הכנסת השמונה עשרה

PAGE
23
ועדת המדע והטכנולוגיה

21.6.2011


הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 92
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, י"ט בסיוון תשע"א (21 ביוני 2011), שעה 10:00

תכנית לאומית למגוון ביולוגי בישראל בציון יום הסביבה הבינלאומי

חברי הועדה: מאיר שטרית – היו"ר

מנחם זלוצקי

ראש אגף שטחים פתוחים ומגון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה

פרו'פ אוריאל ספריאל
יועץ למגוון ביולוגי, אגף שטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה

נועה שטיינר

מרכזת שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה

דר' יהושע שקדי

מדען ראשי, רשות הטבע והגנים

אליעזר פרנקנברג
המשנה למדען הראשי, רשות הטבע והגנים

שלמה ישראל

מנהל אגף ענפי שירות, משרד החקלאות ופיתוח והכפר

אברהם ענתי

סמנכ"ל תכנון, תיאום ובקרה, משרד המדע והטכנולוגיה

אסנת פרנס

ממונה ארצית על חינוך לקיימות, משרד החינוך

שאול פריירייך

סגן המדען הראשי, משרד התעשיה המסחר והתעסוקה

ברק חרות

מנכ"ל חיא"ל, משרד התשתיות

ישראל טאובר

מנהל המחלקה לניהול יער ומידע גיאוגרפי, הקרן הקיימת לישראל

דר' יוסי סגל

מרכז החטיבה למדעי הטבע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

דר' מאיר צדוק

מנכ"ל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

בת שבע שור

מנהלת פרויקטים מיוחדים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פרופ' תמר דיין

מנהלת אוספי הטבע הלאומיים, אוניברסיטת תל אביב

דר' אורי שיינס

ראש החוג לביולוגיה וסביבה (אורנים), אוניברסיטת חיפה

דר' סלעית קרק

ראש המעבדה לחקר המגוון הביולוגי, האוניברסיטה העברית

פרופ' אלון טל

החוג לאקולוגיה מדברית, אונ' בן גוריון, יו"ר התנועה הירוקה, חבר קק"ל

עו"ד גלית עופר

מנהלת קליניקה סביבתית, אוניברסיטת בר אילן

אלון רוטשילד

רכז מגוון ביולוגי, החברה להגנת הטבע

דב גרינבלט

דובר החברה להגנת הטבע

עו"ד חיה ארז

יועצת משפטית, החברה להגנת הטבע

גיתית חרש

הפורום הירוק בתל אביב

אהרון סגולי

מנכ"ל קואופרטיב לאנרגיות מתחדשות

סיגל אשר-שפי

פעילה סביבתית, קהילת יהוד-מונסון בטבע שלנו

סיגל יניב פלר

הקרן לסביבה ירוקה

אביבה גרינפטר

כתבת "אפיק טיימס"

שיר בר ספקטור

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רועי גולדשמידט

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ענת לוי

רות לובין

תכנית לאומית למגוון ביולוגי בישראל לציון יום הסביבה הבינלאומי

בוקר טוב לכל המשתתפים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הנושא שעל סדר היום, התכנית לשמירת המגוון הביולוגי בישראל, לציון יום הסביבה העולמי שחל היום.

שמירת המיגוון הביולוגי בישראל היא נושא שלרבים בארץ נראה עדיין ערטילאי וצריך לומר את הדברים במלים פשוטות.

שמחתי לראות את הדוח של המשרד להגנת הסביבה ואני מוכרח להודות שזו פעם ראשונה שאני קורא משהו מדעי בשפה משפטית שהיא לא ברורה, לפחות לא לרוב האוכלוסיה. כאן יש ביטויים שיהיה קשה לאנשים להבינם.

הדוח לא מגיע באופן ברור לשורה תחתונה שתבהיר מה יש לעשות. לגבי התיאור של המצב, הקורא הממוצע, כאמור, לא יבין במה מדובר. כאן אביא את הדברים במלים פשוטות.

המגוון הביולוגי הוא כל מערכת החיים שנמצאת על פני כדור הארץ וזה כולל צמחים, דגים, בעלי חיים, מים, אויר, ים, קרקע, זה המכלול הכולל של כל הברואים בעולם. ומסתבר, וזה לא דבר חדש, שכדי שכל הדבר הזה יתקיים לתועלתו של האדם בסוף הדרך, שהוא הודח בזמנו מגן העדן בו היה יכול לקטוף פירות מן העצים ולחיות בלי לעבוד אבל עדיין, בעולם נוצר לו גן עדן מסוג אחר שאמנם צריך לעבוד עבורו אבל הוא עדיין משרת את האדם.

העולם מספק את כל צרכי האדם. המזון שלו, הקיום שלו, יכולת הנשימה שלו, מים שהוא זקוק להם, את רוב הסיבים ומה שדרוש לו לקיומו כאדם, הכל ניתן על ידי הטבע במתנה ומסתבר, שכדי שהדבר הזה יתקיים חייב להישמר המגוון הגדול של היצורים והמגוון הגדול של הצמחים ושל כל בעלי החיים, הם צריכים כולם להישמר כי יש אינטראקציה בין הסוגים השונים של המינים ואפילו בתוך כל מין יש מינים שונים של בעלי חיים ויש אינטראקציה בין הגורמים הללו כדי שיתקיימו חיים על פני כדור הארץ וכדי שהאדם יוכל להתקיים.

אנחנו אף פעם לא יודעים, כאשר מין אחד חסר, איפה זה משפיע, איפה זה גורם נזק ולצערי, המצב כיום, הוא שפעולתו של האדם גורמת נזק, אין ספק בכך, בכל העולם כולו האדם גורם נזקים חמורים ביותר לסביבה, לטבע, למגוון הביולוגי, האדם השמיד וכבר נכחדו מינים רבים של בעלי חיים, של צמחים וגם אצלנו בישראל, לצערנו וגם בעולם יש סכנות רובצות לפתח, יש התפתחויות גדולות בעולם שמצביעות על בעיה גדולה, כמו היעלמותם של דבורים, למשל, הרבה מקומות בעולם מצביעים על כך שיש לנו בעיה גדולה כי אם לא יהיה מי שיאבק את הצמחים איך יגדלו צמחים? אם דבורים חסרות, היכולת לאבק צמחים תהיה הרבה יותר ירודה ואז לא יגדלו צמחים, לא יגדלו פירות כי לא יהיה מי שיעביר את האבקה מפרח לפרח.

גם אצל הדגים יש בעיה, אוכלוסיות שלמות של דגים נשמדו. כפי שאתם יודעים, השנה החליטה הממשלה להפסיק את הדיג בכנרת בגלל העובדה שהדגים כמעט הושמדו, כמעט חוסלו. זה לא בהכרח בגלל הדייגים החרוצים של טבריה אלא שבעולם, בים כולו, יש היעלמות של אוכלוסיות שלמות של דגים וזה קורה בגלל סיבות אחרות לגמרי. אם באיזור מסוים, למשל, הפלנקטון התקלקל ולכן הוא לא פולט חמצן אל תוך המים אז יש פגיעה ביכולת של אותם בעלי חיים בתוך הים להתקיים או אם הפלנקטון כבר קשה והדגים לא יכולים לאכול אותו אז הם יכולים להתחסל גם בגלל סיבה קטנה לכאורה, צמחים מיקרוסקופיים שיש להם השפעה מאד גדולה על היכולת של החיים בים. אם יש זיהום של מים ובגלל העכירות לא חודר אור שמש אל המים הפלנקטון לא יכול להתקיים והתוצאה מכך הדגים הקטנים מתים ואחריהם הדגים היותר גדולים ואחריהם כולם ימותו, כי דגים אוכלים דגים שאוכלים דגים ובסוף השרשרת מגיעה לסופה.

במלים אחרות, מסתבר כנראה שיש לכל בר חי ולכל צמח תפקיד כלשהו. אני חושב שהתנ"ך אומר את זה, שאלהים דואג למזונם של החיים "מקרני ראמים עד ביצי כינים", זאת אומרת שיש הגיון בענין הזה, כנראה שיש תפקיד לכל בר חי שאנחנו לא תמיד מכירים אותו ויודעים אותו אבל מסתבר שיש תפקידים לכל אחד בטבע. יש סיפור ידוע על דוד המלך שנתקל פעם בעכביש ושאל בשביל מה צריך את היצור הזה, שהוא מכוער ואוכל צמחים ואלהים רצה להוכיח לו שצריך את היצור הזה אז כשהוא ברח מפני אבשלום אל המערה העכבישים טוו את הקורים שלהם בתוך המערה, מה שהסתיר אותו מעיני שאול ואחרי כן אמר: אה! לכן שאול לא תפס אותו ואז הוא הבין שיש מקום לכל דבר חי, אני לא מניח שהעכבישים רצו להגן על דוד אבל זו אגדה יפה שעולה בקנה אחד עם הדבר הזה.

אני אומר בצער, קראתי את התכנית של המשרד להגנת הסביבה והמסקנות שלי שנובעות ממנה הן שאנחנו מאד רחוקים ממצב שמדינה תעשה צעדים אמיתיים כדי לשמור על המגוון הביולוגי. נכון לעכשיו רעיונות יפים אבל היישום שלהם מאד רחוק מן המציאות.

נכון שיש תכניות מגנות, תכניות בנין, כמו קביעות שקבע חוק התכנון והבניה, שמירה על חופים, תמ"א 8, תמ"א 13, תכנית מתאר ארצית תמ"א 35 שהחליפה את התמ"א הקודמת, והיא קובעת כמה תושבים יהיו בכל ישוב במכסימום עד שנת 2020, יש קהילות שבהן כתוב כמה בתים יכולים להיות שם ואסור לעבור את המספר הזה, גם בישובים הכפריים וגם בגדולים. יש יעדי אוכלוסיה שנקבעו עד שנת 2020 ונקבע בהם יעד אוכלוסיה מכסימלי על שטח מסוים. בפועל, יש ישובים שעברו את זה מזמן כבר לפני מספר שנים, ראשון לציון היא דוגמה אחת, שיש לה יעד מסוים של אוכלוסיה והיא מזמן עברה אותו, נתניה עברה אותו מזמן כי הלחץ של הקבלנים ושל אנשי הנדל"ן גורם לכך שהתכניות לא עומדות במבחן המציאות.

בזמנו, בראשון לציון ובעוד מספר ישובים, הקפאתי את כל תכניות הבניה והודעתי שלא יאשרו עוד תכניות בישובים הללו, וזאת חרף כעסם של ראשי הערים עלי, אמרתי לראשי הערים שיש תכנית מתאר ארצית ולכן אני לא מאשר לבנות עוד, נקודה. הם מאד כעסו ואחר כך פרצו את זה מחדש לצערי הרב אבל אם רוצים לשמור באמת אז צריך לשמור על זה כי בייעור, הרי בסוף הדרך הגדלת הערים מחסלת שטחים ירוקים, מחסלת את היכולת של הקרקע לספוג את המים שיורדים להיכנס לאקוויפר ועוד המון המון צרות ומה שאתה נוגע בו אתה רואה בעיות והמשימות או היעדים שנקבעו פה לגבי השאלה מה צריך לעשות כדי לשמר את המגוון הביולוגי הן באמת מגוונות אבל אני לא רואה אותן קורות. אין מערכת ניטור בשביל המגוון הביולוגי, ולדעתי אין אפילו בדיקה יסודית שקובעת באמת מה צריך לשמור, כמה צריך לשמור, איזה מינים קיימים בסכנת הכחדה, כמה מינים כאלה יש, אפילו המידע הזה לא קיים.

באקדמיה אין היום מספיק לימודים בתחום הזה, אין מחקר ופיתוח בתחום הזה שיכולים לקדם את הנושא של שמירת המגוון הביולוגי, החקיקה בתחום הזה כמעט לא קיימת, יש חקיקה נלווית כמו חוק רשות הטבע והגנים והשמירה על הטבע והגנים תורמת לזה או אספקת מים לנחלים אבל אלו אינם מהווים שמירה על מגוון ביולוגי.

ישראל חתומה על אמנות בתחום הזה, שמחייבות אותה לשמור על המיגוון הביולוגי. ישראל, בהצטרפותה אל ה oecd גם התחייבה לעשות פעולות של שמירה על המגוון הביולוגי ואני אומר בצער שזה עדיין לא קורה ברצינות. יכול להיות שיש רצון טוב לכולם אבל אני לא רואה את זה קורה, לפחות לפי התרשמות שלי יש פער גדול בין התיאוריה ובין מה שצריך לעשות לבין המציאות שאנחנו חיים בה והדבר הזה מחייב תיקון ואני באמת, לפני שנתחיל את הדיון, אני רוצה לומר שאני יכול לציין את הנקודות המרכזיות שאני רואה אותן כבעיה וכמו שאמרתי, למרות הענין הרב אצל סטודנטים, בתחומי ידע הקשורים למגוון הביולוגי, חלה הקטנה במספר חברי הסגל באוניברסיטאות בתחום הזה. יש מחסור בתקציבים ובמחקר יישומי בתחום המגוון הביולוגי, דוגמה מובהקת היא שקרן לאומית למדע לא מקצה משאבים לנושא מכיוון שהיא מתקצבת מדע בסיסי.

קיים נתק יחסי בין הגורמים השונים הקשורים לנושא כמו מדענים מקבלי החלטות, אנשי שטח, הציבור כפועל יוצא והידע המדעי לא מנוצל כאמצעי לייעול קבלת החלטות ולא עובר את השלב שבין מדע בסיסי ליישומי, כשהציבור לא יידע מה זה אז הוא גם לא יתמוך בזה.

היתה פעולה לפני הרבה שנים, שעוד חלק מן היישובים לא נולדו עדיין, כשאני הייתי ילד צעיר, שמרנו, היינו קוטפים פרחים ומייבשים אותם בתך הספרים ושולחים אותם לחוץ לארץ, זו תפיסת עולם של שמירה על הטבע, אם כי אז יצא כאילו הפוך, שקטפנו פרחים מוגנים כמו כלניות שאחר כך היא היתה מוגנת אבל ככל שהציבור יהיה יותר ער וידע דברים פשוטים וברורים על הסכנות, על הייעדים, מדוע זה חשוב לאדם אז התמיכה הציבורית יכולה לתת גיבוי לכך שהממשלה אכן תתייחס לזה ביתר חשיבות ותקדיש מאמצים ומשאבים.

הנה, מה קרה עם הקוטג'? הציבור מתריע ופתאום כל הממשלה סוערת בגלל קוטג'. מה יותר חמור כביכול מאשר קוטג' אחד, אפשר לחיות גם בלי קוטג' אבל אנחנו לא יכולים לחיות בלי טבע ובלי שמירה על המגוון הביולוגי, הקוטג' הוא לא קריטי לחיים של אנשים רק אנשים לצערנו לא מבינים את זה כי אף אחד לא מסביר להם בשפה פשוטה ולא מגיעים בכלל לציבור בענין הזה. יש מחסור בתיווך בין הידע המדעי לציבור וזו בדיוק הנקודה, תיווך כזה יכול לשפר את המודעות בקרב הצבור לשימור המגוון הביולוגי, מה שיכול לתרום לקידומו של הנושא. אני מן המקום הזה יכול לקרוא לממשלה לקדם את הדברים. בשנת 2003 הממשלה קיבלה החלטה על שמירת המגוון הביולוגי ומאז מ 2003 עד היום, כמעט עשר שנים, אני אומר בצער עוד לא קרו ממש דברים לשימור המגוון הביולוגי והמצב הוא שיש הכחדה מינים בישראל ורבים נתונים בסכנה של הכחדה ואם לא יעשה משהו גם הם באמת יוכחדו, גם צמחים וגם מינים אנדמיים, זאת אומרת שהם מיוחדים לישראל שאם הם ייעלמו מכאן הרי שהם נעלמים מן העולם כולו.

הנתונים שהוצגו בפניי על ידי מחלקת המחקר שלנו מראים שהיום במדינת ישראל יש מינים רבים בסכנה ולהלן המספרים: מבין 2,388 מיני צמחים בישראל מעל 400 מינים שהם 17% הם מינים אדומים, הכוונה מינים שנמצאים בסכנת הכחדה ומהם 36 כבר נכחדו. רק 67 מן מהמינים האדומים נמנים עם 268 מיני הצמחים המוגנים על פי חוק כלומר, 84% ממיני הצמחים שנמצאים במידה כלשהי של סכנה, עדיין לא זכו להגנה רשמית. 87% מן המינים האדומים הם מינים אנדמיים, זאת אומרת מינים מיוחדים למדינת שיראל.

מתוך 482 מיני חולייתניים - בעלי חוליות – בארץ, נכחדו מאזורנו 28 מינים, 4 מתוכם בשמורת טבע וששה מינים נכחדו לחלוטין, הכחדה עולמית. מתוך 452 מיני החולייתינים שנותרו כיום, 153 הם מינים הנתונים בסכנה והגורמים העיקריים להכחדת חולייתנים הם ציד, איבוד בתי גידול והרעלות. מבין 206 מיני העופות המקננים בישראל 45 מינים נתונים היום בסכנה. לגבי חסרי חוליות, מתוך 200 מיני רכיכות 97, שהם 48.5% נמצאים בדרגה מסויימת של סכנה, 13 מינים נכחדו במהלך המאה ה- 20. יש להבין באופן כללי שמספר המינים בישראל מוערך ב 40,000 או 50,000 מינים, מרביתם חסרי חוליות ובישראל גדלים היום כ-2,400 מינים של צמחי בר, 530 מיני עופות, כ 100 מיני יונקים, 100 מיני זוחלים, ששה מיני דו חיים ושלושים מיני דגים של מים מתוקים, עשרות אלפי מינים של פרוקי רגלים ונציגים רבים של קבוצות נוספות.

כמו כן, בארץ עוברות כל שנה כחמש מאות מליון צפרים, עוברות את הארץ, פעם מצפון לדרום ופעם חזרה, בחורף ובקיץ, ותחשבו לרגע שלא היו צפורים כמו בשיר על יואל משה סלומון בו הרופא אומר שמקום שאין בו צפרים יש בו סכנת נפש והוא לא נשאר בו. סלומון כן נשאר ואחר כך היתה שם פתח תקוה והיו שם גם צפרים אבל, תחשבו על טבע שנפגע בצורה חמורה, הרי חייו של אדם בו יהיו כמעט בלתי אפשריים והדבר הוא לא רק בישראל שהיא מדינה קטנטונת אלא שכל אחד צריך לשמור על חלקת האלהים הקטנה שלו כיוון שבעולם כולו יש בעיה ואנחנו מביטים בשינויים במזג האויר, בשטפונות מצד אחד ומצד שני בצורות, חום אדיר, ושוב קור חזק וגם תופעות אחרות רבות שהעולם מנסה לתת להן תשובות כמו באמצעות מלחמה בגז חממה והפתרון הוא לא מלחמה בדבר אחד כי זה לא יעזור, זה הרבה יותר מורכב וטיפול בענין אחד בלבד לא יפתור את הבעיות. היום יש חוקים, איזו חממה עולמית צריך כדי להוריד או לא להוריד ויש כאלו שיש להם עמדות אחרות.

הטבע הוא הרבה יותר מורכב, מסתבר, ממה שאנחנו חושבים וגם ההגנה עליו צריה להיות מורכבת ויותר מקיפה ויותר עדכנית וכמובן שיותר קל להתמקד בדבר אחד ולהגיד: בואו נוריד גזי חממה וזה מה שחלק מהן עולם עשה אבל זה לא מספיק ואני קורא לממשלה לעשות כל מה שדרוש כדי לשמור על המגוון הביולוגי כי הוא חשוב ביותר לאופיה המיוחד של מדינת ישראל וליכולת שלנו לחיות. מודה לכם ומודה לכל מי שבא לכאן.

תודה רבה. אני רוצה לשמור את זכות הדיבור שלי בדיון ורק אפתח במספר מלים. קודם כל להודות לוועדת המדע וליושב הראש שבחר להקדיש את הישיבה הזו ביום הזה שזה יום הסביבה הבינלאומי בנושא החשוב של המגוון הביולוגי. כפי שאתה אמרת הנושא מורכב ואם כל חברי הכנסת היו מפגינים את הידע שאתה רגע הראית אז הדברים היו אחרת אבל, יש כאן נושא מורכב וסבוך. שנת 2010 הוכרזה כשנת המגוון הביולוגי, ואנחנו לכבוד השנה הזו עמלנו משך מספר שנים עם טובי המומחים בארץ, גם מן האקדמיה וגם מארגונים שאחראים ובראשם רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת וארגונים אחרים כדי באמת ליצור את אותה תכנית והתכנית הזו כפי שאמרת בצדק רב, היא לא תכנית פעולה עדיין ואנחנו נשמע על כך בהמשך.

אנחנו מדברים על המגוון הביולוגי, ויתאים לפתוח באמת בהרצאה של פרופ' אוריאל ספריאל שהיה העורך המדעי של התכנית הזו, שהשתתפו בהכנתה רבים וטובים, ולאחר מכן נשמע על צעדים מעשיים ליישום התכנית.

יושבים כאן גם נציגי האקדמיה הלאומית שחברו אלינו ואנחנו חברנו אליהם והם נתנו את החסות ואנחנו נשמע היום בקצרה על מה אנחנו מדברים ואז נוכל לקיים דיון.

מה שאתם רואים על המסך הוא הספרים העבים האלה וכשאני מסתכל על זה, אחרי ששמעתי את יושב הראש אז אני קצת במבוכה כי אתה אמרת בהתחלה שמן הקריאה במסמך הזה, אי אפשר לדעת מהו המגוון הביולוגי. אחר כך אמרת דברים נוספים והתברר שאתה מבין בדיוק מהו מגוון ביולוגי. ולמרות שהסברת שהציבור הוא זה שלא יבין מהו המגוון אני עדיין במבוכה משום שאני הכנתי את המצגת הזו בשביל עשרה חברי כנסת שאני הייתי כמעט בטוח שהם לא קראו ולכן רציתי לתת להם שיעור בסיסי במגוון ביולוגי, לפני שאנחנו נכנסים לענייני התכנית.

לכן, אני בכל זאת אתן את מה שאני הכנתי הלילה ואתה תוכל להעביר את זה לחבריך.

אם כן, באמת השאלה הראשונה לפני שאנחנו נכנסים לתכנית היא מהו מגוון ביולוגי ובמקום לשים את הציורים שאתם רואים פה על השער, שמתי אותם במקום אחר וזה הציור של הסלט הישראלי והסלט הזה הוא מגוון ביולוגי.

למה מגוון ביולוגי? משום שהגזר למשל בא מן הצמח הזה, אלה שרשיו, החסה היא העלים של הצמח הזה והעגבניות והמלפפונים הם הפירות של שני הצמחים הנוספים וזה מסביר מה פירוש המלה ביולוגי, במונח מגוון ביולוגי, כי פה מדובר על ארבעה מינים ביולוגיים שהם נותנים לנו את המוצרים האלה שאנחנו אוכלים אותם והשאלה היא מהו המגוון? אם כן אנחנו רואים שהסלט הזה הו א מאד מגוון מבחינת הצבעים וגם הצמחים האלה, שמייצרים את הפירות והירקות ואת העלים ואת השרשים גם הם מגוונים אבל, נעזוב את הסיבה שהמציאו את המונח הזה מגוון ביולוגי, שעד לפני חמש עשרה שנים או עשרים לא יותר מזה לא היה קיים, והסיבה היא קודם כל כמובן שארבעת המינים האלה שונים מאד זה מזה בצורה ובצבע אבל הדבר העיקרי הוא שאנחנו מקבלים מכל אחד מהם תועלות שונות.

אילו העגבניות היו נותנות לנו את כל התועלות שאפשר לקבל מארבעת המינים האלה אז היינו אוכלים רק עגבניות אבל אנחנו עשינו פה סלט והמשמעות היא שאנחנו מקבלים תועלות שונות, חלק גדול מהן זהה אבל חלק גדול הוא שונה ואנחנו מקבלים תועלות שונות וצריכים את כולן. זהו המגוון ומכאן באה המילה מגוון במונח מגוון ביולוגי וכאן אנחנו רואים מיגוון ביולוגי חקלאי ספציפי. ואם זה מגוון ביולוגי חקלאי הרי שביתו הוא שדה חקלאי. כאן אתם רואים את אחד הנופים של הארץ והמיגוון הוא המיגוון החקלאי, זה מה שאנחנו רואים בתמונה הזו וזה מה שאמור להיות בשדה הזה, אבל, המגוון הזה, הוא שאמור לספק לנו מזון כי המזון הוא הסלט ולא הצמחים האלה שבשטח, הם מספקים לנו את המזון, אבל הם לא יספקו לנו את המזון אם לא נסתכל בקרקע, במקום בו נמצאים השרשים ונגדיל את זה בזכוכית מגדלת ואנחנו רואים את כל היצורים הקטנים האלה ויש עוד רבים מהם שאנחנו לא יכולים לראות אותם בזכוכית מגדלת והם עושים דבר שבלעדיו אנחנו לא נקבל את המיגוון ואת אספקת המזון הזו, ואנחנו לא נקבל אותה משום שהצמחים האלה זקוקים למישהו שיקח את החומרים שישנם בקרקע ויהפוך אותם לחומרים כאלה שהצמח יוכל לאכול ולהיזון מהם אז יש פה מגוון של יצורי קרקע ומה שהוא עושה הוא מיחזור חומרים, זו התועלת שאנחנו מקבלים.

כמו שאתה ציינת, זה לא יספיק כי צריך גם האבקה לפחות של הפרחים של העגבניה, למשל, אחרת לא יהיו עגבניות, וזה משהו אחר, זו דבורת הבומבוס היא המאביקה וכל סוג של גידול או צמחים יש לו מאביקים משלו, מאביקים אחרים ויש גם מגוון המאביקים וזה עוד סוג של מיגוון. חוץ מזה צריך כמובן גם מים והמים כפי כולנו יודעים באים מן הגשם אבל לא כל מי הגשם מגיעים למים שבהם משקים את הצמחים כי חלק גדול ממני הגשם הופך לשטפון ורק חלק אחר נכנס לתוך הקרקע מחלחל אל תוך הקרקע ובסופו של דבר מגיע למאגרים ומהם אנחנו לוקחים את המים.

מה קובע מה ילך לשטפון ומה ילך למאגרים ומה ילך ויתנדף וכו'. עוד של מיגוון ביולוגי, זוהי התכסית של הצומח, שנמצאת על המדרונות האלה והתכסית הזו היא בעצם זו שעושה את מה שנקרא בקרת המים, זו הבקרה על חלק המים שיילך מן הגשם אל כל אחד מן המקומות כולל המקומות בהם אנחנו משתמשים לשתיה ולהשקיה זאת אומרת שהתועלות שאנחנו מקבלים מן הצמחים שנמצאים על המדרון הזה הן מילוי של אקוויפרים, מניעת שטפונות וגם היות שהשטפונות מסיטים את הקרקע אז מדובר פה גם על שמירת קרקע.

התכסית הזו מטפלת לא רק בשדה החקלאי אלא היא מטפלת גם באטמוספירה, הצמחים פולטים חמצן אל האטמוספרה וזה החמצן שאנחנו נושמים, הם קולטים פחמן דו חמצני מן האטמוספירה הוזה מסדר את האקלים פחות או יותר ומביא לכך שהוא יהיה חם מדי או קר מדי אז אותה התכסית הצמחית שמטפלת בבקרת המים היא גם מטפלת באספקת חמצן ובבקרת האקלים, בין אם זה גלובאלי -כמו אפקט החממה שאתה ציינת או גם ברמה המקומית, אז אם אנחנו מסתכלים עכשיו על כל הדברים האלה שצבועים פה בירוק בהיר, אלה הם המגוונים השונים שכולם הם הם המגוון הביולוגי וכל מה שכעת יהפוך לכחול הוא התועלות שאותו מגון ביולוגי מספק לנו, או לפחות חלק מהן, החלק העיקרי במערכת שאתם רואים כאן.

מהן התעלות האלו? למה הן שייכות? מהם הכינויים? איפה אנחנו שמים את התועלות האלו? אם אנחנו מסתכלים על המדרון הזה יחד עם עם המיגוון הביולוגי שחי בו אנחנו רואים מהי מערכת אקולוגית וגם העמק הירוק הזה, גם הוא היה פעם מערכת אקולוגית כזו אבל אנחנו הפכנו אותו למערכת אקולוגית חקלאית וגם זו מערכת אקולוגית כך שלמעלה יש לנו מגוון ביולוגי טבעי ולמטה גם ובעיקר מגוון ביולוגי חקלאי.

יש לנו מערכת אקולוגית טבעית ויש לנו מערכת אקולוגית חקלאית והדבר החשוב לזכור הוא שאין מערכות אקולוגיות ללא מגון ביולוגי ואין מגוון ביולוגי אלא במערכות אקולוגיות. לכן, התועלות של המגוון הביולוגי, אנחנו קוראים להם שירותים של המערכות האלו ושירותי המערכות האקולוגיות, הם אספקת מזון ועכשיו אנחנו גם רואים שהשירותים של המערכות האקולוגיות הטבעיות הם רבים ומגוונים.

חוץ מאלה, ישנו עוד שירות אחד שאתה הזכרת אותו גם כן והוא הציפורים, ששרות לנו בבוקר ובערב, הכלניות שאנחנו הולכים לקראות אותן, כל אלו שנמצאות תחת הקטגוריה של שירותים תרבותיים ומדובר פה על נוף, על נופש בחיק הטבע, על השראהף על חינוך וגם על מדע כי בסופו של דבר זו ועדת המדע.

נחזור לתכנית הלאומית וזה תוכן העניינים שלה. כמובן שאני לא אשטח לפניכם את כל התכנית. כל שאמרתי הוא חלק ממה שכתוב בפרק הראשון ושאר הפרקים מדברים על הבעיות שיש עם המגוון הביולוגי, מה עושים אתו ומה ראוי לעשות עם המגוון הביולוגי ועכשיו בא הענין העיקרי שבשבילו באנו לכאן והוא היישום, איפה היישום? אז למעשה זה שאני עומד כאן לפניכם הוא חלק מן היישום משום שהדבר החשוב ביותר ביישום זה מה שהתכוונתי לעשות וזה לדבר על מקבלי ההחלטות ובמקרה הזה מעמבבי מדינות, להטמיע בהם את הערך הקיומי של המגוון הביולוגי בכל המיגזרים ובכל הרמות של ישראל. אני לאי ודע אם הצלחתי בזה כי אני רואה כאן כסאות ריקים אבל יש כסא אחד שהוא מלא והוא יעשה את שאר העבודה.

מהם המסרים של התכנית? קודם כל אם לתמצת את מה שכבר אמרתי אז נאמר כפי שכתוב כאן: באמצעות המגוון הביולוגי המערכות האקולוגיות של ישראל מספקות שירותים שהם שירותים תומכי חיים לכל האוכלוסיה וחשוב לדעת שהמערכות האלו האקולוגיות האלו ימשיכו לספק לנו שירותים, כל זמן שאנחנו לא נחצה את הקו האדום של המימדים שבהם אנחנו נוגסים בשטחים שבהם נמצאות המערכות האלו כי המגוון הביולוגי, מה שהוא בעיקר צריך הוא הרבה שטח, אנחנו נמשיך, כאמור לקבל מן המערכות האקולוגיות של ישראל שירותים אם לא ננגוס יותר מכמות מסוימת מן השטח וגם אם לא נשפיע השפעות חיצונית שבאות מחוץ לשטחים המוגנים ולשטחים הפתוחים אל תוכם.

לכן חשוב לומר, שרק אם נחצה את הקו האדום על ידי פיתוח אז תיפגע אספקת השירותים על ידי המגוון הביולוגי, אספקה במידה כזו שהפיתוח בעצם יפגע בעצמו. אותו הפיתוח שפגע במיגוון הביולוגי -מעבר לרמה מסויימת של פגיעה כי אנחנו כל הזמן פוגעים אבל עדיין מקבלים שירותים, מעבר לקו האדום הזה הפיתוח הזה יפגע במגיוון הביולוגי ולכן יפגע בסופו של דבר בעצמו וזה ישפיע על רווחת האדם. כדי למנוע חציה של הקו האדום צריך להטמיע את הערך ואת הצרכים של המיגוון הביולוגי גם בהליכי קבלת ההחלטות בכל מה שנוגע לפיתוח וגם בהליכי התכנון.

התנאי הבסיסי להשגת היעד הזה, הוא פיתוח של אוריינות של המגוון הביולוגי והחינוך של הציבור על כל מגזריו.

עם האוריינות הזו, כפי שאתה ציינת, יש לנו בעיה אתה כי אנחנו לא יודעים איפה נמצא הקו האדום. אנחנו לא יודעים אילו מערכות אקולוגיות נותנות לנו איזה שירותים ואיפה הם אנחנו לא יודעים מהם הרכיבים של המיגוון הביולוגי שתומכים באיזה שירותים ומה הקשר המדויק בין המגוון הביולוגי על רכיביו השונים לבין השירותים השונים אז את כל הדברים האלה אנחנו לא יודעים ונשאלת השאלה כיצד תינתנה התשובות לשאלות האלו. וחשוב לדעת שחוסר הידיעה שלנו לא נובע מחוסר ידע, כי יש המון ידע שהמאפשר לתת תשובות לרוב השאלות האלו -לפחות באופן חלקי אלא מה, למה אין בעצם תשובות לשאלות האלו, קודם כל משום שהשאלות האלו לא נשאלו, דבר שני הידע הקיים הוא מבוזר, הוא לא מפוזר אלא מבוזר, הוא נוצר על ידי דיסציפלינות שונות ועוד, הוא בהרבה פעמים אפילו נצור בארגונים שונים. אז מה אנחנו עושים?

ההצעה של המשרד להגנת הסביבה, שנובעת מן התכנית הזו, היא לתכנן ולבצע פרויקט לאומי שנקרא הארכת המערכות האקולוגיות של ישראל. אני רוצה לומר בדיוק מה זה ובקיצור נמרץ, זה פרוייקט של שלושה שלבים שהוא מבוסס על ידע קיים, זה לא פרוייקט מחקרי אלא פרוייקט שמבוסס על מדע. השלב הראשון שלו זה מצב מגמות, איזה מערכות מספקות איזה שירותים ואיפה הם, מי והיכן המשתמשים בשירותים, מה המצב של השירותים של המגוון הביולוגי, באילו רכיבים המגוון הביולוגי מעורב באספקה שלהם, מהם הגורמים לשינוי במצבן של המערכות, של המגוון ושל השירותים ומה המגמות שלהם? ולאחר מכן אפשר לעשות, אחרי שימוצה המידע הקיים בנושא, תרחישים, אפשר יהיה לייצר תחזיות לעתידים אפשריים במצב של המערכות, ושהם מבוססים על תרחישים חליפיים אבל אפשריים של התנהלות המדינה, הכלכלה והחברה. לבסוף, הפרק האחרון הוא תגובות, אפשר לסקור וצריך לזכור את היעילות של תגובות שהשתמשנו בהן בעבר על מצבו של המיגוון הביולוגי ועל הכלים המתאימים לטיפול במיגוון הביולוגי לאור התרחישים.

הפרוייקט הזה נראה מורכב אבל הוא יחסית פשוט. מדובר על צוות רב תחומי שיאסוף ויעביר את המידע הקיים, ישלוף ממנו רק מה שרלבנטי לעיצוב מדיניות בתחומי המיגוון הביולוגי ועל מנת שאמנם יעשה שימוש במוצרים של הפרוייקט הזה, התהליך הזה צריך להיות אמין מבחינה מדעית ולגיטימי מבחינה פוליטית. האמינות המדעית שלו היא באמצעות שיפוט של עמיתים ואנחנו מכירים אותו אבל הלגיטימיות הפוליטית צריכה לבוא ממעורבות של משרדי הממשלה השונים. ניסיתי לבדוק איזה משרדי ממשלה ובסוף מצאתי שבעצם כולם, יהיו מוכנים להשתתף בתהליך הזה, בהשגת האמצעים לפרוייקט, במעורבות בתכנון הפרוייקט, בהשגחה על ביצוע הפרוייקט, כך שבמהלך התהליכים האלה הם ירגישו בעלות על הפרוייקט הזה ותחושת הבעלות הזו היא שתביא לכך שבעצם בסופו של דבר היעדים של הפרוייקט הזה ימומשו על ידי כל המשתמשים בתוצאות הפרוייקט.

בסיכומו של דבר הייתי מציע שוועדת המדע תוציא קריאה לממשלה לממש את הפרוייקט הלאומי להערכת המערכות האקולוגיות משום שהפרויקט הזה הוא בסיס לכל מה שהתחילו כבר לעשות למימוש התכנית הזו אבל גם, ובעיקר, לכל מה שייעשה אחר כך. תודה רבה.

גם אני הכנתי מצגת וגם אני רוצה להצטרף לברכות.

אני לא רוצה שנצא מכאן בהרגשה שאלמן ישראל כי לא אלמן ישראל, יש ארגונים שעושים עבודה ואנחנו באמת מתקדמים לקראת עשייה בהתאם לקווים שהתכנית הלאומית למיגוון ביולוגי מכתיבה, שאנחנו כולנו היינו חלק מן הכתיבה שלה.

לו היו אומרים לי להציג רק שקף אחד מתוך המצגת הייתי מציג את זה ולא בגלל מה שכתוב בו אלא רק בגלל הלוגו. יש פה סמלילים ושל כל הארגונים וזה משקף את הנושא שנקרא מארג ומארג זה ארגון חדש וולונטרי שהוקם שבסופו של דבר אנחנו רוצים שיפסיק להיות וולנטרי אלא יהיה תחת החלטת ממשלה, החלטת מחליטים והוא מאגד בתוכו את הדברים שרואים כאן ואפשר להתחיל למנות אותם, מגורמי חוץ כמו הרשת העולמית ותחנות המחקר, את משרד המדע את משרד הגנת הסביבה, את משרד החקלאות, הקרן קיימת לשיראל, את רשות הטבע והגנים -שאני מייצג אותה פה ואת האקדמיה הלאומית למדעים שחשוב שהם יהיו הדוברים הבאים כדי להעביר את מה שיש לאקדמיה הישראלית למדעים לומר לארגונים שהם אחראים על הביצוע.

נתחיל מאתרי המחקר, אפשר לראות כאן שבישראל יש אתרי מחקר לא מעטים, אלה הנקודות האדומות מצד ימין, אנחנו חלק מרשת אירופאית של אתרי מחקר, כשיש רשת עולמית של אתרי מחקר, זאת אומרת יש פה רשת גדולה מאד של מחקר, גם של השגת מידע מקומי וגם החלפת מידע עם אתרי מחקר ברחבי העולם.

אנחנו במארג, שהוא התאגדות וולונטרית של ארגונים שאחראים לניהול של השטחים הפתוחים, הבנו שאנחנו צריכים משהו כזה רק אחרי שהטמענו שבישראל יש רק סט אחד של שטחים פתוחים. אין שטחים שלי, שטחים של קק"ל ושטחים של חקלאים אלא בעצם כל השטחים הפתוחים הם של מדינת ישראל ואנחנו רק זרוע מבצעת ואנחנו צריכים לשפר את שיתוף הפעולה בינינו וזה בעקבות התכנית הלאומית כדי להשיג דברים יותר טובים ולקבל החלטות יותר טובות בהקשר של חקלאות, יער, תכנון ושמירת טבע.

ניגשנו לכתוב דוח מצב הטבע. אני מניח שיש עמנו אנשים שידברו על זה. מסתבר שאין זו משימה פשוטה ואורי נגע בענין לא מפני שחסר מידע אלא משום היה חסר בסיס משותף כי אני בשמורות הטבע רוצה לשמור על דבר אחד, הקרן הקיימת רוצה יערות או משהו אחר, החקלאים רוצים לשמור על משהו אחר וכולם דנים באותם שטחים פתוחים זאת אומרת, יש לגרום לכך שזו תהיה הסתכלות אחת ויותר מזה, אנחנו, שומרי הטבע, תמיד הסתכלנו על שמורות הטבע והגנים הלאומיים והיערות עד שהידקנו קשרים עם האירופאים והם אמרו שאנחנו לא נורמאלים כי אצלם המגוון הביולוגי הוא שטחים חקלאים והורו לנו לדבר מיד עם משרד החקלאות ואני שמח שנציג משרד החקלאות נמצא גם כאן. אמרנו את זה בעבר, ב 2000 הוצאנו תכנית למסדרונות אקולוגים שזה אומר לשמור על שטחים רצופים וגדולים שיש בהם שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ושטחים חקלאיים, לא הטמענו את זה שאנחנו צריכים גם לעבוד ביחד ולא רק לעשות מפות ולקח לנו הרבה זמן להוציא את התובנה הזו משנת 2000 לפועל ואת זה אנחנו עושים בשלש ארבע השנים האחרונות.

נסענו לדרום אפריקה לסיור כדי ללמוד. בדרום אפריקה אחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם בשמירה על טבע ובשמירה על מגוון ביולוגי, וזה מה שקורה כשמשקיעים מעט כסף באנשים אז יש כסף לטפל בדברים אחרים וזו תוצאה של האפארט הייד אבל יש שם שמירת טבע יוצא מן הכלל.

הבנו מהם שצריך דוח לשמירת טבע. דוח למצב הטבע. בשביל להביא דוח למצב הטבע צריך בסיס נתונים טוב. צא וראה שיש לנו בסיס נתונים טוב כי הקרן הקיימת היא בסיס נתונים טוב אבל אנחנו לא מדברים אחד עם השני, אנחנו לא אוספים באותן שיטות ולא מסתכלים על אותם דברים והבנו שאנחנו צריכים ניטור ברמה הלאומית ולהוסיף לזה מחקר כשברור לנו שהנהנים מכל מצב הטבע הזה ודוח מצב הטבע הזה הם הממשלה והציבור הרחב וההטמעה של המידע שנמצא שם תשרת באופן ישיר את מקבלי ההחלטות לגבי ניהול השטחים. זה המבנה של המארג ואלה הלקחים מדרום אפריקה, שמלמדים על הצורך בניטור ובמחקר כדי שייווצרו בסיסי מידע.

כל אלה יצטרפו לדוח וכל אלה אמורים להיות מוטמעים כאשר המטרה המוצהרת היא שיפור המימשק ושיפור הקיימות בכל השטחים הפתוחים, בשמורות הטבע, ביערות ובכל השטחים האחרים.

סייימנו שלב א' של המארג הזה ואנחנו מציגים את זה פה כי אנחנו נכנסים לשלב ב' ופה נזדקק ל עזרתכם.

יש לנו מחקר והוא עוסק בחקלאות ובנושאים חקלאיים, במיגוון ביולוגי, בייעור, בשמירת טבע, יש פה דיווחים מדעיים ברמות גבוהות ביותר, פרסומים בכל העולם, ומן הבחינה הזו אנחנו בסדר, לא מספיק, יש תמיד מקום להשתפר.

יש לנו תכנית והיא עדיין רק תכנית לניטור ברמה הלאומית ואני לא אכנס לפרטים של תכנית הניטור, יש פה חוברת ואני מניח שהיא גם בידך, ויש פה הבנה לגבי הייחוד של ישראל ויש לזכור שישראל מחברת יבשות, את יורו אסיה ואת אפריקה ותיארת יפה את נושא הנדידה ואפילו בתנ"ך הנדידה מוזכרת בצורה מאד מעניינת בספר איוב, אז ישראל היא מקום מאד מרכזי לנדידה הזו ואנחנו באמת מחברים בין הדברים ותכנית הניטור אמורה לתת לזה ביטוי.

יש פה מודל קונספטואלי מאד ברור, יותר טוב ממה שקורה ממדיניות אירופה ואנחנו עובדים היום עם מדינות אירופה על תכנית ניטור וכשהם שמעו על המארג הם אמרו שהם גם צריכים להקים דבר כזה אבל להם יש יותר כסף מאתנו ואפרופו הענין של הכסף, עוד מעט נדבר, ואנחנו כבר יש לנו דוח דוגמה ראשונה לדוח מצב הטבע שהתפרסם כבר ב 2010 וגם זה נמצא פה ויהיה –אני מקווה- מי שידבר על זה פה ושמתי פה מצד שמאל את הדוח הגרמני שהוא דוח מצוין והדוח שלנו לא נופל ממנו. וזה עוד לפני שיש לנו תכנית ניטור זאת אומרת, כמו שאמר אוריאל, הידע קיים ואנחנו צריכים רק להניף אותו ואנחנו צריכים עזרה בעיקר בנושא התקציבי כדי לקדם את זה.

בשלב ב' קודם כל יש להפעיל את תכנית הניטור הלאומית ודרך אגב היא המלצה בתוך דוח של המשרד להגנת הסביבה ותרשה לי, אחרי שהחמאנו לך כל כך, תרשה לי לחלוק עליך, כי בדוח הזה יש הרבה מאד המלצות יישומיות, הרבה מאד, אחת אחרי השניה ורק צריך ליישם אותן. אלי צריך ליצור את הדרייב כדי להפעיל את זה.

שוב, לא אלמן ישראל, יש גם יישום ונכון שהיישום הוא לא לאומי מספיק, לא רחב מספיק ולא גורף מספיק. אנחנו חייבים בשלב הבא להרחיב את הקשר עם החקלאות כי אנחנו מבינים לאט לאט, עד כמה החקלאות היא חלק, ושימור המגוון הביולוגי בחקלאות הוא חשוב ביותר, אנחנו נכנסים לניטור של המגוון הביולוגי בים וגם היום יש כזה שמבוצע על ידי רשות הטבע והגנים, יש ניטור אבל הוא לא מספיק וכולם מסכימים על זה שהוא לא מספיק ויש להקפיץ אותו שלב קדימה ולבצע הטמעה מלמעלה עד למטה בין מקבלי ההחלטות.

אנחנו משתמשים באמצעים ושמתי כאן את התמונות היפהפיות האלו, גם בגלל שהן יפות, מתוך מחקר של דר' נועם לוי מן האוניברסיטה העברית, ייצר אותן עם צוות המחקר שלו, ואפשר לעשות דברים נהדרים עם לוויינים, אפשר לעשות מעקב ברמת העץ הבודד כפי שבתמונות משמאל ומעקב אחרי שריפות בדרום רמת הגולן, כל הכתמים האלו מימין הם שריפות, אפשר לתעד אותן, למפות אותן, לבצע ניתוחים בקנה מידה ארצי של מיון, קלאסיפיקציה ועוד.

יש לנו היום כלים אמיתיים כדי לעשות את זה אבל אנחנו צריכים עזרה. ואנחנו נמצאים במבנה גדל למדי ואתחיל מלמטה למעלה. יש וועדות שונות שעוסקות בנושאים שונים שביחד יכסו חלק ניכר מן ההמלצות שנמצאות בדוח של המשרד להגנת הסביבה, החל מן השירותים האקולוגיים שאורי דיבר עליהם עכשיו וכלה בניטור שפתחתי בו, זה נמצא תחת המִטריה של האקדמיה הישראלית למדעים ואם יורשה לי הייתי ממליץ שכעת האקדמיה הישראלית למדעים תסביר למה היא בכלל הולכת לשתף פעולה עם גוף ביצועי כמו רשות הטבע והגנים או קרן קיימת ועם משרדי הממשלה כשלכאורה היא במגדל השן.

נדרש הרבה כסף. התכנית עולה חמישה מליון שקל בשנה וזה בעצם לא הרבה כסף, זה לא בשמים. בתקציבי המדינה הסכומים לא נחשבים "בשמיים" ומה שהכנסת יכולה - - -

מי מרכז את זה, מי החליט?

כרגע המארג הוא קבוצה וולונטרית, יש לנו מנהל ושותפים בה ותורמים לה כסף ועושים matching עם קרן קיימת לישראל והמשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, אנחנו עובדים חזק מאד על משרד החקלאות, אנחנו מקווים לצרף את משרד התשתיות ויש לנו כרגע, עובדים גם עם תרומה גדולה שהתנאי שלה הוא שבעוד ארבע שנים התרומה לא תהיה אלא גיבוי מממשלת ישראל ולכן דיברתי בתחילה על הרצון שלנו בהחלטת מחליטים בממשלה, שתקדם את זה וכדי שזה יהיה מעוגן. כמו שכתוב כאן יש גורם נוסף במארג הזה, פרט לגופים הסטטוטוריים שנמצאים היום והוא גוף וולונטרי שהקמנו, צריך למסד אותו, לקבוע אותו ולהשיג ביחד תקציבים חדשים ואני חושב שזה הזמן ואפשר לעשות את זה כבר מחקר בבוקר, כי כבר הכל קיים. מודה לכם על ההקשבה.

בוקר טוב. אני מברך על קיום הדיון ואני פה מדבר כאיש אקדמיה שעוסק בתחום וגם בתור מי שעמד בשנים האחרונות בראש וועדה בקרן הקיימת והיה אחראי על הייעור והשטחים הפתוחים. ואני חושב שהדיון היום הוא חשוב אבל הבעיה העיקרית שאנחנו רואים היא שאנחנו מתייחסים לזה כאל עוד בעיה ולא רואים את חומרת המצב.

יש איזו אנלוגיה שאנשי סביבה אוהבים להשתמש בה והיא הצפרדע וחוסר היכולת שלה להרגיש הבדלים קטנים בטמפרטורה ולכן, אם זורקים את הצפרדע אל תוך המים הרותחים היא מסוגלת לקפוץ החוצה אבל אם זורקים את הצפרדע לתוך מים פושרים ומעלים לאט את הטמפרטורה שלהם אז הצפרדע תתבשל כי היא לא מרגישה הבדל קטן בחום ומכאן, למיגוון הביולוגי שבו השינויים או הנסיגה או ההתדרדרות הם איטיים אבל הרסניים וכשאנחנו לא רואים הרי אנחנו בעצם כמו הצפרדע ואגב, גם הצפרדעים בארץ, הולכות ונעלמות.

אדגים מן הצבאים, סמל הטבע הישראלי. קראתי השנה על השמחה שהיתה בספירת הצבאים, משום שהמספר עלה לעומת שנים שקדמו והשנה נספרו מאתיים חמישים ואחד צבאים אבל, השמחים שכחו לציין שלפני עשרים שנה היו ארבעת אלפים וחמש מאות בגולן.

לגבי יערות, אני רואה שככל שהזמן עובר הנסיונות לנגוס ביערות ולפגוע בערכי הטבע היחודיים שבהם הולך וגדל, נקח לדוגמה את איזור ירושלים, שם המקום הכי חשוב למיגוון הביולוגי בכל האיזור הוא מצפה נפתוח, ולפי הסקר האחרון יש בו חמש מאות מיני צמחים, למעלה ממאה סוגי צפורים וששים פריטים של צבאים. האיזור אמור -לפי עירית ירושלים, להפוך לשכונה, והעיריה רוצה לוותר על תכנית מתאר ארצית 22. כמו שם גם במערב העיר, העיריה רוצה לסלול כביש שיחצה לחלוטין את יער ירושלים, וכן הלאה ואני חושב שאנחנו בתור קרן קיימת מגיעים אט אט למסקנה שהגיע אולי שלב לעבור למצב קצת יותר לוחמני משום שהמצב הנוכחי -הוזכרו פה המסדרונות האקולוגיים- הם ילכן ייעלמו ואנחנו נהיה דור שיסתכל אחורה ויודה שאיפשר הרס הטבע, ודאי במרכז הארץ אבל אולי גם באיזורים אחרים ולכן, הצעתי היא שנתחיל להתייחס לסוגיה הזו כאל משבר אמיתי ולמקד ולמפות את אותם איזורים שהם רגישים במיוחד, במאמץ לתת להם הגנה סטטוטורית.

בתור תושב מודיעין, אני אומר שאם העיר תאוחד, מ 120,000 איש ל 250,000 אזי הגבעות הדרומיות שמהוות היום מסדרון אקולוגי אחרון, מול גדר ההפרדה, ייעלמו ויחד אתם עולם טבעי שלם וכל מה שאמרנו פה וכל הדוחות וכל הוועדות כבר לא יהיו שווים הרבה ולכן הקריאה שלי פה היא שכל הגופים שהיום מדברים ועובדים ביחד יתחילו למפות את האיזורים ואני חושב שאנחנו מבינים שלא רק כמות השטח היא חשובה אלא גם איכות השטח ויש שטחים איכותיים שאינם מוגנים ואינם נמצאים בשמורת טבע עלינו למפות אותם ולבוא עכשיו בצורה מאד מאד אגרסיבית לקראת הכרזות נוספות על יערות ושמורות. אחרת נפסיד במלחמה הזו כי המגמות אינן חיוביות, ועם כל הדוחות ומצב הטבע אם אנחנו מסתכלים בראיה היסטורית ובגדול אנחנו אמורים להיות מאד מאד מודאגים.

אנחנו מדברים פה אל עצמנו כי כפי שאנחנו רואים רובנו פה באים מתוך התחום ואני אנסה לומר מספר דברים שלגביהם הכנסת יכולה לעזור לנו ובהמשך מספר דברים שבהם אנחנו יכולים לעזור לעצמנו ולמגוון הביולוגי.

הדבר הראשון -וגם אוריאל דיבר עליו, הוא פערי הידע ויש לנו אכן בעיה של פערי ידע, שאנחנו מנסים להתמודד אתה, אפשר להביא דוגמאות קונקרטיות כמו שאנחנו לא יודעים עדיין להתמודד עם מינים מתפרצים, אנחנו לא יודעים מהו אותו גודל אוכלוסיה מינימלי שאני חושב שאוריאל הזכיר שהוא כתוב ויש לנו פעמים רבות בהן אנחנו לא יודעים להגיד למקבלי ההחלטות ולמחוקקים, את המידע הנכון ולתת לכם תשובות.

יחד עם זאת, אנחנו כן קובעים, כמו שגם אוריאל אמר, שתעזרו לנו להשיג את הידע הזה. אחת מן היוזמות עכשיו היא מה ששרית הציגה, חמישים שאלות המחקר החשובות למדיניות שמירת טבע בישראל, זוהי יוזמה בכיוון שיכולה באמת לעזור לנו בפתרון של פערי הידע אבל, יש דברים שלגביהם בהחלט צריך לעשות כמה שינויי גישה ופה הכנסת נכנסת בנוסף לעזרה תקציבית ועזרה חינוכית בענין של פערי ידע, אדגים, והדברים הם כאלה שחברי הכנסת יכולים לקחת אותם כפרויקטים אישיים ולקדם אותם. שיקום אקולוגי, למשל, אחת הבעיות הגדולות ביותר שיש לנו היום היא אובדן שטחים פתוחים והאובדן הזה, לפי הדוח, ולפי היכרותנו אותו הוא אחד מן הגורמים העיקריים לאובדן של מיגוון ביולוגי בישראל. מצד שני יש לנו שטחי חקלאות שהולכים ונעזבים והופכים לכל מיני שימושי קרקע אחרים.

שתהיה החלטה, שתהיה מדיניות, ששטחי חקלאות -שברך כלל יושבים על איזורים הכי פוריים שיש בארץ ובעולם בכלל, ששטח חקלאות ששוחרר ילך לטבע, יחזור לטבע, ישוקם לטבע ולא ילך למחסנים ולא ילך לכל מיני שימושי קרקע אחרים.

אתם יכולים לעשות בחקיקה של מינים פולשים. יש בעיה חמורה עם מינים פולשים, החזקה לא מספקת, חקיקה צריכה לעצור כל כניסה של צמחים ובעלי חיים באופן מוחלט וללכת לכיוון ההפוך של לאשר ספציפית את אותם מינים שאפשר לאשר בכל פעם שתוגש בקשה. אפשר לעשות שינוי חקיקה, זה מאד מאד יעזור בתחום הזה. שהוא פגע גדול מאד ובעל השפעה גדולה על המיגוון הביולוגי.

מחר יהיה כאן דיון על חולות סמר, בוועדות הכלכלה, נסיון אחרון להציל את חולות סמר. יש לנו, לאנשי שמירת הטבע ולאנשי האקדמיה, בעיה חמורה עם מינהל מקרקעי ישראל ויש לשימה על השולחן. יש בעיה חמורה. גוף שאחראי על שטחים גדולים ממדינת ישראל והנציגות של האינטרס של המיגוון הביולוגי בקרבו היא אפסית. וזה לא ייתכן, פשוט לא יייתכן שגוף כזה חשוב, כל כך משפיע, ועושה כמעט ככל העולה על רוחו במכירה של אדמות.זה דבר שגם אתם יכולים לעזור בו.

דוגמה נוספת שבו חקיקה יכולה לעזור, יש בעיה גדולה בארץ עם מזבלות, שמעודדת מינים מתפרצים ויוצרת מפגעים גדולים ומשפיעה על המיגוון הביולוגי. צריך בחקיקה, לפתור את הענין הזה.

והחינוך שדובר עליו פה. וכאן אני פונה לקולגות שלי, יושבים פה נציגים של מוסדות אקדמיים ואנחנו באים עם הרבה מאד בקשות, איפה אנחנו? איפה אנחנו? איך אנחנו, כותבים דוחות ומדברים על מיגוון ביולוגי, אנחנו בתוכנו, גם באוניברסיטאות שלנו -אני מדבר לא רק על כלל האוניברסיטה אלא רק תלמידי ביולוגיה, כמה מהם מחוייבים לשמוע היום קורס בשמירת טבע ובשמירה על המיגוון הביולוגי? אני יודע שאצלנו יש את זה, הסטודנטים מחוייבים אבל אצלכם, אתם כבר פרופסורים ואתם כבר בקביעות, תחליטו אצלכם שזה יתחיל קודם אצלנו באוניברסיטאות החינוך ואז נוכל לחנך את כל המדינה.

אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב, אבל צריכים להחזיר אותו קצת למקומות שאוריאל התחיל אתם בבוקר. יש איזושהי תחושה שיש פה שני גורמים שצריכים לדבר אחד עם השני, האחד הוא שומרי הטבע והשני הוא גורמי הפיתוח, וכל אחד נמצא בצד אחר של המיתרס.

התפיסה של המיגוון הביולוגי, מדברת על משהו שונה לגמרי לפיו המתרס הזה יורד וגורמי הפיתוח או גורמי הממשלה, גם המיגזר הציבורי אתם וגם המיגזר העיסקי וכולם מבינים שהאינטרס שלהם לשמור על מיגוון ביולוגי בשביל המטרות שלהם ולא כדי לשמור על איזושהי שפירית או צמח נדיר וזה משהו שנקרא נושאים חשובים וערכיים ואילו דווקא אנחנו, כחברה להגנת הטבע אומרים היום אמירה קצת אחרת לפיה, אנחנו בתור ציבור ישראלי, אם לא נפנים את העובדה שזה אינטרס שלנו בכל התחומים, בריאות, כלכלה, חקלאות, חינוך אם לא נבין שהמיגוון הביולוגי הוא התשתית של מה שאנחנו מתקיימים עליו פה, אנחנו נהיה בבעיה.

דיברו כאן הרבה על פערי ידע. אין ספק שיש פערי ידע מאד מאד גדולים אבל מצד שני, אנחנו יודעים מספיק בשביל לדעת לפחות איך להתנהל עד שיהיה לנו את כל ידע. אנחנו ממשיכים להתנהל עוד שנתיים או חמש נהיה הרבה יותר חכמים בתחומי הניטור והמיגוון הביולוגי אבל עד אז נאבד נכסים רבים עליהם צריך לשמור לכן, אתן כאן נתונים לגבי מה שקורה היום בעולם מבחינת התנהלות של מדינות והמדיניות שלהן בכל התחומים ואולי נלמד מהן משהו.

הכלי הראשון שצריך לטפל בו הוא נושא החקיקה. החקיקה ברחבי העולם מאד מתקדמת, היום אנחנו עושים בחברה להגנת הטבע פרוייקט שמנתח את החקיקה בעולם, מנתח את החקיקה בארץ ומנסה להביא איזושהי הצעה לחקיקה שתומכת במיגוון הביולוגי ושוב, לא כדי לשמור על מין נדיר כזה או אחר בהכרח אלא כדי להגן על התשתית של הקיום שלנו בישראל.

התחום הראשון שיש לטפל בו הוא, כאמור, חקיקה ולא רק חקיקה פרטנית אלא גם רחבה שמטפלת בנושאים הללו מלמעלה.

לשאלת יושב הראש, יש מיגוון של נושאים והם מתחילים עם חקיקה מטריה, שמדברת על חוק מיגוון ביולוגי, ברמה העקרונית, יש את המיגוון הביולוגי וכשעושים פעולות וצריך לשמור עליו. באנגליה ובארצות הברית, למשל, יש חוקים לפיהם כל רשות ממשלתית, ומבחינתם מדובר בכל הרשויות מוועדת תכנון ופקיד ממשלתי כזה או אחר ועד שרים בממשלה, כולם צריכים, לפני שמקבלים החלטה, לבדוק מה ההשפעה על המיגוון הביולוגי ולראות אם לא פוגעים בו והאם כן אפשר לשמור עליו.

סוג אחר של חקיקה מדבר על תמריצים לשמירה על מגוון ביולוגי בחקלאות למשל. חקלאים מחזיקים שטח נרחב שהוא שטח מדינה והוא אמור להיות אצלם אבל באים ובדוקים איך אפשר לעבוד עם החקלאים ולפתות את החקלאים לעשות את החקלאות בצורה קצת אחרת כך שהיא תשמור על המיגוון הבילוגי וכדרך אגב תייצר מזון יותר נקי.

הוזכרו כאן, המינים הפולשים. כדי למנוע צמחים או בעלי חיים זרים לישראל לחדור למערכת שלנו ולשבש את האיזון פה, ששוב, פוגע לראשונה בבריאות ובחקלאות, מי שגר באזור המרכז ודאי מכיר את היתוש עם הפסים הלבנים הנמר האסיאתי, זה מין פולש שהוא מעביר מחלות קטלניות ביותר כמו קדחת מערב הנילוס וכדי לטפל בנושאים האלה יש לעשות קודם כל חקיקה מכוונת ומסודרת שתטפל בבעיה.

לשאלת יושב הראש, היתוש הגיע כנראה עם מכולה, עם צמיג של מכולה, צמיג שהיו בו כנראה קצת מים, ואדגים מניו זילנד שיכולים להתעסק עם נושאים כאלה ושם הבינו שכדי לשמור על האיזון האקולוגי שם צריך לבדוק מה שנכנס למדינה ושם למשל יש גופים שלמים שבודקים כל הנכנס למדינה, מבחינת סחורות וכד'.

החקיקה בארץ בתחום הזה היא מתמקדת בתחום של מניעת נזקי חקלאות ולא מתמקדת בהיבט הרחב של נזקים לבריאות בפרט ולמיגוון הביולוגי בכלל והתחום הזה היום הוא כמעט פרוץ. יש דברים שנעשים בעיקר בתחום החקלאי אבל, בתחומים האחרים שקשורים לבריאות, ולמיגוון ביולוגי הם תחומים די פרוצים ובהחלט יש מקום לשפר אותם. ואני אומר את זה ממקום שרואה שאפשר להתקדם אתם הלאה.

תחום שמושם עליו דגש חזק מאד בעולם, הוא הליך קבלת החלטות. כיום בישראל יש שורה ארוכה של החלטות שמתקבלות בלי שום בדיקה סביבתית לגבי ההשפעה שלהן על המיגוון הביולוגי. מפעלי ניקוז, החלטות ממשלה, מדיניות אנרגיה, שעליה אפשר להניח סימן שאלה ולשאול אם יש דבר כזה בישראל, סובסידיות חקלאיות, איזה סוג של דיג, למשל, אנחנו עושים ואיך אנחנו מתמרצים את הדייגים לעשות כך או אחרת, האם זה מסתדר, יבוא וסחר, משק המים, החלטות שמתקבלות בלי שאף אחד שואל את השאלה, כמו שבחוק התכנון והבניה אותו ציינת שואלים, מהי ההשפעה על המיגוון הביולוגי. בעולם יש ספרי חקיקה מאד מאד רציניים שדורשים ממקבל ההחלטה לבדוק קודם כל בהליך מסודר מהי ההשפעה על המיגוון הביולוגי וזה דבר שאנחנו מאד רוצים שיהיה גם בישראל. תסקירים ואיסטרטגיה של מדיניות.

אמנם זוהי כאן ועדת מדע והנושא הוא כלכלי אבל התחום הכלכלי הוא בעצם המפתח, היום הבעיה של המיגוון הביולוגי מתחילה נגרמת כל כך שאין מחיר אמיתי לשירותים שאנחנו מקבלים מן הטבע והיום בעולם עובדים הרבה על תימחור השירותים שאנחנו מקבלים מן הטבע, לשים עליהם תג מחיר ולהכניס אותו אל תוך קבלת ההחלטות שלנו ואז אנחנו מתחילים לשלם את המחיר במקום שהדור הבא ישלם מחיר על דברים שכבר לא יהיו לו.

לפני שנה, התקבלה בישראל החלטה מאד משמעותית לפיה, במסגרת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, יקדישו אחוז מנכסי המדינה לקרן שטחים פתוחים שבין השאר תסייע ברכישת שטחים למטרות של שמירת המגוון הביולוגי, הקרן הזו טרם קמה כי יש דיונים על התקנות בין השר להגנת הסביבה לשר השיכון והדבר הזה לא מתקדם ואולי חשוב שמן הדיון הזה תצא קריאה לשחרר את החסם הזה כדי שהקרן החשובה הזו תתחיל לפעול.

החברה להגנת הטבע, כגוף ציבורי, רואה את עצמה כגורם שבהחלט צריך לסייע להעלות את המודעות בישראל לנושאים של מיגוון ביולוגי. לפני שלשה שבועות התחלנו בסדנאות הכשרה למקבלי החלטות במיגזר הציבורי בתחום של מיגוון ביולוגי, יש פערי ידע אדירים, נושא מסובך, קשה מאד להסביר אותו אבל, אנחנו מאמינים שהמפתח להצלחה, כמו שאורי אמר, הוא לא לדבר עם עצמנו אלא להתחיל לעבוד ולדבר עם הגורמים שמנהלים את המדינה, עם משרדי הממשלה השונים, תשתיות, חינוך, פנים, חקלאות ועוד . כי זה מבחינתנו המפתח לשימור המיגווון הביולוגי, לטובת כולנו.

קודם כל צריך להודות ליושב הראש על הקיום של הדיון הזה, מאחר ואני מכיר ועדות מדע קודמת אין ספק שהבמה כאן היא טובה ביותר לקהילה המדעית ואפשר לנהל בה שיח שלפעמים בתוך המוסדות אנחנו לא עושים כמוהו.

לגבי תפקיד המדע, לנו לפחות, בקהילה הזו יש תחושה לפעמים שהמערכת החברתית פוליטית לא מגיבה מספיק מהר והאקדמיה למדעים היא רק ארגון ומסגרת אבל היא מייצגת את הקהילה המדעית.

מתוך ההיסטוריה של תפקיד המדע, אפשר לקחת דוגמה שלפעמים נראתה קצת רחוקה אבל התחלת הקשרים הדיפלומטיים עם סין היתה של הקהילה המדעית. בזמנו האקדמיה למדעים הקימה מרכז אקדמי בסין והיה קל להתחיל עם המדע כי הוא לכאורה לא חשוב, הוא בתחתית הסולם והפוליטיקאים יכולים לחיות עם זה בשלום ובכל אופן ההתחלה היתה כאילו מממלכתית אבל ללא ספק, בלי המערכת המדעית אי אפשר היה לעשות את המהלך הזה ואני חושב שהמקביל פה הוא גם החלק הזה שכאן.

הפעילות שלנו ודר' שקדי הציג את המארג, כרגע יש פעילות של אחד עשר ארגונים, לאקדמיה אין חלק בזה האקדמיה כמוסדג, התפקיד שלה הוא לאפשר הרמוניה, לאפשר דוח שיח וברגע זה המארג הוא הארגון הבא שיהיה על האקדמיה להקים, מסגרת שתאפשר את דוח השיח, מי שמכיר את הפעילות יודע שזה תהליך מורכב. אחד עשר ארגונים ירוקים הם לפעמים היו צמודים זה לזה אבל עכשיו הם לא והפעילות הזו חשובה, את שלב א' עברנו בהחלט בהצלחה והכספים שבאים הם ממקורות פרטיים ומשותפים. זה בהחלט מראה שיש התעניינות ובהחלט יש רצון.

לגבי ההיסטוריה של המוסד עצמו, בזמנו האגף של תכנון סביבתי היה יוזמה של האקדמיה למדעים ועם השנים הפך למוסד ממשלתי, אני מקווה שהמארג ממשלתי לא יהיה משרד ממשלתי אבל ללא ספק איזושהי מסגרת של פעילות מסודרת.

שיתוף פעולה איזורי, כמה שהוא נראה רחוק המיגוון הביולוגי ומסביב יהום הסער של כל הסביבה שלנו, ללא ספק אנחנו שותפים לכל הפעילות הזו, או צריכים להיות שותפים בפעילות הזו עם השכנים שלנו. המדענים שלנו מקיימים קשר שוטף. לא תמיד הקשר הזה ידוע, לא תמיד הקשר הזה ניגלה לציבור כי זה לא נוח, אבל לצד השני, ללא ספק ברגע זה זה נראה רחוק מתמיד אבל לצרכים של האיזור, זה בהחלט נדרש, אם מישהו רוצה להיות אופטימי אז זה אחד היסודות לבניית גשר עם השכנים.

מספר המינים הוא בין 40,000 ל 50,000 ומרביתם חסרי חוליות אז התפקיד של האקדמיה למדעים הוא לעשות אבולוציה מזורזת ולשנות חלק מן המינים, לתת להם חוט שדרה ואני מקווה שאנחנו נוכל להוות בית לכל הפעילות הזו.

נשמע את פרופ' תמר דיין, שהיא פעילה ביותר בהקמתו של מרכז בינלאומי, משכן אוספי הטבע שהוא בעצם מוזיאון הטבע של ישראל שהוא נמצא בשלבי הקמה, ותהיה לו תרומה משמעותית מאד, גם ליופי של הטבע, גם להכרת הטבע, וגם ליכולת של אנשים להתקרב אל הטבע בצורה בלתי אמצעית.

תודה רבה. כיוון שהועדה הזו כבר משוכנעת ומבינה גם את החשיבות של המיגוון הביולוגי לכל תחומי חיינו וגם שמדובר בנושא קיומי אז אתמקד בנושא המדעי ולהעלות שלשה דברים שאני חושבת שלאמירה ברורה של ועדת המדע בהם תהיה תמיכה ועזרה ואני חושבת שזה קונקרטי לחלוטין.

צריך לזכור שאנחנו מדברים על המערכות המורכבות ביותר על פני כדור הארץ ולכן להבין אותן, עם כל כמה שהכל נכון ואנחנו יודעים הרבה, עדיין, רב הנסתר על הגלוי. ויש לזכור -כפי שאמר כרגע מנכ"ל האקדמיה, שרוב היצורים הם חסרי חוליות, רובם יצורים קטנים שדורשים ידע מקצועי ומדעי.

אני מנהלת את אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטת תל אביב שמתפקדים כמוזיאון לאומי לטבע ומרכז לאומי לתיעוד מחקר והשכלת הציבור מהכשרה מקצועית ועד לילדים בבתי ספר, אנחנו נותנים היום תמיכה מדעית לא רק למאות מדענים כל שנה אלא גם למשרדי ממשלה רבים בהם משרד החקלאות ויפה אמר אלון לגבי מניעת כניסה של מינים פולשנים, אנחנו מקבלים כל שנה אלפי דגימות שהרשות להגנת הצומח עוצרת בנמלים לסיכוי ולהערכת סיכונים, משרד הבריאות, הגנת הסביבה, תשתיות, בטחון, תחבורה, רשות הטבע והגנים, קק"ל, החברה להגנת הטבע, רשות העתיקות ומשרד החינוך. אין ספק שכל הנוגסים האלה נוגעים במיגוון הביולוגי וזה דבר שאנחנו עוסקים בו ביום יום, זה לא משהו תיאורטי.


האוספים פועלים כבר שנים רבות בחסות הברובה והחשובה של האקדמיה הישראלית למדעים והם הוכרו גם על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע כתשתית מחקר לאומי, וישראל, בהגשה שלה ל oecd התחייבה לפרוייקט הזה כי מדינות oecd או ה global science forum רואה חשיבות רבה בקידום אוספים מדעיים והיום למעשה אנחנו מסייעים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדוחות שלה ל- oecd והלשכה נשאלת שאלות כמו מה סטטוס שמירת הטבע של דבורי הבר של ישראל לפי קטגוריות של ה- i.f.c.a. מטעמים כלכליים ישירים נטו.

הנושא זה מתקדם מאד יפה בשנים האחרונות, מה שדרוש הוא הייצוב שלו, וות"ת עוסקת בנושא הזה היום ואני בטוחה שאמירה של ועדת המדע למל"ג ולות"ת שרואות בזה חשיבות רבה, תצטרף גם למה שהאקדמיה והוות"ת רואות ולסיוע בנושא הזה.

דובר פה על 50,000 יצורים חיים ועל שירותי המערכת האקולוגית. רובם אכן חסרי חוליות וקטנים, מה שצריך בשביל להכיר אותם הם טקסונומים, מומחים לקבוצות ספציפיות שיודעות לזהות את אלפי דבורי הבר של ישראל, את אלפי העכבישים, את הצרעות הטפילות ואת כל היצורים שהם יצורים רבים מאד שלא נכנסים לא תחת סקרים וניטור של רשות הטבע והגנים בדרך הטבע ומצד שני, המימשק שלהם עם החקלאות ושמירת הטבע ומחזורים בטבע הוא מימשק מאד מאד חזק וחשוב. בלעדיהם אם נביא בחשבון שמדובר גם בווקטורים של מחלות ומדבירים ביולוגים וכיוצ"ב הם יצורים שנותנים שירותים מאד משמעותיים ומצד שני בשביל לדעת להתמודד עם המיגווון הביולוגי צריך להכיר אותם.

הטקסונום האחרון במערכת יוצא לגימלאות בעוד ארבע שנים. הונח דוח בנושא הזה על שולחן האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המשמעות של זה כמובן -מה שלא קורה במערכת האקדמית לא קורה גם במשרדי הממשלה ובגופים השונים, ותביאו בחשבון שיש דברים שהם ישנם גם במשרד הבריאות, גם במשרד החקלאות ובכל מקום צריך להכיר וצריך את הידע הזה.

לא ניתן לנטר ודובר פה על ניטור נחלים, למשל, והיום ניבנה מגדיר לכל אנשי רת"ג על ידי הטקסונומים של רכיכות כדי שהם יוכלו לנטר ואותו הדבר לגבי הספר האדום של חסרי חוליות, זה בסיס חיוני, כל מדינות העולם נדרשות לו, ה global taxonomy initiative הוא חלק מן האמנה לשימור המיגו ו ן הביולוגי בסיועה של קרן פילנתרופית שצצה פה במספר מקומות בפרויקטים, הקמנו לפני שנתיים את היוזמה לטקסונומיה בישראל יוזמה ששותפים לה משרדי ממשלה, באוניברסיטאות המחקר, מכוני המחקר וכיוצ"ב, בשביל להציל ולחיות את התחום הבסיסי הזה.

זה מתקדם ואנחנו בטוחים שקריאה לחזק את הדבר הזה תועיל לכל ההתמודדות עם המגוון הביולוגי בישראל כי כמעט כולו דורש ידע טקסונומי.

מכל התקנים החדשים שעכשיו עומדים לזכות האוניברסיטאות להחזרת מדענים וכן הלאה, האם הטקסונומים לא נכללים ביניהם?

אכן יש לנו שעת רצון והזדמנות בלתי רגילה כי התווספו מאות תנאים למערכת ההשכלה הגבוהה בשנים הקרובות ולכן אמירה פשוט תסייע למל"ג ולות"ת לבנות את מודל התיקצוב שיאפשר את זה. אמירה כזו יותר חשובה מכסף.

לעניין הנושא והאמירות, הוא אומץ רק לפני כשבועיים ולצערי אני מבינה שהוא לא הועבר אל הכנסת לפני כן, דוח על מצב מחקר המיגוון הביולוגי בשבע אוניברסיטאות המחקר של ישראל. הדוח הזה מראה שבעשרים השנים האחרונות המערכת גדלה ב 10% והיא צפויה אכן לגדול מאד בחודש הקרוב, ולכן, יש שעות רצון והזדמנות להזיז דברים.

לעומת זאת, התחום הזה הולך ומצטמצם. בחמש השנים הקרובות שליש מן העוסקים בתחום יוצא לגימלאות, שליש, וזה כולל את המומחה היחיד לבתי גידול לחים והמומחה היחיד -שכבר יצא לגימלאות לצרעות טפיליות, המומחה היחיד לדגי ים תיכון וכיוצ"ב אנשים שאם אנחנו מדברים על קיום בר קיימא של מערכות אקולוגיות, הידע שלהם חיוני. אין צל של ספק, שהעובדה שמערכת ההשכלה הגבוהה היום גדלה זו הזדמנות מצויינת לתקן את המצב הזה וכל עוד אפשר, יש עדיין מדענים מצויינים במערכת אבל במקום שמספרם ילך ויקטן מספרם צריך לגדול ולמשל, אמר אבי ענתי ממשרד המדע, ואיפה הצמחים?. השאלה הגדולה היא איפה האקולוגים של הצמח בישראל, שהולכים ונכחדים ואפשר לתת לזה דוגמאות. מדברים על ניהול מערכות אקולוגיות, על שינוי אקלים, על שאנחנו צריכים אנשים שמסוגלים לעסוק במשק הפחמן והם נעלמים.

לכל זה היום יש הזדמנות, הדוח אומץ, כאמור, על ידי האקדמיה אחרי רפרנטורה אצל גדולי עולם בחו"ל ואני אשמח מאד אם הועדה הזו, באופן קונקרטי לחלוטין, תאמץ אף היא את הדוח, תצטרף לקריאה של האקדמיה ושל התל"ג והות"ת להשקיע את המשאבים לחזק את התחומים האלה בגלל החשיבות הקיומית שלהם לאזרחי מדינת ישראל. תודה.

שוב, במסגרת התוספת של מאות התקנים של מדענים באוניברסיטאות השונות, מי קובע מי יקבל? האם האוניברסיטה קובעת או שהות"ת קובעת?

התשובה לזה היא מורכבת מאד. ות"ת יודעת לתעדף תחומים ובדרך כלל לא עושה את זה ברזולוציה עדינה כזאת. במקרה הזה יהיו תחומים שות"ת לדעתי תצטרך לתעדף ברזולוציה עדינה. יתר על כן, המשבים האלה קורים כשכלל המערכת, כלל העוסקים בתחום הזה, הם מעטים מדי ולכן נעלמים דברים. אולי המספר סביר ביחס למדינות העולם של מדענים שעוסקים בתחום הזה, הבעיה לא היתה עולה, ואוסיף עוד שספציפית לגבי תחום הטקסונומיה בכל מדינות העולם כמעט יש תכניות התערבות, מכל מיני סיבות סוציולוגיות של המדע, התחום הזה נפגע באופן מיוחד במסגרת היישום באוספים הלאומיים, ות"ת מנסה להתמודד גם עם זה ואני בטוחה שעידודה של ועדת המדע של הכנסת את הדבר הזה יהיה לה משקל במערכת קבלת ההחלטות במודל החדש של ות"ת.

פרופ' ספריאל דיבר על המגוון הביולוגי והזכיר מספר פעמים את אותם קוים אדומים שאנחנו עדיין לא יודעים מתי אנחנו חוצים אותם. כשהשירותים האקולוגיים שמספק המיגוון הם בעצם חלק משמעותי ביותר מן הקיום האנושי שלנו כאן. לכן, לכן בעצם כבר במארג –ודר' יהושע שקדי הזכיר את זה, דובר על כך שאנחנו צריכים לייצר ולבנות תכנית ניטור כדי לעקוב אחרי המגוון הביולוגי ולנסות לזהות את השינויים האלה.

האם הקק"ל לא רואה את השמירה על המיגוון הביולוגי כאחד היעדים המרכזיים שלו?

הקק"ל רואה את עצמו -ואלון טל הזכיר את זה- הופק מסמך החלטה דירקטוריוני של קק"ל לפיו ניהול היערות של קק"ל אמור להתחשב במגוון הביולוגי, ולשאוף - - -

קק"ל מחזיקה קרקעות בכל המדינה בכמות גדולה מאד, מהם חמישה מליון שקל אצל הקק"ל? מכירים את הקק"ל, כמי שהיה שר השיכון וראש מועצת מינהל מקרקעי ישראל, אם הקק"ל רוצה לתקצב את הענין הזה, היא יכולה לעשות את זה גם בלי ממשלה, היא יכולה לעשות את זה בהינף קולמוס.

אני מחזיק פה טיוטה של הדיון על התקציב הדו השנתי ואני אעביר את זה ליושב ראש ואמליץ שיקבל - - -

תגיד לו שאני ממליץ מאד.

אמשיך. בכל אופן כשדיברנו על אותה הקמה של תכנית ניטור של המיגוון הביולוגי היה ברור שאנחנו חייבים איזושהי נקודת התחלה כי גם כשתפעל תכנית ניטור לוקח כמה שנים עד שמתחילים להגיע נתונים ואפשר לזהות שינויים ולכן, נוסד אותו פרוייקט של דוח מצב הטבע שנועד לקחת את הנתונים הקיימים -וגם את זה הזכירו הדוברים לפניי, יש הרבה מאד מידע קיים, פשוט לקחת אותו לאסוף אותו ולהציג בפני מקבלי ההחלטות גם בממשלה ובכנסת וגם לציבור הרחב איזושהי תמונת מצב כוללת. ופה אני רוצה לגעת בַּיחוד -וגם על זה דיבר כבר דר' שקדי, היחוד של פרוייקט המארג ושל הדוח עצמו, שהוא בפעם הראשונה, וזה לא דומה לרוב הדברים בציבוריות הישראלית בהם כולנו מתכתשים אחד עם השני וגם שומרי הטבע נהגו לעשות את זה הרבה, שהפעם התכנסנו כולנו סביב שולחן אחד עגול.

לא כל אחד מדווח על מה ששלו וכמה שהוא יודע טוב לעשות את עבודתו אלא כולנו נתכנסנו סביב שולחן כדי לשים את כל הנתונים על השולחן, לשתף בנתונים וגילינו שכשמגיעים בצורה כזו האנשים מאד נדיבים בלשתף מידע, בלחלוק מידע וכל הדוח הזה בעצם מבוסס על כל הגופים האלה שרשומים פה למטה ומאחוריהם הרבה מאד אנשים שחלקו במידע וכל מה שתראו -ואני אציג ממש בצורה טלגרפית תוצאות ראשוניות, שהן נתונים קיימים שהיו אצל כולם ופשוט נאספו ועובדו למשהו קוהרנטי, למשהו שאפשר לספר עליו ואפשר לבוא אתו אל מקבלי ההחלטות ולתת תמונה התחלתית. וביחוד שאנחנו לא כל כך רגילים אליו בכלל בציבוריות היום ובינינו בפרט.

כמו שאמרתי, אנחנו התבססנו רק על מקורות קיימים ועל הניתוח שלהם בקשר עם תכנית הניטור, זיהוי של האיומים, הדוח גם עוסק בניתוח גיאוגרפי של השטח, אוסף גם מידע ביולוגי שקיים, גם שירותי מערכת וגם איומים קיימים ובעצם יש כבר הרבה מאד נתונים גיאוגרפיים שלקחנו וחילקנו ופילחנו אותם כדי להבין כמה שטח יש בכלל, לא ממש יודעים כמה שטח פתוח יש, איך הוא מפוצל? איך הוא מפוצל בין הגורמים הניהוליים השונים ומה יש בשטחים האלה, אפשר לראות שיש למשל 8% של שטחים בנויים, כולל כבישים, זה נשמע מעט ורוב השאר הוא שטח פתוח חקלאי או אחר, זה נשמע שאנחנו במצב טוב אבל כשמציגים את זה בראייה יותר חכמה רואים שהמצב הוא לא פשוט בכלל. למשל, בכל האיזור הים תיכוני של מדינת ישראל, השטחים הבנויים הם באחוזים הרבה יותר גבוהים, רוב השטחים הפתוחים מתרכזים בדרום, כך שיוצא שהשטחים -בניתוח יותר חכם, השטחים הפתוחים בכל האיזור שבין נהריה לגדרה ודרומה מהן, הם בעצם מפוצלים מאד, מכנים אותם לעתים "עציצים", הם מתקשים מאד לתמוך במיגווון הביולוגי בגלל הצפיפות בישראל.

גם לגבי הגנה סטטוטורית לפי הבדיקה שערכנו מול הגורמים השונים, בתשובה לשאלה כמה שטחים מוגנים בתכניות סטטוטוריות אז שוב, רואים שיש אחוז ניכר יחסית בהגנה גבוהה או בינונית, כ- 35% קרוב ל 40% אבל שוב, כשמציגים את התמונה בפלחים של תל אביב,ירושלים, בצפון, באיזור חיפה, רואים שהשטחים המוגנים -הירוק הכהה, הוא הרבה הרבה יותר נמוך ובעצם רוב השטחים המוגנים הם דוקא בדרום.

במקומות המאויימים אנחנו במצב פחות טוב. אנחנו רואים ששטחי אימונים הם שחקן מרכזי בנושא השטחים הפתוחים, חלק גדול מן השטח הפתוח בישראל הוא תחת אימונים צבאיים, אנחנו יודעים שזה הכרח ויש כאלה שטוענים שזה לפעמים טוב, כי השטחים האלה סגורים אבל, השטחים האלה גם סובלים משחיקה ואפשר לראות שמעל מחצית משמורות טבע ושטחים ניכרים ביערות קק"ל ושטחים פתוחים אחרים, הם בעצם שטחי אימונים.

בדקנו את הנושא של אותו פיזור וקיטוע שדיברתי עלו ששוב, אפשר לראות, השתמשנו במודלים שהם היו מקובלים בעולם, למשל, המודל הזה, כמה -אם יש לי בעל חיים, כמה הוא מוכן ללכת לפני שהוא ייתקל במחסום בלתי עביר כמו כביש או כמו איזור בנוי, ושוב, אפשר לראות את התמונה שלפיה במרכז הארץ השטחים הם מאד מקוטעים והשטחים הרציפים יותר הם דוקא בדרום, אני אומר את זה ממש טלגרפי, אספנו נתונים, בעיקר מרשות הטבע והגנים, על תמותה של בעלי חיים, ספירות של בעלי חיים, אנחנו מזהים ירידה, אפשר לזהות ירידה בפרמטרים שונים, גם בכינרת, משאבי המים בכינרת, בין אם זה מפלסים ובין אם זה דגה, התמונה היא לא פשוטה. שוב, היא מורכבת, יש נושאים שנמצאים במגמת עלייה, כמו הגנה על השטחים, תכניות סטטוטוריות שמתבצעות גם ברשות הטבע והגנים וגם בקק"ל, ישנם -ואפשר לראות דברים, בעיקר השפעות אדם לפיתוח ושוב, הזכירו את זה הדוברים לפניי, שהם האיום העיקרי על השטחים הפתוחים בישראל.

יש גם פערי מידע שגילינו מבחינת מיפוי ואיסוף נתונים ובודאי שצריך לשפר, אני רוצה בשתי מלים לומר עוד מה זה אומר, מה התמונה הזו אומרת ואפשר להגיד ואני בטוח שרבים שותפים לתחושה הזו -אם זה לא בנתונים מדעיים, שמשהו קורה, אסונות טבע, בין אם זה בעולם כולו שטפונות, שריפות ענק, גם אצלנו, השריפה האחרונה בכרמל, התייבשות, בצורת, שאנחנו רואים ביערות קק"ל בדרום והתופעה עולה צפונה אנחנו רואים שמשהו קורה. השאלה היא אם אנחנו מוכנים לאתגר הזה, האם אנחנו נדע לזהות את הקוים האדומים לפני שנחצה אותם.

בקצרה, מדברים על התנהגות כאוטית של מערכות, ישנן מערכות -וזה גלגל המים המפורסם של לורנץ שכשהזרם הוא חלש הגלגל לא נע בכלל, כשהזרם הוא מתון, הדליים מתמלאים והקצב של ההתרוקנות של הדליים הוא כזה שהגלגל מסתובב בכיוון אחד, כשהזרם מואץ, והאנלוגיה היא הפיתוח והתיעוש וההתפתחות והקידום הכלכלי, כשהגלגל הזה מואץ, הוא מתחיל להתנהג כאוטית ובאיזשהו שלב הדליים לא מספיקים להתרוקן והגלגל מסתובב אחורה, אנחנו יכולים לראות את זה גם בתופעות הגלובליות האקולוגיות וגם בתופעות כלכליות כמו משברים כלכליים והשאלה היא כמה זמן המערכות האלו יחזיקו מעמד לפני שהן יתפרקו? כמה הן גמישות, וזו החובה שלנו, וכמו כן זו החובה של מקבלי ההחלטות, לדרוש מאתנו, כמנהלי שטח, את התשובות, לדרוש לקבל את הנתונים ולשלב אותם במערכת קבלת ההחלטות.

לחזות את תופעת הכאוס וזה באמצעות התחום המדעי, לזהות אותה, שזה באמצעות הניטור, לרצות לפתור אותה שזה באמצעות מקבלי ההחלטות ולהצליח לפתור אותה זה באמצעות אותו שיתוף בין מנהלי שטח ומקבלי ההחלטות.

תודה רבה. פתחת ואמרת, ובזה הגדרת את הבעיה שאנו דנים בה כאן, אני רוצה להוסיף פן שהוא בעיניי מאד מאד חשוב, שלא טופל עד עכשו בדיון וזה הקשר בין המדע ובין המדיניות, בין המדע לבין הניהול, מה שקורה בשטח, וכאמור פתחת ואמרת שיש נתק יחסי בין הגורמים השונים שקשורים לנושא, המדענים שיש להם ידע ביד לעזור, ואת הכלים לעזור ולפתור הרבה מאד, מקבלי ההחלטות, מעצבי המדיניות שיושבים כאן, במשרדי הממשלה ובעוד הרבה מקומות אחרים בישראל, ושהם בעצם הרבה פעמים יכולים לטפל בבעיה אבל חסר להם הגיבוי הזה מן המדענים וגם מנהלי השטח, שלפעמים בקשר עם המדעים והרבה מאד פעמים אינם בקשר עם המדענים.

בשנה וחצי-שנתים האחרונות פעלה באוניברסיטה קבוצת עבודה שהקמנו, אבל גם הרבה מן האנשים שיושבים סביב השולחן היו שותפים לקבוצת העבודה הזו, כולל המשרד להגנת הסביבה כולל מדענים, כולל רשות הטבע והגנים, הקק"ל, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ואחרים, ובעצם המטרה של קבוצת העבודה היתה כפולה, מטרה אחת היתה להגדיר מהם הפערים במדינת ישראל, בקשרים שבין מדענים לבין מעצבי מדיניות, והמנהלים, שמנהלים את תחום המיגוון הביולוגי בישראל, הכל סבב סביב נושא המיגוון הביולוגי והמטרה השניה היתה -בדיוק מה שביקשת בהתחלה, להציע תכנית פעולה, תכנית פרקטית שהיא מובנת ושאפשר בעצם להשתמש בה ושאפשר לממש אותה מחר.

זה בדיוק מה שעשינו, נסענו לדרום אפריקה, היה שם כנס שהגיעו אליו נציגים של בערך מאה מדינות שונות, שמתמודדים כבר שנים רבות בדיוק עם הבעיה הזו ולמדנו מה עושים במדינות אחרות, למדנו למשל, אני נוסעת בכל שנה לאוסטרליה במסגרת המחקרים שלי ואני יודעת שכשיש בעיה בממשלה היא מרגישה חופשי מאד להרים טלפון למדענים, להתייעץ אתם, כי באוסטרליה הפרסטיז'ה של מדע יישומי בתחום המגוון הביולוגי היא מאד מאד גבוהה.

בישראל המצב הוא לא כזה. מדע יישומי –אם אנחנו נסתמך על האוניברסיטאות שיצילו את מקבלי ההחלטות ואת מנהלי השטח - זה לא הולך לקרות בישראל בעשר השנים הקרובות לדעתי וזה צריך לקרות במסגרת שמיועדת למדע יישומי בתחום המיגוון הביולוגי במשאבי הטבע של ישראל.

קבוצת העבודה חקרה את התחום, נתנה שורה של המלצות ואני אדבר עליהן, אני רק רוצה לספר מה היה בדרום אפריקה, ב 2003, בדרום אפריקה, שהיא מדינה שדומה לישראל במובנים מסויימים, אפשר להגיד שזו אוסטרליה, והיא עשירה בבעיות, אבל הם שמו את המיגוון הביולוגי בסדר עדיפות מאד מאד גבוה כי הם החליטו שזה משאב שמשרת אותם ומשרת את האדם והם שמו -יחד עם מנדלה, שפעל אישית בנושא, את האדם ואת הקשרים שלו עם המיגוון הביולוגי בסדר עדיפות מאד גבוה. זו לא מלחמה שבה עומד האדם מול המיגוון ושמירת הטבע אלא זה האדם ושמירת הטבע, ואיך הטבע והמיגוון הביולוגי תורמים בעצם לאדם.

בדרום אפריקה, הקימו אקט חקיקה, diversity act בהקשר של הדברים שאמר אלון, זה איזשהו אקט שנותן מסגרת, תחת האקט הזה הם הקימו ארגון שנקרא south Africa national diversity institute ארגון שעובדים בו נכון להיום בדרום אפריקה מאות אנשים, יש בו מדענים ישראלים, יש פה אנשים שקוראים לעצמם knowledge brokers , ו- science communicators , אנשים שמתקשרים מדע, אנשי המדיניות, יש להם קשרים מאד מאד חזקים עם האקדמיה וקשרים לא פחות חזקים עם אנשי המדיניות ואנשי הניהול. אנחנו בעצם חקרנו פלטפורמות כאלו ואחרות במקומות שונים בעולם וכמובן את תמונת המצב בישראל, מה שהדוח שהבאתי לכאן מספר עותקים שלו, והיה מעט קשה לסחוב אותם מן החניון, דוח שהופק אתמול, הדוח הסופי ובחלק הראשון שלו הוא ממפה את הבעיות ומגדיר אותן, וזו היתה עבודה שיתופית אמיתית, בקבוצת העבודה, הוא נותן בחלק השני שלו שורה של המלצות.

ההמלצות מפורטות גם לפי ארגונים, אילו פעולות יכולים ארגונים שונים לעשות, כולל הכנסת, משרדי הממשלה, ארגונים פילנטרופים, ארגונים ללא מטרות רווח, שמטרתם שמירת המיגוון הביולוגי ומטרות יותר אבל הוא ממליץ גם, והמהות של ההמלצות, להקים איזושהי פלטפורמה שלא קיימת היום במדינת ישראל, אנחנו קראנו לזה –רק שם מוצע, המכון הלאומי למשאבי הטבע ולמיגוון הביולוגי, שהוא בעצם יהיה מורכב בעיקר מיחידות שמיד אפרט אותן אבל המטרה המרכזית של המכון הזה היא לנסות ולגשר על הפערים בין הידע שקיים אצלנו לבין קבלת ההחלטות והמדיניות וגם לסייע בניהול השטח ובעבודת השטח הקשה מאד שנופלת הרבה פעמים על אנשים שחסר להם את המידע הזה, חסרים להם התקציבים וחסרה להם היכולת לעשות את כל הפעולות שנדרשות כדי שיהיה להם גיבוי מדעי.

ההצעה שלנו היא הקמה של מכון לאומי, שיטפל בנושא הזה של מיגוון ביולוגי ומשאבי טבע, שתהיה יחידה של מחקר יישומי, וזה מאד מאד חשוב בהקשר של ועדת המדע, שילוב מדענים שהם in the house מדענים עוסקים בתחום ויכולים להבין את התחום, שתהיה להם קרן של מענקי מחקר, וזו המלצה שנתנו גם רבים ממחברי התכנית הלאומית למיגוון ביולוגי, שתממן מחקר מן האקדמיה, שיוכל לתמוך בהחלטות מדיניות ובניהול השטח, מה שמאד מאד חשוב שיהיה ולא קיים בישראל, זה איזושהי יחידה גיבוי והנגשה של מדע למדיניות, שתקשור בין הדברים. צריך להתחיל להקים את המכון הזה, ואין כסף.

הייתי מציעה שזו תהיה היחידה הראשונה שתקום מן הסוג הזה, יחידת הקישור הזו, בין המדע למדיניות, איזושהי יחידה של העשרה או הכשרה גם של מקבלי ההחלטות שאומרים שצריך להכשיר אותם אבל למען האמת גם מדענים צריכים לקבל הכשרה כי מדענים גם לא יודעים כל כך לדבר עם מקבלי ההחלטות ובהרבה מקומות בעולם עושים קורסים שלמים, איך לדבר, איך לתקשר עם מקבלי ההחלטות, היום האגודה לאקולוגיה בישראל מקימה איזשהו תכנית עמיתים לפוסט דוקטוראנטים שיוכלו להכנס וגם איזושהי יחידת תיאום לארגונים אחרים בעולם שפועלים בתחום וכמובן שהמכון, הפלטפורמה או איך שלא נקרא לה, היא כזו שצריך להיות לה גיבוי ממשלתי עם מימון ממשלתי משמעותי אבל היא יכולה להיות גם על פי איזשהו מודל כמו מכון ברוקדייל שיש לו גם גיבוי של קרנות פילנתרופיות שיש להן ענין בישראל ומאחורי הקלעים יש להן ענין להקים דבר כזה אבל בודאי שהן לא יקימו דבר כזה בעצמן, זה חייב לבוא מתוך ממשלה.

מי היום במדינת ישראל יכול לקדם את ההיבט המדעי, את התכנית הלאומית למיגוון הביולוגי שיושבת מולך ושאתה אומר שקשה להבין אותה, מישהו צריך לטפל בסוגיות האלו, יש לנו שריפה בכרמל, מי יכול לתת מידע מהיר? המדענים - כל אחד עסוק במחקר שלו, במאמרים שלו, אין היום במדינת ישראל מי שיכול לספק את המידע הזה שהוא חסר ומאד חשוב, גם לתגובה מהירה וגם לפעילות רציפה.

לסיכום הרעיון הזה, שמופיע בפירוט בדוח וגם בצורת תקציר, מכון כזה יכול לתת גיבוי מדעי לקבלת החלטות ויכול להעמיד את מדינת ישראל כמובילה בתחום, זו מדינה מאד יחודית מבחינת המיגוון הביולוגי, הוא חייב להדגיש את טובת האדם והמיגוון הביולוגי ואין ספק שאם חברת מקינזי -וזה אולי לסיום, בדוח האחרון שהם פירסמו בנושא המיגוון הביולוגי, הם מצאו כשהם ראיינו מנהלים ואנשים שעוסקים גם במיגזר הכלכלי הפרטי וגם העיסקי, והציבורי, 60% מן המנהלים הבכירים שהם ראיינו ראו את המיגוון הביולוגי כהזדמנות וכמשהו שהחברות שלהם רוצות להיכנס אליו וזה דבר שקל מאד יהיה לעניין, גם חברות ציבוריות וגם פרטיות, להיכנס לתוכו ואני חושבת שכבר היום אנחנו רואים הרבה מאד היענות וזה נושא שחייב להיות בינ –ממשלתי, המשרד להגנת הסביבה חייב להיות מעורב בו וגם משרדים אחרים, זה יכול להקפיץ את ישראל למדרגה מאד מאד מהר יחסית בצורה אלגנטית למקומות אחרים.

מה התפקיד שלך באוניברסיטה?

מרצה בכירה באוניברסיטה העברית, ראש המעבדה לחקר המיגוון הביולוגי.

האם ראית את הדוח?

ראיתי את הדוח.

אם זה היה קם, האם זה היה פותר את הבעיה?

ראה, זה פותר צד אחד של המשוואה שאומר למקבלי ההחלטות מה כדאי שיקרה אבל הבעיה העיקרית יושבת בצד השני של המשוואה, כדי שמקבלי החלטות יבינו שיש בעיה ובי"ת, יצרו כלים, הפתרונות הם לא רק בידע אלא גם במנגנונים המינהליים שצריכים ליצור זאת אומרת, מדינה מתנהלת על ידי מערכת של חוקים ושל תקציב, ובעצם, אלה הדברים שבתור התחלה צריך להשפיע עליהם, הכלי שסלעית מדברת עליו הוא כלי חיוני כדי לעזור למקבלי ההחלטות, לדעת איך לכוון את החקיקה ואת התקציב אבל, עד שמקבלי החלטות לא יפנימו את העובדה שהם צריכים לשנות משהו במבנה התקציבי והחקיקתי כדי לשמור על המיגוון הביולוגי, הם בכלל לא ירצו לשמוע מה שאותו גוף, גם אם יקום, יהיה לו מה להגיד. יש פה שני צדדים של משוואה שדורשים טיפול ובלעדיהם זה לא יעבוד.

מברך את יושב הראש ואת מיגוון הדעות שהוצגו פה. אני רוצה לתת דגש -לא על חשבון המערכת היבשתית, לסביבה הימית.

עיקר משק האנרגיה, בעיקר משק המים של מדינת ישראל בעתיד עומד להתבסס על הסביבה הימית, תחום המים הכלכליים של מדינת ישראל והים התיכון הוא גדול מהשטח היבשתי וזו מערכת אקולוגית רגישה ביותר שלא רק שאין לנו ידע אלא שאין לנו כמעט מידע על המערכת הזו.

יש מכון?

בהחלט שיש.

כל השנים שהוא קיים, האם הוא לא עשה את זה?

קודם כל, מערכת הכנרת למשל, שהמעבדה של המכון שמנטר את הכנרת זו דוגמה טובה, אמנם לא מספיקה לניטור ארוך טווח ולמאגר ידע שיכול להיות בסיס מדעי טוב לקבלת החלטות של מדיניות סביבתית והחלטות תפעוליות אבל, זה לא קיים בים התיכון אלא בצורה מאד מינורית. יש תכנית ניטור מאד מצומצמת שניגזרה מהפרוטוקולים הראשונים של אמנת ברצלונה ולא היתה פה איזושהי מדיניות לאומית כוללת, ומה שאני רוצה לומר בענין הזה הוא שאני חושב שכפי נאמר פה, על ידי דר' סלעית קרק, זה נכון מאד שהנושא של הניטור, איסוף המידע והניטור, על המיגוון הביולוגי, צריך להיות מטלה שלטונית. וכדי שהוא יהיה מטלה שלטונית הוא צריך להיות גם מעוגן בחוק. אין שום חוק במדינת ישראל שמחייב ניטור בים. כל אחד יכול להפסיק לנטר ממחר.

אין גם את קרן קיימת שתשתול וניסינו לעשות פרוייקט של שתילת אלמוגים אבל היא לא שותלת צמחיה בים, אז גם אין לנו, לפי עצת יושב הראש, מקור תקציבי לניטור בים ולכן אני חושב שזו צריכה להיות קודם כל מטלה שלטונית וכדי שהיא תהיה מטלה שלטונית היא חייבת להיות כמובן בקשר עם כל הגופים שהוזכרו פה אבל כדי שהיא תהיה מטלה שלטונית היא צריכה להיות בידי גופים מחקריים שלא רק הסקרנות האישית מנחה אותם אלא שיש להם מחוייבות ארוכת טווח ולכן, הדברים מתחברים להצעה הזו אבל אני חושב שכבר קיימים גופים מחקריים ממשלתיים שצריך פשוט להשתמש בהם כפלטפורמה לענין הזה.

הצעתי היא, שהוועדה תקדם במיקרו, חוק, שיחייב ביצוע ניטור של הסביבה הימית. אין חוק כזה וזה קודם כל כדי לאסוף את המידע הנדרש ואחר כך את כל הידע שצריך.

רק נקודת אור קטנה, קודם כל אני רוצה להודות על הזכות להשתת בדיון פתוח, רחב בראייה מערכתית, משרד החינוך
חושב שהנושא של חינוך לקיימות מתחיל בגני הילדים עוד לפני האוניברסיטה, כדי להכין עתודה שתהיה אחר כך באמת החוקרים הטובים שלנו. לפני שנתיים הוקמה תכנית, תכנית להגנת הסביבה במשרד החינוך שנקראת חינוך לקיימות כאורח חיים במארג החיים, הפעילות נעשית בכשלש מאות בתי ספר ובשש מאות גני ילדים, תוך שיתוף פעולה עם הרשת הירוקה והחברה להגנת הטבע, הקרן הקיימת ומשרדים נוספים.

נהניתי מאד לראות את מה שנעשה כאן, אני חושבת שהתכנית של מארג - שווה להכניס אליה נציג של משרד החינוך, אם יהיו שם כל משרדי הממשלה האחרים ופשוט שתדעו שאנחנו נותנים את הדעת על הנושא. יש לנו למעלה מארבעת אלפים מורים שהשתלמו ולקרת השנה הבאה פותחים בחמש מכללות בארץ, מכללות לפרחי הוראה, כל סטודנט להוראה, ולא משנה מאיזה תחום הוא מגיע, ילמד בשנה ב' שעתיים שנתיות בנושא של חינוך לקיימות, אנחנו התחלנו בזה ויש לנו כבר קצת אור בקצה המנהרה.

תודה רבה. אני בקצרה רוצה לבואו ולומר שהיינו כאן במהלך הדיון ובאמת הנושא של מגוון הביולוגי הוא נושא רחב מאד. וכנציג המשרד להגנת הסביבה של מדינת ישראל, למעשה זה יושב לפתחנו.

האם השר לא יכול לקדם החלטה כזו בממשלה? להגיש לממשלה הצעה להחלטה מטעם המשרד לעשות את מה שנאמר כאן, לקבל החלטה לגבי פעילותו של המארג ולתקצב את זה?

קודם כל חלק מן ההמלצות האלו קיימות בתוך התכנית הלאומית והמגמה שלנו, של המשרד ושל השר, היא לקדם את התכנית הזו ולהפוך אותה מתכנית יישומית לתכנית פעולה. אני רוצה לומר שבמסגרת ההיערכות החדשה של המשרד להגנת הסביבה קם בפעם הראשונה אגף שטחים פתוחים ומיגוון ביולוגי, דבר שלא היה קיים בעבר, האגף הזה פועל יחד עם אגפים אחרים כמו אגף ים וחופים, שאחראי על נושא הים בין השאר, עם אגף הנחלים ועם אגף החינוך, בכל התחומים האלה כדי לקדם את הנושאים כולל גם תקציב ששמנו לטובת הנושא.

מה התקציב של האגף?

התקציב ששמנו כל שנה כרגע לקידום התכנית הלאומית הוא מליון שקל, לשנה, כולל עובדים.

תכנית פעולה, רק לתכנית פעולה מליון שקל לשנה ואני רוצה לומר שכפי שכאן ראינו, אנחנו חושבים שההצלחה בקידום תכנית היא לא אם הנושא הזה יהיה רק באחריות ובדאגה של המשרד להגנת הסביבה, אלא בשיתוף פעולה של כל משרדי הממשלה וגם הגופים האחרים, החברה האזרחית כפי שראינו, האקדמיה בודאי, המיגזר העיסקי ואת כל אלה ביחד לראות איך לקדם. אנחנו מתכוונים מתכוונים לקחת את התכנית עם כל ההמלצות שלה וכל הפרקים.

התכנית עוסקת במיגוון של נושאים כולל בתחום החקיקה כדי לראות איך לקדם את זה, והנושא של החקיקה אין ספק שהוא נושא חשוב ויש לנו היום שורה של חוקים רבים שעוסקים בקידום המיגוון הביולוגי לסוגיו אבל, אין חקיקה כוללת וזה בהחלט נושא שחשוב לקדם.

צריך כאן לזכור שבמדינת ישראל קיים גוף מממלכתי, רשות הטבע והגנים, שהיא גוף שלמעשה בראש מטרותיו שמירה על המיגוון הביולוגי של מדינת ישראל.

שמירה רק על הטבע?

קודם כל יש שמורות טבע וכדאי לזכור גם שבמדינת ישראל, רבע משטח מדינת ישראל הוא שטחים מוגנים, שמורות טבע וגנים לאומיים ואם אנחנו נזכיר את שטחי תמ"א 22 של הקרן הקיימת למעלה מרבע מהשטחים הפתוחים הם מוגנים. יחד עם זאת, חלק, כמו ששמענו כבר בהרצאת הפתיחה, חלק גדול מן המיגוון הביולוגי נמצא בשטחים חקלאיים ובשטחים פתוחים שאנו קוראים להם שטחי בור כביכול שאין עליהם הגנה.

לכן, יש חשיבות גדולה להכניס את הנושא הזה ולקדם אותו במסגרת מוסדות התכנון ואנחנו פועלים יחד עם מינהל התכנון כדי להכניס את זה גם לתמ"א 35 כדי שהמושג מיגוון ביולוגי, שלא היה קיים, זאת אומרת שהמושג הזה לא היה קיים במערכת התכנון ועכשיו, שהוא יקבל גיבוי, כפי שגם נאמר קודם, גם במסגרת הרפורמה מינהל מקרקעי ישראל שהפכה לרשות מקרקעי ישראל, הוקמה קרן, קרן השטחים הפתוחים שאחת מן המטרות שלה היא שמירה על המיגוון הביולוגי. אנחנו יודעים שכרגע זה יותר דבר של הצהרה אבל גם כאן אחוז אחד מסך כל הכנסות המינהל, שזה מתקרב לחמישים מליון שקל בשנה, אמור להיות מופנה לטובת שמירת השטחים הפתוחים והמיגוון הביולוגי וכפי שכאן נאמר -- -

למה זה מתעכב?

יש לכך שתי סיבות: שר השיכון שממונה על המינהל, לא רצה להעביר את זה עד שכל ההסדר יהיה כרוך בהסכם עם העובדים, שעד שהרשות ושהמינהל יהפוך בפועל לרשות וזה עדיין צריך לעבור איזושהי חקיקה והדבר השני הוא שכמו בכל דבר, יש קצת פוליטיקה לגבי הנהלת הקרן מי יהיה היו"ר, מנכ"ל המינהל הוא יהיה יושב ראש ההנהלה אבל הדברים טרם הגיעו לסיום ודרך אגב, כדי שהכספים האלה לא ילכו לכל מיני נושאים שהם לא ממין הענין כמו פינוי מטרדים שזה גם פינוי פולשים שזה תפקידים אולי חשובים מאד לצורך השמירה אבל זה לא בדיוק הנושא של המינהל אז יש לנו עדיין חילוקי דעות ורק השבוע היתה פגישה בין השר להגנת הסביבה ושר השיכון במטרה לסגור את זה בקרוב מאד.

בכל מקרה, הנושא הזה הוא נמצא על סדר היום, כולל גם הנושא הכלכלי, קיימנו כבר גם איזושהי שיקום סדנה, עם מכון שעוסק בנושאים כלכליים כדי לראות איך לקדם את הנושא אבל אני רוצה לסכם ולומר שהנושא הזה הוא נושא רחב ואנחנו צריכים להיות שותפים יחד עם כל הגורמים ושזה לא יהיה נושא שהוא באחריות משרד אחד, כי אז אנחנו נכשלנו. והשותפות היא הראשונה והדבר הראשון שאנחנו רוצים לקדם זה פרוייקט להערכת המערכות האקולוגיות, ושירותי המערכת האקולוגית כדי שנדע יותר טוב על מה אנחנו מדברים.

ראשית אני רצה לומר תודה לכל המשתתפים בדיון על תרומתכם כל אחד בתחום שלו, במיגזר שלו, אם זה אוניברסיטאות, מכונים או משרדי ממשלה ואני מסכים עם הקביעה שאף משרד לא יכול לעשות את זה לבדו.

גם אם יהיה למשרד לאיכות הסביבה את כל הכסף הוא לא היה מצליח לבדו, זו הבעיה. זקוקים לשיתוף פעולה של כל הגורמים המעורבים, גם בצד המחקרי, האוניברסיטאי, המכונים השונים ומשרדי הממשלה השונים למיניהם, כל גורם יכול להיות גורם מפריע וגורם שיכול בעצם לפרק את כל המאמצים שמישהו אחר עושה, אם אין שיתוף פעולה והסכמה שהולכים על זה ביחד. אין שום ספק בעיני ואני אומר זאת כוועדה, אין ספק בעיני שהדבר מחייב תיקונים ושינויים בחקיקה כדי להבטיח קיומו של מיגוון ביולוגי בארץ.

אני לא יכול להצביע ולהגיד איזה חוק צריך להעביר אבל אתם אומרים שאתם אוספים חוקים מן העולם ויהיה מעניין לראות דוגמאות שלהם, אשמח לקבל כאלו ולראות אם אפשר לקדם חוקים כאלה בארץ וככל שכן יש לעשות זאת. נשקול אפשרות להכין הצעת חוק שתקבע שכל תכנית מיתאר או תמ"א 35 צריכה לקחת בחשבון את ההשפעה שלה על המיגוון הביולוגי, כמו שנעשה היום תסקיר על השפעת הסביבה, אפשר לבקש בענין הזה תסקיר או לפחות לבדוק את ההשפעה על המיגוון הביולוגי ויכול להיות שאפשר לעשות את זה במסגרת חקיקה ואשמח לראות עוד דוגמאות של מקרים כאלה.

אני קורא לממשלה לממן את הענין של הניטור, מערכת הניטור הלאומית, גם בים וגם ביבשה לצורך השמירה על המיגוון הביולוגי, זה דבר חיוני ביותר, פניתי קודם אל הקרן הקיימת ואני חושב שהקרן הקיימת יכולה לממן את זה לבדה, אפילו בהנפת קולמוס.

אני גם קורא לממשלה, ולשר לאיכות הסביבה, לקבל החלטה למסד את הפעילות של המארג, לתקצב את הפעילות שלו באופן שוטף. זה יכול להביא דחיפה רצינית של הנושא כי זה מופיע גם עם שיתוף הפעולה של כל הגורמים ששותפים למארג הגדול הזה אבל גם לתת להם אמצעים וכלים שיהיו להם על מנת לקדם את הנושא.

הועדה קוראת למל"ג ולות"ת לתעדף קליטת מדענים באוניברסיטאות בתחום של שמירת המיגוון הביולוגי בישראל כגון טקסונומים ואקולוגים על מנת לקדם את הנושא ואת המדינה בתחום הזה גם במסגרת קליטת תוספת התקנים באוניברסיטאות הנושא חיוני ביותר כדי להבטיח שאנשים שיכולים לתרום תרומה משמעותית לנושא אקולוגיה ונושאים של שמירת המיגוון הביולוגי לא ייעלמו וזו הזדמנות, שיש תוספת תקנים, שהמל"ג והות"ת יתנו תקנים ספציפיים ומועדפים למוסדות אקדמאיים כדי לאייש אותם ותקנים ספציפיים לענין הזה של טקסולוגיה ואקולוגיה, כי זה מה שבאמת יכול לקדם את המחקר וליצור באוניברסיטאות תשתית שאולי תעניין סטודנטים ללמוד את הנושא הזה ואני חושב שהנושא של שמירת המיגוון הביולוגי בישראל הוא נושא לאומי, חשוב מדרגה ראשונה ואני חושב שהממשלה צריכה לקדם את הנושא הזה כי לעתים מטפלים בכל מיני פינות ולא מטפלים בנושאים העיקריים. יש לטפל בנושאים המרכזיים בעדיפות עליונה, הדבר הגדול הוא הדבר שיכול לשנות. ויש לראות את הדברים בראייה ארוכת טווח ורחבה שהכיוון שלה הוא קדימה. ואין לנו, הלוא, כדור ארץ אחר. שמירה על המיגוון הביולוגי היא שמירה על הישרדותו של האדם בטבע וככל שנשמור עליו, נישמר כבני אדם. עלינו לפעול יחד ולזכור שהמטרה היא של כולנו. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:07