל. מערכת מסחר אלקטרונית שמאפשרת לאזרחים ועסקים לבצע תשלומים מקוונים ביעילות, קלות וברמת אבטחה גבוהה.

שלשה מליון עיסקאות בסכומים הקרובים ל 14 מיליארד שקל. מספרים מאד מרשימים. לפי תכניות העבודה שלנו יתווספו עשרה סוגים שונים של תשלומים, להוסיף בנקים שיהיו שותפים אתנו לתהליך העבודה ולהוסיף תשלומים נוספים.

לאחרונה נכנסה אפשרות לתשלום דרך הטלפון הסלולאר, אפשרות שנצטרך גם אותה להנגיש. מראה שוב את מספרי התשלומים שמתבצעים בשרת התשלומים.

דיברנו על פורטל השירותים למידע gov.il ושוב, הנקודה המשמעותית היא, כמו שאמרתי, שאנחנו נרחיב אותו עם פרוייקט "מעשה" בשנה הבאה, הדבר הבא: לאזרח יש אירועים בחייו, הוא רוצה לדעת מה הוא צריך לעשות כשהם קורים, מה הוא צריך לעשות כשנולד לו ילד, למשל, או כשהוא רוצה לעבור דירה, כשהבן שלו מתגייס, הרי הוא לא ממש יודע מה קורה בכל משרד וכאן אנחנו עוזרים לו לדעת מהם אותם תהליכים להם הוא מחויב וכו'.

נרחיב את פורטל gov.il כדי שיפתח לנו דלתות נוספות גם לפורטל ה doing business. במספרים, 550,000 כניסות לאתר כממוצע לחודש. יש כאן גם את ענין האתרים באנגלית, אין לנו את זה ונדבר על הנגישות. שוב, אנחנו לא יכולים להגיד שרוב האתרים ורוב המידע ורוב הפעילות הממשלתית היא שקופה באמת לכל בעלי הענין, יש הרבה מאד מידע בעברית שהוא לא מכוסה באנגלית.

השפה הרשמית במדינה היא עברית.

ובכל זאת, יש אוכלוסיה שרוצה את המידע באנגלית. ואנחנו רוצים להוביל את זה.

בארצות הברית מתקבלים שירותי אינטרנט גם באתרים פרטיים וגם בממשלתיים באנגלית. למרות שחלק ניכר מן המשתמשים במדינות שם דובר שפה אחרת. אדם צריך להתרגל לשפת המדינה בה הוא חי.

הדברים נכונים אבל יש עולים חדשים, למשל ושם משרד הקליטה דווקא דואג לתרגומים.

כמה זמן נחשב עולה לעולה חדש? גישת התרגום לשפות אחרות גורמת לכך שהמשתמשים לא לומדים עברית. כשהורי עלו לארץ לא היתה להם אפשרות אלא לדבר עברית ולהבין. והם למדו כי לא היתה להם ברירה.

יש להבחין בין מידע סטטי לשירותים. את השירותים אי אפשר לספק בשפות שונות בגלל עלויות התרגומים.

לעומת זאת, מידע, גם מידע, ואני אומר לך כמי שעסק בנושא, שכשעלייך להפוך עברית לשפה אחרת הקושי הוא גדול כי את נותנת זכויות לאנשים ואם המתרגם כתב במקום "צעיר" "נוער" והמשתמש משייך עצמו לנוער אבל מבחינת המשרד הוא שייך לצעירים ומתחילה אי הבנה שכולה בגלל טעות המתרגם. מציאת המתרגם תגרום טירחה וזמן ותיקון הטעות תגרום גם היא עלויות נוספות. מידע בסיסי אפשר לתת גם בשפה זרה בתנאי ששירות תרגום רשמי של המדינה מבצע את התרגום ולהצטמצם בשירות הזה ככל שאפשר.

שוב, המדינה היא עברית. בארצות הברית אין למשתמש ברירה אלא להבין אנגלית. גם דבר פשוט כמו הפקת ויזה, דורשת הבנת אנגלית. אם קובעים סטנדרט של עבודה ייאלצו כולם להתעשת ולהתאים את עצמם.

כך נראה. Web2 שהפירוש שלו הוא gov2. שימוש ברשתות חברתיות ובפורומים בהם הקהילה מתנהלת באיזשהו רב שיח ממוכן, יש טוויטר, ציוצים, עולם הציוצים המדהים שבו אנחנו יכולים לתקשר וברמה הזו אנחנו מטפלים בנושא של ממשל זמין, ומכאן אפשר להסתכל על גוב2 משתי רמות, האחת, נושא המידע הרשמי של משרדי הממשלה והשני הוא השימוש בכלים האלה לטובת חברי הכנסת, המפלגות, האנשים עצמם והקהילות שלהם. אנחנו מטפלים פה במשרדים הגדולים ובסוגיות שהן תחת הנושא הזה.

שירות עשרים וארבע לוכסן שבעה ורב ערוציות: בהסתכלות מהירה, כל הנושאים שבהם לאזרח ולעסק היום יש דרך לתקשר אתנו. לא עם ממשל זמין אלא אתנו עם משרדי הממשלה השונים, אפשר דרך הדואר האלקטרוני, דרך הטלפון, דרך שרת התשלומים, דרך שרת הפורטל, טוויטר, אייפון, דרך הפורומים של גוב, דרך הדואר האלקטרוני והאפשרויות רבות. הדבר טוב אבל מה זה גם מחייב? כלומר, כל השימוש הזה יש בו לא רק טוב אלא גם הרבה מאד חובה וזה אומר שאם יש כלי כמו טוויטר זה אומר שהציפייה של המשתמש בכלי הזה היא למיידיות שאם לא כן אין שימוש בכלי הזה.

ערוץ הדואר האלקטרוני קיים במשרדים הממשלתיים משנות התשעים, מ- 96', 97' ועד היום אין שום סטנדרט ואני לא מדבר על מענה לאזרח אלא שואל מה הסטנדרט מבחינה רשמית? אזרח כותב מכתב ואז יש סטנדרט כתוב לפיו המשרד צריך לקבל, לתייק, לשמור את המכתב פרק זמן מסוים ואחר כך הוא עובר לארכיב - יש הליך אולם מה עושים עם דואר אלקטרוני? איפה מתייקים? האם הוא מהוה אסמכתא? האם הוא מהווה נייר שנשלח? המציאות כופה עלינו להשתמש בזה אבל ההיערכות שלנו כארגון, לא קיימת בכלל.

יש חברה ישראלית שעשתה את הרשומה הרפואית של כל פילדפיה. ולשמחתי הם עושים עכשיו בארץ, קידמנו את הנושא הזה בוועדה, גם לקופת חולים, ותודות לעזרה של החשב הכללי הם עומדים לעשות רשומה רפואית לכל המדינה, לפיה אזרח שעובר טיפול במרפאות שונות הדברים יירשמו. וזה קורה עכשיו, זה כבר זז, הועדה דחפה את זה ובעתיד, אזרחים שעוברים, למשל, ממרפאה לבית חולים לא יצטרכו לבצע את הבדיקות בשנית כפי שקורה עכשיו.

לעומת זאת, אם היום אזרח מטופל בבית חולים אחד ועובר לאחר הוא עושה את הבדיקות מחדש אבל הרשומה הרפואית פותרת את הענין. טיפולים, צילומים, בדיקות ודומיהם, לכל הרופאים תהיה גישה למידע הזה והם ידעו גם, למשל, אילו תרופות המטופל לוקח וכו'. בארצות הברית הדבר קיים ואנחנו דוחפים את יישומו גם כאן. בתחום הזה שם הכל נשמר, וזה בתשובה להערה של חבר הכנסת מיכאל איתן, במקרה הזה, כל תרופה שנרשמה לכל חולה נרשמת במחשב. יש שם סטנדרטיזציה בכל המערכת מן המשתמש העליון ועד התחתון. המערכת מקיפה את כל המשתמשים בה ויש ליצור דבר דומה גם אצלנו והערתו צודקת.

יש לקבוע את ההליך של שמירת המידע, זמן שמירת המידע וכו'. יש להסדיר את הדברים בחקיקה.

יש צורך בהתאמה של הכלי לציפיות.

doing business וצמצום הנטל הבירוקרטי – שוב, אנחנו מחברים את סל השירותים, סל היכולות הטכנולוגיות ובודקים מה אנחנו יכולים לעשות כדי לצמצם את הנטל הבירוקרטי. מילה אחת על doing business: הוא דוח של הבנק העולמי "הבוחן את הבירוקרטיה מנקודת המבט של חברות עסקיות המבקשות לפעול במשק". בדוח הזה נבחנו 183 מדינות על פי עשרה מדדים שונים בחיינו, השלבים השונים של חיי האזרח.

ישראל מדורגת גם כאן בשלושים הראשונות, מקום עשרים ותשע, קרוב לשלושים, המטרה היא לקצר ולפשט תהליכים בירוקרטים חוצי משרדים והשיטה היא העמדת האזרח או העסק במרכז והפרויקטים הם בתהליך שמובל היום על ידי מנכ"ל משרד האוצר כדי לרכז את כל הפעילות שנעשית גם בתוך המשרדים ובגם בין המשרדים לבין עצמם, גם פרויקטים שבהם ממשל זמין לוקח חלק בתוך אותה התנהלות וגם פרויקטים של פורטלים כמו פתיחת עסק, השינוי בצבעים שאתם רואים, הצבע הירוק אומר שיש כאן תהליך ולא מדובר רק במידע על התהליך, ולא רק ריכוז המידע אלא ממש תהליך, הרוצה לפתוח עסק יכול להיכנס אל הפורטל ולהיות מונחה עד שיש לו עסק, מערכת רישוי בניה בעקבות ועדת זיילר, חלק מן האמפלמנטציה שמתאפשרת גם דרך מערכות רישוי והנגישות אל התהליכים עצמם. מערכת רישוי עסקים, מערכת מסלול שתיכף אציין אותה, מערכת רישום נכס שהתיאום שלה עם משרד המשפטים - - -

מהי מערכת רישום עסק? האם האזרח יכול להוציא רשיון לעסק דרך האינטרנט?

נכון להיום, הוא מקבל את המידע.

עדיין עליו לעבור את כל ההליך האחר.

עקרונות ה doing business: נקודה שעלתה בוועדות. קודם כל, כל פעם מתווסף דבר נוסף ומתבצע כל הזמן תהליך של ארגון ושיטות והעובדים במשרד האוצר ובאגף התקציבים יכולים לומר שברגע שמתייחסים לנושא אז רק מהתבוננות אפשר לשפר ולייעל את התהליכים האלה. השלב השני הוא שינויים רגולטורים, לפחות בתהליך אחד, שילוב תהליכים ושילוב רפורמות כדי לוודא שאין תהליך שלא נעשה טורי אלא נעשה תהליך מקבילי כדי לחזק וזה כבר קיצר כשבעה ימים. נבקש מחן לפרט כאן.

לגבי המימצאים הראשונים של הדוח, תיקפנו אותם באמצעות חברת ייעוץ שהיתה פה, ועדת עשיית עסקים, ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר והיא הראתה שתהליך פתיחת עסק ושוב, לא מדובר על תהליך רישוי עסק אלא פתיחת חברה בלבד מול משרד המשפטים ופתיחת לתיקים רלבנטים במע"מ, מס הכנסה והמוסד לבטוח לאומי, אורך כולו למעלה משלושים יום.

הבדיקה הראשונית, כמו שכרמלה ציינה, הצביעה על דוגמאות - חלקן קומיות וחלקן טראגיות - לדוגמה: ברשות המסים אם אני זוכר נכון, הבקשות לפתיחת תיק הגיעו לפקס שנמצא בקומה הרביעית ואילו הפקיד שמטפל נמצא בקומה השניה והוא עולה למעלה רק פעם או פעמיים בשבוע וכבר נוצר עיכוב של מספר ימים. שלל דוגמאות כאלו טופלו ועוד לפני שהגענו בכלל למיכון התהליך כבר הצלחנו להשיג קיצור של כשבועיים. רק באמצעות ניהול תהליך והזרמת המידע.

מה בענין פתיחת תיק במס הכנסה?

התהליך כולו מתחיל. הדוגמה מרשות המסים היא מאד ספציפית אבל התהליך מתחיל בהגשת בקשה למשרד המשפטים, לרשום חברה מול רשם התאגידים ומסתיים בבטוח הלאומי. ההיזון החוזר לאזרח ושוב, עוד לפני מיכון התהליך כבר שופר גם על ידי רשות המסים וגם על ידי הבטוח הלאומי, המידע שהגיע בעבר באמצעות דואר מגיע היום באמצעות דואר אלקטרוני או במסרון ומאפשר להתקדם בצורה מהירה יותר. מיכון של התהליך באמצעות הזדהות חכמה יאפשר קיצור נוסף של התהליך.

האם האינטרנט לא משמש היום תירוץ למשרדי ממשלה לא לענות?

לא.

האם הדברים נבדקו?

המשרדים לא משתמשים באינטרנט כדי לא לענות לטלפון, יכול להיות שהם לא עונים לטלפון אבל זה לא בגלל שיש או אין את האתר.

נמשיך. ברגע שמישהו מתבונן ומתמקד אז נעשית עבודה ועצם העובדה שמישהו מסתכל, בוחן, שם לעצמו יעדים ומדידה שלהם, ונגע במדידות בהמשך, אבל מדידה היא אל"ף-בי"ת כדי לשים איזשהו יעד ואחר כך ליצור שקיפות ולשפר אז ברגע שיש כאן איזושהי מדידה ויש לנו איזשהו יעד להגיע אליו, העשייה קורית.

חלקה הוא תהליך המיכון והוא נעשה באמצעות הכלים עליהם דיברנו, כשאנחנו מחלקים את תהליך המיכון לשניים ושוב, נחזור על אותם הדברים כי הם הדברים.

בשלב הראשון אנחנו ממכנים את שאנחנו יכולים. בשלב השני נוכל למכן עוד כשתהיה תעודת זהות שתאפשר את ההזדהות. ואז, השלב הבא הוא חתימה אלקטרונית ואז נוכל לחסוך את העברת הטופס עם המידע כיוון שההעברה תבוצע בצורה אלקטרונית.

יוצא שיש לנו עוד דרך אל המטרות. המספרים והפרמטרים של המטרות שאנחנו מציגים כרגע הם שיפור ביחס לקיים אבל הם עדיין לא מספיק קרובים אל היעד ואנחנו באמת מסתכלים קדימה, כדי לראות מה אנחנו יכולים לעשות ברגע שתהיה תעודת הזהות ואנחנו מכינים את כל התהליכים לזמן שבו תהיה תעודת זהות, ויהיה לה ערך מבחינת השימושים. לכן אנחנו משחקים כרגע בצורה של איזון בין פיתוח אותם התהליכים מצד אחד, להיות מוכנים לתקופה שבה תהיה כבר תעודת זהות ומן הצד השני, לא להשקיע באותם המקומות כל עוד אין לנו תעודת זהות.

היה לנו את הדיון הזה בהסתכלות של השאלה היכן אנחנו נותנים משהו שאפשר לעשות אתו משהו ושכולם באמת יכולים להרוויח ממנו ומן היכולות הטכנולוגיות של תעודת הזהות.

ברשותך, אומר כאן את שאני אומר גם בישיבות. אי אפשר לחכות, אנחנו לא יודעים עד מתי, כמה זמן יהיה תהליך ההנגשה, יש פתרונות ביניים, נכון שלטווח ארוך אנחנו בונים על תעודת הזהות ודרך אגב, בשנת 96' יזמתי הקמת ועדה לתעודת זהות חכמה וב 96' חשבנו שתוך שלש או ארבע שנים תהיה תעודת זהות חכמה אז היום אנחנו יכולים להגיד שיש התקדמות ויש כבר בית חרושת שמכין את זה אבל עדיין יש פתרונות ביניים, והלוא אני יכול לנהל את חשבון הבנק שלי מן הבית, למשל או באתר של קופת החולים אני יכול ראות את תוצאות הבדיקות אולם רק מול משרדי הממשלה אני לא יכול לעשות את זה. ואת הפעולות האלו אני עושה כבר עשר שנים אחור.

אנחנו מאד מחזקים את הדברים שלך ואנחנו בתהליך של s.s.o.=sign on single כדי שנוכל באמת לאפשר לאזרח להשתמש בכל מיני אמצעי הזדהות כדי לא להמתין לתעודת הזהות אבל עדיין יש דברים שלא יתאפשרו בלי התעודה החכמה.

להבדיל בין הזדהות משפטית לבין הזדהות ללא התחייבות משפטית. ומול הסקטור הפרטי אני רוצה להיות בטווח של חמש שנים אחרי הבנקים, השירות הציבורי אמור מלכתחילה להיות צעד אחד אחריהם אבל לא ייתכן שכבר למעלה מעשר שנים שיש בבנקים פעילות כזו והיא עצומה.

אכן יזמת פעילות ואנחנו בדרך למצוא תהליכים כאלה גם למוסדות הגדולים וגם תהליכי הזדהות ל- - -

רק הבאתי את הדברים כאן בשנית, כי אנחנו טוענים שיש דברים שאינם בשליטתנו ותעודת הזהות החכמה היא אכן תהליך שהוא לא בשליטתנו אבל כשאנחנו מדברים על ממשל זמין אז נוכל לתת הערכה לפיה בעוד מספר שנים יהיו תעודות חכמות אבל בואו נכין משהו שהוא פתרונות ביניים.

נחזור לעקרונות של ה doing business, שהם שלבי המיכון וכמו שהשר מיכאל איתן חידד, ברגע שיהיה לנו תהליך מספיק חזק של הזדהות נוכל לעשות שלב אחד וברגע שתהיה גם חתימה אלקטרונית נוכל להשלים את התהליך בשלבו השני.

אחד היתרונות של תהליך מיכון הוא שיש חיווי מיידי לאזרח. אחד הדברים שיוצר התמרמרות אינו בהכרח משך הזמן אלא בעצם הנתק שנוצר, האזרח שלח משהו ואין לו מושג מה קורה, הוא יודע שיש ערימות והוא משער שהמשלוח ביניהן, הוא לא יודע האם נכנסה בקשתו לתהליך והוא רוצה מענה. יותר מאשר התקדמות בתהליך הוא רוצה מענה.

אחת הנקודות המשמעותית שתהליך מיכון נותן הוא מידע על מיקום הבקשה בתהליך העבודה שבאותו המשרד וזה אחד העקרונות שהסתכלנו עליו במסגרת הזו.

וכמובן שהכל יהיה במקום אחד שלא מריצים את האזרח בין הרבה פורטלים אלא מקום אחד שפורט את כל התהליך שצריך לעבור והוא מעורב בתהליך הזה. שוב, לגבי הפרמטרים של השיפור לא יכולה להגיד מבחינת המדידה, יש לנו של משך התהליך, כמה מקטעים יש בתהליך ומהם, כמה פעמים האזרח צריך לצאת מן הבית ולהגיע למשרדי הממשלה? כמה זמן הוא ממתין בהם? וזה אחד הדברים שהטכנולוגיה יכולה מאד לעזור בו.

לגבי מספרים שיָראוּ היכן אנחנו נמצאים, בנושא של פתיחת עסק, ישראל נמצאת במקום השלושים וארבעה בשנת 2010, יכול להיות שנשארנו באותו המקום אבל כנראה שמדינות אחרות השתפרו, כל התהליכים האחרונים שנעשו ושנעשים כיום עדיין לא באו לידי ביטוי במדידה ולכן נראה את השפעתם רק בעוד שנה.

שוב רק כדי לראות כיצד העקרונות שדיברנו עליהם באים לידי ביטוי ומימוש. כאן רואים בשקף את השלבים השונים. הבקשות, סוג הבקשה שהוגשה, מה מספרה, look and feel אחיד, מיקום הבקשה, הוא נעים למבט ואנחנו יודעים איך לעבוד עם הנושא הזה.

מבנה המערכת, רק כדי לתת מושג על התהליכים שנעשו, משלושים וארבעה ימים בתהליכים ירדנו לארבעה עשר ימים ואנחנו רוצים עוד להתקדם.

מערכת מקוונת להתקשרות בין היבואן לבין המכס. היא מאפשרת ליבואנים וליצואנים להגיש טופס מקוון, עם בקשות לרשיונות ולאישורים מרשויות מוסמכות ולקבל עדכון בכל שלב. הדברים לכאורה טריוויאליים, אבל התהליך כמו שהוא היום, הוא כבד ומורכב, אין לדעת באיזה שלב נצא התהליך וכד'. מערכת מסלול פותרת את הדברים האלה. זוהי אותה פלטפורמה שבה אזרח שצריך להגיש אישור של יבוא מגיש אותו דרך המערכת.

באמצעות הכלים שממשל זמין מספק, נבנים הממשקים אל המשרדים האחרים ובין האחריויות במשרדים השונים כדי לשקף את הנתונים. זוהי יוזמה משותפת של המכס, של ממשל זמין והת.מ.ת. שהיה הראשון, משרד הבריאות עומד להיכנס לשם וגם משרד החקלאות כדי להשלים את התהליכים של ממשל זמין במערכת מסלול.

אם נסתכל כאן נראה את ההיזון החוזר, איפה הבקשה נמצאת וכו'. יש כאן את האישורים, יש כאן את הנתונים והכל במקום אחד מרוכז, לטובת העסקים הרשמיים וגם לטובת המימשל.

סטנדרטים ממשלתיים – הדבר משיק להרבה נקודות שנגענו בהן. מלכתחילה, אי אפשר לעשות את הכל כי הדברים משתנים אבל עלינו לקבוע לעצמנו איזשהו סוג של סטנדרט, ואם אנחנו מדברים על סטנדרטים ואני אשתמש כאן בדוגמת המכונית, כמעט כל מכונית שניכנס אליה נדע לנהוג בה, מקום ההגה מוכר, ההילוכים, מושבי נוסעים, דלתות שנפתחות וכו', יש איזשהו סטנדרט שמאפשר לנו לנהוג כמעט בכל מכונית ואותו הדבר כאן, עלינו לקבוע סטנדרטים כמו שתיארנו בהרבה עד כאן, סטנדרט לגבי השאלה של זמן המענה, סוג המשוב וכו'. סטנדרטים טכנולוגיים כדי שיהיה איזשהו "לוק אנד פיל" אחיד, לאזרחים ואם אנחנו מדברים על סטנדרט טכנולוגי למען אבטחת המידע למשל כדי שלא יכנסו דברים שלא נוכל להגן עליהם, לשמור גם על שלמות המידע וגם על נכונותו. סטנדרטים ממשלתיים כוללים סימנים מזהים ואדגים, כשמישהו רואה מותג של קוקה קולה או של מקדונלדס הרי הוא מזהה אותו גם בלי שיקרא את השם.

פרוטוקול ועדת המדע משנת 2009, דובר שם על יצירת פורטל לכל משרד ונגענו בזה, שהוא נראה זהה, שהוא אותו הדבר ונכון שהתוכן הוא שונה ונכון שמלכתחילה התכנים שונים כי המשרדים הם שונים אבל הניווט והיכולת לדעת מה קיים חייבים להיות אחידים.

ב- 2001, הבאתי את תכנית ממשל זמין לאישור בממשלה. וכבר אז היתה החלטה שאתרים ממשלתיים יראו אחידים. זה לא קרה. גם בתור חלוץ הייתי אז במשרד המשפטים והוא היה הראשון שהקים את הסטנדרט. מה הסטנדרט?

Govx הוא הסטנדרט שלנו, הוא הסטנדרט לפיו יראה פורטל ויראה אתר. אמנם לא כל המשרדים הם שם אבל יש היום יותר ויותר משרדים שנכנסים אל הסטנדרט הזה.

חלקו השני של הסטנדרט הוא הטכנולוגי כלומר, הדרך הטובה והיעילה ביותר שאפשר להתנהל בה כדי לענות על צרכים כמו צרכי מידע, צרכי תהליכים והצרכים של כל ה gov כמו govx ו- gov2 שבו אנחנו משתפים כלומר, govx הוא הסטנדרט, הוא התשתית הטכנולוגית המרכזית להקמת אתרים למשרדי ממשלה בצורה אחידה, מהירה, פשוטה ומותאמת לצרכי המשרד. ושוב, כשנעשה את זה, לא רק שנשפר את השירות לאזרח ולעסקים אלא נשפר גם את היעילות האופרטיבית שלנו בתוך משרדי הממשלה, לא נצטרך להשקיע שוב ושוב כדי לבנות את אותו הסטנדרט ואת הכלים שהם חלק ממנו. הרי אין צורך שכל משרד יעשה את הדברים מחדש. ההתייעלות הזו תבוא ליד ביטוי ונוכל להתמקד בתוכן, בנתונים, ובכל מה שקשור לעולם ה"אנליטיקס" שלא התייחסתי אליו, הניתוח של המידע הקיים שזה השלב הבא.

כל משרד מקים את האתר שלו בצורה שלו, האם נכון?

שאנחנו עוסקים בנושא השירותים, אבל האחריות היא של כל משרד לגבי המידע שלו.

לכל משרדי הממשלה יש כבר אתרי אינטרנט. הרוב הגדול שלהם.

כן.

האם זה אומר שלא צריך לבנות אותם מחדש בכל מקום, וכשמישהו מבקש להקים אתר עליו לקבל אישור מהחשב?

לא.

לא.

אנחנו פותחים עכשיו אתר חדש כי האתר שלנו מאד מיושן. צריך להוציא כסף ממשאבי בית החולים אבל אני לא רוצה להמציא את הגלגל, ואני מאד מעריך את הדברים האלה ואני חושב שאנחנו נאמץ את הסטנדרט אבל יש בעיה אחרת והיא שאם רוצים להכניס לאתר מאחורי החומות של הממשלה אז המדינה לוקחת כסף, וזה כאילו להעביר מאותו כיס לכיס השני באותו הבגד. למה להוציא כסף בשביל להבטיח אבטחת מידע של האתר, כשמדובר על מעבר ממשרד ממשלתי אחד לאחר.

האם תדעי לומר מה העלות?

אין לי את כל המחירון אבל כמו שציינתי, שבעה עשר מליון שקל שאנחנו בעצם נותנים אותו כנגד השירותים, אנחנו כן עומדים להסתכל על נושא מתן השירותים ואיך אנחנו מתמחרים אותם ונסתכל, כמו שראיתם פה.

אם יושב הראש ירצה, כל הנושא הזה ראוי לאיזשהו דיון, אנחנו נוגעים כאן בבעיה שאנחנו רואים רק את ההתחלה שלה והיא קשורה גם לשיתופי פעולה להקמת מפעל הטפסים של ממשל זמין, שהוא מפעל ענק שמחייב את המשרדים לקבל את הטופס, הם לא יכולנו לעשות את זה לבד, אחרת זה לא שווה, אלה שיתופי פעולה שנבנים משך שנים, והם מתקדמים לאט לאט אבל יש כאן בעיה כוללת של ראיית המערך המרכזי מול היחידות השונות וזה נוגע גם לאתרים, זה נוגע לכל שאר הפעילויות של השירותים ובמיוחד, למקומות שבהם יש תהליכים חוצי משרדים, ששיתוף הפעולה בהם הוא מול ממשל זמין אבל גם בינם לבין עצמם.

לפי זכרוני, ככל שמשרד רוצה להקים אתר אינטרנט הרי עליו לקבל אישור. ועכשיו מתברר שלא כך. אז איך אתם מוודאים שמשרד כלשהו לא מקים אתר עכשיו?

יתרה מכך, לא כל האתרים של משרדי הממשלה נתמכים על ידי אתר ממשל זמין אבל לכולם ליש סיומת gov.il אם אחד האתרים הוא בסיומת שונה - - -

כשחייבנו משרדי ממשלה ב 2001 כשהגשנו את תכנית ממשל זמין והתקציב היה 370 מליון שקל, למספר שנים, וחייבנו –באמצעות החשב הכללי, ישבנו עם משרדי ממשלה ובתקציב שלהם הוספנו סעיף תקציבי לטובת ממשל זמין כדי לחייב אותם לשלם.

האם זה עדיין קיים?

אבל הם שילמו והקימו אתר על חשבונם.

אנחנו מפתחים אתר ומשלמים ל"תהילה" משהו כמו 250,000 ₪ לשנה על האירוח ועל הגנה. עכשיו אנחנו מפתחים שידרוג של האתר בעלות של 700,000 ₪ או 800,000 ₪ מתקציב הנציבות. כמובן שאשתלב ואקח את ה govx כסטנדרט.

האם יש חיוב לפעול על פי הסטנדרט הזה?

לא, אין חובה.

ב"תהילה", זה יעלה יותר.

יש שירותים נוספים של אבטחת מידע.

חלק ראשון הוא קביעת סטנדרטים, באילו נושאים אנחנו רוצים לקבוע אותם, מה צריך להיות סטנדרט, מהו סל השירותים, החלק השני, איזה חלק מן הסטנדרטים האלה אנחנו רוצים לדחוף והחלק השלישי הוא איך אנחנו מתמחרים אותם. התימחור יכול לבוא לידי ביטוי בשני ערוצים, האחד הוא מוטיבציה שלנו כממשלה לעשות את זה ואנחנו עושים את זה, וחלק מן הפרויקטים של ממשל זמין התחילו מתוך מוטיבציה של הממשלה לשפר את הנטל הבירוקרטי, לעודד קידמה להיות בעידן האינטרנט ונתָנו הרבה מאד שירותים שהם, כלשון העם, "על חשבון הבית", חלק מהם ממשיכים ונוגעים לעולם התחזוקה וכאן יש להבין מה ואיך נעשה את אותו התימחור.

האם הממשלה מקימה, האם ממשל זמין הקים דוגמה של אתר שאפשר לראות בו את סידור האתר, בלי להיכנס לתכנים, רק התשתית? והאם אתם יכולים להציע אותו חינם לכל היחידות הממשלתיות?

כן.

זה מוצר חינם. לגבי המהלך הגדול הזה של govx שהוא רץ כבר שנה וחצי או שנתיים: כל מה שאמרת קיים, התבניות נמצאות חינם וחלק מן המשרדים לקחו את התבניות ועושים בהם שימוש. בנוסף, כדי לעודד את המשרדים להגיע למהלך הזה, בשיתוף עם אגף תקציבים עשינו מהלך משולב שבו בתקצוב מרכזי אנחנו גם עושים פרוייקט משותף כשהמימון הוא על ממשל זמין זאת אומרת שהוא מתוקצב על ידי משרד האוצר, מה שהביא אותנו לסיטואציה שבה הושלמו בשנה האחרונה עשרות אתרים שכבר עברו לטכנולוגיה הזו, כרגע, בעוד אנחנו מדברים ויש שלושים וחמישה פרויקטים של הסבת אתרים לאותו ממשק אחיד. זה מהלך הגדול, התחלנו אותו לפני שנתיים ואנחנו מניחים שנסיים אותו בעוד כשנה וחצי שנתיים ואז הרוב המכריע של אתרי הממשלה יהיה תחת אותו סטנדרט.

אביא נקודת מבט אחרת כי הדיון שכאן, להערכתי, הוא חד צדדי כרגע. הבעיה של ממשל זמין היא אולי סימפטום של הלך רוח בו "הרי אני הולך על דבר מאד מינימלי אז למה זה לא עובד בצורה אחידה? רק הצורה?" השאלה היא מה היכולת ומה הנכונות ומה הצורך ומהי הכדאיות של הפעלת מטה מרכזי מול עצמאות של יחידות? והדברים שלך, שבעצמך אמרת, כשהייתי במשרד המשפטים קבענו סטנדרט - - -

מבקש לדייק, קבענו סטנדרט בוועדה והגדרתי אותו. הייתי פשוט הראשון שעשה את זה.

במערכת היחסים בין המשרדים, המשרדים שומרים על עצמאות בכל התחומים ולא רק בתחום האינטרנט, יש לנו נטיה, במדינת ישראל, שהיא מדינה שיש בה הרבה אילתורים, אנשים מתייחסים לגאוות יחידה, אנשים בה לא אוהבים מרות ולכן היכולת שלנו –והיא מטרידה אותי לא רק בדברים האלה כי בדברים האלה מדובר רק במראה אבל, היא מטרידה אותי למשל עם העובדה שהמחשב של מס הכנסה לא מתקשר עם המחשב של המוסד לבטוח לאומי ובגלל זה אין שירות מינימלי לאזרחים והאזרח פונה ושואל למה הוא מוכרח בכל חודש למלא את שמו ואת תעודת הזהות שלו ואת המספרים שהאתרים רוצים גם בביטוח לאומי, גם במס הכנסה וגם בכל גוף נוסף שאצטרך אותו, ולא פחות מכך, גם בתוך רשות המיסים עצמה, שם מערכות המיחשוב לא תמיד עובדות יחד.

כלומר, חשוב לי שלא נמצא את עצמנו מְבַכִּים משהו בעתיד. וזו לא התערבות שהיא בלתי נסבלת, אני אשמח שהדבר הזה יקרה אבל, יש לחשוב גם על השאלה איך לתת למשרדים את האפשרות לשמור על עצמאות. אתן דוגמה: היכולות שלהם לעבוד עם המערכות שלהם יישמרו, התצוגה באמצעות הטכנולוגיה יכולה להיות אחידה כלומר, "תעשה איך שאתה רוצה, אני אציג את זה בצורה אחידה." יש בפניך מספר אפשרויות אבל כולן תחת הסטנדרט". המחשבה צריכה להיות: תן להם את האפשרות, הרי הם רואים בנו גורם מתקיף ובמערכת יחסים כזו אי אפשר להניב תוצאות חיוביות. יש לטפל בענין בצורה חכמה ואני מציע, שתעשו כנס כזה, שמעו את הצד השני, שיהיו בו אנשים אמיצים כמוה גם ואולי נוכל לקרב ולהדק את הקצוות.

יש נקודה נוספת לפיה עלינו להסביר את הערך של השירותים כי הערך של השירותים ולדוגמה, עלות איחסון או עלות - - -

מקבל הצעתו של מיכאל איתן לקיים ישיבה ארוכה יותר בהמשך לישיבה הזו עם מנמרי"ם נוספים של משרדי ממשלה. כאן יש מעט מהם וגם נציגים שלהם. לישיבה הבאה נזמין את כל המנמרי"ם ואת מנהלי התוכן כדי שנשמע את שני הצדדים מתוך מגמה ליצור שיתוף פעולה.

שיתוף הפעולה נדרש להצלחה. יש לשמור על חופש מסוים שבו יוכלו בכל משרד לעשות כרצונם אבל, הרוב צריך להיות אחיד, הראייה היתה שתהיה סטנדרטיזציה במראה כי אם פקיד עובר ממשרד אחד לשני, הוא יפתח את האתר והוא צריך להתנהל מולו כמו בדוגמת המכונית שנַתָת קודם.

אנחנו מתמודדים עם הסוגיה הזו ומנהלים ארבעה פורטלים ומאה ששים אתרים של יחידות המשרד. פעמים רבות שואלים אותנו למה כל יחידה במשרד צריכה אתר בנפרד ובנוסף, אנחנו מאפשרים להן חופש של מראה. אנחנו מאד מקפידים שהמבנה יהיה זהה כדי שמי שעובר בין אתרי היחידות לא יאבד את דרכו אבל מאפשרים חופש של מראה ואחד הדברים הגדולים שהצלחנו להגיע אליהם באפשרות החופש הזו הוא שיש לנו הרבה מאד תוכן איכותי של היחידות.

כשאני מגיעה לפגישות בבנקים, למשל, ואנחנו מאד אוהבים ללמוד מאחרים, אחד הדברים שאני נשאלת הוא איך אנחנו מצליחים להגיע לכל כך הרבה תוכן והמילה פה היא גאוות יחידה, ברגע שליחידות יש תחושה שהדבר לא מרכזי של המשרד אלא משהו שלהן, הן תורמות הרבה מאד תוכן ואנחנו אחר כך באמצעות הפורטלים מציפים אותו ושוברים את המבנה היחידתי. ואני מסכימה שאת האזרח המבנה החידתי לא מענין אבל מצד שני יש לשמור על היחידות ויש להשליך את זה על ממשל זמין ומשרדי הממשלה.

מסכימה שצריך ליצור כאן איזון. מצד אחד כשאנחנו רואים מכונית שונה אבל יש כאן הרבה מקום לנושא גאוות היחידה, של התוכן ושל הזהות של כל יחידה ועדיין יש סטנדרטים שהן מחוייבות להם, סטנדרטים של ניווט, למשל, כי אם לא אז לא נוכל להרחיב או לשנות את המוצר. לכן הדיון הזה במקומו, ממשל זמין צריך למכור את הערך של הדברים האלה, לא די בלנקוב במספר של 250,000 אלא יש לבדוק מה אנחנו נותנים מול תחרות של השוק הפרטי. אם יש דברים שאין לי סיבה לתת אותם לא אתן אותם.

אחד הדברים לסטנדרט טכנולוגי ולא רק ויזואלי הוא כל הנושא של השירותים שהוא הדרך בה אנחנו מתקשרים בין יחידות התוכן ומערכות המידע הנפרדות של כל היחידות השונות לכלל משהו שאנחנו יכולים להביא ממנו איזשהו מידע.

לגבי צומת השירותים, מבקש את טל להמשיך להשיב.

כחלק מאותה גאוות יחידה שכל משרד מפתח לעצמו, הגענו לסיטואציות לא סבירות שבהן כל משרד מפתח לעצמו לא רק את האתר אלא גם את הדרכים השונות לאחסן מידע זהה שמנוהל במקומות אחרים כמו כתובת, למשל. אחד הפרויקטים המעניינים שנעשו בעולם בתחום הזה מתבסס על תפיסה של צומת השירותים הממשלתי וכמו מספר מדינות שלקחו את זה, והפרוייקטים שלהן מרתקים.

בלגיה הרשימה אותנו יותר מכולם כי היא קיימה שם פרוייקט בשם "מגדה" והעקרון שלו הוא שבממשלה מותר לכל פריט מידע להגיע פעם אחת וכל משרדי הממשלה מחוייבים לשני דברים: אחד, האזרח מוסר רק פעם אחת את הנתונים שלו והשני הוא שאסור לאף אחד מן המשרדים להחזיק את המידע אצלם.

יש כאן שילוב של טכנולוגיה שמונעת איחסון הנתונים אצל כל משרד ומבחינת האזרח זו מהפיכה עצומה כי שואלים אותו לפרטיים שלו רק פעם אחת. והעקרון הוא כזה: מידע שהממשלה יודעת עליך, אסור לה לשאול אותך. זוהי תפיסה מאד מתקדמת, היא חייבה מהלך מאד גדול כולל שינויי חקיקה וכולל מעורבות מאד גדולה של המחוקק בנושא הזה אבל זה פרוייקט גדול ואנחנו מקווים שנצליח לאמץ את העקרונות שלו.

אמחיש את הקושי העצום באימוץ התפיסה. ונקח למשל כתובת או תאריך לידה. במשרד הפנים התאריך רשום בצורה מסוימת, עם לוכסן ואפסים למשל אולם במשרד אחר רישום התאריך הוא עם נקודה או ארבע ספרות של שנה ולא שתיים. איך נארגן את האחידות וזהו רק תאריך לידה?

הפורמטים הם החלק הכי קל.

כל אחד ירצה שישמרו את ההרגל שלו כסטנדרט האחיד.

יוצאי מרוקו ותוניס שהגיעו לישראל, בתעודת הזהות רשומות הספרות אפס בתאריך הלידה החודשי והיומי ורק השנה רשומה במספר. בדרכונים רשומות הספרות אפס. פניתי למשרד הפנים ושם אמרו לי שכך נרשם לכל יוצאי מרוקו ותוניס. כשהייתי שר הפנים ביקשתי והוסבר לי שהתהליך המשפטי מסורבל כי יש צורך בתצהיר של עורך דין לגבי המידע שנוגע לתאריך הלידה ואז יש לגשת למשרד הפנים. עשיתי את התהליך ושיניתי את תאריך הלידה בתעודת הזהות. בדרכון אגב, לא החלפתי. ברם, אי אפשר להטריח כך את כל עולי מרוקו ותוניס. ועכשיו שר הפנים קיבל החלטה לפיה כל אדם יכול לכתוב מכתב ללא תצהיר ולבקש לתקן תאריך לידה לפי היום בו נולד. וזאת למרות שבדרך כלל לא ניתן לתקן שנת לידה.

מדגים מאתרי המסחר האלקטרוניים את האפשרות לרכוש דרך האינטרנט, להזמין שירות ולקבל אותו. האתרים הללו מוכיחים שאפשר לעשות הכל.

גלשתי כאן באתר gov.il ורשמתי "הודעות על הפקדת תכניות מפורטות". בחיפוש קיבלתי הפניה לחיפוש של גוגל, עלו מודעות של חוק התכנון והבניה אבל אני רציתי לראות את ההודעות על הפקדת תכניות מפורטות כדי שאוכל להגיש התנגדויות וזה לא מופיע בתוצאות החיפוש. שאילתא כללית לא מתקבלת והדבר מעלה שתי שאלות: האחת, האם אי אפשר לעשות שיתוף פעולה עם השלטון המקומי? בשלטון המקומי יש מערכת מידע שמרשתת את רוב הרשויות המקומיות.

יכול להיות שאפשר לעשות איתן שיתוף פעולה כדי למנוע פרסום של כל ההפקדות בעיתונים. חבל על הכסף של אנשים. אפשר לעשות הכל דרך האינטרנט ויש לכך יתרונות נוספים. אזרח שגר בעיר מסויימת ורוצה לבדוק את תכנית הבניה של הבנין שעתיד להיבנות מול ביתו, איך יבדוק את כל התכניות שפורסמו? מנגד, אם יהיה שיתוף פעולה בין הרשות המקומית לממשלה אז יוכל האזרח למיין את התוצאות לפי העיר והרחוב. זה עולה הון עתק ומשמעות הענין היא פגיעה בעיתונים אבל האינטרנט יכול לפתור את כל הבעיה של הפקדת התכניות בארץ.

היה תיקון של חוק חובת מכרזים והיו דיונים מאד ארוכים בכנסת על החוק הזה ואחד הנושאים עליו היו הדיונים הקשים ביותר היה התחום הזה. היתה הצעה של הממשלה והכנסת החליטה החלטות אחרות שלא קיבלו את ההצעה.

נגיש את החוק הזה מחדש. למרות ההתנגדות הצפויה של העיתונים זה יציל הרבה מאד אנשים וכסף רב שמשולם לפרסום שאף אחד לא רואה אותו.

היתה הקלה בחקיקה אבל לא קיבלו את ההצעה כולה לאפשר פרסום בצורה מקוונת. הכנסת לא קיבלה את ההצעה.

היתה רגרסיה. עלתה הצעת החוק אבל נתקבלה הטענה המגוחכת לפיה גם אזרחים שאין להם מחשב עם חיבור לאינטרנט זכאים לקבל את המידע ויש איזה ארגון לוביסטי שהעלו טענות כאלו ובגינן המשיכו לחייב פרסום בעתון.

יש משהו שהוא מאד אינטואיטיבי. הפער שקיים היום בין מי שיש לו חיבור אינטרנט ולמי שאין הוא קטן. למרבית האוכלוסיה יש גישה לאינטרנט ולטובת מי שאין אנחנו מספקים את הפתרון דרך העמדות השונות.

הישיבה ננעלת כרגע, נזמן ישיבה נוספת ארוכה יותר, נדון בהצעה של השר מיכאל איתן, נקיים דוח שיח ונראה איך מתקדמים.



תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15
PAGE
21