הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

19.6.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 177
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, י"ז בסיוון התשע"א (19 ביוני 2011), שעה 10:00

ישיבה בעיריית מגדל העמק לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר
ליה שמטוב

מירה זילברמן

מנהלת לשכת נצרת עלית, המשרד לקליטת העלייה

דר' שרה רובינשטיין

מפקחת ארצית באגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

ברוך מיכאלי

ממונה קליטת תלמידים עולים, מחוז הצפון, משרד החינוך

רפ"ק יוסף קטב

מפקד תחנת מגדל העמק, המשרד לביטחון פנים

דינה גרין

מנהלת מחלקת אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

אלי ברדה

ראש העיר, עיריית מגדל העמק

סרגי אוקלנדר

מ"מ ראש העיר, עיריית מגדל העמק

אלי בקסיס

סגן ראש העיר

נחום אסולין

סגן ראש העיר



יורי קריצביץ

יו"ר ועדת הקליטה, עיריית מגדל העמק

אתי שפרלינג שושני

ראש מינהל החינוך, עיריית מגדל העמק

פאני טבלוביץ

מנהלת אגף הקליטה, עיריית מגדל העמק

מומי בן סימון

מנהל המח' לשירותים חברתיים, עיריית מגדל העמק

הלנה רוזנפלד

ס. מנהלת אגף הקליטה ורכזת תרבות, עיריית מגדל העמק

ז'אנה מקסמנקו

פרויקטורית, עיריית מגדל העמק

סלבה בלנקי

רכז מניעת סמים ואלכוהול למגזר הרוסי, עיריית מגדל העמק

רוזה בן יוסף

מנהלת לשכת ראש העיר, עיריית מגדל העמק

מרינה פלנקר

מנהלת לשכת מ"מ מקום ראש העיר, עיריית מגדל העמק

יאנה בן שמעון

רכזת שי"ל ותכניות קליטה, עיריית מגדל העמק

מירב סלע

מנהלת המתנ"ס, עיריית מגדל העמק

יגאל אמיתי

דובר הוועדה

דנה גורדון

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

ישיבה בעיריית מגדל העמק לבחינת קליטת העלייה

בוקר טוב לכולם. אנחנו שמחים לפתוח ישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות במגדל העמק. הוועדה מקפידה לסייר ולצאת מתחומי הכנסת ולהגיע לרשויות, לשמוע על הצרכים, על הבעיות ולפגוש גם נציגי תושבים. חשוב לנו מאוד לקבל את הפידבק הזה, אדוני ראש העיר. אתה מגיע, וסרגיי, אני גם רואה אותך לא מעט לוועדה, מגיע ומדבר, אבל חשוב לנו גם לבוא ולשמוע ואני מודה למנהלת הוועדה, לגב' דנה גורדון, שהיתה אמונה על קיום הביקור היום. אנחנו ביקרנו בנצרת עלית ובמקומות אחרים באזור, ומגדל העמק היא עיר חשובה מבחינת קליטת עלייה, המספרים מדברים בעד עצמם, אדוני ראש העיר, אתם קולטים עולים. יש פה כמות נכבדת של עולים. אנחנו רצינו לשמוע על המגמות, על הקשיים וגם על היערכויות שלכם לגבי דברים שאתם רואים בעתיד. אני, באופן אישי, בתפקידיי הקודמים בתנועת בית"ר, בסוכנות היהודית, היתה לי האפשרות, היינו יותר צעירים, אדוני ראש העיר, לעסוק בקליטת עלייה במגדל העמק, ומבחוץ אני יודע שאתם ממשיכים בפעילות ועוסקים רבות בנושא.

אני אבקש מראש העיר, ידידי מר אלי ברדה, לפתוח ולהציג את הנתונים.

ברשותך, רק נעשה סבב שנדע מי סביב השולחן.

(סבב נוכחות).

אני רוצה קודם כל לקבל את כולכם בברכה, במיוחד את חברי הוועדה, את היושב ראש, חבר הכנסת דני דנון, את חברת הכנסת ליה שמטוב, שניהם ידידים טובים שלנו, ורוברט טיבייב, יהיה גם ברוך הבא. הזכרנו אותו לפרוטוקול. כל נציגי המשרדים, שיכון, חינוך וכמובן משטרת ישראל, אנחנו מקבלים את כולכם בברכה. לנו מאוד היה חשוב הביקור של הוועדה, מגדל העמק היא עיר קולטת עלייה, והנושא של קליטת עלייה מדבר אלינו וקרוב ללבנו.

אני אפתח במצגת קצרה על מגדל העמק ואחר כך אני אתן לך כמובן את המשך ניהול הישיבה.

זה הפרופיל היישובי של מגדל העמק. היא נוסדה ב-53', שטח השיפוט שלנו אמור להתרחב בעוד 1,500 דונם, אנחנו ממש בתקופה הקרובה מקווים לסגור את זה.

על חשבון מי זה הולך להיות?

המועצה האזורית עמק יזרעאל.

המדד החברתי כלכלי, אשכול 5, עם כוכבית, כי אנחנו טוענים שאשכול 5 לא משקף את המצב בשטח. המצב בעיר ברמה הסוציו אקונומית, לדעתנו, הוא 4, הוא עלה ל-5, אבל זה לא המקום פה לפתוח את זה, אם כי אני מזכיר את זה ונוגע בזה בגלל שזה השליך על כל מיני גזרות או השלכות של קיצוצים בכל משרדי הממשלה, כי עלינו בדירוג, עם מענק האיזון ודרך המאטצ'ינג בכל משרדי הממשלה. במצטבר זה היה נזק של 10 מיליון שקלים בשנה שנפל עלינו משום מקום.

אוכלוסייה - כפי שאמרתי, זו עיר קולטת עלייה, כ-30% עולים חדשים, תיכף נראה גם את ההתפלגות שלהם, אבל יש לנו גם קהילה דתית חרדית ותיקה בעיר, בין 15%-20%, מוביל אותה הרב גרוסמן עם מוסדות מגדל אור, אחריו מוסדות נר הצפון של הרב מנחם, ויש גם את חב"ד, אבל זה המאפיין של האוכלוסייה שלנו.

העולים, לפי ארץ מוצא - מ-89' אפשר לראות את התפלגות העולים, בעיקר מחבר העמים, כ-80%, אבל אפשר לראות גם מקווקז, בוכרים ואתיופים, צרפת ואחרים. בסך הכל כ-8,300 כמעט מוגדרים כעולים, מתוך אוכלוסייה של כ-28,000 תושבים.

מגדל העמק מאותגרת במספר אתגרים. האתגר החיצוני זו הסמיכות שלנו למועצה האזורית. הם עושים הרחבות בקיבוצים, מקימים יישובים קהילתיים, זה מקור שואב אוכלוסייה, בדרך כלל מעיירות הפיתוח אל אותם יישובים שמסביב וכל הזמן יש מאבק, תחרות, וצורך במתן מענה לאתגר הזה, איך שומרים את התושבים שלא יזלגו ליישובים הקהילתיים. תופעה ידועה בכל היישובים שסביבם יש מועצה אזורית, וככל שהיא חזקה יותר, הבעיה שם יותר חזקה. וגם מערכת החינוך שלנו עם הקיבוצים ומנסה למשוך לצורך העניין תלמידים מכל המערכות שם. התופעה קצת הצטמצמה, אבל היא עדיין קיימת.

אתגר פנימי זה ההרכב של האוכלוסייה והדירוג הסוציו אקונומי; חילונים-דתיים, ותיקים-עולים וגם מערכת החינוך העצמאית שיוצרת לנו גם תחרות פנימית. לפעמים תחרות זה טוב.

עצמאית חרדית?

כן, מערכת החינוך העצמאית זה החרדית.

יש מקומות שזה דמוקרטי.

אז אצלנו זה עצמאית חרדית. בשקף הקודם זה הראה את הרכב האוכלוסייה.

בתעשייה אנחנו מוקד תעשייה אזורי, יש לנו פה שלושה אזורי תעשייה. אנחנו קבענו לעצמנו שלא נהיה שואבי מים וחוטבי עצים בתעשיית היי טק וקיבענו את היעד שלנו לכיוון הדבר הזה כדי להשתלב בדרגות הניהול השונות ולהוביל ולא רק עובדי ייצור או משהו כזה.

בנושא של החזון - אנחנו רואים בעצם את החיבור שבין חינוך, תעסוקה ואיכות סביבה, כמקדם את היישוב, כיוצר מוביליות של הגירה ממקום מסוים לכיוון מגדל העמק ואנחנו רואים שמערכת החינוך שלנו צריכה להצמיח בוגר איכותי שיעשה שירות משמעותי בצה"ל, שיוכל להתקבל עם הנתונים שלו לכל פקולטה שהוא ירצה, יוכל להשתלב בתעשיית ההיי טק בעיר ולהשתקע בה. זה מהכיוון של החינוך.

מכיוון של תעסוקה ותעשייה, אנחנו פועלים לשמר את המפעלים הקיימים, להביא מפעלים חדשים, לדאוג שנהיה באזור עדיפות לאומית א', בחוק עידוד השקעות הון, כדי שיהיו כל מיני תמריצים והעדפות לטובת התעשייה, כדי שנפתח מקומות עבודה ושהבוגרים שלנו יוכלו להשתלב באותם מקומות עבודה.

בנושא איכות הסביבה יש חשיבה ברת קיימא ופיתוח העיר והעלאת מודעות התושבים לסביבה שלהם, תחת ההנחה שהאחריות היא של כולנו, כולנו צריכים לקחת אחריות וחלק בנושא הזה.

שלושת החיבורים האלה ביחד יוצרים העדפה לכל מקום. בכל רשות שידאגו שתהיה להם מערכת חינוך טובה, שיהיו מקומות עבודה, שתהיה איכות סביבה ואיכות חיים, אזי זה יהיה מקור משיכה לאותה עיר. אנחנו פועלים שזה יקרה. יש לנו תעשייה איתנה וגדולה, יש מערכת חינוך שזכתה בהרבה פרסים, תיכף תראו, אנחנו מקדמים את נושא איכות הסביבה ואנחנו אומרים שדרך כל זה אנחנו רוצים שיבואו למגדל העמק.

בריף קצר על הישגי מערכת החינוך: זכייה של כל בתי הספר שלנו כמעט בנושא חינוך, הן של המחוז, או של משרד החינוך. הרשות שלנו נבחרה שלוש פעמים כרשות מצטיינת בחינוך מטעם מחוז הצפון ואחר כך גם זכינו בפרס החינוך היישובי הארצי. השנה שני בתי ספר זכו בפרסי חינוך, גם בית ספר גיורא יוספטל זכה בפרס החינוך המחוזי, בסוף שבוע שעבר הוא קיבל את הפרס, ולפני חודשיים-שלושה בית ספר איליי זכה בפרס חינוך ארצי.

החוזקות של העיר זה כמו שאמרתי, החינוך בראש. כל מה שנעשה בעיר זה דרך זה שהחינוך בראש סדר העדיפות של הרשות. לחינוך יש זיקה והשלכות לכל מערכי החיים ביישוב.

מתן הטבות לעולים חדשים מטעם משרד הקליטה והרשות המקומית - אנחנו מעודדים במוצהר, באסטרטגיה של הרשות אנחנו רוצים תושבים חדשים, בין אם זה מתוך הארץ ואם זה מחוץ לארץ. אנחנו נוסעים להביא אותם, משתתפים בירידים, נותנים הטבות שאנחנו יכולים לתת כי חשוב לנו בהתפתחות של העיר להביא עולים חדשים למגדל העמק, להגדיל את האוכלוסייה ובתוך הגדלת האוכלוסייה שיהיו עולים חדשים.

הנושא של אזורי התעשייה, שאנחנו מוקד תעסוקה אזורי שהוא משמעותי. זה משפיע על מקומות עבודה. גם כשאתה מביא עולה, אתה רוצה לדאוג לו למקומות עבודה, יש לך אפשרות, אחוז אבטלה נמוך ועוד כהנה וכהנה דברים.

הקמנו את המרכז לפיתוח הון אנושי צעירים. הייתי בין הראשונים שהקימו את המרכז הזה לפני כחמש שנים. אנחנו שם מסייעים בקידום ההשכלה, בקידום תעסוקה ובקידום התרבות והפנאי. לכל החתכים, גם ותיקים וגם עולים. אנחנו שותפים במספר פרויקטים לאומיים, מהפרויקט הלאומי, דרך משרד הרווחה, 'עיר ללא אלימות' ושיטור עירוני של המשרד לביטחון פנים.

בקליטת העלייה אנחנו נראה פה מספר דברים שאנחנו נותנים את זה כהטבה. כל נושא הליווי הצמוד לעולה. אנחנו אומרים שעולה שמגיע לפה הוא שגריר של מגדל העמק, כדי שהוא יהיה שגריר של מגדל העמק, אנחנו צריכים ללוות אותו מהרגע הראשון בליווי מסור, הדוק, צמוד, כדי שיהיה לו קל בימים הראשונים שלו בארץ, או במגדל העמק. אנחנו רוצים שהוא ידווח אחר כך לארץ המוצא, למשפחה שלו, לקרובים, לשכנים, שקיבלו אותו יפה, שעזרו לו להשתלב, שדאגו לו, מלווים אותו, הוא לא נפל למדבר או לשום מקום, אלא קיבל פה ליווי צמוד. הם מקבלים ליווי צמוד.

יש פה דירת קלט. כשעולה חדש שמגיע לפנות בוקר לארץ, הכל סגור, צריך להלין אותו ליום, יומיים, שבוע, שבועיים, אז יש לנו דירת קלט שהוא מקבל אותה עד שהוא מתארגן על עצמו בסיוע שלנו כמובן.

שנה ראשונה הזנה בגני ילדים ובבתי ספר אנחנו נותנים בחינם, על חשבון הרשות. ילקוט עם תכולה בשנה הראשונה, גם כן. טיולים וספרים בשנה הראשונה, חוג אחד בשנה, הכנה לכיתה א', פרויקט להב"ה, זה פרויקט של כיתת מחשבים, שאפשר ללמוד מחשבים, אנחנו מפנים אותם לשם ללמוד בשתי שפות. כמובן במרכז ההון האנושי צעירים, שהזכרתי מקודם, מסייעים להם בהשמה ותעסוקה, בהכוונה אקדמית, בהסבה מקצועית, במלגות לסטודנטים. מערך שלם שמטפל בעולה מקליטתו כדי ללוות אותו בקליטה, בהשתלבות, במציאת מקומות עבודה, כדי שהוא יהיה בסופו של דבר שגריר שלנו.

אנחנו רואים פה את סופה, אנחנו מפרגנים לה, יש לנו קשר טוב עם המשרד הראשי, עם המשרד במחוז, אנשים נהדרים, אנחנו עובדים איתם צמוד והדוק מאוד אפילו ובהצלחה רבה.

אגף הקליטה שלנו, מנהלת האגף היא פאני טבלוביץ'. יש לה צוות מקצועי שצמוד אליה, עם מחזיק תיק הקליטה, זה ממלא מקום ראש העיר סרגיי אוקלנדר. האגף נותן מענה בכל הנושאים של חינוך, תעסוקה ותרבות. בחינוך זה החל מהרישום בבית הספר וליווי ומעקב צמוד אחר הילד, אירועי תרבות וחוגים במימון המשרד לקליטת עלייה, הפעלת מועדונים לכל הגילאים. דברים שאנחנו עושים לאורך שנים, בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה ואיתם ביחד.

אגף הקליטה שלנו מפעיל מספר חוגים, דרך המתנ"ס ולפעמים גם ישירות. יש חוג טניס שדה וחוג אגרוף וספורט לקשישים.

כמה עולה להירשם לכזה חוג?

אם הוא בשנה ראשונה, הוא יקבל אותו בחינם, ולאחר מכן, במרחב שלנו בצפון אנחנו הכי זולים.

חוג עולה 160 ולילדים העולים 70 שקלים והכל מסובסד על ידי משרד הקליטה.

זו דוגמה לכמה זה עולה לילד עולה כדי לאפשר לו להשתלב. חוג אגרוף וספורט לקשישים ומקהלה לילדים ופנטזיה וקולות מזמרים, אנסמבל רטרו, חוג שירה אתנית. יש פה הרבה פעילויות, אנחנו רואים חלק מהתמונות של הילדים האלה. יש שם מישהו שמרכז את זה, יש קבוצה, יש חזרות, יש הופעות, יש אימונים, יש מערכת שרצה סביב השנה בפעילויות האלה.

עוד פעילויות שאגף הקליטה עושה ונותן. יש את שי"ל, שירות ייעוץ לאזרח, ש-80% מהפניות אצלנו הם של עולים חדשים. אם יש 3,500 או 3,800 פניות, 80% זה עולים חדשים.

מה המספר האחרון של שי"ל?

כ-3,000 בשנה. אבל 80% מתוך זה אלה פניות של עולים חדשים שמקבלים ייעוץ, כל מיני שאלות, הכוונה.

אנחנו ריכזנו את כל ההתאחדויות, לא רק של העולים החדשים, גם של העולים הוותיקים, נקרא לזה ככה, במבנה שאנחנו קוראים לו 'מבנה רב תרבותי'. בקומה למעלה יושב אגף הקליטה, קומה למטה המשרדים, עמותת עולי אוקראינה ועולי רוסיה ועולי מרוקו.

לא יושבים ביחד.

לא, חדרים חדרים.

באותו בניין, אתה אומר, התקדמנו.

הם יושבים באותו בניין באותה חצר, הם עושים פעילויות, רואים אחד את השני, יש קשר. לא כמו שפעם היה מנותק, כי כל אחד היה יושב בבניין משרד באיזה שהוא מקום, סתם לדוגמה, או במקלט או משהו כזה. אז יש את הנושא של ההעצמה של כל העמותות והארגונים האלה, גם לשבת ביחד, להכיר אחד את השני, לא בדלנות, כל אחד בדל"ת אמותיו. הוא נפתח לאירועים והפעילויות האחרות שישנם, כחלק מתפיסה של רב תרבותיות.

תעסוקה - כמו שאמרתי, אצלנו כמעט אין אבטלה, במובן שמי שרוצה לעבוד מוצא עבודה. עולה חדש שמגיע והוא לא מפונק, הוא מחפש עבודה, הוא מוצא, מקבל ליווי עד המפעל. יש פה דוגמה למפעל פלקסטרוניקס, שאנחנו בקשר טוב איתם. החבר'ה, כשהם כבר באולפן הם מסיירים שם ובעוד מפעלים ואחר כך מוצאים את דרכם לעבודה, ואין עם זה בדרך כלל בעיה, כי הם מחפשים לעבוד והם עובדים מסורים.

משרד הפנים - אנחנו נותנים שירותים של משרד הפנים דרך אגף הקליטה. התושב מגיע לאגף, מביא את הטפסים, תמונות, מטעמנו נוסעים לעפולה, מחזירים את זה, הוא בא אלינו למשרד ומקבל את זה.

נתוני עלייה - בתמונות פה רואים את האולפן, גם יושבים וגם מצטלמים ביחד. אפשר לראות את הנתונים של השנים האחרונות, כמה עלו בכל שנה, משפחות ובודדים בסך הכל נפשות ואת הסך הכל הכללי, הכל פה לפניכם. אתם רואים שבסך הכל, למרות שהפוטנציאל של העולים ירד, אנחנו מכתתים רגליים ונוסעים עד לשם, כדי להשתתף בירידים---

הרוב מחבר העמים, אני מבין.

הרוב מחבר העמים.

אנחנו טוענים שאפשר לעשות יותר בנושאים של תקציבים ייעודיים לתרבויות השונות, כמו בחבר העמים, קווקז, אתיופיה ועולי אמריקה הלטינית. לכל קהילה כזו יש את המאפיינים שלה, את התרבות שלה, את המסורת, את המורשת שאנחנו רוצים לפתח ולהכיר, שגם האחרים יכירו את הקבוצה האחרת. את זה אנחנו עושים, אנחנו חושבים שחסר פה פעילויות בעיקר של תרבות. אנחנו רואים אצל חבר העמים שהם צרכני תרבות. המזון הרוחני של האדם זה הנושא של התרבות, הם שואלים, הם רוצים, הם מתעניינים, פחות אולי במקומות האחרים אבל שם אנחנו רוצים לתת את זה כהעדפה מתקנת, כדי לחזק אותם דרך חיזוק הנושא של הזהות והמורשת שלהם.

המשך של פרויקט נגב וגליל. הפרויקט זה תוספת תקציב שניתנה על ידי משרד הקליטה באמצעות משרד הנגב והגליל, שבעצם הוא נתן הטבות לעולים חדשים שהגיעו.

לשכר דירה, 1,200 שקל בחודש.

במשך שנה.

בנוסף לזה יש תקציב לחינוך לילדים מגיל 3 עד 18, שאנחנו יכולים לתת להם תגבור בעברית, שיעורי עזר, פעילויות.

וזה היה לשנת 2010?

הפרויקט אמור לקלוט עולים עד סוף נובמבר 2011, תלוי במכסה.

יש שם תנאים, היא חייבת להיות משפחה צעירה, חייבים להיות ילדים קטנים עד גיל 18, ואם הם עומדים בזה הם יכולים להיכנס לעניין. יש מכסה לכל רשות, כמה משפחות היא יכולה לקבל בתוך המכסה הזו. פעם אחת צריך לדאוג למלא את המכסה ופעם שנייה לשאוף שאם יש יותר, אז לבקש תוספת.

הבקשה שלכם היא בעצם להמשיך את הפרויקט.

כן, להמשיך את הפרויקט, כי זה נותן הטבה. מי שמקבל שכר דירה למשך שנה שלמה, זה מאוד עוזר, זה מאוד אטרקטיבי, איפה שלא מקבלים את זה. העולים גם בודקים את זה, איפה נותנים יותר הטבות ולפעמים מה שלנו נראה זניח, הם לוקחים את זה בחשבון.

מה שמעניין שלאחרונה הוסיפו עוד כמה רשויות גדולות, שאנחנו בגלל זה מתקשים להביא אותם למגדל העמק. לדוגמה, אשדוד, עיר שקולטת גם ככה עשרות ומאות משפחות, נכנסה לגדר של הנגב והגליל ואז קשה לנו להתחרות איתה.

ובאזור פה עם מי אתם מתחרים?

נצרת עלית, כמובן, עכו, נהריה.

הקריות, קרית ים. אנחנו חושבים שהפרויקט הזה, בגלל שהוא נותן הטבה והוא מהווה משיכה או אטרקטיביות מסוימת, אנחנו חושבים שחשוב שהוא ימשיך לפחות לעוד תקופה, עם עוד הקצאה של משפחות.

יש נושא שלא רשמתי אותו, הנושא של ההוסטלים. יש לנו מחסור בדיור הציבורי מצד אחד. המדינה לא בונה דיור ציבורי.

כיום יש הוסטל פעיל במגדל העמק?

יש הוסטל פעיל.

כמה מיטות?

100 בערך. יש לנו את בית סמוחה שמאכלס גם מספר משפחות ובודדים. כמה יחידות יש לנו בבית סמוחה?

18.

עמיגור מפעיל אותו.

וכמה יש ברשימת המתנה?

כ-100 ממתינים בסך הכל, כולל חד הוריות, רק תושבי מגדל העמק.

אנחנו יודעים שמשרד הקליטה מנסה לקדם מגזר של בניית הוסטלים במספר רשויות כפיילוט, אבל הדרישות של המשרד למימון של 50% על חשבון הרשות וגיוס כספים חיצוניים ב-50%, היא נקודת פתיחה מאוד קשה לרשויות שצריכות פתאום לגייס 50% מעלות הבנייה וגם להפעיל קשרים עם כל העולם כדי לגייס את העניין.

ההפעלה של מי אמורה להיות אחר כך?

של הרשות. אז הם אומרים לנו, ב-50% השניים תיגשו לוועידת התביעות, תנסו לגייס שם כסף, תלכו לתורמים. כל ההתעסקות סביב זה היא להעמיד פרויקטור שגם ככה כסף מצד אחד אין, להחזיק פרויקטור אתה לא יכול ושורפים לך את הזמן בפרוצדורה ובביורוקרטיה. אנחנו בירכנו על היוזמה הזו, השתתפנו במספר דיונים של השרה עם המנהל הכללי שלה, הבענו נכונות להצטרף אבל מרגע ששמו לנו כאן דרישות ואת התנאים, עשינו הולד ואנחנו מרגישים שחסר לנו. אנחנו מאוד מעוניינים מצד אחד לשפץ את בית סמוחה שמשמש בייעוד הזה כבר הרבה שנים והוא ישן, מוזנח ואין מקור כספי לשפץ אותו, ומצד שני אנחנו בעד בנייה חדשה אבל אין לנו בנתונים שהמשרד רוצה את הכלים הראשוניים לצאת עם זה לדרך.

ולאחרונה לא הצליחה למנוע עליות במחירים שלנו להוסטלים, שמעתי, נכון?

כן. אני אספר, אני לא יודעת אם יש פה מישהו מעמיגור.

לא משנה, זה חשוב לנו לשמוע.

זו הסקירה שלנו על מגדל העמק.

תודה רבה ל מר אלי ברדה. סרגיי, אתה רוצה להוסיף משהו?

אנחנו נשמע ואחר כך נעשה סבב.

בסדר גמור. הייתי מבקש מנציגת המשרד, גב' מירה זילברמן, מנהלת לשכת נצרת עלית, שתתייחס לדברים שהעלה ראש העיר ודברים נוספים, בבקשה.

לפני שמירה מתחילה אני רוצה להחמיא למירה.

חכה, תשמע מה היא נותנת.

אני לא צריך שהיא תיתן היום פה משהו, אנחנו עובדים בצורה הדוקה כל השנה, אז באמת יישר כוח למירה ולמשה הראל, שהתנצל שהוא לא פה, ממש חברים ושותפים לעבודה ובצורה נהדרת.

באמת אני מתנצלת בשמו של משה, אנחנו התחלנו היום בתרגיל 'נקודת מפנה 5' ולכן הוא לא יכול היה להגיע.

קודם כל אני באמת רוצה לציין פה את שיתוף הפעולה עם כל הרשות, החל מראש העיר, עם אלי, סרגיי ועם אגף הקליטה. כל תכנית, או כל פרויקט שאנחנו מציעים או נותנים, הם באמת מתפנים ישר, רצים עם זה, יוצאים המון לנסיעות, מביאים עולים. אנחנו עדים לכך עוד כשהיו תכניות של עלייה קהילתית, מגדל העמק היתה בין הרשויות הראשונות שנרתמו לפרויקט הזה והביאו בזמנו 25 משפחות, שזה מספר מאוד לא מבוטל. מתייחסים פה לעולים בצורה מאוד מאוד חמה, המשרד מאוד העריך את זה ולכן יש פה פרויקטור, לא בכל יישוב יש פרויקטור לעלייה, יש כאן פרויקטור לעלייה, דובר רוסית, הפרויקטורית צמודה לעולים, מלווה אותם לכל מקום אפשרי, לבנקים, מחלקת החינוך, לכל מה שהם צריכים, שוכרים להם דירות.

אנחנו נותנים המון תקציבים לתכניות של חינוך, כמו שמר אלי ברדה ציין. באמת מורגש שהחינוך זה באמת במקום מאוד גבוה במגדל העמק והילדים יכולים פה, נוסף לבית ספר, לקבל את כל החינוך הבלתי פורמלי שאנחנו מכניסים פה. יש פה את פרויקט פל"א שאנחנו עובדים ביחד עם המתנ"ס, יש תכניות לתגבור לימודי, הכנות לכיתות א' ולמבוגרים יש גם תכניות. יש הרבה הופעות. אני חייבת לציין שכשהיה 20 שנים לעלייה למגדל העמק עשו פה, אני לא יכולה להתפאר הרבה בתקציב של משרד הקליטה, אבל הרשות נתנה פה תקציב מעולה.

מה התקציב שהמשרד נותן?

השנה זה כ-700,000.

לפעילות, לא לאוכלוסייה.

לפעילויות, כן. שזה כולל הכל, שזה כולל גם תעסוקה---

יש לך פירוט? אני אשמח לשמוע.

יש פירוט. יש תקציבים לתעסוקה, אנחנו מדברים על עברית שילוב תעסוקתי, הכוונה היא ל-150 שעות, זה לעולים שסיימו אולפן א', אחרי 500 שעות הם מקבלים מאיתנו עוד שילוב תעסוקתי. יש פרויקט ואוצ'רים. עולה יכול לקבל ואוצ'ר בגובה 8,000 שקלים, הוא יכול לבחור לעצמו ללמוד במקצוע שהוא בוחר לעצמו. יש את השלטון המקומי, מרכז תרבות, מקהלות, וטרנים, פל"א, כמו שהזכרתי, שזו פעילות לימודית אחרת. אנחנו מדברים על פעילות בלתי פורמלית. קייטנות, יש לנו גם תקציב לרווחה. אלה בעצם התקציבים שהרשות מקבלת ומנצלת אותם עד תום, אני חייבת להגיד, ומוסיפה מהתקציבים שלה גם די הרבה.

חוץ מ-25% של החייבים רוסית, יש לנו עוד תקציב שוטף של עיריית מגדל העמק, 400,000 שקל.

אני מקווה שזה גם יימשך כך.

תודה.

אני רוצה לשאול את האחראי על הרווחה, מר מומי בן סימון, כמה מטופלים ברווחה מוגדרים כעולים חדשים?

30%.

יפה, במקומות אחרים אנחנו רואים שהאחוזים הרבה יותר גבוהים, בדרך כלל.

מבין סך המטופלים שלנו.

מבין סך כל המטופלים ברווחה מכלל העיר.

כמה סך הכל יש מכלל העיר?

3,000 משפחות.

וכ-1,000 או 900 עולים. מבחינת יוצאי אתיופיה, יש לכם קהילה יחסית קטנה, אבל רובם מטופלים אצלכם?

כן.

האוכלוסייה האתיופית היא מאוד ותיקה כאן, זה לא העולים שהגיעו עכשיו. אלה עולים שהגיעו במבצע שלמה ומשה.

רציתי לשאול את הפרויקטורית שנמצאת פה, לתת לנו דוגמה לבעיות שאת מטפלת, נגיד מהשבוע האחרון, משבוע שעבר, דברים שאת עושה.

היום הייתי עם שתי המשפחות האחרונות בבנקים, אחת פתחה בבנק לאומי, המשפחה השנייה בבנק הפועלים, אז פתחנו חשבונות וקבענו מחר זמן במשרד הקליטה. פגישה ראשונה עם משרד הקליטה, הם יקבלו מחר את כל המידע על סל הקליטה, על פרויקט נגב והגליל. חוץ ממה שסיפרתי להם, הם יקבלו אינפורמציה נוספת.

ואיך העולים מגיעים אלייך? הם באים לעירייה או לרווחה ומפנים אותם אלייך?

לא, אני בקשר איתם עוד כשהם שם, ברוסיה או אוקראינה. אנחנו בקשר דרך הסוכנות היהודית, דרך גלובל סנטר. יש כאלה שחברים שלהם פה, יש כאלה שהמשפחות שלהם פה, יש כאלה שבכלל שמעו על העיר שלנו שאנחנו מקבלים אותם טוב, אז אנחנו בקשר, אני משתדלת לשאול איזה דירה הם רוצים, איזה קומה, לפעמים יש בעיות רפואיות. הם באים, ביום, בלילה, בבוקר, בערב.

אני נזכר, סרגיי, הייתי במוסקבה ואתה היית בסנטר בירושלים ושיווקתם למועמדים לעלייה במוסקבה את מגדל העמק.

אני רק שאלתי אותו למה הוא לא היה במוסקבה ואתה היית.

אני נסעתי דרך הסוכנות לקייב, ללבוב וצרנוביל, וכמו שאלי אמר, שכל עולה הוא שגריר שלנו, זה בדיוק ככה. פגשתי שם עולים שכבר היו על המזוודות ושאלתי אותם 'איפה אתם נוסעים?' הם אומרים למגדל העמק ולכרמיאל, שאלתי 'למה למגדל העמק ולכרמיאל?' היה לי חשוב דווקא לנצרת עלית, אז הם אומרים 'כי חברים שלנו שם, משפחה שלנו---

את מייצגת את כל אזור הצפון, לא רק את נצרת עלית.

אני נצרת עלית.

מלבוב קיבלנו עוד שתי משפחות, יורי, יושב ראש הוועדה הוא מלבוב.

אז אני אומרת לכם שזה נכון, איך שמקבלים את העולים, הם באמת שגרירים, כי הם כותבים מכתבים ומדברים בטלפון והם מושכים עוד עולים וכל הכבוד לעיר כמו מגדל העמק שעושה את הדברים.

ועכשיו אנחנו בקשר. אני כל הזמן שלי גרתי בלבוב ועכשיו יש אנשים מלבוב ש---

אז תדעו לכם שזה עובד.

אני רוצה לציין שבעיות פנימיות שקורות בערים אחרות לא קיימות כאן. הנה זאנה בדיוק סיפרה על פתיחת חשבון בבנק. יש היום בנקים שמסרבים לפתוח חשבונות לעולים חדשים כי אין להם תעודות זהות. היום בבוקר, לפני שהגעתי לכאן קיבלתי הודעה מנצרת עלית---

תעודת עולה זה לא מספיק?

להם זה כנראה לא מספיק.

זה מעניין אותי מאוד, תרחיבי בעניין הזה.

אני גם רוצה להרחיב בזה. בתעודת העולה יש את כל הפרטים, יש את תעודת העולה ויש את מספר תעודת הזהות לכל בני המשפחה גם, גם לבת, גם לאישה וגם לילדים. יש בנקים שלא מוכנים לפתוח חשבון בנק אם אין תעודת זהות ממשרד הפנים. היום בבוקר קיבלתי הודעה מבנק הפועלים בנצרת עלית שלא רוצים---

כמה זמן לוקח לקבל תעודת זהות?

זה לוקח יום אחד, עד שבוע. צריך לקבוע להגיע, צריך להביא את כל המסמכים, זה לוקח קצת זמן ואנחנו לא יכולים להרשות לעולה שיישאר בלי כסף, שיישאר בלי חשבון. לכן הנה פה בעיר אין את הבעיה הזאת, בערים אחרות כן יש.

יש בנקים ספציפיים שהם---

בעיר הזאת אנחנו שולטים בבנקים.

את אומרת שבאזור יש בעיה עם בנק הפועלים.

כן, בנצרת עלית.

אוקי, אנחנו נטפל בעניין הזה. זה מעניין אותנו.

למרות שהמשרד שלנו סיכם עם הבנקים שיפתחו, שייתנו את האפשרות לפתוח חשבון.

אנחנו נמצאים עכשיו בתרגיל 'נקודת מפנה 5', מה שמסכמים בבנקים במלחמה גם לא קורה. הם סוגרים את הבנקים במלחמה כשהם צריכים לפתוח, וזו מלחמה יומיומית לטפל בהם.

אתם נתקלתם בתופעה הזאת בעוד מקומות?

לא, היום בבוקר אני נתקלתי בתופעה הזאת.

אני רוצה לשאול את נציג המשרד לביטחון פנים, מפקד התחנה, רק פקד יוסף קטב, אם יש לך התייחסויות, נתונים, להציג בפנינו.

אין הגדרות ספציפיות או ייחודיות לעולים. העולים השתלבו, אלה שבאים חדשים משתלבים בתוך האנשים שגרים כאן. אין הגדרה שאני יכול להגיד שזה מייחד רק את העולים מברית המועצות. יש שילוב.

נושא אלכוהול בבני נוער, שאמרו לנו שהוא לא ייחודי לעולים כבר מזמן, מה המצב במגדל העמק? מה אתם עושים בנושא?

קודם כל החוק בעדנו, ככה יותר קל לנו.

חוק השפיכה. יש לך נתונים על מקרים?

אנחנו בממוצע כל סוף שבוע בין 14 ל-17 מקרים של שפיכת אלכוהול לקטינים. היום אין התנגדות. בהתחלה היתה התנגדות מצדם, אבל זה לא מייחד את העולים, גם הנוער הוותיק שותה לא מעט.

לגבי סגירת פיצוציות או מקומות שמוכרים אלכוהול לקטינים?

היה לנו בעיר.

כמה סגירות בשנה האחרונה?

8 מקרים.

ל-30 יום?

ל-15 יום, לפי החוק החדש.

עוד דברים שחשוב לנו לדעת?

אין משהו מיוחד. יש לנו חוקר שהוא דובר רוסית, ספציפי לעניין הזה, גם בנוער וגם בבגירים.

מה שחשוב להדגיש פה שסלבה, בכובע שלו, הוא בדיוק בייעוד שלו לעולים. סלבה, תציג את עצמך.

כן, אני רכז מניעת סמים ואלכוהול במגדל העמק במגזר הרוסי. מה שאני רוצה להגיד, מבחינת המניעה לגבי רוסים, מה שאנחנו עושים זה כנסים, יש לנו פוסטרים ואינפורמציה ברוסית על הדברים, מה מזיקים וכמה זה חשוב לדעת לא להשתמש באלכוהול וסמים. אני עובר בבתי ספר ואני בקשר עם אותם חבר'ה צעירים עולים.

מי נכנס לכיתות? אתה?

אני בקשר עם היועצות ועם חבר'ה ספציפיים בהפסקות, שהם מגיעים גם למועדון שלנו של עולים. אני בקשר כולל עם ההורים שלהם, שהם יודעים כולם את הטלפון שלי ואם יש איזה שהיא בעיה אז הם מתקשרים אליי.

אנחנו הקמנו סיירת הורים עכשיו, גם מטעם ביטחון פנים, 'עיר ללא אלימות', שאני רכז הסיירת ויש לנו שם חבר'ה דוברי רוסית ובימי שישי אנחנו מסתובבים בפארקים וניגשים לאותם נערים, מי ששותה, אנחנו מנסים לתת להם את האינפורמציה שצריך. זאת אומרת אנחנו כל הזמן בקשר עין, בקשר יומיומי כדי למנוע את הדברים הלא רצויים.

מבחינת מקומות בילוי של נוער חילוני, איפה הם מבלים בסופי שבוע?

בסופי שבוע אצלנו אין משהו שפתוח בעיר בימי שישי, אז הם יוצאים לפארקים, או שהם יוצאים מחוץ לעיר. מי שנמצא בפארקים, הם יושבים, מדברים, יש קצת נרגילות כמובן וכל מיני דברים כאלה, בשביל זה הקמנו סיירת הורים, במיוחד באותם ימי שישי כשאנחנו יוצאים לשם עם כל מיני פעילויות, יש לנו משחקים, יש לנו ספרים שאנחנו מנסים לתת להם, שיהיה לחבר'ה מעניין.

אני רוצה להגיד לך שעשיתי סיור עם הסיירת הזו וכל הנערים שמצאנו בלילה בפארקים היו ילדים טובים וחלקם היו עם פסיכומטרי, מתכוננים לפסיכומטרי.

בפארק?

כן. אנחנו יצאנו ביחד עם ראש העיר.

כמה זמן סיירת ההורים עובדת?

כחודשיים.

צריך לחכות ולראות שאתם מתמידים.

אבל זה הגלגול השני שלה. היתה לנו כבר סיירת הורים שהיא על בסיס מתנדבים והיא התמסמסה, וכשנכנסנו לפרויקטים של המשרד לביטחון פנים, 'עיר ללא אלימות' ושיטור עירוני, קידמנו גם את העניין של סיירת ההורים עוד פעם והיא יצאה לדרך.

אנחנו מביאים גם מרצות דוברות רוסית כדי לעשות הרצאות להורים וגם לסבתות שמגדלות. יש הורים עובדים אז הסבים והסבתות מגדלים את בני הנוער כשהם מגיעים מבית הספר, ואין להם את המנטליות של החבר'ה הצעירים, אז אנחנו מביאים מרצה שמסבירה מה הנוהל, איך צריך להתנהג, מה צריך לזהות אם יש דברים כאלה. זה מאוד מצליח, וזה חוזר על עצמו כל הזמן.

אדוני ראש העיר, מבחינת עתודות בנייה, יש תכניות, אופק לזוגות צעירים?

קודם כל אנחנו נכללנו ביישובים שיקבלו הטבה של כ-100,000 שקל, בנייה רוויה לזוגות צעירים. כשהצגתי לכם את תחילת השקף היתה תוספת של עוד 1,500 דונם מהמועצה האזורית, אז יש לנו כבר תכנית מול משרד השיכון לבניית 4,500 יחידות דיור במגדל העמק שפשוט לא מוגשת לוועדה המחוזית כי עוד לא השלמתנו את השינוי של הגבולות. זה התעכב בגלל הרבה סיבות, לא נלאה אתכם פה. אנחנו עכשיו הרצנו את זה במסלול יותר קצר ואנחנו מקווים שבמהלך החודש-חודשיים הקרובים זה יאושר. הביורוקרטיה והפרוצדורה שם מאוד מסובכות, אנחנו ממש בסוף. אז יש לנו כ-4,500 יחידות דיור בעתודות קרקע, יש עכשיו שיווק של 88 יחידות דיור ששבעה קבלנים התמודדו על זה, שזה נותן אינדיקציה להתעניינות והביקוש. בסך הכל בשנים האחרונות לא היתה בנייה, תופעה שאפיינה את כל הארץ, זה לא רק מגדל העמק, ויש עכשיו התעוררות ואנחנו מרגישים את זה לפי הביקושים מצד אחד ולפי השיווקים שמשרד השיכון משווק במקביל.

יש בנייה לזוגות צעירים?

אנחנו עכשיו מתחילים, מול הזכיין שיזכה עכשיו ב-88 יחידות דיור, אנחנו ניכנס איתו לשיחה ודיונים האם וכמה אחוזים מהדירות שם יהיו דירות לזוגות צעירים. אנחנו מכירים את הנושא של דיור בר השגה עכשיו לזוגות צעירים. מצד אחד המדינה לא בונה, מצד שני משאירים את זה פתוח על כתפיהם של הרשויות. אין חוק שאני יכול לחייב אותם, אבל יש דיאלוג שאני צריך לנהל איתם ולשכנע אותם שחלק מהדירות שהם בונים, אחוזים מהם, יהיו לזוגות צעירים. נקווה שנעשה את זה, כי בסך הכל אנחנו רוצים שהזוגות הצעירים יישארו פה ויקבלו מענה דרך העניין הזה.

התייחסות של הסגנים, חברי מועצת העיר?

מישהו רוצה להתייחס?

אני באמת רוצה לברך את הוועדה, את היושב ראש החדש, הוותיק כבר, ואת יושבת הראש לשעבר, ליה שמטוב, אני נפגש איתם הרבה פעמים בוועדת הקליטה בכנסת, כי תמיד כשמזמינים אנחנו משתדלים להגיע. היו כמה נושאים, לפחות לאחרונה, אחד על הסוכנות היהודית והשני על משרד הקליטה, השתתפנו בדיונים ונראה שהתקדמנו יפה מאוד. הצלחתם למנוע הרבה פיטורין בסוכנות היהודית וכמובן אנחנו מרגישים עכשיו בתוספת התקציב של משרד הקליטה. בדרך כלל זה מגיע בסוף שנה, היום אנחנו מרגישים את זה כבר בהתחלת שנה ובאמצע שנה, שזה גם חשוב.

מה אפשר להגיד? אתם שמעתם את הסקירה ואני תמיד מציין שהשם שלנו, של מגדל העמק, ואגף הקליטה שלנו הולך לפנינו בכל הארץ. אני באמת ביחסים טובים עם הרבה רשויות, עם הרבה חברים והכל כמובן בזכות ראש העיר, בזכות חברי מועצת העיר, שמבינים את החשיבות של העלייה למגדל העמק ותומכים, שאת זה חשוב גם לציין, ועל כך יישר כוח ותודה רבה, גם לראש העיר, גם לחברי מועצת העיר, וגם לכם, שנעניתם לבקשתנו לבוא ולבקר אצלנו. זה חשוב, אנחנו גם נפרסם את זה ואם יש במה להתגאות, אני חושב שכל רשות צריכה לקיים דיון פתוח עם כל הגורמים שמשתתפים כאן לטובת התושבים והעולים, בסופו של דבר. תודה רבה לכם.

תודה.

בבקשה, חברת הכנסת ליה שמטוב.

ראש העיר, מר אלי ברדה, דיבר על החינוך שזה בראש העדיפות של מגדל העמק, אבל הוא גם צנוע מאוד. לא רק את החינוך שאנחנו רואים בשנים האחרונות, איך זה עלה פה, גם לכל ילד, אם רואים שילד הוא כישרוני, נותנים לו מעל ומעבר למה שמגיע לו. לאחרונה גם קראתי בעיתון על משפחה של עולים שהגיעו לארץ והיום הילד שלהם נוסע גם לארצות הברית והכל בזכות אלי, בזכות סרגיי אוקלנדר. זאת אומרת אני יודעת על הרבה מקרים בהרבה ערים שילדים כישרוניים ועם פוטנציאל, אבל חוץ משהם צריכים על חשבונם לנסוע לאיזה שהוא מקום, הרשות או מתעלמת מזה או לא יכולה להרשות לעצמה. פה עוזרים מעל ומעבר, ועל זה כל הכבוד לעירייה ולמי שעוסק בזה.

לגבי משרד השיכון. יושבת פה גב' דינה גרין, ותיקה במשרד השיכון---

שפעם בשבוע אני מדבר איתה.

לא שפעם בשבוע מדברים, היא גם תמיד כשאתה מצלצל, אז אין דבר כזה שהיא לא תענה, ואם היא לא יכולה אז היא תמיד תחזור. אני עובדת איתה גם היום וגם בזמן שהייתי סגנית ראש העיר וגם בעמידר.

לגבי ההוסטלים, שסרגיי ביקש, אני אתייחס בכמה מלים גם לזה. בוועדת העלייה והקליטה היתה לנו ישיבה לגבי השכירות בהוסטלים, שרצו להעלות מ-8% מההכנסה ל-10% מההכנסה ואי אפשר באמת להשוות את ההוסטל לדיור סוציאלי, כי מי שמתגורר בהוסטל, והרוב הם עולים חדשים, מקבלים את השירותים הרבה יותר ממה שבדיור סוציאלי. היתה ישיבת כספים, שניהלתי אותה, בכנסת, עם נציגים של משרד השיכון, נציגים של עמידר וגם של האוצר. מתברר שבכל הוסטל מקבלים שירותים שונים לחלוטין. זאת אומרת אם בעמיגור נותנים אם בית וגם עובדת סוציאלית והכל, יש הוסטלים שלא מקבלים, או מקבלים חלק מזה. זאת אומרת אם משרד השיכון גובה את השכר אחיד, הוא גם צריך לתת שירותים שיהיו אותם שירותים בכל ההוסטלים. בגלל זה אני ביקשתי גם לבדוק בכל ההוסטלים בארץ אם נותנים אותם שירותים, וגם ביקשתי לתרגם את החוזה לשפה הרוסית, והבטיחו לי בתוך שלושה חודשים לתרגם את זה, כי אנשים שצריכים לחתום על חוזה והם לא יודעים על מה הם חותמים.

מתי היתה ההבטחה?

בשבוע שעבר.

אז יש לנו עוד זמן להמתין לזה. תודה לחברת הכנסת ליה שמטוב.

ברשותך, יורי, אתה רוצה לומר משהו? אתה יושב ראש הוועדה.

כן. עכשיו יש לנו פרויקט גדול ומעניין מאוד. אנחנו בקשר עם שר החינוך ועם שר המדע ואנחנו רוצים לארגן פה במגדל העמק בית ספר שהילדים יכולים ללמוד ננו טכנולוגיה. עכשיו המצב מעניין מאוד בארץ---

צריך לערב את נשיא המדינה, הוא גם חסיד של הננו טכנולוגיה.

בטח, אנחנו מתחילים ממגדל העמק כי יש משמעות להתחיל פה.

המצב בארץ עכשיו מעניין מאוד, כי מצד אחד הארץ במקום 30 בעולם, בכמות של הפטנט בננו טכנולוגיה. אתה מבין מה זה? יש רוסים, יש ארצות הברית ויש מה שאתה רוצה. ויש 120 קבוצות שעובדות בכיוון הזה פה בארץ, זה טוב, אבל זה על רמה של דוקטורים ופרופסורים. יש הבדל גדול בין מה שיש בבית ספר ומה שיש על רמה של דוקטורים ופרופסורים. אנחנו רוצים לארגן שיהיו אנשים על רמה משהו באמצע. יש לנו עכשיו תכנית, יש לנו הרצאות, אבל צריכים עכשיו לקבל מרוסיה אישור, אני כבר דיברתי עם הרקטור של האוניברסיטה וזה לא בעיה, אפשר לארגן.

חומר לימודי.

זה העתיד של ישראל, אני בטוח במאה אחוז.

יורי הוא מדען במקצוע והוא פיתח אחד מהתחומים של ננו טכנולוגיה, שבעצם מי שמתעניין בטכנולוגיה שלו, רוסננו, בטח שמעת על זה.

כן, זו החברה הראשונה שקיבלה מרוסיה הרבה כסף כדי לתת להם את הטכנולוגיה שלנו, ומה שמעניין שיותר מ-50% מניות שלנו גם. זו התכנית שלנו, אנחנו פה חושבים שאפשר לעשות כי יש רצון, יש אפשרות, ואנחנו חייבים לעשות את זה ואני שמח ש---

ראש העיר עכשיו מקדם את זה מול אורט ארצי.

התיכון שלנו הוא דרך אורט ומשרד החינוך. תודה ליורי.

ברשותך, לפני שאתה מסכם, עוד מישהו שרוצה לומר משהו?

דר' שרה רובינשטיין ממשרד החינוך, אם יש לך התייחסות לגבי מגדל העמק.

לגבי האולפן במגדל העמק. מה שיש לנו כרגע, יש לנו בעצם שתי כיתות אולפן במגדל העמק, כיתה אחת היא במרכז השיקום, ששנים אנחנו---

אולפן למבוגרים?

כן, ובמתנ"ס מתקיימת עכשיו כיתה שחלק ממנה הגיע בפרויקט של נגב גליל, ואחרים הם ממקורות שונים. אבל זו רק כיתה אחת. אני מבינה שהעיר עושה מאמצים כן להביא עולים, כרגע יש רק כיתה אחת. היו גם כמה שעזבו את הכיתה בגלל כל מיני סיבות אישיות. הכיתה נמצאת במתנ"ס, בסך הכל השירות הוא טוב אבל יש דברים מסוימים שעדיין לא קיימים, כמו למשל מחשבים ועוד כמה דברים שאני חושבת שכן כדאי ל...

תודה.

אני רוצה מספר דברים לסיום להדגיש. ראשית אני רוצה לפתוח שוב בתודות, לך, דני, יושב ראש הוועדה, על היוזמה להגיע לביקור במגדל העמק, לראות מקרוב את מצב העולים ולנסות לקדם אותם באמצעים של הוועדה. ולך, ליה, שאת שכנה, חברה וידידה ותיקה שלנו, על הקשר הטוב שיש איתך ועל הפעילויות שאנחנו עושים איתך כל השנים. אני רוצה גם בהזדמנות הזאת להודות לכל נציגי משרדי הממשלה שנמצאים פה. זה לא מן השפה והחוצה, אלה חבר'ה נהדרים שאנחנו עובדים איתם כל השנה, כל הזמן, כל השנים אפילו, חבר'ה נהדרים אחד אחד, עם דינה, עם מירה אנחנו עובדים יותר, עם שרה ועם ברוך אולי פחות, אבל עם יוסי המון והקשר מצוין, על פי הצורך. מגיע להם יישר כוח בהזדמנות הזאת. אני רוצה להודות גם לסרגיי, שהוא מחזיק תיק הקליטה אצלנו בעיר וממלא מקום ראש העיר, לפאני ולצוות שלה, לנה ויאנה וזאנה וסלבה, יושב ראש הוועדה שלנו, יורי, הוא גם מדען, קדנציה ראשונה במועצה אבל הוא השתלב יפה ועושה עבודה טובה. תודה מיוחדת גם לצוות שמרכיב את שיתוף הפעולה בתוך הרשות, שזה אגף החינוך, האגף לשירותים חברתיים והמתנ"ס. אנחנו עובדים בצוות של ארבעת העוגנים האלה, קליטה, חינוך, רווחה ומתנ"ס, נמצאים בכל שולחן עגול, בכל פורום, בכל ועדת היגוי הנציגים הנמצאים סביב העניין כי אנחנו רואים בהם כאנשים שאחראים על כל היום של הילד, העולה, ועל המשפחה שלו. כמובן להנהלת העיר, נחום ואלי וסרגיי שהזכרתי.

אני רוצה לומר שבעיניי קליטת העלייה היא סוג של הגשמה של הציונות המודרנית בת זמננו. אני נתקל לא מעט ושומע אפילו רשויות שלא רוצים עולים ולא עולים מהסוג הזה ולא עולים מהסוג הזה ואני מתחלחל לשמוע איך בעידן הזה עוד יש אנשים שנבחרים ובמשרות כאלה מדברים בשפה הזו. אנחנו במגדל העמק ממש רואים את זה כסוג של הגשמה לסייע להביא עולים לארץ ישראל ולשאוף שהם יהיו במגדל העמק. זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו רואים בעולים נכס אסטרטגי למדינת ישראל ולעיר שלנו. אנחנו לא יכולים לתאר... יש כאלה שיכולים לתאר בעיני רוחם ונפשם ובדמיונם איך היתה נראית מדינת ישראל ללא כלל העולים שהגיעו למדינה, או איך היתה נראית מגדל העמק ללא העולים, ואני יכול למנות לכם הרבה רשויות, ולכן מתוך התובנה הזו שזו הגשמה של ציונות מודרנית מצד אחד ומצד שני שאנחנו רואים בזה נכס אסטרטגי, אנחנו הלכה למעשה מבטאים את המחויבות שלנו בנושא קליטת העלייה.

אני חושב שבסופו של דבר להביא עולה זה החלק של העבודה, אבל ללוות אותו, לשלב אותו בקהילה, לוודא שהוא נשאר פה... הרי אתה יכול להביא עולה, לשלב אותו שנה בקהילה ואחרי שנה הוא גם יכול ללכת מפה, הוא יכול לקפוץ לעיר אחרת, אין פה גבולות, אין פה חסמים ואין פה התניות, ולכן אתה צריך גם לשמור אותו, שיישאר, כי כבר טרחת כדי להביא אותו, ומצד שני הליווי הטוב שאתה מלווה אותו אמור לשווק אותך בארץ המוצא והוא הופך להיות השגריר שלך. כשהמכלול הזה מתקיים והמערכת מסונכרנת ויש בה את שיתופי הפעולה ויש בה את הליווי המקצועי ויש את המסר שהרשות מעבירה לעולים, 'אנחנו רוצים אתכם', 'אתם תושבים רצויים'. כי גם בלי להגיד, אפשר להערים קשיים. אז אנחנו תמיד מסבירים את העניין של להסביר פנים לעולה, להרגיש שהוא הגיע למקום שרוצים אותו, שהוא הגיע הביתה, ללוות אותו, לסייע לו להשתלב ולשלב אותו ככל האפשר בקהילה.

היעד שלנו במגדל העמק זה לפתח את העיר ולהרחיב את האוכלוסייה שלה ולפעול בכל המישורים, להרחבת עתודות הבנייה מצד אחד, למשוך עולים ותושבי הארץ שיעקרו מהמרכז לנגב ולגליל, אני גם יושב ראש מועצת הרשות לפיתוח הגליל, אז אני מסתכל טיפה בראייה היותר גלילית, כמו שאומרים, ומצד שני אנחנו רוצים שהם יגיעו גם למגדל העמק. כשאנחנו מסתכלים על כל המכלול הזה ביחד אנחנו רואים כערך מאוד חשוב שהעיר שלנו צריכה להתפתח דרך זה שהיא תביא לפה תושבים חדשים. תושבים חדשים יכולים להיות תושבים ממרכז הארץ, בתנועה שלהם לכיוון הצפון, וכמובן עולים חדשים שמגיעים למגדל העמק. וזה win-win, גם הרשות מרוויחה וגם העולה מרוויח, שאנחנו מצד אחד רוצים אותו ומצד שני זה עוזר לנו בפיתוח העיר. וזו הסיבה שכל המערכת פה מגויסת והנושא של קליטת העלייה נמצא בסדר עדיפות גבוה שלנו ואני תמיד מדגיש הלכה למעשה. אפשר לדבר מלים יפות סביב העניין הזה, אבל אם אתה לא יודע לכמת ולפרוט את זה למעשים יומיומיים, בצורה סיזיפית ונחושה לאורך הרבה שנים, אז זו אמירה מן השפה והחוצה, ואנחנו מצליחים פה לעשות את זה לדעתי בצורה מקצועית וראויה לציון. אני תמיד טוען שאנחנו יכולים לעשות עוד ורוצים עוד עולים ועוד לעשות ועוד לשפר, אבל הרצון הטוב והעמדה והתפיסה, שהיא בבסיס העשייה שלנו, ברורה לכולם, לכל העוסקים במלאכה כאן בעיר, וכמובן לשותפים שלנו והיא הבסיס לעשייה שלנו.

תודה רבה לראש העיר. אנחנו ראשית מודים לעירייה על האירוח. סרגיי, אצלנו בכנסת אסור להביא אוכל לישיבות, אז אולי נחזור לפה ואנחנו מודים על האירוח הנדיב והלבבי. וגם, אדוני ראש העיר, אנחנו פותחים את השבוע ואנחנו באים ויש הרבה תלונות וויכוחים, אנחנו שמחים לפתוח את השבוע ברשות שיודעת לבצע, לעשות וגם רואים תוצאות בשטח. אנחנו נשמח מאוד כמובן לראות הרבה יותר עולים באים ונהנים ממה שיש לכם להציע.

ברשותכם אני אקריא את הודעת הסיכום של הישיבה: ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה את ישיבתה בעיר מגדל העמק, עיר קולטת עלייה בישראל. הוועדה התרשמה שקיים קשר טוב מאוד בין המשרד לקליטת עלייה לבין העיר ובין שאר משרדי הממשלה לרשות.

הוועדה מברכת על קיומו של פרויקט נגב-גליל וקוראת למשרד לקליטת עלייה והמשרד לפיתוח וקידום נגב וגליל להמשיך פרויקט חשוב זה גם בשנה הבאה.

הוועדה מברכת על יוזמת המשרד להקמת הוסטלים, אך קוראת למתן כלים נוספים לעירייה לקדם צורך חשוב זה.

הוועדה מודה לראש העיר, מר אלי ברדה, ממלא מקום ראש העיר, חברי מועצת העיר וכל העושים במלאכה למען קליטת עלייה במגדל העמק.

אני רוצה שוב להודות לכולם, לשותפים, לנציגים. אני נזכר, סרגיי, שהייתי במוסקבה, ושאלו אותי אנשים לאיפה ללכת, אז אני לא יכול להסתבך עם ליה ולהגיד להם 'תבואו למגדל העמק', אבל אני בהחלט יכול לומר---

היום דווקא דני מעוניין שיותר עולים יגיעו למגדל העמק.

לא צריך להרחיב, אבל אני בהחלט אומר בלב שלם שעולים שמגיעים למגדל העמק, מקום יפהפה בארץ ישראל, נהנים ואני הייתי שמח ובטוח שבעתיד נראה הרבה יותר עולים.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50